18 בספטמבר 2010

עונג כיפור: צום קרוז

    Marnie Stern

  1. הייתי פעם בהופעה של טייני פינגרז בה כל מה שהם אמרו על הבמה היה "חשמל". אני חושב שזה היה בשל תקלות חשמליות, אבל זה נחרט בזכרוני כרגע נדיר בו מילה אחת מתארת בצורה קולעת כל כך את ההופעה. חשמל על הבמה, חשמל באוויר, חשמל בקהל. יכולתי לראות את החשמל עובר לי בגוף כשלחצתי פליי על האלבום החדש של מארני סטרן. הבחורה הזו היא אולי הדבר הכי חשמלי שאני מכיר – לא רק מפני שהצליל שהכי מאפיין אותה היא הגיטרה החשמלית שלה, עליה היא אוהבת לרוץ באצבעותיה כמו גיטריסט פרוג-מטאל; אלא כי יש משהו בעיבודים האלה שלה, בסאונד של התופים, ברגעים בהם היא עולה גבוה, בלחנים ובקצב שלהם – שפשוט טוען אותי בחשמל. אני מרגיש את השרירים נדרכים ואת הקשב מתרכז בכל פעם שמתחיל שיר שלה. "Transparency is the new mystery" הוא שיר מעולה, והוא אפילו לא השיר הכי טוב באלבום (השיר עם השם המעולה "Female guitar players are the new black", למשל, לוקח אותו, או "For Ash" הפותח) – אבל הוא פתיחה עדינה ורכה עבור מי שלא מכיר עדיין את מארני סטרן ואת האש שבוערת לה באצבעות. שמישהו יביא אותה ללבונטין. [מפ3]
  2. הליינאפ לאינדינגב יצא לאור, וכבכל שנה הנה הוא גם כאן לפניכם, עם הדגשות שלי למופעים שאני ממש ממש ממש מחכה לראות. אם תרצו לשמוע את כל הלהקות האלה מבעוד מועד, בני מורפלקסיס ערך את האינדימיקס המסורתי. אני מזכיר לכם שאינדינגב יארך השנה שלושה ימים (!) במקום יומיים, ב-7-9 באוקטובר:
    ישראלים/פעולה/סקס | Trees and the bees + רותם אור | קוואמי והחלבות | (Massive Fingerz Spacetrip (Tiny Fingers + Noam Helfer – [Kitzu] + Guests | Ijo & shalter + רבל סאן | אלן מון | יעל דקלבאום | יאיר יונה | The Raw Men Empire + Guests | צביקה פורס אורקסטרה | צח דרורי | נעם רותם | נערות ריינס | טל כהן שלו ולהקה | Underwater Fireman | UMLALA | SANDHAUS | סמטת פחם + כלבי רוח | Lovegrenade | Cage Rage Wild West – 2nd ROUND – Boom Pam vs. The Ramirez Bros | אלקטרה + קוואמי | אשכרה מתים | We Are Ghosts | China Moondogs + בנדה | אד טרנר והדנילוף סנטר | רונן שטיינבאום | טליה אליאב | לורנה בי | קרולינה | פוטוטקסיז | עמיר לב + Tree | רונן כוכבי | רוצי בובה + רם אוריון | עוזי פיינרמן ואורחים – טרום השקה! | שממל | יעל קראוס | יהוא ירון אורקסטרה ואורחים – טרום השקה! | סומסום | הפשרות + חיה מילר | דראנק מאשין + אביב מארק (כולל שירים מהסאבווי סאקרס!) | מורחת לאקום | קולקותי (הקולקטיב + קותי) | לברדור לברטוריז | Jack in the box | זבולון דאב וחברים | אבי עדאקי ולהקה – מופע בכורה! | מיכל לוטן + דניאלה ספקטור | Lost astronauts (עוזי פיינרמן ובנו הנדלר) | do you like my shoes | כל החתיכים אצלי | הקונפליקט | אנטיביוטיקה | פונץ' | The Aprons | Bela Tarr
    —————————————————
    Audio Montage Stoner's Delight
    רייסקינדר Digital Me vs | Cut N' Bass | Audio Montage Allstars | Raw tapes | Markey Funk Acid Test
    —————————————————

    TABAC Bass To The Future Takeove:
    הונאת האמרגן | רדיו טריפ | דאב אל וואד | בוטניקה | (Tabac sound system (Walter/Turtle/Hectik/Kalbata/Jahnatan

    כן, היה נדמה שזה לא ייגמר לעולם, אה? [עברית]

  3. [תודה לבן] קפה גיברלטר הוא בלוג מוזיקה ישראלי חדש שעוסק במוזיקה לא-מערבית: אפריקאית, בעיקר, אבל גם אנדלוסית, קריבית, ומה לא. איזה כיף שיש לנו גם בלוג כזה. [עברית]
  4. Gonjasufi
    גונג'סופי. לא תמונה מההופעה אתמול (CC)

  5. כמעט 24 שעות עברו, ועדיין לא לגמרי התאוששתי מההופעה של Gonjasufi ו-Gaslamp Killer בתל אביב. והפעם פרק הזמן להתאוששות ארוך מאוד לא כי רקדתי עד דלא ידע כפי שציפיתי, אלא בעיקר כי ההופעה הזו הייתה מתקפה חזיתית כל כך על החושים, שאני עדיין מעכל מה ראיתי ושמעתי שם. מי ששמע חומרים של גונג'סופי מכיר את החיבה שלו לדיסטורשן על ערוץ הווקאלז בשירים, וגם את הנטייה (המבורכת) של גזלאמפ קילר לקטוף סימפולים מתקליטים לא-מערביים ישנים (הודיים, ערביים ועוד) ולקרוע להם את הצורה עם ביטים רצחניים. אבל באלבום, מאחורי ומלפני ומצדדי הקטעים הקשים האלה יש הרבה מאוד רגעים רכים שמאזנים אותם: מלודיות יפות, סימפולים עדינים, מהלכים יפים. חלק גדול מהקסם של האלבום הזה הוא בערבוב בין אסתטיקה מחורעת, קשה, מעוותת ומחוספסת לבין בסיס מלודי ונעים שמתחבא מתחת להכל. בהופעה, הבסיס הזה נשמט מתחת לרגלינו והותיר אותנו מסוחררים. מה שהיה שם היה הרבה מאוד רעש: צעקות במיקרופון מדוסטרשן, ביטים קשים ומעורבבים, והרבה יותר נויז ממה שציפיתי לשמוע במופע הזה. חברי מורפלקסיס הגדיר זאת יפה: זאת הייתה הופעת היפ-הופ די מחורבנת, אבל הופעת אוונגרד נהדרת. נועה מגר ואני הגדרנו את זה כ"טריפ-קור" (כמה כיף להמציא ז'אנרים פיקטיביים!). ובעיקר, גסלאמפ קילר התגלה כאוצר האמיתי עם תיקלוט מופרע ונהדר לפני ואחרי ההופעה (וגם שעה בלתי נשכחת ב"תדר", שאני מקווה שההקלטה שלה תראה אור בקרוב) ובאופן כללי שואו של גיטריסט מטאל על ספידים גם כשהוא על פטיפונים ומחשב . הייתם? איך אתם מסכמים? עמית קלינג ביקר בנענע. [עברית]
  6. חטאתם? אל חשש. באנטייטלד תוכלו פשוט למחוק את חטאיכם (שיופיעו באתר למשך יום כיפור ואז יימחקו לעד). [עברית]
  7. בפיצ'פורק מראיינים את סטנלי דונווד, המאייר והמעצב הקבוע של רדיוהד מזה עשור וחצי, שהפך כבר לחלק מהלהקה. כשנשאלו עליו בראיון ישן, סיפרו רדיוהד שהוא פשוט נמצא בחדר בזמן העבודה, ההקלטות והמיקסים, ואת הארטוורק שלו הוא יוצא אחרי שספג את כל תהליך העבודה על המוזיקה. תענוג לחובבי עיצוב ומוזיקה. [אנגלית]
  8. קותימן הזה, קיבינימט איתו. לא רק שהוא עושה מוזיקה נהדרת ומלאת חיים, לא רק שהוא בחור מבריק ומלא רעיונות נהדרים ולא רק שהוא מחייך בכל פעם שיוצא לי לראות אותו (תכונה נערצת) – הוא גם מאסטר של עריכת ווידאו (ואת זה ידענו עוד מ-THRU-you, שעדיין מדהים). רק תציצו בקליפ ה"קטן" שהוא עשה ל-"Smile 2 me" של קרולינה, מוכיח שוב שלא צריך תקציב הפקה עצום, צריך רק מצלמה קטנה, המון כישרון, ורעיון טוב. מהמם. [טיוב]
  9. אם אתם מתכננים להתחיל אוסף תקליטים, או שיש לכם יותר מדי בבית ותרצו למכור קצת – ביום שישי הקרוב ייערך יריד מינט לתקליטים בתל אביב. אפשר להביא תקליטים למכירה, אבל זה ממש לא חובה. [אירוע פייסבוק]
  10. ועוד קצת וידאו מקותימן – קליפ לייב של "No reason for you" מהחימום לדי-ג'יי שאדו בגני התערוכה. [טיוב]
  11. קישרתי פה בעבר לכתבה של מגזין פילטר על האינדי הישראלי, או יש לומר התלאביבי במקרה הזה, ועכשיו מסתבר שצפויה לנו גם כתבת וידאו מהביקור הזה. הנה טיזר לעניין, ודאי תזהו שם כמה פרצופים מוכרים. [טיוב]
  12. באמת שאתם צריכים לשמוע את האלבום החדש של הרוטס עם ג'ון לג'נד, Wake Up, אלבום קאברים מלאה אהבה יזע ודמעות לשירים הגדולים של מהפכת זכויות האזרח בארה"ב, בשנות השישים והשבעים. בייבי יואי, רוברטה פלאק, מרווין גיי, ביל ווית'רס ואחרים זוכים לטיפול המיומן של להקת ההופעות הכי טובה בארה"ב. רע זה לא יכול להיות, ועכשיו אפשר לשמוע את האלבום במלואו ב-NPR. דיג איט. [סטרים]
  13. laura veirs
    רוכשת דרגנוע לגן עדן. לורה וירס

  14. לורה וירס שרה לד זפלין?! או יה. וזה נשמע נהדר. [סטרים]
  15. Depedro (חיירו זוולה), שהופיע יחד עם קלקסיקו בביקור הבלתי נשכח שלהם בארץ, ואחר כך זכה ללהיט גלגלצ בלתי צפוי שהעביר את הקהל שלו מחובבי אינדי מהבארבי לאנשים שמשחקים מטקות בבננה ביץ', יופיע בישראל ב-18 בנובמבר, בבארבי ת"א. קולנס. [עברית]
  16. גם שרון ון אטן הנפלאה, שהוזכרה כאן בעונג בעבר והרגיעה את עצביי המתוחים בטיסה האחרונה שלי לאירופה, מוציאה אלבום חדש – וזה אירוע משמח לכשעצמו. מה שמשמח אפילו יותר הוא שמהשיר הראשון הרגשתי כאן בבית. אפשר להאזין לו במלואו ב-NPR. יס! [סטרים]
  17. [תודה לקלינג] שמפנה בטוויטר שלו לעמוד אינטרנט כל כך מגוחך ונהדר, שמדהים לגלות שהוא אמיתי לחלוטין: צה"ל מנסה לשכנע מתגייסים שכדאי להם להתגייס למסלול רפואה מבצעית. למה? כי כולם יעריצו אותך, ימחאו לך כפיים, בחורות ישימו אליך לב, יכתבו עליך בעיתון, כולם יאהבו אותך! זה נראה כמו פרודיה מוצלחת על פרסומות משנות החמישים ("שריריך ישתרגו, ובנות המין השני ישימו אליך לב!", כפי שכתבו פעם בסטיות של פינגווינים), אבל זה אמיתי ומעוצב רע להפליא. וארוך עד בלי די, עד שזה נהיה ממש ממש מצחיק. גדול. [עברית]
  18. כמעט מאמר השבוע: פלצן מתנשא קורע לגזרים, תודה לאל, את כל הדיבור הגבוה סביב ליידי גאגא, ספציפית בעניין היותה אייקון פמיניסטי עבור אנשים מסוימים (מי, לעזאזל?). "עצתי לפמיניסטיות, אם כן, היא לצרוך את ליידי גאגא כפי שלימדתן אותנו, גברים פרוגרסיביים, לצרוך פורנו – בהיחבא ומתוך רגשות אשם משתקים. וכפי שאף פמיניסטית שמכבדת את עצמה לא תתייחס ברצינות לגבר המצהיר שצריכת הפורנו שלו היא עדות לכבוד האינסופי שהוא רוחש כלפי נשים, אני מבקש שלא תהפכו את הג'ילטי פלז'רס שלכם לאייטם אידיאולוגי", הוא כותב, ולא שוכח להזכיר ש" האישה עושה מוזיקה עלובה. אפילו בסטנדרטים הנמוכים של פופ מיינסטרימי, ז'אנר שמיוצר על ידי רשעים להנאתם של טיפשים, המוזיקה של ליידי גאגא מסמלת מין קו חציוני שכולו אומר בנאליה וכישרון מסדר גודל בינוני". אני לא יכול להסכים יותר. [עברית]
  19. יעל רגב חזרה עם סיפורים ומחשבות מהפאנל על עיצוב עטיפות אלבומים בכנס המוזיקה של הייניקן. תענוג לקרוא. [עברית]
  20. [ויה ויה] Digital Comic Museum הוא אתר שמאפשר להוריד (בחינם!) חוברות מתור הזהב של הקומיקס שזכויות היוצרים עליהן פגו. [אנגלית]
  21. Gaslamp Killer
    Gaslamp Killer. גם התמונה הזו היא לא מההופעה אתמול

  22. אורי זר-אביב ראיין את Gaslamp Killer לקראת ההופעה (שכבר הייתה) עם גונג'סופי בישראל, ועל הדרך חלב ממנו 6 שירים שהוא אוהב במיוחד (או טיונים, כפי שמגניב לומר עכשיו, מסתבר). הנה תכנית רדיו איתו ברדיו של רד בול מיוזיק אקדמי. [עברית]
  23. The Vaselines, להקה שחייבת תודה עצומה לנירוונה על שהכירה אותה לעולם הרחב, מוציאה אלבום חדש, Sex with an X, שאפשר לשמוע במלואו בסאונדקלאוד. [אנגלית, סטרים]
  24. כיף! בלוג חדש שאוסף מידע ומבקר את כל אוספי הפופ שיצאו בארץ בשנות התשעים – מהיטמן דרך אייג' אוף פאניק ועד היפ הופ הוריי. אני גדלתי על הדברים האלה, אז הבלוג הזה משמח אותי מאוד (והיה משמח אותי עוד יותר לו היה מספק גם לינקים להורדה של כל אוסף). מזניב. [עברית]
  25. [תודה לעמרי] The Walkmen, שעדיין לא הספקתי לשקוע באלבום החדש שלהם (אבל הקודם, You & Me, הוא מעולה מעולה מעולה), מתארחים לכמה שירים לייב ב-La Blogotheque, הבלוג שמזמין בכל פעם אמן אחר לנגן שירים בסביבה לא צפויה. [צרפתית, וידאו]
  26. איה כורם, שהופכת לאחת הבלוגריות החביבות עליי, מפרסמת שני חלקים ראשונים בסדרת הפוסטים החיונית שלה למוזיקאים: עשה זאת בעצמך. הנה החלק השני. ואני שמח פעמים, גם כי העולם זקוק לכמה שיותר מדריכים כאלה מאנשים בעלי ניסיון, בין אם זה מגיע מנדב לזר או מאיה כורם; וגם כי איה כותבת נהדר ומראה חלקים מהתהליך שרובנו לא רואים ולא מודעים אליהם. אם אתם מוזיקאים, או שוקלים להיות כאלה בארץ, חובה עליכם לקרוא את זה. [עברית]
  27. [תודה לעמוס צימרמן] זה אולי הווידאו שהכי נהניתי לראות השבוע: סרטון ישן שמכניס את העולם שלנו לפרספקטיבה. [טיוב]
  28. [ויה ויה] רק הכניסו שנה, ומכונת הזמן של יוטיוב תיקח אתכם לשם. [טיוב]

  29. קנו עכשיו!

  30. טופס 630 מציין 9 שנים לאסון התאומים עם רצף פרסומות ישנות שמשתמשות במגדלי התאומים כסמל לביטחון ויציבות. מצמרר, עדיין. [עברית]
  31. בבלוג "תוספתן" ממליצים על ערימה נאה של קומיקסרשת, הן עבריים ("הו לא"!), הן לועזיים. אני מניח שהם פסחו על XKCD כי הוא כבר מובן מאליו? [עברית]
  32. אחרי שהוציא את האלבום האינסטרומנטלי היפה Remember, יאיר יונה יצא לרחובות תל אביב וניגן כל שיר מהאלבום במקום אחר. כמו הבלוגוטק, רק לבד. [טיוב]
  33. [תודה לרות] זומביט, שהייתה אחלה תכנית עד כמה שאני זוכר, מסבירה ב-1996 איך עובד אימייל. הו, מה מצחיק הוא העבר! נראה איך נסתכל בעוד 14 שנה על פייסבוק של היום. [טיוב]
  34. [תודה לשגיא] Shuffler.fm הוא אגרגטור מוזיקה מבלוגים שמפולח על פי ז'אנרים. להבדיל מההייפ מאשין, הוא לא מנוע חיפוש אלא מעין בראוזר: בוחרים ז'אנר, ונותנים לאגרגטור להשמיע לכם שירים (לצד כל שיר מוצג הבלוג ממנו הוא לקוח, עם אפשרות הורדה כמובן), ואם לא אוהבים – ממשיכים הלאה. נראה חמוד, אבל לא תפס אותי. זו עוד וריאציה לא מבריקה על דברים שכבר ראינו, לדעתי. וכשהפילוח לז'אנרים רחב ולא מדויק, וכשאין אפשרות לעשות פיין-טיונינג (בעזרת כפתורי אהבתי או לא אהבתי), מה הטעם? [אנגלית]
  35. scott pilgrim

  36. נקודת העונג הבלתי מעורערת של השבוע הייתה, בלי כל ספק, ההקרנה של סקוט פילגרים נגד העולם* (או בשמו הישראלי הבלתי ייאמן: "האקסים של החברה שלי"). זה היה כיף אדיר מהשנייה הראשונה ועד האחרונה, כיף מתמשך, שעתיים של זינוק מכיף לכיף לכיף, רצופים מאות הברקות ויזואליות, מוזיקליות, עריכתיות (פאק, איזו עריכה), טקסטואליות. וכמו שכבר כתבתי בעניין במקומות אחרים: אני לא זוכר מתי נהניתי ככה בקולנוע מאז בחזרה לעתיד. פשוט Fun טהור. לכאורה, זו לא חוכמה. אני מעריץ ותיק של סדרת הקומיקס עליה מתבסס הסרט, ובאופן כללי סאקר של קומיקס, אינדי רוק ומשחקי מחשב (טוב, פחות של האחרון, אבל עדיין, קצת). ואם אתם אוהבים לפחות שניים מהדברים האלה – אתם תיהנו בסרט הזה הרבה יותר משמותר באופן חוקי. אפילו מייקל סרה מצליח לשחק מחוץ לטווח המצומצם הרגיל שלו (!). והערה לחובבי קומיקס אמיתיים: כבר עשו "סרטי קומיקס" טובים ואף מעולים (האביר האפל, סין סיטי, או איירון מן שגם הוא היה כיף טהור ברובו), אבל זה סרט הקומיקס הראשון שראיתי שמצליח לשלב בצורה טבעית ומבריקה בין הפורמטים של קומיקס וקולנוע, ולנצל את שניהם כדי ליצור אפקט די מסחרר של צפייה בסרט בקצב של קומיקס אמיתי. ניסו לעשות את זה מיליון פעם בעבר, אבל לכתוב "פאו!" על המסך זה לא מספיק. רייט עלה כאן על כמה טריקים נפלאים, חלקם פשוטים נורא וחלקם סבוכים, שפשוט עובדים נהדר. גם בנוסף לכיף הגדול של הדמויות והעלילה, בערך מחצית מהכיף מגיעה מהדברים האלה: חילוף הרקעים באמצע משפט (כמו משפט שנמשך על שני פאנלים של קומיקס), תנועות המצלמה, האפקטים והצבעים, ובעיקר התזמון הקומי, תחום שרייט – שביים בין היתר את זה ואת זה – הוא מלך בו. בחלקים רבים בסרט ניכר שרייט, מלבד העבודה הקשה שוודאי השקיע בסרט המוקפד, פשוט עשה חיים מטורפים. הוא מזגזג בין סגנונות, חוטף מכאן ומשם, ומערבב את כל מה שמתאים לו באותו הרגע. אל תצפו לקולנוע מהורהר או לסרט זר אמנותי, סקוט פילגרים הוא קומדיה רומנטית על ספידים, פלוס קונג פו, פלוס אינדי רוק, פלוס 8-ביט, פלוס קומיקס, והוא מהנה בצורה בלתי רגילה. [טריילר]
  37. [תודה לעדו] חנות\אתר\קהילת החולצות Threadless משתף פעולה עם Dell, שזה לא מעניין, אבל זה כן גרם לדל לשים קצת כסף על צוות צילום ולהעלות ווידאו נאה, לפרקים מעורר השראה, על הסיפור של ת'רדלס מאז שנולדה ועד היום. [וידאו]
  38. החוזים, הלהקה של נדב זילברשטיין ויונת שוורצמן, נותנת שיר להורדה חינם מאלבום הפולקטרוניקה המתקרב שלהם. [בנדקאמפ. כן, פולקטרוניקה זו מילה נוראית]
  39. [תודה לאיתי] NNDB הוא אתר שמנסה למפות… הכל, בעצם. או לפחות, כל דבר שקשור לאישים מפורסמים, החל מפוליטיקאים, דרך מדענים וכלה באמנים. מפת המידע הזו מנסה לכסות כמה שיותר קשרים בפופ וברוק העולמי. קשה לי לחשוב על שימוש טוב למידע הזה, אבל זה עדיין מעניין. [אנגלית]
  40. קולין גרינווד מרדיוהד פירסם פוסט באתר Index on Censorship, ארגון בריטי לקידום חופש הביטוי, והוא כותב שם על תהליך קבלת ההחלטות של רדיוהד בנוגע לשחרור מוזיקה – החל בהחלטה שלהם לשחרר את In rainbows לתשלום-כפי-רצונך, ועד המחשבות הנוכחיות בנוגע לשחרור אסופת השירים הבאה שלהם, שהם כפי הנראה סיימו להקליט. מרתק לראות את ההתלבטות הזו מצד אמן גדול ומצליח שכל האפשרויות, כביכול, פתוחות בפניו, והוא מנסה למצוא את האפשרות המתאימה ביותר למוזיקה ולגישה שלו בעולם המשתנה הזה. [אנגלית]
  41. <a href="http://willdrivingwest.bandcamp.com/track/thieves">Thieves by Will Driving West</a>

  42. השבוע החלטתי לעשות ניסוי, ובמשך כמה שעות לא רציפות שוטטתי בבנדקאמפ. בכל פעם בחרתי תגית אחרת – ז'אנר מסוים או בדרך כלל עיר מסוימת בעולם – והאזנתי לכמה שיותר הרכבים ואמנים שנותנים את המוזיקה שלהם בחינם בבנדקאמפ. תהיתי כמה אוצרות שווים באמת אצליח למצוא בשיטוט כזה, שלא היה אקראי לגמרי: כולם מדברים על כך שעטיפת האלבום מתה, אבל הקריטריון הראשון שלי בבחירה על מה ללחוץ בקטלוג של בנדקאמפ הוא תמיד העטיפה (ובכך נרשמה החלטה נכונה נוספת לזכות בנדקאמפ, שביכרו את העטיפות על פני שמות האמנים בעיצוב האתר). האחוזים הפתיעו אותי. בערך 20% ממה ששמעתי היה טוב, ושישה אמנים הורדו בשמחה למחשב שלי מרוב שנהניתי מהם. זה אולי נשמע מעט, שישה אמנים, אבל בהתחשב בכך שכמות המוזיקה הרעה בעולם היא עצומה, מדובר במספר יפה מאוד. Will driving west, שהם בכלל דיוויד ראטה ואנדריאה בלנגר ממונטריאול, תייגו את השיר היחיד שהוציאו, "Thieves", עם התגיות "בון איבר", "דמיאן רייס" ו"אליוט סמית". אילנות גבוהים, אבל גם קליעה בול: המוזיקה שלהם, העיבוד וההפקה והלחנים שלהם, יושבים בדיוק במרכז המשולש הזה. והשיר היחיד שהוציאו כל כך יפה, שאני כמעט מאמין שהגיע החורף. [בנדקאמפ = מפ3, פלאק, מה שתרצו]

שבת שבוגי, צום קשה וטוב, חופש נעים, גמר חתימה טובה, מרתון סרטים מוצלח – מחק\י את המיותר.

31 תגובות על “עונג כיפור: צום קרוז”

  1. מאת סטאבה:

    אני מסרב להעביר את ההופעה של גונג'סופי בתור טריפי. טריפי זה כל מה שזה היה אמור להיות. מה שזה היה, זה חרא. אני לא יודע עם המקרופון המדסטורשן היה בכוונה או לא, אבל בעצם זה לא משנה, כי בכל מקרה הוא יצא אדיוט. כל ההופעה הייתי בעצבים על כל הפוטנציאל הלא ממומש, ואני רק שמח שגסלאמפ נתן ישר אחרי סט שנתן לי לצאת מהמקום יחסית רגוע. מעניין באמת לשמוע מה אחרים חשבו..

  2. האתר הזה של רפואה מבצעית פשוט מביך. הייתי רוצה לעדכן אותו אם אפשר.

    סיימת קורס רפואה מבצעית והוצבת ביחידתך המובחרת. לאחר שבוע בו כל מי שטרח להכיר אותך הבין שממך הוא לא ישיג כדורים מתחת למדף, אתה מוצא את עצמך לבד ואומלל, וגם חוטף מכות מחיילים דפ"רים. אך אין זה משנה! אתה רופא, הידד לאח פרח צעיר בן 20 וכבר כובש את העולם!

    אתה מוצא עצמך בסיטואציה מאתגרת, אחד החיילים נפצע מירי מחבלים ועליך מוטלת המשימה להצילו. אתה מבצע החייאה, מבודד את הפצע, חובש את העורקים. הכל לפי הספר.

    אבל הספר לא עוזר והחייל מת בידיים שלך. אנחנו יודעים, באתר האינטרנט שראית לפני שנה לא דיברו על הקטע הזה שגם מישהו עלול למות לך בידיים, אצלם בעיקר הצלת אנשים ומשום מה כל הזמן קיבלת על זה קרדיט משל היית נשיא ארה"ב. מוזר, אה?

    מראות הדם והמוות עשו את שלהם וסוף סוף נכנסת לדיכאון, כל הכבוד! ההורים מתקשים להבין את ההתנהגות שלך בסופ"שים שאתה בבית, ואתה בעיקר מסתגר בחדר ומתקשה לישון.

    בלית ברירה, אתה יוצא עם חבריך ושותה עצך לדעת (הכי ישראלי!) בעיקר כדי לנסות לשכוח את העיניים של החייל ההוא שבגללך מת. טוב, הוא לא מת בגללך אבל זה לא מפריע לתת מודע שלך לטוס במהירות 400 קמ"ש.

    לאחר שהפכת לאלכוהוליסט, אתה מוצא שהגוף והראש לא נותנים לך מנוח. בצר לך, אתה בוחר לעשות החלטה פזיזה ולקחת כדור נגד דיכאון שבדרך כלל צריך מרשם רופא בשבילו. אתה רואה, מזל שאתה (ולא אף אחד אחר!!!1) רופא (רופא!!!1) ויכול לרשום לעצמך מרשם גם בלי מרשם. תהנה מההתמכרות לכדורים.

    שוטרים מניאקים ממצ"ח תופסים אותך בשעת מעשה ואחרי חודשים של גניבה ושימוש בסמים של הצבא אתה מוצא את עצמך בכלא 6. שמח בחלקך, רופא אליל שלי! לפחות חבריך הדפ"רים מקודם פה כדי לארח לך חברה!

    אז אתה בכלא, מכור לסמים ואלכוהול ודפוק בשכל בכל הבחינות, איזה מזל שאת הבחירות שלך עשית לפי האתר ההוא שהבטיח שברגע שתלך למסלול רפואה מבצעית העולם יחייך אליך, מזלך ישתפר פלאים וג'סיקה אלבה תתחתן איתך. גם אם כל זה לא קרה, וגילית שאתה מלך כל הפראיירים, היי, תתעודד בעובדה שלמדת איך לחתוך ורידים בצורה הטובה ביותר, יא רופא!!!!1!

  3. מאת ירון:

    טוב שיש עונג בכיפור, שרף לי חצי לילה בלי לחשוב על אוכל :-)

    ולמתענים שביננו, קבלו אפליקציית עינויים מיוחדת ליום כיפור
    http://apps.facebook.com/webimage-kippur

    גמר חתימה טובה!

  4. באמת מעצבנת קצת המילה הזאת – טיונים, אבל כשהשירים הם לא שירים באיזו מילה משתמשים? טראקים?

    ולגבי הההופעה של גונג'ה וגאסלאמפ: עדיין מנסה לנסח את הבעסה שלי מההופעה. כל כך ציפית, וכל כך התאכזבתי… אוף!

  5. מאת חיים:

    ס'אוחתו ההייפ, ס'אוחתו גונג'ה.

    פעם אחרונה שאני נסחף על ההיפ.
    מי הכיר אותו לפני שבוע ?

    איזו הופעה חרא.

  6. מאת סנש:

    אני מאד מאד אוהב את האלבום של גונ'גהסופי וכך גם גדולה האכזבה שלי מהמופע. זה היה בדיוק כל מה שזה לא אמור היה להיות.

  7. מאת badu:

    "טריפ-קור" אהבתי ואימצתי את ההגדרה.
    אני הוקסמתי,חייכתי,רקדתי,צחקתי,עצמתי עיניים ובעיקר יצאתי עם הרגשה שזו היתה חוייה חד פעמית שאני לא אוכל להעביר למי שלא היה. "טריפ קור " אינדיד!

    איך אפשר להישאר אדיש לרסטה שמציג את הבן דוד ההזוי שלו?
    איך אפשר שלא יעבור בך עוד ברווז שהבן אדם אומר AND NOW BACK TO REAL LIFE ולוקח את המיקרופון דיסטורשין ושופך עלינו את עליבות החיים אחרי שיר מלוקק דבש?
    איך אפשר שלא יעלה בך חיוך עם כל הזריקת מרצ'נדייז בין השירים,כלכך תמים ומפתיע במחוזותינו.
    והקילר,או הקילר, עכבר על ספידים שלא הפסיק להפתיע בהיפר אקטיביות,תענוג!

    אני יצאתי עם תאבון לעוד

  8. מאת נעמה:

    איזה כיף של עונג, גיא.
    תודה רבה..!

  9. מאת נועה:

    תודה על העונג.
    23 הזכיר לי את ספרי 'זום' הנהדרים, ועכשיו אני רצה לחפש אותם בארון.

  10. מאת bob minor:

    אני חושב שניסחת מעולה את מה שהרגשתי בהופעה.
    אני עדיין אוהב את האלבום של גונג'ה אבל באמת שהוא היה די מעצבן ברוב ההופעה. גסלאמפ לעומתו, היה פשוט אדיר!
    חוצמזה, עונג משובח. הדף של הרפואה המבצעית פשוט קורע, וגם השיר סיום.

  11. מאת נועה:

    טריפ-קור איז דה שיט, מאדר קראקר! :)

  12. מאת יובל:

    100 שנות מוזיקה לא הניבו סגנונות כמו שנת אינדי אחת.

    טריפ קור.

    כאילו … עאלק.

  13. מאת רועי:

    היה מאכזב, גרוע, ומחריש אוזניים בכל רמה שהיא
    אולי אחת ההופעות היחידות בחיים שלי ששילמתי עבורה ונאלצתי לצאת באמצע

  14. מאת UNCLE JOE:

    הי גאיחה
    הפרומו שלך לאינדינגב מוצדק לחלוטין
    רק אל תפספס פרומו זהה שמגיע בהתאם לפסטיבל תל אביב למוזיקה שיהיה עוד כחודש
    ממה שאני רואה יש הופעות פשוט מרתקות
    נשיקות ואהבה
    לך ולכולם
    הדוד

  15. מאת עמית דויטשר:

    Depedro הופיעו בשתי ההופעות של קלקסיקו?
    אני הייתי בערב הראשון וזוכר הופעת חימום מעולה אבל עם שם אחר…

  16. טוב, הוצאתי את זה, כתבתי את מה שאני מרגיש לגבי ההופעה של גונג'ה וגאסלאמפ:
    http://www.lightbaz.com/2010/09/gonjasufi-gaslamp-tel-aviv-review

  17. מאת נלי:

    אין קשר בין האלבום וההופעה. האלבום מהוקצע ומדהים, ההופעה מעט מאכזבת !

  18. מאת בנג'י:

    אכן הופעה מאכזבת של הסופי, אחרי האלבום המופתי.
    הקילר באמת היה סבבה, אבל הצפיפות…
    ככה יצא שהכי נהניתי דווקא בסוף, בסט של טבאק, כי היה אפשר להתפרע ברחבה.

    איך אף אחד לא מתייחס פה להופעת החימום של האולסטארס הישראליים?

    לא זיהיתי את כולם (קותי, דוניץ, מארקי פאנק) אבל היה מצוין.
    בניגוד לקלינג אני ממש לא חושב שהבעיה הייתה הופעת החימום עצמה אלא פשוט השעה. כזה ערב עמוס ולפתוח דלתות רק ב- 23?!?

    אגב, אחרי שנים שלא הייתי בקומפרט, ממש התלהבתי מהמקום

  19. מאת בנג'י:

    ועוד שני דברים חשובים בנושא –

    1. כמה מילים טובות על עיצוב הפוסטר של ברוקן פינגאז.

    2. יצא עכשיו אלבום רמיקסים לסופי. דווקא מעניין.

  20. מאת עלי צור:

    למה? למה? למה? אבל באמת למה, ההופעה מתחילה כל כך מאוחר? פתיחת דלתות ב-2300? סבבה. אולי תתחילו את ההופעה מקסימום באחת? ברבע לשתיים עוד אין סימן לגונג'ה? קצת הגזמתם תל אביבים, לא? כמה זמן הבן אדם מסוגל לחכות להתחלה של הופעה? במיוחד שהוא תחת השפעת חומרים לא לגמרי חוקיים. קצת התחשבות, אנשים!

  21. מאת nn:

    הפרסומת הזאת של צהל דוקא מקורית ולוקחת את עצמה לא ברצינות. מה שיפה זה שעכשיו כשפרסמת אותה היא תקבל פוקוס.  

  22. מאת דקסטר בוכניק:

    http://www.youtube.com/watch?v=r436FHbPZwA

    פולקטרוניקה, או אולי פיוצ'ר – פולק, אני לגמרי בעד.

  23. מאת עמית דויטשר:

    גיאחה –
    שמת לב לשיר הראשון באלבום של הרוטס ששמת קישור אליו?
    HARD TIMES של BABY HUEY!
    אדיר.

  24. מאת יוסי:

    הגעתי בשעה 11,ההופעה התחילה אחרי למעלה משעתיים וחצי!!!
    הפועות חימום היו טובות, אבל נמשכו יותר מדי זמן או שעלו לאחר הרבה זמן יחסית.
    ההופעה חלשה ומאכזבת, מכיר אמנם שיר ורבע שלו (מהמיקסטייפ היפה שהיה בבלוג)לא מבינים כמעט כלום, לא מרגשת אין שום פיקים בהופעה ודי.. סתם. הגי גיי אחריו הופעה יפה רק ששמעתי מעט ממנו, 4 שעות להיות במועדון בעמידה מלא עשן מסגריות ו… זה יותר מדי, שנה טובה.

  25. מאת yaddo:

    ליידי גאגא יכולה להתחפש ולהשתרלל כמה שרק תרצה, אבל כישרון יש לה בכמויות, וגם קול מצוין.

  26. מאת אייל:

    טוב אני לא מבין את האנשים שחשבו שההופעה של גונג'ה סופי תתחיל ב-23.00.
    קופי פייסט מדף הארוע בפייסבוק:

    "על פתיחת הערב אחראית נבחרת החלומות של אודיו מונטאז' –
    רדיוטריפ + דיגיטל_מי + מארקי פאנק + אורחים מפתיעים
    אחריהם יעלה אמיר אגוזי איש בוטניקה
    ואז גונג'ה סופי וגסלאמפ קילר
    בסוף ההופעה ימשיך גאסלאמפ לתקלט
    תיזהרו – מדובר באחד הדיג'יים הטובים בעולם. באמת
    אם יישאר לכם עוד כח תזכו לשמוע גם את וולטר וטרטל לבית טבק"

    מי הגיע ב-23.00 וציפה לראות אותם עולים בשעה הזו? או בחצות? פעם ראשונה שאתם הולכים למסיבה בחייכם? אף הרכב חימום לא יעלה לנגן מול 25 איש במועדון שאמור להכיל קרוב לאלף איש בשעות השיא וזה אכן מה שהוא הכיל. הערב נפתח עם סקולמאסטר שניגן מוזיקה טובה עד שהצטבר מספיק קהל בשביל תחילת ההופעה. ההופעה (שלא מימשה את הפוטנציאל האדיר שלה) לא ממש חיממה וטוב שאגוזי עשה את זה במקצועיות ובהדרגה. כדאי לכם לחפש את הפודקאסט הדו שבועי שלו בוואלה, רשמקול.

  27. מאת רון:

    מצחיק אותי איך היצר הזה ללעוג לכול דבר ממסדי (הפעם, פרסומת ספק מוצלחת ספק מביכה למסלול לרפואה קרבית) מצליח פעם אחרי פעם רק להביך את עצמו. הרי ברור שהפרסומת פארודית, לפחות בחלקה, ושיש פואנטה (איזושהיא) למסלול האינסופי של יענו-קלישאות שהיא מציגה.

    אבל "חי חי חי תראו! הם מ-י-ו-ש-נ-י-ם" (ואפילו לא בגלל שהם עדיין תקועים בדיסק הראשון של בלוק פארטי או משהו כזה), זה פשוט מדגדג מדי.

    אבל מעל לכל – הייתי רוצה לדעת מה הקשר בין הפרסומת לכל שאר הדברים.

  28. מאת עלי צור:

    אייל, אף אחד (לפחות אני) לא ציפה שההופעה תתחיל בשעה 23:00. אנחנו ילדים גדולים וכבר ראינו כמה הופעות ואנחנו רגילים ללהקת חימום שנותנת חצי שעה נניח + איחור אופנתי של שעה נניח + whatever והגענו למקסימום שעתיים שזה מה שאפשר לחכות לאמן המרכזי של הערב – זה שבשבילו הגענו לפה, זוכרים? אבל כאשר פתיחת דלתות ב23:00 וב-01:45 עוד אין זכר לאמן המרכזי של הערב, זה נראה לי תכנון דפוק של הערב, וסליחה מראש למארגנים כי אני בטוח שהיו להם כוונות טובות ואני יודע שהם לוקחים סיכון כשהם מביאים אמנים לא לגמרי מוכרים ושימשיכו ככה. רק שימו קצת לב לפרטים הקטנים כמו לוחות זמנים. 

  29. מאת אייל:

    אבל ככה זה במסיבה. זה לא היה ארגון דפוק בכלל, הכל תקתק כמו שהיה צריך. שעתיים אחרי שפתחו את הדלתות והתחיל הערב התחילה ההופעה. כשמגיע דיג'יי מרכזי מחו"ל אלה השעות שהוא עולה בהן – 1 וחצי-2, ויורד ב-4, 4 וחצי, יש כאלה שממשיכים יותר. החימום של ההרכב ושל הדיג'יי הוא חלק בלתי נפרד מהערב ותוכנן שזה מה שהולך להיות.

  30. מאת יובל:

    רון, אתה טועה. רוב הקוראים (אני ביניהם) יתקשו למצוא בפרסומת ההיא של צה"ל ניסיון לפארודיה. אם ישנה הגזמה, היא אך ורק כי היום להגזים זה לגיטימי והיא שם בשביל לא לחשוף את הטמטום המלא מאחורי המודעה הזאת. אין כאן שום דבר מלבד ליטופי אגו. בטח שלא ציניות, כי ציניות לא מפרסמת שום דבר.
    בטח שלא ציונות- כי אף אחד כבר לא זוכר מה זה.

  31. מאת חיים:

    רק לי לא עובד הקישור של Will driving west ?

כתיבת תגובה