ראשית, אתה צודק. הנחתי שהטון המבודח שלי עובר, ואם לא זו כנראה אשמתי.
שנית, בטור השקט של שבן והפסנתר הקפדנו לתלות מבעוד מועד שלטים בחדר המדרגות ומסביב לבניין, המודיעים על ההופעה, מתנצלים על ההפרעה, ואף מזמינים לבירה והופעה בכיף. מן הסתם זה יהיה הנוהג גם הפעם.

גיאחה

בכל אופן, אני רק רציתי להיות הפוץ שיכתוב שכל הרוקנרול הזה הוא אחלה והכל, אבל אם המדד לרוקנרול הוא "השכנים דופקים מלמטה וקוראים למשטרה על הרעש", אז תסלחו לי, אני כבר מעדיף שתקראו לי גלגלצ.

לא, זה לא מגניב לא להתחשב בשכנים. זה סתם להיות, אם להשתמש בביטוי של גיאחה, חרא של אנשים.

כשניהלנו לפני כמה חודשים את המאבק בתקנות הרעש של גלעד ארדן, חלק גדול מהמאמצים שלנו התמקד בלהסביר לתקשורת ולפוליטיקאים שהחופש לנגן וליצור ולהנות מתרבות הוא לא ביטוי מכובס לחופש לא להתחשב בסביבה שלך באופן מינימלי. שהתחשבות צריכה להיות דו כיוונית, גם לשכנים וגם לחובבי המוזיקה והמוזיקאים עצמם. וזה הצליח.

אז עכשיו כשהתקנות מתחשבות בנו, בואו נוכיח שגם אנחנו מתחשבים בהן. תנגנו בבית. עם מגברים. אפילו עם תופים. אם ממש בא לכם אז גם עם אסף אבידן. אבל רבאק, קודם קפצו לשכנים שלכם, דפקו על הדלת, ספרו להם מה עומד לקרות, בקשו את רשותם, נסו לתאם מועד שלא מפריע להם ואולי גם תזמינו אותם להופעה. נכון, זה לא רוקנרול. אבל זה נחמד יותר.

מי רוצה לשמוע רוק בסלון שלו? יש אקוסטיקה איומה, ורוב הסיכויים שלא אפשר יהיה לקלוט חצי מההופעה. רוק הוא חוויה של קהל, שחווים עם אנשים אחרים.
זה נראה כאילו מבזבזים לאנשים את הזמן רק בשביל לשווק מיץ שעורה.

בלוף.

לחנים (?) שיקריים לגמרי. אין לי מילה אחרת.