אוף, איזה מסע נהדר היו 365 הימים האחרונים! כל כך הרבה שירים טובים עברו לי באוזניים, שאני מרגיש שדרושה לי עוד שנה שלמה רק כדי לסכם את כל זה. עוד יומיים ונגיע לסיכום הגדול באמת, זה שאתם בחרתם והצבעתם לו – אלבומי השנה של העונג שבת. אבל רגע לפני, כדי שתהיה לכם צידה לדרך לשבועות הקרובים שאחרי הסיכומים, הנה 44 שירים שלגמרי עשו לי את השנה. חלקם מגיעים מאלבומי השנה שלי ואת חלקם אתם עצמכם דירגתם גבוה מאוד במצעד שיתפרסם במוצ"ש. אבל חלקם מגיעים מאלבומים חלשים יחסית או לא מוכרים כל כך, ובכל זאת מקומם כשירי השנה האישיים שלי מובטח, כי אני לא יכול לזכור את 2011 שלי בלעדיהם.

הורידו את כל השירים כאן בלחיצה אחת על הלבבה, וקראו את כל ההסברים למטה:

קרא/י את המשך הפוסט

כבכל שנה, בימים האחרונים של דצמבר בקושי אפשר לראות את האף שלי מבצבץ מתוך ערימה ענקית של סיכומים ששלחתם, כל אחד מהם מכיל רשימה יקרה ואישית של האלבומים שהכי עשו לכם את השנה: זה שריגש, זה שהפתיע, זה שהגיע בדיוק ברגע הנכון. על רבים מהם אתם מסכימים, על הרוב אתם לא מסכימים, וכמעט לכל מדרג יש איזה אלבום אחד כזה, שלגמרי עשה לו את השנה – אבל לא הצליח להידחק לרשימה של אף מדרג אחר. כאן בעונג אנחנו קוראים להם אלבומים מיותמים, ומבחינה טכנית הם האלבומים שקיבלו נקודה 1 בלבד ממדרג אחד בלבד (כלומר, אפילו לא זכו לכוכבית של כבוד, שפירושה 2 נקודות).

גם לאלבומים המיותמים האלה יש בית – והוא נמצא כאן. בתוך כל הסיכומים האלה, קחו לכם קצת זמן וכמה אוזניות (רצוי שתיים) והקליקו באקראי או מתוך סקרנות על כמה מהאלבומים הללו. אולי תמצאו אהבה חדשה, אולי תתנו צ'אנס נוסף למשהו שפספסתם או שמעתם בחצי אוזן. אחרי הכל, בן אדם אחד החשיב את האלבום שתקליקו עליו בין האלבומים שהוא הכי אהב השנה.

זיהיתם אלבום שבחרתם ברשימה? מגניב! אם כך, ייתכן ש:
א. הטעם שלכם כל כך מיוחד ומחודד, שרק אתם בחושיכם החדים קלטתם שמדובר כאן באלבום ענק.
ב. הטעם שלכם לא כל כך מחודד, ולא הצלחתם לשים לב שמדובר בסתם אלבום נחמד. כל השאר שמו לב, ולכן לא בחרו בו.
ג. הטעם שלכם מחורבן לגמרי, מה פתאום בחרתם בבריטני ספירס?!

סיכומי השנה 2011
2011: 15 הקליפים הכי טובים של השנה
2011: האלבומים המיותמים של השנה
בחמישי: שירי העונג של 2011
בשבת: אלבומי השנה של עונג שבת 2011

האלבומים המיותמים הקודמים:
האלבומים המיותמים של 2010
האלבומים המיותמים של 2009
האלבומים המיותמים של 2008
האלבומים המיותמים של 2007

שמו של כל אלבום מלנקק לחיפוש הרלוונטי ביוטיוב, להאזנה:
קרא/י את המשך הפוסט

בסדר, בסדר, זה עדיין לא ה-דבר שלו אנחנו מצפים (הופעה מלאה של בלייק ולהקתו), אבל אם הנער החם ביותר של השנה מגיע לתקלט לנו קצת דברים שהוא אוהב, אולי גם לזרוק עלינו כמה מהרימיקסים המשובחים שהוא עשה לאחרים – מי אנחנו כי נלין? איזה נלין, נרקוד עד אור הבוקר.

מפגש הפסגה הזה (ג'יימס בלייק ואנחנו) יקרה באדיבות TABAC והמועצה הבריטית במועדון הבלוק בתל אביב, ב-27 בינואר, שזה בעוד חודש בדיוק. הוא יגיע לכאן עטור ניצחון, נישא על סיכומי השנה שהכתירו אותו לא פעם לאלבום השנה, לאמן החדש הטוב של השנה, ומדי פעם גם לאמן הפורה של השנה (עם אלבום אחד ו-2 אי-פי). אני מקווה שהוא יגיע לכאן בתחושת חגיגה ויעשה לנו את הערב, אנחנו בתמורה נעיף אותו לשמיים, והוא ירצה לחזור לכאן מהר מהר עם כל ההרכב.

עד כמה בדיוק אני נלהב מג'יימס בלייק? את זה תוכלו לקרוא בסיכומי השנה כאן בעונג וגם ב-Ynet בסוף השבוע. בלייק הוא אחד משני אלבומי השנה שלי, בלי בעיה בכלל.

עד שהוא יגיע, אנחנו יכולים:
א. לזכות בכרטיסים כאן למטה!
ב. להתכונן לערב הגדול עם סט שניגן בלייק ב-Essential mix, התכנית הוותיקה של BBC Radio 1. אפשר להאזין לו בלחיצת כפתור, ואת רשימת השירים + לינק להורדה תוכלו למצוא ממש כאן.

[audio:https://haoneg.com/temps/James_Blake_-_BBC_Radio_1_Essential_Mix_(2011-09-17).mp3]

מה צריך לעשות כדי לזכות בכרטיס?
השאירו תגובה. זה כל מה שנדרש מכם. (אם אתם רוצים להיות יצירתיים, ספרו איזה אדם אחד (מוזיקאי או לא) עשה לכם את השנה, ואיך?). הקפידו להשאיר את כתובת המייל שלכם בשדה המתאים (אל תדאגו, היא לא חשופה לאיש מלבדי), והזוכים, שייבחרו אקראית, יקבלו במייל הודעה על הזכייה ושמם יחכה ברשימה בכניסה למופע. איזה כיף לקבל מתנות! תודה לחני!
שימו לב: ההגרלה תהיה פתוחה עד יום שישי בערב!

"אני מרגיש שעשינו את שלנו. דרבקנו על דלת הישראליות, נכנסנו לסלון התרבותי, ערבבנו קוקטייל של פולקלור עברי מתוק וחריף, פיצחנו גרעינים על רצפת האירוויזיון והוספנו צבע מוסיקלי חדש לוילון על חלון המשקיף לים התיכון. מחקנו בטיפקס כמה גבולות בין מזרח למערב, פופ ורוק, מרכז ופריפריה"

הנה, בכמה מילים קצרות בפוסט הפרידה הקצר שלו מטיפקס, הצליח קובי אוז, אולי יוצא שדרות המזוהה ביותר עם העיר, לגלגל בנייר עיתון וירטואלי גם את המהפכה שטיפקס אכן קידמה בתרבות הישראלית, גם את הסטיגמות שעדיין דבוקות ל"גבולות בין מזרח למערב, פופ ורוק, מרכז ופריפריה", וגם את הדברים שמרתק אותי לחקור בסדרת ערבי ההרצאות שמגיעה עכשיו לעסוק גם בעירו של אוז, שדרות.

אוז, לצערי, לא ישתתף בערב 9:9 שדרות בתל אביב, שייערך בחמישי הזה בערב, כניסה חינם, באולם של הבנק הבינלאומי בשדרות רוטשילד בת"א. אבל רוחו ורוחה של טיפקס תשרה על כל האירוע. הרוח הזו היא הרוח של המסורת המזרחית-פריפריאלית-עממית שבמשך עשרות שנים ניסו כאן בארץ למחוק, להדחיק, לבטל.

זו רוח שאני, אישית, מאוד אמביוולנטי לגבי השייכות שלי אליה. מצד אחד, חצי ממשפחתי (החצי החג'ג'י) מגיע ממסורת יהדות צפון אפריקה, עם המנהגים והאמונות והתרבות והאוכל והמוסכמות שלה, שבמשך השנים מאז שהייתי ילד ועד היום אני רואה לנגד עיניי איך המסורת הזו זוקפת את ראשה. היא לא רק מבינה שהיא לא צריכה להתבייש, היא מבינה שהיא יכולה וצריכה להתגאות. מצד שני, כמי שגדל בקיבוץ ומעולם, טפו טפו, לא חסר לו דבר ולא הרגיש מודר בשום צורה, אני יכול להבין ולאהוד אך לא להזדהות ישירות עם תחושת הקיפוח המתמשכת, זו שבגללה יש לנו היום מצד אחד יותר פתיחות ושוויון עדתיים, יותר הכרה וקבלה רחבה למסורת ולתרבות הצפון-אפריקאית, ומצד שני את ערוץ 24 ו(בינתיים) אפס שופטים מזרחיים בביהמ"ש העליון.

שדרות היא לא רק זהות מזרחית, אבל בזכות "מסעודה משדרות" ומה שהיא מגלמת זה ההקשר השני, אם לא הראשון, שקופץ לראש כשמדברים עליה עם מישהו שגר רחוק ממנה. הראשון הוא, בדרך כלל, הקסאמים. יש הרבה על מה לדבר בשדרות ועל רוב הדברים נדבר בחמישי בערב – על העלייה הקווקזית דווקא (הידעתם? 35% מתושבי שדרות הם יוצאי הקווקז), על המוזיקה של העיר, על הקולנוע שבה (היא מאכלסת את הסינמטק היחיד בדרום ואת פסטיבל "קולנוע דרום" השנתי), על דרכים מעניינות לעצב חינוך של בני נוער וכן, גם על הניסיונות לדחוק לשולי המודעוּת את שדרות המופגזת, לשולי ההיסטוריה את שדרות המזרחית, לשולי השיחה את תושבי העיר היחידה בארץ שבה בכל יום יכול ליפול לידך טיל וזה לא יהיה יוצא דופן.

כי זה נורא מפריע לנו לנהל את החיים הנורמליים והשקטים שלנו*.

על כל אלה נדבר ב-9 דקות אחרי 9 דקות, בחמישי הזה בערב, והכניסה חופשית. אם חשוב לכם לנסות ולדחוק איתנו את הדברים האלה בחזרה למרכז (הגיאוגרפי, התודעתי, ההיסטורי, התרבותי) – בואו.

*אני יודע, יש עוד כמה ערים שאנחנו מדחיקים את מה שקורה בהן. אולי יום אחד הסדרה הזו תהפוך לגלובלית.

1. זהו זה. ההצבעות נגמרו, הנקודות האחרונות מחושבות במשבצות האחרונות של מסמך הגוגל הגיגאנטי שעליו עמלים כבר כמה שבועות עמית, מיקה ואני – וביום שישי הקרוב, במקום עונג שבת, יתפרסם כאן מצעד אלבומי השנה של קוראי עונג שבת, מהדורת 2011. יריית הפתיחה של סיכומי השנה בעונג נורתה עם 15 הקליפים של 2011, פוסט אורח מיוחד של עידו כהן, וימשיכו השבוע עם רשימת שירי השנה האישיים שלי, רשימת האלבומים המיותמים (אלה שקיבלו רק נקודה אחת במצעד), וכאמור, בשישי מצעד האלבומים הגדול. ואני מביט לאחור על כל האלבומים, השירים, הקליפים, ההופעות והשיחות-על-מוזיקה שריצפו את מקטע השביל שנקרא 2011 ותוהה עם איזה שיר אפשר לפתוח את העונג האחרון של השנה. אולי עם השיר האהוב עליי ביותר? אולי עם השיר הכי חדש שנדלקתי עליו ולא הספיק להיכנס למצעדים? בסוף אף אחד מהם לא פותח את העונג, אלא שיר שנמצא מחוץ לשנה הזו, מחוץ לזמן, ולמעשה גם מחוץ לאוסף הלהיטים המעולה של Blur שקיבלתי במתנה לפני שבוע (תודה, אורי!) והחזיר את בלר לחיי ביתר שאת. הוא לא נמצא מחוץ לאוסף כי הוא לא להיט, סתם כי הוא הוקלט אחרי שהאוסף יצא. "Out of time" היה ונשאר השיר האהוב עליי של בלר, היה ונשאר שיר שבאמת נמצא מחוץ לזמן הליניארי. [מפ3]



2. בחמישי הזה אצעד לעוד טריטוריה לא מוכרת (לי) ואני מזמין אתכם להצטרף אליי למסע קצר בעיר ישראלית רבת פנים, שברוב הארץ מדברים עליה רק בגלל דבר אחד: שדרות. כחלק מסדרת 9:9 הפקתי ערב הרצאות קצרצרות על שדרות, מאת 9 דוברים שונים שידברו על פרויקטים וצדדים מעניינים שונים של העיר הדרומית המרתקת, זו שהביאה לתודעה הציבורית את קובי אוז ואת מסעודה משדרות, את הקסאמים ואת קולנוע דרום, את עמיר פרץ ואת מאור כהן. זה חינם, וזה קורה בתל אביב בחמישי הזה. בואו. [פייסבוק]



3. אוהבינג את החבורה האוסטרלית השמחה, Alpine, הרכב אינדי-פופ מוצלח מאוד עם שתי זמרות, דאבל דה פאן. [סאונדקלאוד]
4. ההחלטות של וודי גאתרי לשנה החדשה. [אנגלית]
5. השלמת חסכים: כל סדרת "דברי ימי נרניה" כאודיובוק חינמי להורדה. [אנגלית, מפ3]


זה בסדר, אני אשב פה לבד, בחושך, ואהיה מהמם

6. הקאבר המהמם של ג'יימס בלייק המהמם ל-"A case of you" המהמם של ג'וני מיטשל המהממת, זוכה לקליפ דרמטי אך לא מהמם עם רבקה הול מ"ויקי כריסטינה ברצלונה". [טיוב]
7. אחרי Audio montage all-stars ו-Tiny fingers, הריליס השלישי בסדרת חרק"ה של קול הקמפוס, של אלבומים שהוקלטו לייב ובספונטניות באולפני התחנה, הוא האלבום החדש של We are ghosts, הרכב האילתורים שגם אני לוקח בו חלק (פסיבי, רוב הזמן). האלבום החדש, Broadcasting, הוקלט כולו ללא שום תכנונים, לחנים או רעיונות מוקדמים, אולתר על המקום באולפן ויצא, אם יורשה לי להעיד על העיסה שגם אני ירקתי לתוכה, די מעולה. כלומר, כמי שבקושי נגע שם בכפתור או מיתר ורוב הזמן בעיקר עמד בחדר והקשיב (כפי שאפשר גם לראות בקליפ של הקטע המצוין "לא"), אני מרשה לעצמי לומר שהאלבום הזה נשמע לי מעולה. אבל מה אכפת לי לומר, תחליטו בעצמכם – אתם יכולים לשמוע ולהוריד אותו בחינם לגמרי. [מפ3, סאונדקלאוד]

קרא/י את המשך הפוסט