25 בנובמבר 2011

עונג שבת: שמי הצפון שלי

"ג'נטלמן הוא מי שיודע לנגן באקורדיון, אבל בוחר שלא לעשות זאת" – אנונימי

  1. היום לפני 37 שנה הלך לעולמו ניק דרייק. אנחנו נפתח השבוע את העונג עם שיר שלו וגם נסיים, רק שהשיר הזה בוקע מגרון אחר. כשמדברים על דרייק, תמיד מדברים על המלנכוליה שבו, הטראגיות העדינה שבסיפור חייו ובשיריו. היא שם, היא אמיתית ויש לו שירים שיכולים לצמרר עד דמעות של עצב. אבל רבים משיריו, ובעיקר מלחניו, הם אופטימיים, יותר אביב מאשר סתיו, לפרקים אפילו, מי היה מאמין אצל נסיך המלנכוליה של הפולק, עליזים. אחד השירים האהובים עליי של דרייק היה תמיד "Saturday sun", שיר שבלחן שלו יש נחת, מין שאיפה איטית כזו של נוף נעים ומהנה. שיר של מישהו כמו בתמונה האהובה עליי של דרייק – אדם שנוח לו עם הרגע ועם עצמו, והוא לא צריך שום דבר. לאן אתה רץ, איש עסוק? אתה לא רואה שאין סיבה לרוץ, כשאפשר לעמוד פה ולהשקיף? יש זמן. "Saturday sun" תמיד מפיח בי את התחושה שיש זמן, שהכל בסדר, שמותר ורצוי לעצור לרגע ולהיות, לעזאזל, שמח במה שיש לך, בין אם זה הרבה או מעט. אף על פי שהמילים של השיר מדברות על החמצה, הוא עדיין משאיר בי תמיד תחושה של הישג. בימיו המוקדמים כזמר פופ, אלטון ג'ון הקליט כמה שירים של דרייק, ונתן להם את הטעם שלו. אני אוהב מאוד את הביצועים ההם. הנה הביצוע של ג'ון ל-"Saturday sun" ואל דאגה, דרייק עצמו ישיר בסוף העונג (אבל למתגעגעים, הנה הגרסה המקורית, הנפלאה). [מפ3]
  2. העילוי ג'יימס בלייק יגיע לדי-ג'יי סט ב"בלוק" בתל אביב ב-27 בינואר. זה אמנם לא משמח כמו ידיעה על הופעה של בלייק, אבל כולנו מחזיקים אצבעות שכמו LCD Soundsystem, גם הוא יבוא לתקלט ואחר כך יחזור למופע שלם. [עברית]
  3. יום חג: "Show me the place", שיר חדש ויפה ללאונרד כהן מתוך אלבום חדש שבדרך. [סאונדקלאוד]
  4. למי שפספס: יהוא ירון מראיין את סולן הטייגר ליליז שיופיעו כאן במוצ"ש. [עברית]
  5. ברשת צף שיר חדש-ישן "Miesry let me down" של אליוט סמית', שהוקלט בסאונדצ'ק לאירוח בתחנת רדיו ב-1997. לא רע בכלל. [סטרים]
  6. באתר של קול הקמפוס נותנים לנו להאזין בחינם לכל האלבום החדש של Puscifer, הלא הוא מיינרד ג'יימס קינאן מ-Tool ו-A perfect circle. [סטרים]
  7. וואו! הנה מועמד רציני במיוחד לפרס קליפ השנה: "All we ever wanted was everything", הקאבר הנהדר שהקליטו MGMT ל-Bauhaus כחלק מאוסף Late night tales שערכו (שהוא מומלץ בחום בפני עצמו, אגב). הבמאי נד ולנוק יצר קליפ אנימציה יפהפה ומרתק, המורכב שכבות-שכבות של אנימציה ומגזרות אנימציה. בעיניי מדובר באיי-קנדי משובח שבמשובחים. [וימאו, תנו ב-HD]
  8. ועוד מועמד רציני לקליפ השנה: קליפ האנימציה היפהפה של Fleet foxes לקטע המורכב "The Shrine / An argument", שכבר הופיע כאן בעבר כשיר סיום. [וימאו]
  9. Raw tapes לא מפסיקים את הדהירה המסיבית שלהם קדימה, ומשחררים אלבום חדש כל כמה שבועות. הפעם הגיע תורו של Luqman, עם אלבום ביטים נפלא, כרגיל בחינם. מי שמחפש את הדבר הכי מעניין שקורה בהיפ-הופ בארץ, שלא יחפש במקום אחר – לרו טייפס יש את התשובה. עכשיו נשאלת השאלה למה אין יותר ראפרים שמשתמשים בביטים שלהם. [בנדקאמפ]
  10. [תודה לאביטל] התינוק ארתור משחזר סצינות מסרטים מפורסמים. מאחורי כל תינוק שהופך ללהיט רשת עומד אבא גאון עם מצלמה. [אנגלית, פיקסלים]
  11. לא נפלתי מהקליפ, אבל השיר החדש של בלקן ביט בוקס, "Political fuck", הוא אחד הגדולים שלהם. רצוי להיעזר בווליום גבוה ובבאסים טובים. [טיוב]
  12. [תודה לרונן] מחפשים סיבה לחייך במשך דקה? הנה. היזהרו, החיוך עשוי להישאר גם אחר כך! [טיוב]
  13. בן שלו כותב בידענות על סאן רא, שהארקסטרה שלו תופיע כאן בישראל בסוף השבוע. מרתק, גם למי שלא שמע תו אחד של סאן רא מעולם. [עברית]
  14. [תודה לעופר] רנדל מונרו מ-XKCD התנפל על המגה-פרויקט הבא שלו: הטבלה של כל הכסף בעולם. התוצאה קצת מפוצצת את המוח. [אנגלית]
  15. עמי ברנד כותב על פיטר הוק, הבסיסט של ג'וי דיוויז'ן וניו אורדר, שבלעדיו הפוסט-פאנק היה נשמע אחרת לגמרי. [עברית]
  16. בני המה התארחו לסשן לייב בתכנית מיוחדת של "הקצה", שסיכמה את מיטב הסשנים החיים באולפן התכנית. האזינו לתכנית כולה בבלוג של הקצה. [סטרים, עברית]

  17. [תודה לעופר] אלבום הבכורה של לא דובים, בעזרת הנשים, עלה לבנדקאמפ להאזנה חופשית ורכישה חוקית, שתיהן מומלצות במיוחד. סלאפינ' דה בייס! בסיפור, כיסוי כבר מדברים על העטיפה. [בנדקאמפ]
  18. הסקצ'בוק של סוזן קארה, שעיצבה את ממשק המשתמש הגרפי הראשון של אפל, ושינתה את חיינו לנצח. נפלא לראות את האייקונים ה, ובכן, אייקוניים משורטטים ביד במחברת משבצות. [אנגלית, פיקסלים]
  19. בדרך כלל, וגם עכשיו, אני בעיקר בז לרשימות של הרולינג סטון בדבר הזמרים\גיטריסטים\שירים הטובים ביותר בהיסטוריה של הרוק. בעיקר כי הבחירות תמיד צפויות ותמיד מקובעות ומיושנות. הערך המוסף היחיד ברשימת מאה הגיטריסטים הגודלים של הרוק, שנערכה עכשיו מחדש, הוא שעל כל גיטריסט בעשרת הגדולים כותב גיטריסט אחר, וזה משהו שכן מעניין קצת לקרוא. וכך, מייק מקרידי מפרל ג'ם כותב על אדי ואן היילן, אדי ואן היילן כותב על אריק קלפטון, וטום מורלו כותב על הנדריקס וכן הלאה. [אנגלית]
  20. [תודה לעידית] לשכת העיתונות הממשלתית פתחה פליקר, ומה שמעניין שם הן לא התמונות של ביבי ופרס מעכשיו, אלא הארכיון ההיסטורי. שאלתי ונעניתי שכרגע כל הזכויות שמורות, אבל התכנית היא לפתוח את רשיון השימוש בתמונות, כמו למשל בפליקר של ספריית הקונגרס. [פליקר]
  21. בלי ששמנו לב נרקם קשר מוזיקלי ומקצועי סמי-מפתיע בין ריאן אדמס ולורה מרלינג. אדמס כתב את אלבומו האחרון בעקבות אלבומה השני של מרלינג, ועכשיו הוא משתפים פעולה בביצוע ל-"Oh my sweet Carolina" שלו. [טיוב]
  22. גארת' וטום מלוס קמפסינוס! מתראיינים לקווייטוס. [אנגלית]
  23. [תודה לדויד פרץ] שכותב על Record together: "שים לב איזה אתר מעניין – תעלה שיר, תן תקציב. נגנים ינגנו ואתה תחליט מי יקבל את הכסף. חלומו של כל מפיק, סיוטו של כל נגן". האם זה יכול לעבוד? [אנגלית]
  24. עופר שדמי מ"סיפור, כיסוי" בחר כמה פונטים שהוא אוהב במיוחד, ומעטרים עטיפות אלבומים שהוא אוהב במיוחד. [עברית]
  25. [תודה לרועי] שמפנה אותי לקליפ הנהדר של Other lives לשיר הבאמת יפהפה "For 12", שעל פי רועי דוגם את הכינורות של רדיוהד. [וימאו]
  26. הנה זה מתחיל, וכנראה שבשבוע הבא כבר אצטרך לרקוח את האייקון השנתי: סיכומי השנה. כיריית הפתיחה, בניו יורק טיימס בוחרים את הבוקס-סט הטובים ביותר שיצאו ב-2011, אם יש לכם עודף של כסף ומקום על המדף. [אנגלית]
  27. [ויה ויה] ולסיום, הקומנטרי הטוב ביותר אי פעם: ארנולד שוורצנגר מקריין קומנטרי אמיתי לגמרי ל"זיכרון גורלי". לא ייאמן. [טיוב]
  28. על פי האגדה, ניק דרייק הקליט את Pink moon, אלבומו האחרון, בחצות הליל, עם הגיטרה ביד ועם הפנים לקיר. על פי האגדה, הוא השאיר את סלילי ההקלטה על מדרגות המשרדים של חברת התקליטים בלי לומר מילה ונעלם. רק בשיר אחד הוא הוסיף פסנתר, ובעיניי זה היה ונשאר השיר שמאפיין אותו, בראש שלי. השיר שהוא ניק דרייק. "Pink moon", שיר הנושא. וזה לא שאין לו שירים יפים יותר (יש לו), עם עיבודים נהדרים יותר (יש גם יש לו) או מילים טובות יותר (לא חסרים). אבל כשגם ברזון הזה, ללא הקישוטים, מתגלה כל היופי העצום שקורן מהשירים של דרייק, אתה יודע שזה אמיתי. היופי הזה אמיתי ולא תלוי בשום דבר. כמה חבל שנשאר לנו כל כך מעט ממנו. [מפ3]

שתהיה שבת שבוגי, חברים, תאכלו זיתים. בשבוע הבא נתחיל לבחור את אלבומי השנה שלנו כאן בעונג שבת, זה הזמן לחזור לתיקיית 2011 ולשקוע שוב באלבומים הנהדרים שיצאו השנה.

26 תגובות על “עונג שבת: שמי הצפון שלי”

  1. מאת fireshine:

    ניק דרייק נטל מנת יתר של נוגד-דיכאון. אם להאמין לשיר "Fruit Tree" ולהסיק שדרייק מדבר שם על עצמו, הייתי מאמינה שגם האירוניה הזו (התאבדות באמצעות תרופה נגד דיכאון) היא מכוונת, אם יש לו כזו רמה של מודעות עצמית (אף על פי שטוענים עד היום שלא בטוח שזה היתה התאבדות).

  2. מאת snapster:

    10. "מאחורי כל תינוק שהופך ללהיט רשת עומד אבא גאון עם מצלמה"
    I think it's his mom's blog

  3. מאת הלל:

    הרשימה של רולינג סוטן גרועה, כי היא גרועה ומופרכת, ממש לא כי היא צפוייה.
    ההיפך, אי אפשר לצפות לרשימה הזו.

  4. מאת יעל ר.:

    ציטוט פתיחה מעולה.

  5. מאת אנגלופיל:

    רשימת הגיטריסטים כבר מזכירה לי את דודי בצורה מפחידה…

  6. מאת אנגלופיל:

    והמלצת היום, הראפר Tech N9ne, ראפר אלים ופרובוקטיבי שהתחלתי להכיר קודם כל בגלל איזו בחורה אמריקאית מופרעת שהכרתי פעם באינטרנט (בוא לא ניכנס לזה בכלל) אבל כמובן שמה ששיכנע אותי סופית זאת הייתה הביקורת בשרת, שתיארה בדיוק את מהלך החיים שהבחורה הזאת עברה – מעבריינית אלימה ואפילו קצת אנטישמית לדוגמנית מתחילה שלומדת בקולג', נגעלת מהבחורות הזנותיות בקולג' שלה כמו שהיא הייתה בעברה הרחוק ואפילו מפלרטטת עם יהודים באינטרנט בשיא המתיקות (כן, זה אני.) עד כמה שהסיפור הזה מטריד יותר מהביקורת ההפוכה שלי על A Woman A Man Walked By, כן שמעתי שיר אחד שלו ובהחלט אהבתי את ההפקה, הסגנון והפלואו, עד כמה שאין לי מושג בזה. כדאי.

  7. מאת חגית:

    "My northern sky"……. כמה משמעות יש לשיר הזה עבורי…

  8. מאת aya317:

    זה רק אני או שהמנגינה של ההוא באייטם 12 מדבקת לגמרי? לא מצליחה להוציא לעצמי אותה מהראש!

  9. מאת ליאה:

    אחלה עונג! רציתי להודות לך מקרב לב על השיר של לאונרד כהן שעשה לי את היום.

  10. מאת עלמה:

    אחלה עונג! התמונות הישנות של לשכת העיתונות הממשלתית עשו לי את הבוקר! מדהים

  11. מאת עלמה:

    עוד מצבור תמונות ישנות שפורסמו היום.
    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4152583,00.html

  12. מאת ענבר:

    לא יכולה לחכות כבר לסיכומי השנה..יצאו השנה כל כך הרבה אלבומים טובים ומעניין איזה אלבום יהיה אלבום השנה לדעת הקוראים..

  13. מאת WSD:

    בהחלט השיר של OTHER LIVES ל FOR 12, הכינורות בשיר הזה פשוט יוצאות מן הכלל, תמיד כיף לשמוע סולו של כינור באמצע שיר חזק.

  14. מאת brownies:

    נו, כבר שיתפתי 2 לינקים בפייסבוק מפה. תענוג תענוג.

  15. מאת פולי:

    די במקרה גם אני הרהרתי על ניק דרייק אתמול ובעקבות הפוסט של גיאחה בחרתי הפעם 5 שירים שמסמנים עבורי יותר מכל את היצירה של הבחור הנפלא הזה.

    Fruit Tree כמובן שם….

    http://www.tapuz.co.il/blog/net/viewentry.aspx?EntryId=2201782&r=1

  16. מאת חן:

    בדיוק לפני שבוע הייתי במופע המחווה לניק דרייק שיובא אלינו (מלבורן, אוז) מבריטניה והיה כל כך נפלא שהוא מדורג שני ברשימת ההופעות הטובות שראיתי.

    הנה כמה דוגמאות:
    http://www.youtube.com/watch?v=tTxErzw1-gI&feature=player_embedded

    http://www.youtube.com/watch?v=dDcIDr2TEtc

    http://www.youtube.com/watch?v=KPF0M7yScYg&feature=related

    אגב ליסה האניגן הוציאה דיסק שני ומצויין (טוב בהרבה מהראשון), ניתן להאזנה באתר שלה:
    http://www.lisahannigan.ie/music/discography/cd

  17. מאת אנגלופיל:

    וחדשות טובות באמת לשבוע – גרהם קוקסון ענה לי בטוויטר! כן כן, אליל הבריטפופ של ימי נעוריי (ועד העתיד הבלתי נראה לעין) ענה ואולי גם העביר את שורת המחץ המטומטמת שלי "All the Britpop, so many Britpop, and they all go hand in hand, hand in hand through their… Gorillaz?" לדיימון אלברן, כי גם אלילי בריטפופ מעריכים הומור מטומטם וגרוע בכוונה כמו של דודי.

    המלצה ספרותית – סיפורי ניק אדמס של ארנסט המינגוויי בתרגום העברי של יואב כ"ץ (מלבד שני סיפורים, "אור העולם" ו"הרוצחים"). אני לא באמת צריך להסביר למה המינגוויי טוב, נכון? פשוט לרוץ ולקרוא.

  18. מאת ירון:

    אנגלופיל, אני צריך שתסביר לי – למה המינגווי טוב?

  19. מאת אנגלופיל:

    אז ככה – המינגוויי טוב (מה טוב? מעולה!) בסיפורים הקצרים שלו, וכנראה גם ברומנים הארוכים שלו (לא יודע, לא קראתי, אני מעדיף את הסיפורים הקצרים) בזכות מה שנקרא תיאוריית הקרחון – הסיפור מגלה לנו רק את הפרטים הבסיסיים שאנחנו צריכים לדעת כאשר סערת הרגשות נמצאת על פני השטח בלבד, בלי דרמות מיותרות, כמו קרחון שצף על פני המים. אני מצרף את הסיפור הקצר שלו (דווקא לא ניק אדמס, אלא סיפור שלקוח מהספר גברים בלי נשים) "גבעות כמו פילים לבנים" לטובת מי שעוד לא קרא – פשוט חובה.

    http://www.scribd.com/doc/94569/Hills-Like-White-Elephants

  20. מאת אנגלופיל:

    ולסיום סיומת, המלצת היום באווירה מתמשכת של חזרה לשנות התשעים העליזות עם בוץ' ויג – Dirty של סוניק יות'. אין אפילו מה להוסיף, פשוט אלבום ענק.

  21. מאת ירון:

    אנגלופיל, האמת היא שזו הייתה שאלה רטורית, כי מבחינתי התשובה הייתה ידועה כבר: הוא לא. קראתי שני רומנים ארוכים שלו ולא ממש נהניתי. אבל אם כבר השקעת בתשובה מנומקת ומלומדת שכזו, אנסה לקרוא גם סיפורים קצרים שלו (מקסימום תלך לאיבוד חצי שעה מזמני :)
    אגב, יש סיפור קצר שלו ברשת בעברית למוגבלים שבינינו?
    תודה.

  22. מאת אנגלופיל:

    http://bananot.co.il/articles/1266

    אחד האהובים עליי, שגם מאיר יופי על מערכת היחסים האחרונה שלי.

  23. מאת אנגלופיל:

    טוב עכשיו זה באמת מדהים – מארק פרינדל ענה לי בטוויטר, ועוד על בילי קורגן! למי שלא יודע, פרינדל הוא אושיית שרת והמבקר האהוב על קיש. הנה, הנה:

    http://www.markprindle.com

  24. מאת קרמבו:

    ירון אני יודע שעל טעם וריח אין להתווכח אבל אתה לא אוהב את המינגווי?! :O

  25. מאת ירון:

    קרמבו, אני אוהב אותך. זה מספיק?

כתיבת תגובה