לפני הכל:
נו גיאחה, מתי יגיע סיכום השנה? אז זהו, ביום ראשון או שני. זה יהיה פוסט גדול ומרתק ומלא מוזיקה משובחת ש*אתם* בחרתם כמוזיקה הכי טובה של השנה. יאי! אל תפספסו, אחרת זה יהיה עצוב וכולנו נבכה כמו ילדות קטנות.

מצטער על המיעוט השבוע בקישורי איכות מוזיקליים… כל המגזינים, הבלוגים וכנראה גם האמנים נכנסו לתרדמת כריסמס ומפרסמים רק דברים שקשורים לכריסמס, ואלה לרוב לא דברים מעניינים במיוחד.

1. לא הרהרתי הרבה בשאלה עם איזה שיר פתיחה אסגור את השנה (ולראיה: שיר הסיום בכלל לא קשור), אבל לפני כמה ימים יצאתי עם האוזניות על ראשי, והנגן שלי בחר באקראי שיר נפלא ששכחתי לגמרי מקיומו. לא רק זה, הוא כאילו הוגש לי במיוחד כדי לפתור את ההתלבטות לגבי שיר הפתיחה הקרב ובא. באופן כללי, כשניק קייב קורא, אני בא. והתקופה האהובה עליי שלו היא בין 1997 ל-2001, כלומר החל ב-"The boatman's call" וכלה ביצירת המופת "No more shall we part". באחד משיטוטיי בסולסיק לפני שנים הורדתי תיקייה שנקראת The boatman's call outtakes", שכללה משום מה גם כמה שירים שיצאו כבי-סיידז לאלבומים אחרים. כך או כך, השבוע הוגש לפתחי שיר משם, "Farewell, so long, goodbye", שהוא כל כך מקסים וכל כך אופייני לאותה תקופה של קייב, שלא יכולתי לעמוד בפניו. אז היי שלום, 2007. היית טובה אלינו מאוד, ועל כך יעיד מצעד אלבומי השנה של קוראי העונג שבת שיתפרסם כאן ממש ממש בקרוב. זו הייתה השנה הכי טובה שאני זוכר מזה שנים, בכל מובן כמעט: מוזיקלי, אישי, ועוד כמה מובנים. אני אתגעגע לשנה הזו, אז דרך צלחה, היי שלום, להתראות. [מפ3]

[audio:https://haoneg.com/temps/Nick_Cave-Farewell_So_long_Goodbye.mp3]


2. [תודה לנמרוד] מאוכזבי דג'נדוס – הרימו ראשכם ונערו את האפר משערכם! ייתכן ונמרוד היקר מצא לנו תחליף נאה וזול יחסית לרכישת דיסקים ברשת. קבלו את CD Connection, שנשמע וגם קצת נראה כאילו הוא אתר מ-1994, ונחשו מה? זה נכון! עם זאת, הוא פשוט ונוח, זול יחסית במשלוחים (משלוח של דיסק אחד יעלה כ-5 וחצי דולר, שזה כ-20 ש"ח, ו-4 דיסקים ידרשו משלוח של כ-10 דולר), מחירי דיסקים נוחים (8-13$, לרוב), בעל מבחר עצום שבעצומים וגם מציאות מדי פעם. לי זה נראה טוב, וכסיפתח הזמנתי דיסק ועכשיו נראה כמה זמן ייקח לו להגיע ובאיזה מצב. אם אראה כי טוב, נראה לי שאשאר. [אנגלית]
3. אוסקר פיטרסון, אגדת ג'אז עולמית על הפסנתר, נפטר השבוע והלך לעולם האילתורים הגדול שבשמיים. [אנגלית]
4. עד היום האחרון של השנה, מוזיקהנטו מבטלים את המע"מ ומוסיפים הנחות לשלל כותרים. בין השאר אפשר למצוא שם את איזובל קמפבל עם מארק לנאגן ב-43 ש"ח, את הראשון של הטוויילייט סינגרז ואת אלבום המופת של גראנדדי The Sophtware Slump (שניהם מומלצים בחום!) ב-30 ש"ח כל אחד, וכפולים של אנדרוורלד, בת' אורטון, ניל יאנג, מרקורי רב ואחרים בחמישים וקצת. כיף! [עברית]
5. זכיתי באוסקר! או, לכל הפחות, בתואר בלוג המוזיקה של השנה, בפוסט "האוסקר של הבלוגוספירה הישראלית" בעוגיות. יאי! [עברית]



6. [תודה ונשיקה לאביטל] בני המזל שביניכם כבר פגשו בשבועיים האחרונים במטבע שני השקלים החדש, אבל כמה מכם השכיל לקרוא לו בשמו החדש והמשובח, שנקל? [עברית]
7. קליף חדש ל-Fiery Furnaces, ושמו בעולמנו "Duplexes of the dead". [נגן בדפדפן]
8. הקורא איציק מתריע על "חדשות טובות לנאמני dEUS", ואלה בהחלט אנחנו, אבל האתר שלהם לא מספר הרבה, מלבד הבטחה מעורפלת לאלבום חדש בקרוב. [אנגלית]
9. אם אתם לא מחובבי מוזילה, אבל נשבר לכם להשתמש באקספלורר הכה-מוגבל, אני ממליץ בחום על גירסה 2 המצ'וכללת והמפנקת של Maxthon, שמציעה שלל פינוקים למשתמש הכבד ברשת: ניווט חכם ונוח בטאבים, מסנן פופ-אפ הכרחי, משחזר חלונות (למקרה שסגרתם ושכחתם באיזה לשוניות הייתם), ועוד המון דברים טובים שתגלו ככל שתשתמשו יותר. אצלי היא טיפה לא יציבה, אבל זה בעיקר כי הווינדוז שלי באמת צריך כבר פירמוט פעם בשנתיים. תענוג. [אנגלית]
10. עידו הרטוגזון מפשר בין המחנות הניצים בשאלה האם האינטרנט מזיק לאוריינות או מועיל. ואם כל זה נשמע לכם כמו ג'יבריש, קפצו ללינק ותבינו בעצמכם. [עברית]
11. החבר'ה באפל הבינו שלא כל לקוחותיהם מודעים לנזק שעלול להיגרם מהאזנה למוזיקה חזקה באוזניות, והגרסאות הבאות של האייפוד יוכלו להחליש אוטומטית אם המאזין יקשיב למוזיקה רועשת מדי לזמן רב מדי, ובכך יגנו על השמיעה שלו. הנה הדעה של מומחה האייפודז שלנו. [אנגלית; עברית]


גולדפראפ. יוצאת שוב מהצללים ב-2008 הבאה עלינו לטובה

12. צפי אלבומים חלקי אך מעניין ל-2008 המתקרבת במהירות. אני מחכה בעיקר לשו שו וכריס וואלה בינואר, גולדפראפ בפברואר, קאונטינג קרואוז ואלבו במרץ (!), הברידרז, ניק קייב ופורטיסהד באפריל (!!!) ועוד. סביר להניח שבקרוב אספיק להכיר עוד ועוד שמות ברשימה הזו, אז אדע למה לחכות. [אנגלית]
13. ולשיר הנושא מתוך האלבום החדש של ניק קייב והבד סידס, "Dig, Lazarus, Dig!" אפשר כבר להקשיב באתר הרשמי! אח, והוא נשמע מעולה. נראה שגריינדרמן החזירו לקייב את המוג'ו. בחיי שזה שיר השבוע שלי מהרגע הראשון. [פלאש]
14. ומתוך האלבום המתקרב של Xiu Xiu, אפשר כבר להוריד את "Do what I want, when I want". [מפ3]
15. [תודה לברחש] תחטאו כמה שתרצו, נוצרים יקרים, העיקר שתרכשו לעצמכם מקום שמור בגן עדן. ואין לכם מה לדאוג מתרמית אינטרנטית, יש התחייבות למלא את המובטח (או שתקבלו החזר מלא!) [אנגלית]
16. או, ובאותו עניין: אז מי בעצם הבחור הרע בכל התנ"ך הזה? [אנגליתמונה]
17. מיקסטייפ כריסטמס אצל ניר! [עברית, מפ3]
18. אבל Sounds Familyre, הלייבל המשפחתי שמאגד את דניאלסון, סופיאן סטיבנס, Woven hand ואחרים מתעלה על ניר ומציע אוסף שירי כריסמס מאמניו, כולל הקלטה חדשה של סופיאן. נייס! [מפ3]
19. שמישהו ישיג לי בלונים עצומים, ומהר!!! [אנגלית, תמונות, כיף]
20. ישי קיצ'לס ביקר עם המונוטוניקס בהולנד ושרד כדי לספר, ואפילו משחרר לנו סקופ: לא רק נועה בביוף כבשה את הלייבל המשובח דראג סיטי, גם המונוטוניקס יוציאו שם EP. מגניב! [עברית]
21. תכנית הרדיו של פרנק זעתר, הקונכייה, אירחה את חברי להקת אטליז, ואנחנו יכולים להוריד ולהאזין כרצוננו. [עברית, מפ3]
22. [תודה לאביטל] תוך כדי שביתת התסריטאים בארה"ב, ג'ון סטיוארט וסטיבן קולבר, וגם אחרים כמו לנו ואו'בראיין, חוזרים לטלוויזיה אך בלי צוות כותבים. איך זה ייראה? הסברה הרווחת היא שהתכניות יתבססו בעיקר על אורחים וראיונות, כאלה שלא דורשים כתיבה מראש. סטיוארט חד ומוצלח גם בראיונות, אבל אני תוהה איך קולבר יסתדר. בינתיים, ההודעה המשותפת שלהם שווה הכל: "היינו רוצים לשוב לעבודה עם הכותבים שלנו. אם לא נוכל, אנחנו רוצים להביע את האמביוולנטיות שלנו לגבי חזרתנו לעבודה, אבל בלי הכותבים שלנו אנחנו לא מסוגלים להביע משהו כה ניואנסי כמו אמביוולנטיות".[עברית]
23. לברכה גולשת נשבר הזין שכולם אומרים לאיימי ויינהאוס איך להתנהג. [עברית]
24. [תודה ליאיריונה] חנות האינדי היקרה-למדי Insound מפנקת עם אוסף חינמי וחוקי שכולל את קסיוס, ג'ייסון קולט, טנדר פורבר (צפו המלצה חמה עליה בקרוב), ריצ'רד האוולי ואחרים. וכל זה, כאמור, בצורה חוקית וחינמית לגמרי. [מפ3]
25. [תודה למקס] טוב, זה לא מאמר בכלל, אבל לא היה לי כוח לשנות את האייקון. הנה אתר שכדאי מאוד להכיר אם אתם עושים צעדים ראשונים ביצירת מוזיקה על המחשב, על הפטיפון, או בכלל. Digital blonde מארח קטעי וידאו שילמדו אתכם להשתמש בתוכנות, במכשירים ובכלי נגינה שישמשו אתכם באולפן. אפשר ללמוד איך לעשות סקרצ'ינג, איך לעבוד עם פרו-טולז, איך לנגן קטע של ואן היילן ואיך לעשות מיקס כזה או אחר. שימושי לאללה. [אנגלית, נגני פלאש]


אאוץ'!!!

26. [תודה לאלעד] שממליץ לגברים לצפות באתר הבא בשיכול רגליים, וכותב: "מה יותר מוזר, לאסוף באובססיביות המון תמונות של גיבורי קומיקס חוטפים מכות בביצים, או לשבת לצפות בזה? ההיסטוריה תשפוט". [קומיקס, אנגלית]
27. שרון הולצמן היכה את כתב NRG איתי שטרן. הנה תשובה למי ששואל למה אני לא כותב על מוזיקה ישראלית בוויינט. וברכה גולשת, במעונה (הזמני?) החדש, מביאה ראיות מהעבר. [עברית]
28. [תודה לאביטל] "שיר הוא שיחה אינטימית של המשורר עם עצמו, שאחרים מוזמנים להאזין לה", ראיון מרתק בוויינט עם המשורר אורי ברנשטיין על כתיבה, שירה והחיים. [עברית]
29. בלונד רדהד קופצים לסשן הווידאו של AOL להרביץ כמה שירים מהאלבום האחרון. [נגן בדפדפן]
30. [תודה לפרנק] מסתבר שבאי-ביי מוכרים גם מתיחות, כמו הבחור היצירתי הזה שתמורת כספכם ישלח לחבר שתבחרו גלויות מקריפות ומבלבלות מפולין וישגע אותו. [אנגלית]
31. לא צריך לראות את מערכון "משטרת הקוקסינלים" של התכנית המצוינת "לא לפני הילדים" כדי להבין שאנחנו חיים בחברה שלא ממש מקבלת את השונה, בטח לא אם הוא מתנהג כמו בחורה (או מתנהגת כמו בחור), ואם הוא לא מתבייש בנטיותיו המיניות או במילים אחרות: הישראלים לא ממש יודעים לקבל בחברה שלהם אנשים שאינם הטרוסקסואלים. כמובן, אני רוצה להאמין שקוראי העונג ניחנו בחשיבה פתוחה מעט יותר ושאין להם שום בעיה משום סוג עם הומואים, לסביות, ביסקסואלים וטרנסקסואלים. עם זאת, יש הרבה כאלה שיש להם בעיה. לרוב זה נובע פשוט מבורות או מחינוך לצרות אופקים. מערכת החינוך בארץ בקושי מצליחה ללמד מתמטיקה, אז אנחנו לא ממש מצפים ממנה שתלמד גם ערכים של פתיחות וקבלה. חוש"ן הוא מרכז לחינוך ושינוי של הקהילה ההומולסבית, שמרכז פעילותו היא כניסה לכיתות י"א (לא ברור לי למה לא כיתות נמוכות יותר, אבל ניחא) ומתן הרצאות, פעילויות, מפגשים וסדנאות שמטרתן ליצור סביבה מקבלת ומשכילה יותר. חוץ מתיכונים, הם פועלים גם ביחידות צה"ל, משטרה, סמינרי מורים, ומקומות חשובים אחרים. באתר של חוש"ן אפשר כמובן לקרוא על הארגון, להצטרף למאה וקצת המתנדבים שלו או פשוט להפוך ל"ידיד חושן", ולתרום סכום כלשהו כרצונכם בתרומה חד-פעמית או חודשית קבועה. מעולה. [עברית]
32. [תודה לסגול 59] 50 סנט, נלי, פרגי, שוג נייט, קאמרון, קארין "סופרהד" סטפאנס, פי. דידי, די. ג'יי חאלד, פול וול, סולג'ה בוי. העיתון "ניו טיימס" ממיאמי סוקר את רשימת עשר הדמויות הכי שנואות בהיפ הופ כיום. [אנגלית]
33. ג'ק וייט עובד על שלושה אלבומים במקביל. [אנגלית]
34. [תודה לזהר] שכותבת בחלחלה: "מזעזע, פשוט מזעזע, ידעתי תמיד שיש סיבה לרתיעה שיש לי מאכילת דגים. ואולי מדגים באופן כללי. לא קרה לך שהיית בים והרגשת שמשהו מתלטף לך על הרגליים ונכנסת קצת להיסטריה? זאת הסיבה". [פיקסלים מבעיתים]


זה, למשל, פשוט גאוני בכל מובן

35. [תודה ליותם] מה טוב יותר מעטיפה אייקונית של אלבום? להרחיב אותה בעזרת הדמיון, היצירתיות והפוטושופ! החברים ב-b3ta עשו בדיוק את זה למאות עטיפות, וחלק מהתוצאות פשוט מרהיבות עין (חלק, כמובן, מסבות נזק בלתי הפיך לאינטיליגנציה). [אנגלית, פיקסלים]
36. Apples in Stereo, שהספיקו להוציא בתחילת השנה אלבום מעולה ולהישכח כליל, מוציאים קליף חדש ל-"Open eyes" מתוכו. [קליף]
37. [תודה לברחש] ייתכן וב-2008 נהנה סוף סוף משצף-קצף של הופעות רוק בשידור חי ברשת, דבר שקיים כבר זמן רב אך לא הצליח לצבור תאוצה עד עכשיו. בוויירד מסבירים למה. [אנגלית]
38. ואפרופו הופעות חיות ברשת, מה אתם עושים בסילבסטר? כי רדיוהד נותנים הופעה חיה ברשת, בה ינגנו את כל האלבום החדש ועוד קאברים והפתעות. [אנגלית]
39. ורדיוהד גם מנסים להפחית את הזיהום שנגרם בעקבות ההופעות שלהם. יפה. [אנגלית]
40. אה, אפרופו רדיוהד: השווצה! תראו מה קיבלתי בדואר השבוע. אאאאאאאאאאאא! הדיסק הרשמי של In Rainbows שיכה בחנויות בכל העולם ביום הראשון של 2008. הוא מגיע באריזת נייר יפה עם מדבקות שבעזרתן אפשר ליצור לעצמכם אריזה פלסטיקית, אם בכך חשקה נפשכם המעוותת. איזה כיף לשמוע את זה סוף סוף באיכות נורמלית. [פיקסלים]
41. [תודה לסגול 59] שכותב: "מאז שג'יי-זי שיחרר גירסת אקאפלה (ווקאלז בלבד) לאלבומו האחרון והמוצלח מאוד 'אמריקן גנגסטר', קפצו מפיקים רבים על המציאה ומיקססו גרסאות משלהם לאלבום. כרגע מסתובבות ברשת גרסאות רבות של האלבום, של מפיקים שהעלו את קולו של ג'יי על דגימות Fאנק, סול, רוק, מטאל ואפילו על פסקול "הסנדק". אחת הגרסאות המוצלחות באה מכיוונו של אשף המיקסטייפים Mick Boogie, בשיתוף עם שני מפיקים אירופאים (Shuko&Gunna) ששמו את ג'יגה על מגוון דגימות קלאסיות פרי יצירתו האחד והיחיד מרווין גיי. קבלו, אם כן את Brooklyn Soul להורדה חינמית. האזנה נעימה". [מפ3]



42. הכוהן הגדול טרנט רזנור משוחח עם מגזין Wired על כל הרעיונות היצירתיים שנשפכו מ-Year Zero, על 42 Entertainment, החברה שבנתה את משחק המציאות החלופית סביב האלבום, ושאר דברים שנוגעים לעניין. [אנגלית]
43. דיוויד פוג מהניו יורק טיימז כותב על פער הדורות בחשיבה המוסרית על קניין רוחני, בכל הנוגע להעתקת מוזיקה, סרטים ושאר דברים. [אנגלית]
44. החלק השלישי המובטח בטרילוגיית הכתבות של MTV שואל: אם התעשייה הישנה מתה, אז מה עכשיו? להקות, מומחים ואנשי תעשייה עונים. [אנגלית]



45. מיקסטייפ סוף השנה של סיטימיול הוא מקור לא-אכזב לתענוגות מוזיקליים מהשנה (וקצת) החולפת, אל תפספסו, ביטשז! [עברית, מפ3, כל מה שטוב]
    וואלה מסכמים שנה במילה אחת: חינם. [עברית]
    שרון רז, אדריכל ומכור למוזיקה, העונה גם לכינוי באדלידרוןאבא בפורומים של וויינט, בוחר את אלבומי השנה שלו. [עברית]
    הלקוחות של מוזיקה נטו בחרו את אלבומי השנה שלהם, וגם נימקו. #1: רדיוהד! [עברית]
    יאיר רוה מסכם שנה קולנועית בסינמסקופ, אך עדיין לא מפרסם את סרטי השנה שלו (אף שפורסמו בבלוג שלו באנגלית). [עברית]
    NRG מסכמים את חמישים האלבומים הגדולים בשני חלקים, הראשון מביניהם שכבר עלה די משעמם, למען האמת, אבל שווה להציץ. [עברית]
    ואלו היו 20 השירים הלועזיים שנטחנו הכי הרבה ברדיו שלנו השנה. [עברית]
    הניו יורק טיימז בוחר: In Rainbows. [אנגלית]
    [תודה ליוליה] הטיימז מסכמים שנה בעזרת ציטוטים נבחרים מעולם הספרות בשנה החולפת. [אנגלית]


תושבי מדינת ישראל, ככה נראה הרוקנ'רול שלכם

46. הפעם נקודת העונג היא בעצם נקודת הגועל. פרסי עמ"י התקיימו השנה בפעם הרביעית, ולמרבה הצער רוקנו סופית את שקיק התקוות שעוד נותר לי מערוץ 24, זה שהפיח בי כל כך הרבה תקווה כשעלה, זה שפתח את שידוריו עם פורטיס, שהקדיש חלק מהתקציב שלו להפקת קליפים לאמנים ישראליים, שהבטיח לנו רצועת לילה מאתגרת ומרתקת של אלטרנטיב, שנראה, לפני ארבע שנים, כאילו הוא עומד להפיח חיים חדשים במוזיקה הישראלית המקרטעת דאז. איפה. רשימת הזוכים של רביעי בערב כוללת את מירי מסיקה, סינרגיה, דנקר ובוטנר, חמי רודנר ועידן יניב. ושלא תבינו לא נכון, אני לא מטיף לערוץ אליטיסטי או לגטו של מוזיקה איכותית. פופ הוא פופ וכבודו במקומו מונח, ומן המובן שערוץ קליפים מסחרי יתעסק לא מעט בפופ רדוד. לא תשמעו ממני טענות על זה. הטענות שתשמעו ממני הן שהערוץ מעלה על נס אך ורק את הפופ הרדוד, הנמוך, העילג, הריקני. זוכרים מה יצא השנה? רונה קינן, פונץ', נעם רותם, הבילויים, שלומי שבן! לא תגידו אוף-מיינסטרים, האמנים האלה כבשו כל חלקה טובה ולא נותר פלייליסט שלא קיבל אותם בחיבוק. ומי לקח הביתה את הפסלים? מי עלה על הבמה להופיע? הבנות נחמה, סינרגיה, רן דנקר למען השם! רן דנקר! אז מה ההסבר? הקהל בחר. אבל אני רוצה למשוך לרגע במושכות של ערוץ 24 בעודו דוהר קדימה לעולם שכולו סלקום ולשאול: מה אתם מעדיפים לעשות, לתת לקהל לחנך אתכם או לחנך מעט את הקהל? ואני לא מדבר על מלקות בגב כל מי שלא מעריך את נעם רותם. אבל רבאק, הנה בניתם את הבמה הכי גדולה, נוצצת ומסוקרת להילול ושיבוח מוזיקה ישראלית, למה שלא תנצלו אותה כדי להראות לקהל שלכם – שרובו כפי הנראה בעל טעם מצומצם כמספר שנותיו – שיש עוד דברים מלבד רינגטונים בני שלוש דקות? למה לא לשבח יוצרי וידאו קליפים יצירתיים ומוכשרים (ולא חסרים כאלה, בטח לא בשנה בה פועלים אדם ביזנסקי, יובל ומרב נתן, גל מוג'ה ומבטיחים אחרים) במקום להעניק את הפרס לשירי שחר הוותיקה (שכנראה יצאה לעשן כשהעניקו אותו) על קליפ מלוטש וחסר מעוף או נשמה כמו "מכונת השירים הגדולה" של חמי רודנר? האם זה באמת היה הקליפ הכי טוב שראיתם השנה בערוץ שכולו קליפים (וזה עוד הפרס היחיד שבחרה מערכת הערוץ)? מה. זה. החרא. הזה. אף על פי שמשודר בו "המגזין", מעוז אחרון של איכות יחסית (על אף דפנה לוסטיג), אני נואשתי מהערוץ הזה. כגודל תקוותיי כך אכזבתי, ופרסי עמ"י הנוכחיים רק נעצו את המסמר האחרון בארון. [עברית]



47. טוב, תכננתי לסיים עם שיר אחר לגמרי, כזה שיש לו משמעות נוספת לסוף השנה וכל זה, אבל בחיים יש הפתעות, ממש כמו… בחיים. אוסף סוף השנה הכל-כך-מפנק של סיטימיול (ראו לינק בסיכומי השנה) הפתיע אותי לגמרי עם ביצוע מדהים של סקוט מת'יוס, בחור שרנן המליץ עליו חזור והמלץ, לקלאסיקה של הסמית'ס "The boy with the thorne in his side". כל כך אהבתי את הביצוע הזה, ששמעתי אותו שוב ושוב ושוב ובסוף הוא מצא את מקומו הראוי בשיר הסיום של העונג. אני חייב להמליץ שוב על האוסף של רנן, שבאמת הפתיע אותי לטובה כמעט בכל שיר. התרכך לנו קצת, הרוקר של סיטימיול, אבל למי אכפת אם המוזיקה הזו מוגדרת כרוק או לא, כל עוד היא כל כך יפה. [מפ3]

[audio:http://citymule.haoneg.com/files/Mixtape%202007/Repose/03.%20Scott%20Matthews%20-%20The%20Boy%20with%20the%20Thorn%20in%20his%20Side.mp3]

שתהיה לכולנו שנה שבוגי! מה ההחלטה שלכם לשנה החדשה?

ואל תשכחו – בראשון או שני, אלבומי השנה שאתם בחרתם, ממש כאן.