״This stank wasn’t that stink. This stank was root and residue of black Southern poverty, and devalued black Southern labor, black Southern excellence, black Southern imagination, and black Southern woman magic. This was the stank from whence black Southern life, love, and labor came.״ – קייסה ליימון בטקסט פנטסטי על סבתא שלו, ועל אאוטקאסט



1. היום לפני 20 שנה בדיוק יצא לחנויות Stankonia, האלבום הרביעי של Outkast, הצמד מאטלנטה שאחריו ההיפ הופ נשמע אחרת. יש שיטענו שזה האלבום הכי טוב שלהם ואפשר להתווכח על זה, אבל אי אפשר להתווכח על זה שלפני האלבום הזה, לא משנה כמה אאוטקאסט הצליחו (והם הצליחו), הם היו שייכים לחובבי היפ הופ. באלבום הזה, ובמיוחד עם "Ms. Jackson" ו-"So fresh, so clean" הם נכנסו לכל בית בארה״ב ולמצעדי הפופ. העולם זוכר את מיס ג׳קסון, אבל המיוזיק הדס לעולם לא ישכחו את הסינגל שיצא חודש קודם לכן ופוצץ ל־100% ממי ששמע אותו את האוזניים והראש וההגדרה־עד־כה של היפ הופ. קראו לו "B.O.B", ראשי תיבות של "Bombs Over Baghdad" שלוש שנים לפני המלחמה האמריקאית החדשה בעיראק. מה יש בשיר הזה ששינה הכל? מה אין בו?! בניגוד לשירי היפ הופ של אותה תקופה ששייטו בנחת באיזורי 85-100 ביטים לדקה, השיר הזה טס במהירות של דראםנ׳בייס, 155 ביטים לדקה. יש בו גם ריף גיטרה חשמלית רוצח, סקרצ׳ינג (של אותו סקרצ׳ר מאייטם 32), ראפ טירוף של ביג בוי ואנדרה 3000, והוא נגמר בפאקינג מקהלת גוספל על ביט של דראםנ׳בייס למען השם. להבדיל, נגיד, "Ultralight beam" על כל חלקיו וגוספליו לא היה קיים בלי השיר הזה. אני זוכר ששמעתי אותו ב־2000 והעולם שלי התהפך בבת אחת. השבוע לרגל החגיגות יצאה מהדורה מחודשת של האלבום עם כמה רימיקסים סמי־מעניינים, אבל מה שבאמת העיף לי את המוח שם זו גרסת האקפלה ל-"B.O.B". עם כל כמה שהעיבוד וההפקה של השיר המקורי מפוצצת מוחות, זה מדהים לשמוע כמה חזק השיר הזה, כמה הוא פאקינג טייט, כמה הוא דוהר קדימה ב־155 קמ״ש בלי נשימה, בגירסה הערומה שאין בה כלי נגינה אחד חוץ מהראפ של שני ראפרים, שירה וקולות רקע. אם ראפ זו דרך לחקות את הקצב של התופים בעזרת מילים, הקאפלה הזו היא הוכחה: אפשר לרקוד אותה ככה באנרגיה שיא בלי אף מכת תוף אחת! [סטרים]


חבר אמר לי השבוע שהוא נכנס לעונג ולא מוצא את הלינק לתמוך בו. הוא צדק – בטלפון הוא באמת לא מופיע, כי התפריט העליון לא מופיע בטלפון. אז עד שאתקן את זה, הנה תזכורת: אפשר לתמוך בעונג, וזה ישאיר אותו בריא ומשגשג לאורך זמן, ככה שתוכלו לסמוך על זה שבכל שבוע נתון אמצא אפנה זמן לפרסם המלצות בטלגרם, באינסטגרם, בעונג כמובן, לערוך שירים לתכנית בקצה, ולהתעסק בעוד דברים כאלה שיוצאים אליכם ולשמחתי נראה שהם משמחים אתכם כמו שהם משמחים אותי. חלק מהם תמצאו השבוע בעונג. חלק מהם רק בשלבי עבודה מוקדמים ועדיין לא מוכנים להציץ החוצה, אבל הם בדרך. אם אתם רוצים להצטרף לחבורה השמחה שתומכת בעונג בסכומים זעומים מדי שבוע אבל מצטברים להשפעה די רצינית על החיים שלי ומאפשרים לי לעשות את מה שאני עושה (ובראשם תומכי־העל המדהימים דניאל, מעיין חיים ויניב יעקובוביץ׳) – תבוא עליכם הברכה (בצורת עונג חדש מדי שבת, ועוד דברים שמדי פעם רק אתם תקבלו).


עשה טובה ושלח לי בבקשה עונג שלם למייל כל שבוע הפתעות מגיאחה, ניוזלטר של מדי פעם

Leave this field empty if you're human:
2. חזרתי לשדר בקצה! כלומר, מעולם לא הפסקתי, אבל לראשונה מזה 7 חודשים יש לי שוב מיקרופון, אז חזרתי לדבר בקצה! איזה כיף, יא רבנן. הנה התכנית החדשה שלי שם, כולל דיבורים סופסוף, אבל לא הרבה כי יש כל כך הרבה מוזיקה טובה להספיק בשעתיים. עוד רגע מתחילים לסכם שנה, אז אני חוזר לפעם בשבועיים. שימו אוזן. [סטרים]
3. חברים אמרו לי שסט ה״דמיינתי שאני מתקלט בבוילר רום״ שלי מעולה לכושר וריצה, אז אם אתם עושים דברים כאלה, הנה הקלטה מלאה של הסט בלי וידאו, ואפשר לשים אותה באוזניים ולהתחיל להזיע. [סטרים, מיקסקלאוד]
4. היה זה שבוע מטורף של ריליסים חדשים, אז קודם כל התקציר: בחמישי בחצות תמצאו שיר אחד מכל ריליס מעניין שיצא השבוע, סינגל, אי־פי, אלבום או הוצאה מחודשת. ועכשיו לחדשות הרחבה. [ספוטיפיי]
5. שבוע של שת״פים וקאברים מעניינים, ובראשם השיר החדש והדי לא־ייאמן־כמה־שהוא־טוב של באסטה ריימז וקנדריק לאמאר, "Look over your shoulder", שגרסה שלו דלפה לפני כמה שנים אבל זו ההוצאה הרשמית שלו והוא ממש ממש אש! כל כך אש שמגיע לו אייטם משלו. וואו, כמה אש, אני הולך לשמוע אותו שוב. [סטרים]
6. עוד שת״פ! The Avalanches יחד עם לאון ברידג׳ס ב-"Interstellar love" (לא שיר של דאפט פאנק, למרות השם). [סטרים]



7. עוד שת״פ! האיש הכי עסוק השבוע, מק דמארקו, חבר לאלקטרונאי הצרפתי החמוד Myd לבנזונה של שיר חדש, "Moving men", שזכה גם לקליפ אנימציה פנטסטי ומלא מחוות קטנות. [סטרים; טיוב]
8. אמרתי שמק דמארקו היה עסוק השבוע, ואסביר: לא רק שיש לו שיר חדש עם מיד, הרי שהוא גם מצטיין ככוכב בודד ומובס בקליפ לשיר החדש של Crowded house שנקרא "Whatever you want", ולפני שבועיים הוא השתתף גם בקליפ ובשיר החדשים "Rolled up" של Benny Sings. עסוקי! [טיוב]
9. הפסקה רגעית בשטפון הריליסים החדשים כדי להגיד: וואט דה פאק, טבע? הפלטיפוס, או ברווזן בעברית, ידוע בתור בעל החיים המוזר ביותר על הפלנטה. מדובר ביונק, אבל היחיד שבוקע מתוך ביצה, שזה ההיפך מיונק, ואם זה לא מספיק הוא גם הולך כמו זוחל. יש לו פרווה, אבל גם מקור. אה, והוא… ארסי. וואט דה פאק! אבל את כל הדברים האלה ידענו ואפילו חצי מהם הספיק כדי להזניק אותו לראש רשימת היצורים ה-WTFים ביותר בעולם, אבל הסתבר שזה לא מספיק. השבוע הסתבר שהם יכולים גם לזהור בלילה?!?!? וואט. דה. פאק. [אנגלית]
10. עוד שת״פים מלהיבים מהשבוע החולף: בריט אייז+פיבי ברידג׳רז (שהוציאו כבר אלבום שלם ביחד) בשיר חדש על הפלות לרגל הבחירות. יפה מצדם. נתניאל רטליף+קווין מורבי בקאבר נפלא ל-"There is a war" של לנרד כהן. ביל קלהאן+בוני פרינס בילי בקאבר ל-"Wish you were gay" של בילי אייליש, תודו שלא ציפיתם. קארן או+וילי נלסון בקאבר ל-"Under pressure", מה זאת אומרת של מי. [סטרים]
11. אסופת אלבומים מעניינים שיצאו השבוע: באסטה ריימז באלבום ראשון מזה שש שנים! אלבום חדש לאלביס קוסטלו, אלבום חדש בהפתעה ל-Common (נדמה לי שבהפתעה) בהפקת קארים ריגינס, אלבום חדש גם ל-Eels, והפתעת השבוע: Pearl Jam הוציאו פתאום את כל אלבום האנפלאגד שלהם מ־1992, שמעולם לא ראה אור רשמית כאלבום. [סטרים]
12. [תודה לאילנה] ג׳וני מיטשל הוציאה החודש את האוסף הארכיוני הראשון שלה, שהיא ערכה בעצמה, ובו אפשר למצוא ערימה גדושה של הקלטות מוקדמות שלה (האזינו פה). לרגל המאורע, לא אחר מאשר קמרון קרואו מתיישב לשוחח איתה את אחת השיחות המעטות והנדירות שהיא מוכנה לספק בימינו. איזה כיף לבלות איתה קצת בחצר. [אנגלית]
13. שמעתם את צו השעה, פרויקט הקאברים החדש מבית ״עבודה עברית״? השבוע יצא חלק ב׳ שלו והיו לי חשבוניות להוציא אז האזנתי לכולו וכתבתי על כל שיר מיני־ביקורת תוך כדי האזנה. זה היה כיף אז אולי נעשה מזה פינה קבועה. אמיצים? האזינו פה לאלבום האוסף. [טוויטר; סטרים]



14. אתם כאילו ידעתם שזה עניין, הצורה הספציפית הזו לצייר את האות S? כי אני גיליתי רק השבוע שלא רק שאפשר לצייר ככה את האות הזו אלא שמדובר בתת־תופעה רצינית, בטח בעולם דובר האנגלית, שנקראת Cool S או The S thing וכוללת בין היתר חשבון אינסטגרם בן 23,200 עוקבים, שמתעד את הצורה הזו ברחבי העולם ושייכת לבחור שהחציף ורשם את הצורה העממית הזו בתור סימן רשום. [אנגלית]
15. אל תפספסו בתוך כל העומס המוזיקלי של השבוע הפסיכי הזה את "Black rain", השיר החדש מתוך האלבום הבא של אהובינו Rhye, שכמו ברגעים הכי יפים שלהם מביאים לנו פה שיר דיסקו נוטף כינורות שמתאים גם לריקוד בסלון, גם להרהור מול החלון וגם להתמזמזות באייטיז. [סטרים]
16. האם מוזיקה משפיעה על המוח לטובה? איך? חבורה של כתבי פיצ׳פורק מתדיינים בנושא בפודקאסט השבועי שלהם. [סטרים, אנגלית]
17. האלבום האחרון של Quantic הביא צבעים חדשים לחיי כשיצא, ואם חיבבתי עוד קודם את המוזיקאי, הדיג׳יי והאוצר המוזיקלי הנפלא הזה, אחריו כבר אהבתי אותו אהבת נפש. עכשיו הוא הוציא בי־סייד שמזכיר לי את אותם הצבעים המהממים של אותו אלבום, אז רוצו לשים את הקאבר האינסטרומנטלי הנפלא שלו ל־"Nineteen hundred and eighty five" של Wings. [סטרים]
18. [תודה לאורן] ״צדק צדק תרדוף״, קטע ספוקן וורד חדש, מחאתי ומצוין של שאנן סטריט, שמעדכן באתר המצוין שלו כל הזמן ובלי הפסקה עם שירים חדשים, פוסטים, פודקאסט, מה לא. בלתי נלאה, אשרינו. [טיוב, עברית]
19. צדק צדק תרדוף, אפילו בספוטיפיי! איגוד מוזיקאים אמריקאיים מאתגר את ספוטיפיי ודורש לקבל פיצוי הולם על הסטרימים שלהם. באתר חדש הם מפרטים ומנמקים את הדרישות שלהם ומזמינים אתכם לחתום ולתמוך. במיוחד אם אתם משתמשים בספוטיפיי, כדאי לקרוא איך זה נראה מהצד של האמנים שאתם אוהבים ומאזינים להם בלי סוף. [אנגלית]
20. דרך שאנן גם גיליתי שיצאה החודש גרסה מהממת ל-"Mo money mo problems" של נוטוריוס ב.י.ג, מייס ודידי. הווקאלז המקוריים אבל במקום הפקת היפ הופ נוצצת של דידי יש פה גיטרה אקוסטית ומה שנשמע כמו קחון, ובערך זהו. וזה מעיף! [סטרים]
21. ברוכים הבאים ליריד האמנות צבע טרי במהדורת אונליין! לכו לשוטט במסדרונות המקוונים של היריד, לצפות באמנות ישראלית משלל סוגים, ואם יש לכם כסף מיותר, תוכלו גם לרכוש את היצירות. [עברית, צבע]



22. ובאנגליה: תערוכת הקיץ של ה-Royal Academy היא אירוע שנתי פסיכי של הרבה יותר מדי אמנות מדהימה בבת אחת. יצא לי לחוות אותה פעם אחת בלי הכנה מוקדמת, וזה היה עומס חושי מוגזם באותו הרגע, שנפתח בהדרגה ובעונג צרוף לאורך השעות והימים שאחר כך, כמו סוס טרויאני רק הפוך. השנה, מטעמים מובנים, היא לא התרחשה בקיץ ונפתחה עכשיו כתערוכת חורף. במגזין WePresent (של WeTransfer) יש יצירות נבחרות מהתערוכה, פלוס תובנות מהאוצרים והצצה מאחורי הקלעים. [אנגלית, המון צבע]
23. עוד ב-WePresent, שיחה ותמונות עם הצלמת שליוותה בסרט תיעודי את D'Angelo, אחד הזמרים הכי מרתקים ונפלאים של הדור וגם אחד החמקמקים והמתבודדים שבהם. [אנגלית, פיקסלים]
24. אדריאן לנקר מ-Big thief הוציאה אלבום סולו חדש, והניו יורקר מקדיש לה כתבת עומק שאפשר גם להאזין לה במקום לקרוא. [אנגלית]
25. משעמם לדייב גרוהל בבידוד, או משהו, אני לא יודע מה הסיבה אבל אני שמח שהוא מצא זמן לצלם סרטון המשך לסרטון הקאלט Fresh pots מלפני עשור, שבו הצופה נוכח בהתמכרות הקפאין הקשה של המתופף הכי חרוץ בשטח. הסרטון החדש הוא פרסומת שקרית לתרופה לגמילה מהתמכרות קפאין, וגרוהל לא מהסס להתמכר גם אליה. כפרה על דייב גרוהל, בחיי. איזה אוצר. [טיוב]
26. מישהו אמר תופים?! המתופף תומס פרידג׳ן, שאתם אולי מכירים מ-The Mars Volta (חתיכת להקה תובענית בכל הנוגע לתיפוף) או ת׳אנדרקאט מנתח קטעי תיפוף מסרטי קולנוע שונים, החל מ־Whiplash דרך עולמו של ויין ועד ספיינל טאפ, כדי להבהיר לנו מה אמין ומה לא, מה מדויק ומה חאווה. [טיוב]
27. [תודה למיכאל] מועדוני ההופעות במשבר בכל העולם. אם אין הופעות, אין הכנסות, ומועדונים מתחילים כבר להיסגר וקודם כל המועדונים הקטנים והעצמאיים, איפה שגדל באופן קבוע הדור הבא של האמנים (ושל הקהל). מה הפיתרון? אין לי מושג. אבל מארק גייגר, לשעבר בכיר בסוכנות טאלנט עולמית שהיה אחד ממקימי פסטיבל לולפלוזה, זוכה עכשיו לסיקור בזכות יוזמה שלו בשם SaveLive. הרעיון שלו פשוט: הוא גייס כבר 75 מיליון דולר מקרנות הון סיכון, והוא מתכוון לקנות אחוזים במועדונים עצמאיים בכל רחבי ארצות הברית. כמה אחוזים? לפחות 51%. כלומר, חוקית הוא יהיה הבעלים העיקרי שלהם. לדבריו, השיטה הזו תיתן למועדונים רשת ביטחון כדי לא להיסגר ותספק להם מספיק כסף כדי להיעמד שוב על הרגליים. הוא רק מבקש בתמורה חלק ברווחים העתידיים, ומבטיח להשקיע עוד ולהרחיב את הפעילות שלהם. יכול להיות, אם אתם מאמינים להצהרות שלו. אם אתם ציניקנים, אתם יכולים לטעון שגם רכישת 49% מהבעלות במועדונים תספיק בשביל להשיג את המטרה המוצהרת שלו, וההתעקשות על 51% חושפת את זה שמאחורי היח״צ מדובר בחמדנות עסקית גרידא: לקנות המון מועדונים עצמאיים (=עקשנים וסרבנים) כשאין להם הרבה ברירות, וכשההופעות יחזרו, להיות הבעלים של רשת מועדונים לאומית. להאמין? לא להאמין? אין לי מושג. החליטו בעצמכם. [אנגלית]
28. תכנית שלמה של NPR מוקדשת להתחקות אחר הקצב הממכר של אמריקה הלטינית, הלא הוא הקומביה! זו תכנית מ־2015 אבל אני הגעתי אליה רק עכשיו, אחרי כמה שנים שבהם היחס שלי לקומביה עבר מ״מה?״ ל״המממ״ לאהבה אינסופית שלא יודעת שובע. בתכנית מתמקדים בקומביה מסורתית, ויש ממנה שפע אדיר כמו שיש, נגיד, מוזיקת סול בהיסטוריה האמריקאית; אבל בימינו אפשר למצוא, לצד קומביה מסורתית, גם קומביה אלקטרונית (תחשבו ניקולה קרוז), טראפ־קומביה, ושילובים ופיתוחים אין ספור לסגנון הפשוט והמשגע הזה. אל תגידו שלא הזהרתי, ברגע שמשהו מקליק בפנים ומכירים בכך שקומביה היא המוזיקה המשמחת ביותר ביקום, אי אפשר להפסיק. בעצם, זו לא אזהרה. זו המלצה חמה. [סטרים]
29. [תודה לאורן] גם קווין פארקר היה עסוק לאחרונה. מוצג מספר אחת: שיר חדש של Tame Impala? לא! רגע אבל קליפ חדש לשיר ישן, לפחות? כן! חברת Adobe הזמינה את קווין פארקר לצלם קליפ חדש לכבוד הכנס השנתי שלה, ובהתאם לרוח הבידוד השורה על העולם, הקליפ של "Why won't they talk to me"' (מהאלבום השני של טיים אימפלה) מציג את פארקר בו־זמנית בכל התפקידים בכל רגע נתון של השיר (שהוא כפי הנראה אכן ביצע באולפן בעצמו, כי הוא משוגע). מעולה ממש. מוצג מספר שתיים: FIFA21, משחק הווידאו, הושק או משהו, אני לא יודע, גם משחקי מחשב וגם כדורגל ביחד זה יותר מדי בשבילי בבת אחת, אבל אני יודע שלרגל ההשקה הייתה ״הופעה״ קצרה של טיים אימפלה במגרש כדורגל נטוש, עם מיקסר דיג׳יי במקום מתופף, שזה חמוד ועצוב בו זמנית. [טיוב]
30. אנדרסון פאק אצל אריק אנדרה? ברור שבלגן. [טיוב קצר מאוד]
31. ואריק אנדרה עצמו עונה על השאלון של הגרדיאן עם המלצות לראיונות איומים, בדיחה טלוויזיונית שעדיין מצחיקה אותו, ועוד. [אנגלית]
32. [תודה לאורן] ואפרופו אריק אנדרה. Adult Swim חברו לבן אנד ג׳רי והרימו הופעה אונליין של כל האלבום RTJ4 של Run the Jewels, במטרה לעודד את צופיהם האמריקאיים ללכת להצביע בבחירות. מטרה מוצדקת, אין ספק, אבל אני בעיקר שמח שיש לנו את ההופעה הזו לצפייה ביוטיוב. אה, ואריק אנדרה מנחה את העניין כולו. [טיוב]
33. [תודה לערן] RTJ הם כמובן לא המוזיקאים היחידים שמעודדים צעירים לצאת להצביע, ובהחלט לא הראשונים. אבל איך קרה שמוזיקאים דוחפים את המאזינים שלהם להצביע? פיצ׳פורק חוזרים ל-Rock the vote, העמותה שכבר 30 שנה מגייסת מוזיקאים כדי להביא צעירים לקלפי, ממדונה דרך מגהדת׳ ועד מיילי סיירוס. [אנגלית]



34. בואו נדבר רגע על הברייק. הברייק, אתם יודעים למה אני מתכוון, החלק הזה בשיר, בדרך כלל באיזור אמצע השיר, שבו רוב או כל הכלים משתתקים לכמה ביטים ואז חוזרים. בסול ופ׳אנק ורוק של פעם, הברייק היה הרגע שבו כל הנגנים חוץ מהמתופף מפסיקים לנגן לתיבה או שתיים או ארבע. בהיפ הופ לפעמים הראפר נשאר לבד לרגע. במוזיקה אלקטרונית, הביט נעלם ואז נבנה שוב בהדרגה (נגיד, בהאוס) או חוזר בבת אחת (נגיד, דאבסטפ, שידוע ב״דרופ״ שלו). אינפקטד מאשרום עשו קריירה מברייקים מעולים. דאפט פאנק שינו את המשחק עם הברייק באורך דקה וחצי של "One more time". הברייק שם בדרך כלל כדי לשרת מטרה אחת: דינמיקה. כלומר, לגוון את מה שקורה בשיר. כל השיר אנחנו נוסעים באותה המהירות, וזה יכול לשעמם. אבל אם אנחנו עוצרים לרגע ואז מתניעים שוב, או אפילו מאטים כדי להאיץ – הנה לך זריקה של עניין במינימום מאמץ הלחנה. ג׳יימס בלייק יודע דבר או שניים על ברייקים – הנה דוגמה שכולכם מכירים ובה הוא משתמש בדינמיקה של דבאסטפ. אבל ב-"Before", שיר הנושא מהאי־פי החדש שלו הוא עושה משהו שלא שמעתי מזמן, וגם לא אופייני לו. הוא עושה ברייק של תו יחיד ארוך מאוד. מאוד. של כינור. אני חושב שספרתי 10 תיבות? בערך 20 שניות של תו יחיד, מתמשך, שזולג גם להמשך השיר. אני חולה על זה. אני מראש פריק של ברייקים, אבל ברייקים ששוברים את הציפיות הם כמו קראק בשבילי, ושיר שהם גם מעולים בפני עצמם וגם מחביאים בתוכם ברייק כזה, זה כבר אקסטזה. [סטרים. יש גם קליפ חדש מוצלח ממש]

עוד מזה? הירשמו ותקבלו כל עונג חדש ישר למייל. עדכונים כמעט יומיומיים אפשר למצוא בטלגרם של העונג ובסטוריז באינסטגרם שלי. נתקלתם בלינק נפלא? הפליאו לי אותו למייל.

שתהיה שבת שבוגי! איזה כיף.