16 באוגוסט 2008

עונג שבת: קוף אחרי בן אדמדם

"כולנו באותה הסירה, רק שאני טובע ואתם לא"נדב אזולאי, "לאסוף שאריות"


    Numero Uno. the late great Mr. Hayes

  1. במלחמה בין בארי וייט לאייזק הייז, תמיד נקרעתי. שניהם מלכים שחורים של מוזיקה מלאת נשמה ורגש, מין וסמות'נס של שוברי לבבות, שניהם מעבדים ומפיקים בחסד עליון, לשניהם יש קול עמוק ומחסן ענקי מלא בFאנק וגרוב כבד ועסיסי. אבל בסופו של דבר, גם כשרעיתי בשדות האנלימיטד לאב אורקסטרה ונפעמתי מהפסקול של Together brothers או מקטע הפתיחה של השיר הזה, לכולם אחראי וייט – תמיד חזרתי למאסטר הייז. למה? כי הקול שלו טוב יותר, המילים שלו קלישאתיות פחות, הסוֹל שלו צולל עמוק יותר, ממריא גבוה יותר, מעז יותר. כן, סביר להניח שמספר שווה של תינוקות נוצרו לצלילי שניהם, אבל הרבה יותר אנשים גם התמסטלו לצלילי הייז, התחילו לחשוב בגלל הייז, לא רק עשו אהבה. האלבום שלו Hot buttered soul מ-1969 היה ונשאר יצירת מופת. כולה ארבעה שירים, אבל איזה שירים! כל צד נפתח בקאבר, כל צד נסגר בשיר מקורי. הקצר ביותר הוא חמש דקות והארוך ביותר מגיע ל-18. כולם ראויים ונפלאים, כולל הטריפ ההזוי בן 18 הדקות. אבל השיר הפותח, הביצוע האייקוני בן 12 הדקות של הייז ל-"Walk on by" של בכרך את דיוויד (שהתפרסם בביצוע המצויין של דיון וורוויק שש שנים קודם לכן), מגלם את כל מה שאני אוהב אצל אייק: גרוב עמוק של באס וכלי נשיפה נמוכים (The Bar-Kays רוצחים כאן ובשאר האלבום), תיזמור עשיר ונפלא שנע ממפל כלי מיתר סמיך דרך חליל ועד גיטרה חשמלית פסיכדלית (סוף הסיקסטיז, בכל זאת), קולות רקע נפלאים והקול העמוק של הייז – סימפוניה מורכבת ורבת פרקים של סול ורוק, גרוב והזיות, צלילות ונסיקות. ומעל הכל – שיר פופ מושלם, בביצוע חדשני שהתעלם לחלוטין מכל הגבולות המוכרים. וכמה עצוב שהרב-אמן הנפלא הזה הלך השבוע לעולם שכולו גרוב. לפחות הוא יכול לפגוש שם את ידידו וייט, שנפטר חמישה קיצים קודם לו, ואנחנו יכולים לקוות שהם מג'מג'מים שם עם אוטיס רדינג ועושים חיים משוגעים. [מפ3]
  2. דרור בורשטיין ואסף שוּר, שניים מהסופרים הצעירים והמצוינים ביותר בארץ, כתבו יחדיו נובלה משותפת, "הפקיד". כיאה לגילם וחיבורם לטכנולוגיה ה"חדשה" (היא תמיד "חדשה" בפי אלו שאינם חלק ממנה), הם מעניקים את הנובלה להורדה חינמית כקובץ PDF. איזה תענוג. [PDF, הודעה רשמית משעשעת אצל בורשטיין]
  3. אנובה משיקים אתר חדש ומושקע, ונותנים להורדה את האלבום הראשון של עמית ארז, כבונוס. [אנגלית]
  4. פורום הטלוויזיה הטוב ביותר מהודו ועד כוש, ששכן עד לאחרונה בנענע, נטש את האפור-האפור המקולקל ההוא, ונטה את אוהלו באתר החדש אג'נדה! זה הזמן להצטרף, אל תחששו, נחמדים שם. [עברית]
  5. שמועה עקשנית ממקור מהימן למדי מדברת על אנטוני והג'ונסונז בנובמבר הקרוב בבארבי (מה בארבי, מה? הופעה עמידה? אם אי פעם היה אמן שהתאים לשניים-שלושה ערבים רצופים בצוותא 1, הרי זה אנטוני). למישהו יש פרטים מהימנים בעניין? [שמועה]
  6. נו, ואת העונג סשנז עם התפוחים כבר שמעתם/ראיתם? [עברית, ממש פה!]
  7. רגע, מה אתם עושים מול המחשב? פסטיבל הקומיקס נפתח כבר ביום חמישי! למה אתם לא שם? [עברית]
  8. שחר ממונוקרייב כותב פוסט נהדר ב"סוכן תרבות", בלוג תרבות קבוצתי חדש, ומציע תשובה לשאלה למה אין בארץ מופעי חו"ל ראויים. תנאים גרועים? מפיקים חמדנים שלא מבינים במוזיקה? אמנים מפחדים להגיע? הנוסטלגיה מביאה דינוזאורים? אולי, אבל קשה לו להשתכנע. הוא טוען, ובמידה לא מבוטלת של צדק, שהבעיות העיקריות הן חוסר בקהל, ההרגל המושרש לא להוציא כסף על מוזיקה, והעובדה שאף אחד לא ממש מקשיב לנו, הקהל. אבל לשמחתו הוא מסביר את כל זה הרבה יותר טוב מהמשפט וחצי שלי, ונותן את הפרספקטיבה שלו כתושב לונדון שהולך להופעה כמעט מדי שבוע במגוון מועדונים ועם מגוון מחירים. שווה, מאוד מאוד שווה לקרוא ולהגיב. [עברית]
  9. בן שלו בודק איך קרה שמכל הופעות הקיץ שנוחתות עלינו, ולמרות הבכייה התקשורתית על כך שמביאים לנו דינוזאורים שנס ליחם, האירוע המוזיקלי הכי מצליח של הקיץ הוא ארבע (!!!) ההופעות הרצופות של דיפ פרפל. [עברית]
  10. מה הופתעתי לגלות במקרה לגמרי פרק ראשון בעברית מתוך הקומיקס המהולל Bone של ג'ף סמית, יושב לו ככה בוואלה תרבות כאילו כלום. ואיזה כיף זה שהוא שם, ואיזה כיף שמן הכתוב בסוף העמוד עולה שעומד לצאת ספר מתורגם, ואיזה כיף שהפעם טרחו ואשכרה עשו לטרינג נורמלי בעברית! [עברית, פיקסלים]
  11. ובכלל נראה שסוף סוף מתחיל לבצבץ תור מוזהב יחסית עבור הקומיקס בארץ: הוצאות גדולות כמו בבל, אחוזת בית, עם עובד, כתר וכנרת מוציאות קומיקס עברי או מתורגם בסדרות הספרות הרגילות שלהן, פסטיבל הקומיקס נערך השבוע, רותו מודן זוכה באייזנר. נירית אנדרמן כותבת על התחייה בגלריה, ואני ממליץ גם לקרוא את דבריו של דן בורנשטיין כהשלמה. ובאותו יום ממש מפרסמת גם אסתי סגל מגלובס כתבה על רומנים גרפיים או נובלות גרפיות, תלוי בהעדפה שלכם. דווקא ירמי פינקוס אומר שם כמה דברים מעוררי מחלוקת בעיניי (מבדיל בגסות בין קומיקס "בידורי" לבין "אמנותי"), ורוני קנר מכתר מפגינה בורות קלה (להצהיר "יש איזו חנות שמתמחה בזה ויש כמה שמשוגעים לדבר אבל זה לא התפתח לקהילה של ממש" באותו שבוע שבו נערך פסטיבל הקומיקס השנתי ובשנה בה נפתח מוזיאון הקומיקס, זו קצת חוצפה). [עברית]
  12. רמי פורטיס, כנראה האיש הכי מגניב עם השם הפרטי החנוני "רמי", מתראיין ל-Ynet לרגל סדרת הופעות מפתיעה שלו בבארבי. [עברית]
  13. [תודה לדרור] הסרט "קדימה, תריץ אחורה" של מישל גונדרי הכיר לרובנו את המושג Sweding, כלומר צילום מחדש, עצמאי וחובבני (לרוב), של סרטי קולנוע קיימים. החבר'ה הטובים משק.לי החליטו לצלם בעצמם גרסה מחודשת של מבצע סבתא, ולשם כך הם זקוקים לכם! הם זקוקים לשחקנים שישחקו את הדמויות, וגם לאביזרים לרוב (מבקבוק ספרייט ומספריים, ועד בריכת שחייה). הם גם מתכוונים להתחיל הכי חזק שהם יכולים, ולאט לאט להגביר. זה הזמן להשתתף בקלאסיקה. [עברית]
  14. emale מספר יפה על הקשר בין שני תקליטים ושתי נשים בחייו, ש-25 שנה מפרידות ביניהן. במילים אחרות: איך תקליט של פול יאנג הציל לי את הדייט. [עברית]

  15. ציפור, ציפור, מה את שרה?

  16. [תודה לעודד] ג'ונתן מייבורג מ-Shearwater (שמככבים בתקשיבו רגע הנוכחי) ממש, אבל ממש אוהב ציפורים. לא רק שהוא קרא ללהקתו על שם ציפור ועיטר שלוש מעטיפות אלבומיה בציפורים, הוא ממש צפר מדופלם ומשכיל. הראיון איתו בסיינטיפיק אמריקן שונה למדי מכל ראיון מוזיקאים שקראתי, וככזה הוא גם מעניין יותר. אח, אני כל כך אוהב מוזיקאים חכמים. הם משלבים את הטוב שבכל העולמות. [אנגלית]
  17. לפני עשר שנים, קרוליין מרטין כתבה יומן. היא לא הייתה אז מבוגרת במיוחד, וליתר דיוק היא הייתה אז בכיתה ד' ורוב היומן שלה עסק בחברותיה החמודות ובבן ההוא, רובי, שלא ממש שם עליה אבל היא ממש חיבבה אותו. היום, בדיוק עשר שנים מאוחר יותר, היא מקריאה את קטעי היומן שלה מאותם ימים וזה מקסים מקסים. [וימאו]
  18. [תודה לערן] שכתב שהלינק הזה "לא לעונג. בעצם, הוא יענג כימאים" וטעה טעות מרה: זה כן לעונג, וזה יענג גם אנשים שהם ההיפך המוחלט מכימאים, כמוני, שאני בכלל םיאמיכ. הטבלה המחזורית בווידאו הוא פרויקט נהדר שבמהלכו צילמו חבורת מדענים וכימאים סרטון וידאו קצר לכל אחד מהיסודות הכימיים הידועים לאדם. השפה נהירה, והתשוקה הניכרת למדע מצד המציגים הופכת את כל הסיפור למעניין אפילו יותר. חוצמזה, תמיד טוב לדעת ממה מורכב העולם שלנו. [וידאו]
  19. אוי דיוויז'ן הנהדרים שוטפים את מועדון השבלול בקצת מסורת יהודית, ומבצעים את "אחד מי יודע" ברוסית, כחלק מהאירוחים השבועיים בתכנית של קוטנר. [עברית, וידאו]
  20. [תודה לשיר] אני מקווה שזה עדיין יעבוד בעת פרסום העונג: פיצ'פורק.טי.וי משדרים סרט דוקומנטרי על האלבום The Queen is Dead של הסמית'ס באיכות מצוינת. [וידאו]

  21. מונוטוניקס ירימו את הגג

  22. המלצת הרדיו השבועית: מהדורת יום א' הקרוב של הקצה הולכת להפוך מהר מאוד לאירוע היסטורי: בשעה הראשונה יתארחו המונוטוניקס לסשן לייב, עניין שכפי הנראה יזניק לפחות שתי חוליות שייטת לבנייני גל"צ כדי להתמודד עם ההשתלטות העוינת והאלימה; השעה השנייה תוקדש כולה לפסטיבל חוצמזה שייערך בסופ"ש הבא בצפון. רק תחשבו מה היה קורה לו עדיין היה לקוואמי אסור לשדר ישראלי, אה? ענק, פשוט ענק. ראשון בין 22:00 לחצות, גלגלצ. [רדיו]
  23. המלצת הרדיו העצמית: ביום ראשון אקפוץ לאולפן של קוטנר (102fm, שתיים עד ארבע בצהריים) עם האוסף החדש של העונג ואשמיע דברים טובים עד מצוינים, ולא הרבה אחר כך אתארח אצל עידית נרקיס בקול הקמפוס, עם ספיישל ברידרז של שעתיים (106fm, חמש עד שבע אחה"צ). יהיה אדיר עד גבה גלים. [רדיו]
  24. אני מת על הקליפ והשיר "Nerves" של Maths Class, שמזכירים לי הרבה דברים שקשה לי לנקוב בשמם (הקלים יותר הוא מודסט מאוס ואט דה דרייב-אין) אבל מצליחים להיות גם מיוחדים. [וימאו]
  25. [תודה לשיר] רק הערב ציין אחיה של זוגתי שכל מה שהשבדים עושים הוא לשמוע מטאל ולהתאבד (למרבה ההפתעה, שבדיה נמצאת במקום ה-31 בלבד בשיעור ההתאבדויות), והנה שולחת לי שיר עוד קישור בין שני התחומים: מחקר חדש מגלה (!) שחובבי מטאל מועדים יותר מאחרים למחלות נפש. ביצה ותרנגולת? [אנגלית]
  26. [תודה לקסטה] בוושינגטון נמצאת ספריית הקונגרס ובירושלים נמצא בית הספרים הלאומי, שניהם מארכבים כמעט את כל הספרים שיוצאים במדינותיהם, וזה מפעל תרבותי והיסטורי חשוב מאין כמוהו. אבל ספריית הקונגרס מתעדת גם הקלטות מוזיקליות, ובארץ אין ממש מקבילה. בארץ, שבה יוצאים מדי שבוע אלבומים, שבה הצטברו כבר שישים שנות מוזיקה שנכתבת ומנוגנת ומוקלטת בישראל ולרוב גם בעברית, אין אף מוסד שדואג לשמור את כל זה למען הדורות הבאים. פרויקט זמרשת, חברה לתועלת הציבור (כמו עמותה), הציב לעצמו את המטרה המבורכת והאין-לי-מילים-להסביר-כמה-חשובה של תיעוד ושימור הזמר העברי שלפני קום המדינה, כולל דיגיטציה נרחבת והעלאת תכנים לרשת כארכיון פתוח (רוב זכויות היוצרים על השירים המדוברים כבר פגו, והם נחלת הכלל). אני חושב שמעטים יחלקו על חשיבות הפרויקט הזה, אבל מיקומו דווקא בפינת "התיקון השבועי" רומזת על כך שגם אתם יכולים לקחת בו חלק ולעזור בפרויקט האדיר הזה. מלבד תרומות כספיות שיתקבלו בברכה ויממנו מגוון פעילויות המפורטות באתר, הפרויקט זקוק למתנדבים בתפקידים שונים – העלאת חומרים והקלדת מידע, המרת חומרי אודיו, ייעוץ משפטי, עזרה מנהלית, תיחזוק האתר וגם פניות מקרובים ויורשים של בעלי זכויות יוצרים רלוונטיים. באותו הקשר, אגב, כדאי להזכיר את העמותה למורשת הזמר העברי שהקים המלחין נחום היימן, ומשמרת גם היא חומרי זמר עברי ישן ואף מוציאה אותם לאור מחדש (ונותנת את חלקם להורדה). אה, ולזמרשת יש גם רדיו אינטרנט! [עברית]
  27. קסטה, כהרגלה, מרחיבה בנושא הרבה יותר ממני ומפנה לעוד פרויקטים של שימור והצלת מוזיקה. [עברית]
  28. מיקסטייפ השבוע: מיקסטייפ הקיץ הדו-צדדי (אחד ליום ואחד ללילה) מוכיח שוב שמורפלקסיס ראוי לתואר מיקסטייפ מאסטר. כרגיל, אפשר להאזין אונליין ולהוריד (רצוי!). בצד היום נשברת קרן השמש לטים באקלי, אאוטקאסט, דבנדרה, האסקי רסקיו, ג'ף באקלי, בק, קרטיס מייפילד ועוד רבים ונפלאים. בצד הלילי תוכלו לזהות על פני הירח את סטריאולאב, פינק פלויד, ג'ף באקלי, ואני חושב שכאן נגמרת רשימת השמות שאני מזהה שם כי למורפלקסיס יש כישרון מיוחד לנבור עמוק במוזיקה העולמית, לזהות פנינים נפלאות ועלומות ולשבץ אותן בשרשרת מבהיקה. [מפ3, מדיה פלייר]
  29. [תודה לאביטל] בנענע יש כתבה (חד פעמית? מדור קבוע? מי בכלל מבין מה הולך בנענע הזה עכשיו) על פרסום לא שגרתי. הכתבה מציגה כמה קמפיינים מעניינים, אבל מישהו באמת חייב לתת לכתבת שיעור רענון בפיסוק עברי. [עברית]
  30. [תודה לשיר] קליף חדש ל-"Two silver trees" היפהפה, כנראה השיר הטוב ביותר באלבום החדש של Calexico. [וידאו]
  31. [תודה לאביטל] האם אפשר ליצור שרשרת הולכת ועולה לנצח של תווים? כן, אבל למה להתאמץ כשכל כך קל לשטות במוח האנושי. אשליית האודיו הזו תישמע לכם כאילו התווים בה עולים ועולים לנצח (בכל פעם שהיא נגמרת, נגנו אותה שוב והשרשרת תימשך ותימשך גבוה יותר ויותר, לכאורה), אך בעצם מנוגנים בה אותם הצלילים כל הזמן. מדהים, לא? [טיוב]
  32. ככל שאני שומע יותר מאל דוראדו, האלבום המתקרב של רע מוכיח ויהלי סובול, כך אני הולך ומשתכנע שזו הולכת להיות יצירת מופת קטנה שתיעלם מרוב האוזניים, כמו "סוס" של סובול או "חצי אוטומטי" של פורטיס, למשל. Ynet נותנים שלושה שירים להאזנה: "סורגים ממתכת", "אוניה טרופה" ו"היא לא יפה", ובכתבה ישנה יותר אפשר לשמוע גם את "חייל להשכיר" ה-Beck-י למדי. [עברית, נגן כזה]
  33. [תודה לשיר] ה-EP החדש של מוגוואי לא ממש מעורר הדים והשתאות מסביב, אבל אולי האלבום השלם שבדרך יצליח להעיף לנו ת'ראש. בינתיים, הקליפ של "Batcat" ימתיק את ההמתנה. [טיוב]
  34. ג'יזס! כמה שהקליפ של Cut Chemist לשיר "My 1st big break" מדהים: הוא צולם במצלמה שתופסת פריים של 360 מעלות (כלומר הכל וכולם נמצאים כל הזמן בפריים, אף אחד לא יכול להתחבא מאחורי המצלמה), יש לו קצב מטורף, אנימציות מבריקות והרבה הרבה גרוב, אם יכול להיות משהו כזה במדיום ויזואלי. אה, ומר כמיסט לובש חולצה בעברית. [וימאו]
  35. במלחמת הבריטפופ בין בלר ואואזיס, זו שהוצתה ולובתה וכובתה תוך כשנתיים על ידי עיתונות המוזיקה הבריטית וכל שליחיהם עלי אדמות (כלומר, כל מדור מוזיקה עצלן בכל מקום), לא התעניינתי. האחים גאלגר ניסו להתעלות על אלברן את קוקסון ולהיפך, ובעוד הבירה נשפכת על להיטונים כמו "Live forever" (המוצדק לחלוטין) או "Country house" (הלא-מוצדק לחלוטין, למרות שבעיניי Blur ניצחו במערכה המפוברקת כבר מזמן), אני עמדתי בצד וחיבקתי בשקט ובאהבה את אלבום הבכורה של Suede (שהגיע בארץ לזהב ונחשב – אני לא יודע אם גם כיום – לאלבום הבכורה שנמכר הכי מהר בבריטניה). בניגוד למלחמה המומצאת בין שני הענקים, גל הבריטפופ לא היה רק ברווז עיתונאי. הוא הזרים דם חדש ומבורך ברוק ובפופ הבריטי (לא שקודם היה שם נורא) ונתן תשובה מתבקשת ובעיניי מעניינת ומעמיקה אף יותר מהגראנג' ששטף אז את עיתוני ארה"ב (וכפי שאמר רם אוריון, גם בארה"ב היו דברים מעניינים יותר מהגראנג', שלא היה בהכרח משעמם אבל לא מספיק מגוון ומעמיק). להקות צעירות וחדשות הניפו על דגל את ההשפעות הבריטיות הישנות וכך אואזיס מיחזרו בדרכם את הביטלס (או ניסו) ובלר החיו את הקינקס. וסווייד? ובכן, אם אי פעם נפגשו דיוויד בואי ומוריסי ומימשו את אהבתם, אפשר לומר בביטחון רב שברט אנדרסון הוא הצאצא הישיר. סווייד לקחו את הגלאם-רוק של ימי זיגי סטארדאסט ושילבו אותו עם הרגש והנטייה של מוריסי להוסיף ה' לכל תנועה שמתחשק לו להאריך. האלבום הראשון שלהם הוא פצצה שגם היום תצליח להפיל בקלות חללים מאושרים, נוגים ומאוהבים מחדש במוזיקה. הצמד אנדרסון-באטלר הצליח לרגש אותי אלפי מונים יותר מקוקסון-אלברן או גאלגר-גאלגר. "So young" הוא עדיין אחד משירי הפתיחה האדירים ביותר שאני מכיר, "Animal nitrate" מתפוצץ אחריו, וכשמורידים הילוך ומגיעים ל-"She's not dead" ו-"Pantomime horse" מגלים שסווייד יודעים לסחוף עם הגיטרות והגרונות שלהם לא רק את הקהל שאוהב לקפוץ אלא גם את זה שיושב בחדר לבד עם הבירה וחוברת המילים. "Sleeping pills" היה ונשאר ההיילייט של האלבום מבחינתי, שיר שקט, עצוב ומרגש, שמגיע לשיאו בדיוק בקטע שבין 3:19 ל-3:40. אם אי פעם גיטרה חשמלית רצה במעלה צוק ואז זינקה, משתהה שבריר שנייה באוויר ואז מתרסקת על הסלעים, כך זה נשמע. הסולו-שכמעט-היה, החיים שכמעט הוצלו, בשיר שבו הדובר רק מנסה לשכנע את הנמענ/ת לא לקחת את כל כדורי השינה האלה שמשכיחים, אנחנו לא צריכים אותם, יש לנו את עצמנו ונוכל לעשות כל היום רק בטן-גב (הביטוי "Sweet FA" שחוזר שוב ושוב הוא קיצור של "Sweet Fanny Adams", ביטוי סלנג בריטי שפירושו בטלה מתוקה). לקראת הסוף הרגל נצמדת שוב לגז עם "Metal Mickey" ו-"Animal lover", רק כדי לסיים במינוריות המתבקשת עם שיר סיום שלא היה מבייש את רדיוהד. בדיוק כמו ש-So young" הוא כל מה שאפשר לבקש משיר פתיחה (סוחף מהרגע הראשון, פורץ את הדרך, קובע אמירה), כך "The next life" הוא שיר סיום מושלם לאלבום שממשיך להדהד גם שנים אחרי יציאתו. כל שיר כאן מופלא. כך נוצר אלבום מופת. [מפ3]
  36. [באדיבות נמי] רשימה ארוכה ומעוררת השראה של רעיונות נהדרים שאיך, קיבינישתיני, איך לא חשבנו עליהם קודם בעצמנו? [אנגלית, פיקסלים]
  37. עיסת נייר: ב"העיר" ערכו ספיישל גראנג' מיותר למדי, בעיניי, כשהיחיד שמציל את המצב הוא רם אוריון שטוען את הטענה המוצדקת "גראנג' רק הסיט את תשומת הלב התקשורתית מרוק הגיטרות הבאמת-מעניין שנוצר באותן שנים (סוניק יות', פיקסיז, דינוזאור ג'וניור)". שווה לקרוא. [נייר עיתון]
  38. [תודה לבועז] שכותב: החדש של The Walkmen (באופן אישי אני חושב שהם להקה כבירה) יוצא רשמית בעוד 8 ימים, אבל לפני משהו כמו שבועיים הם העלו אותו להורדה מוקדמת במייספייס שלהם תמורת 5 דולר, שנתרמים לאיזשהו מרכז טיפולים לחולים בסרטן. הקבצים באיכות גבוהה יחסית. אני מניח שאפשר לטעון בציניות שזה תרגיל שיווק שיש בו ציניות מצד הלהקה. מצד שני, זה נחמד לתרום הכסף המועט הזה גם אם לא מכירים את הלהקה, ולהסתכן בלהתאהב בלהקה". מומלץ. [עברית]
  39. My first earthquake הסנפרנסיסקואית היא לא להקה מרעישת עולמות, אבל היא חמודה ומצחיקה לפרקים, ותשמח כל מי שאוהב אינדיפופ מתחכם לקיץ. [חלל]
  40. [באדיבות נמי] מה קורה בתוך המחשב שלכם ממש כרגע? התסכית המלא. [אנגלית]
  41. תחרות הקליפים המונפשים של רדיוהד הגיעה לקיצה, ומתוך 900 משתתפים נבחרו ארבעה זוכים שיפיקו קליפים באורך מלא לשירי In rainbows. אפשר לצפות ביצירותיהם כבר עכשיו. [וידאו]
  42. [תודה לאורי] ב-2005 התאבדה עינת פלג, עיתונאית ומבקרת ספרות, חובבת מדע בדיוני ופנטזיה. פרס עינת לסיפורי מד"ב מוענק לזכרה זו השנה השנייה, ועד ה-20 בספטמבר אפשר להגיש סיפורים (עפ"י התקנון) בנושא מהפכות, שהוא גם הנושא המרכז של פסטיבל אייקון שייערך בסוכות ובו יוכרזו שלושת הזוכים – הטוב מביניהם אף יקבל 1,500 ש"ח. [עברית]
  43. [תודה לשיר] וגם בחו"ל יש פרס לסיפורי מדע בדיוני, קוראים לו הוגו ומדי שנה מתגייס בלוג המד"ב Escape Pod ומקליט פודקאסטים של הסיפורים המועמדים לפרס. בבוינגבוינג ריכזו את הלינקים. [אנגלית, מפ3]
  44. לגלעד כהנא המעולה מג'ירפות יש פרויקט חדש באנגלית בשם The walking man (אין קשר לווקמן מקודם). [חלל]

  45. כזה, כזה חשבון בנק יש לי. אל תתעסקו איתו

  46. [תודה ליניב] נמרוד אבישר כועס על בן פולדס, מה זה כועס, רותח ומקציף מהנחיריים. אפילו קורא לו "חרא של בנאדם", בחיי. ולא שהוא שונא אותו, הוא דווקא מת עליו, על בן פולדס, מעריץ. אבל מה? בן פולדס ירק עליו. ועליכם. ועל כל מי שאוהב אותו וגם מחזיק בחיבור לאינטרנט, במקרה. [עברית]
  47. אחרי שכולנו נקרא את סיכום חצי השנה המוזיקלית של אייל גרוס, לא יישאר כאן אף אחד, כולם יעברו ללונדון בהינף מטריה. [עברית]
  48. מברוק ליקירת העונג סטיבי, שהתחילה לכתוב מדור חדשות קולנוע שבועי בעכבר אונליין. [עברית]
  49. [תודה לניצן] אפרופו קולנוע, כל חובב סרטים מכיר היטב את האתר imdb שמכיל כמעט כל מה שאפשר לדעת על כל סרט, שחקן, במאי או נער מים. אבל רק חובבי אבק-שרפה אמיתיים מכירים את imfdbמאגר המידע האינטרנטי לכלי נשק בקולנוע. רוצים לדעת בדיוק באיזו מכונת ירייה השתמש הטרמינייטור בשליחות קטלנית 2, או מה דגם האקדח של הארי המזוהם? קליק אחד וגם אתם תהיו מוצפים במידע לא שימושי לחלוטין. בשביל זה יש אינטרנט. [אנגלית]
  50. ואפרופו קולנוע ומוזיקה, אהרון קשלס ביקש מקוראיו לספר לו על שירים שקשורים לקולנוע – מלבד זה של שרון ליפשיץ – והפרק הראשון בשירה קולנועית צרופה אוסף את הפיקסיז, הווייט סטרייפס, ספרינגסטין, Soul coughing, בל וסבסטיאן ועוד רבים וטובים על מסך הכסף. [עברית, טיובז]
  51. כלום לא קורה בסצינת האינדי לאחרונה, אה? רדום כזה? אין הבטחה בשטח? בולשיט, אומר עידו שחם בקונטרה לפרויקט של גל"צ, בואו תכירו שלוש להקות אינדי שעשויות להיות הדבר הבא. אם תחפרו שם קצת, תמצאו את המקור לכותרת העונג הנוכחי. [עברית]
  52. "הבלוז שלו מכיל הכול פרט לבלוז, וכמה שהוא לא יהיה טוב במה שהוא עושה, מה שהוא עושה איננו טוב", כותב על ג'ון מאייר דויד פרץ במעריב. בדרך כלל אני לא מקשר כאן לביקורות אלבומים, אבל אתם יודעים כמה אני אוהב את דויד ואני יודע כמה כיף לקרוא אותו מבקר, במיוחד על בלוז. [עברית]
  53. ארבע אנימציות מקסימות עם חיות, כחלק מפרויקט של נשיונל ג'יאוגרפיק, שהתחיל לכנות את עצמו נאט גאו כאילו זה מגניב או משהו. נשיונל ג'יאוגרפיק לנצח! [צביקטיים]
  54. 29 קטעים אינסטרומנטליים מהממים של להקות שבדרך כלל גם שרות. [אנגלית, סטרימינג, טיובז]
  55. בחו"ל זה נפוץ ובארץ, מפאת גודלה, קצת פחות: להקות מעמיסות ואן בציוד מוזיקלי, שקי שינה, דיסקים ומחשבים ניידים ויוצאים למסע הופעות של כמה ימים עד כמה חודשים ברחבי היבשת. לרוב הלהקות האלה אין כסף למלון, לכן הן ישנות פעמים רבות על הרצפה, הספה או המיטות של בעלי המועדון או מעריצים ששמחים לתרום כמה מ"ר לטובת מוזיקאים שהם אוהבים. אבל לא תמיד זה עובד, ולפעמים הלהקה נתקעת בוואן המסריח בלי מקלחת ונאלצת לישון מקופלת לארבע. Better than the van היא רשת חברתית ייעודית למוזיקאים שמחפשים מקום לישון וגולשים שמוכנים לארח אותם. הנה דוגמה נפלאה למארחת מזמינה. [אנגלית]
  56. במלחמה בין… אה, עזבו, פה שום מלחמה כמו בשיר הפתיחה או באלבום השבוע. פה יש עצב גדול. או אפילו לא גדול, כל סוג של עצב יתקבל כתנאי מקדים להאזנה ל-Eels. זו לא להקה דכאונית בהכרח, אף כי הם יכולים לדכא, והיא אפילו לא מיועדת לאנשים דכאוניים (ובטח לא לחובבי מטאל המועדים למחלות נפש!). אבל במשך השנים גיליתי שהאילז מצליחים להזיז אצלי משהו רק כשאני עצוב במידה זו או אחרת, וככל שאני עצוב יותר כך אני אוהב אותם יותר. יצא לי להיות עצוב לאחרונה, והעובדה שאני אפילו לא זוכר למה רק מחזקת את האחיזה העקשנית שלי באופטימיות כמעט חסרת פשרות. אבל כשהייתי עצוב לאחרונה שמעתי את האוסף הנהדר של האילז ולכמה שעות הם היו הלהקה עם השירים הכי יפים בעולם. "I'm going to stop pretending that I didn't break your heart" הוא בדיוק אחד מהשירים האלה, שמנקזים את הדמעות עד שהם מרוקנים את כיור העצב ומפנים אותו למיץ פטל שמח וטוב לב. [מפ3]

שיהיה ט"ו באב שבוגי! חבקו חזק את מי שאתם אוהבים.

21 תגובות על “עונג שבת: קוף אחרי בן אדמדם”

  1. מאת מאריה:

    רגע, מה קורה כאן?

    למה אין תגובות?!

    ומה הן השטויות האלה על מטאליסטים?
    מה לגבי ילדי אימו? מה לגבי גותים? מה לגבי אנשים רגישים
    באופן כללי? אני לא מכירה בן אדם שפוי אחד.

    ומי ישמר את המוסיקה כשהעולם יגיעו לקיצו?

  2. מאת מאריה:

    אגב, הנה פנייה לחובבי מדע בדיוני שבודאי קוראים כאן:

    התחלתי לקרוא ספר בשם "10 סיפורי המדע הבידיוני הטובים ביותר"
    (באשר הם, כן?)

    הסיפור הראשון מאת פול אנדרסון. חרא שלא מהעולם הזה. כתוב נורא,
    הדיאוגים לא אמינים, העלילה נעדרת לחלוטין, מזכיר כתיבה של זעטוט
    שלא קרא הרבה ספרים. ומסתמן שכל הבאים אחריו ישמרו על ציביון זהה.
    זו אני שמפספסת משהו, או שמא העולם התחלק על השכל?

  3. מאת במבינה:

    הלו גיאחה :)

    אולי זה רק נדמה לי, אבל הלינק לאייטם 11 לא נכון.

  4. מאת במבינה:

    סליחה… אייטם 10

  5. מאת יהו:

    תודה על הקישור לקטע של בורשטיין ושור!

  6. מאת שירה:

    כיף שאתה מזכיר את Suede. בדיוק הקשבתי לאלבום המאובק שברשותי לפני כמה ימים ונזכרתי עד כמה הם טובים.

  7. מאת עידו שחם:

    באמת יש היום מעט תגובות. כולם עסוקים בלעשות אהבה בט"ו באב לצלילי אייזק הייז מאתמול בלילה במרתון של כל יום שבת? דאמיט.

    עונג מענג לרווקים שביננו בכל מקרה. השיר החדש של מוגווי מפתיע לטובה, ואהבתי את הכתבה על פרסום לא שיגרתי והפוסט של מונוקרייב על חוסר בהופעות.

    האלבום הראשון של סוויד הוא אכן מאסטרפיס! בוואלה או וויינט או אחד מאלה פרסמו לפני זמן מה שהאלבום לא שורד את מבחן הזמן. איזה טמטום, אנשים כאלה לא יודעים להעריך מוזיקה אמיתית.

  8. מאת martzianno:

    לדעתי החולצה של קאט-כמיסט היא דווקא החלק החזק בקליפ…
    שאפו על החלוציות אבל דמיינו מה איש כמו גונדרי היה עושה עם מצלמה כזאת.

  9. מאת אורי ב.:

    לבחור סרט קטן ודל תקציב כמו מבצע סבתא לסווידינג זה די תמוה בעיני.
    יש לקוות שזה יתרום להזייתיות של התוצאה.

    היו צריכים ללכת על מבצע אנטבה או משהו כזה. (-:

  10. מאת החגב עומד יציב:

    מאריה-יש המון אוספים כאלה, איזה סיפור של פול אנדרסון ישנו שם?
    בכל מקרה אני קורא הרבה מד"ב(וגם ספרות "רגילה") ודווקא מצאתי ספרים רבים שעולים בהרבה ביכולת הכתיבה והסיפור שלהם על סופרים "נחשבים".

  11. מאת סטיבי:

    בלי להזכיר את IMCDb?

  12. מאת עדי:

    לגבי ה-Eels, אני ממליצה בחום על "Eels with strings – live at town hall", המוזיקה שלו איכשהו מזוקקת אפילו יותר בהופעה הזו, כולל מסור בתור כלי נגינה, וקאבר מקסים לבוב דילן (אה, ואפילו השיר משרק 1!)

  13. מאת ליר:

    Suede היה האלבום הראשון ששמעתי באוטו בנסיעת הבכורה שלי ללא נהג מלווה, אי שם בגיל 17 וחצי. So Young קיבל משמעות מחודשת מאותו רגע.
    חוץ מהדיסק הזה, אני זוכר עוד שני דברים מהנסיעה הזאת: בתי הזיקוק של חיפה ברקע, ואת העובדה שלא באמת היה לי לאן לנסוע. סתם רציתי לממש את הרשיון הטרי שלי, תוך האזנה למוסיקה משובחת. היו ימים…

  14. מאת דנה:

    באייטם עשר הלינק שגוי וגם לא הצלחתי למצוא את הפרק המדובר כשחיטטתי בעצמי בוואלה.
    בואנה, כהנא פשוט הביא את כל מוזיקאי ישראל לנגן בפרוייקט החדש הזה שלו. והוא גם כייפי. הפרויקט.

    ואין על זמש.

  15. מאת מני:

    אח, איזו הופעה זאת היתה. שנת 99 או 2000 ? בכל מקרה, ההופעה הבינלאומית הראשונה שלי, אחלה של מוסיקה, אחלה של קהל והסינרמה ז"ל

  16. אייטם 19- תענוג !!! תביא עוד כאלה.

    אייטם 53- איזה כיף לך שאתה עוד בוכה ממוזיקה.

  17. מאת מאריה:

    היי חגב, השארתי את הספר מאחור ונסעתי בלעדיו.
    לא זוכרת את שמו של הסיפור, זה היה מקבץ "בעריכת וולהיים".

  18. מאת סטאבה:

    מה הסיכוי להקלטה של הספיישל קצה מונוטניקס/חוצמזה? זה יהיה די מעולה.

  19. מאת שגיאB:

    מה, אף אחד ל התייחס ל-5?
    אנתוני, בוא אלינו. יהיה לך טוב. נכיר לך את מוקי בוגנים…

  20. מאת יוסי:

    כמו כל פעם שאני מגיב אני חייב להודות לך העונגים המדהימים!!!!!. כיף גדול ותבורך.

    אחד הדברים שאני יותר אוהב בעונג שמדי פעם אתה מציין אלבום מצוין מספר ומפרט אודות השירים או האלבום.לפעמים אני משלים השלמות (הפעם לא).
    שבוע טוב ויישר כוח

כתיבת תגובה