דיסק במתנה: Coolooloosh
[רגע, את אלבומי השנה שלכם כבר בחרתם?]
אח, גרוב ישראלי, כמה שאנחנו אוהבים גרוב ישראלי! השנים האחרונות הן גן עדן לגרוב ישראלי, עם מבול בלתי נגמר של הרכבים ואמנים: קותימן, התפוחים, סוליקו, פאנסט, פאנקנשטיין, ועוד ועוד אמנים ישראליים למהדרין שגורמים לישבן להתנועע בצורה לא רצונית. קולולוש [מייספייס] היא שגרירה רצינית של אומת הגרוב הישראלית, והאלבום החדש שלה תפס אותי בהפתעה גמורה והקפיץ אותי גבוה גבוה. רוצים גם? המשיכו לקרוא, יש כאן כמה עותקים רק בשבילכם.
"אנ'לא ציפיתי", שרה קרולינה בשיר-שהוא-כבר-קלאסיקה של סוליקו, ואני באמת לא ציפיתי. קולולוש, השם הזה ריחף לי אי שם בתודעה אבל לא באמת זכרתי איך הם נשמעים. "נו", אמרתי בעודי דוחף את הדיסק החדש למערכת, "בטח עוד לבנבנים חובבי גרוב שרוצים להיות The JB's ויוצא להם מקסימום The Bee Gees". ואז התחיל השיר הראשון, "Elements of sound" [הורדה חינמית!], והכל השתנה בבת אחת.
רבל סאן ("Poetry and Rhymes", ככתוב בדיסק) כמעט גורש מהארץ בשנה האחרונה, וקולולוש היו עשויים להישאר בלי הנכס הבולט ביותר שלהם: ראפר משכנע מבולטימור שטוען את הFאנק האדיר שלהם בכוונה ומשמעות אמיתית. וזה לא סתם Fאנק חלוּש של חקיינים: השישיה לקחה את עצמה לפילדלפיה להקלטות האלבום וחזרה עם אלבום שבאמת לא נשמע כמו שום דבר שהקליטו בארץ. הפקה נפלאה וסאונד מעולה, Fאנק, נו-מטאל, אסיד ג'אז והרבה היפ-הופ ו-Soul. קוטנר נותן מידע נרחב יותר.
שימו ביס בעוד שני שירים מצוינים מהאלבום:
Mind and Soul
Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.
Fall (ft. Rebecca Kanter)
Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.
וזה עוד כלום!
חוצמזה, ביום חמישי הקרוב (11.12.08) בשעה 18:00 יגיעו חברי הלהקה למוסיקה נטו (לונדון מיניסטור, אבן גבירול 30, תל אביב) למפגש שיכלול שירים, החתמות והפתעות!
מה צריך לעשות כדי לזכות בעותק?
השאירו תגובה. זה כל מה שנדרש מכם. זה גם הזמן לספר, מכיוון ש"קולולוש" היא מילת סלנג ירושלמית, לאיזו מילה מהילדות אתם מתגעגעים). הקפידו להשאיר את כתובת המייל שלכם בשדה המתאים (אל תדאגו, היא לא חשופה לאיש מלבדי), והזוכים, שייבחרו אקראית, יקבלו במייל הודעה על הזכייה והדיסק יישלח אליהם אחרי שיספקו במייל-תשובה את כתובתם. איזה כיף לקבל מתנות!
שימו לב: ההגרלה תהיה פתוחה רק עד יום רביעי!!!
לא זכיתם? לא נורא! רכשו לעצמכם עותק של Elements of sound במוזיקהנטו ב-49 ש"ח בלבד, ובואו להופעות!
יום ראשון, 07 בדצמבר 2008 בשעה 23:39
קולומונימבוס
יום ראשון, 07 בדצמבר 2008 בשעה 23:43
לא מתגעגע לאף מילה.
סתם בא לי לקבל מתנה.
יום ראשון, 07 בדצמבר 2008 בשעה 23:45
אח, איך על מחנה, כשהדגש במ' כמובן. איך שהיינו בונים לנו פנטזיות מכמה קרשים, וילונות ופחיות.
ונדמה לי שלמדתי עם אשתו של רבל צרפתית באוניברסיטה. ואולי לא, זה היה מזמן.
שיהיה להם המון בהצלחה, נגנים מעולים
יום ראשון, 07 בדצמבר 2008 בשעה 23:50
גוגואים… הגוגואים עדיין שם… אבל השימוש כבר לא אותו הדבר…:(
יום ראשון, 07 בדצמבר 2008 בשעה 23:58
המילון השלם (יחסית) למונחי הירושלמים:
http://www.safa-ivrit.org/dialects/jerusalem.php
על חלק מהדברים לא שמעתי מעולם אבל אני ירושלמית רק מגיל 7
מה שכן – היה לי ויכוח שלא נפתר עד היום על גוגואים או עג'ואים (אני דווקא הייתי בצד של התל אביבים כי באתי משם..)
אה – וקולולוש זו אחת הטובות ברשימה..
יום שני, 08 בדצמבר 2008 בשעה 00:07
לא היתה לי ילדות
יום שני, 08 בדצמבר 2008 בשעה 00:08
תכל'ס "מחנה" זו המילה, וגם "חבורה". (שוב, הטעמה בח')
יום שני, 08 בדצמבר 2008 בשעה 00:08
מתגעגע למילה שכונה למרות שזה לא בדיוק סלנג
יום שני, 08 בדצמבר 2008 בשעה 00:17
יש לך שקל? אני צריך להגיע לבאר שבע.
יום שני, 08 בדצמבר 2008 בשעה 00:39
מלאנתלפים!
יום שני, 08 בדצמבר 2008 בשעה 00:57
אני הכי מתגעגע ל"די אבא, די".
רק על הקווים, הא?
יום שני, 08 בדצמבר 2008 בשעה 01:02
אין כמו הפועל "לרושקן", שמשמעותו היא כמובן להביס את חברך במשחק קלפים/פוגים עד שהרווחת לו הכל והוא נשאר חסר כל (ובאותה נימה יש לתת אזכור של כבוד גם ל"מורווח" ו"מופסד").
יום שני, 08 בדצמבר 2008 בשעה 01:10
כדורגל.
אבל חייבים לצעוק את זה בלופ לפחות עשרים זאטוטים, וזה הולך ככה- כה! דו-רה-גל!
יום שני, 08 בדצמבר 2008 בשעה 01:27
מזניב
יום שני, 08 בדצמבר 2008 בשעה 01:28
אין ספק שלרושקן זה חזק!!
אני התגעגעתי ל"מזליסט" עד ששמעתי מישהי באוטובוס אומרת את זה בטלפון לפני כמה ימים ובהיתי בה בהלם…
וחוצמזה קולולוש גדולים, באמת.
יום שני, 08 בדצמבר 2008 בשעה 01:39
אני הכי מתגעגע ל-"לייזר".
שזה היה השם בקיבוץ שלי לחריץ התחת שמבצבץ מעל קו המכנסיים. זה שאינסטלטורים נוהגים להתהדר בו.
ולמי שתוהה על מקור השם, הסיבה היא פשוטה. לא היה כמעט יום בו לייזר לא היה מתיישב בחדר האוכל עם איזה חריץ מכובד.
יום שני, 08 בדצמבר 2008 בשעה 02:05
איזו מילה?
לכל הפולחן הגוגואים (כל עיר והמילה שלה)
יום שני, 08 בדצמבר 2008 בשעה 02:33
מכות
יום שני, 08 בדצמבר 2008 בשעה 07:50
ג'יבוטים – זו מילה אילתית.
תמיד זה הצחיק אותי שאפאחד במרכז לא הבין מהי, כי גדלתי איתה והיא נראתה לי הכי טבעית בעולם.
יום שני, 08 בדצמבר 2008 בשעה 07:59
קיבבוס
יום שני, 08 בדצמבר 2008 בשעה 08:04
אבא גידיאלה
יום שני, 08 בדצמבר 2008 בשעה 08:28
להפריק. שזה פועל ירושלמי לפעולה של זריקת הכדור בתחילת המשחק.
יום שני, 08 בדצמבר 2008 בשעה 08:31
אבויויו.
(abu-yoyo)
גם מילה ירושלמית אם זכרוני אינו מטעני, אם כי האטיולוגיה קצת מעורפלת. אמנם יש קשר לאבא (שבדרך כלל הוא זה שסוחב אותך על הגב כשאתה עולל), אבל לא ליויו.
יום שני, 08 בדצמבר 2008 בשעה 08:48
אחד צועק, השאר מתכסים בשמיכות ועושים עצמם ישנים
יום שני, 08 בדצמבר 2008 בשעה 08:53
אממ…
במקרה הכינותי מראש (טוב, זה היה לפני שנתיים וחצי) פוסט שעונה על השאלה: "מה מקור הקריאה הירושלמית "קולולוש?":
http://sheilta.blogli.co.il/archives/19
(סליחה על השיווק האגרסיבי, הפעם זה באמת רלוונטי).
יום שני, 08 בדצמבר 2008 בשעה 09:06
סולם גנבים!
יום שני, 08 בדצמבר 2008 בשעה 09:28
כמובן שלמילה פוס (pus) שהיא העיברות לpause.
למי שלא מכיר (ואני בספק אם יש כאלו) מדובר כמובן באפשרות החוקית לחלוטין של כל אחד ממשתתפי המשחק (מחבואים, תופסת, כדורגל וכל דבר אחר) להפסיק בכל רגע שנוח לו את העניין, לקחת אויר, לעשות פיפי ולהמשיך כשבא לו. צועקים "פוס" וכולם חייבים להפסיק ולהקשיב למה שיש לך להגיד.
יום שני, 08 בדצמבר 2008 בשעה 09:34
רו, רוצ, רוצה רוצה גם!
יום שני, 08 בדצמבר 2008 בשעה 09:38
הייתי בהופעה. הם מעולים והאלבום, למרות שנגוע בקצת יותר מידי היפ הופ לדעתי, עדיין מפנק. מומלץ
יום שני, 08 בדצמבר 2008 בשעה 09:39
ברור של"ע-ר-י-מ-ת י-ל-ד-י-ם!" שהיה האות לכל הבנים ברדיוס קילומטר לקפוץ על כל ילד תמים שעבר במקרה בסביבה.
יום שני, 08 בדצמבר 2008 בשעה 09:41
מילה וילדות, הממ
היו לי ?
אם אני בת 28 ויודעת לדבר זה אומר שכנראה כן.
אז אני אמציא.
אני משוכנעת שיש סלנג של ילדות עם משבר זהות שמערב תל אביבית עם פתח תקואית וקצת לודית.
קיים.
רק שזה לא נפוץ.
אני יכולה לנסות לשער אילו עיצורים והברות יהיו שם, ומזה לשחזר.
רגע.
כמה קצר?
מילה אחת נניח.
יותר עיצורים או יותר הברות?
מזכיר משהו מהמילון?
קשור לאוכל?
נתקעתי.
רוצים לעזור?
לגבי הדיסק, ומוסיקה שמחה בארץ בכלל, פספסתי את הטרנד, לנטו אני לא אגיע בגלל הכוסיות,
למרות שזה חינם, תנגישו הופעות גם ללא כוסיות.
גיליתי שבאייטיז היתה גם מוסיקה כיפית.
יום שני, 08 בדצמבר 2008 בשעה 09:45
גם אני רוצה דיסק!
אולי תעשה שהשה? (קולולוש במקומות שהם לא ירושלים)
יום שני, 08 בדצמבר 2008 בשעה 09:50
פיגוזים
יום שני, 08 בדצמבר 2008 בשעה 10:13
רובניזון קרוזו.
יום שני, 08 בדצמבר 2008 בשעה 10:22
ברור של"מזניב".. חייבים להחזיר את "מזניב".
בקשר לפוס, אני חייב להוסיף שזאת הייתה מערכת חוקים נורא מורכבת אצלנו:
פוס
יום שני, 08 בדצמבר 2008 בשעה 11:27
סטופ כדור הארץ
יום שני, 08 בדצמבר 2008 בשעה 11:28
שבועות – בהטייה באר שבעית-> שאבועות
ולכל חגיגת המים שהייתה
יום שני, 08 בדצמבר 2008 בשעה 11:39
מנסה את מזלי (:
אין כמו הפוגים.
יום שני, 08 בדצמבר 2008 בשעה 11:53
לא מתגעגעת
אבל למדתי מילה חדשה אתמול בתכנית של שרה סילברמן -
ozay!
יום שני, 08 בדצמבר 2008 בשעה 12:06
למרבה הפלא, אצלי בקיבוץ לא היה קולולוש ולא היה שה-שה, לא היה שום דבר כזה. אנשים היו זורקים דברים באוויר סתם ככה, בלי ללוות את זה בעיצורים קוליים. משוגעים שם בקיבוץ, אני אומר לכם.
אני אלך יחד עם יואב על "ע-ר-י-מ-ת י-ל-ד-י-ם!" – כי כל המילים כאן נפלאות אבל רק זו גרמה לי לפקוח עיניים מול המחשב ולצעוק "נכון!!!" בשמחה שאין כדוגמתה.
חייבים להחזיר את העניין הזה, חייבים.
יום שני, 08 בדצמבר 2008 בשעה 12:26
אני משום מה מתעקש לזכור את ה'קולולוש' בשם 'גילילושה' במחוזות הצפוניים של ילדותי.
חוצמזה – סיבוב עופות. האמת היא שלזה אני לא כל כך מתגעגע.
יום שני, 08 בדצמבר 2008 בשעה 12:42
בעקבות החבר הירושלמי אני מגלה יותר מדי מילות סלנג מעוות מעולם הירושלמים.
בעצם מאז שכל חתול הפך לחתולה ללא ניתוח,אני מתגעגעת לימי הפשוטים במושב….
יום שני, 08 בדצמבר 2008 בשעה 12:47
דג מלוח
היינו משחקים את זה הרבה…
יום שני, 08 בדצמבר 2008 בשעה 13:22
יש את המילה שאם אני זוכר נכון היא מבית היוצר של גיל ססובר (שגם זו מילה שמתגעגעים לה):
"איזה גנבה!" (כמו גניבה של גנבים אבל במלעיל), שהיא התחליף המתחכם לאיזה מגניב/קול.
יש את "אבויויו", שממש מצחיקה אותי כי הייתי ירושלמי בעברי הרחוק וכשעברתי בכתה ד' לשפלה לא הבנתי למה אנשים מתכוונים כשבם אומרים "שַׂקֵּמָח".
יש את "חנטריש", שזו מילה של זקנים שאני, מנומכי צעירותי, מעז להשתמש בה המון.
אבל "קולולוש" זו המילה בעלת הכי הרבה ורסיות (שאשא, גרוזים, שקר נשכח כלשהו)
יום שני, 08 בדצמבר 2008 בשעה 14:14
שקר קרקר
יום שני, 08 בדצמבר 2008 בשעה 14:26
שטיכמוס
יום שני, 08 בדצמבר 2008 בשעה 15:08
אני מתגעגע לתקופה שאנשים היו פותחים הסבר ב"כיוון ש…".
היום זה סתם "כי".
זה אולד סקול, זה יפה, ומעל הכל – זו ארץ ישראל של פעם.
יום שני, 08 בדצמבר 2008 בשעה 17:24
פיגוזים
יום שני, 08 בדצמבר 2008 בשעה 17:34
"רד לכאפה". אל תשאל…
יום שני, 08 בדצמבר 2008 בשעה 17:35
"רד לכאפה". אל תשאל…
יום שני, 08 בדצמבר 2008 בשעה 17:41
אני עד היום משתמשת ב"תזהר שאני לא אתן לך פליק" או "כל כך עיצבנו אותי כמעט נתתי להם אחד אחד פליקים" – המילה פליק, היא נהדרת.
לא יודעת אם זה נחשב.
KOOLOOLOOSH!
יום שני, 08 בדצמבר 2008 בשעה 17:46
במושב שגרתי בו נאמר לא קולולוש ולא שה-שה, כי אם "קולֶלווווו-שה".
אני לא ממש מתגעגעת לאף מילה מהילדות כי אני באמת לא כל כך רחוקה ממנה, אבל תמיד חיבבתי את "אָרֶץ", שנאמרת כשאחד מהילדים רוצה לקבוע עובדה שאין עליה עוררין. ("אני רא-שונה, א-רץ!")
וחוץ מזה אני אוהבת מתנות.
יום שני, 08 בדצמבר 2008 בשעה 18:02
אני רמת גני וגם אצלנו אמרו קולולוש, וגם אמרו פוללה באותה משמעות.
החבר'ה האלה נשמעים כמו גורו (המוזיקאי שעשה את ג'אזמטזאז, לא ההודי)
יום שני, 08 בדצמבר 2008 בשעה 18:08
לא סלנג.
אבל להופה היי, היתי די גרופי שלהם בילדותי.
יום שני, 08 בדצמבר 2008 בשעה 18:31
הממ… באמת שלא עולה לי עכשיו אף מילה נוסטלגית.
אבל, יאללה דיסק!
יום שני, 08 בדצמבר 2008 בשעה 18:45
ועוד בעניין הגעגועים לגוגואים. לברי סחרוף יש בשיר (הנפלא) "כמה יוסי" 'גשם של גוגואים' זה מושג שהתקיים אצלנו ביסודי כפשוטו: מי שרוצה לחסל את אוסף הגוגואים שלו עולה בהפסקה הגדולה לקומה השלישית צועק "גשםםםםם!" וזורק את כל הגוגואים למטה וכולם רצים לאסוף אותם בטרוף.
יום שני, 08 בדצמבר 2008 בשעה 18:48
תודה על הדיסק
קולללללולוש
יום שני, 08 בדצמבר 2008 בשעה 18:55
דיסק מתנה? ברור!!!
יום שני, 08 בדצמבר 2008 בשעה 19:00
1. "שומרת לילה, בואי לגן כלנית…." (כן, גם אני מאלה)
2. המפגש עם הסלנג של ילדי משגב- "סיקסק" לאבר המין הנשי, "קרויטר" למרכך, "בבה" לקקי
יום שני, 08 בדצמבר 2008 בשעה 19:20
יאללה קולולוש בלאגן!
יום שני, 08 בדצמבר 2008 בשעה 19:46
גם בחולון היו אומרים קולולושה…
יום שני, 08 בדצמבר 2008 בשעה 19:51
בונקלך ברושים
יום שני, 08 בדצמבר 2008 בשעה 19:53
tnx
יום שני, 08 בדצמבר 2008 בשעה 20:27
עמודו!
יום שני, 08 בדצמבר 2008 בשעה 20:53
המבונגר?
קול, גזעי. אלו היו הלהיטים של פעם.
יחד עם קוובאנגה, כן?
יום שני, 08 בדצמבר 2008 בשעה 21:13
חיי שרה!
יום שני, 08 בדצמבר 2008 בשעה 21:13
חיי שרה!
יום שני, 08 בדצמבר 2008 בשעה 21:19
קבובות שלג. בצפון רמת הגולן היינו קוראים לכדורי שלג: קבובות…
יום שני, 08 בדצמבר 2008 בשעה 21:55
גם בשביל הפרס ה"מזניב" וגם כדי לחזק את שובי וגם בשביל לארגן מחאה "מזניבה"
יום שני, 08 בדצמבר 2008 בשעה 22:04
אשמח לקבל מתנה
יום שני, 08 בדצמבר 2008 בשעה 22:05
גם קולולוש הם משהו! מהעיתון הנודע (פעם) "משהו!"
יום שני, 08 בדצמבר 2008 בשעה 22:15
ילדות זה לחלשים. אני סתם רוצה דיסק.
יום שני, 08 בדצמבר 2008 בשעה 22:34
איפה אפשר לקנות את האלבום ברשת ? (לא רוצה דיסק, רוצה קבצים)
יום שני, 08 בדצמבר 2008 בשעה 22:46
"הידע!", כאילו, ברור!
"ליגה" של להקה, הפקה פשוט "אמריקה"!
אין ספק שהביטוי הכי מוצלח זה "הכל חוזר אליך וקקה בידיך!!" מוכרחה להודות שעדיין ומשתמשת בזה מדי פעם.
יום שני, 08 בדצמבר 2008 בשעה 22:53
שה שה!
יום שני, 08 בדצמבר 2008 בשעה 23:18
אני אוהב את דייויד בואי
יום שני, 08 בדצמבר 2008 בשעה 23:36
שקמח!
יום שני, 08 בדצמבר 2008 בשעה 23:42
מזניב.
צ'סטר צ'יטה לראשות הממשלה.
יום שני, 08 בדצמבר 2008 בשעה 23:44
חבוב, דפנטלי למילה חבוב!
יום שני, 08 בדצמבר 2008 בשעה 23:45
לא ממש מילה של הילדות שלי, אבל אני די מנסה לקמבק את "גזעי" כמחמאה לגיטימית (אעדכן כשאצליח)
יום שני, 08 בדצמבר 2008 בשעה 23:56
ממ בתור קיבוצניק שיש לו בקיבוץ מילים אחרות לכל מיני דברים, אני לפעמים מתגעגע למישהו שיבין אותי (כרגע אני בצבא ומסתכלים עלי מוזר) .. נראה אם אתם תצליחו לדעת מה זה אומר:
מסייקת
בוקי
כלבויניק
מרכולית
גנון
יום שלישי, 09 בדצמבר 2008 בשעה 00:05
ערימת ילדים. המשחק והשם.
אולי כי אני תמיד הייתי הכי קטנה ורזה ותמיד הייתי למעלה…
יום שלישי, 09 בדצמבר 2008 בשעה 00:25
אבויויו.
כי כשפגשנו אנשים מהעולם הלא ירושלמי הם היו מאוד מתפלאים ולא מבינים מה זאת המילה הזאת לעזאזל. זה היה מצחיק
יום שלישי, 09 בדצמבר 2008 בשעה 00:48
איזה פוקסיונרים החבר'ה שיקבלו עותקים….
גם אני רוצה!!!
יום שלישי, 09 בדצמבר 2008 בשעה 01:01
'סטיק בזוקה!
כששניים היו אומרים את אותה מילה ביחד.
יום שלישי, 09 בדצמבר 2008 בשעה 02:24
וישנם כאלה שהעבירו את הילדות שלהם בארצות הקור הקומוניסטיות, ללא סלנג, ובכל זאת רוצים דיסק.
כמוני.
יום שלישי, 09 בדצמבר 2008 בשעה 04:58
ערי-מת י-ל-דים! ברור.
וגם גוגואים, ו-סטופ כדור הארץ, נגעתי באדום!
יום שלישי, 09 בדצמבר 2008 בשעה 07:21
מילה מעולה מהילדות – שיגועים
תמיד היינו מתכננים איך לעשות שיגועים לילדים אחרים, היה כיף!!!!!
יום שלישי, 09 בדצמבר 2008 בשעה 08:06
קווה קווה דה לה עומא
יום שלישי, 09 בדצמבר 2008 בשעה 08:47
פוגים
יום שלישי, 09 בדצמבר 2008 בשעה 09:25
להתערב על צדק.
"אבן יארו מספריים".
יום שלישי, 09 בדצמבר 2008 בשעה 12:16
גרוב על הגרוב!
יום שלישי, 09 בדצמבר 2008 בשעה 13:57
במבליק (עוד סלנג ירושלמי אסלי…) וגם פאנץ'-באגי כל פעם שרואים חיפושית. וגם לצרוח "רכבת!!!!!!!!!!" כשנוסעים באוטובוס ורואים אחת (והאחרון שצורח חוטף מכות) ו'קפד ראשו' (עוד מכות) וערימת ילדים (מכות, מישהו?)
וגם "אתה יכול לנקב עלי?" ו'הבנים על הבנות' (אני מתחילה לחשוב שהילדות שלי דפוקה משהו) ו'הרמה' כל פעם שהשוער היה בועט את הכדור גבוה ממש. ועם עג'ואים משחקים 'קרוב לקיר'…
הייתי בהופעה שלהם בצאלים, ולהפתעתי הרוב היו בכלל ירושלמים… אשמח למתנה!!
יום שלישי, 09 בדצמבר 2008 בשעה 14:08
יו הו!!! free stuff
i want, i want
יום שלישי, 09 בדצמבר 2008 בשעה 15:27
אחלה להקה!
לדעתי רבל סאן שם בכיס הקטן את רוב הMC's בארץ.
יאללה דיסק! =)
יום שלישי, 09 בדצמבר 2008 בשעה 15:42
וואוו כמה תגובות ואף אחת לא מגעילה ושלילית כמו ברוב אתרי ישראל..
איזה כיף!
טוב בתור מי שהיה שם בפילדלפיה להקליט את האלבום אני לא מבקש לקבל אותו במתנה ..
(שילמתי עליו בהמון יזע דמעות ומפרטים)
אבל בתור ירושלמי אני מתגעגע למשחקים מהשמו"צ ( השומר הצעיר)
כמו " בבונים" שידוע גם בשם "הקדרים באים".
מי שירושלמי זוכר בטח את תפסוני האגדי.
תודה לכולם על התגובות.
יובל
קולולוש
יום שלישי, 09 בדצמבר 2008 בשעה 15:56
לא זוכרת מי אמר פה קרוייטר אבל זה עשה לי צמרמורת!
אני זוכרת את הבמבה אדומה כסמל סטאטוס, ואת ה"שלוקים" שזה השקיות המעאפנות האלו עם המיץ פטל קפוא אבל זה כבר בשלב יותר מאוחר מהילדות.
אני מתגעגעת ל יומהמיים!!!" (נאמר בצעקה תוך כדי זריקת בלון מים על ראש של מישהו בין אם זה יום המים או לא זה לא היה עקרוני בכלל.)
ואת השיר "כושי קטן, הלך לגן, איזה גן? גן חיות, איזה חיות? חיות טורפות! מה טורפות? טורפות בנאדם. איזה בנאדם בנאדם שמן. איזה שמן? שמן דובון, איזה דובון בלע סבון!!" אין בזה שום היגיון אבל בגן ידידייה בחולון זה היה להיט.
יום שלישי, 09 בדצמבר 2008 בשעה 16:09
בלאט!
יום שלישי, 09 בדצמבר 2008 בשעה 17:18
היה גם חיקוי במבה באייטיז שנקרא "רינגו".
בכפר סבא ה"קולולוש" היה "קיליליש". געגועים למילה? רק אחת? פעם היו המון מילים. היום מכל ארסנל הלקסיקון העברי משתמשים רק ב"מדהים", "מהמם" ו"הזוי". איפה תארים נפלאים כמו "יפה תואר"? העברית שבשיח היומיומי נעשית יותר ויותר דלה.
אבל אם ממש לוחצים עליי, תמיד חיבבתי את זה שוותיקי כפר סבא היו קוראים לביקור ברחוב וייצמן, הרחוב הראשי, "לצאת למושבה" – כאילו עדיין סביבו פרדסי תפוזים שורצי שועלים, וכמו לא היה הרחוב המקביל מביתם, רק חמש דקות הליכה (עם עצירה במכולת לארטיק שוקו-בננה).
יום שלישי, 09 בדצמבר 2008 בשעה 17:21
רוצה דיסק
סתם גרמת לי להזכר בספרי ג'ינג'י ותמר בורנשטיין לזר ואסתר שטרייט וורצל
סתם…
קבובות (כינוי לכדורי חול…)
יום שלישי, 09 בדצמבר 2008 בשעה 19:14
אצלנו לא אמרו קולולוש, אמרו פולו
יום שלישי, 09 בדצמבר 2008 בשעה 20:54
למרבה הבושה, אני מוכרח להודות שהמילה שאני הכי הכי מתגעגע אלייה היא… פליצה.
עכשיו, במידה ואני… אה… נופח, אני צריך להתנהג כאילו לא קרה כלום, להתנצל, להאשים אחרים, ובסוף כולם שונאים את כולם. כשאתה בן 4 אתה יכול פשוט לעשות את שלך, ולצעוק כמו אידיוט – "עשיתי פליצה!!!!!!!!!!111"
כן כן.
אה, ואני רוצה אלבום.
יום שלישי, 09 בדצמבר 2008 בשעה 21:23
boing
יום שלישי, 09 בדצמבר 2008 בשעה 21:24
חנון – כמה תמימות
לא ארד קור כמו כל סלנג עכשוי
חוץ מיזה coolooloosh אחלה הרכב
יום שלישי, 09 בדצמבר 2008 בשעה 21:38
ששה, בהחלט ששה. הפתיחות שבה ממש מרמזת על הפעולה עצמה (זריקת כל מיני דברי ערך פחות או יותר(פוגים וזה) באוויר כדי שילדים אחרים יוכלו לאסוף) מיותר לציין שמושג גם נצעק בעת מימשו. ושבכלל, זה מאוד פואטי כל זה.
יום רביעי, 10 בדצמבר 2008 בשעה 00:32
אני ממש רוצה את הדיסק
יום רביעי, 10 בדצמבר 2008 בשעה 00:58
איזה שאלה כיפית! ואיזה מתנה כיפית!
המילה שאני מתגעגע אליה מילדותי היא: אוטומוביל.
מילה שסבתא שלי הייתה אומרת כדרך קבע, וזה תמיד היה כל כך חינני עם ניחוח זר ומוזר, ניחוח של פעם. זה באמת היה פעם…
תודה.
יום רביעי, 10 בדצמבר 2008 בשעה 01:26
מתגעגע למילה קול, וואלה כבר לא קול להגיד קול אבל מילה קולית
יום רביעי, 10 בדצמבר 2008 בשעה 09:41
אממ אין לי שום מילה אני חושב,אבל אני ירושלמי אז קולולוש !
יום רביעי, 10 בדצמבר 2008 בשעה 09:55
כי אני משתחרר ואין לי כסף
יום רביעי, 10 בדצמבר 2008 בשעה 10:42
קולולוש