דיסק במתנה: נועה בביוף
רוצים לשמוע לפני כולם את From a window to a wall, אלבום הבכורה של נועה בביוף, שמאיים לכבוש את האינדי-פולק האמריקאי בתחילת השנה הבאה? אין בעיה, יש לי כאן כמה עותקים לחלק לכם. פשוט המשיכו לקרוא.
Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.
האזינו ל-"Marching Band" או טוב מכך, הורידו אותו.
בואו נעשה את זה פשוט: אמילו האריס, ניקו, מריסה נאדלר, ושתי בוניאן, ג'וני מיטשל.
אם אתם אוהבים לפחות אחת מהזמרות האלו, אתם חייבים לשמוע את נועה בביוף.
את הקול האדיר של נועה הכרתי כשערכתי עם מורפלקסיס את אוספי "פולארויד" לשרת העיוור. דויד פרץ שלח לנו שיר שלה, "Mary" (שלא נמצא באלבום), ואנחנו פשוט נמסנו. איזה קול, אלוהים אדירים, כמו מהשמיים. מאז היא הספיקו להתארח בהופעות כאלה ואחרות, ובעיקר להשתתף ב"הייקו בלוז" של דויד פרץ, שם אי אפשר היה לפספס את הקול השמיימי שלה ב"יפה כמו שקט" ו"עוד שיר אחד, וזהו". אני מודה, לקח לי זמן להתרגל לכמות המרחב והאוויר שיש בקול הזה, אבל ברגע מסוים נלכדתי, ומאז אני שבוי.
לפני כמה חודשים סיפר לי בהתרגשות יאיר יונה, בן זוגה ומנהל הלייבל AnovA שמוציא את האלבום, שהדמואים של נועה הגיעו לגרג ויקס, מלהקת Espers, שברוח האינדי פשוט הזמין אותה להקליט אצלו באולפן. רק כמה שבועות קודם לכן ביקרתי באוזן השלישית, והמוכר הנחמד ניר השמיע לי אותם, ועכשיו הכל התחבר לחתיכת הישג מרשים עוד לפני שהוקלט תו אחד. ונועה אכן נסעה, וגרג אכן הפיק, והתוצאה, From a window to a wall, לא נשמעת כמו שום דבר ששמעתם אי פעם בארץ: עיבודי כלי מיתר עשירים, אפלים ומקוריים, הפקה אינטימית אבל עשירה בפרטים, במיוחד בשירים כמו "One song" ו-"Marching band", והקול הבלתי נשכח של נועה.
עכשיו יוצא האלבום בארץ, ובעוד כמה חודשים ישוחרר בארה"ב בלייבל Drag City, ביתם של אמנים כמו ג'ואנה ניוסם, סמוג ובוני "פרינס" בילי. והכי טוב – האלבום הזה ירגיש שם בבית בצורה הכי טבעית. מהפעמים המעטות שהספקתי לשמוע את האלבום הזה אני יכול להעיד שהחיסרון הכי גדול שלו הוא שהוא פשוט קצר מדי ומשאיר טעם של עוד. אבל גם זה, בעצם, יתרון. כשהגשם יתחיל להתדפק על החלונות, נועה בביוף תהיה הפסקול המושלם.
ביום רביעי הזה, 21.11, תערוך נועה את הופעת ההשקה לאלבום בתיאטרון תמונע בתל אביב, בשעה 22:00. ילוו אותה כלי מיתר, ומובטחים אורחים משובחים: דויד פרץ, עמית ארז, יאיר יונה ושי טוחנר.
מה צריך לעשות כדי לזכות בעותק?
השאירו תגובה. זה כל מה שנדרש מכם (אם רוצים להיות יצירתיים, אתם יכולים לספר מה רואים מהחלון שלכם). הקפידו להשאיר את כתובת המייל שלכם בשדה המתאים (אל תדאגו, היא לא חשופה לאיש מלבדי), והזוכים, שייבחרו אקראית, יקבלו במייל הודעה על הזכייה והדיסק יישלח אליהם אחרי שיספקו במייל-תשובה את כתובתם. איזה כיף לקבל מתנות!
[שם הזוכים יפורסם ב”עונג שבת” של יום שישי]
לא זכיתם? לא נורא! אפשר לקנות את האלבום במוזיקה נטו.
יום שני, 19 בנובמבר 2007 בשעה 19:08
מהחלון רואים בעיקר בניינים שטופים מהגשם -ככה זה כשגרים בעיר.
יום שני, 19 בנובמבר 2007 בשעה 19:09
כי אני הראשון שמגיב וכי יצא לי לראות אותה בכמה הופעות והיא בהחלט טובה וכי מהחלון שלי רואים את הדרום של דרום תל אביב.
יום שני, 19 בנובמבר 2007 בשעה 19:12
שמעתי אותה היום ב-88FM והיא אכן מדהימה!.
יום שני, 19 בנובמבר 2007 בשעה 19:13
כרגע די חשוך בחוץ,
אבל לפני שהשמש שקעה ראיתי את החרמון נטול השלג, ככה זה כשגרים בגולן.
יום שני, 19 בנובמבר 2007 בשעה 19:13
תגובה
יום שני, 19 בנובמבר 2007 בשעה 19:14
נשמע טוב, אני אנסה את מזלי
יום שני, 19 בנובמבר 2007 בשעה 19:15
את החלון של הבניין הצמוד.
יום שני, 19 בנובמבר 2007 בשעה 19:19
גבר מבוגר קורא עיתון ושותה קפה שחור ליד לול תינוקות.
יום שני, 19 בנובמבר 2007 בשעה 19:25
כרגע בעיקר רואים את האבק שהפך לבוץ על התריסים המלוכלכים שלי… (ולי תמיד אמרו שגשם אמור לעשות נקי, משום מה אני מרגישה מרומה, עם מי לעזאזל אני צריכה לדבר כדי לקבל את הכסף שלי בחזרה?)
יום שני, 19 בנובמבר 2007 בשעה 19:27
שמענו, שמענו כבר מזמן
איזה כיף שיש סוף סוף אלבום והופעה רבת הוד והדר.
ומהחלון? טוב, חושך… לא הרבה…
אבל יש שאריות של הסופה (אבל ממש) שעברה על רמת אביב הישנה היום, סופה שהותירה את רחובותיה שוצפים (אבל ממש*) כאילו היו נהרות במדינות אירופאיות רחוקות.
* ברמה של- ג'יפ 4X4 התייאש.
יום שני, 19 בנובמבר 2007 בשעה 19:31
בהצלחה לנועה !!
יום שני, 19 בנובמבר 2007 בשעה 19:31
כרגע רואים מהחלון אורות של בתי מלון.ואין עננים.
יום שני, 19 בנובמבר 2007 בשעה 19:35
מהחלון שלי במקלחת רואים עצים ושמיים, מהחלון בחדר את הבניין ממול ומהחלון בצבא את מגדלי עזריאלי
יום שני, 19 בנובמבר 2007 בשעה 19:41
רואים את תחילת החורף:
צליפות חדות של רוח שמנדנדות את ענפי הברוש של החלון שלי.
טיפות שנותרו מהגשם הקודם על הסורגים.
שמיים אפורים, אבל עם הבלחות מקריות של קרני שמש שמצליחות להתגנב.
תענוג.
יום שני, 19 בנובמבר 2007 בשעה 19:41
עורב על עץ, פועל בניין על פיגומים, חלונות על בניין, שמיים על ירושלים.
יום שני, 19 בנובמבר 2007 בשעה 19:42
מהחלון שלי רואים את העולם
יום שני, 19 בנובמבר 2007 בשעה 19:43
רואים את המחסן שבמרפסת הפנימית שלנו…
יום שני, 19 בנובמבר 2007 בשעה 19:43
עוד תגובה..
יום שני, 19 בנובמבר 2007 בשעה 19:44
גבעה מלאת־קוצים; בכל קיץ היא עולה באש, ומתמלאה בבוץ בכל חורף.
יום שני, 19 בנובמבר 2007 בשעה 19:46
מרפסת עם הרבה כביסה, שני חתולים, שתי מדבקות של מקדונלדס, ואחת של דיסק הפסטיגל. (לא יודע איך זה הגיע לשם, לא רוצה לדעת…)
יום שני, 19 בנובמבר 2007 בשעה 19:50
נוף מאמם של ירושלים.
יום שני, 19 בנובמבר 2007 בשעה 19:58
אני רואה את התריסים של החלון. רגע, יש התפתחויות. פתחתי את התריס ואני רואה את הבנין שלידי.
ראיתי אותה באינדינגב והתלהבתי מהקול שלה, במיוחד בסוף ההופעה כשהיא שרה ללא ליווי.
יום שני, 19 בנובמבר 2007 בשעה 19:58
לא רואים כלום אין פה חלון וחנוק לי
יום שני, 19 בנובמבר 2007 בשעה 20:07
עציץ נבול, בניין שכן ועצים. אפשר להריח (אבל כבר לא לראות בשעה הזאת) שלוליות.
יום שני, 19 בנובמבר 2007 בשעה 20:08
האם זו התמונה שעל הדיסק? היא יפה ומעניינת.
הלוואי שאני אזכה בדיסק … נורא כיף לזכות בדברים
יום שני, 19 בנובמבר 2007 בשעה 20:08
זלמן שניאור מלוכלך מגשם קצר מדי. זה מה שאני רואה מהחלון של סוכר.
יום שני, 19 בנובמבר 2007 בשעה 20:18
מהחלון לא רואים כלום- לילה, חושך.. אבל אם מסתכלים פנימה רואים שהגיע הזמן לשטוף ולסדר את הבית, אז עדיף להסתכל החוצה
יום שני, 19 בנובמבר 2007 בשעה 20:25
אני רואה את עצמי.
יום שני, 19 בנובמבר 2007 בשעה 20:41
רואים את אותו הדבר.
יום שני, 19 בנובמבר 2007 בשעה 20:46
לילה. אני רואה שחור.
יום שני, 19 בנובמבר 2007 בשעה 20:52
אני רואה מהחלון את מלך ומלכת אתיופיה, בתם, המחותן והסוס שלו
טוב, רימיתי,מהמרפסת
יום שני, 19 בנובמבר 2007 בשעה 20:59
מהחלון כמה עצים בשלכת, דשא, גדר לבנים, ולילה, הרבה לילה.
יום שני, 19 בנובמבר 2007 בשעה 21:12
אני, אני רוצה דיסק של בביוף! מהחלון? אני רואה את פיונה אפל, היא יושבת בגינה ואוכלת טופי, תות.
אהמ,
כן…
יום שני, 19 בנובמבר 2007 בשעה 21:23
וואו, איזה קול.
מהחלון שלי רואים כרגע שלולית עצומה של מים שחורים וחתול טובל כפתו.
יום שני, 19 בנובמבר 2007 בשעה 21:24
אני רואה בדר"כ ילדים ערסים מתחת לחלון. בלילה גם אפשר לשמוע אותם צועקים ושבורים דברים.
oh, the joy
יום שני, 19 בנובמבר 2007 בשעה 21:25
לא רואה כלום, עשן הסיגריות השתלט על החלון
אויש! עישנתי במקום סגור.. אני אקבל קנס מהשותף
אידיוטים
יום שני, 19 בנובמבר 2007 בשעה 21:27
גם אני רוצה.
בלי חלון ובלי בטיח
יום שני, 19 בנובמבר 2007 בשעה 21:27
ג'ני, החתולה הטיפשה שלי רבה עם הוילון
יום שני, 19 בנובמבר 2007 בשעה 21:34
את הדסקטופ.
יום שני, 19 בנובמבר 2007 בשעה 21:36
מהחלון אני רואה את חיי הלילה של מודיעין. גם כשאני עוצם עיניים.
יום שני, 19 בנובמבר 2007 בשעה 21:43
עוד דיסק אחד, זהו זהו
יום שני, 19 בנובמבר 2007 בשעה 21:43
רואים את רמת גן ותל אביב נוצצות בלילה. כדאי לבוא אלי, יש אחלה נוף
יום שני, 19 בנובמבר 2007 בשעה 21:44
סוף סוף את ישראל (:
יום שני, 19 בנובמבר 2007 בשעה 21:52
מהחלון שלי רואים את מגרש המשחקים שבו גדלתי (שכבר אינו קיים – המתקנים הוסרו ועכשיו יש שם רק משטח אספלט).
יום שני, 19 בנובמבר 2007 בשעה 22:03
אווווה, בביוף אומנית מוכשרת, שיהיה לה המון בהצלחה עם האלבום החדש!
מה רואים דרך החלון שלי? את השכנה שלי מחליפה בגדים. כן, זה יכל היה להיות נחמד, אבל היא קצת בגיל של סבתא רבא שלי..
יום שני, 19 בנובמבר 2007 בשעה 22:10
איזה חלון ואיזה בטיח. כל התפריסים מוגפים בתקווה שלא ייכנסו מים למרפסת. פה זה שכר דירה ידידי!
יום שני, 19 בנובמבר 2007 בשעה 22:11
תות קטן.
יום שני, 19 בנובמבר 2007 בשעה 22:15
מגרש חניה קצת גשום עכשיו…
יום שני, 19 בנובמבר 2007 בשעה 22:17
כרגע רואים את השכן שלי שיכור וצועק על אשתו. מאד מצחיק פה.
יום שני, 19 בנובמבר 2007 בשעה 22:40
יום שני, 19 בנובמבר 2007 בשעה 22:43
עץ מאוד גדול על הדשא, שמסתיר לי את רוב שדה הראיה. לפעמים אנשים שעוברים בשביל שאחריו.
יום שני, 19 בנובמבר 2007 בשעה 23:22
עלים.
יום שני, 19 בנובמבר 2007 בשעה 23:47
דשא, חתולים וכלבים.
יום שני, 19 בנובמבר 2007 בשעה 23:51
הוו נשמע טוב.
בתקווה נתראה ביום רביעי
יום שני, 19 בנובמבר 2007 בשעה 23:53
מהחלון שלי רואים רחוב, ועצים ירוקים, ושכן שמסתובב ערום. מה שעוד רואים- זה את החלון של בעלת הבית. זה היה יכול להיות נחמד, רק שמהחלון של בעלת הבית, במפתיע, רואים גם את החלון שלי! הפתקים שהיא משאירה על הדלת שלי כבר מספרים בדיוק מה היא רואה, וזה לא שהייתי מאוד סקרנית…
יום שני, 19 בנובמבר 2007 בשעה 23:56
מהחלון שלי רואים את הגבעות שמסביב לבית שמש, את הבית המכוער של השכנים, חלק מהגינה (איפש שהגפן!) ואם מתאמצים אז גם את מנזר בית ג'מאל היפיפה!
יום שלישי, 20 בנובמבר 2007 בשעה 00:29
התריסים מוגפים. מצטער.
יום שלישי, 20 בנובמבר 2007 בשעה 00:30
מהחלון שלי רואים כביש ראשי, לצערי, ומאחוריו פארק גדול וירוק. חבל שזה לא הפוך.
יום שלישי, 20 בנובמבר 2007 בשעה 01:01
כלום, חושך
יום שלישי, 20 בנובמבר 2007 בשעה 01:02
בעבודה, אין לי חלון. אני יושב בחדר פנימי, שלא מגיע אליו אור יום.
יום שלישי, 20 בנובמבר 2007 בשעה 01:17
תמרור עצור וצומת קטנה ובדיוק מולי חנות הודית חדשה שעושה לי טוב על הנשמה
יום שלישי, 20 בנובמבר 2007 בשעה 02:00
מהחלון עכשיו לא רואים כלום, אבל אם לא היה לילה היו רואים את הצ'ק פוסט, נוה שאנן ועוד קצת מחיפה
אפילו הים
ובאופק דיסק במתנה של נועה בביוף
יום שלישי, 20 בנובמבר 2007 בשעה 02:04
היי, יש לי מרפסת חדשה ( טוב דירה חדשה..)
ןיש לי עץ עצום מול החלון, ממש כיף, חוץ מהכמות עלים המטורפת שהוא מפיל לי כל יום במרפסת…
יש כיכר מדהימה להולכי רגל בכניסה למתחם מגורים, ויש עוד מישהי חדשה בבניין ממול (עדיין במתחם), שזה דיי מגניב לראות מישהו במרפסת כמו שלך , רק בצד השני.. מעניין אם היא שומעת את החדש של NIN שאני שם בווליום מטורף…
זהו. מתאים לי איזה נועה בביוף למערכת החדשה!
יום שלישי, 20 בנובמבר 2007 בשעה 02:06
כרגעל א רואים הרבה חוץ מאור מאיזה חלון מרוחק.
אבל פעם כתבתי הייקו על הנוף מהחלון שלי:
ראש אישה חבוש
כובע רחב שוליים? לא!
צלחת של יס.
יום שלישי, 20 בנובמבר 2007 בשעה 06:45
אני רוצה דיסק במתנה !!!
כי הגיע החורף ונשארים יותר בבית…
יום שלישי, 20 בנובמבר 2007 בשעה 07:05
מהחלון שלי רואים את הבית של השכנים – אני נהנה להציץ – קצת disturbia….
יום שלישי, 20 בנובמבר 2007 בשעה 08:03
מהחלון רואים את שכונת ורדיה, את שכונת רמות רמז ואת הגשר של רמות ספיר, הכל בחיפה, כמובן.
יום שלישי, 20 בנובמבר 2007 בשעה 08:28
רואים רק דשא.
יום שלישי, 20 בנובמבר 2007 בשעה 08:38
מהחלון ניתן לראות קצה קצה של בניין נמוך ועליו דוד שמש.
(אם מסתכלים היטב ניתן להבחין בנעל בית בודדה שעפה לי בטעות החוצה ותקועה על מקום שלא ניתן לחלץ אותה ממנו)
עוד: כמה צמרות עצים,שמיים אפורים בהירים ומעוננים.
וזהו
יום שלישי, 20 בנובמבר 2007 בשעה 08:39
but if im rood in the summer
and winter's prom returns for
winter's turn to see the ball
set them for the new
יום שלישי, 20 בנובמבר 2007 בשעה 09:38
יש לי בחלון ברוש ענק וגלמוד
ברושים הם עצים שתמיד בודדים
גם בקבוצות
גם כשהם מורידים חולצות
יום שלישי, 20 בנובמבר 2007 בשעה 09:56
החלון שלי דוקא פונה למדשאה ונוף די יפה, אבל משום מה, ובאשמת חברי למשרד התריס שלו כמעט סגור כל הזמן. אז רואים תריס בעיקר
יום שלישי, 20 בנובמבר 2007 בשעה 10:04
גורדי שחקים מנסים להסתיר קשת בענן מהחלון שלי. לשווא.
הטריילר מקצועי ויפהפה. כבוד לנועה בביוף!
יום שלישי, 20 בנובמבר 2007 בשעה 10:09
הרבה גשם ורוח!
וגם איי אם פי אם,חנות ירקות,סושי,מכבסה,בית קפה,קופת חולים,אוטובוס ואנשים.
יום שלישי, 20 בנובמבר 2007 בשעה 10:10
אשכול בננות, שתליתי במרפסת, מחליף צבעים ללא הפסקה.
יום שלישי, 20 בנובמבר 2007 בשעה 10:54
התריסים מוגפים. איכס גשם.
יום שלישי, 20 בנובמבר 2007 בשעה 10:56
אוו, יש שניים, איזה לבחור?
טוב השמאלי נראה לי יותר מעניין…
יש עץ פיקוס ממש נחמד. ושביל. ושיחים ועץ תמר, ורואים כמה פרחים באופק.
פסטורלי משהו.
יום שלישי, 20 בנובמבר 2007 בשעה 11:03
אני, אני, אני רוצה!
ואני חושב שמגיע לי, כי אני יושב במשרד(??!) ורואה רק את הגגות המכוערים של הבניינים ליד… אה, וגם את הטלסקופ שהבטיחו שיעבוד ולא עובד כבר איזה 7 שנים (מגיע לי רק בגלל התסכול מזה!).
יום שלישי, 20 בנובמבר 2007 בשעה 11:06
לא רואים כלום מהחלון שלי. אני משתמש בלינוקס בכלל.
יום שלישי, 20 בנובמבר 2007 בשעה 12:13
רוח, כמה רוח
יום שלישי, 20 בנובמבר 2007 בשעה 12:23
From the window I'm sitting next to right now I can see rainy London, but not for long (because I'll be leaving soon, not because it won't be raining here, obviously).
יום שלישי, 20 בנובמבר 2007 בשעה 12:29
מהחלון שלי אני רואה את אזור התעשיה של פתח-תקוה (אם אתם מאלה שעוד מאמינים שהיא קיימת).
יום שלישי, 20 בנובמבר 2007 בשעה 12:40
מהחלון של הספרייה,אני רואה את העמק.
ומהצד השני יש דשא
ובלכ מקרה מעחלינו יש המון כנני גשם שהופכים את המקום הסה, ליותר יפה מהרגיל
ויש גם טיפות
יום שלישי, 20 בנובמבר 2007 בשעה 13:58
החלון שלי משקיף לים התיכון… ואולי יש לי סיכוי של אחד למליון (אני מקווה שטוב יותר) לקבל את הדיסק
יום שלישי, 20 בנובמבר 2007 בשעה 14:14
נגשתי אל החלון כשברקע מתנגן השיר מארי של נעה בביוף המדהימה. חווייה.
על אדן החלון מרגישים את הריח של אחרי הגשם מבחוץ משתלב עם ריח האורז בכמון וקינמון (עם טיפה שוקולית – המרכיב הסודי… שששש…) שמתבשל לי בבית. כבר אווירה של חורף. בחוץ רחוב ריק מאדם, רטוב מגשם. מקרוב אני רואה את צמד המגדלים המגעילים המתנשאים בכניסה להוד השרון, ובמרחק רואים קצת את הרי השומרון. אווירת חורף נחמדה, עכשיו רק חסר הדיסק של נעה שישלים את האווירה…
יום שלישי, 20 בנובמבר 2007 בשעה 15:03
מנסה
יום שלישי, 20 בנובמבר 2007 בשעה 15:06
רואים חלק יפה מאוד של ירושלים
יום שלישי, 20 בנובמבר 2007 בשעה 15:26
מהחלון לא רואים כרגע שום דבר. ככה זה כשיש לך אח ששונא את החורף ומנסה להסתיר את קיומו בכל דרך אפשרית.
יום שלישי, 20 בנובמבר 2007 בשעה 15:47
מהחלון שלי נראה כאילו עוד רגע ירד גשם… אבל העולם הזה מלא אכזבות
יום שלישי, 20 בנובמבר 2007 בשעה 16:10
HI2U!
אין כמו להתחיל לכתוב תגובות רק כשמצפים/מקווים למשהו בתמורה =)
מהחלון שלי רואים את השכנה, ולא משנה כמה סקסי זה נשמע לכם, אני מבטיח שזה פחות.
יום שלישי, 20 בנובמבר 2007 בשעה 16:15
אני נמצא עכשיו בעבודה, לכוד בין צרחות של פרחות וכפרות שונות (עזבו, סיפור ארוך) וברגע שראיתי שאתה מפרסם את השיר של נועה להורדה אז מיהרתי להוריד אותו בשביל למסמס את הקולות שמסביבי…
אחלה שיר יש לה.
יום שלישי, 20 בנובמבר 2007 בשעה 17:33
וואו…נראה לי שזה הולך להיות קשה ביותר הפעם הזאת….
יום שלישי, 20 בנובמבר 2007 בשעה 18:00
מהחלון לא רואים כלום כי טיפות הגשם כיסו אותו כליל, אוירה חורפית ושקטה שתשתלב מעולה עם הדיסק והקול המופלא של נועה בביוף
יום שלישי, 20 בנובמבר 2007 בשעה 19:03
האמת שדיי חשוך בחוץ…. אבל אני יודע שיש שם עץ ובית ספר והרבה אנשים שמעשנים דברים
יום שלישי, 20 בנובמבר 2007 בשעה 19:14
היום, בפעם הראשונה מזה ששה חודשים שאני עובד במשרד המשמים הזה,
החלטתי לקום על יוצרי, לטפס על השולחן ולפתוח את הוילונות שכנראה לא נפתחו כבר הרבה הרבה שנים. מהחלון ראו מגרש חניה, עיר מוסכים תעשייתית והרחק באופק, כמה מגדלים של הקצה הדרומי של רצועת החוף של תל אביב. וממש בפינה של שדה הראיה, ראו גם קצת ים.
כל זה, דרך מסך הגשם שהכה בחלון כאילו אומר לי, מה לעזאזל אתה עושה שם בפנים?
בוא לשחק.
יום שלישי, 20 בנובמבר 2007 בשעה 19:36
מהחלון בבית רואים קצת גבעות ואת הבנינים (ובלילה את האורות) של מישור החוף.
לפעמים אפילו זיקוקים.
מהחלון במעונות באוניברסיטה רואים עץ.
יום שלישי, 20 בנובמבר 2007 בשעה 19:46
נמ.. חושך, בעיקר. משום מה המנורות במושב לא עובדות.
יום שלישי, 20 בנובמבר 2007 בשעה 19:48
אותך!
יום שלישי, 20 בנובמבר 2007 בשעה 20:02
מהחלון שלי רואים ים שחור,חלק די נכבד מחיפה,את הבניינים שמסביב ואת המזרקה עם הפינגווינים.חלק מהזוהר של קריית מוצקין.
יום שלישי, 20 בנובמבר 2007 בשעה 20:15
כן כן, גם אני משאיר תגובה!
יום שלישי, 20 בנובמבר 2007 בשעה 20:17
מהחלון שלי רואים פרדס שטוף גשם והכל משתלב נהדר עם קצת ניוטרל מילק הוטל ברקע
יום שלישי, 20 בנובמבר 2007 בשעה 20:17
נמצאת בקומה ה-22. מהחלון שלי רואים את האורות של כל תל אביב. ואת הים החשוך.
יום שלישי, 20 בנובמבר 2007 בשעה 20:39
אוטובוס. והוא צופר. שילך.
יום שלישי, 20 בנובמבר 2007 בשעה 21:44
נייטיב באר שבעי מחפש לעשות בלאגן ליד הפיצוציה, כשברקע ההומלס השכונתי צורח דברים חסרי משמעות
יום שלישי, 20 בנובמבר 2007 בשעה 22:33
זה לא פייר, פעם היו הרבה פחות מגיבים, הסיכוי לזכות ככה הוא אחד למיליון-גזיליון…
מחלון אחד שלי רואים מבעד לעץ האשכוליות (ימי!) בית של שכנים, חלקם נחמדים ומגניבים, חלקם נחמדים ומעשנים סיגר, אחרים סתם נחמדים ומי שנשאר לא נחמדים ושומעים ביונסה וכריסטינה אגילרה בפול-פול ווליום באמצע הלילה…
מהחלון השני רואים בעיקר צמחים שמכסים את מה שהיתה יכולה להיות החצר שלי, וכיום משמשת כבית למשפחת חתולים מקסימה.
מהחלון השלישי והקטן ראו פעם את המטבח שלי, אבל כבר לא – כי כיסיתי את החלון.
וזה שאני כבר לא מגיב בעונגים זה סתם כי כבר מזמן לא יצא לי להגיע לסוף העונג, אני תמיד נתפס למשהו באמצע ועוזב…
יום שלישי, 20 בנובמבר 2007 בשעה 22:47
מחלוני אני רואה את הכרמל במלא הדרו- עצים, ציפורים ואפילו חזירי בר (ככה טוענת השותפה שלי לפחות)
יום שלישי, 20 בנובמבר 2007 בשעה 22:51
גשם. גם הכלבה מתחפרת בשמיכה, מסרבת לעשות סיבוב.
יום שלישי, 20 בנובמבר 2007 בשעה 22:57
מבעד לסורגים… גשם.. אל מול פנס רחוב…
יום שלישי, 20 בנובמבר 2007 בשעה 22:58
מהחלון שלי רואים את הקיר של הבית ממול. מה שיפה בזה שזה תמיד נראה אותו דבר. גשם, שמש, לא משנה. תמיד אותו קיר.
חוץ מזה, אם אקבל את הדיסק יהיו לי שניים (אחרי ההופעה מחר) ואז מישהו יקבל מתנה.
יום שלישי, 20 בנובמבר 2007 בשעה 23:36
השתקפות של תמונה שעל הקיר… האם להשאיר את החתולים בחוץ בלילה שכזה?
יום רביעי, 21 בנובמבר 2007 בשעה 06:59
בוקר טוב ישראל מפרו הרחוקה. ניחוחות מדהימים של סתיו עד לכאן…….כולי עונג..
יום רביעי, 21 בנובמבר 2007 בשעה 08:52
את הרי הגולן מבעד לערפל (הושט היד וגו')
יום רביעי, 21 בנובמבר 2007 בשעה 09:09
גשם, ואם אני מתקרב אני מריח דשא רטוב.
יום רביעי, 21 בנובמבר 2007 בשעה 11:47
תריס.
אור אפור מנסה להשתחל מבעד לחרכים הצרים. מצליח בקושי.
יום רביעי, 21 בנובמבר 2007 בשעה 12:06
מחלוני אני רואה הרבה מאוד דודי שמש על גגות. אני נאבק ביצר זדוני קדום הדוחק בי לירות בהם אחד אחד עם רובה אויר שאין לי.
ובלי שום קשר – הבלוג מ-ע-ו-ל-ה! ישר כח!
יום רביעי, 21 בנובמבר 2007 בשעה 13:46
שמעתי את נועה לפני מספר חודשים פעם ראשונה והיא מדהימה מדהימה
האמת שהגעתי אליה דרך תמונה שלה בפליקר שבן דוד שלה צילם אחלה תמונה
http://www.flickr.com/photos/oden/705841555/?addedcomment=1#comment72157603252366014
החלון שלי לא מעניין במיוחד – כביסה של השכנים
אבל בפנים יש כרגע סוג של cat-fight בין החתול לכלבים – משעשע ביותר
יום נפלא:)
יום רביעי, 21 בנובמבר 2007 בשעה 15:59
אני שם הודעה בשביל עמיחי בריגה שלא מצליח להשאיר תגובה
יום רביעי, 21 בנובמבר 2007 בשעה 16:26
שמיים אפורים וסופת ברקים מדהימה.
יום רביעי, 21 בנובמבר 2007 בשעה 16:28
מבעד לחלון רטוב וקר.
שירתה של נועה מלטפת ומחממת את המראה ואת הלב.
תודה!
יום רביעי, 21 בנובמבר 2007 בשעה 17:46
גשם, קור, טיפות על החלון. שיר שעושה הרגשה של חורף.
יום רביעי, 21 בנובמבר 2007 בשעה 19:03
יש לי הקלטה של הופעה חיה של נעה ומהחלון אני רואה את השכנה ממול ושוב היא צועקת על בעלה. כל יום הם יושבים במרפסת והיא צועקת. "לא ממש עליו" אמרה לי תקווה השכנה "ככה היא מדברת", היום היא אמרה לו שהוא יכול ללכת. אני לא יודע אם היה שם עוד מישהו כי התריסים היו מוגפים.
יום רביעי, 21 בנובמבר 2007 בשעה 19:35
הסיכוי שלי כרגע הוא 1:122 אבל אני מעריך שגם אם הייתי מתמודד לבד לא הייתי זוכה בהגרלה (יותר מזה: גם אם היו מגרילים 4 אנשים שונים כשאני מתמודד לבד לא הייתי זוכה. ככה זה כשאף פעם לא זוכים בהגרלות…).
לסיום דברי הניחוס (טפו טפו אמן כי יהי רצון) הנה לינק (כמו שדוד אומר החול-שרמותה) לכתבה על נועה בביוף: "נועה תנוע".
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3464933,00.html
לגבי הנוף שאני רואה מהחלון: בעיקר את קו הרקיע של בת-ים יפו.
http://ilsh.info/download/0001.jpg
יום רביעי, 21 בנובמבר 2007 בשעה 19:47
מכיוון שעכשיו חשוך וחדרי מואר, דרך החלון אני רואה את ההשתקפות שלו.
יום רביעי, 21 בנובמבר 2007 בשעה 20:04
רואים את הים.. הסתכלתי משם.
(ואת אש התמיד של המפרץ)
יום רביעי, 21 בנובמבר 2007 בשעה 20:15
1. פרחים
א.אמנון ותמר ננסי
ב.לוע הארי נמוך (או מקוצר)
ג.לובליה (זה כחול כזה, יפה)|
ד.עשבים שוטים
2.גשם
3.עוד גשם
4.דקל תוקפני
5.עתיד מעורפל
6.ערפל מעורפל
7.את המקום שליד המקום בו אני נמצא – האא האאא!!
8. השתקפות שלי מתרומם מהמיטה, מסתכל החוצה, וחוזר לכתוב.
יופי…
יום רביעי, 21 בנובמבר 2007 בשעה 21:16
מהחלון שלי רואים את כל מה שהדמיון לא מאפשר.
יום רביעי, 21 בנובמבר 2007 בשעה 21:18
סוף של באר שבע שזה סוף העולם ששם העולם שלי מתחיל קצת אחר אבל דומה לשל כולם רק כיוון הפוך או יותר נכון מנוגד
יום רביעי, 21 בנובמבר 2007 בשעה 21:48
גשם, ברקים, מעט מאוד מכוניות שנוסעות לאיטן…
יום רביעי, 21 בנובמבר 2007 בשעה 23:23
היי ,
כל כך מתאים יהיה להתכרבל בפוך ולהיות מוקסם מנועה… במערכת…
מהחלון ? … בעיקר סערת ברקים נוראה (כאן בעמק יזרעאל) , רעמים מבהילים ביותר וגשם זלעפות , העלים מרטיבים אותי כשאני מתגנב לחדר המדרגות וקררררררררר
ואני בכלל חולה חורף !
תודה מראש
ובכל מקרה תודה על העונג
יום רביעי, 21 בנובמבר 2007 בשעה 23:42
ניצניות
ועץ גדול וירוק ובית עץ ופנס רחוב צהוב
ואורות של בניינים רחוקים
וקווווווווווווורררררררררררררררר
מסתבר שבמדבר אכן קר
לילה חמים ונעים שיהיה
: )
יום חמישי, 22 בנובמבר 2007 בשעה 00:16
כמה הרי שומרון ושתי ערי שרון. ויש גם מגדל מים וסילו.
וקודם חזיתי בסופו העצוב של הקקטוס שלי (כן, עוד אחד..) בשלולית מים עמוקה וקרה להפתיע.
יום חמישי, 22 בנובמבר 2007 בשעה 12:59
מהחלון רואים את גגות גגות ריבועים ריבועים דודים דודים
וזה כל כך יפה באפור
יום חמישי, 22 בנובמבר 2007 בשעה 14:17
דברים שראיתי הלילה:
הופעת השקה מעולה
ליל חורף סוער
הפסקת חשמל בחוץ
חושך
יום חמישי, 22 בנובמבר 2007 בשעה 15:48
איזה קול מלטף, מתאים לי בדיוק ביום הגשם הזה.
כמה שלא רציתי שהחורף הזה יגיע עכשיו כשהוא פה, יש משהו נעים בקור ובגשם ובהתחפרות בבית והמצברוח המהורהר שהיא מביאה
יום חמישי, 22 בנובמבר 2007 בשעה 16:39
גשם. ברקים. סופרמן…..
סופרמן?! אה לא, זו סתם ציפור עם גלימה אדומה. וטייטס.
יום חמישי, 22 בנובמבר 2007 בשעה 18:47
ים תיכון
יום חמישי, 22 בנובמבר 2007 בשעה 19:55
אני, אני, אני.
מהחלון שלי רואים עוד חלון. ועוד אחד. וגם מרפסת. ופנס גדול שמסנוור בלילה.
יום חמישי, 22 בנובמבר 2007 בשעה 19:56
מהחלונות שלי רואים כל מיני תקלות, ריבוט וכו'.
מהחלון בחדר רואים כולה כמה בניינים. ואת גלידה פינגווין. מתאים לחורף.
יום חמישי, 22 בנובמבר 2007 בשעה 21:05
בלי קשר לתחרות, כי בהחלט מגיע לה שאקנה את האלבום [בעל השם המעפן, יש לציין] בתור הדיסק השישי שלי לשבוע זה [מה? הרגע חזרתי מירושלים...חייבים לסדוק את הכרטיס אשראי בתו השמיני אחרת זה לא ביקור] —אני מאוהבת בה. היא מהממת. החורף הזה הולך להיות חורף של מוזיקה מדהימה עם הדיסק שלה ושל עמית.
וחוצמזה, היא מוכשרת להחריד.
יום חמישי, 22 בנובמבר 2007 בשעה 22:09
אני רואה מהחלון שלי כמה דודי שמש.
יום חמישי, 22 בנובמבר 2007 בשעה 22:41
מהחלון רואים שלושה פרחי חמניה מיטלטלים בגשם שניתח על המרפסת. בחלון של דירה בבניין ממול שתי ילדות מרקדות לצלילי מוזיקה בלתי נשמעת.
לצערי לא הייתי בהשקה של הדיסק אבל אני אשמח לקבל עותק במתנה.
יום חמישי, 22 בנובמבר 2007 בשעה 23:37
יאא! רוצה ממש!
בטח כבר אחרתי את המועד (בשל העובדה שהמייל שלי מסרב לקבל עדכונים..)
אבל ניחא!
בחלון שלי יש שכונה אפורה.. הצפה ליד בית אחד, שני אנשים שמנסים להוציא מים בדלי מאיזה חלון והמון המון המון המון גשם נהדר
יום חמישי, 22 בנובמבר 2007 בשעה 23:40
כביש רטוב ומכוניות חולפות (ורמזורים שמתחלפים בלי שאף מכונית תעבור)
יום שישי, 23 בנובמבר 2007 בשעה 00:32
לא רואים כלום.
חושך כבר =)
יום שישי, 23 בנובמבר 2007 בשעה 01:34
מהחלון אני רואה פיגום ודליי צבע. עכשיו חשוך אז חוץ מזה לא רואים כלום, כשיש אור אז רואים גם פועלים ערבים שרבים כל היום. ככה זה כשהבניין שלך בשיפוצים.
יום שישי, 23 בנובמבר 2007 בשעה 02:18
כמה עצים, והרבה בניינים…
יום שישי, 23 בנובמבר 2007 בשעה 05:00
סגרתי את החלון, קר שם בחוץ…
יום שישי, 23 בנובמבר 2007 בשעה 10:54
חלון בקומה השביעית
חלום על מלכות השמיים
חיי מחכים בזוית
והם עצומי עיניים
אך אם תיפקחנה עיני פתאום
אולי לא תראינה אור יום
(אברהם חלפי)
יום שישי, 23 בנובמבר 2007 בשעה 11:04
אלת המזל?
יום שישי, 23 בנובמבר 2007 בשעה 11:33
הסינגל הראשון יפייפה..
יום שישי, 23 בנובמבר 2007 בשעה 14:00
החלון שלי משקיף על הרי הלבנון שביום שכזה נראים ברורים ויפים בגלל ראות מדהימה, כמה כיף לגור בקצה המדינה.
יום שישי, 23 בנובמבר 2007 בשעה 14:19
יו! כל התגובות האלה הזכירו לי משהו מבי"ס יסודי!!
היה תלוי במסדרון איזה שיר שמישהי מבית הספר כתבה, וזה הפך לשעשוע בכיתה שלי (שהייתה מלאה, כבר בגיל ההוא, באוכלוסית ציניים שנונים) לחבר שורות המשך לשורות הראשונות. כך שיצא שאני זוכרת רק את השורות הראשונות…
"מהחלון שבסלון
רואים ממש המון"
חריזה מהממת.
יום שישי, 23 בנובמבר 2007 בשעה 15:13
הייתי המאושר בעולם לקבל את הדיסק כי:
אני חושב שהיא מדהימה, ובדרך כלל הייתי מעדיף ללכת ולקנות את האלבום אבל אני גר בהונגריה ולא חושב שאצליח למצוא את הדיסק בחנות מוזיקה המקומית…
בכל מקרה, נועה, את נשמעת שמיימית!
יום שישי, 23 בנובמבר 2007 בשעה 15:45
נשמע מבטיח..
מהחלון שלי אני רואה בעיקר דודי שמש, אבל אילו דודים!
יום שישי, 23 בנובמבר 2007 בשעה 16:50
מהחלון בחדר שלי בבית של ההורים רואים את עץ השסק שגדל לו מגלעינים של שסק שהייתי משליכה דרך החלון בילדותי
ומהחלון בסלון של דירתי רואים כמעט את כל ת"א עד הים….
התאהבתי בעבר בביצוע של בביוף ל: Driving with bert
יום שישי, 23 בנובמבר 2007 בשעה 16:52
את השמש נעלמת בהדרגה מאחורי בית הכנסת השכונתי.
יום שישי, 23 בנובמבר 2007 בשעה 16:56
חושך בעיקר, והרבה קור.
אבל אני לא דיכאוני, סתם אחה"צ רגיל של חורף (התקופה האהובה עלי בשנה)
יום שישי, 23 בנובמבר 2007 בשעה 17:18
חצי בית של השכנים ואת המטעים הירוקים של צפון מערב הרי ירושלים.
פעם היה ברוש לימוני מהמם, אבל הוא נפל בשלג האכזר:(
יום שישי, 23 בנובמבר 2007 בשעה 17:28
הרבה גשם
יום שישי, 23 בנובמבר 2007 בשעה 17:29
הממ… כרגע: הפארק שמשתקף מהחלון מוצף כולו בבוץ מלנכולי להפליא.
לכלבה שלי לעומת זאת – ממש לא אכפת לדרוך עליו… יאללה – בוא ניקח אותה לטיול בחוץ.
יום שישי, 23 בנובמבר 2007 בשעה 17:43
את הגינה הציבורית מתחת לבית שלנו
זו שבימי הולדת מדביקה אותנו בשיר:
אין אין אין חגיגה
בלי בלי בלי בלי עוגה.
יום שישי, 23 בנובמבר 2007 בשעה 18:12
שיחים שמסתירים יותר מדי ופחות מדי באותו הזמן
יום שישי, 23 בנובמבר 2007 בשעה 18:39
לצערי כבר חשוך ואני לא יכולה לספר לך איזה עננים יפים אפשר היה לראות מהחלון שלי היום (ממש כמו ספינות באמצע השמים- זה היה ממש ממש יפה!).אבל אני כן יכולה לומר לך שרואים את האורות בכל השכונה ובמיוחד את האורות מהחלונות הענקיים של בית הכנסת שמאירים את כל האיזור, מתאים לי עכשיו להגיד שזה נראה כמו פצצת תאורה(כמו בשיר של שלומי).
בכל מקרה, מבצע אדיר מה שאתה עושה פה – כל הכבוד על היוזמה.
מקווה לקבל ממך מייל
טל
יום שישי, 23 בנובמבר 2007 בשעה 19:02
מהחלון שלי רואים גן של ילדים חרשים. וכשהילדים חרשים הם צועקים פחות.
יום שישי, 23 בנובמבר 2007 בשעה 20:09
בהצלחה נועה