תגובות לפוסט: במקום עונג שבת: מארק רונסון בגני התערוכה

מאת: מיכ

מיכ — Sun, 04 Sep 2011 22:47:05 +0000

לגמרי מסכימה עם עמי, לטעמי ההופעה של טייגר לאב היתה נוראית והשחצנות שלהם מילאה את כל האולם.
חוצמזה אני לא כ"כ מסכימה עם מה שנכתב על הפלייליסט – לדעתי זה היה מעולה, בעיקר סט הדיג'יי שהיה באמצע, הביצועים של version באמת היו לוקים בחסר כלי הנשיפה (חברותיי ואני ציפינו ממש לביצוע של Oh my god והוא לא היה משהו, על אף הקול והנוכחות המדהימה של דוגאל.
בתור חובבת מארק רונסון מושבעת כבר תקופה, שיש לה פינת חמד בלב לכל אחד מדיסקי המופת שלו (כן, כן – גם ל- here comes the fuzz…) אני רק יכולה לומר – שיצאתי עם אנרגיות מטורפות מההופעה. אז נכון שהיה מבאס שנגמר כ"כ מאוחר, שאפילו קווי לילה לא עצרו באזור ומוניות לא הסכימו לקחת נוסעים שגרים יותר קרוב מאשדוד – אבל האנרגיות החזיקו אצלי מעמד לפחות שבוע שלם. היה פשוט מטורף. כל הלהקה היתה אדירה!
שני דברים (מרמורים יש לציין) אחרונים בנוגע להפקה הלא משהו –
1. כן, גם ממרכז האולם, כמה מטרים לפני עמדת הסאונד, הסאונד היה בסדר, אבל לא מצויין לצערי (לא מנע מאיתנו לצרוח ולהשתגע בכל השירים).
2. eventim עשו פאשלות רציניות במכירת הכרטיסים, ואני לא היחידה שלא הופיעה ברשימות שלהם – למרות שזכור לי בוודאות שקניתי כרטיס. מה שעיכב ממש את הכניסה שלי לאולם… לעוד מישהו זה קרה פה?

מאת: עמי

עמי — Fri, 02 Sep 2011 00:58:32 +0000

חיפשתי קצת ברשת ביקורת שתואמת את מה שהרגשתי על ההופעה של טייגר לאב אך לא ממש מצאתי, האם זה רק אני שחושב שהם היום עם פלייבק ועם שחצנות שאני מרשה רק ללהקות מנוסות (שטבעו את חותמם על עשור) להפגין. האמנם?

מאת: צחי

צחי — Sun, 28 Aug 2011 10:53:14 +0000

אנחנו כבשים ולכן נמשיך לעמוד על הרגליים 3 שעות כדי שהמופע יתחיל באיחור קולי בעיני המארגנים. אם היינו מעזים להפוך את המקום על ראשיהם, זה היה נגמר אחת ולתמיד.

מאת: מיכה

מיכה — Sun, 28 Aug 2011 08:12:39 +0000

לא נהניתי.
כמו הופעת סיום בית ספר, בהפקה נוזלת כסף.

מאת: רועי

רועי — Sat, 27 Aug 2011 21:20:13 +0000

לא יכולתי להסכים יותר
בין ההופעות היחידות שבאתי בלי שום ציפיות ויצאתי ממש מאוכזב
האיחור ההיסטרי והלא אופנתי בעליל רק הוסיף לתחושת התסכול
למה אנחנו ממשיכים לקבל בהסכמה כל פעם מחדש שהמארגנים מזלזלים בנו ככה?

מאת: נעמה

נעמה — Sat, 27 Aug 2011 16:24:02 +0000

[פינת הקידום העצמי חסר הבושה]
היי אורי!
יש לי בבלוג פוסט היכרות עם רונסון ופועלו שאתה מוזמן לקרוא http://violet02.blogspot.com/2011/08/blog-post.html

מאת: אורי

אורי — Sat, 27 Aug 2011 10:53:18 +0000

בקשה להמלצה!
תוכלו לתת לי את שני הקטעים הכי טובים שלו?
אני לא מכיר וזה מסקרן אותי…

מאת: יעל ר.

יעל ר. — Sat, 27 Aug 2011 10:18:37 +0000

לא הייתי בהופעה המדוברת, אבל אני רוצה להביע דעתי על האיחורים – זה קורה בהרבה הופעות בהאנגר וזה מתסכל להפליא, במיוחד כשזה באמצע השבוע. הערב של LCD soundsystem וג'וני רוטן נגמר בסביבות 4 לפנות בוקר, אחרי יום עבודה וכשיום עבודה מחכה לפניו, ואפילו אוטובוסי הלילה כבר מפסיקים לעבוד.

יש לקהל חיים. יש לנו מה לעשות עם הזמן הזה. אל תקראו לנו לבוא ותתנו לנו לחכות. בטח לא כאשר להמתנה הזו יש מעבר למחיר בדמות עייפות וקוצר סבלנות יחסי להופעה גם מחיר כלכלי בשל הדלדלות אמצעי התחבורה בלילה – אתם רוצים שנשלם מאות שקלים להופעה, אתם צריכים לתת לנו יחס בהתאם. אחרת אין שום סיבה שנוציא כל כך הרבה כסף.

מאת: מאיה

מאיה — Sat, 27 Aug 2011 09:59:57 +0000

מסכימה לכל מילה. לטעמי הביקורת הכי מדויקת על ההופעה עד כה.
לא הייתי בזאפה ב-2008 (מכל מיני סיבות לא לגיטימיות בדיעבד :)) ולכן לא סבלתי מההשוואה, אלא בדיוק מכל הנימוקים שהעליית – סאונד בינוני, בניית סט ליסט שלא משרתת את האנרגיות הנדרשות, וביצועים רזים מידי לחלק מהשירים. רוז דוגל חירבה לחלוטין, לטעמי, את stop me ו-oh my god, בין היתר מכיוון שהיתה צריכה לכסות על מגבלות העיבוד הכלי.
חוץ מזה, היה צפוף מידי, והרבה יותר מידי אנשים הרשו לעצמם לעשן עלי, מה שגם לא תרם לאווירה.
מנגד – מארק רונסון כל כך חינני, עד שאני נוטה לסלוח לו על הכל.

מאת: מיקו

מיקו — Sat, 27 Aug 2011 09:39:37 +0000

עוד לפני הביקור הראשון שלי בביתן 1 הכינו אותי מראש לא לצפות לכלום בגזרת הסאונד.השוואות לחללים בעייתיים + מופע אלקטרוני(ראה ערך פורדג'י בהאנגר 11) נזרקו כרפרנס אפשרי לחוויה הצפויה.טייגר לאב (שלא ממש חייבים להחזיק מתופף אמיתי באקט בימתי לטעם כל הסובבים אותי)דווקא היו חביבים ובאמת היו יכולים לרדת מיד בסוף פיזור הקונפטי הזהוב.רונסון והביזנס הגיעו חמים ונראה (לפחות על המסך) שרונסון באמת מתרגש מכמות האנשים ומסיום סיבוב ההופעות בתל אביב מול קהל אוהד.התמקמנו כמה מטרים לפני עמדת הסאונדמן וגם אחרי חצי שעת חסד לסאונד,זה פשוט לא היה זה,או כמו שכבר נכתב כאן הווליום הכללי היה באמת חלש,ובאופן כללי ניתן היה לשמוע את הזמר\ת והרבה רעש מסביב.אותנו בכל אופן זה די ביאס,ולא ארחיב במילים על מפיק אלוף בבחירת סאונדים באלבומים שלא מצליחים לעבור בחוויה הבמתית הספציפית הזו.חוץ מזה המזגן היה מצויין והשרותים נקיים לאללה.פיס

מאת: אייל מרדיו פרימיום להמונים

אייל מרדיו פרימיום להמונים — Sat, 27 Aug 2011 06:54:50 +0000

גם ברדיו פרימיום להמונים http://premiumradio.blogspot.com/2011/08/blog-post_26.html

מאת: טולי

טולי — Sat, 27 Aug 2011 06:40:59 +0000

אני תוהה אם בזמן ההופעה יש למגיבים נטייה לחשוב "אמממ …. איזה ביקורת נכתוב עליה ?"

מאת: יערה

יערה — Sat, 27 Aug 2011 03:36:09 +0000

אני דווקא חושבת שמה שאכזב את הצופים בשנית זה לא שציפו לversion players אלא לאנרגיות, לאינטימיות ולרעש שהיו בזאפה.
תור מאזינה וותיקה ואוהדת אייטיז לא יכולתי להתאכזב מההופעה הזאת. האלבום האחרון הוא יצירת מופת בעיני (חוץ מגליצ'ים קטנים כמו glass mountain trust ו-introducing the buissnness intl), תצוגה יפה של מה שמרכיב את המוסד "מארק רונסון" – החל מסגנון מוזיקלי, דרך השפעות ועד לקידום אומנים צעירים. ההופעה נתנה במה לכל הדברים האלה. אני שמחתי לקבל הרכב שהוא יותר אנרגטי על הבמה, שכולם היו מאוחדים לעומת הגיג הקודם שבו, חוץ ממארק, הדבר היחיד שזז על הבמה היה האומנים המתחלפים. כאן, מעצם היותם הרכב יותר מאוחד, לכולם היה מקום.
אני מאוד מסכימה עם האמירה בנוגע לשירים מתוך version. היה חסר התזמור של המיתרים וכלי הנשיפה. מי שציפה לזה כן שמח לשמוע את השירים בהופעה אבל זה נשמע כאילו הוציאו לשיר את האוויר. ההרגשה שלי היתה שהרבה צופים בקהל בעצם נחשפו לרונסון לאחרונה לאחר מותה של איימי ולא בזכות הפעילות שלו מאז version. זאת גם אחת הסיבות להתרגשות בהדרן. זה, וכל מה שהוא אמר על איימי, שהיה מקסים ואישי ולא משהו שהיית מצפה מאומן להגיד בסוף הופעה כל כך אפית.
חוץ מזה, יש ערך מוסף בעיני בזה שאתה יודע שהלהקה המדהימה הזאת (וכל מה שמאחוריה – רודיז, אנשי סאונד…) מורכבת מאנשים מאוד מוכשרים אך גם צנועים, ששמחים לשמח וחיים על הפידבקים שהם מקבלים תוך כדי הופעה ואחריה.

מאת: עידו (איש קריות)

עידו (איש קריות) — Sat, 27 Aug 2011 01:31:14 +0000

אני כבר שם לב איך נוצרת חלוקה בביקורת ההופעות. יש שני חלקים ברורים: אלו שבאו לרונסון אחרי ששמעו אותו רק ברמקולים הביתיים ואלו שבאים אחרי הזאפה סשנס. הקבוצה השנייה באה במטרה לקבל את הVersion Players ונאלצה "להתאכזב" לקבל את הביזנס.

אני רושם "להתאכזב" בגרשיים כי אי אפשר באמת להתאכזב ממה שהלך אתמול בגני התערוכה. אתמול אני ואתה וכל שאר ה5000 שהגיעו קיבלו חתיכת הופעה בת זונה פאקינג פאקינג פאק. גם המבקר הקשוח ביותר על ההופעה לא יכול להתנער מהקביעה שכן היה שם כיף. אמנם היו בעיות הגברה בתחילת ההופעה, אבל באזור Oh weee הן נעלמו והסאונד התגבר, כך לפחות עפ"י האוזניים שלי.

רונסון יודע מה לתת לקהל שלו, בכל מדינה ולא רק אצלנו. הוא מהמוזיקאים האלה שיודעים מה הקהל מבקש לשמוע, לא מבחינת פלייליסט אלא מבחינת הבין לבין. רונסון הוא לחלוטין קראוד פליזר. כנראה משהו שלמד מריקי ווילסון. 🙂
מי שלא היו קראוד פליזר היו האנשים בקהל, אבל זה סיפור אחר למדיה אחרת, וכנראה סיפור שנוגע רק לצד שבו אני ואתה עמדנו בו, כי שאר חברי מסביב דיווחו שהיה אחלה.

אנקדוטה אחרונה לגבי טייגר לאב, שלא יהיה צל של ספק. אני מת על טייגר לאב, להקה מעולה ונהניתי מכל ההופעות שלהם… עד ההופעה של אתמול. זה לא שהיא הייתה נוראית, אבל ניכר מאוד שטייגר לאב עדיין לא בשלים למאסת קהל כמו זו של גני התערוכה. בכל ההופעות האחרות שלהם, איפה שראיתי אותם במקומות קטנים יותר, שם הופיעה טייגר לאב האמיתית, עם כל הבלאגן והאקשן חסר המעצורים, מקווה מאוד שבעתיד הם יהפכו לסופר גרופ שמצדיקה ומרוויחה בזכות 5000 איש באולם.

מאת: pez

pez — Fri, 26 Aug 2011 23:43:02 +0000

אני נהניתי מכל רגע, התרגשתי מהאנרגיות שהיו על הבמה ובקהל וגם שמעתי טוב ממקומי בשורה הראשונה, למרות שבאמת היו חסרים קצת באסים. לצערי, לא הייתי בהופעות בזאפה, אז לא היה לי למה להשוות (ולהתאכזב קצת, כמו כל אלה שכן היו). חוץ מזה, האלבום האחרון והאייטיזי של רונסון מעולה לדעתי, למרות שבדרך כלל אני לא חובבת גדולה של מוזיקת אייטיז.

מה שכן, אני מסכימה שהאיחור היה מרגיז מאוד, הגעתי הביתה רק בסביבות 3 לפנות בוקר. בכלל, זאת תופעה כמעט קבועה בארץ, שהופעות מתחילות שעה-שעתיים לפחות אחרי המועד שצוין.

מאת: Number 45

Number 45 — Fri, 26 Aug 2011 23:35:02 +0000

מזדהה לגמרי עם התלונות על האיחור הגדול בתחילת המופע, במיוחד כאחד שהשתייך גם לקבוצה של אלו שהגיעו עם פתיחת השערים כדי לתפוס מקום בשורה הראשונה וגם לזאת של אלו שנזקקו לתחבורה ציבורית בסיום המופע. בכלליות, מופע בביתן 1 שמסתיים אחרי השעה 23:30 פוגע בקהל שהגיע ברכבת, שכן החל מחצות תדירות הרכבות יורדת לפעם בשעה, אך עיקר הבעייתיות היא שהן לא עוצרות בתחנת ת"א אוניברסיטה- מה שכמובן מחייב המוני אנשים לשלם על מונית לתחנת ת"א מרכז או לצעוד אליה (מה שאגב אני עשיתי בסופו של דבר, אחרי שאני ושני חברי הגענו עד לאמצע הדרך לשם רק בניסיוננו להתרחק מההמולה ולהצליח למצוא מונית פנויה שתעצור לנו).

לגבי הסאונד לא היו לי טענות ממקום מושבי (או עמידתי) בשורה הראשונה, אבל דוקא בהופעת החימום (שהפתיעה אותי לטובה) הווקאלס נשמעו לי חלשים מדי.

ולגבי ההופעה עצמה- באופן אישי נהניתי בטירוף. כשאני הולך להופעה במטרה לרקוד, לקפוץ וליהנות אני באמת רוקד, קופץ ונהנה. ובגישה כזו בסיום ההופעה אני לא מתחיל לשאול האם ההופעה הייתה טובה, אלא יוצא מנקודת ההנחה שהיא הייתה טובה ושואל את עצמי עד כמה. ובסיום ההופעה הזו ידעתי שזאת ההופעה הכי טובה שהייתי בה (אבל אני חייב להודות שלא היו לה יותר מדי מתחרים, עדיין אפשר לספור על עשר אצבעות את האמנים מחו"ל שראיתי בהופעה).

כמובן שיתכן מאוד שמי שהיה בהופעה בזאפה הגיע עם ציפיות גבוהות (מדי?) שלא היו קימות אצלי שלא התממשו במלואן, וכאלו שעמדו במקומות טובים פחות אולי לא נהנו כמוני מהשואו או חוו סאונד פחות טוב. אבל לפחות בשבילי היה מופע מעולה שמר רונסון היה יכול להגדיר כ"פאקינג פאק".

מאת: okok4

okok4 — Fri, 26 Aug 2011 23:05:57 +0000

ביום שלישי eventim שלחו במייל עדכון לפיו החימום של טייגר לאב יתחיל ב-22:00. לפי כלל האצבע המעוות שהשתרש אצלנו – מופע מתחיל בפעול בשעה הנקובה +שוטף 60 דקות; ז"א שהיה לי ברור שהטייגרים לא יעלו לפני 23:00 (בפועל אאז"ן הם עלו בערך ברבע לאחת עשרה). אם מארגני המופעים היו יודעים שאיחור שאינו נובע מכוח עליון מחייב פיצוי לקהל, ההופעות יתחילו בדיוק של שעון שוויצרי. אבל עד אז ימשיכו לזרוק זין על הקהל.

הסאונד בטייגר לאב היה נורא. כשפטיט היפה עלתה לשיר כבר לא היה אפשר לשמוע מילה אחת. עוד פאשלה היתה בחירת הדיג'יי ההזוי (מי זה היה באמת?). במקום לתת סט פופי-פאנקי עדכני שיקפיץ את הקהל בהמתנה הארוכה בין הטייגר לתחיל המופע הוא ניגן משהו אלקטרוני רך ולא ברור. אנשים פשוט עמדו ובהו בחלל. פאדיחה.

המופע עצמו של רונסון היה סבבה ועמד בציפיות. הכל תקתק כמו שצריך. בשלוש לפנות בוקר צ'ארלי וולר עלה למופע גרילה מקסים מול 15 איש על אחד הגגות בת"א וסגר יפה את הערב.

מאת: עעווממרר

עעווממרר — Fri, 26 Aug 2011 22:28:25 +0000

החוויה שלי הייתה סוריאליסטית לגמרי. לא בגלל רונסון עצמו או בגלל ההופעה (שהייתה בסה"כ נורא נחמדה): אני לא מעריץ גדול של רונסון. אני מחבב אותו והכל אבל לא הרבה מעבר לכמה שירים והפריזורה הלוק-פרי-ית שלו. את הכרטיסים קיבלתי ממש ברגע האחרון מקרוב שבסוף לא יכל הגיע. מצד אחד רציתי נורא להיות הופעה כי הייתי בטוח שזו תהיה חווייה נהדרת ומצד שני לא יכולתי להרשות לעצמי לוותר על שיעורי הבית עקב סופו הממשמש של החופש הגדול. בצעד נועז ביותר החלטתי לקחת איתי להופעה את הלפטופ ולעשות שם את השיעורים.

יכול להיות שאנשים שהיו מרוכזים במופע הייתה איזו אכזבה, אבל בסה"כ מארק רונסון היתה הפסקול המושלם לשיעורים שהיו לו ואולי דווקא העובדה שלא כל שטות נורא הרגיזה אותי (מה שקורה בדר"כ בהופעות כי אני ילד זבל) היה לי נורא נחמד. המבטים של האנשים היו נורא לא מלבבים בכל אופן, ואם הברונטית שעזרה לי נמצאת פה, אז תודה, זה היה ממש נחמד מצדך.