ספירת העונג: עזרה בדרך
[מאת: קלוד אזולאי]
מוצב נידח בדרום לבנון לפני כמה חודשים.
"אזולאי?"
"…"
"אזולאי? נו, תתעורר! עוד 10 דקות אתה עולה לשמור."
"אממ.. מה? אה… אוקיי, קמתי. אתה יכול ללכת. תודה."
יא אללה, איך קיבלתי שמירה ב-2:00? איך אני הולך להעביר שעתיים? עשרה ימים עד ליציאה? יש לי עוד שנה להעביר בפלוגה. אוף!
עולה על מדים, נשק, ווסט. מביא גם את הספר שאני מנסה לסיים כבר שלושה שבועות. 2:07. אין מנוס, חשוך פה, לא אצליח לקרוא מילה.
נכון, אם כבר חלום אז כדאי ללכת עד הסוף: רדיוהד מופיעים על הירח, מתגעגעים לעולם שהם לא כל כך העריכו, משם לראות את דיוויד בואי סוף סוף מופיע על מאדים, לגלות בפאב אירי קטן שג'ף באקלי רק מתחבא מכולם, שר לעשרים אנשים את "So real".
(תצלום: אסף אנטמן)
אבל בשמירה ההיא הייתי רוצה לראות משהו אחר, את נעם רותם שר רק בשבילי בעמדה הצפונית של המוצב. מתוך מפלצת בטון מוארת ניאון, בטוחה מבחוץ אך קלסטרופובית מבפנים, לשמוע אותו חצי פורט חצי מכה על הסטרטוקסר האדומה. גם המפלצת הייתה נחה לרגע, מקשיבה לו איתי.
"כל מי שלא רואה לזה סוף, כל מי שחי כמו עבד
כל מי שגדל ברחובות, כל מי שלקחו לה ילד
כל מי שוויתר על כליה בשביל להציל את היתר
כל מי שעכשיו בצבא, כל מי שעכשיו בבית ספר
עזרה בדרך שלך"
השיר הזה מצליח להתאים את עצמו לכל משבר, אפילו הקטנים האלה שכולם חווים בצבא, משאיר אותך עם תקווה שיש שם עזרה בדרכה אליך. ובאמת היא תמיד מגיעה,איכשהו.
האלבום השני של נעם רותם פתח בי ערוץ אחר, גילה לי קצת אותנטיות. סיפר לי סיפור אחד אמיתי וגרםלי לבכות, להשתנות. לפעמים זה כמו אגרוף בבטן ולפעמים ליטוף על גב כף היד. מה שעשרות אלבומים אחרים מנסים לעשות בהרבה מאמץ, "עזרה בדרך" עושה במילים יומיומיות ובמנגינות של חמישה אקורדים.
אחרי שהוא ישיר לי גם את "שיר מהקומה התשיעית" ו"גיבור גיטרה" אני רוצה שישב קצת, אולי נכין קפה, נדבר. לספר לו, שיספר לי. לצחוק קצת.
רבע שעה לפני שהשמירה תסתיים הוא יצטרך ללכת, יחייך ויגיד ש"הילדה צריכה להיות בבית הספר בשמונה אבל הייתי נשאר בכיף" (אולי הוא באמת מתכוון לזה?).
כשהחילוף יגיע אני אחזיר אותו למיטה, הלילה כבר לא אצליח לחזור לישון.
לכל הקטעים שפורסמו ב"ספירת העונג: הופעת החלומות"
מהי הופעת החלומות שלכם? קפצו להזמנה לספירת העונג ושלחו את הפנטזיה שלכם. ספירת העונג תרוץ כאן מדי יום חול עד אמצע ינואר, ושלושה מהכותבים יזכו באוזניות פיליפס שכאן בתמונה מימין. יש גם תקנון, כמו אצל הגדולים. רוצים עוד? באתגר האוזנית של פילפיס במאקו יש גם כרטיס זוגי להופעה באירופה. עקבו אחרי הטוויטר של פיליפס ישראל כדי לא להחמיץ עוד הפתעות, ואחרי הטוויטר שלי כדי לא להחמיץ את השטויות שאני כותב שם.
הי קלוד,
בגלל אנשים כמוך, שסופגים, מרגישים מתנחמים וצוחקים, שווה לעשות אמנות. אם הייתי נעם רותם, הייתי גאה במעריצים שלי. בהצלחה עם המשברים הקטנים, השמחות הגדולות ולהיפך:)
מעולה, כמו השיר, והאלבום, ובכלל – נעם.
בסגירה של הסיבוב של "עזרה בדרך" בזאפה, הוא אירח את ברי סחרוף והם ביצעו אותו יחד. הוידאו לא משהו (זה רק הטלפון שלי…) אבל הסאונד בסדר.
הפסקה השלישית פה, יא
נעם רותם הוא אחד האמנים הבודדים ששמעתי בפעם הראשונה בהופעה. בהופעה הזו ישבתי על רצפת עשן הזמן והרגשתי איך הלב שלי נשבר ואז מתחבר לעצמו שוב, רק בצורה קצת אחרת. בהחלט חותמת על כל מילה של ספירת העונג הזו.
מקסים, יופי של פנטזיה.
נהניתי לקרוא.
אהבתי ממש 🙂
מרגש אפילו. תודה.
יפה מאוד. במקומך הייתי נותן לנועם את הווסט והנשק שיעלה לשמירה, ומנגן לו את "עולה ויורד". במסגרת הפנטזיה הרס"ר יעמוד מאחוריך וידאג שלגיטרה האקוסטית המצ'וקמקת שיש לך בבסיס יהיה סאונד מדוייק עם קורוס כזה, משהו טוב. ואז יגיעו גבריאל בלכסן ואביב גדג' ויגידו לך שהם רוצים לאחד את אלג'יר ממש שם, ליד עמדת השמירה שלך. רינגו סטאר יגיע לתופף, וממש שם בצפון הוא יחליט להעלות באוב את ג'ון לנון. ובטעות גם ג'ימי הנדריקס התעורר משנת הקוקאין המתמשכת שלו ונתן כמה אקורדים עם גיטרה שמאלית לא מכוונת. ואז, כשכבר מתחיל להרעיש כל העסק ויש חשש שסגל המפקדים ישים לב לבלאגן- יגיע ג'ף באקלי, ואתם תשאלו אותו- ג'ף, מה א-ת-ה עושה פה? והוא יגיד שהוא בדיוק מעביר קורס שחיה לילדים שהוציאו אלבומי מופת היסטוריים. ואז על הדרך הוא יתחיל לתרגם את השיר של נועם רותם לאנגלית. וכולם ישירו ביחד. I'm all alone in the big building, going up and down