תודה על הקטע, וסליחה שיש כאלו אנשים קטנטנים מעצבנים שהתגובות שלהם לא שוות התייחסות. תמשיך לחלום ותמשיך לכתוב.

נמחקה פה הודעה אחת, שזה עניין די נדיר בעונג, וחשוב לי רגע להבהיר למה כדי שהעניין לא יחזור על עצמו.

המגיב ניר שורצמן הציע פרשנות משלו לקטע של רועי, לפיה אפשר לפרש את הטקסט גם כסוג של יציאה מהארון – פרשנות אפשרית, גם אם לא רלוונטית. לגיטימי.

אז בא מגיב אחר וטען בתוקף ובצורה די מגוחכת שברור, ורועי הומוסקסואל והגיע הזמן שיקבל את נטיותיו וכולי וכולי.
למה ההודעה הזו נמחקה? פשוט מאוד. ראשית, כי רועי ביקש ממני והוא לא מכיר שום אהרן. שנית, וחשוב הרבה יותר – כי אם זה נכון, הרי זו הוצאה בוטה ואלימה מהארון, ואם זה לא נכון זוהי הוצאת דיבה. כך או כך, שני הדברים פסולים ואין מקומם כאן.

באופן אישי אני רוצה להוסיף שבין אם כותב, זמר או סתם אזרח מן השורה הוא הומו, סטרייט, אוהב חמאת בוטנים או שונא אותה – זה עניינו האישי. זה לא משנה שרועי אינו הומו כמו שזה לא היה משנה לו כן היה. זה פשוט לא ענייננו.

בתור אחד שקרא כמעט את כל פרסומיך באינטרנט במהלך השנים האחרונות אייעץ לך להפסיק להשתמש באח הגדול/ עינב בובליל כמשהו להתנשא מעליו.משתי סיבות:
1.כולם עושים את זה
2. הדברים שאתה כותב יפים גם בלי זה.

סך הכל יפה מאוד ומרגש.
אהבתי.

אני, אגב, רמת-גני, אבל גן העלייה די רחוק ממני, וממש לא מככב בילדות ובגיל ההתבגרות שלי. אני יותר בכיוון של כיכר אורדע, או פארק מרום נווה, או הגן של יד לבנים. נראה לי שלכל אחד יש את המקומות האלה, ושזר לא יבין אף פעם.

אדר.

מר סקיף היקר, תפסיק להיות כלכך מרוכז בעצמך. אם זאת באמת הפנטזיה שלך לאהבת אמת? אם כן תרשה לי לומר לך שאתה מאוהב בעיקר בעצמך. התיאור של הבחורה בסיפור שלך מתאים לתקופות אפלות יותר בהן נשים שימשו רק קישוט לגברים ולא באמת היה להן מקום בתור עצמן. תסלח לי על הביטוי אבל הגיע הזמן שתפסיק לאונן על פנטזיות מהמאה הקודמת ותחפש האהבת אמת של אשה השווה לך, שתוכלו לצמוח ביחד ולא שאתה תטפס לה על הגב

מאחלת לך הצלחה, המפרגנת