ימי השלישי האלה, תמיד פעמיים כי טוב. וגם השבוע אתם יכולים לזכות בדיסק ישראלי חדש ומשובח, עוץ, האלבום השני של להקת האנשים [אתר בית]. לא פינוק?
והפעם חידוש: תאריך היציאה הרשמי של האלבום הוא ה-7 במרץ, והנה אני מציע לכם אותו כבר ב-27 בפברואר. איך זה? וואלה, לא יודע. החבר'ה הנחמדים מהתו השמיני הסכימו לחלק לכם אותו כבר עכשיו, ואם אנחנו מרוויחים אנחנו לא שואלים שאלות מיותרות, אלא עולצים בחלקנו. כבר היום נחתו שלושת העותקים בתיבת הדואר שלי ועכשיו הם מחכים כאן, נוצצים ומצפים, לשלושה ברי-מזל שיקחו אותם הביתה.

אז מה עושים ואיך זוכים? פשוט תמשיכו לקרוא, זה כבר יבוא מעצמו.

הפעם אין מפ3 האזינו לסינגל החדש "ג'אלו", או הורידו אותו למחשבכם:
[audio:https://haoneg.com/tav8/Haanashim%20-%20Jalo.mp3]
ואפשר גם לצפות בקליפ החמוד לשיר הנושא "עוץ" – הקליקו כאן [קובץ wmv להורדה]

באלבום הבכורה של האנשים, "מוזיקה מהמרתף", התאהבתי משתי סיבות – "ברזילרה" והחידוש המעולה ל"בואי לאילת" של ליאור ייני (שלא נכלל בהדפסה הראשונה של הדיסק שקניתי, אלא רק באלה שבאו אחריה, לעזאזל!). אחרי שרכשתי את האלבום משתי הסיבות הנ"ל, התאהבתי בכולו. קשה לי להסביר מה סוד הקסם של דרור שוסטק, שמאגד סביבו את משפחת "האנשים", ומה הפך את האלבום האינטימי והביתי ההוא למופלא כל כך בעיניי. אולי דווקא האינטימיות והביתיות. אולי איזו רוח חדשה ורעננה שהוא הביא למוזיקה הפופולרית בארץ, משהו שהשאיר אותו תמיד על הגבול בין המיינסטרים (כי המוזיקה שלו תמיד קלה לעיכול) לאלטרנטיב (כי תמיד יש שם משהו מעניין יותר).
האלבום החדש מגיע חמש שנים אחרי קודמו, ובקומוניקט שלו כתוב שהוא "מזמין למסע בין גלקטי-תוך נפשי, לארץ עוץ הנמצאת בין חיפוש למציאה, בין שמחה לעצב, ובין התאהבות ופרידה – ניסיון להגיע להרמוניה עם אנשים, העולם והטבע דרך רוק, שירי אהבה וצלילים של המונד סיטאר וחליל, והשפעות דרום אמריקאיות וקאריביות". Nice.

אז מה צריך לעשות כדי לזכות בעותק?
השאירו תגובה. זה כל מה שנדרש מכם (אם רוצים להיות יצירתיים, אתם מוזמנים לכתוב את המשפט המופרך ביותר שעולה בדעתכם עם המילה "עוץ" בתוכו. תנו לדמיון שלכם דרור (שוסטק)!). הקפידו להשאיר את כתובת המייל שלכם בשדה המתאים (אל תדאגו, היא לא חשופה לאיש מלבדי), והזוכים, שייבחרו אקראית, יקבלו במייל הודעה על הזכייה, והדיסק יישלח אליהם אחרי שיספקו במייל-תשובה את כתובתם. איזה כיף לקבל מתנות! תודה לתו השמיני!
[שמות הזוכים יפורסמו ב"עונג שבת" של יום שישי]

התגובות נסגרו, תודה למשתתפים, ולתו השמיני!

לפני הכולים:
א. גם השבוע יש לי סופ"ש עמוס אז העונג קצת שונה מהרגיל, המון דברים שאתם שלחתם ביחס לאייטמים שליקטתי בעצמי. אח, איך העונג היה נראה בלעדיכם, איך? גרוע, זה איך. המון תודה לכל מי שכתב ושלח וליקט ולינקק. המשיכו כך!
ב. גם השבוע, זה השבוע החמישי ברציפות, חילקנו לכם דיסק ונעניתם בהמוניכם. הפעם היה זה האלבום החדש של הפרברים רפיוג'יז, ובתגובות יש כמה קטעי ראפ נהדרים שחיברתם. הזוכים הם: דיסקורד, חי, שי פישר, אלכס, ובו! תתחדשו ובדקו מייל!
stay tuned גם השבוע, יחולק עוד דיסק חדש ומשובח, אפילו שבוע לפני יציאתו לחנויות!

Sulking his socks off. האהבה החדשה שלכם, ג'יימי טי
1. השבוע נחת בתיבת הדואר שלי עותק פרומו מאלבום הבכורה של Jamie T, אחד האלבומים שהכי ציפיתי לבואם ב-2007. את הסופרלטיבים שלי אשמור לביקורת שאכתוב עליו, אבל בינתיים הוא בהחלט עומד בציפיות הגבוהות שנוצרו אצלי אחרי שהאזנתי ל-EP המעולה שלו ולסינגלים שיצאו. מדובר בילדון אנגלי ממזרי במיוחד, שיש לו שני כישרונות בולטים – כתיבת שירים טובים, וייבוא ההשפעות מכל השירים שהוא שמע בפאבים אנגליים בעודו שותה גינס: רגאיי, רוק אקוסטי (ממזרי לא פחות), היפ-הופ עם הגשה דמוית הסטריטס, פופ אייטיז ומה לא! הכל נכנס למוחו המבולגן של מיסטר טי ויוצא בדמות אלבום הבכורה הכי מרענן ששמעתי בזמן האחרון. לא מאמיניbuath
   ם? תנו טעימה ב-"Calm down dearest", וקחו בחשבון את העובדה שג'יימי כבר כיכב בשיר הפתיחה שלנו פעם אחת עם "Salvador" העצום, ותגלו שמדובר בסנסציה קטנה באוזניים שלי.



2. סיטימיול, הבלוג המוזיקלי הנהדר של רנן, חוגג שנה במשפחת העונג, ובספיישל יומולדת מיוחד מארח פוסטים מאת קסטה (על ספרים מוזיקליים בכלל וניק קייב בפרט), דנה (על עמית ארז), אביה (על בלאקפילד), וניימן (על אריק בכמן). בהמשך השבוע צפויים פוסטים נוספים (אם כי את שלי לא הספקתי לכתוב…) והחגיגות בעיצומן! בנוסף, מתהדר רנן בעיצוב מחודש פרי ידי. אם מישהו יודע איך לגרום לרקע להופיע בפיירפוקס כמו שהוא מופיע באקספלורר, אנא הצילו אותנו וכתבו לנו!!! מזל טוב, רנן, אוהב אותך הרבה! [עברית]
3. אז מה… המלווינס יופיעו בארץ? תחליטו לבד אם להאמין כרגע או לא. [עברית]
4. לחברתנו הטובה הילה וייס (זוכרים? זו שפתחה בחינניות אין-קץ את פולארויד04?) יש אתר בית חדש, בשעה טובה! [אנגלית+פינגווינים]
5. [תודה לגבי] שכותב: הפתעה מס' 1: הג'אם מתאחדת! הפתעה מס' 2: ללא פול וולר. (הקורא עידן אלתרמן, נא לחזור לנשימה סדירה) [אנגלית]
6. ציטוט ישיר: רוצים לצפות באוסקרים בשידור חי אבל לא רוצים להיות לבד? בואו ביום ראשון בלילה לסינמסקופ, בלוג הקולנוע של יאיר רוה לאירוע “אוסקר-לייב-בלוגינג” השני שלו. האתר ילווה את הטקס דקה אחר דקה, פרס אחרי פרס, פאנץ’ אחרי פאנץ’, בתיאורים (למי שאין טלוויזיה מולו) ובפרשנויות (למי שלא יקלוט בזמן אמת למה זה כזה דרמטי שמרטין סקורסזי זכה או הפסיד באוסקר). ואם אתם ישנים בשעות האלה, כנסו על הבוקר ל”סינמסקופ” ותוכלו לקרוא דיווח מפורט וכרונולוגי על כל מה שקרה. יותר טוב מהשידור החוזר הערוך והמתורגם. וכדי להגדיל את המתח, המרו לפני השידור החי על הזוכים בטופס המועמדים של הבלוג (אולי גם יהיו פרסים, לא בטוח). [עברית]
7. בשבת: פולק'לה!!! שלא תפספסו, כן? [עברית]
8. יש לכם פליקר? הוסיפו אותנו (היס רקורדס) כחברים, ושלחו לנו תמונות של המדבקות/דיסקים שלנו במקומות משונים! [פליקר]



9. את התכנית הקרובה של "מצב כפית" עם עידית נרקיס (שבת הזו בשעה 13:00 בקול הקמפוס) ערך עבדכם הנאמן עקב הזמנתה האדיבה של עידית הפנתרה. הת'ים יהיה מסע מוזיקלי בארה"ב, ויהיה כיף! [זהו]

קרא/י את המשך הפוסט

יש! חיכיתי חיכיתי, וסוף סוף מגיע Rapperrarium, אלבום הבכורה של הפרברים רפיוג'יז [מייספייס], הרכב ההיפ-הופ האהוב עליי בארץ. ולא רק שהוא מגיע – הוא מגיע אליכם, בחינם! חמישה עותקים יחולקו למגיבים שיעלו בגורל. המשיכו לקרוא ואולי תזכו.

האזינו למיני-מיקסטייפ שמשלב קטעים מהאלבום החדש, או הורידו אותו למחשב [קובץ מפ3]
[audio:http://www.high-fiber.com/parvarim/Parvarim_Refugeez_Rappararium_Mixtape.mp3]
ביום שישי הזה יופיעו הפרברים במופע ענק עם אורחים מיוחדים, במועדון התיאטרון ביפו, בשעה 22:00. יחממו אותם הלהקות בוא לבר ולוס כפרוס. וב-2.3, בשעה 23:00, בסיטי הול בחיפה!

מי הם הפרברים רפיוג'יז?
הקומוניקט מספר לנו:
"התחלנו לפני חמש שנים", מספר דוויק מנהל הלהקה והמקים שלה, "חבורה של חבר'ה שהכירו מהפרבר שנקרא מכבים רעות. לעשות היפ הופ היה בחירה שלנו וסוג של הימור, לא היה לנו הרבה ניסיון עם הז'אנר, אבל כולנו אהבנו אותו". נטיית הלב הבסיסית של חברי הלהקה תמיד הייתה יותר לכיוון הפאנק ובתהליך היצירה שני הז'אנרים שולבו, אם מבחינה מוסיקלית או מבחינה רעיונית. אחרי מספר שנים של ניסוי על הבמות ושינוי מתמיד ברפרטואר של החומר, גובש הכיוון האמנותי והאלבום "Rapperarium" [ראשי תיבות מחוכמים של: Rap Artists Performing Provocatively Eccentric Rap Roles And Representing Israeli Underground Music] יצא לדרך. האלבום מציג את פרברים רפיוג'יז על פי החזון שהם תמיד שמו לעצמם. שרים על הישוב ממנו הם באו מכבים-רעות כגטו של אסון חברתי בו כנופיות, סוחרי סמים ושאר קשי יום מוצאים את עצמם במאבק מתמיד. הכול על פי מסורת ה-Hood Movies, ותרבות הגנגסטא ראפ. השילוב של הפאנק עם הגנגסטא ראפ יצר את מה שפרברים רפיוג'יז קוראים לו G Punk, גנגסטא פאנק. היפ הופ בשילוב גישה של פאנק. חוצפה פוגשת היפ הופ, השבירות פוגשות את הבאסים, והתוצאה היא ה-"Rapperarium".

למה אני אוהב את הפרברים רפיוג'יז?
כי הם נשמעים נהדר, כי מדובר בהרכב גדול של עשרה אנשים מוכשרים שמביאים עושר סגנוני אדיר, כי יש להם ראש מספיק פתוח והשפעות מספיק טובות, כי הפלואו שלהם אדיר, כי השיר של "הדג נחש" בו הם התארחו באלבום האחרון היה השיר הכי טוב באלבום, כי "Kikar party" [מפ3, קליפ] הוא אולי שיר ההיפ-הופ הישראלי הכי אהוב עליי בשנות האלפיים, כי דוויק, מנהל הלהקה, הוא בחור נחמד שעונה למיילים מהר וכיף לדבר איתו, כי הם לא עושים היפ-הופ ציוני או אפילו היפ-הופ ישראלי, הם עושים היפ-הופ. אולד סקול, ניו סקול, ראפ מטאל, פ'אנק, והרשימה נמשכת ונמשכת. כי הם לא מתפשרים על החומרים שלהם. כי האלבום של PR Troopers, מעין הרכב אח/צד שלהם, היה מצוין, כי הקול של נועה פארן עושה לי דברים, כי אני מחכה לדיסק הזה כבר איזה שלוש שנים!

מה צריך לעשות כדי לזכות בעותק?
השאירו תגובה. זה כל מה שנדרש מכם (אם רוצים להיות יצירתיים, אתם יכולים לכתוב בית בשיר ראפ, מופרך ככל שיהיה. תנו לדמיון שלכם דרור!). הקפידו להשאיר את כתובת המייל שלכם בשדה המתאים (אל תדאגו, היא לא חשופה לאיש מלבדי), והזוכים, שייבחרו אקראית, יקבלו במייל הודעה על הזכייה, והדיסק יישלח אליהם אחרי שיספקו במייל-תשובה את כתובתם. איזה כיף לקבל מתנות! תודה לפרברים רפיוג'יז!
[שמות הזוכים יפורסמו ב"עונג שבת" של יום שישי]

התגובות נסגרו. תודה למשתתפים ולפרברים!

"המבקרים כבודם במקומם מונח, אבל הם מגיעים ממקום אחר. קהל בא ליהנות ממוזיקה ומבקר בא לנתח אותה. יכול להיות שהמשקפיים שאתה שם ומסתכל איתם על הדברים נותנים לך פרספקטיבות שונות, אבל אם המטרה היא כיף, אז אני חושב שאנחנו מצליחים לספק את זה" – לראשונה בחייו, גיאחה מסכים עם משהו שיצא מהפה של בית הבובות

לפני הכולים:
א. החלטתי להסיר מהאתר את Snap! Preview. אמת, חלקכם (וגם אני) התלהבתם מהתוספת, אבל אחרי כמה זמן אפילו אני התחלתי להתעצבן מזה. אז ביי ביי, סנאפ. היה נחמד, אבל לא עוד.
ב. אני מניח שכל מי שקרא את העונג בשבוע שעבר שם לב שהוא היה טיפה דל. ובכן, היה לי חמישישי עמוס (במפגשים כיפיים עם אנשים שאני אוהב), ולכן במהלך חתרני החיים האמיתיים שלי דחקו את רגליהם של עיסוקי האינטרנט מהשטיח הצר ששמו הזמן שלי. גאד, זו הייתה מטאפורה עלובה. בכל מקרה, לא שזה לא יקרה שוב בעתיד, אבל כפיצוי – העונג הזה עסיסי מהרגיל, והכנסתי גם הרבה דברים שפספסתי בשבוע שעבר.
ג. המגיבים הזוכים בעותק מה-EP של ההומסיקס: עידו שחם, מוש, צ'ילי, יונתן וענק עדין. נשלח אליכם מייל, בדקו בתיבה! תודה לכל מי שהשתתף, ותודה ענקית להומסיקס, אתם מלכים!
ד. עשרים נקודות לראשון שמזהה בתגובות את הציטוט המוזיקלי המתורגם בכותרת.

1. לפעמים אני משוטט ברשת ונודד מעמוד אחד לאחר ברצף של היסחפויות וזרמים אקראיים כמעט. אחת המערבולות האלה הובילה אותי אל זמרת פלאית וחבויה, ואל השיר "Blueprint of a woman" שאני לא מפסיק לשמוע. מדובר בהקלטה ביתית לגמרי אבל היא נשמעת כמו בי-סייד של להקת ניינטיז מצוינת במיוחד. ההפתעה הגדולה היא שמדובר בחיפאית בת 21 בשם שירי, שמכנה את עצמה Designate. איך הגעתי אליה? מסתבר שאנחנו חברים בלאסט.פם, שם היא שמה לינק לעמוד המוזיקה שלה בפרויקט פנטגון רקורדס, שהוא לא לייבל בכלל אלא אתר למוזיקאים, ואז נזכרתי שהיא נמצאת גם במייספייס, שם היא גם חברה של היס רקורדס. המלצה שלי לסופשבוע? קפצו לעמוד המוזיקה שלה ודגמו כמה שירים. אצלי הם נכנסים ישר פנימה. אני מת על דמואים כאלה, השירים מצוינים והביצוע שלה ישיר וכנה אבל גם מלא ביטחון. תענוג. [מפ3 ושאר דברים]



2. לא השגתם כרטיסים לרג'ינה ספקטור? לא נורא, כצפוי נקבעה לה עוד הופעה למחרת. רק אל תאמינו לידיעה בוואלה, שלושה ימים בתחת שלי, שלשום התקשרתי והזמנתי כרטיס, וההופעה השנייה נקבעה מראש ופורסמה רק עכשיו. מילא תרגילון יח"צני, אבל לפחות שיהיה אמין. [עברית]
3. [תודה ליעל המקורית] "מה מה מה", האלבום החדש של דני הדר ניתן להאזנה והורדה מלאה בחינם. [עברית, מפ3]
4. [תודה ליעל מאירי] האתר של הערוץ הראשון מתקדם ועכשיו אפשר לצפות מדי שבוע בתכנית האחרונה של תוצרת הארץ עם טל גורדון. איפה מוצאים תכניות ישנות יותר? לרוממה פתרונים. אם תמצאו באתר, דווחו בתגובות. [מדיה פלייר; עברית]
5. בפוסט החדש בבלוג של היס רקורדס, כתבתי קצת על שקיפות והגינות של לייבל מול אמן, ועוד קצת על איך להיזהר ולא להידפק כאמן עצמאי. זה קצת מוזר להמליץ על משהו שאני עצמי כתבתי, אבל נראה לי שלאמנים כדאי להציץ בזה, במיוחד אם הם חתומים או מתכננים לחתום בלייבל כזה או אחר. תגובתכם חשובה! [עברית]
6. אה, שנייה, אם אני כבר בליקוק-עצמי חסר בושה: פינה חדשה במדור שלי ביינט, לקראת שיחרור, בה אביא כל שבוע קליפים/שירים חדשים מאלבומים חדשים. אשמח לקבל הצעות והמלצות! [עברית]
7. שני קדר הגיעה לחנות [אייטיונז]
8. פסטיבל פולק'לה יתקיים, זו השנה השנייה, בשבת הבאה, ברחוב משה מאור 3, משעה 14:00 ועד הלילה. 40 ש"ח לכרטיס, לקנייה באוזן השלישית! אנחנו שמחנו לגלות שגם "הארץ" וגם יינט שמו דווקא תמונה של שני קדר, חי חי! [עברית]
9. זוכרים שהסילבר ג'וז הופיעו בארץ? אז הם עשו מזה סרט דוקומנטרי, שיוקרן בפסטיבלים נבחרים, כולל SXSW המכובד. בקרוב גם אצלנו? [אנגלית]
10. שני טקסי פרסי מוזיקה נערכו השבוע: בגראמי לא היו הפתעות, והפרסים הלכו למי שהכי הצליח מסחרית ויחצ"נית בשנה החולפת והיה הכי באמצע הדרך, ביניהם הדיקסי צ'יקס, ג'ון מאייר (החמוד!), בלק אייד פיז ורד הוט, והכי מצחיק – את האלבום האלקטרוני של השנה, על חשבון זירו 7 וגולדפראפ, לקחה מדונה (!), עם הפלופ האדיר שהוציאה השנה. ביזיון, כרגיל. דווקא בפרסי הבריטס זכינו למעט צדק: לילי אלן לא זכתה בכלום, וטוב שכך, כי היא מפהיקה יותר משטיח אחיד בצבע אפור. יותר מכך: את פרס זמרת השנה בבריטניה קטפה בצדק איימי ויינהאוס, וארקטיק מאנקיז הלכו הביתה עם שלושה פסלונים. יפה להם. אלה הזוכים, אלה המועמדים. ומה עם פרסי עמ"י? פחחחח. מסחריות על חשבון איכות או גיוון? זה שם המשחק. שימו לב שקוטנר עונה בתגובות. [אנגלית]



11. השרת העיוור חוזר לכושר-שיא עם שתי ביקורות נרחבות ומעולות, האחת לג'וני קאש בכלא פולסום, והשנייה לאוסף המשולש של טום ווייטס. תענוגות. [עברית]

קרא/י את המשך הפוסט

איזה כיף, "עונג שבת" ולהקת The Homesicks נותנים לכם במתנה חמישה עותקים מ-EP הבכורה של הלהקה – Modes Of Production – ואתם לא צריכים לעשות שום דבר, כמעט!

האזינו לחידוש הממכר של ההומסיקס ל-"Logical" של סופרטראמפ, או הורידו את הקובץ להנאתכם
[audio:https://haoneg.com/thehomesicks/The%20Homesicks%20-%20Logical.mp3]

בעיניי, The Homesicks הם מה שקורה כשלוקחים פופ בריטי מהאייטיז, רוק מהניינטיז, אלקטרוניקה, מרקסיזם, כישרון נהדר בכתיבת שירים ונגינה, אהבה כנה לפופ נוצץ והמנוני, וזיקה אלטרנטיבית – מכניסים הכל לשייקר בתל אביב ומשקשקים עד שהכל תוסס. ואז פותחים את השייקר ונותנים למיץ המוזיקלי המתוק הזה להשפריץ לכל עבר. נשמע קצת קינקי? exactly.

בקומוניקט שמצורף לאלבום מתוארת המוזיקה שלהם כך: "ההומסיקס מנגנים רוק חד וקצבי השוזר יחדיו גיטרות ניו-ווייב, צפצופי סינתים אנלוגיים ומקצבי דיסקו. מפלי הגיטרות ושכבות האלקטרוניקה מגובים במניפסטים לשחרור נשמתו המיוסרת של האדם (או של הסולן…). אם דרושה תמונה שתתאר את המוסיקה, דמיינו: קארל מארקס, סינדי לאופר ופרנק בלאק על אסיד בהסיינדה של מנצ'סטר, תחילת האייטיז". עדיין לא השתכנעתם?

בעמוד המייספייס האדמדם של הלהקה אפשר להאזין ולהוריד עוד שני שירים מה-EP החדש, ובפולארויד02 אפשר להוריד גם את "Michelle" האהוב עליי מאוד, שמקומו לא נפקד ב-EP. בפליקר של מעצב העטיפה בר כהן מומלץ להציץ בעטיפה היפה מזוויות נוספות. ב-15 במרץ ההומסיקס ירביצו הופעת השקה מטורפת בלבונטין 7, ויומיים אחר כך יתנו בראש במסיבת ההשקה בריף-ראף. בואו לרקוד!

מה צריך לעשות כדי לזכות בעותק?
השאירו תגובה. זה כל מה שנדרש מכם (אם רוצים להיות יצירתיים, אתם יכולים לספר מה הדבר שהכי גורם לכם להתגעגע הביתה. תנו לדמיון שלכם דרור!). הקפידו להשאיר את כתובת המייל שלכם בשדה המתאים (אל תדאגו, היא לא חשופה לאיש מלבדי), והזוכים, שייבחרו אקראית, יקבלו במייל הודעה על הזכייה, והדיסק יישלח אליהם אחרי שיספקו במייל-תשובה את כתובתם. איזה כיף לקבל מתנות!
[שמות הזוכים יפורסמו ב"עונג שבת" של יום שישי]

התגובות סגורות. תודה למשתתפים, ולהומסיקס!