23 באפריל 2011

עונג שבת: חיים מלאי חמלה

"חלמתי שאמרתי למישהו שאני לא מבינה איך גראנג' התקבע כיציאת ניינטיז מביכה בעוד שבריט פופ מהתקופה נחשב לקלאסיקה. עומדת מאחורי זה גם במציאות"דורה

  1. שישי בצהריים. ההקשר המוזיקלי הישראלי הנפוץ ביותר לשעות האלו הוא, כפי הנראה, שירים עבריים ישנים ונעימים, בוקעים מרדיו בסלון או בבית הקפה, מפסקלים בצורה מושלמת את הורדת ההילוך של השעות האלו, את המנוחה או הנקיונות או הקריאה או הבישולים. במשך שנים, כשהגיעו השעות האלו, משך לבי באופן טבעי אל האווירה המוזיקלית הזו: קצת אסתר עופרים לנשמה. אבל לאחרונה גיליתי בהדרגה, שישי אחר שישי, שאיזור מוזיקלי מסוים פורט לי בשישי בצהריים על נימים דומים אך שונים מאוד. מוזיקת סול אמריקאית מהסיקסטיז. לפני שהפ'אנק נכנס עם האגרסיביות (המבורכת, אך לא הולמת כאן) שלו. אוטיס רדינג, ארית'ה (היא לא באמת צריכה שם משפחה), סם קוק, ריי צ'רלס, נינה סימון, מרווין גיי. תהרגו אותי, אני לא יודע למה. אבל הנוסטלגיה המושאלת הזו, פלוס החיוּת והחירות שבוקעים מכל שיר ושיר, פשוט מבטאים בצורה מדויקת את תחושותיי בצהרי שישי. "River deep, mountain high" הוא שיר שהתפרסם בביצוע של טינה טרנר הצעירה, עם הפקה אופיינית של פיל ספקטור של אותם שנים. אבל אני בקושי סובל את הגרסה של טרנר, ופשוט מטורף על זו של Dobie Gray, זמר סול הרבה פחות מוּכר אבל עם קול פשוט אדיר, והשיר הזה, סול נמרץ עם יותר מקורטוב גוספל, יכול להתנגן אצלי בלוּפּ בימי שישי. [מפ3]
  2. "פסטיבל" פיק.ניק 2011 מתחיל להתבהר, והמרכאות הן בעיקר כי הפסטיבל הזה מורכב מיומיים של הופעות שמפרידים ביניהם חודשיים. בערב הראשון, 12 ביולי, יופיעו מובי במופע להקה, והצמד המבורך קרודר ודורפמייסטר, שמנעימים בתי קפה במיומנות כבר עשור. בערב השני, 1 בספטמבר, תופיע ג'יינס אדיקשן (הידד!). בסוף אוקטובר גם Roxette תגיע, אבל לא תהיה חלק מ"פיק.ניק". [עברית]
  3. הו כן, מולאטו אסטטקה מגיע להופעה בישראל ב-31 במאי! ואל תרגישו לא בסדר אם המצח התקמט לכם מבלי משים ופלטתם "מ..מי…?" – רוב האנשים שאני מכיר לא יודעים מי זה, וגם אני לא ידעתי עד ממש לא מזמן, עד שנתקלתי בו כמקור לסמפול של נאס ודמיאן מארלי, ומשם נדלקתי על רוב ששמעתי ממנו. למרות שאנחנו, אנשי המערב, הגענו למוזיקה שלו רק בעשור האחרון, אסטטקה (Mulatu Astatke, למחפשים ביוטיוב) יוצר מוזיקה נהדרת כבר כמה עשרות שנים. כדאי מאוד להאזין ולהכיר מבעוד מועד, ובמיוחד כדאי לבוא להופעה. [עברית]
  4. Japan in a dishpan, בלוג המוזיקה החדש והמעולה של יוחאי וולף (כותב מצוין שאני זוכר לטובה מהשרת העיוור) הוא אחד הדברים שאני הכי נהנה לקרוא לאחרונה. אני ממליץ גם לכם לנסות. בינתיים יש שם רק 3 פוסטים (על מינגוס, יהוא ירון, וארבעת בני פולק לכבוד פסח). לבקמרק ומיד. [עברית]
  5. ג'רארד סמית', הבסיסט של TV on the radio, מת לאחר מאבק לא ארוך בסרטן הריאות. עצוב. [אנגלית]
  6. הערב ומחר (שישי ושבת) בחיפה: פסטיבל חיפולק 2! הופעות של נעם רותם, תמר אייזנמן, עוזי פיינרמן, צביקה פורס, יהודה לדג'לי, Trees and the bees ועוד ועוד. אם אתם חיפאים או בחיפה, אין לכם שום תירוץ לפספס את זה. [עברית]
  7. [תודה ללזר] שממליץ בחום מוצדק על "Viliam", סרטון אנימציה סלובקי יפהפה מנייר, שניתן לצפייה מלאה בווימאו. [וימאו]
  8. ב-Ynet העלו סדרת וידאו קטנה שמתעדת את הקלטות האלבום החדש והמסקרן של רונה קינן, ועל הדרך גם נותנת טעימות אודיו מתוך השירים, שבינתיים נשמעים מעולה. מלבד רונה, יקירת העונג כבר שנים, תוכלו למצוא שם עוד כמה אנשים שאנחנו אוהבים כמו יהוא ירון, אסף תלמודי ודויד פרץ. כל הסיפור מצולם לעילא וערוך נהדר, ופשוט תענוג לצפות בו. עכשיו אפילו יותר קשה לי לחכות לאלבום החדש. [עברית, וידאו]
  9. [תודה ליאנק] גם אני כמישהו שכותב על מוזיקה מקבל בשבוע עשרות קומוניקטים: עמודי וורד צבעוניים מדי, פעמים רבות גם רצופי שגיאות כתיב או פיסוק, שמנסים לשכנע אותי שהסינגל, הקליפ או האלבום שמונח לפניי הוא הדבר הכי טוב שקרה למוזיקה מאז הומצא המיתר – או לפחות שכדאי לי להקשיב לו. רוב כתבי המוזיקה, שדרני הרדיו והעורכים למדו שהדרך היחידה לשרוד את המבול הבלתי פוסק הזה הוא לפתח מנגנוני סינון כלשהם, ובעיקר (מצער ככל שזה יהיה) להתעלם מרוב הקומוניקטים. זו שיטה שיוצרת בעיות, אבל היא לפחות מאפשרת לאדם לחיות. לו הייתי קורא כל קומוניקט ומאזין לכל סינגל, אלבום וקליפ, ומגיע לכל הופעה אליה אני מוזמן, הייתי עובד בזה במשרה מלאה (בחינם). ואני עוד דוגמה קלה, אני חושב מה עובר על קוטנר או קוואמי או עורכי גלגלצ. במחלקת המוזיקה של NPR מכירים את הבעיה היטב, ולאחרונה נחת אצלם קומוניקט יוצא דופן ומשונה, שהעלה סימני שאלה רבים. היו בו עובדות שקריות, תיאורים מופרכים וגישה מאוד לא שגרתית. מחקר קל העלה שמאחורי הקומוניקט עומד סופר הרוק צ'אק קלוסטרמן, שהוזמן לכתוב קומוניקט פיקטיבי בלי לשמוע בכלל את הלהקה (האמיתית) עליה הוא כותב. הטור שפרסמה פראני קלי בעניין נהדר, ומעלה שוב את השאלה כמה ההקשר משפיע על הצורה בה אנחנו שומעים מוזיקה. אם אנחנו יודעים שהאמן כתב את השיר בבקתה מתפוררת ומבודדת אחרי שההורים שלו מתו והוא נשאר חסר כל, נייחס למוזיקה משמעות או אופי מסוים, גם אם המידע הזה שגוי או מומצא, וגם אם אין קשר אמיתי בינו לבין המוזיקה. מעין אפקט פלסיבו תרבותי. כדאי מאוד גם לקרוא את הקומוניקט עצמו, המובא בסוף הטור, הוא מצחיק מאוד. [אנגלית]
  10. הארץ מראיינים בעיקר גברים (יואב קוטנר, יהודה עדר) כדי להסביר את הקבוצה ההולכת וגדלה של זמרות יוצרות ישראליות צעירות – עינב ג'קסון כהן, נעם נבו, שירלי קונס, רוני אלטר, מיכל גבע (חלק גדול מהן חברות זו של זו), רות דולורס וייס, טליה אליאב, הדרה לוין ארדי – שרוחשות ומופיעות ומרגשות, אך לא מצליחות להגיע להכרה ארצית רחבה כמו, לדוגמה (שאינה מתאימה, לדעתי), דניאלה ספקטור. את התשובה השפויה נותנים נורית כרמל ("אין להן שום דבר במשותף, לא מבחינת קהל היעד, הסגנון ואפילו הגיל") וקוטנר ("עיתונאים ומבקרים בוחרים להתמודד עם המצב באמצעות מיונים וקטלוגים, כי הכי קל לקחת כותרת ולזרוק פנימה כמה זמרות"). לדעתי כל השאלות שם לא נכונות, אבל זה עדיין קצת מעניין. [עברית]
  11. [תודה לטלק] הו, זה חמוד! הקליפ החדש של להקת הפאנק הבינונית The Gamits התפזר לכל עבר, ועליכם להרכיב אותו כמו פאזל בעודכם צופים בו. הצלחתם? זכיתם בהורדה חינם של השיר (לא גליק גדול, כי השיר בינוני למדי). לא הצלחתם? לא זכיתם. כיף, אם כי שיר טוב יותר היה בהחלט משפר את המצב. [הטמל5!]
  12. בעכבר אונליין נותנים 15 שירים ישראליים חדשים להאזה, כשהבשורה הגדולה כאן מבחינתי היא הסינגל החדש והמצוין של כהן@מושון, "קלאסיקלטת", עם ביט והפקה שעושים חם בלב לכל חובבי ההיפ-הופ מלא הסול. עוד במשתתפים: סגול 59 (עם גבע אלון, רד אורבך ואלברט בגד), ברי סחרוף, כנסיית השכל, איה כורם, מיכה שטרית, סאבו וקותי ועוד. [עברית, סטרים]

  13. התמונה הכי קולעת של הלהקה הזו

  14. אין ספק, גם "Life fantastic", השיר החדש של Man Man, הוא שיר אדיר – כמו כל דבר אחר ששמעתי מההרכב היצירתי והנהדר הזה. [סטרים]
  15. כבר ציינתי ש-Hot flushes, האי-פי השני של Drunk machine, ניתן להאזנה והורדה חינם בבנדקאמפ? למה אתם מחכים, בדיוק? [בנדקאמפ]
  16. [תודה לעידית] צלמים ואנשים שלובשים חולצות (חלקם צלמים!) ישמחו לצפות בסרטון של פוטו שלטר על צוות הצילום של Threadless, חנות\אתר החולצות האהוב עלינו, ועל הרעיונות שמנחים אותם. [וימאו]
  17. [תודה לעידו שחם] שמפנה אותי וכל בונה או מנהל אתרים אחר לכלי הנהדר Lorem Pixum, שמנפיק לכם תמונות מתחלפות בכל גודל ונושא שתרצו, בחינם. טכנית, זה פשוט ומבריק. הציצו פנימה. [אנגלית, פיקסלים]
  18. עלמא הופמן מעלה סדרת פוסטים נהדרת לפסח בבלוג שלה, 15% חירשות: בכל פוסט היא מספרת על אמן שהוציא אלבום בכורה מעולה השנה, ואותו אמן ממליץ על אלבום בכורה אחר שהוא אוהב. בינתיים השתתפו יעל פלדינגר (פוטוטקסיס), מיכל לוטן, כל החתיכים אצלי וישי קיצ'לס. [עברית]
  19. "Every night my teeth are falling out", שיר חדש מתוך האלבום המתקרב-נו-שיגיע-כבר של The Antlers. [מפ3, סטרים]
  20. [תודה לשיר] The Twilight Singers הופיעו כאן בתחילת השבוע (ולא הייתי! איך היה?), ובמקום לקשר לביקורות כמו בדרך כלל אתן לכם פשוט לשפוט בעצמכם: הנה הקלטה של כל רוב המופע הראשון מבין השניים, והנה מישהי שקנתה כרטיס רק כדי לצלם את כל ההופעה. האזינו והחליטו בעצמכם. [זיפ, מפ3]
  21. מורפלקסיס מספר על שני פרויקטים של הקלטות שטח בהם הוא משתתף: Sounds of spaces, עליו סופר כאן בעבר, ו-Sounds of the Kibbutz, שמתעד את צלילי קיבוץ עין השופט. "עד כמה אנחנו יכולים לקחת את הצלילים המאפיינים את סביבת המחייה המיידית שלנו ולהפוך אותה למוזיקה שתהיה בעלת ערך אומנותי ואסטטי?", הוא שואל אודות שני הפרויקטים האלה, ומנסה לענות בצלילים. [עברית]
  22. "Don't sit down ’cause I've moved your chair" הוא שיר-לא-מספיק-מעניין נוסף של ארקטיק מאנקיז מתוך האלבום החדש שלהם, Suck it and see. לא יודע. שיר נחמד, כן, לא מזיק ברובו, אפילו כייפי מדי פעם, מאוד מאוד מאוד ג'וש-הומי, כמו כל החומר האחרון שלהם. אבל אהבתי את הרעננות שהביאו עמם המאנקיז עד עתה, ולאחרונה אני בעיקר משתעמם מולם. כלומר, אם השיר הזה היה מגיע מלהקה אלמונית הייתי אומר "נחמד" ושם זה היה נשאר. מהם אני מצפה לקצת יותר. [טיוב]
  23. קסטה מספרת על פרויקט תיעודי-מוזיקלי-אישי חדש ומסקרן מאוד, בשם My Audio Bio. באתר הזה, שההרשמה אליו חינם לגמרי, תוכלו להצמיד סיפורי חיים, זכרונות ומחשבות שלכם לשירים שקשורים אליהם. "השירות מאפשר לרשום סיפור אישי אודות שיר או קטע מוזיקלי, כך שהמשתמש משתף גם את השיר וגם זיכרונות לגבי השיר. אפשר להצמיד לשירים גם תמונות ווידאו והמטרה לעודד את המשתמשים לספר את חייהם דרך השירים האלה וליצור קטלוג מוזיקה אוטוביוגרפי", כותבת קסטה, ומפנה גם לדוגמאות יפות. [עברית; אנגלית]
  24. [תודה לאוריה] הלייבל אנטי- מפרסם קטעים מהופעת היכל התהילה של טום ווייטס עם ניל יאנג. [וימאו]
  25. חובבי מדונה יעלוזו\יזדעזעו! הלייבל Paper bag פירסם אלבום מחווה ל-True blue, במלאת 25 שנה לאלבום ההוא של מדונה. 9 אמני אינדי בני זממנו מחדשים את שירי האלבום, והכל ניתן להאזנה חופשית והורדה חינמית. הידד! בין המשתתפים: PS I love you הנהדרים, לורה בארט, Rural Alberta Advantage, Born Ruffians ועוד. [אנגלית, מפ3]

  26. אכן, החנות ראתה ימים יפים יותר

  27. [תודה לאלדן] לכבוד יום חנויות התקליטים, שלח לנו אלדן גלריית תמונות עצובה ויפה של חנויות תקליטים סגורות. אני חושב שגם לישראל יש מה לתרום לאוסף. [פיסקלים]
  28. Bon Iver הודיע על אלבום חדש לגמרי שיצא בקיץ הקרוב, וכשאני נזכר כמה יפה האלבום הראשון שלו, מדגדגות לי כבר האוזניים. עד שיתחיל הזרם ואז השטף של הדלפות שירים לרשת, הנה 50 שניות של יופי מתוך האלבום החדש. [וימאו]
  29. [תודה לאביטלי] אחרי שאדגר רייט ביים את הסרט של סקוט פילגרים, המבוסס על קומיקס של בריאן לי או'מאלי, החזירו כמה אנשים את הזמן לאחור ותהו: איך היה נראה "Shaun of the dead" האדיר (גם הוא של רייט), לו היה מבוסס גם הוא על קומיקס של או'מאלי? התשובה: צחוקים. [טיוב]
  30. [תודה לנועה מגר] הנה שאלה טובה: מה היא מוזיקה? לכאורה, כולנו יודעים מה היא מוזיקה. אבל לכו תגדירו, לכו תסבירו, לכו תבינו מהו הכוח של מוזיקה, מה מוזיקה יכולה לעשות, מהם גבולותיה. אנדרו צוקרמן לקח מצלמה, רקע לבן, והזמין מוזיקאים שינסו לענות על השאלה הזו: פיונה אפל, הנרי רולינס, איגי פופ, עזרא קניג, ג'וליאן קזבלנקס, לורי אנדרסון, ג'ים ג'יימס, אוזי אוסבורן, ג'ון ויליאמס, בילי קורגן, ועוד הרבה, הרבה מאוד. כמובן, הכל נמצא ביוטיוב. התחילו מכאן, ושוטטו הלאה. איזה תענוג. המוצר הרשמי, אגב, הוא ספר בן 300 עמודים שכולל תמונות מהסשנים האלה וקטעים מדברי המוזיקאים. אבל לדעתי, הסרטונים שווים הרבה יותר (רוכשי הספר מקבלים קוד להורדת הסרט המלא). [טיוב]
  31. [תודה לשיר] אלמלא הפרויקט ששלחה נועה, אין לי הרבה ספקות שאייקון "מאמר השבוע" היה מגיע בריצה לראיון הנהדר שערך בן שלו עם נינט. ראיון כל כך אמיתי, פתוח וחושפני (לא במובן הצהוב, אלא במובן האמיתי: כזה שמגלה את האמת) לא קראתי כבר הרבה זמן, בטח לא עם מישהי שמתועדת ומצולמת מכל פינה. זה תיעוד מרתק של אדם שאין לו חיים פרטיים אלא רק פומביים. שכל דבר שהוא עושה, גם אם הוא לא בפומבי, מחושב ונאמד מול המחשבה "מה יחשבו על זה", ומול הניסיון לשים זין על ה"מה יחשבו על זה". ההחלטה להביא חלקים גדולים מהשיחה כמו שהם, בלי הסברים, תיאורים ופרשנויות, היא החלטה תיעודית מצונית, ובן שלו מתגלה כמראיין מעולה כפי שהוא מבקר מעולה. לקרוא בשקיקה, גם אם נינט בכלל לא מעניינת אתכם (כפי שהיא לא ממש מעניינת אותי). [עברית]
  32. כבר כמה שנים שאני עוקב, באופן מאוד לא רציף, אחרי היוצר המסקרן Karl Blau (שבין היתר מנגן עם לורה וירס, ונתן את שמו לקטע נהדר של The Microphons של פיל אלברום), שתמיד מחפש, מנסה ויוצר. השיר החדש שלו, "Celebrate by singing", מכיל כמה מלודיות שמזכירות מאוד מוזיקה ממאלי, ומערבב משהו מאוד אישי עם מין חיפוש עיבודי שקוסם לי מאוד: נשמע שהוא לא "נסגר" על העיבוד של השיר הזה, והשאיר בהקלטה כמה מהחיפושים. [מפ3]
  33. רוצו לגליון החדש של ZOOZ, מגזין ישראלי אינטראקטיבי (עם שם די מעפן. למה באנגלית?), קפצו לעמוד 14, לחצו פליי והתרווחו לאחור על הכורסא. איל רוב מראיין בווידאו את יואב קוטנר, על רקע ספריית התקליטים האגדית שלו. זה הדבר הכי קרוב שרובנו נקבל ללשבת אצל מייטי קוטנר בסלון. נראה שיש עוד דברים טובים בגליון הזה של זוז, אבל האמת היא שנתקעתי על קוטנר. [וידאו, עברית, ותראו מה מודבק לו על הפטיפון!]

  34. רותם אור?! אה לא, אנה קלבי

  35. [תודה ל-Number45] שממליץ לי וגם לכם על Anna Calvi, זמרת בריטית מצוינת עם קול שמזכיר לא מעט את פי-ג'יי הארווי, אבל הפקה ולחנים שונים מאוד. אלבום הבכורה שלה יצא לפני שלושה חודשים, ומשלושת השירים ששמעתי עד כה, מסתמנת התאהבות לא פשוטה בקיץ הקרוב. אין סיבה הגיונית לכך שהאלבום הזה לא יהפוך להיות להיט סמי-אלטרנטיבי היסטרי בשנה הקרובה. [טיוב]
  36. ב"סיפור, כיסוי", בלוג עטיפות האלבומים המצוין, תוהה עופר על התפקיד העתידי של עטיפות התקליטים, והצד הוויזואלי של המוזיקה בכלל, במיוחד בארץ. [עברית]
  37. [תודה לערן] שכותב: "משהו ששווה האזנה, גם אם קצת פחות ברצינות, הוא הצייר של חלונות. לא יודע למה, אבל מישהו טרח לנגן את mspaint.exe בתור קובץ אודיו. משעשע. קטעים מסוימים הזכירו לי את השלישי של פורטיסהד. באמת!" [טיוב]
  38. פרס קליפ השבוע, בלי צל צלה של צללית הספק, מוענק ל-"Simple math" של Manchester Orchestra (הלהקה שפתחה את אוסף "תקשיבו רגע" הראשון כאן בעונג). מסע ויזואלי מסחרר בתודעתו-זכרונותיו-חרטותיו של אדם, כשחייו חולפים לנגד עיניו בזמן תאונת דרכים. פאקינג וואו, בהיעדר מילים עבריות יותר. [וימאו, תנו ב-HD!]
  39. [תודה לאביטלי] הפתקים של כריס הם אחד הדברים הכי משעשעים שראיתי השבוע, ועכשיו אני קצת מצטער שאני לא נתקל במודעות כאלו בעברית ברחבי הארץ. לא יזיק להכניס קצת נונסנס מיותר ונהדר לשגרת הרחוב שלנו. [אנגלית]

  40. Glorious. אמנדה פאלמר והיוק

  41. [תודה לזהר] אדי ודר יוציא בסוף מאי אלבום סולו של שירי יוקליילי, ויחד עם השימוש הנרחב שעושים בכלי אמנדה פאלמר, ביירות, מגנטיק פילדס ואמנים אחרים בני זמננו, ועם השימוש הרווח בכלי בסרטונים ביתיים ביוטיוב, היוקליילי חווה עדנה בשנים האחרונות. ניו יורק טיימס שם כדי לתעד, כמובן. [אנגלית]
  42. Deerhunter בתלת ממד! [וידאו, 3D]
  43. [תודה לאופק] אם עוד מישהו צריך הוכחה לכך שדייב גרוהל הוא מלך מלכותי, שפשוט יצפה בדקות הספורות האלו מתוך הופעה של הפו פייטרז בערוץ V (זוכרים את הערוץ הזה? נהדר). וגם, בלי קשר: פאק, איזה רקע מדהים להופיע לפניו. [טיוב]
  44. [ויה ויה] Cute Roulette! חמידות ללא הפסקה. [טיוב]
  45. אני מת על הסאונד של "Say it", השיר החדש של הביסטי בויז (הבי-סטי-בויז!!!). [סטרים]
  46. [תודה לדויד פרץ] חובבי מקלדות וקלידים ימותו על הקטע המשונה הזה, בו כמה וכמה וכמה נגניות קלידים צעירות מנגנות את "Tubular bells" של מייק אולפילד על ערימה די מדהימה של קלידים, סינתיסייזרים ואורגנים ישנים, חדשים, אנלוגיים, דיגיטליים, מופרכים וממש ממש מופרכים. זה ביזאר-פופ נהדר! [טיוב]
  47. בוואלה יש האזנה חופשית וסופר מומלצת לכל האלבום ההו-כה-מעולה של Yemen Blues, ההרכב של רביד כחלני הישראלי, שמנגן תרכובת יפהפיה בצורה בלתי רגילה של מוזיקה אפריקאית, תימנית, ערבית, בלוז וג'אז. כל כך יפה, שבא לחיות. [סטרים]
  48. [תודה לליאור] ששלח אליי את השיר הנהדר של ג'וש ריטר, "Rattling locks". ממש אהבתי את האלבום של ריטר מ-2007, אבל איכשהו פספסתי את האלבום שהוציא אחריו, לפני שנה. הוא לא תמיד מבריק, אבל בשירים טובים באמת שלו, הוא ענק. [טיוב]
  49. [תודה לשרי] פשוט, פשטני וממכר. [פלאש]
  50. [תודה לאמא] הדבר היחיד שלא מהמם בפרסומת הזו הוא שהיא בסופו של דבר פרסומת, ושכל היופי הפשוט והנפלא הזה לא נוצר לשם היופי וההנאה בלבד, אלא כדי למכור לנו משהו. אבל אם מתעלמים מכך, וקל מאוד להתעלם מכך, מדובר בשלוש דקות של קסם. [טיוב]
  51. אה כן, שני שירים חדשים לרדיוהד, אתם יודעים. מי שרכש בצורה חוקית את The king of limbs יכול לחזור ולעשות לוגין לאתר האלבום, ולהוריד שם בחינם את "Supercollider" ו-"The butcher", שני שירים חדשים שיצאו במהדורה פיזית מוגבלת לכבוד יום חנויות התקליטים. מי שלא רכש, יכול לחפש הורדה לא חוקית, או פשוט להאזין כאן. [סטרים]

  52. קורא העונג טל עורך סקר, כחלק מהתזה שהוא כותב בלימודיו האקדמיים, לגבי הדרכים בהן האינטרנט שינה את צריכת המוזיקה שלנו. הוא ממש ישמח אם תענו, אנונימית, על הסקר שלו. [עברית]
  53. "Sunlight over me, no matter what I do", היא השורה הנזעקת שגרמה לי לראשונה לחבב את השיר הזה, המישורי, של Fleet foxes. אבל החלק הראשון לבדו לא מספיק, לא שלם, ופתאום המישור מתגבהה והופך לגבעות ואז לרכס יפהפה, שמתפרץ פתאום בהר געש של כלי נשיפה מחורעים, מבורדקים, כמו תגרת ציפורים. אני מת על צמד השירים המחובר הזה, "The shrine / An argument" מתוך האלבום החדש של הפוקסז, שמוכיח שהלהקה הזו היא לא הברקה של אלבום אחד. היא כאן לטווח הארוך. [מפ3]

שתהיה לנו שבת שבוגי, וחג שמח!

23 תגובות על “עונג שבת: חיים מלאי חמלה”

  1. drumbo הגיב:

    אם כבר FOO FIGHTERS אז בבקשה:
    http://www.youtube.com/watch?v=Xnmzins2Uow

    כל האלבום החדש מנוגן לייב באולפן באיכות תמונה וסאונד נהדרים

    זה מלך!!!!!

  2. Loial הגיב:

    הנה משהו שמתאים לבלוג הזה – פרסומת גדולה ללוטו בניו זילנד.
    זכיתי לשמוע עליה בזכות גיסי שחזר משם לא מזמן.
    קצת עצוב כשמשווים אותה לפרסומות המעצבנות אצלנו של הלוטו/טוטו (במיוחד האחרונה).

    http://www.youtube.com/watch?v=PyNrt1nY7P8

    ואפילו יש קשר לאינדי (ניק קייב בפסקול של הפרסומת)

  3. Loial הגיב:

    ועוד משהו, אני כבר מאזין לחדש של אוקרביל ריבר
    🙂

  4. ירון הגיב:

    אייטם 36 – גיאחה, דווקא יש פתקים כאלה ברחבי תל אביב. נתקלתי בהם מספר פעמים, ולאחר מחקר קצר הגעתי לפרוייקט בעל השם הדו משמעי "פתק מעודד".
    http://sites.google.com/site/notefromoded/notes

    ואפילו מישהו החליט לענות לו בפתקים משלו על גבי לוח המודעות
    http://sites.google.com/site/notefromoded/buzz/yehuda

  5. וואו איזה עונג גדוש וגדול (שתי מילים שמתחילות ב"גדו").

    2. גם לי מוזר להתייחס לפיק.ניק בתור פסטיבל, אבל הופעה של ג'יינס אדיקשן גורמת לי להפסיק להתעסק בהגדרות כאלה. מה גם שאמור להיות עוד יום של הופעות מתישהו ביניהן, למיטב זכרוני.

    14. אני מרגיש קצת אשם, כי בכלל לא הקשבתי לדברים ששון הצלם דיבר עליהם, הייתי עסוק בלהיות המום מהתמונות של מדפים שלמים ואינסופיים של חולצות.

    19. איך היה? מעולה! זה כיף לבוא להופעה של להקה שאתה מכיר רק שני שירים שלה ולצאת בתחושה שאתה מכיר את הלהקה שנים. מה גם שגרג דולי אוהב לשחק על מעברונים בצורת קאברים בין שירים. מבחינתי זה היה שיא ההופעה, פשוט אדיר [טיוב]
    (https://www.youtube.com/watch?v=6c1QxLIM_Ns&feature=player_embedded)

    27. חיוך גדול. בעיקר כי הם דייקו בכל כך הרבה מאפייני פילגרים באדפטציה הזאת.

    28. צפיתי בוידאו. סיימתי. ואז צפיתי שוב. היה משהו מאוד מרתק בלראות את כל האנשים האלה מדברים, בניסיון לצאת מהקלישאות המקובלות אודותיהם ואודות השאלה. וזה היה ממש יפה.

    36. שוב, חיוך גדול.

    40. ההתמכרות החדשה שלי. איזה כיף!

    46. זה ממש יפה, אבל האם זה פרסומת טובה? אני אראה את זה בעבודה שבוע הבא, נראה אם אפשר ליצור דיון על הפרוסמת הזו.

    שבט שבוגי לך

  6. דורה הגיב:

    אני מפורסמת!

  7. גיאחה הגיב:

    Loial – וואו! הפרסומת של הלוטו פשוט נפלאה! אני בהחלט לא רואה איך עושים פה דברים כאלה (בטח לא בכזה אורך)… וזה מבהיר, שוב, איך הפרסומות הישראליות מעדיפות צרחנות ובהמיות על פני ערכים אנושיים קצת יותר יפים.

    ירון – כן, ובכן, כשהתלוננתי שאין כאן דברים כאלה לא ציפיתי שיהיו כאן דברים *בדיוק* כאלה, זה ממש ריפ-אוף מכוון, כולל עניין ה"4 אחה"צ".

  8. יוסי הגיב:

    בהקשר לפתיח של דורה. אני זוכר שבאותן שנים הגראנג בלט מאוד . לא הייתה מוסיקה בריטית משמעותית בכלל.למרות העדפה אישית שלי למוסיקה הבריטית היה יובש אחד גדול ומצער. ניסיון להציג את התקופה כאחרת היא מחזור/שינוי/המצאה של ההיסטוריה.

  9. רועי הגיב:

    לגבי אנה קלבי-יצא לי להאזין לא מעט לאלבום המלא שלה לאחרונה והוא מעולה
    ובכלל-אני לא זוכר שנה כזאת עמוסה מבחינתי בכל כך הרבה אלבומי זמרות מעולים-להוסיף את לייקה לי וכמובן פיג'יי הארוי

    מחכה בקוצר רוח לראות את אנה קלוי בפסטיבל בניקסים הקרוב ביולי
    ובאותה הזדמנות-יש עוד מישהו שנוסע לשם?

  10. איל הגיב:

    תודה על העונג השופע.. אייטם 23 מרגש ביותר..

  11. מאיה הגיב:

    דייב גרוהל הוא אחד האנשים המצחיקים והמקסימים במוזיקה. אין ספק 🙂
    וגרג דולי היה מדהים. אם כבר מדברים על אנשים עם כריזמה. פול, פול כריזמה. להאיר איתה את כל תל אביב.

  12. Number 45 הגיב:

    איזה כיף לראות את ההמלצה שלי מתפרסמת בעונג.
    שבת שלום!

  13. אודרי הגיב:

    רועי – אני מתכננת להגיע לבניקסים, אם בא לך אתה מוזמן ליצור קשר במייל שבקישור פה

  14. זאב הגיב:

    הקאברים למדונה מרעננים ,ממש כייף..בכלל כל הבלוג הזה הוא כייף גדול..גיא תודה לך אתה לגמרי עונג שבת

  15. אורן הגיב:

    היי גיאחה, מבין את עניין המרחאות בתיאור "פסטיבל" פיק.ניק (המילה פסטיבל כבר די איבדה משמעות בשפה העברית: "פסטיבל הגרוב"?, "פסטיבל תל אביב"?…) – ובאותה נשימה זה לא ממש משנה איך נקרא לזה, הרעיון הוא פשוט: סדרה של הופעות תחת כיפת השמיים, מפוזרים על פני כל הקיץ, כשבכל ערב כזה יהיה אמן ראשי אחד, ו- 2-3 אמנים נוספים (בינ"ל וישראלים)… אירוע שמתחיל אח"צ ומתגלגל אל תוך הלילה עם ההופעות, והמון דברים להעסיק אותנו בין לבין: DJ, ברים, חנויות, אזורי צ'יל אאוט וכו'.

    נודיע שבוע בא על פיק.ניק #2.2 (#2.1 זה מובי, #2.3 זה ג'יינס)… והכל יתחיל לקבל צורה.
    התכנים מאד שונים מלילה ללילה, במטרה ליצור משהו לכל אחד, עם מחיר כרטיס שהוא בהחלט לא מופרע.
    לצורך העניין – מי שיחליט לקנות כרטיס לכל שלושת הפיק.ניקים (עם סה"כ של נגיד בין 9-12 הופעות), יוכל לעשות זאת בפחות כסף מכרטיס אחד לדילן…

    יהיה כיף, עוד פרטים בהמשך.

  16. פולי הגיב:

    אחלה עונג, גדוש ומרתק כמו תמיד

    הנה המיקסטייפ השבועי, הפעם על בתים

    http://musicismyplayground.blogspot.com/2011/04/feels-like-home-7-days-7-songs-series.html

  17. פולי, מצחיק ששמת בפלייליסט את Home של ל.ס.ד סאונדסיסטם, שהוא שיר מצוין.
    אבל לא את All I want, גם שלהם, שהוא שיר ספקטקולארי! במיוחד עם שאגתו של מרפי Take me hoooome.

    כך או כך, הפלייליסט שלך משובח.

  18. יערה הגיב:

    Sunlight over me, no matter what I do
    שורה מדהימה, אבל שתי השורות הבאות ממש הורסות לי אותה, כאילו איזה שיר אמריקנה משנות ה-70 נדחף לשם בלי שום קשר

  19. Neta הגיב:

    The hoola-hoop girl in "tubular bells" (item 42) appears in Delicate Steve's clip as well (item 9)

  20. עלמה הגיב:

    השיר של פריט מס' אחד חוזר ומתנגן. כיף! תודה!

  21. זאב הגיב:

    28-מהי מוסיקה?
    בעיתוי מושלם ' בגלריה של הארץ, פרופ' דליה כהן מחוקרות המוסיקה החשובות בישראל,בראיון/שיחה מרתקת בדיוק על השאלה הזו..

    http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1225930.html

  22. נועה הגיב:

    28 – התענוג כולו שלי 🙂

  23. חושב בקול רם הגיב:

    החדש של הפליט פוקסס אלבום מדהים. BY FAR הכי טוב ששמעתי השנה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *