תגובות לפוסט: ספירת העונג: Don't panic

מאת: פילוסוף רדום

פילוסוף רדום — Thu, 21 Feb 2008 09:15:16 +0000

בגלל שלא כולכם אוהבים ספורט (או שאולי כן) אז אני חייב לספר לכם על הקבלה שעשו לקולדפליי לאינטר מילאן.
אמרו על אינטר שהיא בדיוק כמו קולדפליי – מלאה בכישרון שמת להתפוצץ אבל נראית כמו עגלה מרוטה…

שאלו פעם את מרטין למה לקח להם כ"כ הרבה זמן להוציא את האלבום השלישי – והוא אמר שהוא רוצה לכתוב שירים נצחיים, לא ממש הצליח לו….

מאת: נעה

נעה — Wed, 20 Feb 2008 19:12:39 +0000

בדיוק אתמול ניהלתי שיחה על השיר הזה. אחד משירי הפתיחה הטובים ביותר בכל הזמנים.

מאת: פרנק

פרנק — Wed, 20 Feb 2008 15:18:11 +0000

שיר נפלא וכמו שכבר נכתב, גם הקליפ יפהפה.
כדאי להקשיב גם לגירסה הראשונה של השיר, שהופיעה רק ב-Blue Room אי.פי: http://www.zshare.net/audio/786358702c338c

מאת: אדר

אדר — Wed, 20 Feb 2008 15:03:59 +0000

השיר הזה הוא אחד השירים שמחזירים אותי אחורה בבום. שיר נהדר.

מאת: חבר של ביבר

חבר של ביבר — Wed, 20 Feb 2008 13:21:36 +0000

מצטער להרוס אבל אני הולך לצד של המקטרגים , למרות שיש לי את הדיסק הזה וגם אני די אוהב אותו.
בתור שיר פתיחה… הוא די חלש.
יש לאלבום הרבה יותר מה להציע מאשר don't panic, שהוא … שיר די… אה.

קולדפליי אכן הפכו ללהקה מאוד מונוטונית וממוחזרת עם הזמן, והם הוכיחו את זה כבר באלבום השני שלהם (שגם בו היו מספר רגעי מופת, יש לציין).

ואגב, ראיתי את גארדן סטייט לפני כמה ימים – והוא סרט חסר-תכלית לחלוטין ומיותר.
חוץ מפסקול די חיובי, אין בסרט הזה שום-דבר מיוחד.
בהתחלה שאלתי את עצמי למה נטלי פורטמן וזאק בראף הואילו להשתתף בסרט הולמרקי שכזה, ואז כשעלו הכתוביות וגיליתי שבראף עצמו כתב את הסרט הבנתי…

לא עובר עלי יום טוב היום, אז אם מתחשק לכם להתעלם מהתגובה הזו – תרגישו חופשיים.

מאת: נעה

נעה — Wed, 20 Feb 2008 13:03:18 +0000

כשהתחלתי לשמוע את קלודפליי כבר היה להם דיסק שני. והוא הראשון שרכשתי.
ורק אחרי כמה חודשים טובים, של חרישה מטורפת, קניתי גם את הדיסק הראשון.
הו, אז הבנתי מי אלה קולדפליי.

מה שמאוד מוזר זה שבדיוק אתמול אחר הצהריים שלפתי את הדיסק מעלה האבק הזה מהמדף ושמעתי אותו אחרי תקופה באמת מאוד ארוכה.
כבר כמה ימים שאני חולה וכל דבר אחר שניסיתי לעשות או לשמוע רק עשה לי כאב ראש נוראי. אבל ישר מהצלילים הראשונים והקול הזה של כריס מרטין שתמיד מתקיף אותי בגעגועים למשהו שאפפעם לא באמת הכרתי, נהיה בי מן שקט כזה.

קולדפליי מחזירים אותי כמה שנים אחורה. לחלומות ישנים, לבחירות ישנות, נכונות יותר או פחות, לאנשים שהיו כל חיי והיום כל כך רחוקים מהם, לאיזו תמימות כזאת שהייתה בי ופינתה את מקומה לתמימות אחרת, שהרבה יותר מתאימה לי.

להסתכל על כל זה מרחוק, לנשום עמוק וכבר בלי שום פאניקה, להירגע.

מאת: דניאל

דניאל — Wed, 20 Feb 2008 09:24:45 +0000

זה למעשה האלבום הראשון שרכשתי בעצמי, אי שם בכתה ז', והוא עדיין פסקול נהדר לנסיעה לילית (אי לכך הוא שוכן, דרך קבע, באוטו). סירבתי להקשיב לכל מה שהיה להם להציע לי אחריו, מפני שרציתי להשאר עם הטעם שלו – אני לא רוצה לכעוס על קולדפליי, מבחינתי הם נוסטלגיה.

מאת: מר בראונסטון

מר בראונסטון — Wed, 20 Feb 2008 08:18:48 +0000

לקולדפליי היה אלבום ראשון באמת טוב, שרק היווה הקדמה לקריסה אומנותית אמיתית…כואב הלב לפעמים כשחושבים על זה.
השיר הזה בהחלט נהדר, וגם הופיע בתחילת הסרט "גארדן סטייט", מה שנותן לו אפילו יותר קרדיט אצלי 🙂
ויופי של סקירה!

מאת: תמר [כלשהי]

תמר [כלשהי] — Wed, 20 Feb 2008 02:29:32 +0000

נכון, ההצלחה משכה לכיוון הבנאלי והרבה אחרים ניסו לרכב על הגל מה שהשאיר טעם רע.
אבל אין לי שום ספק שזה אלבום טוב, מאוד אפילו.
וגם בקליפ עצמו לא רע בכלל

מאת: אבישי

אבישי — Wed, 20 Feb 2008 00:19:20 +0000

וחוץ מזה, האלבום כולו מוכיח שלקרוא לקולדפליי להקה חסרת כשרון זה לא נכון.
להקה שנהרסה, מתמחזרת, מתמחסרת כן.
אני מאוד תומך בדעת הכותב בעניין, וממליץ לכל אלה שתפסו את קולדפליי מאוחר יותר, בשיא נפילתם המוסיקלית, ללכת קצת אחורה ולהקשיב לאלבום בשלמותו.

מאת: גיאחה

גיאחה — Wed, 20 Feb 2008 00:10:02 +0000

שיר גדול זה תמיד שמח, לא משנה מאיזו להקה…

מאת: אוהד שרוף

אוהד שרוף — Tue, 19 Feb 2008 23:54:44 +0000

לא יודע אם זה עצוב או שמח שכזה שיר גדול יצא מלהקה כזאת חסרת כישרון.