הלכתי לרקוד בשבת. זהו, זה כל הסיפור. כלומר, זה כמובן לא כל הסיפור, זה רק ההתרחשות. הסיפור הוא שהלכתי לרקוד בשבת לראשונה מזה שנתיים ומשהו. הלכתי לרקוד בשבת לראשונה מאז המגיפה. הלכתי לרקוד בשבת, בהחלטה של מעכשיו לעכשיו, כשבמקרה גיליתי שאחד הדיג׳ייז שאני הכי אוהב בעולם, אקסל בומן, מנגן הערב בוונקובר. ולי היו בכלל כרטיסים להופעה של Hurray for the Riff Raff. אז הלכתי להופעה, וחזרתי הביתה, ויצאתי לרקוד. לבד, כי זו מחירה של ספונטניות. הלכתי לרקוד בשבת וירדתי במדרגות לתוך מועדון מרתפי אהוב עליי שנראה בדיוק כמו שהשארתי אותו לפני שנתיים: מלא בעשן, באסים ואנשים בלי מסיכות. אני הייתי היחיד במסיכה, הרקדן במסיכה. אבל אחרי כמה זמן לא היה לי אכפת – לא שאני לבד, לא שאולי יסתכלו עליי מוזר כי אני במסיכה, ולא שעושים קוק סנטימטרים ממני. לא היה לי אכפת כי בומן היה כל מה שקיוויתי שיהיה ועוד, והוא רקם באצבעות ולב הזהב שלו כמה שעות של גופים מחייכים דרך הרמקולים. והנה משהו ששכחתי בשנתיים האלה: כמה חזק משפיעה על הגוף, ומיד גם על הרוח, מכת באסים. אני שומע די הרבה מוזיקה לרחבות אבל אני שומע אותה בבית, או באוזניות, ואין ברשותי שום דבר שיתקרב לעוצמה של סאב וופר של מועדון אמיתי. "When love is tender" של Austin Ato נשמע חמוד וכייפי בבית, אבל אני נשבע בכל שריר רוטט בגוף שלי – בכל פעם שהביט שלו חזר תחת האצבעות של בומן, האושר הפרטי והמוחלט של מועדון שלם נסק בבת אחת כמה מדרגות רוחניות גבוה יותר. יאללה, אינשאללה, במאי התכנית היא להגיע לארץ ולהרטיט כמה סאבוופרים, ובתקווה לשמח גם את הגופים שלכם/ן. [סטרים]

---

חמישי בחצות עשיר וכביר גם השבוע. ולפני שאנחנו צוללות/ים לתוכו, רק תזכורת, לעצמי ולכל מי שצריך/ה אותה: שפע אדיר אין פירושו שיש לנו אחריות להכיל את כולו. אפשר לגמרי להקשיב לכל הפלייליסט, לדלג בו, לבחור כמה דובדבנים בלבד או אפילו להתעלם ממנו לחלוטין. אני מבטיח, הדברים הכי י=טובים יוגשו לכם/ן חמים מהתנור בתכנית שלי בגלגלצ בראשון בערב.

אז מה יש לנו השבוע בפלייליסט? בין היתר,

Action Bronson, שרון ון אטן עושה דיוויד בואי, Pink Floyd, אנה קאלבי, Primus, תום יורק, ג׳ק ג׳ונסון, Sunflower Bean, שאזאמאט, הארי סטיילס, דיימון אלברן, אוליבר סים, אלישע קיז, Seb Wildblood, Goose, ריי למונטיין, DJ Koze, פושה טי עם ג׳יי זי ופארל, מגי רוג׳רס, אורי שוחט, Floating points, מי לא! [ספוטיפיי]

---

איזה זר יפהפה של אלבומים חדשים הוגש לנו השבוע. נשאר רק לשאוף את הריח המשכר ולהחליט באיזה מהם להתחיל:

◼︎ The line is a curve, האלבום המלא הרביעי של קיי טמפסט!

◼︎ Fear of the dawn הוא האלבום החדש של ג׳ק וייט והוא מרשים ומעניין ו… קצת מוזר.

◼︎ Chloë and the next 20th century, הוא שם ארוך מהסוג שרק Father John Misty ייתן לאלבום החדש שלו.

◼︎ Bronco, רשמית האלבום החדש של Orville Peck.

◼︎ Ivory הוא האלבום המלא הראשון של עומאר אפולו המצוין.

◼︎ Broken hearts club הוא אלבום הסולו השני של Syd, כפרה עליה!

◼︎ Second nature מגיע מהצמד המעולה Lucius.

◼︎ El Mirador הוא החדש של אהובינו Calexico ואחד היחידים פה ששמעתי במלואו. יש בו באמצע רצף שחבל״ז.

◼︎ Growing up, אלבום הבכורה של The Linda Lindas, הרכב פאנק של נשים צעירות מאל איי.

◼︎ אלבום הבכורה ההו כה מיוחל של Wet Leg כבר פה והוא כייפי וחד. ילך טוב עם Pup החדש.

◼︎ דניאל רוסן מ-Grizzly bear באלבום סולו ראשון, ומה ששמעתי ממנו יפה להדהים.

◼︎ זה מה שזה, אלבום בכורה לג׳ני פנקין הישראלית!

◼︎ שנה אחרי האלבום האחרון, וינס סטייפלס הספיק להביא אחד חדש, Ramona Park broke my heart. נתתי לו סיבוב מהיר והוא לא נשמע לי אחיד אבל גם לא משעמם.

◼︎ Balsame הוא האלבום המלא החדש מאחד היוצרים האהובים עליי בשנים האחרונות, Xinobi.

◼︎ וגם ◼︎ אי־פי חדש לצמד האלקטרוני Overmono ◼︎ אי־פי חדש גם ל-Clap your hands say yeah ◼︎ אלבום לג׳ון קרול קירבי ◼︎ מה פספסתי? [סטרימים]

---

לא פשוט לשדר בימים האלה ברדיו, ובטח לא פשוט להקליט תכנית כמה שעות מראש כשבשעות האלה כל החדשות והחיים יכולים להתהפך ברגע. זה מרגיש קצת כמו לרוץ בין מוקשים. בכל מקרה, המוזיקה כאן כדי לרפא, לרומם, להעמיק את הרגשות ולפעמים גם סתם כדי להסיח את הדעת לשעה קלה. התכנית שלי מראשון האחרון עשתה, אני מקווה, את כל זה למי שהקשיב/ה. אם בא לכם/ן להקשיב גם, כאן אפשר לשמוע את כל התכנית. [סטרים]

---

100 דרכים לשפר את החיים בלי להתאמץ יותר מדי. תכל׳ס, זה החלום, לא? [אנגלית]

---

האם יצא השבוע שיר חדש לפינק פלויד? לכאורה, התשובה אמורה להיות פשוטה, כן או לא. בפועל, יש בחוץ שיר חדש בעל השם הטיפה קרינג׳י "Hey, hey, rise up" וחתומה עליו, לראשונה מזה 30 שנה, הלהקה פינק פלויד. בפועל, זה שיר שחלקו חדש, וחלקו הוא הקלטה של הזמר האוקראיני אנדריי קליבניוק לשיר אוקראיני ישן; וקטונתי מלענות על השאלה ״האם רק דיוויד גילמור וניק מייסון יחד עם נגנים שלא היו חלק מההרכב המקורי נחשבים פינק פלויד״. עוד מלא פרטים ועניינים פה. [טיוב]

---

אבל עזבו את פינק פלויד, הקאמבק המרגש באמת של השבוע מגיע מאליזבת פרייז׳ר, אשר קולה האלוקי ריכך וסיחרר את ימי כל מי שאי פעם האזין/ה ל-Cocteau Twins (או, לצורך העניין, ל-"Teardrop" של מאסיב אטאק). השיר החדש שלה, "Golden Air", מגיע כחלק מהצמד Sun's Signature, שלה ושל דיימון ריס. זה השיר הראשון מזה 13 שנה שהיא שרה בו לא כאורחת אלא כאמנית המרכזית, ואם זה לא מרגש מספיק, אז מדובר בשיר יפהפה. [טיוב]

---

אבל אם כבר קאמבקים של הולי שיט, ההולי שיט הכי חזק נפלט מפי כשהשמועות סופסוף התאמתו: Black Star חוזרים! 24 שנים אחרי אלבום הבכורה שלהם, הצמד של יאסין ביי (מוס דף) וטאליב קוולי יוציא אלבום שני, No fear of time, בהפקת מאדליב לא פחות. הוא יוצא בלעדית בפלטפורמת הפודקאסטים Luminary שבה חתומים שניהם על פודקאסט, אבל אני בטוח שהאינטרנט ידלבר – והאלבום החדש אצלנו באוזניים עוד פחות מחודש! הו האפי דיי. סיבה מצוינת לתת פליי על אלבום הבכורה – עדיין קלאסיקה. [אנגלית]

---

לפני כמה זמן פרסמתי כאן אתר שהיה מעוצב כמו נטפליקס והיה מורכב כולו מסרטים וסדרות פיקטיביים שמוזכרים בסרטים וסדרות אחרים. עכשיו הגיע תורו של המקביל המוזיקלי שלו: Spotifictional, אתר שמעוצב לא טוב אבל בצבעים ובגריד הכללי של ספוטיפיי, ואוסף מוזיקה אמיתית של להקות מומצאות מסרטים וסדרות. יש כאן את Stillwater מ״כמעט מפורסמים״, את Sex Bob-omb מסקוט פילגרים, את דינה ג׳ונס מ״דרימגירלז״ ואת הדורותיאה וויליאמס קווארטט מ״סול״. ועוד המון! והכי טוב הוא שבניגוד ל-Nestflix שבו ערכים לא הובילו לסרטים המדומיינים עצמם, כאן אפשר באמת לשמוע את השירים. נהדר! [אנגלית, ספוטיפיי]

---

חשבון הטוויטר הכי מצחיק ומשמח של התקופה הוא בלי ספק Chaotic nightclub photos, שעושה את עבודת הקודש של חפירה באלבומי תמונות ממסיבות ברחבי העולם, וציד של תמונות מפתיעות. בחלקן הדבר המוזר או המפתיע או ה״כאוטי״ ניכר מיד, כמו זו. חלקן דורשות מבט שני, כמו זו. [פיקסלים]

---

לרגל הפסקול לסדרה התיעודית החדשה (שמסתבר שקיימת) על אילון מאסק, שרון ון אטן ביצעה קאבר קצרצר ומהמם ל-"Starman" של דיוויד בואי. זה יפה לאללה אבל גם קצר לאללה, אז אם נשארתם/ן עם טעם של עוד, ון אטן הודיעה השבוע שעוד חודשיים יוצא אלבום חדש שלה. לט דה צ׳ילדרן בוגי! [טיוב]

---

מכירים את השכונה שלכם/ן ״כמו את כף ידכם/ן״? בואו נבדוק. האתר Back of your hand יוצר חידון מיידי של היכרות עם הרחובות סביבכם (או בכל מקום אחר שתבחרו בעולם). [אנגלית]

---

ההיסטוריה המדוברת של אחד ההרכבים הבימתיים/מוזיקליים הכי מוזרים שאי פעם הפכו לתופעה כלל עולמית: The Blue Man Group. [אנגלית]

---

Explordle, לצערי, איננו חידון דמוי וורדל שבו צריך לזהות מה כרגע התפוצץ. האמת היא שזה חידון הרבה יותר כייפי מזה: תוך כדי שרץ על המסך וידאו של כמה שניות מעיר בעולם, צריך לזהות את העיר מתוך 4 אפשרויות. טיפה ממכר? רק טיפה ממכר. [וידאו, אנגלית אני מניח]

---

איזה כיף שאפשר למצוא כתבה בעברית על האלבום המעיף של שרלוט אדיג׳רי ובוליס פופול! [עברית, חומת תשלום]

---

אפרופו חומות תשלום, בעונג אין חומת תשלום, וזה לא סתם מעצמו, זה בזכות מאה ומשהו תומכות ותומכים שעוזרים לי לא רק לשלם את הוצאות האתר הזה, אלא גם לוודא שלא אצטרך לשים בו חומות, פרסומות, חסויות ומבצעים בלעדיים. אם תרצי/ה לוודא שהעונג לא יתלכלך בהפרעות מיותרות, כאן אפשר לתמוך בעונג באיזה סכום שמתחשק לך. [תודה!]

---

האינטרנט איבד את השיט שלו השבוע על הבחור הזה בוושינגטון די סי ששולט ב־24 שפות ברמת לנהל שיחה, ולמרות הציפיות של העולם המודרני הוא לא דיפלומט או פרופסור אלא מנקה שטיחים. הוושינגטון פוסט לא הסתפק בשיחה איתו אלא ליטרלי סרק לו את המוח ב-fMRI. [אנגלית]

---

יש אלבום חדש לאמן הקנדי (למעשה, הוונקובראי!) Destroyer – אחד האמנים עם הפער הגדול ביותר בין איך שהמוזיקה שלהם נשמעת לכמה הכינוי שלהם נשמע כמו להקת מטאל. זה אלבום מעניין ועדיין לא החלטתי מה דעתי עליו, אבל אם תרצו להיכנס לעולמו המוזיקלי המצוין של דיסטרוייר, בנדקאמפ הכינו לנו מורה נבוכים/ות לקטלוג שלו. אני מת על מדריכים כאלה! [אנגלית]

---

תחנת טלוויזיה מקומית במיניאפוליס מצאה בארכיון שלה קטע שצולם בשביל כתבה על שביתת המורים של 1970. עד כה מרתק, נכון?! ידעתי. ובכן, בקטע הנדיר הזה שהתגלה השבוע אפשר למצוא ילד חמוד בן 12, שיגדל מאוחר יותר להיות פרינס. [וידאו]

---

20 דקות של חפירה אבל חפירה לגמרי קומוניקטיבית ומעניינת על ה-Stem player של קנייה ווסט, עם ובלי קשר למוזיקה של ווסט עצמו, ועל ההשפעה האפשרית שלו על המוזיקה. [טיוב]

---

"שיזכרו אותי כאדם נבון, נכון ואמיתי. השאר – זמרת, אישה יפה – לא חשוב". בוואלה מראיינים את אסתר עופרים. [עברית]

---

מסתבר שתחום הפיתוח המלהיב ביותר כרגע הוא לא קריפטו ולא בינה מלאכותית, אלא האיזור האפור, השימושי, הלחלוטין לא סקסי וזה שחלק עצום מהאנושות משתמשת בו כבר שנים – Spreadsheets. למה התחום הזה לא התפתח כמעט מאז שהושק Excel? איזה פיתוחים משוגעים קורים ממש עכשיו? Wired מספרים בהתלהבות על ה… פיבוט. או משהו. [אנגלית; דרך Archive כדי לעקוף חומת תשלום]

---

שמעת כבר את האלבום החדש של יהוא ירון? אני שואל לא רק כי זה אלבום חדש וטוב במיוחד, אני שואל כמו ״קראת כבר את הכתבה על השחיתות ב…״? האלבום הזה נשמע לי כמו פיסת אקטואליה קריטית שחייבים לספוג כדי להיות לגמרי בהווה. בצעד מפתיע, לב המיינסטרים Ynet פרסמו ראיון של דנית צמית עם ירון על האלבום החדש.

הסכסוך הישראלי-פלסטיני, או הכיבוש וכמות ההטרדות המיניות המטורפת בארץ, ועוד המון דברים שאני מדבר עליהם באלבום הזה – הם דברים שאנחנו מרגישים כל הזמן, גם אם אנחנו לא מתעסקים בזה. גם אם אנחנו מתעסקים בללכת לעבודה, ללכת לים, הדברים האלה מעצבים את הקיום שלנו. לי היה חשוב לדבר על זה באלבום ממניעים אגוצנטריים לגמרי. ממניעים אישיים.

[עברית]

---

פיצ׳פורק מפנים זרקור להבּה קאדרי, שמחזיקה בתואר הלצערנו עדיין נדיר, טכנאית מאסטר מבוקשת. קאדרי עשתה מאסטרינג לכמה מאלבומי האינדי והשוליים הכי מעניינים של השנים האחרונות, מביורק ו-Yaeji עד Beach House ו-Big Thief. איך זה להיות אישה במקצוע שמשום מה הוא גברי אפילו יותר מאינדי רוק? ולמה כל מי שכרגע הזכרתי נשים? [אנגלית]

---

[תודה לגיא ביבי] איך אפשר ללמוד ולהבין כתב חרטומים מצרי? גוגל טוענים שהשליטה שלנו באמוג׳י יכולה לעזור לנו. האתר החדש Fabricius נועד ללמד ילדים/ות (וגדולים/ות!) על כתב החרטומים, איך לקרוא אותו ואיך להשתמש בו, בעזרת איורים, אמוג׳י ומשחקים. די מעולה! [אנגלית, חרטומית]

---

אני בדרך כלל לא מפרסם פה דברים שעולים כסף, אבל זה נראה לי ראוי וחשוב: מאלתרות הוא קורס למוזיקאיות ישראליות שרוצות לשלוט במיומנויות האילתור. מלמדות אותו מוזיקאיות אדירות, ומתוכננים 6 מפגשים. [עברית]

---

השלטונות ברוסיה מצנזרים את התקשורת והאינטרנט והאפליקציות ככה שעל פניו, תושבים רוסים לא מקבלים מידע אמיתי על הנעשה באוקראינה. אבל איך הם יצנזרו מיילים מאנשים רגילים? איך הם יצנזרו מייל ממך? האתר Pravdamail (דואל אמת) מאפשר לנו לשלוח למישהו ברוסיה מייל על הנעשה באוקראינה, בקליק. הכין כמה טקסטים ברוסית שמספרים על הנעשה באוקראינה, ובשני קליקים גם את/ה וגם אני יכולים/ות לשלוח את המייל הזה לכתובות רוסיות אמיתיות, דרך תיבת המייל האישית שלנו. זה רעיון מבריק, גם אם רבים מהמיילים האלה יגיעו לספאם – בגלל שהמיילים נשלחים מכל כך הרבה כתובות ושרתים שונים, יהיה קשה עד בלתי אפשרי לחנוק את כולם בדרך לרוסיה. [אנגלית, רוסית]

---

הגלגול מחודש של העיתון ״דבר״ הקדיש כתבה לרגל 10 שנים לרדיו הקצה. [עברית]

---

המדריך של Judas Priest להבי מטאל, בצורת קומיקס רשת אנימטיבי?! האתר שהעולם לא ידע שהוא צריך. [אנגלית, פיקסלים, מוזיקה]

---

The Corner הוא אמנם חיקוי מאוד נאמן למקור של סדרת COLORS, ומשום מה השם שלו עדיין באנגלית, אבל הוא גרסה ישראלית שבה אמנים ואמניות מישראל מבצעים שירים עירומים בפינה צבעונית באולפן. יש פה בין היתר את כהן, עדי אולמנסקי, סימה נון, אורטגה, צוקוש, יוסי פיין, שקל ועוד. [טיוב]

---

ברולינג סטון מספרים על Fo Sho, שלישיית היפ הופ מאוקראינה שמורכבת, בחיי שזו לא התחלה של בדיחה, משלוש אחיות יהודיות שחורות שעושות ראפ. איהז כיף שזו לא בדיחה! עכשיו השלוש גולות בגרמניה, ומספרות לסטון על המוזיקה, המלחמה, ההיפ הופ ועל היותן חריגות אפילו בתוך סצינת ההיפ הופ האוקראינית. [אנגלית]

---

תודה ענקית לתומכות ותומכי העונג, ותודה אקסטרה מיוחדת עם גלידה און טופ לתומכות ותומכי העל איציק, ספיר, טל, יניב, מעיין, מעין, ותומך שביקש להישאר מסתורי. לעזאזל, למה אני לא ביקשתי להישאר מסתורי? [תודה!]

---

אנחנו בעיצומה של מהפכה איטית. תמיד, בעצם, אנחנו בעיצומו של שינוי איטי, כבד ושקט. זה רק הרגעים שבהם משהו מאיץ לרגע שאנחנו שמים/ות לב כמה רחוק הגענו, או כמה חזק הכוח האיטי והשקט הזה שזחל במשך עשרות שנים מתחת לסף התודעה הציבורית. זה נכון בהמון תחומים, אחד מהם הוא מגדר. אני חושב שלפני 10, 15 שנה לא ידעתי עד הסוף מה זה אומר ״טראנס״ חוץ מסוג מוזיקה, ועכשיו זה לא רק ברור לכל העולם כולו – תומכים/ות ומתנגדים/ות כאחד יודעים/ות מה זה אומר – זה גם חלק מהשיחה הציבורית. חוקים נחקקים, לאפשר או למשטר, הרוח הציבורית נושבת חזק מאי פעם. יותר ויותר א־נשים ככלל ויוצרים בפרט מזדהות כא־בינאריים, או כטראנס. גבולות השפה נמתחים. הרגלים נמעכים לאט ונשברים. שירים חדשים נכתבים, שירים שיהפכו להמנונים של אנשים חדשות. שירים כמו ״מה זה מין״, מהאלבום החדש של יהוא ירון. אני מודה, עם הלחן הזה בפזמון, השיר הזה היה ממיס אותי גם אם היה עוסק בדרך המועדפת על יהוא לסדר מדיח. אבל אלה המילים של השיר הזה שמבהירות למה כמעט כל מי ששמע/ה את האלבום החדש של יהוא ירון קרא/ה לו ״אלבום חשוב״. זה אלבום שיש לו הזדמנות להדהד מעבר למעגלי המוזיקה, להפוך לרגע תרבותי שיש לו משמעות בחיים.

החופש שלך אמיתי
הוא שובר את הכלוב העתיק של הגוף
ועובר את הגבול המוסכם
העולם לא אוהב שעוברים את הגבול
גם הארץ צריכה שינוי מין
גם הארץ צריכה לשרטט מחדש
גבולות וחוקים אחרים
שאין בהם מין חזק או חלש

רק את מכירה את עצמך
תיוולדי מחדש
הגוף ילמד איך
העולם ילמד איך להבין
מה זה גוף
מה זה מין
מחדש. [סטרימים]

---

עוד מזה? הירשמו ותקבלו כל עונג חדש ישר למייל. עדכונים כמעט יומיומיים אפשר למצוא בטלגרם של העונג ובסטוריז באינסטגרם שלי. נתקלתם בלינק נפלא? הפליאו לי אותו למייל.

שתהיה שבת שבוגי! איזה כיף.