21 באוקטובר 2011

דיסק במתנה: פורטיס (+סטרים לאלבום!)

[פסססט! עד שישי בלילה מחלקים פה גם כרטיסים לאינדינגב ועותקים מהאלבום של מאיה בלזיצמן!]


איור: פילפלד

כנגד כל ההיסטוריה שלי, איכשהו קרה שבמשך שנים לא התלהבתי מרמי פורטיס. זה מוזר כי אני קיבוצניק שנולד בתחילת שנות השמונים, גדל על הרוק הישראלי של הניינטיז, ובמהלך גיל ההתבגרות התחיל לנדוד לאיזורים האלטרנטיביים של הרוק והלאה משם. כביכול, פורטיס היה אמור להיות לי אב מייסד, מעין לו ריד ישראלי שבלעדיו כל הרוק האלטרנטיבי היה נשמע אחרת לגמרי. אבל במשך שנים, מלבד כמה להיטים ברורים, לא מצאתי את עצמי מתלהב מהדמות המשונה הזו שהתעקש לעמוד תמיד בשולי הרוק הישראלי, יציב כמו העמוד של לבונטין 7 וכמותו עומד בדרכה של הזרימה הטבעית, המתבקשת.

התאהבתי בפורטיס דווקא באלבום הכי פחות אופייני שלו, "חצי אוטומטי", שעד היום הוא בעיניי אחד האלבומים הכי טובים שיצאו בעשור שנגמר זה עתה. שם גם הבנתי מה הפריע לי להתאהב בפורטיס כל הזמן הזה: אני לא אוהב כשהוא צועק. במשך כל הניינטיז הוא התרכז בלהרעיש ולטלטל, דבק באסתטיקת הגראנג' גם אחרי שזה הפסיק להיות האופנה השלטת (הייתי צעיר מכדי להבין שהבעיה היא לא בפורטיס אלא באופנה השלטת), והנה כאן הוא פתאום שר, ממש שר. גם העיבודים וההפקה המבריקים והעשירים של אייל אבן צור (מלהקת "נעליים", שנקראת על שם השיר של פורטיס) הפכו את האלבום הזה בעיניי ליצירת מופת ישראלית.

אחר כך כבר הייתי שבוי: "מקרה פסנתר" עם שבן, "על המשמרת" ו"פורטיס משולש" נכנסו לי עמוק לבטן, וכשפורטיס עלה על הבמה ב"חוצמזה" הייתה תחושה של הכתרה רשמית שלו כסנדק האינדי הישראלי. אני כבר הייתי שם כדי למחוא כפיים בהערצה.

עכשיו יוצא אלבום חדש שלו, "החבר אני", ואני מאושר פעמיים. גם כי הנה עוד אלבום חדש של פורטיס, שממשיך לשים זין על האופנה השלטת ומוציא אלבום קונספט (אחרי אלבום משולש!) בתקופה שבה כל העולם צועק שהאלבום מת; וגם כי מוזיקלית, זה האלבום הכי קרוב ברוחו ל"חצי אוטומטי", כלומר מביא לקדמת הבמה את הצדדים של פורטיס שאני הכי אוהב. הוא אמנם דבק פה בהרכב ההופעות הקטן והמהודק שלו (בניגוד להתרחבות בהרכב ההקלטות המגוון של "חצי אוטומטי") אבל השירים נהדרים, לא ממהרים לתת בראש סתם כך, מלאי משמעות ואמירה ואבסורד, וגם מתקשרים לעוד גיבור אלטרנטיבי שלי, ניקולא טסלה.
אה כן, וכבר ציינתי שהעטיפה של פילפלד היא אולי הדבר הכי יפה שהונח השנה על מדפי הדיסקים בארץ?

העטיפה המהממת הזו והאלבום הנפלא שבתוכה יכולים להיות שלכם. אני מחלק כמה עותקים בחינם ואפשר לזכות בהם אם תמשיכו לקרוא. ואם אתם מתלבטים עדיין אם לקנות או לא, אני שמח מאוד לארח פה האזנה חופשית לאלבום לתקופה מוגבלת. תיהנו:

פורטיס יחגוג את יציאת האלבום בשתי הופעות השקה בבארבי, ב-2.11 וב-4.11.

מה צריך לעשות כדי לזכות בדיסק?
השאירו תגובה. זה כל מה שנדרש מכם. (אם תרצו להיות יצירתיים, ספרו גם מה השיר האהוב עליכם של פורטיס (ולמה דווקא?)). הקפידו להשאיר את כתובת המייל שלכם בשדה המתאים (אל תדאגו, היא לא חשופה לאיש מלבדי), והזוכים, שייבחרו אקראית, יקבלו במייל הודעה. איזה כיף לקבל מתנות! תודה ליונתן!
שימו לב: ההגרלה תהיה פתוחה עד יום שלישי בערב!

213 תגובות על “דיסק במתנה: פורטיס (+סטרים לאלבום!)”

  1. מאת גור:

    המוות אינו מחוסר עבודה.
    שיר חזק ביותר…

  2. מאת עמית:

    איכשהו, בסוף, "תלוי על הצלב". דווקא בגלל הרעש.

  3. מאת אמיר:

    העטיפה אכן אחת היפות שראיתי השנה! אשמח לעותק

  4. מאת ניר:

    "סנדק האינדי הישראלי" הגדרה מושלמת לפורטיס!!
    והעטיפה בהחלט נראית מאוד מאוד טוב!

  5. מאת גיל:

    "את לא"
    כי הכי כיף לצעוק את הפזמון בכל הכוח מהבטן

  6. מאת מיה:

    "את לא".

  7. מאת איתמרק:

    'דבש'. דווקא כי פורטיס צועק.

  8. מאת עמית:

    תלוי על הצלב

  9. מאת ערן:

    בבחירה מרגשת ושחוקה בעת ובעונה אחת – ניצוצות!

  10. מאת אופיר:

    "לא, לא, לא, לא, לא רוצים מדליות, ולשחק אתכם במלחמה".
    הייתה תקופה שבה היה לי ברור שאני כתבתי את המשפט הזה יחד עם פורטיס.

  11. מאת גרוס:

    "ניצוצות", ואחר כך כל "סיפורים מהקופסא".

  12. מאת הודיה:

    טרם התחברתי לפורטיס, אבל גם לא באמת שמעתי אותו כמו שצריך עד עכשיו.
    נראה לי שזו הזדמנות נהדרת, מה גם שהאלבום הפיזי כל כך יפה שהייתי קונה אותו בלי קשר לתוכן.

  13. מאת אנה:

    "עצבות"
    שיר מדהים, מוחץ את הלב כל פעם מחדש

  14. מאת בנימין:

    חזרה לשגרה.
    בגלל הטקסט הביקורתי וגם הלחן והעיבוד הנהדרים.

  15. מאת משה:

    כל כך קשה לבחור שיר אחד

  16. מאת ניר:

    אולי "נעליים"?
    ֿ

  17. מאת עירית:

    אני ממש אשמח!!

  18. מאת רועי:

    פריז בלהבות
    בלי סיבה

  19. מאת איל:

    קשה לי אז אני בוחר שלא לבחור.

  20. מאת תום לנדאו:

    אולי נדוש, אבל "רד מעל מסך הטלוויזיה שלי"

  21. מאת תם:

    על המשמרת כולו הפך לפסקול שלי לתקופה ממש ארוכה, סיפורים מהתחת, הדלת, וכמובן תלוי על הצלב ואת לא וכו שמרקידים אותי, וכל פעם גיליתי שיר אחר שעשה לי את זה- במילים בדרך כלל…
    פורטיס יכל להיות בקלות נביא האבסורד בחבורה המכובדת באמת של נושאי המגבעת ושות, אבל יש בו משהו אחר- שיוצא בעיני בעיקר עם סחרוף וב"חבר אני" ממש שמעתי אותו (וגיא, גם בחצי אוטומטי…)- הוא אדם, לא רק צעקה. מתחת לדמות מסתתר אדם. אפילו יותר מזה- אדם אוהב אדם.
    וחוץ מזה האלבום נראה יפיפה. אני רוצה עותק בשביל היופי הזה- בדיוק השבוע החלטתי לקנות אותו ולשים במדף ספרי הילדים שיש לי בחדר- כשיהיה לי ילד אהיה מוכן.

  22. מאת יואב:

    תלוי על הצלב

  23. מאת גיל:

    חצי אוטומטי, והדלת! ורוב מה שהוא עשה באופן כללי. הבחור גאון.

  24. מאת אסא:

    תלוי על הצלב

  25. מאת shani:

    שקיעתה של הזריחה
    כי הוא פשוט נכון

  26. מאת רעות:

    נעלים!! לא בעצם הירושימה מון אמור!!!! לאא אממממ תלוי על הצלב!!! את לא טובה אלי!!!!! פריז בלהבות!!!

  27. מאת נעם אולבבו:

    אוי כמה שהבחירה קשה לי. בשניה הנוחכית עולה לי פריז בלהבות אבל תשאל אותי עוד שתי דקות והתשובה תהיה אחרת

  28. מאת חושב בקול רם:

    א י נ ק ו ב ט ו ר

  29. מאת עודד:

    סתם עוד יום ראשון.
    סתם.

  30. מאת גילי:

    שקיעתה של הזריחה

  31. מאת גיל:

    בתוך אינקובטור – בזכות הטירוף, הבוסריות וניצוצות הגאונות. זעקה כ"כ פסיכוטית חייבת לבוא ממקום אמיתי וחשוף, גם אם זה מגיע במסיכה של "ההוא המשוגע".

    "תה תה תה תה תה! תתנו לי לצאת! אה! אה! תנו לי..!"

  32. מאת שי:

    דווקא "שדה כלניות" החדש מתעלה בעיני על כל הקלסיקות.
    כי הוא פשוט יפה ברמות שקשה לי לתאר.

  33. מאת נעם:

    אין קץ לילדות, נדמה לי.

  34. מאת jersro:

    אדומים ברוח

  35. מאת עידן:

    הענק הלוחש
    הכי חזק של פורטיס והאחים

  36. מאת ניר:

    קשה, קשה, אבל נעליים.

  37. מאת drorko:

    מסכים איתך לגבי " חצי אוטומטי " ומשם ל"על המשמרת" ו"המשולש" , מה שאני הכי אוהב בפורטיס זה את גיל סמטנה שהגיע הזמן שיעשו ( אולי אתה גיא ) איזה סיכום לכול מה שהוא עשה בשנים האחרונות אה

  38. אה, איזה אלבום משובח, ואיזו עטיפה נהדרת. שמעתי/ראיתי אצל חבר ואני חושקת בו מאז, אך למרבה הצער עליי להתרכז בהוצאות מחייה לאחרונה והאלבומים הישראליים שאני רוצה נדחקו לתחתית הצ׳קליסט.
    שיר אהוב של פורטיס? זה קשה ומשתנה, אספר במקום זה שכשהייתי בתיכון חשבתי ש׳חלום כחול׳ הוא השיר הסקסי ביקום. (: 

  39. מאת לירון:

    אצלי זה הדלת מסתובבת מחצי אוטומטי
    כי הייתי אחרי פרידה ומבואסת מהתחת וקניתי את הדיסק כדי להתעודד קצת והשיר ההוא עשה את העבודה

  40. מאת Gilad:

    אממ פריז בלהבות…

  41. מאת טל:

    רד מעל מסך הטלוויזיה שלי – הביצוע מקיסריה עם משינה (תציצו ביוטיוב).

  42. מאת שי:

    איך אפשר להגיד לא לפורטיס…

  43. מאת איתמר:

    ניצוצות, כי הנושא שלו גאוני (שיר על מערכת היחסים של אדם עם עצמו).

  44. מאת שי:

    תגובה כי למה לא?

  45. מאת אלון:

    בעקרון האלבומים הגדולים שלו בעיני הם "שוטר פושע והענק הלוחש" ו"סיפורים מהקופסא", אבל אולי כשיר אהוב אבחר דווקא את "חצי אוטומטי". לא יכול לשים על זה את האצבע, אבל יש בשיר הזה משהו מעניין, מעין הסתכלות בוגרת (או חצי בוגרת) על העצמי.

  46. מאת טל:

    השיר האהוב? דבש

  47. מאת כליפה:

    בסוף של יום. מתוך על המשמרת. יש בו משהו זוגי שמרגש אותי בכל האזנה

  48. מאת יואל הגואל:

    גמאני רוצה!

    בבקשה? תודה!

  49. מאת נדב:

    הבחירה קשה, אין ספק, אבל נראה לי שהמנצח צריך להיות "תחנה סופית". הגירסא שלו מ"כשהגיטרה מנסרת…" הוא ממש זיכרון ילדות. הוא היה מתנגן בחדר של אח שלי והתאהבתי בו דרך הקיר, אפילו שלא ידעתי בדיוק מה יש בשיר הזה.
    שנים אח"כ והוא עדיין מתנגן לי בראש כל פעם בכמה זמן. ותכלס, ברלין עדיין נראית לי כמו חלום…

  50. מאת הדס:

    אין קץ לילדות :)

  51. מאת חמוטל:

    כיף שהוא צועק, כיף שהוא ממשיך להתעקש ולדבוק במה שמתאים לו בלי להתייחס לאופנות וכיף לראות שהוא ממשיך לקבל את ההכרה שהוא ראוי לה, בלי להתחנף לאף אחד! על זאת ועוד מגיע לו להקרא "מלך"!

    התוודעתי לפורטיס (וסחרוף) באלבום 1900 ויש בו כמה וכמה שירים שהפכו לנכסי צאן ברזל [לפחות מבחינת עולמי המוזיקלי], אז אני אלך על "אין קץ לילדות". גם הגירסה הרועשת וגם האקוסטית מבטאות שתיהן את היכולות המופלאות של שני ענקי הרוק האלה.

  52. מאת תומרביי:

    "את לא טובה אלי" פשוט שיר כיפי, רוקי,מדליק, אנרגטי, גורם לי להרגיש צורך עז לרקוד, פאנקיסטי, ריף גיטרה מגניב(גורם לי לעשות אייר גיטאר), טקסט חולני וחמוד בו בעת וכו וכו וכו…

  53. מאת עופר:

    בתור קיבוצניק שגדל (גם) על פורטיס אוהב רבים מהשירים. חייב להגיד שהאלבומים האחרונים טובים במיוחד. 'על המשמרת' ו'חצי אוטומטי' גאוניים… כך, אני נהנה מאד גם מהאלבום החדש ומחליט לבחור דווקא את השיר 'החבר אני' – מתענג :) עליו.

  54. מאת מיכל:

    הכל (:

  55. מאת ויקטור:

    פריז בלהבות שם למעלה, אין ספק

  56. מאת אורי:

    השיר של ז'אק מהאלבום המשולש פשוט גנב אותי לפני שנתיים כששמעתי אותו לראשונה.
    אני מאוד אשמח לעותק

  57. מאת דוד שפיר:

    הכרתי אותו דרל "תלוי על הצלב", כך שיש לי לשיר הזה הרבה סנטימנטים

  58. מאת עדן:

    אני גם מאוד אוהב את "שקיעתה של הזריחה", שהכרתי לראשונה בפסקול של פלורנטין, שכחתי לכמה שנים וגיליתי מחדש קצת לפני הצבא.

  59. מאת עידו:

    אצבעות דביקות….

  60. מאת פישקין:

    ננסה

  61. מאת יוסי ק:

    אין קץ לילדות, כי אכן אין לה קץ וכי זה שיר נפלא.

  62. איך אפשר לבחור אחד?!?!?!?!?!
    אז ככה – שקיעתה של הזריחה – המילים הכי טובות ששמעתי בישראלית.אני זוכר ש"סיפורים" יצא לא האמנתי שיש מוסיקה או מילים כאלה (שלומי ארצי, אדם וכול מיני כאלה שלטו אז….)
    מוסיקלית – נקמת הטרקטור….מי שיכול לעשות כזאת מוסיקה הוא מבחינתי עילוי

  63. מאת איתמר:

    את השיר האהוב עלי של פורטיס אנ יעדיין לא מכיר.

  64. מאת ינון:

    אני אוהב את כל מה שיוצר האומן הגאון הזה. מצחיק מטורף ושיר אהבה גם יחד הוא הגרסא הראשונה של "דבש".

  65. מאת ערן ר:

    הירושימה מון אמור, כנראה בגלל תחנת המספרים בהתחלה…

  66. מאת ניר לוי:

    אין קץ לילדות או נעליים. בחירה קשה

  67. מאת דניאל:

    אני סתם רוצה דיסק מתנה. אין לי שיר אהוב :)

  68. מאת חם ויפת:

    "על הדרך בין לייפציג לברצלונה"

  69. מאת אלודי:

    PLEASE!!!!!!!!!!!!!!!!

  70. מאת דפנה:

    אין קץ לילדות

  71. מאת עופר:

    קודם כל, אחת העטיפות הטובות שיצאו פה בארץ בשנים האחרונות. שווה ביותר!!!

    אני אשמח מאוד :)
    אין שום דרך אנושית לבחור אחד, אבל אם צריך – שקיעתה של הזריחה, שעדיין מעלה בי זכרונות נוסטלגיים מסיום העונה של פלורנטין, אי שם באמצע שנות התשעים

  72. מאת שי פישר:

    Exercise של ז'אן קונפליקט בגלל הפתיחה המכשפת, וגם איפה הסוסים, בגלל האקסטזה והמסתוריות.

  73. מאת אוריה:

    גם אני אלך על "את לא"…

  74. מאת בן:

    המוות אינו מחוסר עבודה, כי יש לו מבנה מוסיקלי שאני לא חושב שהיה בשיר ישראלי בתקופה ההיא.

  75. מאת זוריק:

    אחח…. פורטיס וסחרוף. סחרוף ופורטיס. נכנסו לי לורידים בשנת 1991 בהופעה בלתי נשכחת בטלרוק בפילבוקס בחולון…
    אני בוחר שניים: "שקיעתה של הזריחה" ו-"בבוקר של קטיפה"…

  76. מאת קאז:

    על הדרך בין ליפציג לברצלונה

  77. מאת יובל:

    אוהב את פורטיס מאז גיל 12. וזה היה לפני הרבה שנים. ואז זה היה מוזר לאהוב את פורטיס, בטח אם אתה בן 12. הרבה שירים אהובים. אני אציין תקליט – סיפורים מהקופסה. תקליט נפלא. לטעמי, אחד החשובים במוזיקה הישראלית. וממש לא צועק.

  78. מאת גול:

    אני רק בשיר הראשון וכבר אני יודעת שזה אלבום מדהים

  79. מאת מתן:

    אווו הוווו איזה כיף אלבום של פורטיס

    השיר האהוב הוא לגמרי "נעליים" זה פשוט מקרר..

  80. מאת נעמה:

    למעם האמת, אין לי שיר אהוב של פורטיס, אבל אשמח לגלות אחד כזה (אולי מהאלבום החדש?) :)

  81. מאת איתי:

    כל שיר מ'סיפורים מהקופסא'.

  82. מאת phk:

    נעליים. לא יודע למה. פשוט כי נעליים.

  83. מאת דקלון:

    תודה רבה!
    וזאת שאלה ממש קשה איזה שיר הכי אהוב. בשליפה- נעליים. ומקרר.

  84. מאת יעל:

    בהופעות "את לא", כמובן. (:
    וחוץ מזה, ולס עם מתילדה, כי הוא כל כך הזוי ונעים.

  85. מאת רוני:

    ואלס עם מתילדה או שקיעתה של הזריחה

  86. מאת רון:

    חלום כחול

  87. מאת עידו שחם:

    "חתול מפלצת". בגלל הליריקה המדויקת, הסינטי הרודף, ותיפוף על כיסא של ז'אן ז'אק גולדברג.

  88. מאת Jijimiji:

    גם אני רוצה!

  89. מאת אסף:

    חצי אוטומטי הוא השיר הכי פורטיסי, במובן העמוק יותר.
    אבל תכלס, אין כמו הדלת.

  90. מאת יוב:

    אגם ענקית,
    כי הוא פשוט ומבריק,
    והסיפור מאחוריו, שזה משפט שנלקח ממשהו אחר, כנה ומרגש

  91. מאת גלעד:

    נעליים!!! ומקרר!! ומקרר!!!
    גם פריז בלהבות עם השורה הנצחית, לעזאזל היכן אני נמצא?? בסך הכל ביקשתי מציצה!

  92. מאת יואב:

    תלוי על הצלב, פשוט כי הוא מעולה!

  93. מאת אורן:

    להתראות בחלומותי.
    פורטיס אליל!

  94. מאת mik:

    תלוי על הצלב, הדלת, נעליים, עצבות
    רשימה ממש ממש חלקית

  95. מאת יוסיי:

    המוות אינו מחוסר עבודה… לצערנו נכון

  96. כולל הכל, כנראה שנעליים בגירסא של "כשהגיטרה מנסרת את הלילה". שרק בסולו, "היא קילקלה את כולם" קופץ לי לראש. או אולי רד מעל מסך הטלוויזיה שלי.

  97. מאת בן:

    תלוי על הצלב

  98. מאת ענת:

    דבש. בגרסת ההקלטה הביתית המופרעת של אוספורטיס, שבה מנגנים על סיר עם גומיות או משהו בסגנון.

  99. מאת טל:

    דווקא הקאבר "בוקר של קטיפה" לשיר של לי הייזלווד.

  100. מאת גילי:

    אצבעות דביקות…. אני לא יודעת לומר למה אבל בלי ספק הוא האהוב עליי…

  101. מאת עידו:

    תגובה

  102. מאת בועז:

    אני באמת שלא יודע. אולי… סיפורים מהקופסא (השיר והאלבום).

  103. מאת דאגא:

    בוסה נובה קטן.

    המוות אינו מחוסר עבודה.

    הדלת.

  104. מאת נעם:

    גם אני רוצה לזכות פעם בחיים במשהו!

  105. מאת שי:

    ללא כל ספק "שקיעתה של הזריחה", בעצם "ניצוצות", לא לא, מה פתאום, בוודאי ש"שקיעתה של הזריחה", תודה

  106. מאת יובל:

    אני אשמח לזכות בדיסק נורמלי
    (בהתחשב בזה שהדיסק היחיד שזכית בו היה של korn)

  107. מאת איתי:

    אני מאוד אוהב את פורטיס, קשה לי לבחור שיר אחד.
    וגם אני התחברתי אליו בהתחלה בזכות חצי אוטומטי.

  108. מאת לירון:

    רוצה גם

  109. מאת מיכל:

    אני תלוי על הצלב.
    שמעתי את השיר לראשונה באוטומט למכירת דיסקים (כן, היה פעם משהו כזה) בקניון של ביה"ח תל השומר. השיר מתחיל בפיצוציות מפתיעה שכנראה לא אשכח לעולם.

  110. מאת דורון:

    30 שנה אני אוהב ומלווה בשמיעה את פורטיס.אני מרגיש שהוא חבר

  111. מאת k:

    לייפציג-ברצלונה.

  112. מאת עינת:

    אגם ענקית.
    בגלל המלודיה הרכה

  113. מאת עלמונית:

    אולי "אין קץ לילדות"… אולי "שקיעתה של הזריחה"… קשה לי להחליט

  114. מאת עידו:

    השיר הכי טוב של פורטיס הוא ניצוצות עם סחרוף. שיר ענק.

  115. מאת arnavlavan:

    "תלוי על הצלב" כי רק פורטיס יודע איך זה הרגיש לישו

  116. מאת Jons:

    אנושי, אנושי מידי…

  117. מאת ניר:

    דווקא החבר ואני תפס אותי מאוד, אבל מי יודע, אולי זה עניין חולף

  118. מאת מיסי אלביסי:

    יאללה סמי, נגיד שבת שלום ונלך

  119. מאת יעלי:

    רוב השירים מסיפורים מהקופסא…

  120. מאת שא-בופ:

    פורטיס הגדול!

  121. מאת מיכל:

    יער ישראלי
    רד רד מעל מסך הטלויזיה שלי

  122. מאת רועי:

    תלוי על הצלב

  123. מאת אור גולדי:

    ניצוצות. זה פשוט השיר הראשון ששמעתי שהיה של יותר מ4 דקות (השני היה מה שיותר כחול יותר עמוק), שכבר בשמיעה ראשונה אמרתי לעצמי "בונא, זה נבנה פה. זה עמוק. זה לא חופר." וזה היה לפני שבאמת הערכתי מוזיקה

  124. מאת עידן:

    תחנה סופית, בגלל האוירה שהשיר יוצר שכל כך מרגישה אירופה.

  125. מאת לימור:

    Foreign Affair – The Same
    פורטיס פרח בתק' הזו מוסקאלית ועכשיו משהו באלבום החדש מחזיר אותי לקו המוסקאלי הזה – בדיוק כמו הביצוע שלו לשיר הזה .

  126. מאת שי:

    נעליים, טירוף!

  127. מאת אופה לחם:

    1900?

  128. מאת אלמוג:

    ואלס עם מתילדה. או או או או

  129. מאת דנה:

    מדהים!

  130. מאת manoloco:

    כולם בפנים…הסיכויים קטנים

  131. מאת אודי:

    אני תלוי על הצלאאאאב.

  132. מאת גילגיל:

    את לא טובה אליי…..ווליום עד הסוף באוטו ואז:
    PiMp It OuT

  133. מאת מיקה:

    שר על מרטין לותר

  134. מאת לירון:

    שקיעתה של הזריחה! כי מזכיר לי את הילדות.
    ואני ממש חייבת לזכות באלבום היפיפה הזה..

  135. מאת תומר:

    יער ישראלי

  136. מאת RoyM:

    גם אני רוצה לנסות

  137. מאת אנקל:

    לשחרר את הזבוב.

  138. מאת טל:

    פורטיס משוגע!!!!!!!!!

  139. פריז בלהבות. הכי רוק כבד שהיה בארץ הזאת :]

  140. מאת דני קיי:

    שמש
    כי באמצע כל הרעש והפאנק יוצאת קרן שמש של רגאיי. רק פורטיס יכול לצאת מדבר כזה בשלום

  141. מאת אני:

    אינקובטור

  142. מאת נוהר:

    נראה לי ששקיעתה של הזריחה..

  143. מאת אופיר:

    הירושימה מון אמור

  144. מאת זיו:

    יאללה אולי הפעם נזכה :)
    "נעליים" בגלל המצעדיות שלו שמכריחה אותך להקשיב למילים, פשוט אי אפשר לברוח מהן לרגע.

  145. מאת רענן:

    החבר אני,
    בגלל המילים.
    ובגלל שהוא לא צועק/צורח/שר(?) כמו ב"רד מעל מסך הטלויזיה שלי" (שפתח את שידורי ערוץ המוזיקה, וכבר אז נראה ערוץ "מבטיח").

  146. מאת אבישי:

    "את לא טובה אליי"
    כי אמא שלי אוהבת אותו P:

  147. מאת אייל:

    תחנה סופית. נדוש, אני יודע.

  148. מאת קניידעל:

    קשה למצא שיר אחד אהוב של פורטיס
    כי בתכל'ס אפשר לדבר על איזה חמש פורטיסים שונים
    (בפרט פורטיס אלקטרו-פאנק, פורטיס גראנג', פורטיס ככותב שירים ועוד מלא…)

    בגלל זה אני בוחר לפי שיר אהוב בזמן האחרון- "שר על מרטין לותר" נמצא לי בראש כבר כמה שבועות.

  149. מאת דוד:

    ar gk nryhi ku,r pauy nmkhj kvgchr t, vtkrko ceku,//// זה בכוונה באנגלית תתרגם…….

  150. מאת מני:

    מהמעט שיצא לי לשמוע הדיסק הזה באמת נשמע מצוין

  151. מאת אבנר:

    החוויה שלי עם פורטיס היתה מאוד דומה. "חצי אוטומטי" קנה אותי.

  152. מאת אבישי:

    פלונטר היה השיא שלו כך שהוא התחיל בשיא. אבל הוא מצליח להזדקן בכבוד ללא ספק.

  153. מאת עדיאל פדיה השני:

    גם אני לא מספיק אוהב אותו, רק שהוא עם ברי ועם מינימל קומפקט או כרומוזום וכאלה אבל לבד.. עוד לא הצלחתי להישאב לצערי

    בעצם את פלונטר אהבתי מאוד..ממ משונה

  154. מאת ינשוף:

    April fools.
    למרות שהשיר הזה בן גילי הוא רלוונטי היום כאז.

  155. מאת רז סופר:

    כמה קשה לכתוב שיר אהוב של פורטיס מאוטד אהבתי את השיר האחרון ביער ישראלי "משלחת אבודה לחלל"

  156. מאת הש. בן ד.:

    "האלבום" שלי הוא בעצם שיר (או אלבום אוסף תחליטו אתם…).
    אחרי זפזום חסר תכלית בין הערוצים בערב יום שישי (איזה חבל שאי אפשר יותר לזפזפ אה?…) נפלתי על תכנית שאני לא זוכר את שמה עם מנחה (נראה לי ששרון קנטור אבל אני לא בטוח) שעסקה "במוסיקה עכשיוית". על הבמה עמד טיפוס מוזר (שלפי המנחה כולם כבר הכירו) שעלה על הבמה ושר את השיר הכי מוזר ששמעתי בחיים שלי ("אני תלוי על הצלב" בהרכב של האחים פורטיס). פשוט הייתי מהופנט ולא יכולתי להוריד את העיניים (או האזניים) מהדבר המדהים הזה שאני שומע.
    בשנים הבאות פיתחתי טעם מוסיקלי שכלל בעיקר מוסיקה שחורה שלא היה קרוב בכלל למוסיקה הפורטיסית…
    אל פורטיס חזרתי כשבמקרה נתקלתי בקופסת האוסף המשולשת שלשמחתי הכילה גם את השיר "אני תלוי על הצלב".
    כמובן שזנחתי כל כוונה לרכוש דיסק אחר (בעיקר בגלל העלויות הגדולות של פעם ומצבי הכלכלי באותן השנים…), אבל לא הצטערתי בכלל כי בחודש שלאחר מכן למדתי להכיר כל אות בשירים והביצועים שהופיעו באותו אוסף ומאז אני מכור.
    כמובן שמאז הטעם המוסיקלי שלי השתנה מאד והיום הכרתי כ"כ הרבה סוגים חדשים של מוסיקה שבזמנו לא ידעתי שקיימים, אבל אם פורטיס אני תמיד נשאר – ותמיד מופתע מחדש (כמעט תמיד לטובה).

  157. מאת ליאור:

    אלבום גדול!

  158. מאת אני:

    אני ממש ממש ממש ממש ממש ממש (ניצנץ!) ממש רוצה את הדיסק.

  159. מאת אורי:

    היידה

  160. מאת יגאל:

    לא ברור לי למה בדיוק, אבל "להתעורר" מתוך על המשמרת תמיד עושה לי טוב על הלב, וכל הדיסק הזה בכלל הוא עונג צרוף…

  161. מאת וניל:

    נעליים.

  162. מאת גל שקולניק:

    פורטיס משוגע

  163. מאת אילת:

    שקיעתה של הזריחה.

  164. מאת נוף:

    ניצוצות יחד עם ברי.

  165. מאת אבישי:

    תלוי על הצלב!

  166. מאת סיגל:

    ואלס עם מתילדה

  167. מאת גילעד:

    תמיד אומרים שהשאלה הקשה ביותר שאפשר לשאול אדם, היא אם הוא אוהב יותר את אמא או אבא. אז לשאול אותי מה השיר האהוב עליי של פורטיס, משול להצבת השאלה בפני סבא תימני עתיר ילדים – אילו מנכדיו הוא הכי אוהב.
    אחרי משהו כמו 15-16 הופעות של פורטיס בפז"מ, למרות ההיעדרות מאלו בשנתיים האחרונות, נראה לי שאני אהיה חייב להגיד "את לא". אז כן, אני אמשיך להוריד נעליים כמו מפגר כל פעם שאני יושב בפאב ושומע את נעליים, ואמשיך להביא פאה להופעות כדי שיעלה אותי כמו ילדה לשיר איתו "אין קץ לילדות", אבל "את לא" הוא פצצת אנרגיה אמיתית.
    עם זאת, בתור פורטיספיל נלהב, אני חייב לציין את "בודהה פרטי" בגלל המחשבה על פורטיס בגרסתו השמנמנה והקירחת, וכן את "תטרוף אותך" המטורף.

  168. מאת נופר:

    לי זכור במיוחד "שקיעתה של הזריחה" בזכות בפסקול של הסדרה פלורנטין

  169. מאת ניר:

    ניצוצות

  170. מאת איתן:

    עטיפה יפה.

  171. מאת דניאל:

    השיר, חצי אוטומטי.
    באמת האלבום הזה פשוט מדהים. השיר הכי חלש בו, וגם הוא עצום, זה "הדלת", שהוא פאקין עשה אותו עם סחרוף.

  172. מאת OMER:

    קשה לבחור אחד. טת רד מעל מסך הטלוויזיה בגלל הריף המגניב של הגיטרה, את דבש כי הוא צועק ואוונגרד, את מתוך החדרים בגלל המילים:

    "מתוך בדידות אתה מבין
    שידידות עם עצמך
    היא דבר נדיר"

  173. מאת רומן:

    האחרון

  174. מאת נדב:

    תחנה סופית, בגירסה המנסרת. לא יודע אם הוא דווקא "הכי טוב", אבל בטוח שהוא הכי מושמע אצלי. ואין, אין כמו לנגן איתו ביחד את הריפים!

  175. מאת עדי:

    בלונדיניות על אוטוביאנקי – למה ? כי יש לו מעין צליל נוסטלגי ממכר שכזה.

  176. מאת giladt:

    וואו, אני ממש רוצה,
    הבעיה היא שאני לא מצליח להחליט מבין כל השירים איזה אני הכי אוהב. יש כלכך הרבה.
    ולפעמים, אני לא מצליח להחליט מה יותר טוב, המלודיות המדהימות או דוקא המילים.

  177. מאת אמיר:

    המוות אינו מחוסר עבודה… מפורטיסחרוף לייב

  178. מאת שם עט:

    אינני אוהב אותה.
    בגלל הקוצים שעפים מהשיר הזה וחותכים באוויר בדייקנות.

  179. מאת יותם:

    רציתי להיות יצירתי, אבל כולם אמרו כבר "הדלת", אז זה אומר משהו כנראה.
    אם כך, "על המשמרת" כולו היה סלע עבורי, ולהפריד בין השירים זה די בלתי אפשרי.
    אם אצטרך לבחור רק אחד, זה ללא ספק יהיה "העולם האמיתי". באלבום שכולו תוסס, בוער מזעקות (מטאפוריות וגם לא), פתאום מגיעים הפיוס והנחמה.
    מי שיגיד לי "ומה עם "בסוף של יום? לא מרגש?" באיזשהו מקום צודק, אבל כל השמעות הרדיו עיקרו אותו מהיותו שיר מאוד אישי, סה"כ.
    ב"העולם האמיתי" שומעים דווקא את הפורטיס שקצת פחות רגיל לראות, את איש המשפחה, אם תרצו. אלו דברים שלעולם לא יעבדו בהופעה. ברגע שברי מצטרף לקראת סיום לקריאות "כל העולם שלם", אין לך אלא לקוות בצדקתם.

  180. מאת ענבל:

    את לא!! את לא!! :-)

  181. מאת אביב:

    נעליים (ומקרר)

  182. מאת מייסטה:

    פורטיס, אם הייתי צריכה לבחור מ"ראש הכובע שלי" את השיר שאני הכי אוהבת אז הראשון שעולה לי לראש הוא "שקיעתה של הזריחה". שמעתי אותו פעם ראשונה בסדרה "פלורנטין", הוא התנגן פסקול בזמן שאיילת זורר וסמי הורי שברו את הכלים תרתי משמע ופרקו את החבילה. בום, עוד אחד מהרגעים האלה שאחריהם כבר לא תוכל להפריד בין קול ותמונה, ולעד האחד יצמיד את השני, עם הקונוטציה, לרגש מאוד ספציפי שעולה.
    אחד השירים…מין שיויון נפש בשירה האדישה של פורטיס שמתרסקת לתוך המילים והלחן המצמררים.

  183. מאת איתי:

    אני זוכה כי אני אוהב את פורטיס.

  184. מאת גיא:

    הביצוע של השיר "השקר" במופע מקרה פסנתר עם שלומי שבן

  185. מאת אסף ב:

    אשמח מאד לדיסק

  186. מאת מתי:

    השיר שקופץ לי כרגע בראש זה אין קץ לילדות.

  187. מאת אביב:

    שירים שעוד לא ראיתי שהופיעו פה, כוכב הקופים ו
    ghost can't run away

  188. מאת עילית:

    אגם ענקית אני לא יכול ואינקובטור

  189. מאת אביב נעים:

    השיר האהוב עליי באלבום הוא מקום בראש. הוא שיר מעגלי, סאונד נדיר כמו בכל האלבום הזה, וגיטרות ממש ממש יפות.

  190. מאת ZZ:

    ידידי, אני חושב שפיספסת בגדול!
    חצי אוטומטי הוא דיסק נחמד אבל לטעמי (חולה פורטיס מבוגר שצמוד אליו מאז 1988) הוא החלש ביותר שלו.
    אולי נסה עכשיו להקשיב שוב לאחד הדיסקים היותר טובים\חשובים\משפיעים במוסיקה הישראלית-"סיפורים מהקופסא", רלוונטי מתמיד הן מוסיקלית והן טקסטואלית (תקשיב לכוכב הקופים!) ואפילו ל"להתראות בחלומותי" (שניהם אגב לא רועשים בכלל) ואולי תגלה את פורטיס מחדש.
    השיר האהוב עלי אגב הוא "ונוס על קרטון" מ"תקופת הגראנג" הלא מספיק מוערכת של הפורטיס. כן, אני אוהב רעש…כל טוב!

  191. מאת רונית:

    דיסק של פורטיס מאוד ישמח אותי :-)

  192. מאת ג'יג'י:

    שיר אהוב: חזרה לשיגרה

  193. מאת דנה:

    סנדק האינדי הישראלי- לגמרי!
    אוהבת את פורטיס לבד, אוהבת את פורטיס עם סחרוף, מתקשה לבחור אפילו אלבום אהוב אחד, אז בטח ששיר, יש כ"כ הרבה…
    מסכימה שחצי אוטומטי הוא יצירת מופת.
    גם האלבום החדש נפלא, תודה רבה על ההאזנה החופשית!

  194. מאת אושרי:

    באמת אלבום מצוין!! קשה לבחור שיר אחד אהוב, אבל אם לוחצים אותי לקיר אז אני יכול להגיד ש"תחנה סופית" (סיפורים מהקופסא) הוא הבחירה שלי. אני מאיים לקנות את הדיסק אם לא אקבל אותו בחינם :)

  195. מאת עופר ז:

    פרסים זה באמת כייף! פשוט דבש!

  196. מאת קרן:

    שיר אחד? רק אחד? 22 שנים אני מקשיבה לו, מאז קצת לפני בת המצווה. הוא החוויה המכוננת של החיים שלי.
    לייפציג ברצלונה מסיפורים מהקופסה
    התופת – רצועת הבונוס מהדיסק להתראות בחלומותי (זוכרים שפעם קידמו מכירת דיסקים באמצעות רצועות בונוס?)
    too stiff של ז'אן קונפליקט מההופעה החיה

  197. מאת יותם קדוש:

    רק שיר אחד? רק שיר אחד? משימה קשה עד בלתי אפשרית.

    אני מאוד אוהב את תחנה סופית.
    כי נראה לי שבהם הוא תופס איזה feel קיומי באופן מאוד מובהק, אבל את הפיל הזה אני מקבל מכל שיר שלו.
    מה גם שתחנה סופית קשור אצלי לסופ"ש חורפי לפני כמה שנים בירושלים, ואירוע שהתבטל וערב שביליתי בפאב קטן, לבד שזה היה מה השיר שהתנגן שם כשנכנסתי וכשיצאתי ברגל לדירה שישנתי בה באותו סופ"ש והבירות משפיעות זה מה שהתנגן לי בראש כל הדרך ותמיד כשאני שומע אותו הוא זורק אותי לשם.
    אפשר לציין באופן מיוחד גם את
    ghosts cant run away, שגם הוא מתקשר אצלי עם חורף, או עם כביש, אבל נו, די כבר פירטתי על תחנה סופית.

  198. מאת אלי:

    פורטיס משוגע! פורטיס משוגע!\
    רוצה דיסק :)

  199. מאת תומר:

    פשוט מטורף על הטירוף ב"רד מעל מסך הטלוויזיה שלי" שיר שלמרות כל הזמן שעבר מאז שנכתב ויצא רלוונטי היום יותר מתמיד…

  200. מאת עידן:

    בחלומותי. שיר גדול מתוך אלבום גדול שלא קיבל את ההערכה שהוא ראוי לה.

  201. מאת רייצ'ל:

    כאילו שאני מסוגלת לבחור רק שיר אחד.

  202. מאת ירון:

    אגם ענקית