* קודם כל, בגזרת הקומיקס-על-משחקי-תפקידים, שכחתי לציין אתמול את Erfworld, אולי מפני שהסגנון שלו שונה מהשניים האחרים – למרות שיש בו גם הומור (בין השאר בצורה של המון רפרנסים וקריצות וכו'), הוא לא הומוריסטי במובהק, אלא יותר ממוקד עלילה (עד כדי כך שלאורך ה'ספר' השני שלו משולבים עדכוני-טקסט: קטעי פרוזה במקום קומיקס). הקצב קצת איי, אבל הסך-הכל מעניין. כאן אפשר להתחיל מההתחלה: http://www.erfworld.com/book-1-archive

* אוואן דאהם (Evan Dahm) הוא יוצר קומיקס מדהים, בעיקר בתחום של בניית עולם: נכון שבעצם כל יוצר קומיקס (וספרות, וכל סוג של יצירה בדיונית שהיא בעצם) יוצר איזה עולם משלו, ובהרבה מהוובקומיקס שכבר קישרתי יש עולם קוהרני ומעניין, אבל אצל דאהם העניין הזה בולט הרבה יותר, כי הסיפורים שהוא כותב (עד כה יש שניים שנשלמו לגמרי – Rice Boy ו-Order of Tales – והוא באמצע של סיפור חדש בשם Vattu) מתרחשים בעולם שונה לחלוטין משלנו, אבל עם גיאוגרפיה, היסטוריה, מיתולוגיה, כתב וכו' עקביים משל עצמו, ומקוריים לחלוטין. מבחינת האמנות, הסגנון נוטה להיות פחות מרשים במבט ראשון, אבל כמכלול אני חושבת שזה פשוט מדהים. מומלץ בחום: http://www.rice-boy.com

* אוהבים היסטוריה? אוהבים סטימפאנק? אוהבים אמנות שחור-לבן יפהפיה? אם כן, 2D Goggles הוא הוובקומיק בשבילכם: http://sydneypadua.com/2dgoggles העלילה, בגדול, מתמקדת בצ'רלס באבאג' ועדה לאבלייס, הוגי המחשב הראשון, ומתרחשת במציאות [ויקטוריאנית] אלטרנטיבית שבה היא לא מתה בגיל שלושים-וקצת ממחלה, הוא הצליח לשכלל את ההמצאות שלו ולבנות את ה-difference engine (מכונה שתכנן אבל, במציאות שלנו, מעולם לא בנה, ושמתפקדת הרבה יותר דומה למחשב, בניגוד ל-analytical engine שכן נבנה ושהיה יותר מכונת חישוב), והם לוחמים ביחד בפשע!! עם הופעות אורח של איזאמבארד קינגדום ברונל, מהנדס-העל הוויקטוריאני, ושל דמויות אחרות מהתקופה, ועם המון המון מחקר היסטורי (אחרי כל פרק בקומיקס היוצרת מצרפת הערות עם האסמכתאות ההיסטוריות למתרחש, כולל דברים שנראים מופרכים לגמרי; זה מגניב לאללה). מתעדכן לאט, אבל תמיד כיף.

* פרויקט מטורף למדי, אבל מגניב, הוא Axe Cop, וובקומיק שהתחיל כשאמן קומיקס בן עשרים-ומשהו שיחק עם אחיו הקטן בן החמש, וחשב לעצמו 'זה יכול להיות אחלה קומיקס'. התוצאה: קומיקס שמבוסס על ההמצאות המופרעות של ילד בן חמש (עכשיו כבר שש) – מה שאומר חוסר עקביות, התפתחויות עלילתיות בסגנון 'אנחנו צריכים דינוזאור, הוא נלך לחנות הדינוזאורים', וגיבוב של כל מה שעשוי להראות מגניב לילד קטן (ואיכשהו, זה עובד, וזה מעולה!), עם אמנות לא רעה בכלל של אחיו הגדול. גיא, אתה תאהב את השפמים. http://axecop.com

* את לוסי נייזלי אתה מכיר? היא פלוס-מינוס באותו מעגל כמו ליז פרינס, וגם היא עושה בעיקר קומיקס-יומן, אבל… נו, אחרת. אני נורא אוהבת את סגנון הציור שלה, והרבה פעמים גם את מה שיש לה לומר. והיא גם מנגנת ביוקלילי! אתה תאהב אותה: http://www.lucyknisley.com

* ואחרון לעת עתה, עוד קומיקס-יומן (לרוב, בכל אופן, מדי פעם יש דברים אחרים), וכזה שלא חייבים לקרוא אותו מההתחלה לפי הסדר כי אין בו כ"כ עלילה מתמשכת – Three Panel Soul. לא משהו נורא יוצא דופן, אבל ממש חביב בעיניי: http://threepanelsoul.com

נראה לי שמספיק בינתיים, לא?

אז קודם כל גונרקריג קורט, אחד הוובקומיקס האהובים עליי, שמצליח לשלב בצורה נהדרת מד"ב ופנטזיה, פנימיה בריטית ודמויות מיתולוגיות, אפלולית והומור, עם עלילה מורכבת אך קוהרנטית (*חייבים* להתחיל מהתחלה!) ועם אמנות נהדרת שרק הולכת ומשתבחת. זה הוובקומיק היחיד כמעט שבו אני ממש מצפה בכליון עיניים לכל סטריפ חדש (עדכונים בשני-רביעי-שישי): http://www.gunnerkrigg.com/archive_page.php?comicID=1

עוד וובקומיק עם אמנות מדהימה ועלילה מורכבת – אבל כזה שמתעדכן לעתים נדירות הרבה יותר – הוא דרזדן קודאק: http://dresdencodak.com כאן יש בהתחלה הרבה דברים שהם stand-alone, אבל לאט לאט מתחילות לצוץ כמה דמויות ראשיות, ואחר כך גם סיפורים מסביב לעלילה מרכזית (HOB, שכבר נשלם, ועכשיו גם Dark Science).

אוהבים D&D? שני וובקומיקס שמשתמשים ב-D&D כפלטפורמה תמאטית (למרות שהם שונים זה מזה מאוד) הם 'מסדר המקל' (Order of the Stick), על קבוצת דמויות-מקל בעולם די-אנד-די ונסיונותיהם להציל את העולם: http://www.giantitp.com/comics/oots0001.html , ודארת'ס אנד דרוידס (Darths and Droids), שהיוצרים שלו הפכו את שלושת הפרקוולים של 'מלחמת הכוכבים' להרפתקה של משחק תפקידים בסגנון די-אנד-די (גיקיות כפולה!): http://www.darthsanddroids.net/episodes/0001.html . שניהם מצחיקים נורא, כל אחד בדרכו-שלו.

ויש עוד! אבל אני צריכה לזוז. אמשיך אח"כ.

החדש של ה-antlers הוא למעשה הרביעי שלהם:
http://en.wikipedia.org/wiki/The_Antlers_(band)

in the attic of the universe
די מזכיר את hospice
לפני לפי ויקיפדיה יצא אלבום בהוצאה עצמית. לא מכיר אותו.

גם את החדש עוד לא יצא לי לשמוע. בהזדמנות.

תודה על העונג, גיא
שבוע טוב..

GMT-1

אני עוקב אחרי הרבה מאוד להקות עצמאיות בארץ, ולמכור את כל הכרטיסים בתמונע (במופע עמידה, שזה יותר ממאתיים איש), במקום בו נמצאת לורנה בי (להקה מעניינת אך לא כזו שמופיעה שנים על גבי שנים, ולא כזו שזוכה לדחיפה מאסיבית ע"י העיתונות בת"א כמו אלקטרה, למשל) – זה בהחלט מכובד ומרשים. הם לא הדג נחש, ולא גבע אלון, ואפילו לא בום פם.

לשם השוואה, לפני כשנתיים קרוסלה השיקו בבארבי, והיו להקה שהיה עליה הרבה יותר דיבור ובאז מלורנה בי, וקשה לומר שהיה שם מפוצץ. במקרה כזה, עדיף מועדון קטן יותר אך מפוצץ באנשים ובאנרגיות, על פני מועדון גדול שמבאס מאוד להופיע בו כשהוא חצי ריק. לצפות מלהקה כמו לורנה בי ללכת להשיק בבארבי זה, ובכן, סתם מנותק קצת מהמציאות (לצערי, יש לא מעט להקות מנותקות מהמציאות שמתעקשות להשיק בבארבי, ונופלות על האף, וחבל).

עידן – אני חייב להודות שאני לא שומע שום דמיון… רוצה לכוון את אוזניי לקטע ספציפי?

תודה.

לשיר המופלא של Caribou – Odessa ?

2. לגבי פסטיבל יערות מנשה, חשוב לי לציין שהדבר הראשון שבא לי לומר על הפסטיבל הוא שהוא אורגן בצורה מופלאה.
בתור אחד שהיה בפסטיבלים באירופה, אני חייב לציין שהתפעלתי מהארגון ה מ ע ו ל ה.
אם בפסטיבל הכל במקום- הליין אפ, הסדנאות, דוכני האוכל, האמנות, אבל הארגון לא טוב- אז הכל מתמוסס.
הארגון כאן היה ברמה הגבוהה ביותר, כולל (אבל לא רק) תקתוק זמנים מופלא של ההופעות, שהוא כה קריטי להצלחה של פסטיבל.

לגבי הופעות מוצלחות אפשר לציין את דנה עדיני שהיא תגלית עבורי, טייני פינגרז המעולים, ובכלל נהנתי יותר מההופעות של האמנים הפחות מוכרים , כולל ג'אם המשפחות המעולה ביום השני

על המשקל ההפוך, טעו השניים האלה לגבי הביטלס. אמממ. בלתי נסלח.

מה קורה על המשקל ההפוך, כשכל הזמן ממליצים ולא יוצא מזה כלום … נו, גם זה נסלח.

14. אפרופו, יש קטע שנקרא "שיר ותיבת נגינה" של צוף פילוסוף וקובי אייזנמן שמסמפל את לאה גולדברג קוראת את "משירי ארץ אהבתי". אם אתה רוצה, כתוב לי ואשלח לך.

34. בקשר לדעות השליליות/מסוייגות על הביטלס כשעמדו להגיע לארץ, יש כתבה מעולה של עיתון "הארץ" על למה בעצם ההופעה בוטלה, כולל ציטוטים שבהחלט יכלו להיכנס ל"שלדים בארכיון":
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1022450.html

39. בעיניי פסטיבל יערות מנשה קצת לקה בעניין חוסר אווירת פסטיבל מוזיקה (בשעות המאוחרות, כשהרכב הקהל השתנה, זה כבר היה מוצלח יותר). מה שכן, האזור יפהפה והיו כמה הופעות מוצלחות שתועדו בתמונות, שאם אלך לישון אי פעם, אפרסם בהמשך הסופ"ש.