ובהערת שוליים גיאחה – הסרט "הערת שוליים" לדעתי דווקא מוצלח מאוד
תן לו צ'אנס

והערת שוליים אחרונה – נושאי המגבעת
כמה אני מתגעגע – הבני זונות האדמה מקולקלת

בבליקי- כוכב עליון,
וילקו – לא מהשירים הכי טובים שלהם, אבל בהחלט מעניין לראות להם הם יכוונו את הספינה הפעם
נושאי המגבעת – נאמר כבר הכל, מחכה בציפייה להרכב החדש של פישוף, אומרים שזה לא פחות נדיר.

בקשר לדיון על ביקורת, אם יש צורך בניסיון פרקטי או לאו: זו דעתי האישית שכל אמנות היא ברמה מסויימת מדע, במובן שאפשר לפרק אותה לקריטריונים ולנתח אם היוצר פעל לפיהם. אכן, בניגוד למדע טהור יש יופי או אמת שאי אפשר לשים עליהם אצבע באמנות ולהגיד זה X וזה Y אבל את הרוב המוחלט ניתן לנתח. וכמו שבפיזיקה יש ענף אמפירי וענף תיאורטי שהוא לא פחות חשוב כך גם מבקר הוא יישות שעומדת בפניי עצמה בלי קשר לידע הפרקטי שלה.

עונג שבת באמת נדיר גם אם חלק מהתגובות הן קצת ארסיות

כאשר רמת הביקורת היא כזו, אני רואה טעם לפגם בביקורת "קוטלת" – היא לא מוסיפה לדיון מעמיק, ולא חושפת בפני הקהל יוצרים טובים, ולכן נראה לי שיכולה רק להזיק.

אני מסכים איתך בביקורת על כך שמבקרים רבים, במיוחד הוותיקים שבהם, נוטים לחשוב שהשמש זורחת מישבנם. זה קורה גם ליוצרים שונים, בעיקר אלה שזוכים בעיקר לשבחי הביקורת. ואני מסכים איתך, כאמור, שניסיון בתחום יכול להעמיק את הבנת היצירה המבוקרת. אבל אני חושב שזו לא יכולה להיות דרישת חובה. אסור שזו תהיה דרישת חובה, כי אז היא פוסלת את דעתם של רוב צופי, מאזיני, קוראי וצרכני התרבות – בין אם הם מפרסמים את דעתם ובין אם לאו.

*כהערת אגב, בן שלו המעולה אכן יודע לנגן, אך ככל הידוע לי (ואולי אני טועה), לא פירסם או הופיע או הקליט בצורה פומבית.

אין ספק שאדם לא צריך להיות שף בשביל לכתוב על מסעדה, אני בעצמי אדם ביקורתי וכמו כל ישראלי יש לי דעה על כל נושא. גם עופר שלח אדם דעתן שאני נהנה לקרוא את דעותיו (לגבי רוני דניאל אפשר להתווכח) וכמוהו גם אתה.

אבל, וזה אבל גדול מאד בעיני, אדם שמעביר ביקורת על נושא כלשהו מבלי שחווה על בשרו התמודדות פרקטית באותו תחום לעולם לא יידע את התחושות שמתלוות לאותה חוויה ומשכך הביקורת שלו לא תהיה שלמה במאה אחוז. הצד התיאורטי של הדברים אולי מושלם אך הצד הפרקטי חסר.
מאותה סיבה, אגב, כדורגלן אדיר כמו אייל ברקוביץ הוא מבקר גרוע וזאת מכיוון שהצד התיאורטי שלו חסר, בלשון המעטה- יכולת הביטוי שלו לעומת מבקרים אחרים נמוכה והידע הכללי שלו כמקור להשוואה מוגבל. לכן הוא לא "שלם" כמבקר בדיוק כמו שעופר שלח ואורי קליין אינם שלמים.
במידה ולעופר שלח ולאורי קליין היה עבר, זעום ככל שיהיה, ככדורסלן וכבמאי, הם היו נחשבים בעיני כמבקרים "שלמים".

השורה התחתונה של הדברים שלי היא שמבקרים רבים מדי, לטעמי, נוטים לחשוב שהשמש זורחת להם מהתחת מבלי שהם יודעים לגמרי את כל המשתנים שמשפיעים על מושא הביקורת שלהם.
לכן, כשסידר שואל את קליין אם הוא יודע מה המחיר שאדם שיוצר סרט עלול לשלם- לקליין אין תשובה. הוא יודע להגיד מה המחיר שאדם שכותב בעיתון עלול לשלם אבל הוא לא מכיר את החוויה וההשלכות שביצירת סרט. מהסיבה הזו אני יכול להבין את הזעם של סידר.

קח כדוגמא את בן שלו, שלדעתי שנינו נסכים שהוא אחד ממבקרי המוסיקה הטובים בנמצא כיום. הסיבה שאני נהנה לקרוא את דבריו, מלבד העובדה שהוא בעל ידע עצום, היא צורת ההגשה שלו- למרות הידע התיאורטי הרב שלו ואולי בגלל החוסר בהתנסות פרקטית מצידו (עד כמה שאני יודע) הוא לא מבקר מלמעלה למטה אלא בגובה העיניים.
אני חושב שאם לנגד עיני כל מבקר שלא התנסה בתחום שעליו הוא מעביר ביקורת, היתה עומדת ההבנה שהוא לא באמת יודע "איך זה מרגיש" הביקורת שלו היתה מדויקת יותר ויהירה פחות.
זה הכל.

ליהונתן נאה ולמגיבים נוספים:

1. אני חושב שסידר הוא במאי מעפן, וזאת על פי שני סרטים שלו שראיתי. הייתי יכול לנמק ולהרחיב, אבל זו הייתה הערת צד ולא נושא האייטם. כצופה, אין שום מניעה מוסרית או אחרת שאחשוב שהוא במאי מעפן ושאגיד את זה בקול רם – כמו שאין שום מניעה שאחשוב שהוא מדהים ואמליץ לכל חבריי לראות את סרטיו. זו דעה והיא לגיטימית.

2. לשאלה המעניינת – האם הדעה לפיה כדי להיות מבקר צריך לעסוק בתחום אותו מבקרים היא "מטופשת לחלוטין" או לא.

יהונתן כתב: "האם לא היית מעדיף לצאת למסע עם מורה דרך שעבר את המסלול פיזית מאשר עם אחד שרק ראה אותו בתמונות או שמע עליו מאחרים?"
זו שאלה ודוגמה פגומה. אני מעדיף לצאת למסע עם מורה דרך שהלך בדרך המדוברת וחווה אותה, לאו דווקא עם הבחור שחצב וסלל דרכים בעברו. אם הלכת בשביל הנחש בדרך למצדה ואתה יכול לספר לי שזה שביל קשה אבל עם נוף מדהים, דעתך תהיה תקפה וראויה להתחשבות. אתה לא צריך להיות פועל מע"צ כדי שדעתך תהיה ראויה.
ברור שאעדיף לשמוע לדעתו של מיטיב לכת, שהלך באלפי שבילים בעולם כולו, ויודע לתת דעה מלומדת על שביל הנחש מתוך ידיעה רחבה של מגוון השבילים והנופים שיש בעולם. אבל כאמור, כדי לשמוע דעה מעניינת ותקפה על שביל הנחש אני לא צריך לדבר עם מתכנן כבישים.

כמו שמישהו כבר כתב באחד מפתילי התגובות לטור המדובר, לא צריך להיות שף כדי לכתוב ביקורת על מסעדה. עופר שלח לא צריך להיות כדורסלן כדי להחזיק בדעות מנומקות, מוצקות ומעניינות על כדורסל. רוני דניאל לא צריך להחזיק בתפקיד רשמי ברשות הפלסטינית כדי לפרש ולתת דעה על החלטותיה. לחשוב ששלח לא ראוי להשמיע את דעתו כי הוא לא שיחק בליגת העל זו דעה, ובכן, מטופשת לחלוטין. לכן אני חושב כך.

3. אלון עידן – אני אישית לא מוצא בטורים שלו, אלה שיצא לי לקרוא, דבר מלבד פטפוטים, מטא-פטפוטים, מטא-מטא-פטפוטים וכאילו-נאו-ג'ורנליזם ריקים מתוכן משמעותי. הוא משעמם אותי. אפשר להתווכח על זה, כמובן. אני מתאר לעצמי שאם לא היו אנשים שחושבים הפוך ממני בעניינו, הוא לא היה כותב בעיתונים כל כך הרבה זמן. יהונתן – דע להפריד. אמת, אני כותב. אבל דעתי כקורא על אלון עידן לא קשורה במאום להיותי כותב אלא להיותי קורא בעל דעות. לא טענתי במקביל שאני כותב טוב ממנו, אלא נתתי את כתיבתו כדוגמה למטא-כתיבה שבעיניי היא לא טובה.

גישה כמו מדובר "בדעה של צופה אחד בלבד "היא שורש האיוולת.

כל המבקרים צריכים להגיד : אהה, פייסבוק מוריד שלטון, מוריד קוטג' … אז בוא נוריד את עצמינו בעצמינו.

כשמבקר יחטוף 1000 טוקבקים לפרצוף הוא יבין, שבעידן האינטרנט מקומו נמחק.

פעם מבקר, היה על הדרך, בין שהתכוון או לא, היה פשוט מביא לידיעה על קיומו של משהו.

מכיוון שכבר לא צריך להביא לידיעה על משהו שקיים, הרי שדעתו של מישהו, במיוחד בלוגר (נו, "מבקר", אם זה עושה טוב למישהו) כלשהו שמינה את עצמו, לא מעניינת אף אחד.

לא ברור לי מדוע צריך לעלוב בבמאי ולטעון שהוא מעפן, בייחוד שלא זכור לי שאתה מתיימר גם להיות מבקר קולנוע. אישית לא צפיתי בסרט המדובר אבל נראה לי שגם התגובה של קליין היתה קצת ילדותית, ובתור דמות בולטת בתעשיית הקולנוע היה אפשר לצפות ממנו לפחות דרמה וליותר שיתוף פעולה מאחר והכל, כמו שהוא בעצמו מציין, הוא חלק מהמשחק. לעומת זאת אני כן מסכים עם הטענה שלו שסידר היה יכול להכין אותו מראש למפגש המתוכנן.

העובדה שאורי קליין התרגל שהיחסים בינו לבין מושאי הביקורת שלו הם חד סטריים זה דבר אחד אבל ההפתעה שלו לנוכח התגובה של סידר, ובייחוד לאור שתפתחות עולם התקשורת והעובדה שלכל אחד כיום עומדת האפשרות להגיב על כמעט כל תוכן שמתפרסם, מראה שהוא כנראה לא הבין שכללי המשחק השתנו קמעא.
לטעמי דווקא הדעה שגורסת כי ביקורת צריכה שתבוא מאדם שהתנסה בעצמו בפרקטיקה אותה הוא מבקר, היא דעה שחשוב ומעניין להתווכח עליו ובייחוד לאחר שהשווית את תפקיד המבקר לתפקידו של מורה דרך. האם לא היית מעדיף לצאת למסע עם מורה דרך שעבר את המסלול פיזית מאשר עם אחד שרק ראה אותו בתמונות או שמע עליו מאחרים? לפטור את הדעה הזו בהצהרה שהיא "מטופשת לחלוטין" נראית לי כתגובה לא רצינית בייחוד בשעה שהיא מגיעה מאדם שמבקר בעצמו. דווקא מעניין אותי מאד לדעת מדוע אתה חושב כך ואני חושב שאפשר היה לפתח יופי של דיון בנושא.

ודבר נוסף, ההתייחסות שלך לאלון עידן, אחד מהכותבים היותר אינטיליגנטים כיום בעולם העיתונות שגם ככה הולך מדחי אל דחי, ככותב קשקושים נטולי תוכן, ועוד על דרך הערת אגב, היא מעליבה במקרה הטוב ומתנשאת ללא הצדקה במקרה הפחות טוב.
בתור אחד שקורא את הבלוג שלך תקופה ארוכה, אני מקווה שהשתן לא עלה לך לראש ואני חושב שקצת צניעות אף פעם לא מזיקה, בייחוד בשעה שאתה מבקר כותבים אחרים.
שיהיה אחלה שבוע

הלכתי לצלול אל מאמר השבוע.

והיי! יש מצב שהבילויים חזרו?!

יאיר

בכללי, מבקרים, הם מתוסכלים בשכר.

צחקתי מהכפתור ה-OK
וגם אני הכנתי סיכום חתי שנתי, אשמח לביקור:

http://premiumradio.blogspot.com/2011/06/2011.html

חוצמזה, אייטם 8=זהב הב הב