המלכה מתה, ויהיה לה קשה לעזוב

"Take me back to dear old Blighty
Put me on the train to London Town
Take me anywhere, drop me anywhere
Liverpool, Leeds or Birmingham,
But I don't care!"

לרגע נדמה כאילו הגענו למקום הלא נכון. מה פתאום שיר פתיחה כל כך עליז לאלבום השלישי והמופתי של הסמית'ס? אבל במהרה השורות הללו מתפיידות להן והגיטרה של ג'וני מאר מתחילה לחרוק ברקע. תופים אסרטיביים מפלחים את האווירה, הבס מיד אחריהם, והכל מוכן לקולו של מוריסי, שנותן כאן את אחת ההופעות הזועמות שלו, אך עדיין שומר על הרכות שכל כך מאפיינת אותו. לא רק שאנחנו במקום הנכון, אלא שבמשך שש הדקות הקרובות כנראה שלא נצליח לצאת ממנו כל כך בקלות. מהר מאוד נדמה שהשיר הזה כבר לא מתנגן באיזשהו מכשיר חשמלי אלא עמוק בתוך הראש שלנו. תנסו להוציא את התקע מהקיר ותראו ששום דבר לא יקרה.

"Her very Lowness with her head in a sling, I'm truly sorry but it sounds like a wonderful thing"

הדקו חגורות. המסע מתחיל. בדקות הקרובות תיפרסנה בפניכם הרעות החולות של אנגליה. מוריסי, עם הליריקס הסרקסטיים וההומאז'ים לקולנוע וספרות שכל כך מאפיינים אותו, לא חוסך את שבטו. החל מהמונרכיה הבריטית, דרך הכנסייה תאבת הבצע וסוחרי סמים בני תשע ועד לפאב השכונתי שהורס לך את הגוף לאט אבל בטוח. ונדמה שמנצ'סטר אף פעם לא היתה קרובה יותר. קחו את הנ"ל, החליפו אדרת, והרי לכם מדינת ישראל של שנת 1986. או 2008.

"Life is very long, when you're lonely"

אני יכול לספור על יד אחת את האירועים בחיי בהם איבדתי שליטה. אחד מהם היה במועדון הסיטי הול החיפאי. השיר הזה החל להתנגן ברקע. הגוף שלי עשה את דרכו לרחבה, וכאילו בנתק מוחלט מהמוח החל להתנועע לצלילי הכאוס המוזיקלי היפהפה הזה. ולחשוב שזאת רק ההתחלה.

The Smiths – The queen is dead
מתוך The Queen Is Dead, משנת 1986

[מאת לירון]

להשוואה: הגירסה של קסטה

ספירת העונג: כל הקטעים