תקציר:
א. מה פה קורה פה.
ב. השרת העיוור? Ynet?
ג. משפחה.

א. מה פה קורה פה.

היי, איזה בלוג נחמד.
הדבר הראשון שאני אומר לאנשים על האתר הזה הוא שהוא לא בלוג. אנא, אל תקראו לו ככה, הוא נעלב. בלוג הוא יומן רשת אישי. מעצבן אותי שכל אתר תוכן שמתעדכן תקופתית, או יושב על פלטפורמה של וורדפרס, נחשב לבלוג. אין פה תוכן בלוגי.
הו, אוקיי, סליחה באמת, מיסטר סמארטי-פנטס. אז מה זה האתר הזה?
עונג שבת.
אז לקרוא לו עונג שבת?
או "העונג", או "העונג.קום", אם אתה רוצה. או צ'רלס.
צ'רלס?
כן, זה מלכותי כזה.
אוקיי, אז מה אוכל למצוא בצ'רלס?
מלא דברים! קודם כל, מדי יום שישי מתפרסם פה העונג שבת עצמו, שהוא עיקר האתר.
ומה זה העונג שבת השבועי הזה? מדליקים נרות, וזה?
לא בדיוק. מדובר בפוסט ארוך מאוד של כמה עשרות אייטמים, שמקבץ את הטוב והמעניין ביותר בו נתקלתי ברשת בשבוע האחרון, בעיקר בתחומי המוזיקה, אבל לא רק: שירים להורדה, קליפים לצפייה, כתבות וראיונות בעברית ואנגלית, אתרים מעניינים, משחקים טיפשיים, קומיקס, ספרות, קולנוע, כלמיני דברים.
היי, אמרת פוסט! פוסט זאת מילה של בלוגרים!
התכוונתי ל… פוסט-מודרניסטי.
אה. אוקיי, אז אתה אומר שזה עולה כל יום שישי. אז בעצם אין לי סיבה להיכנס לפה בשאר השבוע, נכון?
טעות נפוצה, ידידי! במהלך השבוע הולכים פה דברים שאתה לא מאמין – אורגיות וקרבות איגרוף בין הומלסים. אבל אותם אנחנו לא מעלים לאתר. מה שכן עולה הם פוסטים של מדורי תקשיבו רגע, עונג מדף, שורה בציבור, דיסק במתנה ואחרים…
עונג מדף…? תקשיבו רגע…? מה זה השטויות האלה?
עונג מדף הוא מדור הספרים. לא תמצא בו ביקורות על מאיר שלו האחרון, אלא כתבות קטנות על קומיקס, ספרים שקשורים למוזיקה, וכדומה. תקשיבו רגע הוא פינה כפולה, גם של המלצות מוזיקליות בודדות וגם של אוספים תקופתיים מלאי כל טוב. במדור שורה בציבור תמצא את פרויקט אמנות הרחוב שלנו, בו אנחנו מפצירים בקוראי העונג להדביק בעולמם פתקים קטנים עם שורות משירים שהם אוהבים. ומדור דיסק במתנה כבר מסביר את עצמו – מדי פעם אני מחלק כאן דיסקים חדשים ומשובחים, לרוב ישראליים, במתנה.
מגניב, מתנות אני אוהב. אז מה, אתה עושה פה את הכל לבד?
לא בדיוק. אני כותב את הכל, כן, אבל בעונג שבת השבועי יש לא מעט לינקים שנשלחים אליי מגולשים טובים ונחמדים, שנתקלים במשהו מעניין ורוצים לחלוק אותו, ופרויקט שורה בציבור, כמובן, מסתמך אך ורק עליכם. באופן כללי לא כיף לשחק לבד, ואני משתדל לשתף את הקוראים כמה שאפשר.
ומי אתה?
אני גיא.
אתה מקבל כסף על הכתיבה בעונג שבת?
לא. למעשה, אני מפסיד כסף – גם כי אני משקיע בו הרבה שעות, וגם כי עולה לי כסף לאחסן אותו. אבל אם אתה נהנה באופן קבוע, אודה לך אם תיתן כמה שקלים למימון האיחסון של האתר.
מגניב, עשית לי חשק לשלוח לך לינקים, כסף ותמונות עירום שלי. איפה אני מוצא את המייל שלך, קיבינימט?
אה, הוא מתחבא בעמוד יצירת קשר.
למה הוא לא מופיע בעמוד הראשי של האתר וזהו?
כדי למזער ספאם.
מה זה ספאם?
לך מפה, ילד.
טוב.
אבל רגע! אם יש לי זיכרון מחורבן ואני לא זוכר להיכנס ולבדוק מה חדש, אתה יכול להזכיר לי בבקשה?
בטח. אתה יכול להירשם לרשימת התפוצה ולקבל תזכורת במייל בכל פעם שיש עדכון באתר. ואתה יכול גם לעשות מנוי על פיד ה-RSS שלנו.
מה זה RSS?
לך מפה, ילד.
טוב.

ב. השרת העיוור? Ynet?

היי, אני חבר של ההוא מקודם, יש לי כמה שאלות. אפשר?
שוט, מיסטר.
שמעתי שאתה בכלל מנהל של השרת העיוור, והאתר הזה הוא חלק ממזימה להשתלטות עולמית! היכנע, נבל!
אה. אה… כן. זו… אה… דיסאינפורמציה. פרקליטי מרשה לי לאשר כרגע את העובדה שניהלתי את השרת במשך שנתיים ומשהו.
כן, אני זוכר באמת שהעונג שבת היה מדור בשרת פעם, לפני שערקת לפה, בוגד מסריח. מה הסיפור הזה, באמת? למה עברת?
בקיצור נמרץ: 1. כי העונג מעולם לא נועד להשתלט על מדור החדשות של השרת. מדור החדשות בשרת צריך להכיל חדשות. לא עונג שבת. 2. כי השרת העיוור הוא אתר שמבוסס על מאמץ קבוצתי. העונג היה שם, בעצם, נטע זר – כי הוא היה מדור אישי לחלוטין. אני כתבתי אותו לבד, והוא ביטא רק את הדעות שלי. 3. כי אני יכול להשוויץ שיש לי אתר משלי.
אז אתה עריק, בעצם.
באופן חלקי.
ומה הסיפור עם Ynet? אתה בכלל בורגני מסריח שהתמסחר ואתה כותב לאתר של ידיעות?
כן. אני מבקר מוזיקה וכותב עוד כמה דברים במדור התרבות של Ynet, ואני לא מתבייש בפרנסה שלי. אתה כן?

ג. משפחה

היי, אני אחותו של זה מהשאלות האחרונות. ראיתי בכל מיני מקומות לינקים לאתרים אחרים עם הסיומת haoneg.com, זה קשור אליך?
מאוד! כשקניתי את הדומיין הזה (כתובת האתר) והספייס שלו, החלטתי להקים פה משפחה קטנה של אתרים.
אוקיי, אבל מה יש באתרים האלה? כאילו חברים שלך, או דברים שקשורים למוזיקה, או מה?
גם וגם, בעצם. את פופטארט שכותבת בלוג מפ3, וסיטימיול, שהוא בלוג המוזיקה של רנן, וגם את זה מסתובב, בלוג המוזיקה הישראלית הנדירה של ערן דינר. לאחרונה הצטרפו יעל מאירי שמצלמת תמונות נפלאות בהופעות, יעל רגב שכותבת על מוזיקה ישראלית ושאר דברים, ודולי שאוספת תוכן עצמאי מבריק בעברית.
אה, מגניב. רגע, ואם גם לי יש רעיון מגניב לאתר כזה, או שיש לי רעיון או בלוג מוזיקה בישראבלוג או משהו דומה, ואני רוצה להצטרף למשפחה? אפשר?
אפשר לכתוב לי ולספר לי על זה, ונראה אם זה יתאים. לא הכל מתאים לי, אז לא תמיד אני מסכים. אבל זה לא אומר כלום – תמיד אפשר לפתוח אתר לבד, אני סתם מנסה ליצור אשכול אתרים מסוים שקולע לטעמי האישי.
אתה פלצן.
כן, אמרו לי את זה.
אפשר לשכב אתך?
אפשר לנסות! אבל לא כדאי, החברה שלי יכולה להיות אלימה מאוד.