תגובות לפוסט: ספירת העונג: קונור ואני

מאת: נגה

נגה — Fri, 03 Oct 2025 08:57:41 +0000

אני לא מאמינה שרק עכשיו גיליתי את הכתבה הזו. אמי מאוהבת במוזיקה שלו כבר לפחות 2 עשורים. לקחתי אותו להודו ולסין כמו שאת לקחת אותו לאמלפי ונסעתי פעמיים לראות אותו מופיע בלונדון, קצת לפני שחזר לברייט אייז. עכשיו בזכות המאמר הזה אני גם אוהבת את המוזיקה שלך יותר…

מאת: השרול

השרול — Fri, 18 Dec 2009 12:28:48 +0000

אני דוקא שומר על הקשר ההדוק ביותר עם האלבום שליווה את סוף התיכון שלי – Lifted (עם הסוגריים שאחריו) המופתי.
(בדיוק Make War, עם כמה מהשורות היפות באלבום, נגמר לו ברקע)

ומקום של כבוד יש גם לשירים When The President Talks To God הסמוֹלני, ו-No Lies Just Love שאני לא יכול שלא לצווח לקראת הסוף – שבזכותו ("הקצה", אני חושב) גיליתי את ידידנו.

מאת: מיכאל

מיכאל — Wed, 16 Dec 2009 21:52:21 +0000

לחתונה שלי כתבתי מילים חדשות ללחן של first day of my life והופעתי עם גיטרה, זה היה כמה חודשים לפני שכל שאר העם גילה את השיר שהתלווה לאיזה סרט, אבל מאז אני שומר על מערכת יחסים ארוכה עם קונור ופרוייקטיו השונים. אין ספק שהוא מוכשר מאוד, במיוחד לאור גילו המאוד לא מופלג.

מאת: עינב ג'קסון

עינב ג'קסון — Tue, 15 Dec 2009 18:37:32 +0000

יס! אוהבת את אלבומו הראשון. אני גם רוצה סלט. לב כבד מאוד זה מרגש.

מאת: עידו (איש קריות)

עידו (איש קריות) — Tue, 15 Dec 2009 18:21:03 +0000

מקסים ביותר. אהבתי עד מאוד.

מאת: אורן

אורן — Tue, 15 Dec 2009 16:34:02 +0000

ברייט אייז הוא אכן זמר ענק (לפחות עד שהוא החליט שהוא זונח את השם ברייט אייז ומאז אלבומיו בינוניים להחריד. למעשה האלבום האהוב עליי שלו הוא אחד המוקדמים, Fevers and Mirrors).

יש פה התנשאות קלה, שאני לגמרי מבין. תמיד אנחנו חושבים שגם אם יש אנשים שאוהבים את אותם היוצרים כמונו לא מבינים אותם לעומק כמונו. כי באמת, מי חוץ ממני באמת מקשיב לסיפורים של הדצמבריסטים? אה, כולם? מה, זה הרעיון? אני עדיין רוצה לחשוב שאני לבד…

רק חבל לי שבתרגום שלך פספסת שורה מאוד יפה בשביל להשיג חרוז.
I know you have a heavy heart, I can feel it when we kiss. נדמה לי שעיניין הנשיקה מאוד קריטי לשורה הזו.