24 ביולי 2010

עונג שבת: חייבים לקפוץ לנחל

"אין חוק שאומר שרק בעל השכלה מוזיקלית יכול ליהנות ממוזיקה, ואבוי לנו אם היה חוק כזה" – פרימו לוי, מצוטט בטור מרתק נוסף של ליבריסטאן על מצב התרבות

"אולי באמת אני סתם עצלן", שר שלומי שבן, ובהופעות גם מוסיף "בטוח". ואני באמת עצלן, אבל זו לא הסיבה שהעונג השבוע מורכב כמעט כולו מדברים שאתם שלחתם – כי הרי גם המעבר והסינון של עשרות (ולפעמים מאות!) הלינקים שאתם מרעיפים על תיבת המייל שלי, שמגרגרת מהנאה, דורשים זמן ומאמץ. הסיבה היא שבשלושת השבועות האחרונים כמעט ולא הספקתי להגיע לתיבת המייל, ואוצרות יפים ורבים ששלחתם לא הספיקו להיכנס לעונגים הקודמים. אז השבוע – העונג (כמעט) כולו שלכם. איזה כיף. [הסיבה שהעונג הזה עלה בשבת בצהריים היא כבר סתם בעיה טכנית טיפשית]

  1. נתקע לי השבוע שיר בראש, ולא הצלחתי להיזכר במילים שלו, אז גירדתי בראש במשך זמן די רב וניסיתי להיאחז ברסיסי הלחן שהסתחררו בראשי, כדי לזהות את מקורו ולהיזכר מה הוא ושל מי הוא – ואז לשמוע אותו, שזו הדרך הטובה ביותר לחלץ שיר מהראש (מה גם שרוב השירים שנתקעים לי בראש הם שירים שאני אוהב בצורה כזו או אחרת, כך שזה גם כיף גדול לשמוע אותם שוב). אבל לא הצלחתי. זכרתי בדיוק את הסאונד האפלולי והמשונה, שנשמע קצת כמו TV on the radio, וזכרתי לחן שממש לא אופייני להם. אז הלכתי לשמוע שוב שירים משני האלבומים האחרונים שלהם, וזה היה כיף גדול, אבל זה לא היה זה. ומה קרה בסוף? מה שקורה תמיד. התחלתי לחשוב על משהו אחר לגמרי וקלאנג! האסימון נפל וצלצל לי בכל הגולגולת. זה היה "With a girl like you" של דייב סיטק, אכן הבחור ההוא מ-TV on the radio, שגם הפיק שירים ב-EP החדש של פינק נויז שניתן כאן להאזנה מלאה. הרי זה מופיע ב-Dark was the night שאני טוחן מאז שיצא, לא פלא שזה תקועלי בראש. ואז לראשונה גיליתי שזה קאבר לשיר של The troggs, ושהשיר המקורי כייפי אפילו יותר, עם אנפוף קל, גרוב תופים קצת מגושם וקליפ משעשע ולא בכוונה. ואז גיליתי שהטרוגז האלה מנגנים המון שירים שהכרתי ולא ידעתי בכלל שהם שלהם. אז הורדתי את כל האוסף שלהם ועכשיו כיף לי באוזניים שבעתיים. נפלאות דרכיהן של תולעי האוזן. [מפ3]
  2. לפני כמה חודשים ישבתי על ספסל מחוץ לאוזןבר עם נדב לזר, שאתם ודאי מכירים מזמן מהבלוג אטמי אוזניים כאן בשכונה, ודיברנו על רעיון שלו להעלות מופע בלי לפרסם מי מופיע בו. הרעיון הזה התגלגל ל"ערב הפתעה", שהפקתי באוזןבר בשלושת החודשים האחרונים, בהצלחה די יפה מבחינת קהל ומבחינת קונספט ואמנים. הבעיה היא שהערב הזה יקר להפקה, ואי אפשר למכור אליו כרטיסים יקרים, כי הקהל בעצם מהמר ומקווה שיופיעו אמנים מעניינים או כאלה שהוא אוהב. לכן ביום שלישי הזה ייערך ערב הפתעה 4 שעשוי להיות האחרון [אירוע בפייסבוק], מפני שאני מקפיא את המיזם הזה לזמן מה כדי לעשות חושבים ולשקול מחדש איך אפשר להמשיך לעבוד על הפרויקט הזה בלי להרגיש שזמני היקר מתכלה עליו ללא תמורה (או עם תמורה זעומה מאוד). אם עדיין לא ביקרתם באף אחד מהערבים האלה, זו עשויה להיות הזדמנות אחרונה. הערב הזה מיוחד מאוד מבחינתי, כי יופיעו בו אמנים שאני אוהב מאוד, ולפחות אחד מהם הוא אמן שאני כבר שנים חולם להביא לערב כזה או אחר. תבואו. [יהיה כיף]
  3. ועוד משהו קטן לפני שמתחילים: ביום ראשון יחגגו כל הזוגות האוהבים (והשלישיות המאוהבים, והרביעיות, אנחנו ליברלים) את ערב ט"ו באב. אם תהיו בתל אביב ותרצו לשתות קפה קטן ולשמוע מוזיקה קטנה, אני אתקלט גרוב עדין ואהבה עדינה גם כן בחצר של בית ביאליק, אשר בכיכר ביאליק, אשר ברחוב – בחיים לא תנחשו – ביאליק, אשר לכמה שעות יהפוך לבית קפה תחת הכוכבים, לאוהבים ולאוהבים ברוחם, כמו שאומרים. [זהו, עכשיו לשאר העונג]

  4. קאקי קינג, לא בישראל. יש לכם תמונה טובה מאתמול? תנו בתגובות

  5. אז חזרתי עכשיו מההופעה של תמר אייזנמן וקאקי קינג בבארבי, ומה אגיד לכם – קאקי קינג הזאת חמודה שזה לא ייאמן. אני לא זוכר בארץ פרפורמרית כזאת חמודה, שכל הקהל יצא מאוהב בה כליל, מאז אמילי וולס. אבל על חמודה אי אפשר לבסס מופע שלם, או חצי מופע, או איך שלא תקראו לרצף הזה שהלך על הבמה הערב (אייזנמן פתחה בסט מקפיץ עם הלהקה שלה, קינג הצטרפה לשיר-שניים שלה, ג'אם, נשארה לבד לסט משלה, ואז חזרה עם ההרכב של תמר לג'אם, ולשירים של תמר, בעיקר). הג'אמים לא ממש עבדו. את אייזנמן כבר ראיתי בעבר והיא תמיד כייפית, אבל מלבד ההתרגשות הקלה (שלה), לא הרגשתי כאילו זכינו למשהו יוצא דופן מהלהקה התמיד-הדוקה שלה, הרי עם כל הכבוד, ויש, באנו לראות את קאקי קינג. וקאקי ("Welcome the shit king!", היא פתחה) ניגנה שני שירים שלמים, עם מילים ומנגינה, ביניהם השיר האהוב עליי שלה שבאמת חיכיתי וציפיתי ונהניתי מאוד מאוד לשמוע ("Life being what it is"). כל שאר הקטעים שלה היו קטעי נגינה די מרשימים טכנית אבל מפהיקים לחלוטין מוזיקלית, לאכזבתי. החיבור שלה עם אייזנמן מעניין אבל קצת מפוספס, בעיניי, כי אף על פי ששתיהן גיטריסטיות אדירות, מוזיקלית הן לא בדיוק משיקות – תמר עם הפ'אנק המקפיץ שלה וקאקי עם השירים העדינים למדי שלה. זה היה ניכר במיוחד בשיר השני שלהן ביחד, שיר של אייזנמן בו קינג בעיקר ניגנה על פידבקים מהגיטרה שלה. זה היה חמוד, אבל היא לא ממש *השתתפה* בשיר. כך שהיה נחמד, אבל לא מדהים או הורס או מהפנט. ולכל מי שנכח בהופעה: זה בשבילכם. [זהו]
  6. [תודה לעירית הגירית] שכותבת: הי גיא, האם מכיר את הבלוג Boogie woogie flu? מדובר בבלוג של צלם ניו יורקי שהוא אספן תקליטים של מוזיקה אמריקאית. לצערי הבלוג נמצא בהפסקה ארוכה מאז מותו של אלכס צ'ילטון, אותו הכיר, אהב וצילם רבות הבלוגר הנ"ל. אך עדיין ניתן למצוא בבלוג אוצרות רבים". [אנגלית, פיקסלים]
  7. [תודה לכל השולחים] איזה יופי של סרטון הוא יש מצב להופעה, אנימציה מבריקה על מסע התהפוכות והתלאות שעובר חובב מוזיקה ישראלי מהרגע שדולפת לאוזנו השמועה על הופעת חו"ל ועד שהוא מצליח להגיע אליה, ואולי אפילו ליהנות ממנה בחלק מהמקרים, אם מתעלמים מהסאונד, והאנשים, והמקום, והמחיר, והאוכל, והלהקה. טל פרידמן מקריין טקסט מצחיק לאללה, גדוש במראות ומקרים שכולנו מכירים, ורפרנסים גרפיים לעוד כמה עשרות כאלה. נועם חמו עשה עבודה נהדרת בסרטון הקצר והכל-כך-קולע הזה, שכנראה כל אחד מקוראי העונג יכול להזדהות איתו ברמה כזו או אחרת. תביאו לנו עוד כאלה! [וימאו]
  8. [תודה לגבי ולאיש המסתורין] אם פספסתם או עדיין לא ראיתם את "חייב לזוז", הסרט התיעודי המוצלח על שנותיו הראשונות של אהוד בנאי, ודאי תשמחו לשמוע שהוא הועלה ליוטיוב בחלקים, כפי הנראה בצורה לא הכי חוקית. [טיוב]
  9. [תודה לשיר] המעצב טיי לטאו, המכנה את עצמו Sound of design, עיצב מחדש בסגנונו כמה עטיפות אלבומים קלאסיות, ופעמים רבות עשה עמן חסד. מאיירים, אמנים ומעצבים יקרים – האם לסגנון העיצוב הזה יש שם? [פיקסלים, פליקר]
  10. [תודה ליואב הכוכב] ג'ק וייט מבצע את "Mother nature's son" בבית הלבן, בטקס הוקרה לפול מקרטני. לא ביצוע מזהיר, אבל יפה לראות. [וידאו]
  11. חברתי הוותיקה סיון הורביץ הגישה את פרויקט הסיום של לימודי העיצוב שלה במכון הטכנולוגי בחולון, סוף העולם ימינה, תחזית פוליטית קשה מאוד לעתיד מדינתנו. אני משוחד, כי אני מכיר ואוהב את סיון מגיל אפס, אז אתם לא חייבים להאמין לי כשאני אומר לכם שהאיורים פשוט נהדרים, ושמדובר בתערוכה חזקה, שתוציא משהו אמוציונלי הן מימנים והן משמאלנים, אם כי משהו אמוציונלי שונה לגמרי, כפי הנראה. [אנגלית, עברית, פיקסלים]
  12. freealbum[תודה לעופר הכופר] The bootsman הוא הרכב ישראלי חדש שנשמע מצוין, ואת אלבום הבכורה שלו, Until it turns into another memory, אפשר לשמוע ולהוריד בחינם בבנדקאמפ. חברים בו אייל שוורצמן, נווה שיפרוני, ודורון בוטניק שאולי מוכר לחלקכם מ"אינגה דינגו". הבוטסמן מצטרפים לגל קטן אך משמח של להקות ישראליות חדשות שההשפעות שלהן – לפחות בחלק הטוב יותר של השירים – נרחבות יותר ומשומשות פחות ממאות הלהקות ששמעו יותר מדי פעמים את לד זפלין ורדיוהד של הניינטיז (בגל הזה אפשר למנות גם את צביקה פורס עם ההרכב החדש שלו, רותם אור, קיצו, טייני פינגרז, עוזי פיינרמן, ועוד כמה דברים טובים מאוד). [בנדקאמפ]
  13. [תודה לסגול 59] שכותב למערכת: "DJ Solo יצר, לכבוד פסטיבל הג'אם-רוק Schwagstock שמתקיים במיזורי בסוף השבוע, מיקס מעניין שבו נפגשים הגרייטפול דד, פיש וסבליים עם ראפרים, מקצבי דראם'נ'בייס ועוד שלל שיגועים והטרפות. אזהרה: לפוריטני ג'רי גרסיה ההאזנה למיקס זה עלולה להיות מסוכנת לבריאות". [סטרים, מפ3]
  14. [תודה רבה לעדן]: "עמוד הטוויטר השנון הזה מסכם קריירות מוזיקליות שלמות של אמנים מכובדים, ב-140 תווים או פחות. אהבתי את ג'וני מיטשל ובוב דילן במיוחד, אבל כולם לא רעים". [אנגלית קצרצרה]
  15. אמנדה פאלמר הבטיחה וקיימה: אלבום מחווה לרדיוהד שלה ושל היוקליילי הקסום! להאזנה חינם, וכמובן להורדה בתשלום לבחירתכם (החל מ-84 סנט לכל האלבום). לא כל הביצועים מבריקים, אבל אהבתי מאוד את הביצוע של "Fake plastic trees" הפותח. [בנדקאמפ]

  16. I'm bringing sexy back

  17. [תודה לנעה הנהדרת] שכותבת: "פיסת טד מרתקת על איך כולנו מתים על מוזיקה קלאסית ופשוט לא יודעים את זה עדיין". אני חושב שזה הופיע כאן בעבר, או לפחות צפיתי בזה פעם, אבל זה עדיין מרתק ומאלף. [וידאו]
  18. האלבום החדש של Menomena ממשיך להיות אחד הדברים הכי טובים שיצאו השנה, ואם הנדנודים שלי בעניין לא משכנעים אתכם, אתם מוזמנים פשוט להקליק ל-NPR ולהאזין לאלבום במלואו ולשמוע בעצמכם. הלייבל, בארסוק, גם מעניק לכם הורדה חינמית לשיר האהוב עליי מהאלבום (השבוע. זה משתנה הרבה), "TAOS". [סטרים; מפ3]
  19. [תודה לבועז] "זה מה שעלול לקרות למי שלא מסתפר", מזהיר בועז לפני שתצפו בקליפ "Myriad harbour" של The new pornographers. [וימאו]
  20. [תודה לאלון] איך נשמע "Bohemian rhapsody" כשמפרקים אותו לערוצים המקוריים? סיור מודרך בנבכי הערוצים המרובים (44!) של האפוס המוזיקלי האדיר הזה. [טיוב]
  21. נמרוד מטאפאס וטאפאס זורק גם הוא את שני הפני שלו בדיון על המודל הכלכלי של בנדקאמפ שהגיע גם לכאן בשבוע שעבר, ועל הדרך מתייחס לחדשים של ביג בוי, הרוטס ו-Ceschi. [עברית]
  22. [תודה ליואל הגואל] אני כל כך אוהב את כמות הזמן הפנוי שיש לאנשים באינטרנט. נכון, רוב הזמן זה גורם להם לצפות בפורנו או להקליק על שטויות בפייסבוק, אבל לפעמים זה גורם להם להשקיע שעות רבות בעריכת סרטונים מיותרים להפליא, שגורמים לנו לצחוק די הרבה. ועל כך אני אסיר תודה. הנה מישהו שיש לו הרבה זמן פנוי, ואסף את 100 העלבונות הטובים בקולנוע לקליפ בן 10 דקות. בחירות נאות ביותר. [טיוב]
  23. [תודה לדן קרפמן האדיר] שממליץ בחום על "Hunger at the door", הקליפ והשיר החדשים של Balthazar. אכן, לא רע בכלל. [טיוב]
  24. אם כמוני נותרתם אחרי ההופעה של קאקי קינג רעבים לעוד קצת בחורות אדירות עם גיטרה, מארני סטרן חוזרת לחיינו, בנסיבות מעט עגומות אמנם אבל היא עדיין חוזרת לחיינו. "For Ash" הוא שיר שהיא כתבה לחבר לשעבר שהתאבד, וכמו כמעט כל השירים שלה הוא מתקפה מרעננת ובוהקת על האוזניים. תענוג. [מפ3]
  25. [ויה ויה] שכותב על דליש: "פרויקט חדש של עופר שני והסטודנטים שלו: אגרגטור של המנות הכי טובות בארץ, לפי משתנים כמו מקום, אווירה, איזור וכו’. קונספט מדויק שנוגע בכל הנקודות הנכונות. למה אין עוד אתרים ישראליים כאלה?" [עברית]
  26. [תודה לעידו כהן בעל לב הזהב] איאן אנדרסון מ-Jethro Tull מסביר בדיוק למה אין לו שום כוונה לבטל את ההופעות שלו בישראל. [אנגלית]

  27. כן, מממ…. שיט! עשית לי פייפר קאט!

  28. בתיה קולטון, מאיירת בכירה למדי בארץ לספרי ילדים ומרצה לאיור, כותבת ב"פנקס" על מלאכת האיור, על ספרים, ועל ילדים. תענוג להציץ בהשפעות ובאהבות של אמנית. [עברית]
  29. [תודה שוב לנעה הנהדרת] על המאש-אפ הנהדר של "15 step" של רדיוהד יחד עם "Take five" של דייב ברובק. בדרך כלל אני לא מת על מאש-אפים, אבל חייבים לתת כבוד למאש-אפ במקצב חמש שמיניות. [טיוב]
  30. אייל עמיר כותב לי: "שמי אייל עמיר, ואני מוסיקאי, בן 25 מת"א. לאחרונה גיליתי את הפורמט המעניין שנקרא VideoSong – קליפ שמתאר את תהליך עשיית המוסיקה והנגינה בפועל, שכבר הפך למפורסם ויצר כל מיני שלאגרים ביוטיוב. בהשראתו יצרתי את הקליפ MMMBop – Hansonian Rhapsody, מעין עיבוד לשיר הידוע ההוא של הנסון, אבל בגישה אחרת… הקליפ פורסם לפני פחות מארבעה ימים וכבר זכה ליותר מ8,200 צפיות ביוטיוב בזכות משתמשי פייסבוק שמריצים את זה לא מעט ביניהם". [טיוב]
  31. [תודה לאהבת חיי] חי חי, כה מחוכם! [פליקר]
  32. [תודה לרוני] שכותב\ת: "שנם לילות שכאלה שבהם נתקלים בדברים שהם כל כך חשובים שפשוט חייבים לנסות להפיץ אותם בכל דרך אפשרית. זהו החלק הראשון מתוך שישה (כולם ביובטיוב) מסרט תעודי על אייבור קאטלר, שהוא אחד המוזיקאים, המשוררים והאנשים הכי מדהימים שהתקיימו אי פעם על כוכב הלכת הזה. לדעתי לפחות. הוא נפטר מאז שעשו את הסרט. ואם הבחור הזה אינו מוכר לך והסרט לא הבהיר עד כמה נהדר הבנאדם הזה, אז הנה קליפ לא מוצלח במיוחד לשיר מוצלח מאוד מאוד. (סורי, על אוצר המילים המוגבל. כשמתעסקים באנשים שאני מאוד אוהב קשה לי להתנסח)". [טיוב]
  33. [תודה ליערה הגיבורה] שכותבת: "שני חברים שפתחו במלחמת מוזיקה ביוטיוב, באילתור כלי נגינה ובהקלטה רב ערוצית – כל קטע הוקלט וצולם בנפרד ואז נערך לסרטונים האלו. בסוף כל סרטון יש את הלינק לסרטון הבא בתור' עד היום פורסמו 5". [טיוב]
  34. לעלמה יש בלוג מתכונים נהדר וכבר די-מוכר בשם דברים בעלמה, שאני מקפיד לקרוא בחודשים האחרונים, ועל פניו אין צורך להציג אותה, אבל כל כך התמוגגתי לקרוא אותה גם השבוע, שהייתי חייב להזכיר או להכיר לכם אותה. פעמים רבות המתכון הופך שולי לגמרי לצד הכתיבה הנפלאה שלה. [עברית]

  35. המציגה אינה ספינה מהמאה ה-18. היא ציור, בחייכם

  36. [ויה ויה] פועלים מצאו ספינה מהמאה ה-18 מתחת להריסות בגראונד זירו! [אנגלית]
  37. [תודה לנדב וליערה] יוני בלוך ממשיך לנסות ולמצב את עצמו כ-OK Go ישראלי, כלומר אמן שמשתדל לחפות על שירים בינוניים (או פשוט רעים, כמו במקרה הזה) עם קליפים חמודים, פשוטים ומעלי חיוך. וראו כהוכחה את הקליפ החדש, "לא קל \ לא פשוט". [טיוב]
  38. [תודה ליקיר היקר] "Dark blue" הוא סינגל (ראשון?) מתוך פרויקט הסולו המסקרן של אורן ברזילי, כן ההוא מהקספרים, ביחד עם תמיר מוסקט הנהדר. אם ציפיתם לרוק קאספרי, תחשבו שוב. ואז שוב. ואז תקשיבו. ברזילי עורך הופעות קטנות בדירה שלו בתל אביב (אני מתכנן להגיע לאחת כזו ביום שני הקרוב), ושמעתי שצפויה הופעה לקהל הקצת-פחות-צר בקרוב. [טיוב]
  39. [תודה לשיר] זה קרה בארץ באחת מהופעות החו"ל בבארבי, אני כבר לא זוכר בדיוק איזו (Why? אוקרביל ריבר? דירהוף?): אידיוט שיכור או סתם צמא לתשומת לב החליט לצעוק כל ההופעה. כולם שנאו אותו, ואני מתאר לעצמי שגם האמנים שעל הבמה, אף כי הם היו מנומסים מכדי להגיד משהו. דייב רוסר, שהיה כאן לאחרונה כנגן של מארק לנאגן (וגם מנגן בגאטר טווינז וכל החבורה) הרשה לעצמו להסיר את מעטה הנימוס ופרסם בבלוג שלו פוסט זועם אחרי שמעריץ נלהב מדי נעמד מתחת לבמה בהופעה (השקטה והאקוסטית!) של מארק לנאגן בניו זילנד, צרח בזיופים את כל השירים ודיבר בקולי קולות עם חבריו בין השירים. רוסר נבהל והסיר את הפוסט מהאתר, אבל המעריצים בפורום הספיקו לפרסם אותו מחדש אצלם. [אנגלית]
  40. [תודה לשם המומצא] החיים המסריחים שלי הוא בלוג-קומיקס ישראלי על החיים המסריחים של אורטל, בחורה חובבת קומיקס אחת. לא ממש מסריחים, סתם משעממים, כהגדרתה. [עברית!]
  41. דויד פרץ העלה את האלבום של בלובנד לבנדקאמפ, ובעקבות זאת כותב על מתן מוזיקה בחינם, מנקודת מבטו של המוזיקאי. [עברית]
  42. [תודה לשאול בעל זרוע הזהב] Information is beautiful הוא *עוד* בלוג שמתמחה באינפוגרפיקות, חלקן מרהיבות עין ומחכימות, חלקן סתם יפות, חלקן סתם. [אנגלית, פיקסלים]
  43. [תודה לקרן הקורנת] Pinterest הוא אתר שמציע מעין שירות בוקמרקס ויזואלי וחברתי. מצאתם משהו מעניין ברחבי הרשת? תנו קליק על Pin, והוא יופיע בצורה ויזואלית בעמוד הסיכות (pins) שלכם (ניסיתי להימנע מבדיחות פינים מתבקשות). הנה עמוד משתמש אקראי לדוגמה. האפשרויות החברתיות קיימות גם הן, עם repin, לייק, עוקבים ונעקבים, ועוד. נראה כמו כלי יפה מאוד לאנשים חובבי עיצוב ואמנות בעיקר, או כאלה שגולשים בעיקר באתרים מבוססי תמונות וגרפיקה ופחות בבלוגים מבוססי טקסט, למשל. השירות פתוח כרגע למוזמנים בלבד, אבל אפשר לבקש הזמנה ולקוות לטוב. [אנגלית]
  44. Edward Sharpe and the Magnetic Zeroes, שלא הוזכרו כאן הרבה פעמים אבל כן נטחנו באוזניים שלי די הרבה מאז הוציאו את האלבום המוצלח שלהם, מכסים שיר של דיוויד בואי. אני באמת צריך לתת לכם עוד סיבות ללחוץ על הלינק הזה? [מפ3]
  45. [תודה לאהבת חיי] המוצרים של אפל התפתחו והשתנו במהלך השנים, אבל סטיב ג'ובס, שמציג אותם בכל שנה, מתלבש בדיוק אותו הדבר כבר 12 שנה. קריפי. [אנגלית]
  46. "Spectacular girl", קליף חדש ודי פשוט לשיר פשוט ודי יפה של Eels מתוך Tomorrow morning, האלבום הסוגר של הטרילוגיה שהחלה ב-Hombre lobo ונמשכה ב-End times היפהפה. כיף איתם. [טיוב]
  47. טוב, אז האלבום החדש של Arcade fire דלף היום לרשת, וברגעים אלה עושה את דרכו למחשב שלי מה שאני מקווה מאוד שהוא הקובץ הנכון. בינתיים, ב-Quietus מציעים ביקורת שיר-אחר-שיר, כדי לעורר את התיאבון. [אנגלית]
  48. הייתי השבוע בחתונה, אירוע שקורה לי יותר ויותר לאחרונה, אבל הפעם זו לא הייתה חתונה שקשורה אליי אלא בעקיפין. לא היה לי ממש אכפת מהחתן והכלה, אף כי הם היו מקסימים להפליא והעלו בי חיוכים והתרגשות מסוג נדיר, התרגשות מאנשים זרים לחלוטין שחולקים רגע אינטימי ויפהפה של אהבה, ומרשים גם לך, זר מקרי, להציץ לתוכו. זו חווייה מעט משונה, לבקר בחתונה שאין לך שום קשר רגשי או חברתי אליה, וזה איפשר לי לעשות משהו שאני אוהב מאוד וזוכה לעשותו רק לעתים נדירות: לצפות באנשים. היו רוחבים שונים של חיוכים וגדלים שונים של דמעות, היו בגדים מאופקים ומאולצים והיו בגדים משוחררים ומבקשי חיבוק, היו תספורות מוקפדות והיו קרחות ושיער פרוע, היו שמלות הדוקות ומחמיאות, ושמלות הדוקות שאינן מחמיאות. ובעיקר היו הרבה מאוד פנים, כולם מרוכזים בשני אנשים שעמדו יחדיו תחת הבוגונוויליה. ברגע מסוים בחתונה עלו לבמה הקטנה שתי חברות של הזוג, אחת ניגנה על האורגן והשנייה עשתה כמיטב יכולתה לשיר את "Real love" של ג'ון לנון, עוד שיר עם לחן פשוט אבל מרגש, מיוחד ולנוני כל כך, ש"כבר לא עושים כאלה יותר". יש משהו מקסים מאוד, לפעמים אפילו מרגש, במישהו שלא יודע לשיר טוב, ומתעקש לעשות זאת כדי להגיד משהו, להעניק מעצמו. וזה אכן היה רגע מקסים. הוא גם השאיר אותי עם צמא לביצוע האהוב עליי של השיר היפהפה הזה, של רג'ינה ספקטור. ואז חפרתי עוד טיפה, ומצאתי ביצוע אבוד נוסף של לנון לשיר הזה (הוא הקליט שישה טייקים), שריגש אותי אפילו יותר. לצערי לא מצאתי מפ3 טוב שלו, אז בניגוד להרגלי אני מקשר ליוטיוב, אפילו לקליפ גרוע ביוטיוב, אבל ההקלטה אותה ההקלטה. מזל טוב! [טיוב]

שתהיה שבת שבוגי, וחג אהבה שמח ומלא בחיבוקים!

25 תגובות על “עונג שבת: חייבים לקפוץ לנחל”

  1. מאת רכבת הרים:

    <3 40, 44

    thanx!

  2. מאת noa:

    פרוייקט הסיום של סיון הורביץ מעלף.
    מקריפ, מזעזע ומדאיג בו זמנית.

  3. מאת איתי:

    שכחת – ותודה לאיתי שהכיר לי את אדוארד שארפ, או סתם [כזה]
    אחלה עונג , הבלוג קומיקס של החיים מסריחים והבלוג בישול ממש טובים !!!

  4. מאת אביטל:

    אני ממש אוהבת את "החיים המסריחים שלי"! כל כך חמוד ואמיתי.
    והעבודה של סיון הורביץ יפה ויזואלית אבל לוקה בשטחיות על סף הטמטום.

  5. מאת הקרנף:

    גם אני יצאתי מההופעה אתמול בתחושה מפוספסת. הרגשתי כאילו הגעתי להופעה של תמר, עם גיטריסטית ליווי ולא להיפך, ומכמה תרגילים מרשימים על גיטרה ולופר בונים מופע להטוטים ולא הופעה מוזיאקלית

  6. מאת יעל:

    פרוייקט ממש מבורך וממש אהבתי את הקליפ
    http://www.youtube.com/user/noamvardi

  7. מאת יאיר י:

    כדאי לציין שאמנדה פאלמר, עשתה את הסכום המגוחך של 15,000 דולר בשלוש(!) דקות ממכירות של אלבום היוקלילי שלה.

  8. מאת מיכל ישראלי:

    אני מרגישה כאילו צריך לשלם לי בשביל לשמוע את אלבום היוקלילי שלה. אה, בעצם זה קרה.

  9. מאת הדס:

    נכון, קאקי קינג היה מאכזב.

    בעצם למה מאכזב, למה בכלל ציפיתי ?
    באה , היתה , הלכה.

    מהות הסתם …..וההייפ הרגעי.

  10. מאת שיר:

    רוסר, למעשה, פרסם לאחר יומיים את הפוסט אצלו מחדש, בעריכה מסוימת. http://daveaux.com/newblog/?p=542

    מלך.

  11. מאת עירית:

    תיקון קטן: בבלוג Boogie Woogie Flu יש גם mp3.

  12. מאת ליאור:

    מצטרף לרכבת האכזבה מקאקי- אם כי אכזבה זה אולי תיאור קצת פשוט מדי.

    מצד אחד קאקי מקסימה, מדהימה, מוכשרת, סופרלטיבים. היה מרגש לראות ולשמוע אותה מבצעת בכזה חן ודיוק, ובאופן כללי הייתה הופעה מוצלחת למדי, במיוחד לאור המחיר הנמוך.

    מצד שני, אני מרגיש קצת כאילו "עבדו עלי": מכרו לי קאקי, וקיבלתי "תמר אייזנמן מארחת את…". אין לי שום דבר נגד תמר אייזנמן, אבל אני מחבב אותה במנות קטנות, ורצוי כחלק מערב הופעות או פסטיבל. לא ברור מה היה הסידור שהם הגיעו אליו בשביל הפרומושין הקטן שקאקי עשתה לתמר, ולא שאכפת לי במיוחד שהיא תעשה לה פרומושין שכזה (להפך, בכיף שיהיה לה), אבל אזהרה כלשהי הייתה במקום.

    all that said, עדין היה כיף, סביר להניח שעדין הייתי הולך גם אם זה היה "תמר אייזנמן מארחת את…"

  13. מאת נועם:

    "החיים המסריחים שלי" זה BEST !

  14. מאת אורן:

    גיא
    אני כמעט אף פעם לא מטקבק , לא בבלוג המהנה והמעשיר שלך וכמעט לא בשום מקום אחר , אז כנראה שיש סיבה טובה הפעם שגורמת לי להגיב.

    כל שבת מוקדם בבוקר ,בשקט ,לפני שהאישה תתעורר ,הכלב ינבח והילדה תצרח(כן – הפעם פספסת קצת את הבוקר , אבל לא נורא:)) כשאני מתיישב מול המחשב ,מתפעל את האזניות ,ונכנס לבלוג שלך , מטרתי היא להחכים מוסיקלית ובעיקר להגיע , כמו פעמים רבות בעבר, אל אותם יהלומים מוסיקליים שבעקבות טעמנו המוסיקלי המאד דומה אני עשוי למצוא , ועל כך אני מלא תודה והערכה.

    תחושת האי נוחות שלי , בלשון המעטה, מהבלוג שלך הפעם נובעת מתוך העובדה שעשית משהו שאתה אף פעם לא עושה וזה לרמוז על העדפה פוליטית שהבלוג הזה מייצג .
    בתור קורא ותיק ואדוק לא זכור לי שהרגשתי בקוראי את הבלוג את התחושה הצובטת והמוכרת שבה השמאל הרדיקלי מנסה לנכס לעצמו את כל מה שקשור בתרבות ובאמנות בכלל והנושאים המוסיקליים שנדנים בבלוג שלך בפרט .

    אני חייב להודות , מאד מצא חן בעיני איך בבלוג שהוליד ויכוח קשה בנושא ביטול ההופעות, עמדת בצורה מעוררת הערכה על דעותיך והקפדת לשמור על עמימות פוליטית .
    אז אני שואל , איך בדיוק נפלת פה?

    כנראה ש….. תראה, הרי כמו שאמרת ,גברת סיון הורוביץ היא חברתך האהובה והותיקה מגיל אפס, וכנראה הייתה לה השפעה עליך לפרסם את עבודותיה. אז אני נמצא פה ומזכיר לך שנתכנסנו להתעסק במוסיקה ובכל מה שקשור לה , באמת , לא חבל לחלל את הבלוג שלך בפוליטיקה, ועוד קיצונית ורדיקלית?

    אז כן , אני דומה לסאב טייפ של החבר'ה פה בשינויים קלים ,חילוני ,גר בתל אביב , שותה קפה הפוך ,סוג של היפסטר(מת על השימוש במילה:)), מנגן קצת בגיטרה , מאזין לאנימל קולקטיב ,בון אייבר ואליוט סמית',נפעם מההופעות של יו לה טנגו , לואו ומום ומצפה לג'ואנה ניוסום . ועדיין ,אני גאה בהיותי ישראלי ,וכן…ציוני, חרד לקיומו של העם היהודי בארצו, נו… מה שקוראים- ימני. אני מאותו מיעוט שמוקיע את אותם ישראלים בוגדניים ומסכנים שמטרתם היחידה היא לפגוע במדינתם ועמם באמצעות החרמות פתטיות ומבישות ובין השאר להציג תערוכת תמונות מבחילות , אבל בעיקר(כמו שנאמר יפה באחד הטוקבקים לפני ) מטומטמות .

    אתה מבין גיא… אני בטוח שאתה לא רוצה שהטוקבקים בבלוג שלך יראו כמו עוד אוסף טוקבקים בעוד מאמר פוליטי באחד מאתרי החדשות .

    אשמח אם תיקח לתשומת לבך.

  15. מאת גיאחה:

    אהלן אורן

    אתה צודק, אני באמת משתדל להשאיר את דעותיי הפוליטיות עמומות בבלוג כי אני לא חושב שזה צריך לשנות למישהו מהן דעותיי בנושאים כה טעונים ורחוקים מנושאי הבלוג, אבל גם מפני שאני יודע שברגע שכן אביע את דעתי, יהיו קוראים שיקחו את זה אישית, ויפסיקו לקרוא או יתייחסו אחרת לבלוג הזה כי הם לא מסכימים עם דעותיי.

    וזה טיפשי, בעיניי, אבל לצערי זו המציאות.

    אני אוהב מאוד את סיון אבל לאו דווקא מסכים או מזדהה עם העמדות שהיא הביעה בעבודה שלה. עצם העובדה שקישרתי כאן לעבודה לא אומרת מבחינתי כלום על תכניה. סביר להניח שאקשר גם לאתר של זמר שאני שונא אם מבחינה ויזואלית או עיצובית יהיה באתר משהו שלדעתי שווה לראות.

    זכותך, כמובן, לא להסכים עם סיון, כפי שאני בטוח שאתה לא אוהב כל שיר או קליפ שאני מקשר אליו כאן. אבל היי, פלורליזם (-:

  16. מאת לזרבוי:

    אפשר להוסיף שהקליפ של יוני בלוך בויים ע"י ידידי תום שינאן, שמחזמר קטן ומקסים שלו נכלל בעונג הקודם.

    בוהמיין רפסודי מפורק לערוצים – אדיר! מזכיר לי את הדלפות הערוצים של הביטלס שמסתובבות ברשת. הנה A Day in the Life:
    http://www.youtube.com/watch?v=qYHel5V1sYQ

    ואורן, זה נחמד שרגע אחד אתה קובל על כך שהשמאל הרדיקלי מנכס לעצמו את התרבות והאמנות, ושניה אח"כ מנכס לימין את הגאווה הישראלית והציונות כולה… :-) בכל אופן, גיאחה שמר על עמימותו המפורסמת גם באייטם הנוכחי (אלא אם "האיורים פשוט נהדרים" זה שם קוד שמשמעותו "הציונות הגיעה לסוף דרכה" ולא אמרו לי), כך שאני לא מבין מה הקפיץ אותך כל כך.

  17. מאת עמרי:

    עוד כמה דברים תמוהים בהודעה של אורן:

    א. יש פה ניסיון לסתימת פיות של מפעיל הבלוג עצמו, כאילו נאסר עליו מתוקף צו עליון או חוזה מדומיין בינו ובין הקוראים לפרסם כל דבר בעל גוון פוליטי כלשהו, אפילו אם הוא חלק מתרבות ישראלית צעירה ואפילו אם הוא עצמו לא מביע את דעתו הפוליטית בקשר לכך.

    ב. אותה "תערוכת תמונות" עצמה נתפסת בעיניו כמשהו לא-לגיטימי שחותר נגד המדינה…למה, בדיוק? כי האיורים מעיזים להביע חרדה לקיומה הדמוקרטי-ליברלי של מדינת ישראל, קיום שהוא מה שמעורער באופן יומיומי ולא אותו ערעור מדומיין על זכות הקיום של מדינת ישראל אותו מייחסים משום-מה לשמאל ה"רדיקלי" כשהוא מנסה להביע מחאה ו/או ביקורת? חרדה שהיא מנת חלקם של קבוצות רבות ושונות בעם, לא רק של השמאל ה"רדיקלי"?

    ג. כפי שגיאחה ולזר-בוי כתבו, יש פה ניכוס הפוך.

  18. מאת אורן:

    עמרי ,אני פשוט מציע לגיא להמנע מאיזכורים פוליטיים , זו לגמרי לא מטרת הבלוג , דעות פוליטיות כמו שהוצגו בתמונות(במקרה הזה שמאלניות רדיקליות אבל זה גם יכול להיות הפוך) באופן טבעי יכולות ליצור ריחוק עם אותם אלה שלא מסכימים איתן , ואני לא חושב שזה מה שגיא מעונין.

    ניקח למשל אומן שאני מאד אוהב שיקום יום אחד ויביע דיעות אנטישמיות קיצוניות, זה באופן טבעי יגרום לי לתחושה לא נוחה כשאני מאזין לו ובסופו של דבר יגרום לנתק עם האומן (טפשי גיא…? , מאד טבעי)

    עמרי לגבי תוכן האיורים , ל ד ע ת י , וכבר אמרתי את זה , זו לא חרדה לקיומה..$@#.., זה סתם טמטום , מתאים מאד לאנשים שלא בדיוק היו פה ב-30 השנה האחרונות ומייצרים לעצמם מציאות נאיבית , האמת- זו זכותם הדמוקרטית והבסיסית להיות מטומטמים , הבעיה היא שהאיורים הללו מוצגים באינטרנט ומכוונים לא לאזרחי ישראל כביקורת וכנושא לדיון פוליטי ודמוקרטי פנימי, אלא החוצה במטרה להטיל רפש על המדינה בפני העולם , ולהזיק לה ,בדיוק כמו נושא החרמת האמנים והאקדמיה , זה מעשה נבלה בעיני.

    לזרבוי , גיא לא צריך להגיד שהוא מסכים עם התמונות , עצם היותם אייטם בבלוג מייצגים קו פוליטי ,כך אני רואה זאת.

    לגבי ניכוס הציונות – מודה שבקריאה חוזרת נראה כאילו ציוני=ימני , אני מצטער, אני בטוח שאנשים שפויים משני צידי המפה הפוליטית הם ציונים טובים וחרדים למדינתם , כוונתי הייתה אל מול השמאל הרדיקלי שמילים כמו "ציונות" ו"אהבת הארץ" בשבילם היא סוג של קללה

  19. מאת ערן:

    43 – לא חייבים להוריד את החדש של ארקייד פייר כדי לשמוע אותו. אפשר פשוט להכנס לגרוב שארק ולעשות את זה: http://listen.grooveshark.com/#/album/The+Suburbs/4481859

    יאללה, שיבואו כבר לארץ. נראה אותם!

  20. מאת לזרבוי:

    אורן, אני שמאל רדיקלי ובעוד שיש לי בעיה עם היישום המודרני של הציונות, לא הייתי מגדיר אותה כקללה, ואהבת הארץ היא חלק בלתי נפרד ממני וממחנה השמאל ככלל. שאל את עצמך – האם נשמע לך הגיוני שהשמאל הרדיקלי היה מחרף את נפשו כדי להגן (על פי תפיסתו) על ארץ שהוא שונא? הרבה יותר פשוט לפתח אדישות או לרדת מהארץ.
    הבדלי התפיסות ביננו אולי מקשות עליך לראות את זה, אבל לכנות את השמאל עוכרי ישראל זו דמגוגיה זולה (בעוד שעל פי תפיסת עולמי הימין מקרב את חורבן מדינת ישראל, לרגע לא הייתי מעז לטעון שהוא עושה זאת בשל היותו עוכר ישראל).

    אתה מזכיר לי את בוראט שפגש פעם ראשונה יהודי והתפלא לגלות שאין לו קרניים.

  21. ואוו אורן, יצאת בזול – בזכות הבעת הדיעה שלך השוו אותך "רק" לבוראט.
    בלי שום קשר, אני מסכים עם מה שכתבת כאן.

  22. מאת עודד:

    בקשר לסעיף 9 (ג'ק ווייט) – לינק שעובד:
    http://www.youtube.com/watch?v=-BXV1_D5eXA
    והמופע כולו כאן:
    http://video.pbs.org/video/1554730433/

כתיבת תגובה