[מאת: מיס בוז'רסקי]

"Far away, this ship is taking me far away"

מילים אלה מהדהדות בראשי בזמן שאני מתיישבת במקומי ודיילים מוודאים שאני חגורה היטב. הם תופסים את מקומם, המנועים מותחלים, והרקטה מזנקת מעלה בפרץ של להבות. היא מטפסת אל עבר השמיים ומעבר להם, אל החלל, אל הירח. ושם, על רקע השחור של הריק והכחול של עולמנו, מחכה לי הופעה של מיוז. מי עוד חוץ מהם משוגע מספיק?

הבמה שוכנת תחת כיפת זכוכית ענק, מלאה באוויר (כדי שנוכל לשמוע את המוסיקה וגם לנשום) ומדחסים מיוחדים יוצרים כוח כבידה. עשרת אלפים איש עומדים ומצפים, התרגשות מוחשית מפצפצת. ואז הם עולים על הבמה, מאט, כריס ודום, ומתחילים לנגן. עשרת אלפים איש צורחים בחלל.

רגע, אני כבר מפעיל את הכפתור של ההמראה

הם פותחים חזק עם "Stockholm syndrome":

"Look to stars
Let hope burn in your eyes
And we'll love and we'll hate
And we'll die
All to no avail, all to no avail"

האנרגיות של הלהקה, של הקהל, מחשמלות. שיגעון.

"Space dementia in your eyes and
Venus will arise
And tear us apart
And make us meaningless again"

כשמגיע הזמן לקצת שקט, הם מנגנים את "Unintended". באמצע השיר, מאט לוחץ על כפתור ומתחיל לרחף, נטול משקל. הוא מטייל מעל הקהל, ראשו למטה, רגליו למעלה והגיטרה בזווית בלתי אפשרית. אפילו בשבילו.

על רקע "This is the end of the world" משוגרים טילים אל החלל ומתפוצצים, משל היו זיקוקים. אכן, עידון הוא לא הצד החזק שלהם.

ואז בסוף, סימפוניה. 13 דקות של "Exogenesis", שמקבלות משמעות חדשה לחלוטין.

"Rise above the crowd
And wade through toxic clouds
Reach the outer sphere"

הופעה של מיוז על הירח. כי רק הם משוגעים מספיק.

לכל הקטעים שפורסמו ב"ספירת העונג: הופעת החלומות"

מהי הופעת החלומות שלכם? קפצו להזמנה לספירת העונג ושלחו את הפנטזיה שלכם. ספירת העונג תרוץ כאן מדי יום חול עד אמצע ינואר, ושלושה מהכותבים יזכו באוזניות פיליפס שכאן בתמונה מימין. יש גם תקנון, כמו אצל הגדולים. רוצים עוד? באתגר האוזנית של פילפיס במאקו יש גם כרטיס זוגי להופעה באירופה. עקבו אחרי הטוויטר של פיליפס ישראל כדי לא להחמיץ עוד הפתעות, ואחרי הטוויטר שלי כדי לא להחמיץ את השטויות שאני כותב שם.