עונג שבת: רק התחלנו
האינטרנט, כך שמעתי, גילה לאחרונה את קייט בוש. קל להרים את האף על כך שאנשים צעירים ממני לא יודעים את יוסף, אבל היי, למה שידעו? התרבות הפופולרית של 20 השנים האחרונות לא נתנה הרבה סיבות או הזדמנויות למי שנולד/ה בניינטיז ואילך (קרי: דור הזי) להכיר את השירים של קייט בוש. היא לא מנוגנת באופן שגרתי ברדיו האמריקאי, או בכלל, ואם אין לך עניין ספציפי בפופ אייטיז או במוזיקה אמנותית, הסיכוי לפספס אפילו את השיר הכי מפורסם של קייט בוש שווה לסיכוי שלי לפספס שחקני כדורגל משפיעים משנות החמישים. זה לא התחום שלי ולא התקופה שלי.
אבל קייט בוש תמיד הייתה לפני ואחרי הכל מוזיקאית של מוזיקאים, ומי שהכיר אותה מזמן גם בלי תכניות טלוויזיה פופולריות הן מוזיקאיות מדור הזי והמילניום. ג׳ואנה ניוסם, לורד, FKA Twigs, אדל, סנט וינסנט, טוטמו – כולן אוהבות, שואלות, מושפעות ומצטטות את בוש. וכשמגיעה לאוזניי מוזיקה חדשה לגמרי ורעננה לגמרי, שעדיין מניפה על נס את האהבות שלה למי שרוצה לזהות אותן, אני שמח. כשזה קורה בתוך שיר מבריק, יפהפה, על גבול המושלם, הלב שלי קופץ ורוקד. זה בדיוק מה שקרה בחמישי האחרון, עת אספתי את השירים ל״חמישי בחצות״ ונתקלתי באי־פי חדש של קדיה בונה המצוינת. בדיעבד, כל המיני־אלבום הזה נפלא מאוד. אבל בזמן אמת הצלחתי לשמוע רק את השיר הראשון, ואז ניגנתי אותו שוב, ומיד שוב, ארבע פעמים ברצף. הוא נקרא "JGS", ראשי תיבות של Just getting started (טיפ טוב לכותבי/ות שירים: אם שם השיר מעפן בעיניך, תמיד אפשר לקצר אותו לראשי תיבות), והוא במידה שווה שיר מקורי יפהפה שעומד לגמרי בפני עצמו, ומכתב אהבה ווקאלי ומוזיקלי לקייט בוש. [סטרימים]
לפני שאני משתף את חמישי בחצות של השבוע, אזהרה:
בחודשים האחרונים אני נתקל יותר ויותר בשירים ״מזויפים״ בספוטיפיי, כלומר כאלה שמתויגים לאמנים שלא שייכים להם. לפעמים זה טעות טיפשית כמו שיר חדש של להקה שבאמת קוראים לה Justice אבל היא איזו להקת פאנק רגאיי מסלובקיה ולא ענקית האלקטרו מצרפת – ובכל זאת זה יופיע לכמה ימים בעמוד האמיתי של הלהקה הצרפתית עד שזה יוסר משם (ובינתיים להקה אלמונית מקבלת האזנות. מבולבלות אבל האזנות).
לאחרונה זה ממש התגבר ובכוונה, לא בטעות. השבוע ראיתי בריליס ריידרז שלי ושל חבריי המון המון המון שירים של אמנים אלמוניים, ועליהם מתויגים אמנים מפורסמים ואהובים. בתמונה שפה מעל יש 3 שירים כאלה! רק השיר של אלט ג׳יי הוא באמת שלהם ואכן ברימיקס של בן דה וריס. כל השאר הם נון־שירים, ביטים משמימים בלי כלום, שעליהם תויגו (ללא רשות, אני בטוח) אמנים מוכשרים שבנו במשך שנים קריירה בדם יזע וכישרון.
שיתופי פעולה מפתיעים הם לא כאלה מופרכים בימינו, אבל אם משהו נראה לכם חשוד, תעיפו. לצערי אין דרך נוחה לדווח בספוטיפיי על מקרה כזה (אלא אם כן אתם בעלי הזכויות), אבל שיר שתשמעו פחות מ־30 שניות ממנו לא יירשם כהאזנה ואף אחד לא ירוויח ממנו במרמה.
זהו, ראו זאת כשירות לציבור.
חמישי בחצות השבוע עם שירים חדשים של, בין היתר:
אלילה דיאן, All them witches, A-trak, בק, ביונסה, בוי פאבלו, Christine and the queens,, דמיאן ג׳ורדו, ז׳ילברטו ז׳יל, הילה רוח, Homeshake, איברהים מעלוף עם אנג׳ליק קידו, ג׳יימי טי, לופה פיאסקו, Mars Volta, לירז, Muna, פאבלו נובל, רם אוריו עם עמיר לב, רג׳ינה ספקטור, שיי/אנטי, סוועד מאסי, סטלה דונלי, Weezer ועוד המון! [ספוטיפיים]
מה יצא השבוע בחזית האלבומים החדשים?
◼︎ Home, before and after, אלבום חדש של רג׳ינה ספקטור!
◼︎ בת ים, אלבום שלישי להילה רוח.
◼︎ Drill music in Zion, אלבום חדש של לופה פיאסקו.
◼︎ ובאותה הרוח של כותרת לאלבום, Reggae film star הוא אלבום חדש לדמיאן ג׳ורדו!
◼︎ Sometimes, forever, אלבום חמישי ל-Soccer Mommy.
◼︎ ובאותה סצינה, אלבום שלישי ל-Muna.
◼︎ אחרי שפוצצו את הבנדקאמפ שלהם באלבומי הופעה, Goose חוזרים עם אלבום אולפן חדש, Dripfield.
◼︎ Em casa com os Gil, אלבום חדש לז׳ילברטו ז׳יל בן ה־80 (ר׳ עוד בהמשך העונג)
◼︎ וגם ◼︎ Step by step, אי פי חדש ל-Braxe + Falcon (עוד עליהם בהמשך העונג) ◼︎ אלבום חדש לאמן ההאוס רון טרנט ◼︎ מה פספסתי?
אני יודע שאני אומר את זה מדי שבוע, אבל בחיי שאני מבסוט לאללה על התכנית שלי בגלגלצ מראשון האחרון. בין היתר כי הרשיתי לעצמי להיות משוחרר יותר בעריכה – תמיד יש כל כך הרבה חדש ומלהיב להספיק שאני מונע מעצמי להתעכב על דברים או לערוך לתכנית סתם שיר שבא לי טוב ברצף או מזיז אותי באותו שבוע אם הוא לא חדש חדש חדש. השבוע הרפיתי קצת, פתחתי עם שיר מ־1996 שלא קשור לכלום חוץ מזה שאני ממש ממש אוהב אותו, ובין המוני חדשים זרקתי גם פייבוריטס מכל מיני שנים, פלוס רצף שירים מאלבום המופת Melodrama של לורד, שחגג בשבוע שעבר 5 שנים לצאתו. בראשון הקרוב יש טווח אפילו גדול יותר של שנים (השיר הכי ישן הוא מ־1966) אבל הפוקוס הכללי הוא עדיין על חדש מאוד ומרגש מאוד. בואו, יהיה כיף ממש. הנה התכנית מראשון האחרון. [סטרים]
פסטיבל־יום חדש בישראל! ב־17 באוגוסט, שזה תכל׳ס ממש תיכף, ייערך Shuga, יעני סוכר, בלייב פארק ראשון לציון. בליינאפ? בנים מחו״ל: Jungle (איזה להיט!), Alt-J (שוב), Milky Chance, ופרדי גיבס. ובנות מישראל: יסמין מועלם (עם עטר מיינר, חבל), אקו, וג׳יי למוטה. כרטיסים ב־295 ש״ח ומעלה. פייר אם הייתי בארץ הייתי מוכן ללכת רק בשביל ג׳אנגל. [עברית]
ועוד אירוע נדיר ומרובה משתתפים: ב־27 באוגוסט יתקיים בהיכל מנורה בתל אביב כל הקופה, מופע אול־סטארז של ההיפ הישראלי החדש: טונה, נגה ארז, רביד פלוטניק, ג’ימבו ג’י, פלד, עטר מיינר, אורי שוחט, דיג׳יי מש, כהן, טדי נגוסה, סימה נון, אקו, שקל, עדן דרסו, אברהם לגסה, הלם תרבות, ווייב איש, תמיר בר, אורטגה, צוקוש, ליעד מאיר, עוזאל, מבוא הדודאים, לוקץ’ ו-Tapash. זה אירוע ניצחון ענק של הדור החדש ובמובן מסוים הבא של הראפ הישראלי. כמו שכתבתי באינסטה כשזה פורסם, זה משהו שלפני עשור היה בלתי נתפס ועכשיו הוא בלתי נמנע. מדהים כמה גדל והתבגר והתרחב ההיפ הופ הישראלי… ובכל זאת, אני חייב להתבאס רגע על זה שיש פה 4 נשים בין כל כך הרבה גברים. אני לא חושב שצריך להכריח את הליינאפ של ״כל הקופה״ לכלול עוד ראפריות שלא התפוצצו כמו נגה ארז, סימה נון, אקו ועדן דרסו. אני כן חושב שההיפ הופ הישראלי התקדם, ויש לו עוד הרבה מאוד לאן להתקדם. אם הייתי חלק מהסצינה הייתי מנסה לנהל הרבה שיחות עם כולן וכולם על איך פותחים/ות את השערים לעוד ראפריות, איך מטפחים/ות אותן כמו שמטפחים ראפר מוכשר, איך דואגים/ות שיעמדו בפניהן אותן מכשולים שעומדים בפני ראפר שמנסה לבנות קהל ולא מכשולים נוספים. ושוב, אם כבר מדברים על שוויון לכל המגדרים, הנה שוב עטר מיינר, שאני מרגיש מגוחך שאני זה שצריך להזכיר שוב ושוב לקהל שהוא הואשם (פומבית, לא משפטית) בהתעללות נפשית ומינית, פרסם משהו כמו ״זה לא נכון״ בפייסבוק וכל הסצינה והקהל שלו המשיך כאילו כלום. [עברית]
תזכורת תקופתית לפלייליסטים המתעדכנים־תדיר שלי בספוטיפיי:
◼︎ עשרים שירים מושלמים לעכשיו מתעדכן כמעט כל שבוע בשירים חדשים, מושלמים כולם
◼︎ התכנית של גיא חג׳ג׳ בגלגלצ הוא פלייליסט שאוסף את כל מה שהשמעתי (או תכננתי להשמיע ולא הספקתי) בתכנית השבועית שלי
◼︎ ורדיו עונג שבת כולל כבר 1,756 שירים ואת כולם אני אוהב בצורה יוצאת דופן. [ספוטיפיי, הכל]
הדיג׳יי המצוין אלישע לווינסון, המכונה DJ Balaboosta, קפץ לרדיו אנטנה לשעה יפהפיה של ביטים, עם נטייה חזקה לאלקטרוניקה איטית יותר עם תבלינים מדרום אמריקה, בול כמו שאני אוהב. [טיוב]
בגרדיאן הפיקו סרט תיעודי קצר (28 דקות) על להקת משרוע׳ ליילה, והתפקיד המכריע שלה במהפכה הקווירית בעולם הערבי, כך על פי הגרדיאן. [טיוב, אנגלית]
אני אשכרה זוכר, במעומעם אבל זוכר, שצפיתי לפני 20 שנה בתכנית של לואי ת׳רו הענק בערוץ 8 שבה הוא הסתובב עם ראפרים בארה״ב ואפילו ניסה לכתוב שיר ראפ משלו. איך קרה ש־22 אחרי שהמציא שיר ראפ קצרצר וגרוע, לואי ת׳רו מצא את עצמו צופה בשיר שלו מתפוצץ כלהיט ויראלי בטיקטוק, ומשם גם בספוטיפיי, ובאנשים כמו שאקירה, אנטוני הופקינס ומייגן דה סטליון רוקדים לצליליו? הניו יורק טיימס יושבים איתו לשיחה, ומביאים כמובן את כל הלינקים לסרטונים שצריך כדי להבין מה משגע את האינטרנט כרגע. [אנגלית. מאמר חינמי]
בניו יורקר שואלים, וכמובן גם עונים, על השאלה: איך BTS הפכה ללהקת הפופ הכי פופולרית בהיסטוריה? [אנגלית]
כהן הולך לאיבוד בפלנטריום ואז בחלל בקליפ חדש ל״כוכב אחד״. [טיוב]
מתן שרון מתקצר לנו בעברית סיפור מרתק שהוא שמע בפודקאסט: האם מפיק ההיפ הופ המשפיע J Dilla שאב את הסגנון הייחודי והמהפכני שלו מסצינה ״מקולקלת״ בסרט קולנוע מהסבנטיז? [עברית, פייסבוק]
איך מכניסים 15,000 תקליטים ודיסקים לדירה אחת? אני מניח שצריך הרבה כסף: קודם כדי לקנות את כל התקליטים והדיסקים האלה, שנית כדי שתהיה לך דירה, שלישית כדי לשלם למעצבת הפנים שני רינג שתבריק לך הברקות יפות לאיחסון אוסף מוזיקה ענקי בחלקים, בכל חדר בבית. ואיזה אופי יש עכשיו לבית הזה! אני מכיר בחור פה בוונקובר עם אוסף של 15 אלף תקליטים – הוא דאג לקנות בית עם גאראז׳ ולהמיר את הגאראז׳ להיכל התקליטים שלו. הביצוע של שני מוצלח יותר. [עברית]
והנה מה שעושים מפיקי רוק משפיעים, מסתבר: סטיב אלביני, שידוע בתור האיש הקליט ובמידה מסוימת הגדיר את הסאונד של הפיקסיז המוקדמים, נירוונה של In Utero, הברידרז וגם אלבומים של ג׳ואנה ניוסם, טיי סגל ופי ג׳יי הארווי, זכה בשבוע שעבר באליפות העולם בפוקר… בפעם השנייה. [אנגלית]
התכנית של נועה ארגוב בכאן88, ״אוסף פרטי״, תמיד מצוינת – אבל לכבוד Juneteenth, היום המציין את ביטול העבדות בארה״ב, היא רקחה שעה כל כך מושלמת שהייתי חייב לרוץ ולהמליץ פה. [סטרים]
דוקו כל כך קצר שזה ממש קמצנות מרושעת: קנדריק לאמאר מבקר בגאנה. [טיוב]
איך קונים/ות מיקרופון חדש בניירובי? ובכן, אמזון מוכנים לשלוח לשם אבל במחיר אללה איסתור, ושירות הדואר של קנייה גרוע אפילו מזה הישראלי. אז מה עושים/ות? איך משיגים/ות דברים מחו״ל כשגרים בקנייה? אל חשש, מסתדרים/ות. [אנגלית]
כתבה מעניינת בקומפלקס – מגזין שמבין דבר או שניים בראפ – על המחתרת החדשה והבוערת של הראפ. וכשהמחתרת בוערת, במיוחד בראפ, אתם/ן יודעים/ות היטב שבעוד מקסימום 5 שנים נשמע את זה במיינסטרים של המיינסטרים. [אנגלית]
מחלקת גנים ונוף אמנות ותרבות של גוגל פינקה במיוחד הפעם עם ״הקצב של ז׳יל״, רטרוספקטיבה ענקית שכולה מוקדשת לענק המוזיקלי הברזילאי ז׳ילברטו ז׳יל, בשיתוף הארכיון הרשמי שלו. נתחיל מהחלק האהוב עליי. לפני 40 שנה, ב־1982, ז׳יל הקליט אלבום בארצות הברית, באנגלית. הוא שיתף פעולה עם כמה מנגני האולפן המחוננים של התקופה ועבד עם מעבד ומפיק נהדר. הוא אפילו הקליט דואט עם רוברטה פלאק! אבל אז, אחרי שהאלבום הושלם ולפני שהוא יצא לאור, ז׳יל החליט לגנוז אותו. היו לו ספקות, הוא לא היה מרוצה. האלבום לא צורף לארכיון שלו וז׳יל עצמו האמין שהעותק היחיד של האלבום אבד לנצח. ונחשו מה? נכון מאוד. כאן אפשר לשמוע שירים מהאלבום הגנוז שנמצא, וללמוד על הסיפור שלו.
עוד בספשל המרהיב, בערך 100 (!!!) סיפורים, גלריות ואוספים שונים: הביוגרפיה של הדיסקוגרפיה שלו, החברוּת ושותפות הדרך עם קייטנו ולוסו, גרסאות קריוקי חדשות לשירים שלו (הערוצים המקוריים של השירים מינוס השירה!), ז׳יל עם סטיבי וונדר, ואפילו ההיסטוריה שלו עם האקורדיון. זה נמשך עד מה שנראה כמו אינסוף. [אנגלית]
טיילר, היוצר, מתארח לשעתיים בתכנית הרדיו של לואיז צ׳ן ברדיו NTS להשמיע מוזיקה שהוא אוהב. צפו להפתעות כרגיל. [סטרים]
כתבה מאירת עיניים בניו יורק טיימס על איך הצליחה יוסטון, אחת הערים עם הכי הרבה מחוסרי דיור בארה״ב, לפתור את משבר מחוסרי הדיור טוב יותר מכל עיר אחרת. ממליץ מאוד. [אנגלית; פתחתי לכם לקריאה חינם]
איך סקסופוניסטית כליזמר אמריקאית הצליחה להבריח סודות לתוך רוסיה הסובייטית? היא הצפינה אותם בתווים שלה. [אנגלית]
אני חולה עם עמרי אנגל, אני חושב שמדובר בגאון קומי ובמוזיקאי מחונן, שהברכה הגדולה והקללה הקטנה שלו היא שהוא לא לוקח את עצמו ברצינות. הוא גם כנראה היחיד שיכול לגרום לי לשלוח לכל מי שאני מכיר מה שהוא תשדיר שירות אמיתי לעידוד גילוי מוקדם של סרטן האשכים – פשוט כי זה סרטון קורע ומבריק ומאוד עמרי אנגל. [טיוב]
ואם כבר מוזיקה מצחיקה מאוד, לערוץ הכיבוד יש סרט קולנוע חדש! הנה הטריילר. [טיוב, עברית]
איך מחליטים/ות באיזה גודל גופן יופיע שם של אמן או להקה בפוסטר של פסטיבל? לא בקלות ולא בתום לב, לפי הכתבה הזו שחושפת את הלחצים, האיומים והטנטרומים שמגיעים מצד סוכנים, אמנים וחברות הפקה בבואם להחליט איפה ימוקם כל שם. [אנגלית]
בשבועיים האחרונים השמעתי בתכנית רדיו שלי שירים של Braxe + Falcon, דואו חדש של שני מפיקים לא חדשים בכלל. שניהם, מעניין לציין, שיתפו פעולה בתחילת הגל הגדול הראשון של French Touch עם תומא בנגלטר מדאפט פאנק. דיג׳יי פלקון יצר איתו את Together, צמד שהוציא שני קטעים מעולים ומאוד מאוד פרנץ׳ האוסיים בתקופה שבה הוגדר הסאונד הזה, וגם את הגרסה המקורית של "Call on me" שהפך ללהיט היסטרי אצל אריק פריידז. ואלן ברקס שיתף עם בנגלטר פעולה תחת השם Stardust כדי ליצור שיר אחד בלבד, והוא להיט הנצח "Music sounds better with you".
על כלללללל פנים, ברקס ופלקון ביצעו לאחרונה איחוד כוחות רשמי היסטורי לצמד, והוציאו בסופ״ש האחרון EP בכורה נהדר, מעניין ומאוד בטעם של פרנץ׳ האוס של פעם. הם גם מארחים שם את מתוק שלנו Panda Bear לסוג של להיט ליל קיץ בלב שלי, "Step by step". בפיצ׳פורק יושבים לשוחח איתם, ובעיניי זה ראיון מצוין ומרתק. [סטרימים, טיובז, אנגלית]
מלאאאא הופעות חיות מצולמות היטב בערוץ המוזיקה של Arte. בין החדשות אפשר למצוא פה הופעות מפסטיבל המטאל Hellfest והופעות יחידות של IDLES, Daniel Avery, Floorplan, אבישי כהן טריו, בקסטר דיורי עם ג׳ני בת׳, הניה ראני, שרלוט אדיג׳רי ובוליס פופול, ועוד המווווון. [טיוב]
מעולם בחיים שלי לא התעניינתי בבייסבול עד שראיתי את שני הסרטונים האלה על קבוצת הבייסבול Savannah Bananas, שאמנם לא טכנית משנה את חוקי המשחק עצמו, אבל בכל מובן אחר היא לגמרי משנה את חוקי המשחק. המניע המוביל את כל ההתנהלות שלה היא לא: איך מנצחים? המניע הוא: איך עושים הכי הרבה כיף, לנו ולקהל שלנו? ובמשחק איטי וארוך ומשעמם כמו בייסבול, הגישה הזו עובדת – הקהל שלהם נוהר להופעות, סליחה משחקים, כל המשחקים שלהם מלאים, וההתלהבות הזו אפילו הובילה אותם לאליפות בליגה שלהם. הכיף משתלם! [טיוב, אנגלית]
המפיק הצרפתי הלוהט Myd, שהוציא לאחרונה את מרומם הרחבות והלב "Domino" עם קליפ מושקע ומטופש כראוי, הקליט שני סטים לרדיו החדש של הלייבל אד באנגר, בשירות הסטרימינג Keakie (האזנה חינם). בכלל, השירות הזה נראה כמו כלי גילוי מוזיקלי נפלא, עם המוני מיקסים ו״תכניות רדיו״ באצירת דיג׳ייז, אמנים/יות, לייבלים ועורכים/ות. [אנגלית]
האינטרנט מודיע בצער מועט מאוד על מותו ב… מה ההיפך מ״טרם עת״? בכל אופן, אינטרנט אקספלורר, הדפדפן המהפכני של מיקרוסופט, הולך לעולמו אחרי 26 שנות שירות. מדהים להיזכר שפעם הוא באמת היה, לכמה רגעים, הדפדפן הכי טוב באינטרנט. [אנגלית]
לעמיר לב יש אלבום חדש, רומה, וזו סיבה בפני עצמה לחגיגה כי בכל פעם שמשורר האמת הזה פותח את הפה והגיטרה, גם הלב נפתח לכל מי שמואיל/ה להאזין. אודי שרבני כותב על שיר אחד במיוחד, השיר הסוגר את האלבום, ״שרשרת״, שהוא באמת שיר יפה בצורה יוצאת דופן. אני ממליץ לשמוע קודם את השיר לבדו, טרם המחשבות של שרבני:
אני מרשה לעצמי להגיד שהוא, עמיר לב – מהכותבים הטובים בעולם לדעתי – הגיע בשיר הזה למה שהוא תמיד רצה, טקסטואלית. כלומר, כל השירים שלו עד כה, היו הכנה לשיר הזה. לדבר הזה שמלכד את כל מהותו כיוצר
[עברית]
נראה שסאמפה דה גרייט, בקלות הראפרית האהובה עליי כיום, מכינה לנו משהו משהו. [אנגלית]
בדרך כלל אני מזמין אתכם/ן לתמוך בעונג שבת דרך פטריאון, ותמיד אשמח אם תעשו את זה, אבל הפעם יש לי בקשה אחרת: אם יש לכם/ן חבר/ה שאוהב/ת מוזיקה, או י/תפיק שמחה מלהכיר את עונג שבת ולא מכיר/ה – שלחו לו/ה לינק. פשוט לינק לפה בהודעה פרטית, או איך שלא נוח לכם/ן.
אני חושב שיש עוד המון א.נשים שישמחו וייהנו להכיר מוזיקה חדשה ובכלל דרך עונג שבת, ואני לא מכיר דרך טובה יותר בעולם להגיע לפה מאשר המלצה אישית מפה לאוזן. אז אם יוצא לכם/ן, תודה. [תודה!]
מי שומר על השומרים? אין לי מושג, אבל אני יודע מי מראיין את המראיינים: רוני קובן בשיחה עם קובי מידן. [טיוב, עברית]
אבל עזבו, זה היה בשביל החידוד (וגם כי אני אוהב מטא ראיונות). מה שבאמת מרגש אותי הוא השיחה של רוני קובן עם אסף אמדורסקי, המוזיקאי עם העברית המדוברת היפה ביותר בארץ כנראה. [טיוב, עברית]
שבו על ברכיי, נכדים, ואספר לכם סיפור על שנת 2002. באותן שנים, ״אינדי ישראלי״ לא היה קטגוריה בספוטיפיי כי לא היה ספוטיפיי, אבל הוא לא היה גם קטגוריה בחנויות דיסקים, שעדיין נמכרו. הוא היה קיים, כמובן, אבל הוא היה כל כך בשוליים, כל כך נטול קהל וסקס אפיל, שדברים שגרתיים בימינו כמו הופעת סולו בבארבי של מוזיקאי/ת שעושה מוזיקה כמו של הילה רוח או גון בן ארי הייתה במקרה הטוב חלום ובמקרה הרע בדיחה עצובה. והנה אנחנו פה היום. אבל אז, הו אז, אז המצב היה עגום. מי שבכלל טרח להתעניין במוזיקה ישראלית עצמאית היה צריך לחפש אותה טוב, והמקום הכי טוב למצוא אותה היה בפורומים של מוזיקה ישראלית ובאתרי מוזיקה עצמאיים כמו השרת העיוור, אינדי, או קיוב. וכמובן, באחת התכניות הארציות היחידות שהשמיעה אינדי ישראלי באותן שנים בקביעות: הקצה (קול קמפוס השמיעו דברים כאלה כל הזמן, אבל שידרו רק במרכז והיית צריך לדעת שהם קיימים כדי לשמוע אותם אונליין).
בקצה שמעתי בפעם הראשונה שיר של Jay Walk Snail, וכשקוואמי אמר שמדובר בזמר ישראלי, נעתקה נשימתי. בוודאי, שמעתי עד אז מוזיקאים ישראליים ששרים באנגלית, אבל זה פשוט תמיד נשמע ככה, כמו ישראלים ששרים באנגלית. לא רק המבטא, גם הסאונד והגישה, לא משנה כמה הם שאבו מאנגליה או ארה״ב, היו בבירור מישראל (דבר שאינו בהכרח חולשה, כמו שהוכיחו איזבו למשל). אבל Jay Walk Snail הייתה הפעם הראשונה ששמעתי מוזיקה מכאן, מישראל, שעמדה מבחינתי בקלות על אותו מדף דיסקים יחד עם אליוט סמית׳ או Grandaddy. המדובר בבחור ישראלי מקסים שאחרי כמה שנים גם יצא לי לפגוש, אורן להב (וזוגתו דאז מיה קרקובסקי). הוא הוציא שני אלבומים בלבד תחת השם הזה, אם אני לא טועה הראשון יצא בבייסמנט (לייבל הרשת של פאקט רקורדס) והשני יצא באודיו קולאז׳, הלייבל קצר הימים שניהל יורם אליקים באן אם סי אחרי סגירת פאקט. אולי אני מתבלבל. בכל אופן, האלבום השני יצא כאלבום כפול, כשהדיסק השני הוא בעצם האלבום הראשון שיצא קודם רק ברשת. שמעתי אותו שנים, הוא היה ונשאר אחד האלבומים הישראליים האהובים עליי של אותו עשור. עד היום אני מזמזם את "The telephone boy", את "The stationary" ואת "My Jaguar".
מה רבה הייתה שמחתי כשאסף אנטמן היקר כתב לי לאחרונה ששני האלבומים האלה עלו כריליס יחיד לשירותי הסטרימינג (שירים 1-10 הם האלבום השני; שירים 11-29 הם האלבום הראשון, מינוס השיר הזה שמשום מה חסר). עצם העובדה שאני יכול לפתוח ספוטיפיי או טיידל מתי שאני רק רוצה ולשמוע את השירים היפהפיים של אורן להב, שחשבתי שנשארו על הדיסק הכפול שאיחסנתי בארץ וגם ככה אין לי מכשיר לנגן אותו בו – איזו מתנה עצומה. תודה, אורן, שדאגת שהמוזיקה הזו תהיה נגישה לנו. [סטרימים]
עוד מזה? הירשמו ותקבלו כל עונג חדש ישר למייל. עדכונים כמעט יומיומיים אפשר למצוא בטלגרם של העונג ובסטוריז באינסטגרם שלי. נתקלתם בלינק נפלא? הפליאו לי אותו למייל.
שתהיה שבת שבוגי! איזה כיף.