אגב, מה עם להקל עלינו לחזור לזה שוב ושוב ולהעלות לפלטפורמות יותר נגישות (ספוטיפיי, יוטיוב)?

לא זמן טוב מילים ולחן – יהוא ירון

זה לא זמן טוב לכתוב שירים:
גברים וילדות יפות חוצים את השדרה, בגינוני עכוז של דוגמנית, בנפש נמוכה, אני רואה אותם, אני מביט, אני יושב עכשיו על הספסל שבשדרה בין שני עצים ליד אישה. אני רואה את השדרה – אני לא רואה שהיא יפה.

זה לא זמן טוב לכתוב שירים:
הלילה חם. הקיץ תם. וזה בכלל לא סתיו. זה סתם. ההזעה הזאת רעה לי. זה הרבה זמן לא קרה לי. כשהחושך מבפנים תופס את האור בציפורניים של חיה שמתבוננת בפרצוף מוכה, מבט מורעב, שיער סומר בעורף: תקשיב חבוב, אנחנו נעשה הכל ולא ניתן לך ליפול. אני אגרום לכם לסבול.

זה העכשיו האמיתי
זה זמן אמת
אז תתעשת
וצא לשם כמו גדול

זה לא זמן טוב לכתוב שירים (סיפור קצר):
אחד יושב לבד בחדר המתנה לפסיכולוג ומעלעל עיתון נשים ישן, שלושים שנה אחורה. כשהוא מגיע לפטמה של זו שאז היתה חמה, הורדרדות הזו גורמת לו לראות: כל כך הרבה זמן לא בכיתי והרבה זמן לא רציתי לנגן, לטעום אישה, להרגיש את הרוח באצבע מכוסה ברוק. אני חוזר להיות תינוק.

זה העכשיו האמיתי
זה זמן אמת
אז תתעשת
תאכל יפה ובלי לירוק.

זה לא זמן טוב לכתוב שירים:
טיפות חלב נופלות מהירח על המדרכה, תינוק צוחק, אישה בוכה, בלי שמץ מבוכה, חומות של עצב (או שמחה) עומדות ביננו.
והעיניים היוקדות של כל מיני חורשי רעה (אני עבדתי שם, אני מכיר, זה באמת קרה) אז העיניים היוקדות של כל מיני חורשי רעה עושות לי חור בגב וקוץ בלב. סרטן בחוט שדרה. אני צועק אל השדרה. כולם עונים לי בשירה:

זה העכשיו האמיתי
זה זמן אמת
אז תתעשת
כאילו כלום עוד לא קרה.

ויש לי שתי ידיים כמו ספינות משא טרופות ויש לי אמא מאוהבת ורצון גדול לבכות ויש מחוג קטן ויש מחוג גדול ואם ארקוד איתם אני יכול עוד לאכול את השמיים ויש לי אהבה גדולה שעוד לא מכירה אותי ויש שמועה שמספרת שהכל באשמתי ויש גברים וילדות יפות ויש את השדרה ויש מי שאומר לי להתנהג כאילו כלום עוד לא קרה.

זה לא זמן טוב לכתוב שירים.

אני מוטרד מאיך שהחיים שלי נראים עכשיו
מוטרד מאיך כל קש קטן שובר לי את הגב
והחבל שקושר אותי הולך ומתרופף
אני צריך אותו סביבי
אני יותר מדי עייף.

אני שמח שהאדמה נדרכת מתחתיי
ומרגיש שהשמיים מודעים לחולשותיי
היתה בי רגישות אבל פשוט היא נגמרה
אני רוצה שתצעקי
למרות שכלום עוד לא קרה.

הסמפוזיון הזה חייב להגמר, אני אומר
ומכוון את התנועה אל עבר מישהו אחר
כולם אומרים שאני אדיש.
אני רגיש.
אני זוכר איך להרגיש.
אני פשוט מרגיש ברע.

אז שוב אני מוצץ גבעול שמישהו השאיר
אני ניזון משאריות
וכבר אכלתי למכביר
הציפורים שלי עפו
ונשאר פה רק מדבר
כל החוטים עדיין פה
אבל כלום לא מחובר.

האהבה שאת לקחת אני השאלתי משכנה
ולא יהיה לי כלום לתת כשהיא תבוא לדרוש אותה
אני יכול הכל
אני יכול בטוב
אני יודע לאהוב
אני פשוט מרגיש ברע
זה לא זמן טוב לכתוב שירה.

יום חדש מתחיל מילים ולחן – יהוא ירון

עוד לא התעוררתי ויום חדש מתחיל
זה האור שלא נותן לי לישון
וכרגיל, העיניים עוד לא רואות נכון
כל כך הרבה דברים צריך לזכור ולעשות

כי אין אור בשמים כשיום חדש מתחיל
זה השקט שצורח עלי ובתוכי
עד הלילה אולי יפול דבר
אולי אוכל מחר לישון
כשאור מציף אותי
ויום חדש מתחיל

העיניים עוד לא רואות נכון
ובכל זאת, הנה,
מתחיל היום.

כל הזכויות שמורות ליהוא ירון ©

את המילים של "שלכת" אפשר לקרוא כאן.

כל הכבוד גיאחה!
ותודה על ההזדמנות לשמוע את הביצועים המדהימים האלה.

אני שומעת המון מוזיקה. המון המון מוזיקה. מוזיקה שאני אוהבת, שאני מחשיבה כטובה. ופתאום בא דבר כזה, ונותן לי פרספקטיבה אחרת על איך מוזיקה אמורה להתנגן, להישמע. זה נשמע כאילו עבדו על זה שנים מצד אחד, וכאילו זו הפעם הראשונה שמנגנים אותה, מצד שני.

ותודה נראית מלה קטנה מדי.

מעריצה מקנדה

מעריצה מקנדה

עוד בסשן הראשון של התפוחים התלהבתי מהרעיון, ועכשיו הגיעה הפנינה הגדולה של הסשן של יהוא.
כבר כמעט חודשיים שאני מחכה שתפרסם את הסשן הזה (יעל מאירי הלשינה עליכם כשפירסמה את התמונות). ואכן הסשן שמנציח את ההרכב האהוב עלי בארץ כרגע מספק יופי של ממתק לתחילת הסופ"ש.
ונותר לי רק לקנאות על כך שלא הייתי נוכח שם יחד איתכם באולפן.

אז שוב תודה,
ואני כבר מחכה בכליון עיניים לסשנים הבאים.
מלקיאדס

לא היכרתי את החומר של יהוא ירון לפני כן, והחלטתי להגיע לסשן בלי דעות קדומות או האזנה מוקדמת. חששתי מעוד סינגר-סונגרייטר נוגה המלווה את עצמו באקוסטית, מוכשר אולי, אבל דומה למיליון אחרים. כמה התבדיתי. אני חושבת שכל אדם באולפן התאהב במוזיקה של יהוא ירון באותו יום, ובקסם של הבחור שעומד בפינת אולפן מלא אדם עם עיניים פקוחות לרווחה אבל צועק, שר, מנופף בידיים וחי כל מילה של השיר כאילו הוא שר אותו לעצמו לבד בחדר, גם בטייק החמישי, באותה עוצמה. ומלווה בהרכב מצוין מהצד השני של הזכוכית, כולל אביב ברק הכל כך אהוב עליי.
היה כיף גדול, גם המוזיקה, גם החברה. והארוחה שאחרי, כמובן, למרות שאני עדיין מחכה לחצי מהמנה שלי.
יאללה, עושים עוד אחד לפני שאני נוטשת את הצד הזה של כדור הארץ?

נשמע מצויין, תודה לכולכם!!

וגיאחה, אני גר מטר מהמקום – סשן הבא קפה ועוגיות עלי!

וחוץ מזה יהוא וההרכב שלו אדירים וכל הכבוד למירב על הוידאו! היא שדונית מוכשרת!

אני רוצה לציין ולהדגיש שהתרומה שלי לכל העניין הייתה בעיקר להזמין את יהוא, ואז לשבת באולפן. הנושאים בעול הם המצוינים לעיל והמצוינים באופן כללי: איל שינדלר שדאג להקליט הכל באיכות נפלאה וישב עם יהוא שעות ארוכות על המיקסים; עומר ובני שהשקיעו בווידאו את מיטב שעותיהם; יעל מאירי הבלתי נלאית שתמיד מוציאה מהמצלמה שלה את הטוב ביותר; וכמובן המוזיקאים המוכשרים האלה שתרמו את זמנם וכישרונם.

תאמינו לי, אני כמוכם יושב נפעם ופשוט נהנה.

פשוט ממש ממש נפלא.
איפה אני יכולה לקרוא את המילים של זמן לא טוב?

גאון אמיתי. שומעת את השירים בפעם המי-יודע-כמה ומתרגשת מהמקוריות והיופי!

כיף.

גיאחה, שכני החדש, גם אתה גאון לא קטן. תודה.

טלי