נ.ב- אני בהחלט חושבת שצריך לאפשר לזוגות כאלה לאמץ ילדים ולקבל משכנתא כמו כל זוג אחר.
פשוט חרא לי האופן שבו אנשים שלא מכירים את החרדים מקרוב מדברים עליהם.

גם אנשים שאין להם דבר וחצי דבר עם איזו אמונה גרוטסקית נשמעו זועקים שהומוסקסואליות תטנף את בירתם הטהורה, וכשבבית שלי לבדו שלושה מבוגרים לא מוכנים לשמוע על "ההם" או לקבל בהבנה את דו מיניותי – האם מצעד הוא הפתרון? לעולם לא.
הומופוביה היא תבנית שמתחממת על אש קטנה ובוקעת ברגע המתאים בצורת להבה -בולעת-כל.
ומה אפשר לעשות נגדה? לשכנע בעזרת "השכל הישר"? לתת הזדמנות להומופוב להכיר "הומו נחמד, בן אדם ממש כמוך" (ולהכריז ש"כן, אפשר ללטף אותו")?
אולי יתכן שיתרגלו ויבלעו את שנאתם (אני מצטרפת לנבואתה של דורה), איני מאמינה שהומופוביה תיפוג, אלא מקווה שביטוייה יגונו, עד אשר יתקבלו כלא לגיטימיים במקומות אשר באופן עיקבי מעודדים התנהגות זו.
ודבריו של אהרן פוירשטיין נפלאים (סוף סוף נשמע גם קול שפוי מתוך הבפנוכו של המגזר! …וכמובן שמיד נסקל בעגבניות רקובות).

ב"מצעד"(/עצרת) הנוכחי לא הייתה שמחה לבדה, אופורית, את השמחה ניסו לתדלק בעזרת מוסיקה (גרועה בעיקר). לשם שינוי הייתה לו שוב חשיבות, למרות שבדרך ותוך כדי רעדתי, רעדתי כל השבוע הזה.

אני מאוד שמחה שפתאום יצאתם מהשאננות הטיפוסית של קוראי העונג, מי היה מאמין?! אחרי הכל, גם לכם יש רגשות! אולי תוציאו אותן מהמגירה לעתים קרובות יותר? הן מהממות!

פסקה לפני אחרונה, באמת;
דמוקרטיה שממוקרטיה. כשאתם מזכירים אותה כעיקרון, אתם מוכיחים כמה למעשה אינה אומרת לכם דבר. השאלה היא – מה א ת ם מרגישים? סביר להניח שזה לא מה ששמעתם שעליכם להרגיש וודאי לא מה שאתם ממלאים בדריכות-בעיוורון כפקודות. זה לא אמיתי.
חברי הכנסת שעלו לנאום דיברו על "יישום עיקרון השוויון ובלה בלה, גיוון וריבוי וכו' וכו'…" ים של ברברת, והעיקר: "יהיה טוב… ירושלמים תהיה משוחררת…(כיף לי להיות רובוט, כיף לי לומר את מה שהרוב ירצה לשמוע, כיף לי להיות נאהב)", לפחות אלה ציינו פעמיים שראש הממשלה הפוץ לא פצה פיו במשך המהומות כולן, הפחדן, וכך גם מחממי הכיסאות. זה היה כמעט ציורי, החלל הזה עם הדגלים והנוף של בנייני הממשלה המנופחים, המקיפים אותו מכל עבר. כ"כ כ"כ ציני, השליטים שעל הגבעות והמיעוט שנדפק. זה מה שקורה אגב בדמוקרטיה.

בכל אופן, אני שמחה שהעברתי את יום ההולדת בחיים ואשתדל להעלות תמונות בהקדם.

מה שכן החרדים פגעו בדימוי של העיר וזה שממש חבל .

http://www.notes.co.il/aharon/24944.asp

בכלופן, לעונג הוא לי לשוחח איתך 🙂
כשראיתי ת'תמונה תהיתי מי זו עדי סברן המופלאה הזו?? יש מצב שאקבל תשובה הולמת ב-gooogle?

לגבי המצעד – זה לדעתי כבר חרג מזמן מגבולות הפעולה המחאתית [שאיתם אני מזדהה מאוד] כל מי שראה אי פעם תמונות ממצעד גאווה עולמי יודע שזה לא עוסק ביציאה מהארון בחדר השינה אלא במחול חשפנות וולגארי בחדר האורחים. במקרה הזה ברחובות ירושלים שיש לה מעמד קדוש בעיני מיליארדים.

כעת אמנם כולם טוענים שהמצעד יהיה מקומי וכ"כ צנוע שהוא כבר יכול לעבור במא"ש, אבל האינרציה של המאבק הדווקאי כבר נטוע עמוק מדי.

הקהילה ההומו-לסבית בארץ נמצאת במצב יחסית טוב (לא טוב כמו זאת בקנדה, אבל זה לא הדיון כרגע). הומוסקסואליות היא חוקית. להומוסקסואלים אפשרות (מוגבלת) לקבל הכרה כ'ידועים בציבור' וכן, גם לרשת אחד/ת את השני/ה (למרות מה שנכתב פה, אפשר לרשת אבל אי אפשר לקבל פנסיה של בן/בת זוג). לא רק זה, אלא כל הזכויות שיש להם הם קיבלו לא דרך מצעדים אלא דרך לובי פוליטי שקט, שנראה שהוא יחסית אפקטיבי ויעבוד יפה מאוד גם בהמשך אם יתמידו בו.

אבל מה כן? הומוסקסואל שבטעות יתחיל עם סטרייט מסתכן בהגעה לחדר מיון. הומוסקסואל (וזה אני יודעת מדיווח אישי) עלול שלא להתקבל כשותף לדירה בגלל שלא הסתיר את זהותו המינית. זוג שילך בשילוב ידיים ברחוב או, רחמנא לצלן, יחליט *להתנשק* ברחוב (וגם בירושלים, חברים, אפשר לראות זוגות סטרייטים עושים מעשים שהשתיקה יפה להם בפומבי, ואף אחד לא אומר להם כלום), יחטוף צעקות, התעללות מילולית, ולעתים גם תלונה אצל המשטרה על "התנהגות בלתי נאותה בציבור"*.

האפליה נגד הומוסקסואלים קיימת לא בחוקי המדינה אלא בעיקר בתודעה הציבורית. וכאן החשיבות של המצעד. כי כן, הוא מעורר אנטגוניזם, אבל הוא גם מעביר מסר "אנחנו כאן כדי להישאר". ואם מתמידים במאבק *כזה*, אז בהתחלה יש שנאה והתנגדות,אפילו אלימות, אחר כך אנשים מתעלמים, אחר כך הם מוותרים על זה, ואחר כך הם פשוט מתחילים לקבל את המצעד ואת האנשים שצועדים בו כעובדה קיימת. כמו שקרה בתל אביב, כמו שקרה בניו יורק (שם, אני רק אעיר, התעוררות התנועה ההומו-לסבית בשנות ה-80 לוותה בהתעוררות של קבוצות ימין קיצוניות כגון קבוצתה של הזמרת אניטה בריאנט, ותראו את מעמד ההומואים בארה"ב כיום). הדבר הוכיח את עצמו גם במצעדים של הקהילות השחורות, וגם במצעדים של הארגונים הפמיניסטים.

זאת, מבחינתי, המטרה של המצעד. לגבי ה"פגיעה" בזכויותיהן של קבוצות אחרות – יופי שאתכם זה מגעיל,אותי אנשים שמחטטים באף באוטובוס זה מגעיל. אני חיה עם זה, כי השאיפה שלנו צריכה תמיד להיות למען *כמה שיותר חופש לכולם, כל עוד הם לא קוראים לפגיעה באחרים*. לגבי השאלה "למה בירושלים", אני חושבת שהתשובה ניתנה כאן במיליון תגובות: כי זו בירת ישראל. כי זו עיר של הרבה מאוד קהילות שלכל אחת מהן מגיע ביטוי עצמי. כי זו הפגנה של הקהילה הירושלמית, וזה שמצטרפים אליה אנשים מכל הארץ זה נחמד אבל מי שמארגן את המצעד ומי שמתעקש עליו אלה אותם אנשים שרוצים להמשיך לחיות בעיר שלהם.

וברגע שלאנשים לא יהיה אכפת מהמצעד- מבחינתי אפשר לבטל אותו.

___________

* מדובר בסיפור אמיתי שהתרחש לפני כמה שנים, כשגבר חרדי החל לצעוק על שני בחורים שהתנשקו ברחוב בירושלים. כשזה לא עזר הוא פנה למשטרה וטען כי הם ביצעו עבירה של "התנהגות בלתי נאותה בציבור". שני הבחורים, אחד מהם קטין, נעצרו והוחזקו בתחנת המשטרה במשך לילה שלם. בעקבות זאת נערכה ביום למחרת הפגנת נשיקות מול תחנת המשטרה במגרש הרוסים.

גיאחה-א.החרדים אולי לא רוב בירושלים אבל אני די בטוח שיחד עם המסורתיים והערבים הם רוב די מוחץ.

ב.בקשר למה שסופרמן אמר,יש בזה משהו.עד עכשיו האתר היה מקום לבריחה ופתאום הוא נראה כמו איזה פורום בתפוז או משהו,ולי אישית זה די חבל(גם חבל שמן הסתם אני אזכר כתומך הכי נלהב של החרדים בתגובות,אבל זבש"י)
אין מה לעשות אתה מנהל פה את העניינים ככה שאם זה מה בחרת, זה מה יש.(כן ,קצת נסחפתי)

ap-זה נראה כאילו אתה בכח מנסה לסרב להבין לצעוד לעבר השכונות החרדיות ולעצור בנקודת החיכוך זה לא סתם ל"צעוד בירושלים" לא הבנתי את ההיגיון בשנים הקודמות ולא הבנתי אותו גם השנה.רוצים שינוי ושיוויון, תפגינו בגן הוורדים,רוצים להכיעס חרדים שלא יבינו אותכם עוד 1000תצעדו הישר לתוך מוקד החיכוך.

בנוגע לשייכות או לא – זה יותר עסק של תת מודע ממודע, אתה לא יכול לצפות מדעות פוליטיות שלא להשפיע על מגמות וטעם אמנותיים של עורך אתר זה או אחר (יש אין סוף אמנים בארץ שמוכיחים שזה נכון).

בכל מקרה,
תודה על שחידדת את הציפיות שלי מהאתר הזה.
צ'ירס.

האתר הזה לא עומד להפוך לבמה פוליטית או חברתית, ממש לא. הוא ימשיך להיות כשהיה, ואף אחד לא ישפוט אותך כאן לפי עמדתך הפוליטית\חברתית\ווטאבר, או לפי השתתפותך או אי-השתתפותך בדיון. אני גם לא חושב שההזדהות שלי כתומך מצעד הגאווה צריך להרתיע אנשים שלא מסכימים איתי מלהמשיך לקרוא בעונג שבת. אם טעיתי – חבל לי מאוד. אבל אני מאמין שאפשר להביע דעה בנושא כזה גם בלי שזה יפריע להתנהלות הרגילה של האתר.

זה אכן נושא חברתי 'חם' ואני בטוח שיש לאנשים מקום להביע את דעתם
ויש, כפי שאני רואה, גם הרבה מה להגיד.

ולמרות הכל אני חייב לגעור בך
שאתה מכניס את הפוסט הזה לכאן ועוד בנימה הכל כך מטיפנית שבה ניסחת את דברייך.
ממש ביאסת אותי.

מוזיקה ואמנות חייבים לקבל ביטוי על במה שהיא ניטראלית.
ולמה שנאמר כאן אין שום חפיפה עם מוזיקה או אמנות או כל דבר שהאתר הזה ייצג בעיני עד עכשיו –
אם אני תומך הגאווה או מתנגד גאווה אני היית רוצה להרגיש שייכות לפה במידה שווה,
וצר לי לבשר לך – אתה פוגם בו במיזוג הנפלא של תרבויות ואנשים שבאים לאתר הזה, בין אם התכוונת לזה או לא.

אני לא יכול להגיד לך מה לכתוב ומה לא באתר שלך, זו זכותך הבהחלט ראויה
לי אישית – פשוט כואב לראות את זה ככה.
סתם חשבתי שכדאי שתדע.

ואם כבר פתחתי את הפה אומר גם
שהישראליות היא נושא מאוד מורכב, ובעיני קצת גדול עלינו,שחיים איש בנישה הקטנה שלו עם ערימת דיסקים וגיטרה, להגיד שאנחנו יודעים מה נכון ומה לא נכון בשביל כולנו; האם דמוקרטיה שווה חיי אדם? האם חופש הביטוי שווה שנאת חינם?
אבל אם אתם מתעקשים, אשאיר את זה לכם.

המשך דיון נעים לכולם.

ב.ערכי הדת לא חשובים לי במיוחד ,אך אני מבין שלא ראוי לעבור בגאולה או 100 שערים בשבת עם הרכב ולכן אני לא עושה את זה,אני גם לא הולך לאכול חומס באבו גוש עם חולצה של "חברון מאז ולתמיד"(עזבו כרגע שאני לא מאמין בכיתוב המפגר על החולצה,ושמפריזים בערכו של החומוס באבו גוש) ולא צועק "שבעסססססס" מול פאבים בשבת.
באותה מידה אני לא רוקד חצי ערום ומתמזמז עם החברה שלי מטר מהחרדים(אגב,זה מה שהיה שנה שעברה, אני יודע,הייתי שם)

ג.כשמילואימניקים רצו להפגין הם עשו את זה מול קרית הממשלה,כשהמתנחלים רצו לפגין נגד ההתנתקות הם צעדו ממרכז העיר לכיוון הכנסת,כשויקי כנפו רצתה למחות היא באה ממצפה רמון עד הכנסת ברגל.כשההומואים רוצים לצעוד הם עושים את זה מגן הפעמון(שולי מרכז העיר,ללא ירושלמים ביננו) לכיוון השכונות החרדיות. אם זכויות והבנה הם מחפשים הם בכיוון הלא נכון(והם יודעים את זה).
בצבא כשהיינו עושים "פטרול אלים"(במילים פשוטות:"בוא נלך לעצבן ערבים כדי שהם ירו עלינו ונוכל להרוג כמה חמושים")תמיד היה לי הרגשה שזה לא צודק,הפעם יש לי הרגשה דומה.
אם מלכתחילה הם היו מפגינם\צועדים מול הכנסת הם היו סותמים לכל המתנגדים והחרדים את הפה.

ד.הייתי רוצה לראות פעם את כל אלה שנלחמים על פלורלזים וזכויות הפרט נלחמים בכל מרצם גם בצד של האחר,בוחנים דברים לעומק ולא הולכים אוטומטית על נישת ההומואים/ערבים/עניים ההומנית והנוחה.

ה.מאז ומעולם הייתי חצי אתאיסט,אבל מלחמה שביטלה את המצעד העולמי ועכשיו הסיפור עם בית חנון(שנכון למה שאני שומע עכשיו ברדיו יגרום כנראה לביטול המצעד)?!?!
יותר מדי מזכיר לי את הסגנון של אמנון יצחק ואני מתחיל לפחד.

נ.ב כשהתייחסתי לטווי המצעד התכוונתי בשנים שקדמו ולא הטווי הנוכחי.

"מצעד הגאווה" הוא לא סתם איזה תירוץ מטופש לערוך מסיבת רחוב ולהשתכר, אלא כמו שהשם אומר להוכיח שאין בושה בלהיות הומו, להראות להומואים שנמצאים עמוק בארון שאין להם מה לפחד, שהם לא צריכים לחיות בסוד ובבושה, שהם יכולים לספר למשפחה ולחברים ובעבודה והחברה תקבל אותם ולא תנדה אותם. לצערי בנתיים הוכחנו בדיוק את ההיפך ולכן כל כך חשוב להגיע למצעד.

אם היו מתקפלים ועורכים את המצעד בתל אביב במקום ירושלים, ההשלכות הפסיכולוגיות של זה היו כל כך איומות שאני לא רוצה אפילו לחשוב על זה, רק חסר הטלאי הורוד בשביל להגדיר את תל אביב כגטו של ההומואים.

2. שימו שניה את כל הויכוח בצד. יש שני דברים שאי אפשר להתווכח:

א. יש כאן צד שנוהג באלימות לא פשוטה וממשיך לאיים באלימות קשה. הגינוי לכך צריך להיות חד משמעי על ידי כל אדם באשר הוא. נקודה.
(קראו שוב את על התפרעויות החרדים בירשולים, בית שמש וחדרה והחליפו את המילה חרדים ב"ערבים" – ברור לנו שהם כבר היו בכלא…)

ב. ירושלים היא עיר הבירה. אני מקווה שאף אחד לא שכח את זה. מדברים עליה כעיר הקודש וכו'. אבל בראש ובראשונה היא עיר הבירה של המדינה. כאשר תבינו מה המשמעויות האזרחיות של עיר בירה אני מקווה שיפסיקו להשתמש במילה "דוקא" כל כך הרבה.
מי ששואל למה "דוקא" ירושלים, בעצם שואל למה "דוקא ירושלים היא עיר הבירה?

3. חילול שבת ביהדות, הוא החטא הגרוע מכל. חילול שבת זה הקו האדום ביהדות והשבת ברמת קדושה עילאית ולמעשה מגדירה אותנו במידה רבה כיהודים. אשמח לראות את כל האנרגיה של המגיבים נגד המצעד, שהפגינו רגישות והבנה כל כך גדולה ליהדות ולערכיה ולתושבים הדתיים, מופנית גם נגד משחקי הכדורגל המתקיימים בכל שבת בירושלים.

אה, ועדי סברן, קבלי ח"ח על הצילום.
אלכס ליבקי משהו…

תשמעו, אני בחור שנמשך גם לגברים וגם לנשים, לכן אדבר בלשון "אנחנו", וכוונתי לכלל הקהילה ההומו-לסבית.

ירושלים זאת עיר שקדושה לשלוש דתות שהן מהעיקריות בעולם. זאת עיר שנחשבת למין "בירת העולם", העיר שתמיד יש עליה מחלוקת וכל אחד בטוח שהיא שייכת לו.

אז למה בירושלים, "העיר של כולם", לא כולם יכולים להפגין? הוריי נלחמו במשך שנים עד שנתנו להם, רק אחרי 19 שנים, לעלות ארצה ולראות סוף סוף את ירושלים, אז למה לבן שלהם אין את הזכות לעמוד באמצע ירושלים ולמחות על משהו שלדעתו לא צודק?

אנחנו לא מפגינים סתם, אנחנו מפגינים כי לוקחים לנו זכויות בסיסיות ואנחנו רוצים להראות לכל העם שכולנו עוד כאן, לא שוכחים את העוול שנעשה, ולא נפסיק את המצעדים עד שיתנו לנו את מה שאנחנו אמורים לקבל.
החרדים שעושים רעש בכל מקום לא מבינים שהם רק מדגישים את ההכרח לקיים מצעדים כאלו.