אני כרגע מרגיש בעיקר אכזבה, כי זכרתי שהיו לו די הרבה שירים שאהבתי, ועכשיו, כשמשמיעים את כל השירים שלו כל הזמן, אני מגלה שאפקט ה – "אהה" בסוף כל משפט ממש עולה לי על העצבים, מה שמשאיר רק את בילי ג'ין ואולי עוד איזה שניים בתור שירים ששרדו את הזמן.

מוזר, כי אם לא הייתי זוכר את זה (ובמחסן של הבית של אמא שלי עדיין יש איפהשהו את הקלטת וידיאו של הסרט history ופוסטר של דנג'רס) והיו אומרים לי שפעם הייתי מעריץ די 'כבד' שלו, הייתי בטוח שאותו אחד שאומר לי את זה שתה קצת יותר מדי או עישן משהו לא ממש חוקי בכמות ניכרת, כי היום – ואני לא אומר שהיום אני לא מתחבר לפופ, כי כן, אבל היום זה אחר לגמרי ברוב המקרים – הטעם המוזיקלי שלי שונה בהרבה ממה שהיה כשהייתי ילד (למשל – כשהייתי ילד ההיכרות שלי עם מטאל הסתכמה בלהסתכל על העטיפות של איירון מיידן ולא אהבתי רגאיי עד גיל 17).

על בן-יעקב אין לי הרבה מה להגיד. אולי רק שהוא, כמו שכתבת, נשאר אותו דבר מבערך גיל 12 וכנראה אף פעם לא חשב על עצמו בתור אדם, אלא יותר בתור איזה דמות מצויירת או משהו כזה ושזה בשילוב עם העובדה שהוא היה מאוד עשיר גרם לו לא להיות מה שהיינו בד"כ מכנים 'שפוי' – הוא עשה מוזיקה מקורית עד שלב מסוים ואז נתקע על סגנון שהיום אולי נשמע ממוסחר וקצת ארכאי אפילו בתוך הפופ.

וכמה שממש קל ומבדר לצחוק על דמותו המוזרה-מופרעת כיום, עדיין מצאתי את עצמי היום מונה בפני חברים כל מיני תחנות קטנות מילדותי שהוא היה חלק מהן – החל בשיעורי הג'ז בכיתה א' או ב' (שבהם הייתי איומה ונוראה, יש לציין) שבהם רקדנו לצלילי Beat It, וכלה בקליפ של Thriller שהוקרן ב"עד פופ" ושלח אותי, מבועתת, אל מתחת לשולחן פינת האוכל.

והפוסטרים במעריב לנוער. במדי תזמורת/צבא מוזרים, עם תלתל מסודר בקפידה על המצח ועיניים גדולות וחודרות.

בסופו של דבר, אין אשמה או זיכוי, ככה שאם מסתכלים באמונה במע' המשפטית בארהב ובכלל,
כל עוד לא נאמר אשם בתוך קותלי בית המשפט, אין אישום. או זיכוי לצורך הענין.

תמיד אפשר להצביע למגרעות של אדם. אבל לא ביום מותו.
אפילו לו מגיע כבוד אחרון.

יצחק – ג'קסון זוכה מתביעה אחת בנושא. התביעה הראשונה מהניינטיז לא נגמרה בזיכוי אלא בפיצוי מאוד מאוד נכבד (מספר יפה של מיליוני דולרים) מחוץ לבית המשפט. זה לא זיכוי.

At approximately 2:25pm PDT (21:25 UTC) on June 13, 2005 the jury of the Superior Court of the State of California, held in and for the County of Santa Barbara, determined that Michael Jackson was not guilty on any of the charges he had been accused with. The not guilty verdicts on all ten charges, including four lesser substitute charges, were read aloud by court clerk Lorna Frye. Fans cried from happiness outside of the courthouse as the verdicts were announced. The investigation and trial lasted for 574 days.

הוא היה ויהיה תמיד מלך הפופ.

http://www.youtube.com/watch?v=S4rRqdWopOg&feature=related

ואגד הנה מלך נוסף, זה של קומדיה.

זֶה מוּזָר כְּשֶׁאֲנָשִׁים מְפֻרְסָמִים מֵתִים
בֵּין אִם נִלְחֲמוּ בַּצָד הַטוֹב
אוֹ הָרַע.
זֶה מוּזָר כְּשֶׁאֲנָשִׁים מְפֻרְסָמִים מֵתִים
בֵּין אִם אֲנַחְנוּ אוֹהֲבִים אוֹתָם אוֹ לֹא
הֵם כְּמוֹ בִּנְיָנִים יְשָׁנִים רְחוֹבוֹת יְשָׁנִים
דְבָרִים וּמְקוֹמוֹת לָהֶם אָנוּ רְגִילִים
שֶׁאֲנַחְנוּ מְקַבְּלִים רַק מִפְּנֵי שֶׁהֵם
שָׁם.
זֶה מוּזָר כְּשֶׁאֲנָשִׁים מְפֻרְסָמִים מֵתִים
זֶה כְּמוֹ הַמָוֶת שֶׁל אָב אוֹ
חֲתַלְתוּל אוֹ כֶּלֶב.
וְזֶה מוּזָר כְּשֶׁאֲנָשִׁים מְפֻרְסָמִים נֶהֱרָגִים
אוֹ הוֹרְגִים אֶת עַצְמָם.
הַבְּעָיָה עִם הַמְפֻרְסָמִים זֶה שֶׁחַיָבִים
לִמְצוֹא לָהֶם תַחֲלִיף וְאִי אֶפְשָׁר מַמָשׁ
לְהַחְלִיף אוֹתָם, וְזֶה גוֹרֵם לָנוּ עַצְבוּת
מְיֻחֶדֶת כָּזוֹ.
זֶה מוּזָר כְּשֶׁאֲנָשִׁים מְפֻרְסָמִים מֵתִים
הַמִדְרָכוֹת נִרְאוֹת שׁוֹנוֹת וְהַיְלָדִים
שֶׁלָנוּ נִרְאִים שׁוֹנִים וְשֻׁתָפֵינוּ לַמִטָה
וְהַוִילוֹנוֹת שֶׁלָנוּ וְהַמְכוֹנִיוֹת שֶׁלָנוּ:

אֲנַחְנוּ נְבוֹכִים.