8 באוגוסט 2006

ספירת העונג: Woven Hand

[כותב: Garfield]
מה זה ספירת העונג? הסבר בראש הבאר השמאלי.

חרטה היא אחת מהתחושות המבאסות עבור בן אנוש. פעם מישהי אמרה לי שהיא לא מאמינה בחרטה – גם אני מאוד לא רוצה להאמין, אבל יש לי כל כך הרבה רגעים בחיים שכשאני נזכר בהם אני מצטמק לתוך עצמי וחושב במשך חצי דקה לפחות "למה לא עשיתי X" או "למה כן עשיתי X".
הסיבה שאני רוצה שמר דייויד יוג'ין אדוארדס יבוא להופיע בארץ היא על מנת להימנע מהצטמקות חרטה שכזו בשל המחשבה "למה לא ראיתי אותו בהופעה מעולם???".

כבר חשבתי על לנסוע לחו"ל בשביל לראות אותו, אבל אין לי כסף כרגע ואני פוחד שהוא יפסיק להופיע מסיבה כלשהי, על כן התחלתי לפעול, גם אם בצורה מינורית, על מנת להביא אותו ארצה. זה מאוד הגיוני שיגיע, אחרי הכל הוא נוצרי אדוק שעל זרועו מקועקעת המילה "ישוע" בעברית (סתם כדוגמה לנוצריותו הרבה). כמו כן, הוא יוצא לסיבוב הופעות בנובמבר-דצמבר ברחבי אירופה, ולמה שרק מדינות מערב אירופה יהנו ממנו?

ראיתי כבר דיוידי שלו בהרכבו הקודם 16Horsepower בהופעה. ראיתי קטעים של הרכבו הנוכחי Woven Hand בהופעה. שמעתי מאות שירים שהוא ביצע בהופעות. בכל פעם שאני שומע אותו אני מדמיין איך זה יהיה לשמוע את קולו מהדהד באולם כלשהו, להיות מסוגל להסתכל עליו ללא תיווך אלקטרוני, פולט רגשות בצורת מילים אל המיקרופון, לראות את מבטו התיאטרלי והבעותיו המרובות ופשוט לחוות חוויה שאני יודע שתהיה מהגדולות בחיי, גם כי כשהיא תסתיים אני אוכל לומר "זהו, לא תהיה חרטה" וארגיש הקלה עצומה.

להורדה: "Dirty blue"

[ביקורות בשרת העיוור | אתר בית]

3 תגובות על “ספירת העונג: Woven Hand”

  1. בשרית הגיב:

    גארפילד יקר!
    גם אני לא מהמאמינים האדוקים בחרטה, בעיניי-חרטה=חארטה.
    ואם להיות מדוייקת: אני לא חושבת שאדם צריך להתחרט על משהו שהוא עשה-בין אם המשהו הזה גרם לו לצער לטווח הארוך ובכלל. אני חושבת שאיפשהו אולי כמה רגשות חרטה שהסתננו-זה לגיטימי ואפילו ראוי-אבל אם זה הופך למשהו שממלא את כל יישותו של אדם-זה כבר ממאיר ועדיף שפשוט לא.
    תודה על מה שכתבת-ולו יהי.
    שלך, שרית.

  2. George W. Bush הגיב:

    גארפילד, אני חייב לומר ששכנעת אותי. ליתר דיוק, הקטע שצירפת הוא זה ששכנע אותי. קראתי אותך מקשקש (במובן הטוב של המונח!) על וובן הנד ועל 16 כו"ס בשרת כבר הרבה מאוד זמן, ואפילו הורדתי את Folklore בעקבות זאת. פולקלור הוא דיסק ממש טוב, אבל היה חסרה בו את אותה תשוקה אפלה, את אותה צלילה לתהומיות הנפש שיש בקטע הבודד שצירפת. אני אנסה להקשיב לדיסק כולו (זה לקוח מתוך Mosaic, ככה כתוב בטאג), ונקווה ששאר הדיסק יהיה באותו רמה.

  3. גערפלד הגיב:

    שמח שהקשקושים שלי משנים משהו 🙂
    תודה רבה שרית ואמן

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *