תגובות לפוסט: ספירת העונג: Roscoe

מאת: קסיוס

קסיוס — Fri, 28 Mar 2008 15:29:18 +0000

כתיבה נוגעת ואפילו מרגשת לשיר מושלם. ישר כוח.

מאת: Reptilia

Reptilia — Wed, 26 Mar 2008 17:11:37 +0000

כולם צודקים פה, זה אלבום פשוט גדול.
באמת שאין מילים לתאר כמה השירים האלה מחממים את הלב, ועדיין האלבום המופתי הזה לא זוכה למספיק תשומת לב ופרסום שמגיעים לו.
זה למעשה אחד הלאבומים הכי נדירים ששמעתי בזמן האחרון, אין באמת עוד משהו שנשמע ככה.
אגב, תנסו גם את האלבום הקודם של מידלייק- Bamnan and Slivercork, מבטיח שלא תתאכזבו.

מאת: drorko

drorko — Mon, 24 Mar 2008 21:18:47 +0000

אלבום מופלא, Roscoe הוא מסוג השירים שניתן לשמוע לנצח נצחים
לגבי העומס ,יש עומס .אבל היום הכל חופשי זמין.
ללא ספק החופש מבלבל
חוץ מיזה אחלה כתיבה
תודה

מאת: שירה

שירה — Mon, 24 Mar 2008 16:15:15 +0000

כל-כך. שיר ואלבום שגורמים ללב להחסיר פעימה.

מאת: Amir

Amir — Sun, 23 Mar 2008 20:16:50 +0000

אלבום באמת מקסים, שלדעתי אהבו אותו ככ בארץ כי הוא נשמע קצת ישראלי. והשיר עצמו, חוץ מלקחת "ליערות עבותים של זמן ומקום אחר" שתארת יפה היה גם מתאים בול לסופשבוע רגוע. בצורה הכי חיובית !

מאת: קסטה

קסטה — Sun, 23 Mar 2008 15:27:58 +0000

1. כמות בסופו של דבר משפיעה על איכות. בעבר נחשפנו לכמות מועטה יותר של שירים וזו עובדה. ההצע הקטן הזה גרם לכך שהיינו שומעים הרבה מאוד פעמים תקליט מסוים. המשמעות היא שהתקליט ליווה אותנו ביותר סיטואציות בחיים ושלמדנו להכיר רבדים נוספים שיש בו כמו שקורה הרבה פעמים כשמאזינים שוב ליצירה. אני לא מתגעגעת לתקופה שהיה פחות היצע של מוזיקה, אבל אי אפשר להתכחש שזה השפיע על איכות היחסים עליהם מרגוליס מדבר.

2. וגם בלי דום קשר לעניין הכמות, הפורמט עצמו משפיע על עומק היחסים. אי אפשר לא להסכים שהיחסים עם תקליט הם שונים. לא יכולת לשמוע את המוזיקה שלך במקום העבודה, תוך כדי חדר כושר או נסיעה באוטובוס. זה לא היה בסלולרי ולא בנגן. מעצם העובדה שהיית מרותק למערכת סטריאו ופטיפון, למעשה תמיד היית בחדר, יכולת לעשות רק דברים שאפשר לעשות באותו חדר. כלומר היית מוקף בהרבה פחות עומס על החושים ממש שיש ברחוב למשל, פחות "רעש" באוזניים ובעיינים וזה משפיע מאוד על אופן ההאזנה. היינו מחזיקים תקליט ביד, מסתכלים עליו שעות באופן מצטבר, יושבים עם דף המילים, מרוכזים הרבה יותר בהאזנה בין אם התכוונתו לכך או לא.

מאת: פילוסוף רדום

פילוסוף רדום — Sun, 23 Mar 2008 14:13:17 +0000

לדעתי אין עומס של מוסיקה – יש חופש של מוסיקה.
הדברים הטובים יהיו וישארו הפחות טובים יחלפו. גם מזמן מזמן היו המון המון להקות שלא שמעת עליהם ותקליטים בלתי ראויים לצד יצירות מופת.
אני רואה את העושר הבלתי נתפס של מקורות מוסיקה כברכה. ע"ע הבלוג הזה….

מאת: ינאי

ינאי — Sun, 23 Mar 2008 12:06:04 +0000

אוי, כמה שהשיר הזה יפה.
לקח זמן עד שהשיר הזה חלחל לתוכי, ועכשיו הוא נעוץ עמוק.

אני מסוגל לשמוע את Roscoe ואת Head Home יחד Back2Back בלופ אינסופי, אבל אני לא אעשה את זה, כי באיזשהו שלב תיפול לי הלסת מרוב שירה.

גם הכתיבה יפהפייה ומדוייקת. אני מזדהה עם הקושי מעומס המוזיקה.
– קללה או ברכה, מה אתם חושבים?

מאת: daniel bellyboy

daniel bellyboy — Sun, 23 Mar 2008 11:05:56 +0000

אין ספק אחת מיצירות המופת של הזמן האחרון
מבחינתי זה היה האלבום של 2006

סחתיין