א
לאונרד כהן בן 80. כלומר, לא היום – עוד כמה ימים. ביום ראשון, ה-22 בספטמבר, יחגוג לנרד נורמן כהן, או ל-או-נרד כפי שהוא מכונה בישראל, גבורות.

ב
בואו נתחיל רגע בללחוץ פליי על השיר הזה ואז נמשיך לדבר:

ביליתי כמה שעות עם השיר הזה לאחרונה. הזמנתי את עמיר לב להשתתף ביום המחווה ללאונרד כהן באוזןבר שיתרחש בשישי הזה מהצהריים ועד הלילה, ולב ענה לי תשמע, אני עדיין כל כך בדיכאון מהמלחמה האחרונה שאני לא מצליח לכתוב, אני לא יכול לראות את עצמי עולה לבמה ושר איזה שיר אהבה של לאונרד כהן. אבל השיחה המשיכה, ושנינו נזכרנו שלכהן יש לא מעט שירים חריפים על התחושות הנוכחיות האלו בדיוק. "There is a war", מהאלבום האהוב עליי של כהן ((אני באמת צריך למצוא ויניל טוב שלו)), הוא דוגמה קלאסית. הצעתי אותו ללב, עברתי על התרגום של קובי מידן, שכתבתי, ניסחתי מחדש – בסוף זה לא יצא, מכל מיני סיבות. לב נשאר מחוץ לערב המחווה הפנטסטי שהולך להיות פה, אבל השיר נשאר לי בתוך הלב.

ג
אפילו איצטדיון רמת גן, אחד המקומות האיומים ביותר לשמוע בהם מוזיקה, לא הצליח להפחית את כמות הצמרמורות שהרעידו אותי, הרחק ביציע, בהופעה של כהן בישראל ב-2009. אני זוכר שכל ההופעה הזו, מהרגע שבו פורסמה ועד הרגע שבו התחילה בפועל, הייתה פליאה גדולה בעיניי. היא עמדה בסתירה מוחלטת לתפיסה שלי את המוזיקה של כהן עד אז: מוזיקה שאתה שומע לבד. מאיפה באו כל האנשים הבודדים, שאלו הביטלס, ואני לא יודע, אבל אני יודע לאן הם הולכים – להופעה של לאונרד כהן.

ד
והנה, כמו יהודי מאמין אמיתי, חולק כהן את השפע וליום ההולדת שלו הוא נותן לנו מתנה. האלבום החדש שלו, Popular Problems, מוזרם במלואו אונליין והוא פנטסטי. בעיניי? יותר טוב משלושת האלבומים הקודמים. זה אלבום חורך, צמוד-צמוד, ובמונחים של כהן של 20 השנה האחרונות הוא כמעט הרפתקני.

ה
יש יותר מדי דברים לומר על לאונרד כהן. על היהדות, על המיניות, על הכתיבה, על השירה, על הקול, על הפרישוּת, על הספרוּת, על רדיפת השמלות, על קנדה, על התנ"ך, על ההשפעה שלו, על הפילוסופיה שלו, על הזן (המורה שלו הלך לעולמו לפני חודשיים), על הסיקסטיז, על הסבנטיז, על האייטיז, על כל מה שמאז…

ואני, אני קטונתי. יש אנשים בקיאים ונבונים ומעמיקים ממני שיכולים לדבר על כל זה (חלקם ישתתפו בחלק הראשון של יום המחווה בשישי הזה).
אני רק יכול לומר שהחיים שלי והמחשבות שלי והעולם התרבותי שלי היו עניים יותר אלמלא לאונרד כהן. יש לי תחושה שאני לא היחיד שמרגיש ככה.

ו
ביקשתי ממשה מזרחי מה"אוזןבר" (שתארח את יום המחווה המדובר) להרכיב לי פלייליסט כהן פרטי שלו. כל אחד היה מרכיב פלייליסט שונה, וזה חלק ממה שנפלא באמנים כמו כהן (או בואי, או דילן) – יש בהם כל כך הרבה צדדים, שכל אחד יכול לשמוע בהם זמר ויוצר אחר לגמרי.

יש פה קלאסיקות נצחיות לצד בחירות פחות צפויות (מה שמכונה Deep cuts) וביצועים פחות צפויים. ומה אתם יודעים – יש שם את "There is a war".

האזינו לכל הפלייליסט ממש כאן (תלחצו פליי והשירים כבר יתגלגלו מעצמם), ואם אתם אוהבים את כהן, מרגישים שיש לו מקום אצלכם בלב (או בראש, או בחלציים, או איפה שלא יהיה) ורוצים לחלוק את השמחה הזאת עם עוד אנשים ולשם שינוי לא להקשיב לו לבד – בואו ליום המחווה בשישי הזה.

תלחצו ממש כאן:

מזל טוב, מר כהן!