16 באוגוסט 2006

ספירת העונג: Fiona Apple

ציונה, לייב [כותבת: Bella]
מה זה ספירת העונג? הסבר בראש הבאר השמאלי.

אתם מכירים את זה, שאתם פוגשים בן אדם שמשנה לכם את החיים, ושואלים את עצמכם מה היה קורה אחרת אם הייתם פוגשים אותו כמה שנים קודם? זה הסיפור שלי עם מיס אפל.

את פיונה דחיתי הרבה מאוד זמן. לא ידעתי אפילו למה. כמו לקבל טלפון מבחור ממש חמוד ולא להתקשר אליו כי הרי ברור שזה לא ילך. כשחבר טוב, במשך שנים, היה יושב לי על הראש ומתחנן שאתן לה צ'אנס, הייתי מנפנפת אותו ושמה במערכת טום וויטס כדי להרגיש בבית.

הרומן שלי עם פיונה התחיל יום אחד, בסביבות הסתיו, בדירת חדר קטנטנה שחלקתי בזמנו עם חברתי היקרה שהוויכוח היחיד שניהלנו באופן יום יומי היה – מה לשמוע. בדר"כ יש לי זיכרונות מאוד טובים ומדויקים של רגעים כאלה, אבל כאן אני בבלאק טוטאלי. כל מה שאני זוכרת זה אוויר עמק-חפרי לח וקריר, ריח של פתיתים אפויים באוויר והמוזיקה הזאת, הכאסאחיסטית, באלאדיסטית, נמעכת, בועטת, שתוך שניה הפכה לחלק בלתי נפרד מהחיים שלי.

הרבה דברים נאמרו על פיונה אפל, הרבה מבטים מזלזלים מצד החברים הרוקיסטיים שלי, אבל, אחרי הכל, פיונה אפל שינתה לי את החיים. הקול המזלזל-מתחנן-דורס שלה,ימשיך ללוות אותי לאורך שנים, ברגעי האמביוולנטיות הגדולים ביותר שהחיים יזרקו עלי. אין דרך לתאר את פיונה, היא כמו גוש גדול של כישרון שדוחס את כל הרגשות שהעולם המציא לדיסק של 50 דקות.

השותף הנוכחי שלי ישן עכשיו, אני יושבת לידו על המחשב ומנסה להקליד בשקט בשקט אבל ההתרגשות מלחשוב על זה מעקצצת לי באצבעות, אני מנסה לדמיין אם זה יהיה במקום סגור עם מלא נרות, או במקום פתוח עם ריח של דשא. מה שבטוח, זה הולך להיות יום בלתי נשכח, כי הרי אפשר לשבת בבית ולשמוע את הדיסקים שוב ושוב אבל פיונה אפל בהופעה זו פיונה אפל אחרת לגמרי מכל פיונה אפל שיושבת לי על המדף כבר כמה שנים. לראות הופעה של פיונה זה כמו לראות עולם שלם שמתרסק לרסיסים ואז יושב על כסא עץ ישן וחורק ולאט לאט מדביק את עצמו עם דבק יו-הו צהוב חתיכה אחרי חתיכה.
שלא נדבר על זה שעכשיו דאמיין רייס וליסה הנייגן יצאו איתה לטור, אז בכלל, שתי ציפורים, מכה אחת… או משהו כזה.

להורדה: "Extraordinary Machine" גירסת האלבום הרשמי

[ביקורות בשרת העיוור | קנייה במוזיקה נטו | אתר בית]

11 תגובות על “ספירת העונג: Fiona Apple”

  1. אלון הגיב:

    עוד מישהו חושב שיש כמה שירים באלבום החדש שהיו הרבה-הרבה יותר טובים בגרסה הקודמת שדלפה לרשת?

  2. musa g הגיב:

    אל תפספסו את הביצוע שלה ל I want you של קוסטלו (מתוך הופעה שלו). מדהים.

  3. גיאחה הגיב:

    אלון – אני איתך! רוב השירים היו טובים יותר בגירסת הג'ון בריון ה"לא גמורה".

  4. עידן הגיב:

    מה הבדיוק הסיפור עם שתי הגרסאות?

  5. גיאחה הגיב:

    וואו, עידן, איזו שאלה 🙂

    בראשית הקליטה פיונה את האלבום הזה בניצוחו של ג'ון בריון (הגאון, שאותו אנחנו אוהבים ומעריצים ורוצים שהוא ופיונה יעשו יחד ילדים סופר-אולטרה-מוכשרים). סוני, שהיו אמורים להפיץ את האלבום, טענו שהם לא מוצאים סינגל קומוניקטיבי מספיק ולא מוכנים להוציא אותו. בדיעבד הסתבר (אם אינני טועה, שני יודעת יותר ממני) שגם פיונה לא הייתה במאה אחוז מרוצה מהתוצאה הסופית.

    האלבום הוקפא. בינתיים הוקמה מחאת מעריצים ענקית ברשת, בעיקר בעקבות פרויקט freefiona.com, שדרשו להוציא את האלבום הגמור. כמובן שבשלב מסוים גירסת ג'ון בריון (שאחר כך נאמר שהיא לפני מיקסים סופיים ומאסטרינג) דלפה לרשת, ומסתובבת עד היום בסולסיקים למיניהם. במקביל, פיונה התחיל לעבוד עם מפיק אחר שאני אף פעם לא זוכר איך כותבים את שמו (מייק אלזונידו? אדלוזינו? אזדולנינו?), שהפיק איתה מחדש את השירים שיצאו בסופו של דבר בדיסק שיצא לחנויות.

    מעריצים רבים, ואני ביניהם, אוהבים יותר את הגירסה המודלפת בניצוחו של בריון, אבל פיונה טוענת בכל ראיון שהיא מרוצה יותר ממה שיצא לחנויות.

  6. בשרית הגיב:

    גיא-זה אליזונדו (elizondo)
    ולבלה- לו יהי לגמרי:)

  7. chrisakachris הגיב:

    "דבק יו-הו צהוב"… נהדר.

    פלוס נוסף אם פיונה תגיע לארץ זה שהיא בטח תתראיין לכל מיני תכניות טלוויזיה/רדיו, וזה יהיה מאוד מאוד משעשע/מקסים/הזוי.

  8. George W. Bush הגיב:

    אממ, אני מפספס משהו? זה אחד השירים היותר מעצבנים ששמעתי לאחרונה. היא לא אמורה ללכת על שיק הבחורה-הרגישה-והענוגה, עם שירים בהתאם?

  9. מאחז זמני הגיב:

    אני אלך נגד הזרם ואומר שאני דווקא חשבתי שהגרסאות של ג'ון בריון היו איומים במקרה הרע, ולא טובים במקרה הטוב. ושדווקא התרשמתי לטובה מהגירסאות החדשות.. לא משהו מדהים, אבל נחמד מאוד.

  10. שיי דילן הגיב:

    כשהיא נותנת הופעה כולם עוצרים מקשיבים ופשוא מתהנפים… פשוט נפלאה..

  11. undertow הגיב:

    יש שירים שבגירסה של בריון הם עובדים יותר טוב ויש כאלה שבגירסא הרשמית הם יותר מוצלחים .
    Not about Love בגירסא של בריון זו מין סאגת כלי קשת מופרזת והגירסה הרשמית היא מושלמת לטעמי. קולעת בדיוק לנקודה של השיר ולאירוניה בלי לצאת מגוחך כמו שיצא אדון בריון.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *