23 באוגוסט 2006

ספירת העונג: I am Kloot

[כותב: שלום אלף]
מה זה ספירת העונג? הסבר בראש הבאר השמאלי.

א.

אני רוצה להתפרץ לדלת של החדר הריק שבתוכו ישבו לא מזמן אנשי הלהקה הזאת, שתו את מה ששותים במנצ'סטר כשהגשם מרטיב את הנשמה או את השאריות שלה. ככה, בלי חרוזים או רצון להצטנן או יכולת להבחין בין אהבה לחוסר אהבה, אני אשתוק בחלל הקטן והמרופט. היא אמרה, אהבה היא כרזה שתלויה על מסמר חיינו. היא אמרה, אהבה… אני יודעת מה זה, אני זוכרת את הזוהר שהתרוצץ בלי שליטה. שלוליות של הלמות תופים, דופק מואץ, ויסקי זול אולדפשן בבוקר מבעד לחלון אפשר לראות זוגות נעליים ממהרות למקום אחר, העבודה או היעדר אפשרויות מימון, כל הדאגות הכלכליות והפחדים הקמאיים להתעורר מתחת לגשר או לצד מסילת רכבת, שדה מלא צרצרים ושברון לב. הייתי שם. הייתי במקומות האלה ואני לא מתכוון לחזור. בכל אופן, מבעד לדלת או לחלון במידה וזה מרתף שמתחבא מתחת לרחוב, רחוק משם, הנמל והמזוודות שהלכו לאיבוד חוזרות מבוישות, המפרש נמתח בכוח והרוח לא שורקת, לא שוקדת על הצורך במהירות. בחנות לכלי עבודה הוא מבטיח לה להיפגש אחרי שעות העבודה. הבקתה ביער חשוכה, איש לא גר בה. אני יודע שהייתי לוקח את השנים, אבל בינתיים כל חתולי הרחוב שהאכלנו, מתו. חלק נדרסו, חלק חלו וחלק הזדקנו. לא נותר אף זנב מוכר.

ב.

ככה, בלי להיכנס יותר מדי לעניינים אישיים ולהשפעה המכרעת של הלהקה הזאת על פסקול חיי בשנים האחרונות (מסעות הגוף, הנפש וכל מה שקורה ביניהם, כשהקלוטים ברקע (או במרכז), חופשיים ממפלצות או אלים, מפוצצים בכישרון ומשחררים את ההרמוניות, עוויתות הרוק והצלילים האלה)

בתוך עולם פוסט מודרניסטי (למרות שזה "פאסה" לדבר על "פוסט") אי אפשר להיאחז בשום דבר קבוע ואפילו הרוק הרזה של הקלוטים מלא באיזכורים ופסטישים של ג'ז, בלוז, פולק וכל מה שזז במאה הקודמת במוסיקה פופולרית.

I am Kloot הם שלישית גיטרה-בס-תופים ממנצ'סטר (אנגליה אנגליה מעבר לים האטלנטי), הלהקה עם השם האקסנטרי הזה הוציאה בסך הכול 3 תקליטים, האחרון ב-2005, אבל בעיניי, השני שלהם שנקרא בפשטות I am Kloot מצליח להחזיק אותי בהאזנה יותר מהאחרים.

ג.

הם העכשיו. אולי בעוד שנה שנתיים הם יהיו הדבר החם הבא. אולי הם יתפרקו וייעלמו. כרגע, הם מעניינים. הם עדיין לא מכונת להיטים משומנת או קורבן של התדמית שלהם. בינתיים, הם פשוט להקה (מצוינת) שעושה מוסיקה. הלהקה הזאת עם השם הבלתי אפשרי היא אהבת חיי הזמנית מבחינה מוזיקלית. ככה רוק צריך להישמע.

ד.

קחו לדוגמה את השיר הזה, "The Same Deep Water As Me", שמופיע בדיסק השני. הוא לא שיר אופייני ללהקה הזאת, ואולי בעצם כן, כי קשה לקטלג אותו. בעיניי, הוא מרגש בנאיביות שלו, בדימויים המעורפלים ובהרמוניה המתוקה מרירה שלו.

להורדה: "The Same Deep Water As Me"

[קנייה במוזיקה נטו | אתר בית]

3 תגובות על “ספירת העונג: I am Kloot”

  1. מאת איימס:

    נפלא, נהדר, מקסים.

    להקה נהדרת, וקטע מקסים כמוה.

    גיא- בשביל זה צריך את ספירת העונג.

  2. מאת shez:

    תשמע חבר, עשית לי הכרות עם משהו ממש מדהים. לפי דעתי השיר מנהל דיאלוג עם שיר בעל שם דומה (ומלנכולי לא פחות) של הקיור – the same deep waater as you
    בכל אופן, הביקורת קולעת ופוגעת, והשיר עושה הרבה תיאבון. שמעתי על הלהקה מזה זמן רב,אבל רק עכשיו אני מתרכז בשיר שלהם, ויחד עם קריאה של הביקורת זה עושה ממש קריר בלב ובנפש (במיוחד ביום חם שכזה).
    אני יכול לדמיין אותם בהופעה בזאפה, שקצת תזכיר את ההופעה של ההד ואישהארנב, אווירה כחלחלה ומעושנת, לובשי שחורים אשר מקשיבים למוסיקה נחושה ורגישה כאחד. המון ת-ו-ד-ה, ויאללה להביא לארץ.

  3. מאת בשרית:

    שלום אלף!
    סליחה שאני אומרת את זה רק עכשיו- פשוט לקח לי זמן להתוודע לI am kloot
    רציתי לומר לך תודה רבה על זה שאני מכירה אותם. הם פשוט נהדרים. אני אוהבת לשבת ולהאזין למוסיקה שהם עושים. היא נהדרת. תודה תודה תודה.
    בהצלחה בהמשך של מה שאתה לא עושה- ועושה.

    -שרית-

כתיבת תגובה