"לפעמים אין ציטוט מתאים לפתוח איתו את העונג" – אברהם שלונסקי

1. עוד רגע נגיע לאייטם הראשון והמרגש ביותר של השבוע, מבחינתי, אבל רגע לפני כן, שימו לב לבחור החמוד מצד שמאל בתמונה. זה עם הזקן המבולגן והעיניים הסקרניות. ג'וזייה וולף, אחיו של יוני וולף ושותפו ל-?Why (עוד רגע! באייטם הבא!), הוציא החודש אלבום בכורה נפלא בשם Jet lag. כצפוי, זה נשמע כמו אח מוזיקלי של ?Why. כלי ההקשה והקסילופונים שג'וזייה מופקד עליהם בדרך כלל בלהקת האם (או האח) בהחלט שם, אבל השירה, הכתיבה והעיבודים שונים מאוד, יפים מאוד, ולא יוצאים לי מהאוזניים השבוע. "The new car" הוא אחד ההיילייטס באלבום הזה, ומזכיר מעט את ג'ייסון ליטל, את בן גיבארד, ובעיקר את Jay walk snail הישראלי. ואיזה כיף שעוד רגע נראה אותו כאן שוב. [מפ3]



2. השמועות הסתובבו פה כבר חודשים, אבל עכשיו זה רשמי', והשמחה רבה: ?Why חוזרים לביקור נוסף בתל אביב ב-29.4 (ווהו!), ומביאים איתם הפעם גם את Fog (ווהו!), איתם הם כבר הקליטו פעם את Hymie's Basement, אלבום שבטח יזכה לייצוג נכבד בהופעה שמחכה לנו בבארבי. וחימום? ג'וזייה וולף! בקרוב, תהיה לכם הזדמנות לשאול את ?Why שאלות, דרך העונג. [ווהו!]
3. וגם Xiu Xiu, אחת הלהקות הכי מפחידות\מעולות שאני מכיר, מגיעה לשתי הופעות בישראל ב-19 וב-20 במאי, בירושלים ובתל אביב, בהתאמה. איזה כיף\פחד! [עברית]



4. השבוע סיימתי את It still moves, ספר המסע בעקבות מוזיקת האמריקנה, שהייתי בטוח שאיבדתי אבל בסוף החברה שלי מצאה אותו מונח בשירותים (נשבע לכם שחיפשתי שם שש פעמים!), ושמחתי לקרוא אותו עד סופו וגם לכתוב עליו כאן כמה מילים. אמנדה פטרוסיץ', כותבת הספר, הסכימה לי לתרגם לעברית מה שהיא כתבה על השירים שליוו את הספר המוזיקלי הזה. הכל כאן. [עברית]
5. My morning candy, בלוג השיר היומי הנפלא של קנדי הישראלית, עבר מתיחת פנים והתחדש בעיצוב חדש וחתיכי? מזל"ט! וגם חידוש מוצלח במיוחד לבעלי אייפון: התאמה מושלמת של הבלוג לאייפון. קול. [עברית]


טרנד, או צירוף מקרים?

6. נדב לזר שם לב שתמונת היחצ החדשה של קרן פלס מזכירה מדי את זו של רות דולורס וייס, ובן שלו מרחיב בעניין זמרות המצטלמות בשדות. אני מזמן תוהה איך זה, זה וזה קיימים באותו היקום בבת אחת. [עברית, פיקסלים]
7. [תודה לאסף] האלבום החדש והנהדר של Broken bells, הצמד שידוע יותר בנפרד כמפיק העל דיינג'רמאוס וג'יימס מרסר, סולן The Shins, ניתן להאזנה מלאה ב-NPR והשמחה רבה. זה לא אלבום אחיד ברמתו בעיניי וגם לא אלבום ענקי, אבל דיינג'רמאוס מימיו לא הוציא תחת ידיו המיומנות אלבום עם סאונד משעמם, וגם הפעמונים השבורים אינם יוצאי דופן. שווה לשמוע. [סטרים]
8. [תודה לשמש שמש] סרטון האנימציה Western Spaghetti הוא מבריק לא בגלל הטכניקה שלו אלא בגלל השימוש מלא הדמיון בחפצים ביתיים כמו שטר דולר, קוביות משחק, נייר כסף, דוקים וגומיות צבעוניות כדי להמחיז מחדש הכנה פשוטה של ספגטי ברוטב עגבניות. מלבב, וגרם לי לצחוק בהנאה גדולה. [טיוב]
9. פתגמים נולדו כדי לעזור לנו לזכור במשפט קליט שיעור חשוב לחיים. לכן שננו: מחקת מגובה לא מחקת. רוצה לומר: גבה פן יבולע לך כשתמחק בטעות. [עברית]
10. כשאמנדה פאלמר פרסמה בטוויטר שלה את הקליפ החדש של OK Go (נו, אלה עם ההליכונים?) והקלקתי עליו, היו לו 310 צפיות ביוטיוב. יום אחד מאוחר יותר היו לו 964,752 צפיות. ובצדק: הוא מבריק, מענג ומשעשע לחלוטין. וגם השיר לא רע, אבל מי זוכר את השיר? OK Go ממתגים את עצמם כלהקה עם קליפים מבריקים ומושקעים (וזולים), וזה נהדר, אבל זה עלול לבוא על חשבון המוזיקה שלהם. כך או כך, זכינו בקליפ מעולה במיוחד. אני די בטוח שהיו עוד כמה קליפי-דומינו בעבר, מישהו זוכר אותם ורוצה לשים לינק בתגובות? [טיוב]
11. לאלקטרה, להקה שאני אוהב-לא-אוהב (תלוי ביום), יש שיר חדש, "Coming to see you", שמריח מאוד מהארקטיק מאנקיז הפעם. אפשר לשמוע ולהוריד בחינם באתר הלהקה ובאנובה, שם הם כפי הנראה חתמו לאחרונה לפי הלינק. [מייל = מפ3]
12. [תודה לשיר] הראש שלכם שוצף רעיונות וחלומות, אבל אתם לא יודעים איך להעביר אותם לאנשים שסביבכם בצורה שבה יבינו שאתם גאונים ולא יחשבו שאתם סתם סובלים מ-ADHD? אל חשש, MIT לעזרתכם! הקומיקס הקצר הזה יסביר לכם איך לסדר מחשבות ורעיונות בצורה גרפית וטקסטואלית על הנייר, כדי שעוד אנשים – אלה שמחוץ לראש שלכם – יבינו על מה לעזאזל אתם מדברים. שימושי. [אנגלית]


(CC)

13. [תודה לאייל] בנוסף למוזיקה המדהימה שלהם, תודה נוספת מגיעה לפורטיסהד על כך שהכירו לדור חדש (כולל לי) של מאזינים את הפנדר-רודס. פנדר-רודס הוא בעצם שם של חברה לכלי נגינה (שמוכרת היום יותר כ"פנדר" וזהו, אני חושב שהייתה שם איזו פרידה), אבל זה כינוי שגור לקלידים חשמליים נפלאים משנות השבעים, עם צליל מעט חרוך בקצהו, מין דיסטורשן קל שבקלים שהופך את הצליל החם והנהדר של הקלידים האלה לאפילו יותר חם ונהדר. הבלוג המוצלח Never enough Rhodes כשמו כן הוא, מביא עוד ועוד ועוד ועוד הקלטות נהדרות שמציגות את הכלי האהוב. [אנגלית, סטרים]
14. האם נחה קללה על היפ הופ ישראלי מעולה? רגע אחרי שהוציאה את אלבום הבכורה המדהים שלנו, התפרקה להקת פרברים רפיוג'יז והפסיקה להופיע. עכשיו הסיפור חוזר עם הפרדוקס, שהוציאו אלבום אחד (שלא שמעתי אבל נחשב לאחד הטובים ביותר שיצאו בארץ מאז שיש היפ הופ בעברית, ומהולל ע"י קוואמי ואחרים) ומיד אחר כך התפרקו. הבלוגר TakTik יוצא לברר איך התרחש המחדל. [עברית]
15. אורן ראב חוגג 3 שנים לבלוג המעולה שלו והזמין כותבים ואנשים שהוא אוהב לענות על השאלה הקשה: "איזה אלבום שינה את הדרך שבה אתה מאזין למוזיקה?". בינתיים הצטברו שם תשובותיהם של בועז כהן, קסטה ועידו שחם, ועוד הזרוע נטויה. [עברית]
16. ואם חשבתם שהקליפ של OK Go הוא טוב, חכו שתראו את הקליפ הכי טוב בעולם. לא, ברצינות, זה פשוט מדהים. [בהצלחה]
17. [תודה לדן-יה] Noteput הוא דרך נפלאה ללמוד תווים, או כמו שמנסחת את זה דן-יה בהתלהבות: "מין שולחן אור שהוא בעצם חמשה שהיא בעצם שולחן מגע". אדיר. [וימאו, אנגלית]
18. [תודה לעמית דר] שמדווח כי אפשר כבר להוריד שיר ראשון, "Goodbye sweet dreams", מהפרויקט המשותף של רוקי אריקסון ואוקרביל ריבר. כל מה שעליכם לעשות הוא להירשם לרשימת התפוצה של אריקסון. לא שיר מדהים ובלתי נשכח, אבל בטח לא רע. [מפ3]
19. Revelstone היא להקה מעניינת, עוד לפני ששומעים את המוזיקה שלה. היא מורכבת מסטודנטים לרפואה מישראל, איראן, קנדה, נורווגיה, גרמניה והונגריה. והם גם לא רעים בכלל. טל הראל, הישראלי והמתופף שבחבורה, מספר ש"הכל התחיל כתחביב עד שהוזמנו להופיע בפסטיבל זיגט בבודפשט ומאז הכל השתנה…". האלבום החדש שלהם, Borders, יצא לאחרונה, והנה מתנה קטנה מיוחדת לקוראי העונג מלהקת ה-Doctors without borders* הזו. [חלל, זיפ]


ערוץ המוזיקה

20. [תודה לערן כ"ץ] איך נראה תקליט ויניל דרך מיקרוסקופ אלקטרוני? א-הא. ידעתי שתשאלו את זה. אז הנה התשובה. [אנגלית, פיקסלים]
21. לירון תאני כועס. הוא כועס על משרד החינוך, אשר מפלה לרעה, לדעתו, את הרוק והפופ הישראלי, ומעדיפה לתמוך כלכלית במוזיקה קלאסית, מזרחית וג'אז. האם הרוק והפופ מופלים, והאם הם אכן מפסידים מכך? האם הזעם המנומק של תאני מוצדק? קראו והחליטו, ויש גם דיון בתגובות. [עברית]
22. שילכו לעזאזל דיוויד ברן ופאטבוי סלים, שהגשימו פנטזיות של קוראי עונג רבים בעצם זה שהיו באותו החדר עם טורי איימוס, מרתה ויינרייט, סנט וינסנט, שרון ג'ונס, נלי מ'קיי, אליס ראסל, שרה וורדן, סיה, רושין מרפי ועוד. כל זה קרה באלבום החדש של צמד הגברים, Here lies love, הכולל 22 שירים כשעל המיקרופון כל הזמרות הנפלאות האלה ועוד. אם זה מרגיע לכם את הקנאה, מנגן הטעימות של האלבום מצטייר אלבום די מחורבן. [סטרים, אנגלית]
23. The Delta Mirror הקליטו קאבר ל-"Blind" המעולה של TV on the radio. ביצוע מעניין מאוד, אם כי לא מתקרב לקרסולי המקור. למעשה, אני חושב שהביצוע הזה יכול להתקיים רק עבור מי שמכיר את המקור. בלעדיו, זה סתם. [מפ3]
24. [ויה ויה] מכירים את זה שזה קורה? אח, כל כך מוכר. [אנגלית]
25. [תודה לערן כ"ץ] שכותב: "לכבוד יציאת האלבום החדש, Tunng הכריזו על תחרות שבה כל אחד יכול להוריד את החלקים השונים המרכיבים את הסינגל הראשון, "Hustle" (הלינק לקליפ) ולעשות רמיקס לשיר. את הרמיקס מגישים לתחרות עד סוף החודש וחברי הלהקה יבחרו את הרמיקס האהוב עליהם שיזכה את יוצרו בשלל פרסים ותהילת עולם כמו להיות כלול בבי-סייד של הסינגל הרשמי, אלבום חתום מהלהקה, חולצה, test pressing של הוויניל של האלבום (אתה בטח יודע מה זה, כי אני לא) וחשבון פרו בסאונדקלאוד שעולה 500 פאקינג יורו. מגניב, לא?". ווהו! [אנגלית]
26. האזנה מלאה ל-Plastic beach, החדש והכייפי של הגורילאז. תודה לכם, NPR! [סטרימממממממממינג, סליחה, נשענתי על המקלדת]
27. כאילו שסקוט פילגרים, הקומיקס, לא מספיק אדיר, וכאילו זה לא מספיק אקסטרה-אדיר שהקומיקס הזה הופך לסרט בבימויו של אדגר רייט (האדיר) ובכיכוב מייקל סרה (הא! אדיר), עכשיו מתברר שאת הלהקות היריבות בסרט יגלמו לא אחר מאשר Metric ו-Broken Social Scene. נחשו מה זה? זה אדיר. הבחירה בלהקות האלו הגיונית במיוחד לאור העובדה שהסיפור מתרחש בקנדה. האזינו ל-"Black sheep" של מטריק, מתוך הסרט שאני הכי מחכה לו השנה. [מפ3]


מה הבעיה, פשוט תעשו קופי לעוגיות מפליקר

28. [תודה לתומר] מקסים: איך להכין עוגיות חמאה נהדרות בעזרת פוטושופ בלבד! [וימאו]
29. ג'וני דפ מספר בראיון וידאו שאחד ממקורות ההשראה העיקריים לדמותו של הכובען המשוגע, בגרסה הברטונית החדשה של "אליס בארץ הפלאות", הייתה הלהקה המעולה Sunset Rubdown. וואו! אדיר ומפתיע (אם כי אחרי שנזכרים שההשראה העיקרית שלו לווילי וונקה ב"צ'רלי ומפעל השוקולד" הייתה מייקל ג'קסון, זה קצת פחות מפתיע, אבל עדיין מאוד לא צפוי). [וידאו, פלוס הקליפ החדש והיפה של הלהקה]
30. בשנה שעברה נדלקתי קשות על הלהקה עם השם הבלתי אפשרי Phosphorescent. האלבום שלהם, Pride, היה מצוין, ואלבום הקאברים הנפלא שלהם לווילי נלסון היה אפילו יותר טוב. עכשיו יוצא להם אלבום חדש, ושיר ראשון מתוכו מפצה בשמו על השם הקשה של הלהקה, עם שם משעשע: "It's hard to be humble (when you're from Alabama)". זה גם הזמן להגיד מברוק לסטריאוגם על העיצוב (והנגן) החדש. [אנגלית, מפ3]
31. [תודה לאילת] הקליפ של OK Go נמצא השבוע בתחרות קשה עם "70 million" של להקה עלומה בשם Hold your horses, קליפ נפלא במיוחד שמדלג בקלילות בהיסטוריה של האמנות, ומבקר בדרך את פרידה קאלו, ואן גוך, מגריט, שאגאל ומי לא, בעצם. איזה יופי של רעיון ואיזה יופי של ביצוע. [וימאו!]
32. מה אני אוהב ב-Bowerbirds? שהם נשמעים טבעיים ואמיתיים, שהיופי נשפך מהם בלי להתאמץ או לנסות או להתחזות, ממש כמו נוף טבעי יפה שלא צריך להיות שום דבר מלבד הוא עצמו. כך נראה גם "Northern lights", הקליפ החדש שלהם. פשוט, יפה, טבעי, ונכנס ישר ללב. [וידאו]
33. מה יהיה עם רצף הקליפים המעולה הזה שמומטר עלינו השבוע? אין לי מושג מי זה רועי נשיא, אבל קליפ הסטופ-מושן שלו, מאת מאיה חן ורון חיימוב, חמוד בצורה יוצאת דופן. חבל שבמצב הנוכחי, הקליפ הזה לא יוקרן בטלוויזיה אלא רק ביוטיוב. מצד שני, שיזדיינו בערוץ 24. הפסד שלהם. [טיוב]
34. לפני כחודשיים היה לי העונג לקשר בין להקה שאני אוהב, הקולקטיב, ובין מיזם שאני מעריץ, בו קיבוץ עין השופט מארח אמנים שונים (מוזיקה, אמנות פלסטית, שירה, מחול ועוד) לשבוע שלם ומעמיד לרשותם את המתקנים המתאימים. במקרה הזה, הקולקטיב קיבלו אולפן הקלטות, במה בפאב המקומי והרבה, הרבה מאוד בירה. את מה שקרה שם בשבוע הזה עוד ילמדו בבתי ספר ליצירתיות. בינתיים אנחנו מקבלים סנונית ראשונה מהסשנים ההם, השיר החדש "מה 'כפת לך תעשה שלום", מלווה בתמונות מאותו שבוע מר ונמהר בצפון. [טיוב]


Kiss my S

35. [תודה לשיר] Effing typeface הוא פונט גס שכולו מחווה לאות הגסה ביותר באנגלית. Very Naughty. [אגלית]
36. [ויה ויה] המשחק הממכר של השבוע: מזמן לא הופיעה כאן הפינה הזו, כי מזמן לא נתקלתי במשחק כל כך ממכר (קרי: מטופש עד כדי כך שהוא גאוני) כמו Robot Unicorn Attack, משחק פשוט להפליא בו חד-קרן רובוטי צריך לקפוץ ממשטח למשטח, ולדהור דרך כוכבים. נשמע חמוד ומקסים עד שאתם נתקלים במשהו. נפלא. [אנגלית, פלאש]
37. [תודה לרועי] אתם יודעים שאתם אוהבים גראפים מצחיקים. אל תילחמו בזה. [אנגלית]
38. ועוד משהו מטופש עד כדי כך שהוא גאוני: חברת הכריכים Sky Blue Sky מציעה סדרת סנדוויצ'ים בהשראת וילקו. המממ. כפי הנראה זה המרצ'נדייז המפתיע של השנה. אני מקווה שחברי הלהקה לפחות מקבלים שם כריכים בחינם ככל שהעין משגת. [אנגלית]
39. [תודה לארז] מה יגיע אחרי האייפון והאייפד? [אנגלית]
40. בעודי עושה הד-בנגינג-בישיבה לצלילי אלבום ההופעה המעולה של נירוונה, גיליתי שקורטני לאב עדיין בחיים. ולא רק זה, היא מוציאה אלבום חדש עם Hole! פאק יה. הסינגל הראשון, "Skinny little bitch", עדיין נושך כצפוי, ועטיפת האלבום שבדרך מערבבת את המתכון הרגיל של אגדות-נשים-VS-המציאות-הקשה שלאב כל כך אוהבת. בסטריאוגם מספרים שלינדה פרי ובילי קורגן מעורבים, והייתי יכול לנחש את שני הדברים האלה רק מהשיר הראשון. אבל אני אוהב אותו. טוב שלאב חוזרת. [מייל = מפ3. אם ההורדה אזלה, האזינו כאן]
41. הבנתם? הבנתם? "האנגר"? חי חי. [פיקסלים]
42. [תודה לעמית] רוני אלטר מבצעת את "The rip", השיר המעולה של פורטיסהד? מה אתם יודעים. [וידאו]
43. [תודה לעינב ג'קסון] איך לא שמעתי עד עכשיו על StandnPlay, יוזמה ישראלית לגמרי (אז למה השם באנגלית, למה?), שמזכירה מעט את Take away shows, ומתרכזת בלתעד בווידאו אמנים ולהקות שרים ומנגנים על גג בתל אביב. חמוד להפליא! בינתיים התארחו שם הפשרות, חיה מילר וחבורת אטומיק. בלי מיקרופונים, בלי תאורה, בלי במה. רק אנשים על גג, שרים ומנגנים. נפלא. [טיוב]
44. [תודה לרן] ובפיניקס מעדיפים לעשות את זה ברכבת הקלה. [אנגלית, וידאו]
45. אורי זר-אביב ממשיך לפנק עם דוקומנטרים מוזיקליים לצפייה מלאה, והפעם סרט של ה-BBC על גיל סקוט-הרון, שהאלבום החדש שלו פשוט גדול. [עברית, וידאו]


דמיאן ג'וראדו (CC)

46. על דמיאן ג'וראדו (חלל) שמעתי לראשונה, נדמה לי, מעמרי לוי המצוין, ומאז אני מצליח לפספס אותו בנחישות. לא בכוונה, אבל איכשהו אני כל הזמן שומע שיר פה שיר שם, מגלה שהוא מצוין, ואיכשהו שוכח לצלול לאלבומים שלו. עכשיו יש לו אלבום חדש, והשיר החדש ביותר מתוכו, "Arkansas", הוא עוד שיר מצוין שגורם לי לרצות להכיר את ג'וראדו יותר לעומק, אז אולי הפעם זה יקרה. בסטריאוגם אפשר גם לשמוע קאברים ישנים שלו ל-"Murderer", אחד השירים האהובים עליי אישית של Low, ול-"Where lies my trap" של עוד פייבוריטים אישיים שלו, The Microphones. [סטרים, מפ3]
47. [תודה לתומר] ערוץ 8 טוחן לאחרונה, ובצדק, את הסדרה התיעודית על גאוני הקומדיה מונטי פייתון. אם אין לכם כבלים, אל חשש! באתר של הוט אפשר לצפות בסדרה הקצרה במלואה, ולצחוק כל הדרך אל ה, אה, אינטרנט או משהו. [וידאו]
48. [ויה ויה] ועכשיו, למשהו אחר לגמרי: 99 דברים שבטח כבר ראיתם באינטרנט, ועוד 99 כאלה (כולל הקליפ של אורן לביא – כבוד!). כמה מהם פספסתם? [אנגלית]
49. אחת ההפתעות הטובות והגדולות ביותר עבורי ב-2009 היה הגילוי של Think about life (תודה, אייפוד רעב!), חבורה של אמריקאיים שמחים שהאלבום השני שלהם, Family, מצליח להרקיד אותי בנסיעות אוטובוסים (מחזה מוזר, כך רומזות לי נעיצות העיניים התכופות). איך אפשר לעמוד בפני שירים כמו "Havin' my baby", שזכה עכשיו לקליפ משעשע? [וידאו]
50. [ויה ויה] מגזין העיצוב המפנק Smashing מקדיש פוסט מיוחד וארוך לעיצוב ווב ישראלי. מעניין לראות אותנו דרך עיניים אחרות, וכיף לגלות, לקראת סוף הפוסט, ערימות על גבי ערימות של אתרים ישראליים יפים במיוחד, שאת רובם בכלל לא הכרתי. [אנגלית]
51. בימינו קל יותר מתמיד להיראות ידען באמצעות אינטיליגנציה רגעית, אבל אליה וקוץ בה – לפעמים עיתונאים משתמשים במידע מהרשת בלי להצליב מידע, ויוצאים, במקרה הטוב, טמבלים (במקרה הרע חובבנים). מבקר המוזיקה הוותיק של הוושינגטון פוסט נתפס לאחרונה ברצף טעויות מביך בביקורת מוזיקה שלו, שהתבססו כולן על טעויות במדריך המוזיקה (המהימן לרוב) All music guide. עיתונאים, אל תהיו שאננים. [אנגלית]
52. טור מעניין במגזין Slate על הדרך בה כלי נגינה מודרניים מרחיקים אותנו מהצליל האמיתי של יצירות קלאסיות, שנכתבו על כלי נגינה שנשמעים אחרת. מקרה מבחן: "סונטת אור הירח" עוצרת הנשימה של בטהובן. בליווי הדגמות. [אנגלית, סטרים]
53. [תודה לאביטל] מבריק! יש לכם סוודר ישן שאתם לא צריכים? שלחו אותו, ואמא של הבחור הזה תפרום אותו ותסרוג לכם ממנו כפפות או כובע או משהו נעים אחר לחורף, בכל חודש יש פריט חורפי אחר. אח, הגאונות שברשת הפתוחה לכל. [אנגלית, אחלה עיצוב]



54. [תודה ליוסי] יש לנו כבר אינטיליגנציה מלאכותית, והצעד הבא ממש מתבקש, לא? מוזיקאים מתים משוחזרים וירטואלית. דמיינו את קורט קוביין המנוח, סרוק ודגום על ידי תוכנות אינטיליגנציה מלאכותית, ומסונתז מחדש כשהוא שר את השיר שאתם כתבתם הבוקר? לא ירחק היום, טוענת חברת Zenph, שכבר ביצעה את הרעיון מרחיק הלכת בניסיון על רחמנינוב. הבעיה הגדולה, כמובן – מלבד הצמרמורת – היא עניין זכויות היוצרים. סביר להניח שהטכנולוגיה הזו תשמש בעיקר לרווח נוסף מחליבת זכויות יוצרים (מתים, וירטואליים), כאילו מרתון הריאישוז והאלבומים-לאחר-המוות לא מספיקים. Wired בוחנים את העניין, לא לעומק הראוי עדיין. ההשלכות, היישומים והאפשרויות כאן ראויים כולם לסקירה ודיון מעמיקים. [אנגלית]
55. הסיבה שאין השבוע "אלבום השבוע" היא שהאלבום ששמעתי השבוע הכי הרבה הוא אלבום שעדיין לא יצא, וקיבלתי מחבר מוזיקאי שרק לאחרונה סיים את המאסטרינג עליו. אני ממש טוחן לדיסק הזה את הצורה, ונהנה ממנו בטירוף, אבל המוח שלי כל הזמן זורק אותי למקרה אחר שקרה לי בנסיבות דומות. כש-Death cab for cutie הוציאו את האלבום האחרון שלהם, Narrow stairs, ראיינתי את הגיטריסט כריס וואלה לכתבה בוויינט שהייתה חצי ראיון, חצי ביקורת שלי על האלבום. וורנר בראדרז נתנו לי גישה לממשק מאוד מכוער שלהם, שאיפשר האזנה מוקדמת לאלבום של דת' קאב לפני שהוא יצא, ולמעשה הרבה לפני שהוא בכלל דלף לרשת. התחושה שאני שומע אלבום חדש של להקה שאני אוהב הרבה לפני כולם הייתה משכרת, והאזנתי לאלבום הזה יום וליל, אוהב כל ביט ואקורד בו. חשבתי שזה האלבום הכי טוב שלהם מאז The Photo Album, קשרתי לו כתרים. כשהוא יצא עדיין שמעתי אותו הרבה, אבל התחלתי לפקפק. פתאום השיר הזה פחות טוב מהאחרים, והטקסטים בעצם די חלשים יחסית למה שבן גיבארד יודע לעשות, וכן הלאה. לא סר חנו בעיניי, זה עדיין אלבום נהדר, אבל הוא רחוק כיום בעיניי מלהיות גדול אלבומיהם. עכשיו, עם האלבום החדש שאני שומע כל השבוע, אני לא יכול שלא לחשוב לעצמי: כמה מההנאה שלי נעוצה בעובדה שמדובר פה במשהו אקסקלוסיבי, כמעט סודי? האם אשפוט אותו אחרת בנסיבות אחרות? ואחרי מחשבה ארוכה אמרתי לעצמי: ברור שכן. האזנה אובייקטיבית, נקייה ובמרחב סטרילי היא לא רק בלתי אפשרית, היא גם לא רצויה. זה לא כיף. היופי הגדול במוזיקה היא הדרך בה היא מתממשקת לחיים שלנו באותו הרגע, לאיך שאנחנו מרגישים ומה אנחנו חושבים וממה מורכב העולם שלנו בזמן ההאזנה. אלבום ללא מאזינים הוא כמו עץ נופל ביער, הוא רק חצי מהתהליך, וברגע שהמאזין מניח על האלבום הדומם את אוזנו, יחד עם כל המטען, ההיסטוריה והטעם של אותו מאזין, האלבום פורח, ההפריה המוזיקלית מתרחשת. אז ברור שחלק מההתרגשות שלי מהשירים החדשים של חברי המוזיקאי נעוצה בכך שאני שומע את השירים לפני כולם, אבל זה לא היה קורה אלמלא היה מדובר גם באלבום עם שירים ממש טובים. הוא הביא את הצד שלו לחווייה, אני את הצד שלי, ובמפגש בין הצלילים לאוזן נוצר משהו. איזה יופי. [זהו]



56. כל חיי הבוגרים חייתי באשליה שרק אני רואה באלבום השני של שריל קרואו את האלבום הכי טוב שלה, ואלבום מעולה בכל קנה מידה. חשבתי גם שאם יש עוד אנשים שחושבים כמוני, הם בטח לא חושבים ש-"Redemption day" הוא שיר אדיר. לא יודע למה. אולי בגלל אחרי שהכרתי את האלבום הזה נכנסתי יותר ויותר לעולם הסו-קולד-אלטרנטיבי, ששריל קרואו לא נחשבה בו למשהו מעניין, והייתי בטוח שמדובר בגילטי פלז'ר שלי. שמחתי להתבדות. באלבום החדש והאחרון בסדרת American של ג'וני קאש זצ"ל, מיד אחרי הפתיח המצמרר של "Ain't no grave" (עם הביט הכי מבריק של השנה), מגיע ביצוע יפהפה של קאש ל-"Redemption day" מאותו אלבום נשכח-וחבל-שכך של קרואו מ-1996. היש אסמכתא גדולה יותר מביצוע של קאש לשיר, כדי להבהיר שהוא שיר גדול? [מפ3]

שתהיה שבת שבוגי, תיהנו בנסיעה לצפון! אה, התבלבלתי, זה אני שנוסע לצפון. אז תיהנו איפה שלא תהיו!