כרטיסים במתנה: פיט דוהרטי (+ פוסט אורח של רועי פרייליך)
הנה פתיחה פנטסטית שהלוואי שאני הייתי כותב, וגנבתי מהפוסט הנהדר במגזין מרפסת: "הוא מצטט את אוסקר וויילד בשיר שמתאר אוהדי כדורגל; הוא שר בהופעות על זונות במזרח לונדון בזמן שהוא מלווה במופע מחול; הוא ניגן עם אמן הפולק ברט יאנש ועם גיטריסט הקלאש מיק ג’ונס; הוא הציג את ציוריו בגלריות ושילב בהם את הדם של עצמו; הוא הופיע על הבמה החשובה והמכובדת ביותר בבריטניה עד שהקהל פרץ לבמה וההופעה הופסקה; הוא משורר, מוזיקאי, שחקן קולנוע ואסיר לשעבר – הוא אולי סמל התרבות החשוב ביותר של הבריטים בעשור האחרון, וקוראים לו פיט דוהרטי. רק שהם מעדיפים “דאקרטי”."
יש אמנים מעולים שאני מכיר כל שיר ושיר שלהם, ויש אמנים מעולים שאני בקושי מכיר שיר אחד שלהם בעל פה. לא באמת ברור לי למה ואיך אני מפספס כבר עשור את פיט דוהרטי והליברטינז. מעולם לא היה לי שום דבר נגדם, דווקא בכל פעם ששמעתי שיר שלהם אהבתי אותו מאוד, אבל איכשהו, אף פעם לא מצאתי את עצמי מתמכר לאלבומים שלהם כמו שקרה, למשל, לזוגתי, או לדור שלם של בריטים. (כן שמעתי את אלבום הסולו שלו והוא מעולה).
לכן היום, בבוא העת המשמחת לחלק לכם כרטיסים בחינם לאחד משני המופעים האקוסטיים של פיט(ר) דוהרטי בארץ (30 באפריל + 1 במאי, בארבי, תל אביב), אני מעדיף לתת לאנשים שמכירים ואוהבים הרבה יותר ממני לכתוב עליו, כמו הדר גפני מ"מרפסת" לעיל, או רועי פרייליך הפנטסטי, שבחר כמה מהשירים האהובים עליו של דוהרטי וחבר מרעיו.
אליך, פרייליך:
הדרך אל האבדון רצופה בכסף, בגדים יפים, דוגמניות וסמים באיכות ששואבי הריטלין בינינו יכולים רק לחלום עליה. אבל מישהו חייב לקחת על עצמו את העבודה המלוכלכת הזו, לבקר בתחתית ולחזור משם כדי לכתוב על כך שירים שכולנו נוכל להזדהות איתם.
הרומן שלי עם פיט דוהרטי התחיל דווקא כששמעתי לראשונה את הבייבישמבלס ושאלתי את עצמי: 'מי הם חקייני הליברטינז האלה? הם נשמעים לא רע בכלל'. בדיוק ב-1:07-1:10 ידעתי שיום אחד אני אגנוב מפה משהו.
עוד שיר של הבייבישמבלס עם ריף קלאסי שנשמע כאילו תמיד היה שם. ככשמעתי אותו לראשונה חשבתי שמדובר באחד השירים הכי רומנטיים שנכתבו אי פעם: 'בואי נקיים יחסי מין לנצח…' או משהו בסגנון. היום אני כמעט בטוח שכוונתו האמיתית של המשורר הייתה 'לכו להזדיין וצאו לי מהוריד לתמיד…'
אני מודה שקצת התאכזבתי כששמעתי שההופעה המדוברת הולכת להיות אקוסטית ולא במסורת מסיבות השכונה הידועות לשמצה של הלברטינז:
הכישרון הענק של פיט דורהטי הוא לכתוב קלאסיקות מיידיות. עוד ריף מושלם במסורת ה'קינקס' עם פזמון מוחץ שהופך לקראת סופו להימנון כדורגל.
בהצלחה עם זה על אקוסטית.
אולי בכל זאת יהיה בסדר.
פיט עושה קצת סדר בהפקה ואפילו מביא כמה מובים בסגנון ביונסה לבוש בחליפת מעצבים.
שיר אהבה שבור שבטח יצלח בגאון את מבחן הביצוע האקוסטי.
Through my cell window
Hear the loft boys sing
Come on you R's
Carried on the wind
Every morning
I'll be singing
Like a caged bird who might say
John, Paul, George and Ringo
Help me pass the hours away.
מתמודד כמעט ודאי לסטליסט האקוסטי ודוגמא לליריקה הפנטסטית שלו.
דברים שמוצאים ביוטיוב – גירסת כיסוי לשיר של ה'סטרוקס':
קאבר לסמית'ס:
סייקו קילר:
אם יום אחד תהיה לי להקה אז אני גם רוצה קליפ כזה של הופעה ביתית עם חברים שרוקדים איתנו ולא מקפידים על ליפסינג. גם שיר כזה לא יזיק:
דרך מעולה להתכונן להופעה, 16 ביצועים אקוסטיים לשירים מכל התקופות:
זה כנראה יהיה השיר לחבק בו את בני הזוג ולשיר יחד בקול גדול. האחרון חביב לרשימה זו הוא לנאהבים.
אז מה צריך לעשות כדי לזכות בכרטיס?
השאירו תגובה. זה כל מה שנדרש מכם. (אם אתם רוצים להיות יצירתיים, ספרו באיזה אמן התאהבתם אחרי שנים שהחברים שלכם הציקו לכם שאתם צריכים לשמוע אותו). הקפידו להשאיר את כתובת המייל שלכם בשדה המתאים (אל תדאגו, היא לא חשופה לאיש מלבדי), והזוכים, שייבחרו אקראית, יקבלו במייל הודעה על הזכייה. איזה כיף לקבל מתנות! תודה לערן
שימו לב: ההגרלה תהיה פתוחה עד יום שישי בערב!
במשך שנים, הרינגטון שלי היה What Katie Did, מהאלבום השני של הליברטינז. רינגטונים, כמו חולצות של להקות, זה סוג של לחיצת-יד סודית. אתה נמצא בחברת אנשים חדשים, אולי בעבודה חדשה, ונותן לטלפון שלך לצלצל כמה שניות – ופתאום מגיע לך מישהו עם עיניים בורקות ושואל "זה היה שיר של הליברטינז בטלפון שלך? מגניב! אני אוהב את הליברטינז". וככה אתה מוצא את האנשים החדשים, במקום החדש, שאתה יודע שאתה תתחבר אליהם.
עד היום אני לא יכול לשמוע את השיר בלי לשלוח יד לטלפון.
אף אחד לא מציק לי לשמוע אלבומים
אני זה שמציק להם
משתתף
לא מציקים ולא יצליחו, אם כבר להפך
הגבתי
swans
יצא טוב בסוף
אווווווווווווווו רוצה רוצה רוצה רוצה רוצה רוצה
לרוב אני זאת שמציקה…
באמת שלא עולה לי כלום…
לא בדיוק לחץ חברתי אלא עולמי לאהוב את ג׳וי דיוויזיון.
שנים לא הבנתי את המהומה ועדיין מאמינה שלעטיפת האלבום היפיפיה יש חלק לא קטן בהייפ, עכשיו אני מאוהבת קלות בunknown pleasures.
שנים שהתנגדתי ללאונרד כהן. הוא נשמע לי מיושן, וזקן ותרחן ומלא בעצמו. אני לא יודעת מתי נשברתי בדיוק, החלטתי לתת לו צ'אנס, הלכתי לבאלאנס, שתמיד סמכתי עליהם בכל דבר, וביקשתי שייתן לי דיסק של לאונרד כהן. לקח לו כמה דקות לחשוב, הוא סירב לתת לי דיסק אוסף ובסוף נתן לי את"old skin for the new ceremony". לקח עוד כמה שנים שהדיסק ישב אצלי על המחשב, עד שהתחלתי לשמוע אותו. יש שיאמרו שיש לו עבודות טובות יותר, דרמתיות יותר, חתרניות יותר, אבל אותי לאונרד קנה ב"why don't you try". אבל אני בכלל פה בשביל פיט.
באמת כיף לקבל מתנות!
כסנובית בלתי נסבלת אין לי תשובה טובה. או שהכרתי את האמן כבר מזמן (ברור) או שאין לי שום כוונה לשמוע אותו.
אצלי מדובר בthe knife אחרי שנים של הצקות..היה שווה את זה:)
זה נשמע מצחיק, אבל רונה קינן. שיגעו אותי, שיגעו, לא התחברתי, הלכתי להופעה – ובום! מאז אני מכושף
לא אהיה יכול להיות מאושר יותר אם אזכה בכרטיס.
נו, הסיפור שלי עם פיט בול כזה: שנים שלא התחברתי למרות המלצות מיודעי דבר. עד שפעם אחת חברה זרקה לינק ל- grace/wastelands שלו ונעלמה, והשאר היסטוריה. ופרייליך – סטליסט מעולה, רק פאק פוראבר זה לעזאזל עם הנצח 🙂
ארררג
במעגל הקרוב מציקים לי כרגע עם מוריסי והסמיתס אבל לא מתחברת עדיין.
gimme gimme gimme
אולי השאלה הכי מעניינת שראיתי עד היום ב"כרטיסים במתנה".
לא ממש הציקו לי חברים, אבל הכרתי את השם של יו לה טנגו כלהקה שאמורה להיות מעולה כמה שנים לפני שהתאהבתי בהם. וניל יאנג הוא אמן שבמשך שנים לא הבנתי למה כל כך הרבה אנשים כל כך אוהבים אותו, עד שלפני כמה חודשים בועז כהן השמיע את thrasher ואני נשפכתי.
אני בוש ונכלם על כך שבמשך שנים התנגדתי לרוברט סמית׳, לקיור.. הסיבה לכך הייתה מטומטמת ופשוטה. עידו ( שם בדוי) הנמסיס שלי ואויבי הגדול בכתה יא 5 היה מעריץ גדול של הקיור. ובשבילי?! בשבילי רק דפש מוד ותו לו!! אבל אז הוא הגיע אלי.. Disintegration, ובכן, לא יכולתי להישאר אדיש לאלבום ׳שברון הלב׳ הגדול ביותר, בטח בימים שסיון ( שם בדוי 2) קרעה לי את הלב. השאר כבר היסטוריה הקיור הם חלק בלתי נפרד מפסקול חיי ואלברט סמית הוא כבר מזמן אח..
אני מהחברים המציקים בדרך כלל…
רוצה ! כי חבר שלי מאוד בררן אבל יסכים סוף סוף לבוא איתי 😉
לי יש כבר כרטיס (אבל אשמח לאחד נוסף)
מגיב. הלוואי עלי
לא בדיוק הציקו לי שנים, אבל חברות נתנו לי לשמוע את מטריק ובסבב הראשון לא התחברתי. כשיצא פנטזיס אחת מהן לא הפסיקה לומר לי כמה הוא טוב ומכיוון שהם הופיעו בפסטיבל רדינג אליו נסענו, החלטתי לתת הזמנות נוספת והתאהבתי מיידית באלבום הכובש הזה. לאחר מכן חזרתי לאבומים הקודמים וגיליתי שגם הם נהדרים.
…///—\\\…
יהוא ירון. בהתחלה חשבתי שאני לא מתחברת, עם הזמן למדתי להתמכר.
אני רוצה!
סקורפיונס
בלקן ביט בוקס
גם רוצה כרטיס (:
cat power, פשוט נהדרת, המסקנה: צריך להקשיב לחברים…
יו איזה כיף יהיה לזכות בכרטיס להופעה
אליוט סמית 🙂
חבל שלא הציקו, אולי הייתי מתאהבת בארקייד פייר קודם.
תודה:-)
גבע אלון
רוצה כרטיס! תודה!
רוצה כרטיסים, מדחיקה הצקות!
הסטרוקס. איכשהו פספסתי אותם על הדרך, ואחרי שחבר טען שהם הדבר הכי טוב שקרה לרוקנרול במילניום החדש אז השתכנעתי.
ריי צ'ארלס
וואו, יש כ"כ הרבה שאני צריך להתחיל לשמוע שאני לא יודע מאיפה להתחיל…
(ד"א גיא, אם אתה מתלבט למי לתת את הכרטיס נראה לי שהבחור מהתגובה הראשונה הוא מועמד מוביל. אנחנו לא מכירים, אבל התגובה שלו כ"כ מדויקת שנראה לי שהוא צריך לזכות…)
ראשים מדברים!
הוא כזה סקסי מאדר פאקר. גאד!
תכלס את רועי פרייליך, אחרי שדחיתי את הצלילה לנערות ריינס, ואז איזה יום, מיהרתי לעבודה בבוקר, הכל לא הסתדר, כשנסעתי באוטו באיחור אסטרונומי, רועי שר ברקע בקול המוזר הזה את "בתוך סערה חשמלית…" ואז משהו נפל. (אולי אסימון). ופיט אגדה אשמח לקבל כרטיס 🙂
שנים הייתי קם בבוקר כשצליל השעון המעורר היה What A Waster
חיכיתי חיכיתי כבר שתחלק כרטיסים, הגיע תורי לזכות
יאללה. אני הפעם
אולי הגיע הזמן שאגלה את ארקייד פייר, לא?
כולי תקווה שזכייה בכרטיס להופעה הזו תהיה ההצקה האחרונה שתשכנע אותי לאהוב את פיט דוהרטי 🙂
חייב להגיד שאנשים לא מציקים לי לשמוע משהו חדש, וכמו הרבה מגיבים אני המציק
אבל אני גם הצקתי לעצמי, מאוד מאוד רציתי לאהוב את יהוא ירון אבל בהאזנות ראשונות לא הסתדר לי, היום אני עדיין שומע את האלבום הראשון ושר כמו מפגר לעצמי את המילים
אמן!
Brand New
הייזנברג
ן… (אבל) אני מהפריפריה!
done
הלואיהלואיוהלואי
הקראוד סורפינג הראשון שלי היה בהופעת איחוד ב2010 של ליברטינס בלידס!!!!!!
וזה היה כי כמעט מתתי כי הייתי מקדימה ואז גיליתי לראשונה שבריטים הם לא שפויים.
מזל שהם הספיקו ללמד אותי איך עולים לקראוד סרפינג לפני שהפכתי לז"ל.
לא מגיע לי חוויה מתקנת? 😛
יס!
אז יש לי שני סיפורים על שתי להקות.
הראשונה לא בדיוק הציקו לי לאהוב אותה, אלא בעיקר נתנו לי מבט צדדי שזה (<….<) כל פעם שאמרתי שאני לא אוהבת מחבבת אותם במיוחד. חברה אחת תמיד אמרה לי שאני פשוט "לא מבינה אותם" אמירה שכמובן מאוד שנאתי. עד שהבנתי שזה נכון. הלהקה היא ארקטיק מאנקיז, וכל עוד גדלתי בקיבוץ ואצל ההורים באמת שלא יכולתי להבין את המוזיקה שלהם. ברגע שעברתי לעיר, הלכתי דרך שכונות, יצאתי בימי שישי וחזרתי הביתה שפוכה בשלוש וחצי בבוקר ועדיין קמתי שעתיים אח"כ לעבודה וכו', רק אז הצלחתי להבין ומאוד מאוד מאוד לאהוב ולהתחבר למוזיקה שלהם.
הלהקה השניה הי קייזר צ'יפס. אח שלי הגדול תמיד היה זורק אלי מלא להקות שאני חייבת להתחיל לשמוע, מתי שיצא או מיי גוד הוא ניסה לגרום לי גם להקשיב להם אבל "נו באמת די כבר עם הלהקות האלה אין לי כח לעוד אחת" הייתה התגובה שלי פחות או יותר. והוא המשיך להתעקש, ואני המשכתי להגיד אולי אח"כ (אני בכלל החלטתי שאני הולכת להיות מעריצה של פרנז פרדיננד). ולי ולחברים שלי באותה תקופה הייתה בדיחה להגיד על הכל "או מיי גוד איי קאנד ביליב איט", וכשאח שלי שמה שאנחנו אומרים את זה כל הזמן הוא פחות או יותר הושיב אותי מול MTV2 והכריח אותי לראות את הקליפ הזה. וככה התחילו להן כארבע שנים של אובססיה מטורפת (שקצת התמתנה אבל לא דעכה לגמרי) כולל 6 הופעות וסיפור אפילו עוד יותר מגניב על איך *אני* הבאתי אותם לארץ.
שנים לא הבנתי למה אוהבים גראנג' ועוד בתור קיבוצניק שכולם סביבי שמעו
זה קרה לי בבום ודווקא בבגרותי התאהבתי
כי בא לי הופעה בריטית קולית.
אין שיר יותר מעודד ונותן תקווה לחברות אמיתית, אפילו עם כל השיט דט וונט דאון דר מ-dont look back.
השאלה הכי קשה שהייתה פה 🙂
ג'ון פרושיאנטה
המון הופעות טובות השנה. תענוג.
Elbow. גם אני אהבתי אותם, אבל חברים שכנעו אותי לסיים את תקופת הקפאת היחסים.
בדיוק על האומן הזה ידידה שלי חפרה לי עד ששמעתי והתאהבתי
הולווט אנדרגראונד.
גם אני מהנודניקים שמציקים לאחרים…
ראיתי את הבייבישמבלס בהופעה באנגליה. הדבר הכי פרוע שהייתי בו בחיים. כמעט נהרגתי… מתאים לי מאד לראות את מר דוהרטי בגרסה אקוסטית 🙂
אוף מונטריאול, אפילו פספסתי את ההופעה הראשונה שלהם בארץ אבל נהנתי מכל רגע בהופעה השניה.
בושה, אבל אלו היו ה-National
זה יוצא ביום הולדת שלי. קלאסי לזכות בכרטיס 🙂
באופן מתפיע מאוד, האמן הוא… הבייבישמבלז.
ממש לאחרונה שמתי את Down in Albion במערכת שוב אחרי שנים של יחסים עכורים בינינו, ומה אגיד, הפעם זה תפס אותי. האלבום מתנגן אצלנו בדירה כבר שבוע בלי להפסיק.
למען האמת במשך שנים חברה טובה שלי הציקה לי לשמוע את הליברטינס , ומשום מה רק לאחר שעברתי לברלין , ופיט הגיע לעיר להופעה התחלתי באמת להקשיב לכל השירים , מכל התקופות , וללא ספק התאהבתי , הקשבתי לשירים שלו במעגל , הלכתי לכל הופעה שיכולתי התאהבתי במוזיקה שלו על כל פניה ללא ספק . ועכשיו אני רואה כמה ללכת להופעה של הבייבישמבלס בלי להכיר אותם לפני ארבע שנים היתה ההחלטה הכי טובה שיכולתי לעשות כי מאז פיט והמוזיקה שלו מלווה אותי לכל מקום אליו אני הולכת.וזה כבר שווה הכל.
אשמח לכרטיס, תודה!
פיניקס
הופעה חלום, אני ממש רוצה לכתוב עליה, אני בן 14 בלי כסף שאוהב את פיטר.
איך אני מת עליו!
הציקו קצת עם ארקדי דוכין, האמת שלא כ"כ עבד להם.
אה, וגם יש לי יומולדת ב-1.5, וגם לליברטינס יש שיר עליי!
מוריסון. לקח לי שנים להתחיל לשמוע אותו, אבל בסוף זה קרה.
תודה.
פינק פלויד
מאוד אהבתי את כל האלבומים של הליברטינז. לאחרונה קצת ניתק בינינו הקשר וממש בא לי לשמוע אותו וחזור לקשר!!!
הלוואי הלוואי הלוואי
כל כך רוצה! במיוחד לזאת שרונה קינן הולכת לפתוח 🙂
עבדתי ב"טאוור רקורדס" הידועה לשמצה ערב שקיעתה. מידי פעם היו נכנסים לקוחות קבועים שהיה ממש כיף לדבר איתם על מוזיקה, כאלו שחולקים איתי טעם מוזיקלי דומה אך לא זהה.
השם "רות דלורס וייס" עלה שוב ושוב בשיחות עם לקוחות שונים, שהערכתי את דעתם.
הקשבתי לאלבום. פעם. פעמיים. שלוש. לא רק שלא התחברתי לקול שלה בהתחלה, סבלתי, יסוריים, דולורס. הקול שלה נשמע לי כמו בכי.
ההמלצות של הלקוחות דחפו אותי לנסות שוב, עד שמשהו התחבר. מאז אני מכורה לקול שלה. אני כבר לא מצליחה לשמוע אותו כבכי. אני שומעת אותו כעוצמתי.
"בעברית" הוא אחד האלבומים היפים ששמעתי בחיי.
אני בד"כ מהמציקות 🙂
הבילויים. אבל מה לעשות שבאב אל וואד 38\א צורם בפעם הראשונה?
לו יהי.
אמן ואמן
בק!!! תמיד ידעתי שהוא שם ושהוא טוב אבל לא ממש התמקדתי במוזיקה שלו. רק אחרי שניג'סו לי לשמוע אותו התאהבתי, במיוחד באלבום החדש שלו
התחלתי עם פיט בבייבישמבלס – עוד יצירת מופת שלו והתאהבתי. הבחור מוכשר שלא לציין כרסימטי עד אין קץ. מחכה בקוצר רוח להופעה שלו!
תגובה
שנים ידעתי שריצ'ארד תומפסון הוא גאון ולא התעמקתי, איזה בזבוז של זמן (בו הייתי יכול כבר לראות אותו בהופעה…).
תודה על הפוסט המעולה והלוואי ואזכה!
הייתי לפני כמה שנים בהופעה של פיט ברידינג באנגליה, זאת הייתה ההופעה האחרונה של הפסטיבל והיא התחרתה בהופעה של מיוז שהתקיימה באותו הזמן. כל החברים שלי הלכו למיוז כמובן (שגם קינחו במופע זיקוקים מדהים) ואני הגעתי מוקדם לבמה כדי לעמוד בשורה ראשונה ובנתיים ראיתי הופעה חביבה של Viva Brother. ואז פיט עלה, והאנשים דחפו אותי מצד לצד ושפכו כוסות בירה על הקהל עד שהייתי ספוגה לגמרי ועל הבמה רקדו שתי רקדניות מדהיות ופיט שר וזה היה מדהים. אני ממש מחכה לחוויה המתקנת….
איזה כיף !!! הופעה של פיט דוהרטי בארץ !!! רק שיחזיק מעמד עד אז
פיט כתב כמה מהשירים שמזכירים לי ישר את בת זוגתי ויצא לי לנגן חלק מהם בהופעות בברים משתנים.
אני אשמח ללכת להופעה איתה ולהגיד לה "you know I cherish you, my love".
הלהקה שאני כמעט פספסתי זה השינז
איזה יופי שלא
יהיה מדהים לראות את פיט בהופעה! 🙂
משתתף!
תודה מראש 🙂
אני זוכר שנסעתי במונית שירות ושמעתי את הדיסק השני של "הליברטינז" ("הליברטינז" 2004) על מכשיר ה"אם. פי 3", הופיעה העטיפה הידועה בה דוהרטי חושף את פרק כשהוא נראה "מחוק" ומחובק ע"י חבר להקה (אני חושב) . האישה הסתכלה. היה לה מבט מזועזע בעיניים.
אז היא הציקה לי בזמן ששמעתי אלבום. זה נחשב ?
ill take you anywhere you wanna go.
אשמח 🙂
אני כל כך צריכה הופעת רוק טובה!
הסיפור שלי, למרבה הבושה אולי, הוא שהמון זמן היתה לי רתיעה מה"סמית'ס". גם כשעבדתי בחנות דיסקים וכולם סביבי היו בקונצנזוס לגביהם, אני סירבתי להבין על מה המהומה.
אני ילדת שנות ה-90, כלומר – התבגרתי בעשור הזה, והקשבתי להמון בריט פופ ניינטיז, ומשהו בסאונד של הסמית'ס העיק עלי ונשמע לי כבד ומיושן.
החיבור אליהם קרה דווקא אח"כ, מאוחר יותר, דרך אלבומי הסולו (הנפלאים לטעמי) של מוריסי בשנות ה- 2000. ומאז… הכל קורה! קסם.
אני רוצה כרטיס לפיט! בבקשה!??… ( :
החיים בנויים מניואנסים, יש הרבה מאוד אפורים. אבל אני חושב שלפעמים אנשים צריכים לקבוע לעצמם גבולות, לקחת החלטה שרירותית וחסרת הגיון. וזה מה שעשיתי. החלטתי, על דעת עצמי, וללא כל סיבה נראית לעין, שאני שונא את דוונדרה בנהארט. למה? ככה. כי השם שלו מעצבן אותי. ולא שינה לי כמה פעמים חברים שלי אמרו לי שהוא טוב, ולא שינה לי כמה פעמים שמעתי אותו, אני החלטתי שאני שונא אותו וזהו זה.
ואז, יום אחד, ברגע של חוסר תשומת-לב, לחצתי על לינק בפייסבוק של This Beard Is For Siobhan. לחרדתי, נהניתי. ואז שמעתי אותו שוב. ואז הורדתי את האלבום. ואז את כל שאר האלבומים שלו. נשברתי.
אבל אני עדיין שונא שנאת מוות את ארקייד פייר. למה? ככה.
גם אני אשמח לכרטיס.
zee avi
happy holidays!
ראיתי חצי שיר של הופעה אקוסטית שלו בקמדן פעם , וכל מה שהיה שם אחרי זה זה חבורת אירים שנסו לשדך לי את אחותם הקטנה ומסבירים לי איזה אפס אני שהגעתי מאוחר מדי … אז לא מעולם לא יצאתי עם אחותם , ומעולם לא ראיתי הופעה של דוהרטי … אבל דאגתי להגיד לאנשים שהייתי (כמעט) … אנא עזרו לי לאחות את הקרע הנוראי הזה בהיסטוריה האישית שלי , ושואכל להגיד בלב שלם שראיתי את אגדת הסינגר-סונגרייטר הזה על הבה לפני שהוא ממש ישמין ויזדקן ואז נשלם 600 שקל להופעה שלו בהיכל נוקיה עוד 30 שנה וזה גם לא יהיה שווה את זה …
לקח לי הרבה זמן להתחבר לג'נסיס אבל רק בגלל ששמעתי את המאוחרים שלהם (שחלקם ממש טובים)
קיצר, תביאו כרטיס 🙂
SdgASFsdgdsg
יפה ירקוני
אני רוצה
קלקסיקו- שנים לא הבנתי על מה המהומה של חבריי עד שיום אחד פשוט ישבתי ושמעתי אנד דה רסט איז היסטרי כמו שנאמר..
כדי להשתתף…
למזלי אני מוקפת בהרבה חברים עם אהבה למוסיקה וטעם משובח כך שאני פשוט נוטה להקשיב להם. מה שכן, לוקח לי זמן להגיע לכל ההמלצות כי יש המון מידע והאוזניים והנשמה צריכות זמן כדי לעכל את הכל. אני גם מאוד אוהבת להגיע להופעה עם הכרות מינימאלית של האמן/הלהקה ולהתאהב בהם בגלל שהם כל כך טובים/מרגשים בלייב. אני מקווה מאוד שכך יקרה גם עם פיט דוהרטי (אם יתמזל מזלי ואזכה).
תגובה!
במשך הרבה זמן שמעתי הרבה על wilco מאנשים סביבי ומסיבה טיפשית ולא מובנת זה גרם לי להתחפר בעמדתי העקשנית ולא לשמוע סתם כי כולם דורשים ממני להאזין (לאלבום מלא, ברצף!), נכנעתי לפני כמה ימים ומאז האלבום Yankee Hotel Foxtrot מזומזם\מושמע\מושר כסאונדטראק לכל דבר שאני עושה (:
המועדף מהאלבום הנ"ל-
לרוב כשזה בא למוזיקה לא צריך הרבה כדי לשכנע אותי להקשיב למשהו. ובכל זאת יש כמה ז'אנרים שאני יותר מתמהמה איתם, המרכזי שבהם הוא מטאל שלרוב מאוד קשה לי איתו. ואז, אחרי שנים, הקשבתי לwrath של lamb of god. אני מודה, בהשמעה הראשונה הייתי ספקן ולא באמת הקשבתי, וכל מה ששמעתי היה גיטרות רעש וגראולינג.
לאחרונה הקשבתי לו שוב. וואו, כל כך הרבה מעבר לרעש.בהקשבה פתאום שמתי לב כמה כל הבלאגן הזה מלא סדר, מלודיות ויופי. כמה רגש ואנרגיות. אלבום אדיר.
שנים שמעתי את שמו, כמה הוא טוב, כמה הוא תותח, בלה בלה, אבל מי מקשיב…
ואז זה קרה, שמעתי את New Town Velocity, אחד מהשירים הכי טובים של שנה שעברה, וזהו – התאהבתי בג'וני מאר:)
תגובה
ניסו לשכנע אותי לשמוע את הסמיתס ודפש מוד והיה לי מאוד קשה בגלל הקול של דייב ומוריסי..ובעיקר בגלל התיעוב למוזיקה מהאייטיז. אבל אחרי שכנועים רבים והתעקשות שאני ממש אוהב אותם זה באמת הצליח בסוף והתאהבתי 🙂
the decemberists
כמה הופעות מצויינות 🙂
Pixies לקחו לי זמן אבל כשהם הכו זה היה חזק
פיקסיס, ואני מכה על חטא על היום.
"אז הקשבתי סופסוף לדיסק שהבאת לי. הוא דווקא בסדר, הניל יאנג הזה שלך"
עֹכֵר בֵּיתוֹ בּוֹצֵעַ בָּצַע; וְשׂוֹנֵא מַתָּנֹת יִחְיֶה?
גם אני פינק פלויד
LCD soundsystem, ובאהבה כמו באהבה עכשיו הם לא בעניין.
Richard Hawley – אבל מעולם לא מאוחר מדי…
וגם
Tears for fears
הממ… בייבישמבלז..
מוריסון. לקח זמן לקלוט אותו
אני רוצה
אני פספסתי הרבה זמן את WILCO.
אייל גולן
אני המציקה, לצערי אף פעם לא הצלחתי במיוחד לשכנע..
רוצה!
אף אחד לא מציק לי 🙁
Midlake
החיפושיות -שינו את חיי!!!!
קליף ריצ'ארד
הפיקסיז
הרולינג סטונס
נינט טייב
לא ממש חלוץ בליברפול ליברטינס אבל שומע את פיטי די הרבה לאחרונה ונראה לי שתהיה הופעה מעולה וערב מיוחד מאוד בבארבי!
אז יאלה פרגן בכרטיס למה לא 🙂
אחי הגדול הציק לי joy division. בסוף התאהבתי.
מתרגשת לקראת ההופעה!
בתור חובב מוזיקה אלטרנטיבית מושבע, תמיד היו לי את החברים הסחים שניסו לשכנע אותי להקשיב לשלמה ארצי, ממש הציקו לי לתת לו הזדמנות למרות שהוא מיינסטרים, אמרו תן שעה ביום ותקשיב לו, בטוח תצליח להתחבר למסרים שלו לכתיבה שלו, לבסוף נשברתי ואמרתי אם כל כך הרבה חברים מציקים אולי יש בו משהו…ואכן, עד היום אני מקדיש שעה ביום לחיפוש חברים חדשים 🙂
אני חושב שאם כבר אני מהמציקים, אני גאה בזה שבזכותי יש לפחות כמה מאות חובבי מוריסי והסמיתס שהצטרפו רק בגללי…
נטלי אימברוליה
אברהם טל
מוש בן ארי
אממ… שאלה טובה. אבל אני רוצה כרטיס!
רוצה
פיט
לעולם לא התאהב בדייר סטרייטס!!!
אוהבת אותו
אין עליך גיא!
רוצה רוצה רוצה
אמנדה פאלמר. הרומן שלי איתה נגמר כבר אבל הייתה תקופה יפה בזכות חברה עקשנית.
רפי גינת
טום וייטס
פיט דוהרטי 🙂
האמת, ששנים בן דוד שלי אמר לי לשמוע את "נערות ריינס", ושנים הגבתי אותו דבר "נשמעים נחמד, אבל אני לא יכול לסבול את הקול של הסולן". לפני חצי שנה נפל לי סוף סוף האסימון וקלטתי שפרייליך פשוט עושה את זה נכון. הוא שר באופן מלוכלך וייחודי כמו שנדיר לראות במחוזותינו. וזהו. טחנתי את שני האלבומים שלהם למוות והייתי מאוהב.
the knife
וגם
hot chip
כל כך אשמח לכרטיס!
פינק , פינק פלויד ובצורה אנושה..
חייב להיות שם
תמיד ריחף ברקע ריחף ריחב השם "ג'ף באקלי" ורק שבאמת התחלתי לשמוע אותו בעצמי קישרתי את השירים שאני כל כך אוהב לזמר.
רוצה
היוש.
אני חייבת לראות אותו לפני שהוא ימות.
בבקשה תן לי את הזדמנות.
The return of the Thin White Duke
throwing darts
in lovers' eyes
!arcade fire
שלומי שבן!
הבן-זוג הכיר לי את the national וזה מחלחל לאט…
כשזה מגיע, זה מגיע.
לא צריך להציק.
שבת שלום.
בריייייט אייז