5 בפברואר 2011

עונג שבת: יאק!

אנשים שצריכים לבדוק מייל: bugoe, שרון וטל זכו בעותק מהאלבום של שילה פרבר שרה אלתרמן, ובמייל שלהם מחכה הודעה עם הפרטים.

  1. תודה לאל על קול הקמפוס. בעידן בו כל ערוצי התקשורת והתרבות בארץ מוותרים בהדרגה – מי לאט ומי מהר – על כל ערך של איכות לטובת כמות, פופולריות, פופוליזם, המכנה המשותף הנמוך וכל ה(מה שזה לא יהיה אבל זה בטח לא)ג'אז הזה, קול הקמפוס מנצנצים כאור יקרות בחשיכה. בכל פעם שאני פותח את הרדיו בתל אביב או מתחבר לאתר שלהם, אני שומע משהו שאני אוהב. בחיי, אני לא זוכר מתי אי פעם פתחתי את קול הקמפוס, במיוחד בשעות הלילה, והמוזיקה לא הייתה טובה, או מעניינת, או לכל הפחות מרחיבת אופקים. זו הבחירה הקבועה שלי בכל פעם שאני חוזר בלילה הביתה מהופעה, בכל פעם שאני נכנס לתל אביב עם אוטו בשעות היום. לא כל התכניות שוות באיכותן, אבל את כולן מובילה אהבה וסקרנות עזים למוזיקה, עוד ועוד מוזיקה, וזה הערך המרכזי שאני כמאזין דורש מתחנת רדיו מוזיקלית. כל ההקדמה הזו הגיעה כי השבוע הדלקתי את הרדיו על קול הקמפוס ושמעתי שיר נהדר, שאהבתי מהרגע הראשון. שיר פופ, לא פחות, אבל כזה שעשוי בטעם טוב במיוחד, עם זמרת שנשמעת מוּכרת מיד, וכובשת מיד. זו הייתה רצועת הלילה של התחנה בלי קריין, ולמזלי אפליקציית Shazam הצילה את המצב וזיהתה את השיר: "The golden age" של The Asteroids galaxy tour, צמד דני שכולל את המפיק לארס אייברסן והזמרת הממכרת מט לינדברג. הקול המתוק והעליז שלה באמת שובה מיד, ומזכיר לי ימים בהם יכולת לשמוע ברדיו את מולוקו, למשל. מסתבר שהם להיט לא קטן אצל עורכים מוזיקליים של פרסומות וסדרות (אפל, מד מן, גוסיפ גירל, צ'אק ועוד), ואני יכול לגמרי להבין למה. זו חדווה מוזיקלית. [מפ3]
  2. אז הווייט סטרייפס התפרקו. הידיעה הזו לא מפתיעה, ולא מעוררת שום רגש של עצב או אכזבה (שזה, אולי, מפתיע לכשעצמו). הווייט סטרייפס הייתה להקה ענקית, חכמה, מבריקה לפרקים, והזכירה לנו כמה חזקה – תרבותית – יכולה להיות להקת רוק. אבל הרי זה לא שאנחנו נמצאים במחסור עז במוזיקה של ג'ק וייט, שהיה תמיד הכוח היצירתי והדומיננטי בצמד. הוא ממשיך בכל הכוח כל הזמן עם הרקונטורס, הדד וות'ר, הפקות שונות וחברת התקליטים שלו, Third Man. לא עוברת שנה בלי שהוא יוציא משהו, יעשה משהו מעניין, יפיק מישהו מעניין. ובינינו, עם כל חיבתי (הרבה מאוד) למג וייט ולתיפוף הסקסי שלה, האם היא באמת תחסר לנו? לא באמת. בנוסף, האזנה חוזרת לדיסקוגרפיה שלהם מגלה שהם נחלשו בהדרגה לקראת הסוף. אז כל עוד ג'ק וייט לא פורש, אני מבחינתי מבסוט. אנחנו את שלנו קיבלנו. אני לגמרי לא פוסל את האפשרות שאעלה לפה בקרוב מיקסטייפ של שירי הסטרייפס האהובים עליי. [אנגלית]
  3. כבר כמה שנים פועל בתל אביב החוג לתולדות המוזיקה, מפגש תקופתי בו מרצה בכל פעם אורח אחר על מוזיקה: יש הרצאות על טום וייטס ועל הביטלס, על רגאיי ועל טכנו, על סוניק יות' ועל טרופיקליה, כל סקרן מוזיקה ימצא שם משהו מרתק להקשיב לו. עכשיו, בשעה טובה, פותח החוג אתר אינטרנט משלו, ומלבד עדכונים על מפגשים קרובים, הבשורה הגדולה בו היא שאפשר סוף סוף לשמוע הרצאות עבר (בעיקר מהעבר הקרוב). איזה כיף שמוסד כזה קיים אצלנו. [עברית]
  4. חגיגה בבנדקאמפ! מלא דברים ישראליים מצוינים הגיעו בשבועות האחרונים ישירות לבנדקאמפ, ואולי פספסתם. וחבל, כי יש שם באמת דברים יפים יפים, רובם ככולם לא נמצאים על מדפי החנויות או במדורי המוזיקה. אני אוהב את זה שבנדקאמפ התחיל להפוך ליקום מקביל קטן. דברים קורים שם מחוץ למרוץ הקבוע של יחצ"ן-אייטם-ביקורת-לייבל-רדיו. אמנים מעולים פשוט מניחים שם אלבומים מצוינים שלמים, ואם תרצו תבואו. לרגל החגיגה, תוכלו למצוא את האייקון הקטן של בנדקאמפ (זה שאתם רואים כאן בפינת האייטם) מעטר שלל אייטמים כאן בעונג, כולם מכילים אלבומים ישראליים ששווה לכם לשמוע – ואפילו לקנות אם תאהבו. הכסף יגיע ישר לאמן. [בנדקאמפ]

  5. מה? אנחנו סתם אח ואחות זוג גרוש שמשחק בהנאה

  6. שתי חמישיות בעקבות התפרקות הווייט סטרייפס: אמרי מ"חסר תרבות" בוחר 5 שירים מעולים ופחות-שחוקים שלהם, ומעריץ נלהב מעלה על הכתב 5 זכרונות אוהבים הקשורים בלהקה. והנה עשירייה מועילה לא פחות: 10 להקות שימלאו את החור שהשאירו הווייט סטרייפס (למה צריך 10? יש לנו את הבלאק קיז). [עברית; אנגלית]
  7. [תודה להראל] Hype Machine עשו השבוע משהו נכלולי ומחוכם. הם השאירו בתחתית האתר שלהם לינק מתגרה עם הכותרת "You would", שהוביל (לא אותי, אבל אחרים) לעמוד אינדקס קבצים עצום עם כל המוזיקה שניתנה להורדה בהייפ מאשין. זה גרם ללא מעט משתמשי טוויטר ובלוגרים לפרסם את זה מיד, ולהתחיל לחפור. רק אחר כך הם גילו, כפי שהראל ואני גילינו, שהלינקים של השירים עצמם מובילים לרכישת השיר ב-eMusic. מלכודת דבש? בהחלט. האם היא באמת עבדה או רק השאירה תחושה של "אה, איך עבדתם עלינו"? [אנגלית]
  8. נפלתי קשות בקסמה של להקת Yuck, שמורכבת מארבעה חברים מאנגליה, ניו ג'רזי, יפן וסקוטלנד. הם פשוט מעולים. זה התחיל עם "Rubber" שפשוט הפיל אותי (אם כי הקליפ שלו מצליח לעורר את התגובה הרצויה עם שילוב בין עירום נשי פרונטלי ואימג'ים מגעילים מאוד), והמשיך עם שאר השירים שלהם שכולם מצוינים. ברור, כמו אצל כל מוזיקאי אי פעם שומעים גם השפעות ברורות (דינוזאור ג'וניור, יו לה טנגו), אבל יש פה יותר מזה, יש פה גם משהו מקורי ומעניין מאוד. ויש מלא חומרים שלהם ברשת, שזה אפילו יותר משמח. רוב השירים שיצאו עד כמה נמצאים בסאונדקלאוד שלהם, ויש להם גם הרכב צד אקוסטי בשם Yu(c)k, אם לא התבלבלתם עד עכשיו. אני מת מסקרנות לשמוע את האלבום המלא. [סטרים, וימאו]
  9. האם מיקרוסופט לא רצו לשלם הון תועפות לארקייד פייר, אז הם פשוט חיקו בצורה מגוחכת את "Wake up" שלהם? [כן. טיוב]
  10. את האלבום החדש של אוֹרי אבני קיבלתי בדואר לא מזמן מאורי עצמו, ואני אסיר תודה לו על כך. לא רק כי כיף נורא לקבל דיסק חדש בדואר (ועוד מהיוצר בכבודו ובעצמו), אלא בעיקר כי מדובר בדיסק כל כך יפה, שאני ממש אסיר תודה לאורי על שיצר אותו. אבני מסתובב כבר כמה שנים פה בסביבה, וחלקכם ודאי שמע אותו בלי לדעת שזה הוא אצל דניאלה ספקטור ואחרים או בפסקול לסרטון המהמם Between bears של ערן היללי שהתפרסם כאן בעבר. ה-EP הראשון שלו מ-2008, Close to home, הכיל 4 קטעים אינסטרומנטליים יפהפיים של גיטרה, והאלבום המלא החדש, ליד אחד האוקיינוסים (כפי שכתוב בעברית על הדיסק) או Near one of the oceans כפי שכתוב בבנדקאמפ, מרחיב את הגישה הזו. לאבני יש אוזן נפלא למרקמים אסתטיים להפליא של סאונד, ואני יכול רק להניח שהוא שומע לא מעט פוסט רוק בבית והרבה מאוד דברים אחרים. השפה המוזיקלית שלו מגוונת, ונשמעת לפעמים כפסקול לסרט שלא קיים, לפעמים כקטע מעבר שיכול לשבת בקלות באלבום של רדיוהד, לפעמים כמשהו שמשנה לך את היום כשהוא מזדחל לך באוזניות כפסקול לרגע בחיים שלך. [בנדקאמפ. אגב, עוד בלייבלון שבו יצא האלבום – גם האלבום המוצלח של פלורה שיצא בדצמבר]

  11. ערב טוב, ניצנים!

  12. בוואלה מראיינים את יונתן גת מהמונוטוניקס על האלבום החדש והמצוין שהקליטו אצל סטיב אלביני, ועל ההחלטה להוציא את הלהקה להפסקה בלתי מוגבלת. [עברית]
  13. טור מעניין בסיאטל וויקלי של ג'ון רודריק מלהקת The Long Winters על אובדן ההקשרים ההיסטוריים של שירים, אלבומים ואמנים שאנחנו אוהבים. רודריק טוען שבשאפל האינסופי שבו רובנו שומעים היום מוזיקה, קל לאבד את ההקשר, לשכוח שהפט שופ בויז פעלו בשיריהם למען זכויות גייז, למשל. ש-AC/DC היו פעם מפחידים ומרדניים. שפעם מוזיקה הייתה מחלקת אותנו לשבטים, ולא יכולת לאהוב את הבי-ג'יז ואת AC/DC ביחד. נו, אני שואל, אז מה? עדיף לאפשר מאשר לחסום, ועדיף שנוכל לאהוב את שני הקצוות האלה של הפופ מאשר שנרגיש אשמים אם נאהב אותם. ושירי פופ טבעם לדהות, לאבד את ההקשר האקטואלי שאולי היה להם דאז, להישאר שירי פופ. הדבר היחיד שאני כן מסכים עליו בלב שלם עם רודריק הוא שהגיוון והנגישות האינסופיים שיש לנו היום מרדדים את ההאזנה. כשהיו לך רק 15 תקליטים בבית וזהו, שמעת אותם כמו מטורף, הכרת בהם כל פיפס, כל הברה וחריקה, שקעת בהם עד שהם הפכו לחלק ממך, שינו את חייך. אני מנסה בכוח להזכיר לעצמי לשמוע אלבומים חדשים שאני אוהב יותר מפעמים ספורות, ולפעמים זה גם קורה מעצמו (כמו עם החדש של איירון&ויין). אבל זה נכון, העומק הפסיד למגוון. [אנגלית]
  14. NPR נותנים האזנה מלאה לאלבום החדש של Earth, הרכב מרתק של רוק אינסטרומנטלי חקרן וסקרן. הפעם – כך מבטיחים ב-NPR, עדיין לא הספקתי להאזין בעצמי – נוסף למסע החקר המוזיקלי שלהם גם צ'לו, בלוז מדברי ומוטיבים של פולק-רוק בריטי. זה כבר עושה לי חשק להקשיב. [סטרים]
  15. סתם ככה, בלי סיבה מיוחדת, התחלתי להכין לעצמי פלייליסט של השירים האהובים עליי בהפקת Danger mouse. זה התגלגל למיקסטייפ בן 16 שירים שהתפרסם השבוע בבלוג המיקסטייפים המצוין של מורפלקסיס תחת הכותרת The essential Danger Mouse. תפסו לכם עותק. [עברית, מפ3]
  16. מי זה יובל סער? טוב, יש שניים (לפחות). אחד הוא עיתונאי ומעצב, השני הוא תעלומה, ויש לו אלבום חדש שהוא האלבום הישראלי הנשמע ביותר בבנדקאמפ לאחרונה. כל מה שהצלחתי לגלות מהאתר של יוסי בבליקי, הוא שמדובר בחבר של משפחת פונץ' עוד מימי הצבא, שבבליקי ושלום גד העריצו עוד מאז (גד אפילו הקליט אלבום גנוז משיריו). וכצפוי, בבליקי מפיק את האלבום ומנגנים בו אלי שאולי, שלום גד, ועוד חברים. "געגועים" הוא אלבום הבכורה של סער אחרי שנים של התבשלות, והוא לא תמיד קל, נקי וחלק להאזנה. השירה של סער מועדת ולא מהוקצעת, וצריך להיכנס לאווירה. יש גם געגועים צד ב'. [בנדקאמפ]
  17. 1981 הוא בלוג\מגזין\גלריית וידאו יפהפיה של האנימטור והצלם ערן היללי המעולה, שמצלם מוזיקאים מבצעים את השירים שלהם בלי תכנון, הפקה וליטוש, ומנסה (ולרוב גם מצליח) לתפוס את הרגע החי והחד פעמי הזה שבו השיר מנוגן. את הווידאו המרגש שלו עם דניאלה ספקטור ודאי כבר ראיתם כשפורסם פה בעבר, ובינתיים נוספו לו ביצועים של שירלי קונס, אורי אבני ובנימין בוסקילה. הכל ב-HD ואפילו מתויג גיאוגרפית. [אנגלית, וימאו]
  18. [תודה לאבי] אני מבין קטן מאוד בדאבסטפ, למעשה אני לא מבין בזה כמעט כלום, ומתנדנד בחופשיות בין האנינוּת והפוסט-דאבסטפ של ג'יימס בלייק , לבין הדאבסטפ החופרני שאחי הקטן והחברים שלו שומעים. כשאבי שלח לי את "Russian lullaby" הנפלא של Butch Clancy הבנתי שכנראה מצאתי את נקודת האמצע המספקת בין שני הקצוות. דאבסטפ רקיד ועסיסי שלא מרגיש כמו ערימה מפגרת של רסיסי ז'אנרים קודמים אלא כמשהו שלם יותר. נייס טיון, כמו שאומרים כמה מחבריי. [סאונדקלאוד]
  19. חדשת הבנדקאמפ הכי שמחה של השבוע מבחינתי הוא התפוצצותו הבלתי צפויה של האלבום השני של The Girls, להקת-העל המצוינת של שרון קנטור, אדם שפלן, גיא שמי וחגי פרשטמן – כולם אנשים עסוקים מאוד שמנגנים בכל מקום טוב (קצרה היריעה, בחיי). הגירלז, שבינתיים הפכו ל-The Tel Aviv Girls כדי לא להתנגש עם אלה, הוציאו אלבום אחד טוב מאוד לפני 6 או 7 שנים בנו_דיסטריביושן, ופחות או יותר נעלמו מהשטח – כל אחד מהחברים הלך לעסוק בענייניו, אני מניח. האלבום החדש, Sick of seeking, נמצא כבר כמה דרגות מעל האלבום הטוב הקודם. הוא ממוקד יותר, השירים חזקים יותר, העיבודים מעודכנים ומעניינים יותר, וקנטור נשמעת טוב מתמיד. איזה כיף! [בנדקאמפ]
  20. מסתבר ש-Azure ray שיתפו פעולה עם ספארקלהורס בעבודה על אלבום הקאמבק שלהם מ-2009, כשנה לפני מותו. השיר הגנוז, שמשום מה לא נכנס לאלבום, ניתן עכשיו להורדה בלייבל שלהן, סאדל-קריק. [מפ3 תמורת מייל]
  21. מריאן פיית'פול מבצעת באלבום החדש שלה את "The stations" המצוין של The gutter twins. אם האלבום החדש טוב כמו האלבום הקודם שלה, שכולו היה חידושים, מצפה לנו מעדן. [טיוב]
  22. לפני זמן מה שוטטתי בעקבות לייבלים שאני אוהב ובאתר של Dead Oceans מצאתי את "Sara" של The good ones, שלישייה מרואנדה שהקליטה את האלבום החדש שלה, Kigali Y' Izahabu, על מרפסת בית ברואנדה עם גיטרות קלאסיות ושירים טובים וזהו. זה אלבום יפה ועדין, חי ונוגע מאוד, והופתעתי לטובה לגלות שהוא יוצא בלייבל אינדי אמריקאי ולא תקוע בקצה עוד מדף של "מוזיקת עולם". בניו יורק טיימס נותנים על כך את הדעת בטור מעניין על היתרבות אלבומי מוזיקה אפריקאית שיוצאים בלייבלים שמזוהים עם אינדי אמריקאי: Sub pop, Thrill jockey, Secretly Canadian ואחרים. זה מהלך מבורך, כי יש במוזיקה האפריקאית דברים יפים, מעמיקים וכובשים, שנעלמים מעיני רובנו, שבכלל לא טורחים לחפש את זה כי אנחנו רגילים לחפש בנתיבים שכבר חרשנו (כמו לייבלים מסוימים). להעשרת הידע והמלצות מעולות על מוזיקה מכל העולם שנעלמת מאוזני הצרכן המערבי, קפצו לקפה גיברלטר הישראלי. [אנגלית]
  23. [תודה לעדי סברן המלכה] איך פספסנו עד עכשיו את העובדה שלאונרד כהן התארח ב"מיאמי וייס"? הו, האימה (והתנין)! [טיוב]
  24. אלבום חדש גם לגיישה נו בהפקת גיא שמי, ארבע שנים אחרי האלבום הקודם. לאנשים שאוהבים את הרוק שלהם רציני מאוד. [בנדקאמפ]
  25. [תודה לאביטלי] לפעמים היד פשוט דורשת לשרבט משהו על פיסת נייר – בזמן שיחת טלפון או המתנה או סתם ספר משעמם. וגם סופרים הם בני אדם, וגם הם משרבטים. ב-Flavorwite אספו שירבוטים של סופרים מפורסמים כמו סילביה פלאת', פרנץ קפקא, נבוקוב (פרפרים, אלא מה), דיוויד פוסטר וולאס, אלן גינסברג, וונגוט, בוקובסקי ועוד ועוד. [אנגלית, שירבוט]
  26. סימנתי לי לקריאה מעמיקה את הראיון של The daily swarm עם Flying Lotus, יוצר ההיפ-הופ\פוסט-היפ-הופ\אבסטרקט-ווטאבר הכי מרתק כרגע. [אנגלית]
  27. [תודה לתומר] "The Wilhelm scream" הוא קליפ חדש לשיר נהדר נוסף של ג'יימס בלייק. למרבה הצער, השיר לא מכיל את צרחת וילהלם המקורית. [טיוב]
  28. ויל אולדהם המכונה בוני "פרינס" בילי מראיין את R. Kelly, כמה שנים אחרי שביצע שיר שלו בצורה מופתית. [אנגלית]
  29. [תודה להילה] סוף סוף, שיר חדש של Fleet foxes מתוך האלבום המתקרב. אני מודה, כשיצא האלבום הקודם ישבתי באופוזיציה, אבל לאט לאט נכבשתי. הם עדיין יכולים לחרפן אותי בהאזנה ממושכת, אבל שיר פה שיר שם, יש להם דברים יפים שבא לבכות. "Helplessness blues" צפוי לצאת באלבום הרשמי בתחילת מאי. [סאונדקלאוד]
  30. בעוד כמה אייטמים, שם באייטם המסיים, אדבר על אלבומים ששווה לתת להם עוד האזנות גם אם בהאזנה-שתיים הראשונות הם נשמעים מעיקים או לא מספיק טובים. The people's key של ברייט אייז הגיע להאזנה מלאה ב-NPR (ואף מרהיבים עוז וטוענים שם שמדובר באלבום הכי טוב של ברייט אייז מעולם), וקשה לומר שאנחנו הולכים מחובקים בימים אלה. קשה לי איתו, ואני לא יודע אם זה יעבור בקרוב. אבל אני מקווה שכן, ומתעקש להקשיב לו פעם ביומיים-שלושה שוב, בתקווה שאיזה אסימון ייפול. אתם מוזמנים לעשות את זה גם, ולספר לי מה גרם לו ליפול אצלכם, אם בכלל. [סטרים]
  31. אני לא יודע כלום על מתן אשכנזי מלבד העובדה שהוא מקיבוץ מעברות, והקליט שם את האלבום שלו, אצא לכיוון השדה, שדיבר אליי מהשיר הראשון. אולי זה בשל החיבה שלי לאמריקנה אקוסטית, אולי כי אני קיבוצניק חובב שדות פתוחים ויכול להרגיש את הקצב האיטי יותר של עמק חפר היפהפה, בין השדות לים. אולי פשוט כי יש פה שירים יפים, שמצליחים לערבב בצורה די טבעית בין השפעות אמריקאיות למשהו ישראלי מאוד. הכלים והעיבודים מגיעים מדרום ארה"ב אבל הלחנים, השירה העברית והמקום המצטייר דרך השירים הוא בהחלט מכאן, מהעמק. יפה יפה יפה. [בנדקאמפ]
  32. The quietus חופרים בארכיון ומעלים ראיון מ-1985 עם טום וייטס, על אלבומו Rain dogs. [אנגלית]
  33. [תודה לאלון] נו, זה פשוט מלבב: סדרת Premakes משחזרת לאחור סרטים בני ימינו, ומדמיינת איך היו נראים לו היו נעשים בשנות הארבעים-עד-השישים. במילים אחרות, הנה "Up" של פיקסאר מורכב מחדש בעזרת קטעי קולנוע מצהיבים, ויש גם את מכסחי השדים, האימפריה מכה שנית, פורסט גאמפ ועוד רבים. אבל "Up" הוא הטוב מכולם, בינתיים. [טיוב]
  34. [תודה ליואב] שממליץ על הלהקה בעלת השם האוֹזי והנהדר Adebisi Shank. למרבה המזל, לא רק השם שלהם מוצא חן בעיניי, גם המוזיקה טובה, לחובבי אינסטרומנטל-מת'-רוק-הגדרות-זה-פיכסה. [בנדקאמפ]
  35. [תודה לאלינוריגבי] חצי שנה אחרי פרויקט הספוקן-וורד הישראלי מילה מדוברת, שבו טאבו פלוס אירח בעיקר חברים מסביבתו המוזיקאית המיידית, יוצא השבוע מילה מדוברת 2. טאבו פלוס וג'וזף הפיקו, אבל את המיקרופון אוחזים הפעם אורחים נהדרים: לירון תאני, אייל רוב, אודי שרבני, קוב, הדרה לוין ואחרים. גם הפעם מדובר בהורדה חינמית לגמרי (ואולי קצת חבל – כי אם נהנינו ונרצה לתת כמה שקלים, איפה נותנים?). [בנדקאמפ]
  36. אחלה סשן של יהוא ירון בתכנית של קוטנר. ניפגש בבארבי במוצ"ש? [עברית, סטרים]

  37. אנחנו להקה רצינית. באמת.

  38. כן! "Try to sleep" הוא שיר חדש לגמרי של Low, אחת מהלהקות האלה שמדברים עליהן בלחש, ביראת קודש כמעט, או באהבה שבורקת מתוך הנשמה. התחלתי להתרגש באמת ברגע שהקול של אלן ספרהוק הגיע, ולא הפסקתי עד סוף השיר. [סטרים, מפ3 תמורת מייל]
  39. [תודה לשי רינגל] השבוע הלך לעולמו ג'ון בארי, מלחין ומעבד שנודע במיוחד בזכות עבודתו על פסקולי ג'יימס בונד הקלאסיים. הייתה תקופה בה שמעתי המון המון פסקולי בונד ישנים, יש בהם עיבודים פשוט מהממים, וכמעט תמיד זה היה מגע הקסם של בארי. לפני כמה שנים שידר ה-BBC תכנית מיוחדת ובה מיס מאניפני מקריינת סיור מודרך בנעימות הגדולות של בונד, ג'יימס בונד. הכניסו כאן משחק מילים על שם סרט של בונד שקשור למוות. [אנגלית, סטרים]
  40. חול, אלבום הבכורה של קיצו (שעובדים בימים אלה על האלבום השני), ניתן להאזנה בבנדקאמפ של העונג המון זמן, אבל עכשיו הלהקה העלתה אותו לבנדקאמפ משלה, ונותנת אותו להורדה באיזה מחיר שרק תרצו. [בנדקאמפ]
  41. בגרדיאן מבקרים את מבקרי התרבות, וטוענים טענה יפה ומעניינת: כשהמבקרים מתנהגים כמו עדר, משבחים כולם את אותה הסדרה, אותו האלבום, אותו הסרט ואותו הספר – האם זה פלא שהקהל הרחב מפסיק להקשיב להם, ופונה למקורות ממליצים אחרים, שזמינים לו היום יותר מתמיד ברשתות החברתיות? מבקרים, יוצרים וחוקרים אחרים מגיבים לטור, וזה מעניין לא פחות. [אנגלית]
  42. אורי זר-אביב מביא ל"אור בזוויות" סרט מוקומנטרי מ-1978 של אריק איידל ממונטי פייתון על הביטלס, כלומר סליחה, על ה-Rutles, ארבעת מופלאים מליברפול ששינו את המוזיקה לעד. צפייה מלאה, באדיבות יוטיוב. [עברית, טיוב]
  43. [תודה לאיתמר] אחד הדברים הכי מצחיקים שראיתי השבוע היה Better book titles, שמעצב מחדש עטיפות של ספרים מוכרים עם כותרות שמתמצתות אותן טוב הרבה יותר. וכך "ארץ יצורי הפרא" הפך ל"לדלג על ארוחת ערב זה כמו לקחת אסיד", ו"הזחל הרעב" ל"תאכל עד שתרגיש יפה". מעולה במיוחד, וגם העבודה הגרפית טובה רוב הזמן. [אנגלית]
  44. יש אלבומים כאלה, שאתה נהנה מהם לאללה אבל הם לא משאירים שום משקעים לאורך זמן. האלבום הקודם של Telekinesis היה כזה. שמעתי אותו די הרבה בזמנו, ואת "Coast of Carolina" אני עדיין זוכר בחיבה רבה, אבל קשה לומר שנשאר לי משהו מהאלבום ההוא מלבד זכרון עמום של אחר צהריים נעימים. אולי האלבום החדש ישנה את המצב. הוא ניתן להאזנה מלאה טרם זמנו ב-NPR. [סטרים]
  45. [תודה ליואב] ב-Wired מראיינים בכיר ביוטיוב, שטוען שמתן מוזיקה בחינם בשירותים הנכונים (יוטיוב ביניהם, כמובן) יכולה להניב ללייבל או לאמן רווחים שווים או גדולים יותר ממכירת מוזיקה בתשלום. הכתבה מלאה עוד נתונים מרתקים. [אנגלית]

  46. (תמונה מכאן. CC-by-nc-sa)

  47. אין מה לומר. אחרי שבועיים-שלושה של האזנה, התרגלות, התפרקות המחסומים והציפיות – האלבום החדש של Iron & wine פשוט יפה יפה יפה, יפה. גם כשהוא מוסיף חצוצרות, מקצבים אשכרה קצביים, להקה שלמה ברקע – סם בים הוא עדיין משורר המיקרופון המרגש שהיה בכל אלבומיו הקודמים, והוא יודע מה הוא עושה. בימינו אנו, המון מאזינים (אני ביניהם) משליכים אלבומים הצידה עם סימן ראשון לקושי: זה לא נשמע לי טוב, חשבתי שזה יישמע אחרת, השירים ארוכים מדי, זה לא נתפס, ווטאבר. הסיבות רבות וקל, כל כך קל לדלג לאלבום הבא שירד ולבדוק אם הוא ייכנס לאוזן (ויצא מהשנייה, בחלק מהמקרים). לאיירון & ויין לא ויתרתי. האלבום לא נתפס מיד, נשמע מוזר בהתחלה, לרבים מחבריי שאוהבים אותו היה קשה עם ההתפתחות הסגנונית וההפקתית ששונה כל כך מהאלבומים שגרמו להם להתאהב במוזיקה של בים. אבל האלבום הקודם לימד אותי ששווה להשקיע בשירים של בים את הזמן, כי זה משתלם ובענק. השירים של בים הם אחד הדברים היחידים שגורמים לי לשקול ברצינות מגורים בארה"ב, רק כדי לצפות בנופים שנשקפים מחלונות המוזיקה שלו. במקרה הזה מדובר בעץ ליד הנהר, "Tree by the river", שיצא השבוע כסינגל רשמי. [מפ3]

שתהיה לכולנו שבת שבוגי, חברים.

20 תגובות על “עונג שבת: יאק!”

  1. מאת okok4:

    Fruit, האלבום של Asteroids Galaxy Tour היה אחד מאלבומי השנה שלי ב-2009:
    http://haoneg.com/yearend/4892#comment-197277
    ממליץ לשמוע את כולו. האלבום השני שלהם יוצא עוד מעט.

    ואתמול Yuck שיחררו קליפ חדש ונחמד לסינגל Holing Out:

  2. האבידה הכי גדולה שמגיעה מפירוק הווייט סטרייפס היא הידיעה שכבר לעולם לא נראה הופעה משותפת שלהם עם הבלאק קיז, במה שיהיה פסנתר מטורף של רוק מגניב.

  3. מאת קרפמן:

    כמה מוזיקה חדשה!
    Fleet foxes חדש זה החדשות הכי טובות שיכולות להיות :)
    בדיוק השבוע חיפשתי איזכור בעונג לאלבום המעולה של Flora. שמח שכתבת עליו.
    וגם אני נתפסתי חזק ל-Iron & Wine החדש. הוא באמת התעלה על עצמו.

  4. 8. ה-Yuck האלה נשמעים ממש מעולה!

    10. מצטרף להמלצתך על החדשים של אורי אבני ופלורה.

    21. וקפה גיברלטר הוא באמת בלוג נפלא.

    34. גאה בכך שערבי הספוקן וורד תפסו כל כך יפה גם תל אביב וכל הכבוד שיוצא עכשיו הדיסק. כבר הורדתי והוא נשמע לי כמו האזנה הרבה יותר דחופה והמביצועים המחודשים לסשה ארגוב.
    הנה ראיון מ-31.12.09 שעשיתי עם מפיקות ה-Word Up, ענבל בנימין וים כהן לקראת ערב הספוקן וורד הראשון. http://www.lightbaz.com/2010/01/word-up
    (וענבל, אם את קוראת את זה אז כן, יצאתי מעפן שלא הגעתי להשקה)

  5. גיאחה – לא שמעת את תשדיר השירות של העמותה לבטיחות דרכים: "שאזאם ואתה נעלם!"?

  6. מאת אורית@:

    איזה יופי של פוסט השבוע, המון פירגונים ונקע בצואר על הנהוני ראש חיוביים ומסכימים על שלושת האייטמים הראשונים.
    האלבום החדש של מריאן פיית'פול נהדר והבשורה הטובה ביותר שקראתי לאחרונה היא אלבום של LOW שעתיד לצאת.
    גם פה הזדמנות לומר תודה על המיקסטייפ הנהדר שעשית לבלתי נילאה הזה שנקרא דיינג'רמאוס.

  7. המלצות בהתאם לשיר מרואנדה שבחרת:

    Staff Banda Bilili (Congo)
    Victor Deme (Burkina Paso)
    Toumani Diabate (Mali)
    Rokia Traore (Mali)

    אופיר (קפה גיברלטר)

  8. מצטרף לשבחים על סאם בים (ברזל ויין)
    מסוג האמנים המיוחדים האלה שאי אפשר, פשוט אי אפשר, להסביר במילים מה המוזיקה שהם עושים

    השיר שבחרת נהדר וגם rabbit will run

  9. מאת רותם:

    וואו ! איזה עונג מפוצץ בממתקים ! מליון לשוניות פתוחות שאתחיל לחקור אותן אחת אחת.
    תודה רבה על עונג כיפי, יאק שבו את ליבי.
    שבת נפלאה :)

  10. מאת נמרוד:

    רציתי להגיב על כל כך הרבה דברים, אבל אני אסתפק בכמה:

    1. אני לא ממעריצי ברייט אייז הגדולים, אבל אחרי האזנה אחת לאלבום החדש שלו פשוט לא התחשק לי להאזין לו שוב. יש הרבה אלבומים שעוברים לי בין האוזניים ומתפספסים, אבל לרוב קולט שמדובר במשהו טוב שלא התעכל ולפחות משתדל להאזין שוב (כמו במקרה של איירון אנד ויין החדש). אצל ברייט אייז החדש – גורנישט.

    2. בנוגע לפרסומת של מיקרוסופט: עד כמה שאני מבין, להקה לא צריכה לשלם על תמלוגים אם היא מבצעת קאבר לשיר של להקה אחרת. מה קורה אם רוצים לעשות שימוש בקאבר הזה בפרסומת? מה המעמד של היוצרים המקוריים?

  11. לנמרוד –
    הלהקה כביכול לא צריכה לשלם לכותב המקורי, אלא מי שמפיק לה את האלבום (לא מוזיקלי, אלא מפיק בפועל – חברת תקליטים,, משקיע פרטי – what have you.
    ואז בודקים, כמה שירים יש בדיסק כמה מתוכו לא שייך לאמן המבצע, ואז המפיק משלם תמלוגים מכנים עבור כל עותק שמשוכפל. בעידן הדיגיטלי זה קצת שונה, ויש קיזוז לארגוני זכויות היוצרים, עוד במקור, קרי – לפני שמשלמים לאמן על המכירה. את החלק שמקזזים מעבירים לארגוני זכויות היוצרים, ואלו מעבירים לכותבי השירים.

    אם רוצים להשתמש בקאוור בפרסומת, משרד הפרסום או מפיק הפרסומת או כל דבר, משלם עבור המאסטר, ההקלטה המסוימת, ושילובה בפרסומת.

  12. מאת kraz11:

    גיא , כחובב היפ הופ אני מופתע שלא שמת במיקסטייפ של
    דיינג'רמאוס שירים מ2 פרוייקטים מוקדמים יותר ובין המעולים מעולים שלו
    ghetto pop life and dangerdoom

    ואם במקרה אתה לא מכיר אז הגיע הזמן

  13. מאת יעל ר.:

    22. גיאחה, גיאחה. עזוב לאונרד כהן – בסוף הסרטון שלו יש קישור לאירוח של *פרנק זאפה* במיאמי וייס:

  14. מאת רוי:

    מתן אשכנזי (המצויין) מוכיח שקיבוץ מעברות מתחיל לבסס את עצמו כחממה למוזיקה טובה, אחרי שכבר העניקו לנו את גבע אלון. משמרות הבא?

  15. מאת ינון:

    יחסית לאלבום שלא התלהבת ממנו, לתת שני לינקים זהים לברייט אייז (7,29) זה די מפרגן :)

  16. מאת אהד:

    איך שומעים את ההרצאות באתר של החוג לתולדות המוזיקה? לא מצאתי נגן

  17. מאת רוג'ר ווטרז:

    גם אני לא מחובבי ברייט אייז. יש לו קול ג'לי רועד ודוחה.

  18. מאת רנשא:

    תודה על ההמלצה על אורי אבני (10). המוסיקה שלו מלווה אותי לכל אורך השבת, עברתי על כל הקטעים בדף שלו בבנדקאמפ, נפלא!
    דרך אגב, הקטע השלישי של CLOSE TO HOME, זה שנקרא WHILE WE WERE WAITING, לא מזכיר במשהו את FIVE YEARS של בואי?!

  19. מאת מישקה:

    מקסים מקסים החדש של סם בים!
    ראיתי אותו בסוף החודש ברדיו סיטי מיוזיק הול בניו יורק ,חוויה שתיזכר לעוד הרבה זמן.
    והעונג נהדר, כרגיל.

כתיבת תגובה