דיסק במתנה: עמית ארז
אחרי אלבום בכורה עצמאי ו-EP מצוין שזכה לשבחי הביקורת ונחטף מהמדף, מר עמית ארז מתפנה להוציא אלבום חדש שנקרא על שמו, Amit Erez ואפילו מגיע לבארבי מחר (רביעי, 22:00) להרביץ הופעת השקה עם להקה מלאה, רביעיית מיתרים, והתארחויות של אפרת בן צור ורותם אור. מה צריך יותר?! אולי רק עותק מהדיסק החדש. אז הנה, המשיכו לקרוא ואולי תקבלו אחד.
עיצוב עטיפה: כן כן, שני קדר!
האזינו לסינגל הראשון "Clever and strong" או הורידו לכם עותק וקחו הביתה [הורדה]
[audio:https://haoneg.com/anova/Amit%20Erez%20-%20Clever%20and%20strong.mp3]
האזינו לקאבר של ארז ל-"My will" של מינימל קומפקט, שלא יהיה באלבום [הורדה]
[audio:https://haoneg.com/anova/Amit%20Erez%20-%20My%20will.mp3]
או שתקפצו ל-Ynet לשמוע שלושה שירים מצוינים, או שתאזינו בעמוד המייספייס, או הכל ביחד!
קטע גדול. כמעט קרה המקרה המשונה בו אני מחלק דיסק שבכלל לא הספקתי להאזין לו. איך קרה? סתם, דואר ישראל. מועד ההופעה הלך והתקרב, וכדאי להעלות את פוסט החלוקה לבלוג לפני שיהיה מאוחר, אך תיבת הדואר שלי שוממת וריקה לחלוטין מדיסק של עמית ארז. והנה, כבר אמרתי יאללה, נכתוב קצת על עמית, ניתן שירים להאזנה, אז מה אם לא שמעתי את האלבום – והנה צהלה וזימרה לה תיבת הדואר שלי כשנחתה בתוכה מעטפה מרופדת ובה עותק חדש ויפהפה של Amit Erez. קבלו אותו, תוך כדי שאני שומע את האלבום בפעם הראשונה וכותב.
עמית ארז. יש אומרים שאין צורך להציג אותו, אחרים טוענים שהוא אובר-הייפד בטירוף ושהוא סתם חקיין של אליוט סמית'. שניהם טועים. בגיל 27, מחזיק עמית ארז רזומה מרשים. לפני ארבע שנים הוא הוציא בעצמו את האלבום Wish I could make it a story, אוסף שירים קטנטנים, לו-פיי ברובם, לפעמים עדינים כל כך עד שהנימים שלהם חשופים ומאיימים להיקרע אם נרעיש. האובססיה של ארז לאליוט סמית', אותו הוא מעריץ בכל מאודו, חלחלה למוזיקה שלו לא מעט, ולצד אוסף הולך וגדל של מאזינים ומאזינות שנשבו בקסמו, רבים קיטלגו אותו במגירת ה"אליוט וונאבי". משם קיפל ארז את הפקלאות והיגר זמנית להולנד, שם למד סאונד ובאופן כללי, על פי חבריו, סבל לא מעט. כצפוי אצל אמנים רגישים, תקופת הסבל עשתה לארז רק טוב. כשחזר ארצה הוא יישם היטב אותה ואת הידע שרכש בלימודי הסאונד שלו כדי להקליט ולהוציא את Black Light, חמישה שירים נפלאים שקובצו ב-EP קטן ונהדר.
ועכשיו, במקום לאסוף חומרים לאלבום מלא שני, עמית ארז עושה פניית פרסה מפתיעה, ויוצא ממנה מנצח למרות כל הסיכויים. רוב השירים באלבום החדש הם כאלה שהופיעו כבר באלבום הראשון, בעמוד של ארז ב"במה חדשה" ובפרויקטים שונים דוגמת The Trickstar Waterfall. ההבדל הגדול הוא שהפעם עוטפת את הלחנים של ארז להקה שלמה ומשובחת, שמורכבת מתותחים כמו רן יורגנסון (אינפקציה וקריירת סולו מצוינת) שמפציץ-אימים ב-"Come get your love", אור בהיר (אטליז), אדם שפלן (כל מקום אפשרי) ודודי ברקת. זה מורגש במיוחד ב-"Cinnamon scattered along your shoulders", שמתחיל בדיוק כמו שהתחיל בגירסה האקוסטית המקורית של הדיסק הראשון, ומתפרץ פתאום בשצף מוזיקלי שמזכיר כמעט את ההפקות של אביב גפן בימיו הטובים. במילים אחרות: הכירו את עמית ארז, הרוקר. תמצאו פה גם את "Highways", להיט-במה-חדשה ותיק עם חביבת העונג רותם אור, את "Oh my god" שהופיע לראשונה באוסף הבייסמנט של השרת העיוור, את הפסנתר של שלומי שבן, ועוד.
וכאמור, למרות כל הסיכויים שמרמזים על אלבום שאריות מחוממות או מקסימום Amit Erez Revisited, הצליח להיווצר כאן אלבום קוהרנטי ושלם, שיכול להיות חוליה מוצלחת נוספת לאלה שמלווים את ארז מההתחלה, ויכול להיות מפגש היכרות מופלא במיוחד למי שמתחיל איתו רק עכשיו.
יחד עם המעורבות שלו באטליז ועליית השיר שלו "Postcard" לשלב הגמר בתחרות Independent Music Awards העולמית, לא פלא שכבר מתחילים לקשור לראשו של ארז כתרים. מי שרוצה להיות נוכח בטקס ההכתרה מוזמן להגיע לבארבי. מי שחושב שהפוסט הזה רק מצטרף להייפ, כנראה כבר לא ישוכנע לעולם. אם תשאלו לדעתי, ארז מצליח להתעלות על סך השפעותיו, שפעמים רבות הן ברורות למדי אבל למרבה השמחה הן הולכות ומתרחבות. יש לו כישרון מלודי משלו ואי אפשר לקחת את זה ממנו כל כך מהר.
מה צריך לעשות כדי לזכות בעותק?
השאירו תגובה. זה כל מה שנדרש מכם (אם רוצים להיות יצירתיים, אתם יכולים לספר למי אתם מתגעגעים, סתם כי האלבום מעורר בי תחושת געגועים). הקפידו להשאיר את כתובת המייל שלכם בשדה המתאים (אל תדאגו, היא לא חשופה לאיש מלבדי), והזוכים, שייבחרו אקראית, יקבלו במייל הודעה על הזכייה והדיסק יישלח אליהם אחרי שיספקו במייל-תשובה את כתובתם. איזה כיף לקבל מתנות!
[שם הזוכים יפורסם ב”עונג שבת” של יום שישי]
לא זכיתם? לא נורא, קנו לעצמכם עותק זול (45 ש"ח) במוזיקה נטו.
וואו, אני מתגעגעת להרבה דברים. לחלקם בצורה נוסטלגית בריאה, לחלקם בצורה לא-נוסטלגית לא-בריאה. בזמן האחרון במיוחד לאדם מסוים שהיה קרוב אליי מאוד וכעת אי אפשר להגיד אפילו שהוא חלק מחיי.
היי ,
נשמע מעולה … אשמח לדיסק ,
ואני מתגעגע לחורף אמיתי , כזה עם גשם זלעפות , קור חודר עצמות וכוס שוקו חם עם דיסק טוב ברקע . נשמע מתאים לדיסק הנ"ל …
תודה מראש
אני מתגעגעת לשיני הבינה שלי.
סתם כי אני הולכים לקחת לי אותן השבוע 🙁
כמובן שאשמח לדיסק…
אני דווקא מתגעגע לשירות המוזיקה המקוון "פנדורה" שנלקח מאיתנו בחטף בשל העובדה המצערת שאיננו תושבי ארה"ב…
מתגעגעת לטיולים של פעם. טיולים חסרי תכלית, מעורריי מחשבות, מרוביי ומעוטיי אנשים. טבע פראי ואורבניות הייטקיסטית. החלטות רגעיות ופשוטות.
אני מתגעגעת לחבר הכי טוב שלי, שכבר חצי שנה (אנד קאונטינג) מטייל בעולם. חצי שנה בלי הקול של החבר הכי טוב בטלפון. זה משהו שקשה לתאר.
[וגם: מאוד רוצה את הדיסק הזה].
מתגעגעת למקגיוור.
נשמע אלבום מעולה.
אני מתגעגע לזמנים שבהם לא הצטערתי על זה שאני כבר לא כמו שהייתי (נו, בטח הבנתם)
אני מקווה שמתישהו בעתיד הקרוב תהייה מישהי שאוכל להתגעגע אליה.
I miss Idit
And I also miss my hebrew-typing keyboard
אני מתגעגע לשותפה שלי לשעבר
אני מתגעגעת לעמק יזרעאל ולריחות של הקיבוץ בלילה קיצי…
אני מתגעגע:
לקיץ (למרות שעכשיו לא ממש חורף)
לטיול ארוך בחו"ל (אפילו אם זה יהיה בסוף רק לקצת)
ללחם אחיד טרי על הבוקר (טוב נו, אם אני אתאמץ אני אוכל לקנות אחד מחר)
לימי האוניברסיטה, ולפני כן, לימי הצבא (כן, כן, מתגעגע גם לצבא)
להופעות (יותר מידי זמן כבר עבר מאז שהייתי בהופעה טובה)
אה, כן, ואפשר גם דיסק? 🙂
אני ממש מתגעגע לתקופה שבה הייתי תמים וחשבתי שפוליטיקאים הם אנשים נחמדים שרוצים לתרום לחברה ולא לכיסם
אני מתגעגעת לשיר coming down שלא נמצא באלבום
הממ.. אני מתגעגעת לבנות גילמור… (של העונות הראשונות)
אחרי שרכשתי את איטליז בכסף מלא,
ממש מתאים לי האלבום הזה.
מתגעגע לשנה שעברה
לא יודע למי אני מתגעגע, אבל ההופעה של עמית בחיפה בחודש שעבר היתה פשוט מצויינת, והוא צריך לחזור בקרוב.
געגועים עצומים לנפש האחות שלי שהיא במקרה גם באמת הנפש של האחות שלי שנמצאת בחו"ל …
מתגעגע לדיגר ובאבל-באבל
מתגעגע לימים הארוכים של פעם.
אני אשמח!! במיוחד כי היה לי אתמול יומולדת!!!!
אני מתגעגע ל"אינפורמר", להיטו האלמותי של סנואו, שחושב שהוא גנגסטר אבל נראה כמו עובד היי-טק מהרצליה. לא הגיע כבר הזמן לרטרו של תחילת הניינטיז? או שכבר היה והחמצתי?
אני מתגעגע אלייך.
אולי את קוראת את זה.
אולי הפעם?
you can't miss the bear
אסור להתגעגע לדוב :S
מתגעגע לכרית שלי
אני מתגעגעת ללימודים, לחברות מהלימודים, לשבת בהפסקות על הדשא. השביתה הזו מחרפנת אותי.
אני רוצה
מתגעגע? סתם, לכל מיני אנשים
מתגעגע למשהו שהייתי פעם
אני מאוד רוצה את הדיסק… ויש לי היום יומולדת….
עמית ארז לא חקיין, ולא נעליים, ושיפסיקו הקנאים כולם לספר סיפורים!
הוא מוכשר ומצויין בזכות עצמו, ושיהיה לו בהצלחה, גם בחו"ל כי מגיע לו אחרי ההשקעה האדירה שלו.
אני חושב שאני מתגעגע לעיתים ועוד לא הפכתי לברווז. 🙂
מתגעגע לחופש.
אני מתגעגעת לאבא שלי.
לאחרונה אני מתגעגעת לאהבתי הראשונה, שלפי מיטב ידיעתי נמצאת עכשיו בהולנד.
א' נדב: תראה יותר VH1.
פילפילון: יש פיתרון לגעגועים לדיגר ולבאבל-באבל – פשוט תוריד את גרסאות הווינדוז ושחק עד שיימאס (או לנצח, אם לא יימאס).
לאמא שלי…
אני מתגעגע להכל.
יאללה, תביא אחד לכיוון הזה 🙂
למה אני מתגעגע? אין לי מושג. חייבים?
למי אני מתגעגע? אוי געוואלד.. למי אני מתגעגע..
איייי , איזו עטיפה יפה !
געגוע זה אחד מהרגשות שאני הכי אוהב. הרגש הזה גורם למושא הגעגוע להיות נוכח באופן מסויים, גם כשהוא כבר לא.
ולמה אני מתגעגע?
מתגעגע לביצי הפתעה אמיתיות של קינדר, עם צעצועים שאפשר להרכיב בעצמך. (לא הגרסא החדשה והלא טעימה שהופיעה השנה).
מתגעגע למגורים בדירה עם החברים הכי טובים שלי.
מתגעגע לכלב המיתולוגי שלי.
ועוד ועוד…
וואו, אני שומע כרגע את clever & strong בגרסא החדשה. השיר הזה כמעט הפיל אותי מהכסא.
מצד אחד זה עמית ארז שלמדתי כל כך לאהוב, אך מצד שני זה כל כך שונה מהשיר שכבר הכרתי. קל לזהות את הלחחן והמילים המוכרות, אך ההגשה כל כך אחרת, וזורקת אותי למקומות אחרים.
השיר הזה יוצר אצלי חשק עז להגיע להופעה מחר (ועוד עם אפרת בן-צור ורותם אור הכה אהובות).
אך אני לא אהיה שם, משום שבלבונטין מופיע הרכב אהוב אחר, seventeen migs of spring , אשר ממעטים להופיע, ולמעשה זוהי ההופעה הראונה שלהם לאחר יותר משנה.
את עמית ארז אני כבר אתפוס בהזדמנות אחרת…
וכך או אחרת את הדיסק בטוח יהיה לי בקרוב.
מתגעגע לברילוצ'ה!
היי,
נו…. בחיייאאאתתתתת…. אחרי כל כך הרבה פעמים, באמת הגיע הזמן שאקבל סוף סוף freebie.
ועכשיו באמת, אשמח לדיסק, נשמע מבטיח ביותר.
Tnx
אני לא מתגעגע לאף אחד כרגע אבל אני אשמח לקבל את הדיסק 🙂
מתגעגע לסרט טוב.
משתדל לא להתגעגע – זה מבאס בד"כ.
מתגעגע לפנטזיה אפית טובה. Fat Fantasy כזה. ממש חסר לי משהו טוב לאחרונה..
מתגעגע לאיזה הופעה טובה. קצת מוזר, אבל ההופעה האחרונה שהייתי בה הייתה של עמית ארז 🙂
מתגעגע למנה הגונה של געגועים
מתגעגע לפודי שלי 🙂
אני רוצה.
געגועיי לקיסינג'ר.
אני מתגעגע לזמן פנוי
געגועים לילדוּת…
אני מתגעגעת לחכים מהמסעדה הגדולה. וקצת למערוף.
מתגעגע ל-2004.
היתה שנה טובה.
אחחחח, איזה פוסט.
געגועים: באסציאציה הכי נדושה אומר כי עמית ארז גורם לי להתגעגע, כמובן, לניק דרייק. באסוציאציה הפחות נדושה: עמית ארז גורם לי להתגעגע להופעות ב"לוגוס" (המוסד התל אביבי הישן שלא קיבל את הכבוד הראוי לו) שבצעירותי ראיתי בו הופעה משירי ניק דרייק שהיתה מרגשת לאין שיעור. המבצע לא דיבר כל ההופעה רק אמר בפתיחת ההופעה ובסיומה משפט אחד: " אני לא ניק דרייק, אני גם ניק דרייק". הזוי!
ג י א
איזה כיף לקבל דיסקים חינם, ואפילו טובים שהייתי קונה בעצמי.
מתגעגע לסן דיאגו שדופת השמש, מתגעגע לפסטיבל רוק אים פארק, מתגעגע לאיזה מקלחת טובה (כבר יוני ?), מתגעגע לקיסינג'ר. מספיק ?
מתגעגע לאמסטרדם … מתגעגע להיידרו הולנדי … טוב דיי באמת.
אני מתגעגע למוסיקה טובה. אולי עמית ארז יסדר לי את הגעגועים…
אני מת לעותק
הבחור הזה הוא פשוט כשרון אדיר
ממש ממש רוצה!!!
בלילות אני מתגעגע למה שפעם היתה לי תל־אביב.
(סליחה.)
מתגעגעת לתחושה שהכל בחיים שלי חדש ושונה.
ולחתול שלי לשעבר.
הולך להופעה, אבל ממש אשמח לקבל גם את האלבום.
אני מתגעגע ל88FM כי בקושי קולטים את התחנה הזאת בסביבת רחובות.
אני מתגעגע ללהתרגש ממוזיקה.
יום אחד זה יקרה גם לי…
מתגעגעת לתמימות
למה לך כי תלין ?
הייפ ?
תגיד, בכנות, בביוף היא לא מגה הייפ ? על מה ?
נניח דויד פרץ , הוא לא אולטרא הייפ ? ש"היס" ו "העונג" היו לנספחי הבלוג שלו .. האמת מוזיקאי על הפנים. בכל המישורים שתבחר.
אז אם עלה לך בדם לרשום מה שכתבת על עמית – אל תרשום.
מתגעגע לימים רגועים.
נראה לי שאני אלך לטקס ההכתרה.בכל זאת 🙂
מתגעגע לימים שלפני השיגרה, כשלא ידעתי איפה אהיה מחר. לטיולים, למרחק ולכלב שלי..
מתגעגע או לא, אולי הגיע הזמן לדיסקים חדשים…
i never win
מתגעגע למשפחה בארגנטינה שלא ראיתי כבר שנתיים וחצי
מתגעגע לאוסף התקליטים והפטיפון הישן של אמא, שנעלמו
מתגעגע לתקופת תיכון נטולת דאגות
מתגעגע למיכאל שעומד איזה עשר תגובות מעליי ומתגעגע ל88אףאם
וזהו בינתיים (מה, לכתוב 5 פעמים את המילה הזו ב-5 שורות לא מספיק?!)
מתגעגע לדיסק חדש!
🙂
אני מתגעגע לחתולה ליידי שנעלמה לאחר 15 שנים אצל המשפחה שלי
I miss Eran 🙁
i miss my…a…no i dont miss anyone
אני מתגעגע לידידה שלי, נעם. אנחנו כבר לא בקשר הרבה זמן…
אני מתגעגעת לבחור טוב שעושה הרבה חיים עכשיו בחו"ל, מפרגנת, אבל הוא חסר פה.
ומקווה שלעמית יהיה המון בהצלחה, הוא מוכשר טילים.
כל העניין עם חקיינות מתחיל כבר לעייף. לא כל מי שמזכיר משהו- הוא חקיין. מותר להיות מושפעים, מותר להיות ממש מושפעים, השאלה היא מה עושים עם זה ואם כיף וטוב לשמוע את זה.
מתגעגע למתנה… 😉
מתגעגעת לחברה טובה מאוד. שצריכה זמן לסלוח לי על משהו שעשיתי רק כי אני מאוד אוהבת אותה ושתינו יודעות את זה ובכל זאת צריכות זמן. מוזר לא?
בכל מקרה, הדיסק נשמע נהדר, אשמח לקבל מייל 🙂
עמית ..
קודם כל געגועיי הם אליך… אבל בתקווה שלא תבריז מהג'חנון בשבת.
חוץ מזה שגעגועי לימים טובים יותר, בהם היה לי כסף לקנות דיסקים..
אז אשמח לקבל בחינם ואם לא, אז ברור שאקנה…
יאללה נתראה,
בהצלחה הערב!
מתגעגעת לקרל מרקס
(שני – העטיפה מקסימה)
מתגעגע לחורפים קסומים, עת פועלים היו עולים ויורדים על סולמות בין עצים ירוקים, בשק לבן תלוי התגודדו להם תפוזים כתומים וריחות הדרים מילאו את האוויר.
היה מדהים, אני אומר לכם.
כמה אני מתגעגע לגלוייה. מאד מתגעגע. מעולם לא נשלחו לי שתי גלויות סתם.
מתגעגע לחנות תקליטים יש שנייה.
יותר מדי זמן לא הייתי,
ומרגיש פחות שיש טעם…
עצוב.
גם אני ממש רוצה ומתגעגעת לבחור אחד שאולי לא יודע את זה..
למישהי שישבה לידי באוטובוס (מוזר, אני יודע…).
שמלציות, כי אי אפשר להימנע:
אני מתגעגע לאהבה הראשונה
אני מתגעגע לגלים יפים באוסטרליה, בים שאף אחד לא עולה עליך כדי לעמוד על הגלשן לעוד שניה.
מתגעגע לחופש בחירה.
מתגעגע לראש קטן.
מתגעגע להתגעגעות, אבל בסופו של דבר, אני מתגעגע לסקס. אם נגמרו הדיסקים או חולקו כבר, אסתפק גם בסקס. ונסתפק בדברים האלו.
🙂
מתגעגע
מתגעגעת לימים לפני שהילד נולד, אז יכולנו לקחת את הכלבה ולהסתובב בשכונה ולחזור אחרי שעתיים.
מתגעגעת לחיבוקים מחברים וחברות שהתרחקנו פיזית. מתגעגעת לחיבוק שלא נשלח במסרון או בפייסבוק.
מתגעגעת לבית ושקט ורפת
ורק רציתי להגיג שלעמית יש קול נפלא, שמתאים לאווירה החורפית פה.
אז כנראה שנקנה
מתגעגעת לחורף אמיתי.
מתגעגע לללכת חינם להופעות מטעם "קול הגליל העליון"
מתגעגע ללשמוע מוזיקה בדיסקמן וללבחור דיסקים ממבחר מוגבל בתיק של הדיסקמן, לחורף קר כזה עם הרבה גשם וברקים ורעמים ומרתונים של סדרות טובות, לתקופה שביס היה מה לראות חוץ מדקסטר, לשנה שעברה, ללישון וללקרוא ספרים לא רק מהרגל.
[והכמה שירים ששמעתי שלו היו ממש טובים, נורא רוצה את הדיסק הזה]
אפשר להתגעגע לגעגוע עצמו?
כי כשאין למה להתגעגע אתה רוצה שוב את התחושה הזאת רק בשביל שתוכל להקשיב למוזיקה שמזכירה לך את הגעגוע.
מתגעגע לגלולה.
אני מתגעגע לשיער ארוך בלי גושים של קשרים
מתגעגע לימים שאפשר היה ללמוד בארץ בצורה שפויה…
אני מתגעגע לכיתה י"ב, שהכול היה פשוט וחסר משמעות… (זה היה חרוז)
please me
מתגעגעת לראות את כל החברות שלי ביחד בסופ"ש אחד!
אני מתגעגעת למישהו שבעצם עדיין נמצא, אבל פחות מדי.
ולסילבר ג'וז, ולאזרחות, ולימים שבהם הייתי מסוגלת להתנסח כראוי.
זוהי תגובה עסיסית בשאיפה לזכייה בדיסק
הגידו כן לזקן !!!!!!!
געגועים תמידיים לריחות פרדסים, הגשם הראשון, שנות השמונים בישראל, וגידי גוב עם קול צלול
אני מתגעגעת לקיץ.
אף פעם לא יצא לשמוע את עמית ארז כמו שצריך והייתי שמח להכיר אותו דרך הדיסק הזה
מחכה בקוצר רוח
מה שהם אמרו
לעצמי לפני שנה (כי הייתי יותר נחמד כשהייתי צעיר)
לעצמי לפני שנתיים (כי החברים שלי היו יותר נחמדים אז)
ולבוס לשעבר ז"ל
אני שומע את דיסק הבונוס של In Rainbows ולא מבין למה את השירים הכי טובים שלהם הם הכניסו דווקא לבונוס? זה כנראה גימיק שיווקי מטורף. לתת לאנשים לחשוב שהם קנו את האלבום באנטרנט ושילמו עליו כמה שבא להם, כשלמעשה הם קנו רק את הבי-סיידס.
לילה טוב
מתגעגע למערכת התופים הקודמת שלי.. אבל מתנחם בכך שהיא בידיים טובות..
(וקצת כואב לי לדעת שהיא מוכה מדיי יום..)
אני מתגעגע ל'כאן דן' של דן תורן, תוכנית של רוק טוב, כל יום בין 20:00 ל22:00 ברדיוס שדרכה למדתי המון על מוזיקה.
אלא ימים שלא היה יותר מדי מודעות ל"מה-צריך-להיות-משודר" או "מה-מוכר-יותר-טוב" בשעות הפריים טיים ופשוט שמו תוכנית של אחלה רוק, מבלי לספור כל ערב את כמות הצופים.
אחחחח…. כמה שעות מהנעורים שלי שרפתי על הקלטת שירים מהרדיו בטייפ דאבל-קאסט שלי…. כל הפעולה של הלחיצה על ה'PLAY' וה'REC' כל כך נוסטלגית…..
כמובן שאפשר בקלות להוסיף לזה את סיבובי הדיסקים שהיינו עושים ברגל בת"א בין כל חנויות היד שנייה (מהקומה ה-13 והחור בשחור ועד קידמת עדן והאוזן השלישית…), או את ה'אזימוט' וה'קאטבלו' המיתולוגיים……
יה-אלללה, איזה נוסטלגיה!!! אחחחחחח…. למה הייתי צריך את השוקו-פאי הזה??!?!?? ( :
איזה כיף!
אני מתגעגע ל alternative nation עם toby amies שהיתה סוכריית מוסיקה משובחת.
ל"book of longing" של לאונרד כהן
מתגעגע לתחושה של לשחק. לא לשחק במובן של תיאטרון אלא במובן הפשוט של לשחק משחקים. לבד או עם חברים. לשחק כדורגל בשכונה ולהתרגש כאילו אתה מראדונה בגמר גביע העולם. לשחק מחבואים ולהתחבא כאילו חייך תלויים מנגד, לשחק מונופול כמו איש עסקים ממולח ולהפסיד את התחתונים כי בחרת לבנות מלונות באשקלון ואף אחד הרי אף פעם לא עוצר באשקלון. לשמוח באמת על ניצחון ולהתבאס באמת על הפסד (ובכל זאת לשמוח על המשחק). לשחק בלי לעצור לרגע ולחשוש שאולי אני נראה דביל כשאני ככה משחק. אני נראה דביל גם בלי לשחק.
מתי נפלה עלי כל הרצינות הזאת? יוחזרו המשחקים לחיי לאלתר!
אני מתגעגע לאמסטרדם. כ"כ מתגעגע לאמסטרדם…
געגועים לדשא בשטאטפארק, שעושה נפלאות לגב.
מתגעגע… זה תמיד עם שלוש נקודות
לאיזה ג'ינג'ית אחת. ואיזה בחור עם עיניים ירוקות.
היה כיף לקרוא למה כולם מתגעגעים וללמוד קצת על קוראי ה"עונג" הנפלאים. ולמה אני מתגעגעת?
הכי מתגעגעת לאהבה
לאיך שירושלים היתה כשגדלתי בה והשתנתה מאז לבלי הכר
לנסיעה בג'יפ במרחבים שלא נגמרים עם סיימון וגרפינקל ברקע
לתום
ולעוד הרבה יותר מידי דברים…
אני מתגעגע ללקנות דיסקים.
אני מתגעגע לימים שהייתי אזרח והיה לי חופש אמיתי.
אז מה אם התגייסתי כולה לפני חודשיים וחצי?
אה, וגם לניו יורק.
אמא שלי
לחופש
אני מתגעגע לאפשרות לקנות דיסקים בכסף.
ולסבתא שלי…
מתגעגעת לשני אנשים שהיו, ואינם עוד.
(ונורא רוצה את הדיסק)
אני מתגעגע ללקבל דיסקים בחינם. אף פעם לא קיבלתי דיסק בחינם, אבל בכל זאת מותר להתגעגע לזה, לא?
לא.
בדיוק חזרתי ממילואים, אז מתגעגע להרבה אנשים, ולהרבה מוזיקה שלא היתה איתי שם
אני מתגעגע לחופש
פתאום תקפו אותי געגועים לחטוף בכל יום שישי את כל העיר מערימת העיתונים ולקרוא את "מיקס" (או "רימיקס").
[ולחכות בשקיקה חודש שלם למדור סיכומי השנה בעיתון האחרון של חודש דצמבר]
ביקורות מוזיקה שחתומים עליהם אוהד פישוף ואסף גברון וישי אדר ורם אוריון וגלעד אלבום ופיל וגליה ויורם אליקים.
איפה הם הימים שלא ישובו עוד. לא, הם לא ישובו.
אם יותר לי לגנוב לרגע מביורק, אז אפשר לומר שאני מתגעגעת למישהו שעוד לא פגשתי.
מתגעגע לימי הוויניל, ולכל המשתמע מימים אלו..
אני מתגעגע לבונזו. אבא קנה לי אוכל משומר, רטוב כזה, fancy ומיובא מחו"ל.
ואני רק חולם לתת שוב ביס קראנצ'י באיזה קערת בונזו בטעם ברווז.
כוסססססססאמק ערס.
מממ… אני עם טל בקשר למשחקים, יופי של הודעה. ואני מתגעגעת לקינלי, שאליו הייתי מכורה כל ילדותי עד שנעלם מהמדפים לטובת הפאנטה המגעילה. מתגעגעת לנדודים, במיוחד כשיש איזו רוח קרירה ביום לבנטיני לוהט, שנדמה שהיא עושה את כל הדרך אליי מאותה פסגה אהובה בניו זילנד לשנייה אחת של משב מאוורר מארץ אחרת. מתגעגעת לנגי, החתול הכי יפה בעולם, שנעלם בפסח שעבר וחסר לי במיוחד כשהידיים קופאות בחורף ואין את הפרווה הרכה הזו לחמם בה אותן (כלומר, יש את אחותו עיזי, אבל איתה אתה חשוף להתקפות פתע שורטות) והעיניים התכולות היפות. מתגעגעת למרחב ציבורי שקט, כזה שלא כל טמבל צורח בו לסלולרי את כל חייו הפרטיים בלי בושה או שם מוזיקה בספיקר של הנגן שלו (והיא תמיד איומה. אנשים שמסוגלים לשמוע באיכות איומה כזו את המוזיקה שלהם, שומעים מוזיקה שהולמת אותה). מתגעגעת לתחבורה ציבורית יעילה, או לפחות לחשמליות המגניבות במלבורן – קשה לומר שנסיעה של 50 דקות בהן מהשכונה בה גרתי היתה יעילה ומהירה, אבל לפחות היא היתה מהנה מאוד, עם אנשים חייכנים ובלי רדיו של הנהג שמשמיע את "זהבי עצבני" או גלגלצ ו"רוצה בנות" בפלאפון של מישהו מנסה להתחרות בו בווליום. מתגעגעת לאביב וסתיו, כי הן העונות היחידות בארץ שבהן מזג האוויר סוף סוף מושלם, ולכן הן נמשכות בממוצע 3.5 ימים בשנה. וכמה שירים נכתבים על ה-3.5 ימים הללו לאורך כל השנה מרוב געגועים, בטח ובטח בקיץ.
לשנת 87' זאת הייתה השנה הראשונה של במעון והיו שם אחלה חבר'ה….
מעניין איפה הם היום?!
אני ממש רוצה את האלבום הזה!@!
אני מתגעגע לקציצות דגים של סבתא.
הן היו ממש טעימות.
מתגעגעת להרגשה של להתגעגע למישהו….
געגועי לקיסינג'ר…..
כבר שישי בצהריים. בטח כבר אין לי סיכוי.
כיף לראות את עמית עם גיטרה…
אני מתגעגעת סדרתית.
לכל מי שהיה לי חם איתו בחורפים הקודמים.
לא אכפת לי אפילו לשלוח חיבוק על הדרך.
פשוט כי חורף עושה לי את זה.
קצות האצבעות שלה
מתגעגעת לקיץ…
מתגעגע לאליוט סמית'
יש כל כך הרבה תשובות לשאלה הזאת… בחרתי שתיים:
-לילדה מהסוג שאף פעם לא הצלחתי להיות.
-לילדוּת שפעם שנאתי, כי לא הצלחתי להיות.
-להופעות של רונה קינן בתמונע.
רוצה את הדיסק…
אני בעיקר מתגעגע הביית כשאני בצבא…