תגובות לפוסט: עונג שמונג: שרון אריאלי

מאת: מוניקה

מוניקה — Tue, 20 Feb 2007 17:01:51 +0000

חבר כיוון אותי לבלוג הזה.
הורדתי את רוב המוסיקה.
את האוסף שלך אני אוהבת הכי הרבה.
הכי מצחיק עם אהבה זה שאתה לא יודע למה בדיוק.
לכן כל מילה מיותרת.
אבל רק עוד טיפה…
אני מקשיבה לשירים אלה בעבודה, בבית, באוטו, באיפוד בהליכות שלי, בכל הזדמנות, ואני רק מדמיינת שאבוא לכאן להודות לך ולבלוג, אז הנה, זה סוף סוף קרה:

ת-ו-ד-ה !!!

מאת: שרון אריאלי

שרון אריאלי — Tue, 19 Dec 2006 17:06:30 +0000

שלום לכולם,
1. אני מתנצל בפני מורידי המיקס על ההטעייה הלא מכוונת בנושא השיר של TV ON THE RADIO. אני חייב להגיד שממש עשיתי חסד לאלבום כששיבצתי את wolf like me כפתיח לאלבום בצריבה הפרטית שלי. סיטק ושות' חייבים לי 🙂
2. הארגו- בשנתיים בהן כתבתי על מוזיקה ישראלית(קצת לועזית) בזמן ת"א, הקו שהנחה אותי הוא לא לעשות את ההנחה הקבועה שרוב המבקרים עושים למוזיקאים הישראלים. באיזושהי נקודת זמן עלומה, כמה מוזיקאים החליטו שהם פטורים מהחובה של לעשות מוזיקה. אני מאמין שרק על רקע הכרה נרחבת ככל האפשר של הזרמים והרעיונות המופלאים שמתעופפים היום בעולם(ו2006 הייתה בעיני שנה מצוינת למוזיקה), אפשר באמת להתרגש ממשהו שנכתב בשפה שלך. זה אולי מעלה את הרף, אך גם מעלה את יוקרתו. מה שאני מנסה לומר הארגו(מלבד תודה על המחמאות), זה שהאג'נדה שאת טוענת שאינך מצליחה לנסח- אני שותף מלא בה, ובכל מקום שבו אכתוב(כרגע: עכבר העיר וואלה!תרבות, אתם כולם מוזמנים כמובן) היא תמשיך להנחות אותי.
3. תודה לכולם,תודה לעולם.

מאת: n_r

n_r — Tue, 19 Dec 2006 11:32:04 +0000

אההמ!

לא אגלה! 🙂

נדמה לי שהשיר של טי וי און דה רדיו
זה
Wolf like me ולא playhouse כמו שנכתב..
אבל מה 'כפת לי- שיר מעולה באלבום השנה.
שרון-
כולי קנאה. כמו תמיד. כמו תמיד.

מאת: גונילה

גונילה — Mon, 18 Dec 2006 19:54:17 +0000

איך הצלחתי לשכוח שאני אוהבת את ג'ארויס קוקר לעזאזל?
מעולה.

מאת: גיאחה

גיאחה — Mon, 18 Dec 2006 16:03:42 +0000

שטויות, הטענה שלך מוצדקת, שחר 🙂

מאת: moran

moran — Mon, 18 Dec 2006 15:20:54 +0000

אל תיילל. תעשה פררר כמו חתול. או סססס כמו נחש.

מאת: שחר

שחר — Mon, 18 Dec 2006 13:31:42 +0000

jחתיכת טרול נהייתי, אני ממש מתבייש בעצמי. אתה מביא כאן פרוייקט מדהים עם אחלה מוזיקה ואחלה אנשים והתגובה הראשונה שלי היא ליילל על שיטת הדחיסה, כבר אמרתי שאני מתבייש בעצמי?

מאת: גיאחה

גיאחה — Mon, 18 Dec 2006 13:27:40 +0000

שחר – האמת היא שלא שמתי לב לזה. יש לי WinRar על המחשב, ומכיוון שהוא פותח ומכווץ גם זיפים וגם רארים, אני בקושי שם לב להבדל. מה גם שכמעט כל האלבומים בפינת מאותגרי הסולסיק משותפים בפורמט Rar (כנראה זה הסטנדרט ברשת הפיראטית), אז הנחתי שלכולם יש כבר פותחן כזה. צר לי :\

מאת: שחר

שחר — Mon, 18 Dec 2006 10:06:18 +0000

שאלת תם – שמתי לב שזה לא השמונג הראשון שמועלה לכאן בפורמט RAR ואני חייב לתהות ביני לבינכם למה. אני משער שנבירה קלה תסביר לי את כל יתרונות הרר על פני זיפ ופורמטי דחיסה אחרים, אלא שעדיין, כמשתמש חלונות מן השורה כל האפשרויות שלי לפתיחת רר הן גרסאות נסיון של תוכנות כאלה ואחרות שיפוגו בעוד 30 יום ויתחיל לעצבן בחלונות קופצים, לעומת האפשרות המובנית של חלונות לפתוח זיפ, אז מה הקטע, והאם אני מפספס איזה עניין עקרוני?

מאת: יוליה

יוליה — Mon, 18 Dec 2006 07:32:16 +0000

תודה שרון!
(על איזה קו אתה נוסע?)

מאת: ניימן

ניימן — Sun, 17 Dec 2006 20:38:37 +0000

חצי מהשירים פה אני מכיר – והם כולם טובים. אבל I will kill again הוא כל-כך-כל-כך טוב ומשובח וחרך בעקביות את הרמקולים שלי השבוע.

את שאר השירים עוד צריך לבדוק :]

מאת: דייב דנ

דייב דנ — Sun, 17 Dec 2006 19:22:48 +0000

The fiery furnaces – Teach me sweetheart
שיר נפלא !

מאת: הארגו

הארגו — Sun, 17 Dec 2006 17:20:45 +0000

תמיד כשאני קוראת ביקורות על מוזיקה ישראלית אני תוהה לעצמי – אבל מה באמת הטעם של מי שעומד מאחריהן. למה הוא מקשיב בבית. הביקורות האלה, אולי מעצם טבען וטבעו של קהל היעד שלהן, מרגישות לרוב מנותקות מכל הוויה מוזיקאלית שחוצה את גבולות מדינת ישראל, ומבחינתי, לפחות בתפיסה העכשווית שלי, הנתק הזה הוא המקור לכמעט כל הרעות החולות של השוק המקומי (יום אחד אני אצליח לנסח את התיזה המפורטת שלי בנושא…).
בגלל זה היה לי אפילו יותר משמח לראות את הרשימה הזו – לא רק בגלל שהיא חופפת בכל כך הרבה לטעם הפרטי שלי, אלא בגלל האישוש לעצם קיומו של העולם הזה אצל מי שמבקר מוזיקה ישראלית.
כבוד, שרון, כן ירבו!

(הסתכלות מהירה בשרת העידה שפאק שלי שלא גיליתי את העניין הזה קודם :).