29 בינואר 2011

עונג שבת: אינסוף סופיאן

"עצם השימוש במונח 'מוזיקה קלאסית' כדי לתאר מגוון כזה של מוזיקה כאילו מדובר בז'אנר אחד הוא די דבילי. זה גורם למאזין האקראי להחליט אם מוזיקה קלאסית מושכת אותו כשהוא מתבסס על שניים וחצי להיטים לא בהכרח מעניינים. זה קצת כמו לתת למישהו לשמוע את המקרנה כדי לקבוע אם כל העניין הזה של 'מוזיקה פופולרית' הוא בשבילו" – אמרי מדבר לעניין

לפני הכל:
א. מי זכה בדיסק של יהוא ירון? הקוראים יניב, גיל ורועי. בדקו מייל!
ב. יש השבוע מבול לא פרופורציונלי של אלבומים מעניינים להאזנה (בשבוע רגיל יש, נניח, אחד), אז טרחתי והכנתי אייקון קטנטן וירקרק. חפשו אותו.

  1. הייתה לי השבוע שיחה מעניינת מאוד על דת. אני מחשיב את עצמי אגנוסטיקן (ולכן מקבל הרבה פעמים את התגובה "יא מתחכם, תגיד שאתה אתאיסט וזהו"; אבל לא, יש הבדל), וכמי שגדל בקיבוץ למדתי לבוז לרוב הצדדים של הדת הממוסדת. החברה איתה דיברתי אמרה שהיא אתאיסטית, ולכן כשהיא בחגים עם המשפחה היא לא שרה שירים שמכילים טקסט המהלל את האל וכולי. אני טענתי שבעוד אני מבין את הסלידה מהצד האמוני של החגים, אני מוצא הרבה מאוד יופי ואפילו נחמה בחגים שאני חוגג עם משפחתי. לא בגלל הצד הדתי או האמוני, אלא כי בעיניי, אף על פי שהמקור של החגים האלה הוא אמונה באל שכפי הנראה לא קיים, זו יותר מסורת קהילתית, משפחתית ותרבותית – ולדברים האלה יש חשיבות. כך או אחרת, המחשבות האלו התערבלו במוחי כשחזרתי שוב לאחד האלבומים הכי נהדרים שנתקלתי בהם השנה, האלבום של Pastor T.L. Barrett and the Youth for Christ choir. בארט הוא טיפוס צבעוני שכיהן ככומר הראשי של הכנסייה הבפטיסטית Mt. Zion בשיקגו החל מסוף שנות השישים. הוא מנהיג כריזמטי שאוהב מאוד מוזיקה (הוא ממשיך לשאת דרשות בכנסייה שלו גם היום), ומשך לכנסייה שלו בין היתר אמנים כמו אייזק הייז ו-Earth wind & fire. ב-1971 הוא כינס את מקהלת הצעירים והוציא בהוצאה עצמית אלבום אחד אדיר של גוספל וסול – עתיר גרוב, פ'אנק וקטעי מקהלה מכשפים – שיצא מחדש לפני שנה על תקליט בלייבל המעולה הזה. השיר הפותח, "Like a ship (without a sail)" הוא אחד השירים האהובים עליי בשנה האחרונה, הוא פשוט מתפוצץ מטוּב, סוחף כמו ספינה על רוח טובה, ומהרגע שאני שומע אותו היום שלי משתפר. אלוהים או לא – במוזיקה ככוח שמשנה חיים אני לגמרי מאמין. [מפ3]
  2. איזה יופי איזה יופי – איזה יופי. הרגע שבו גיליתי מי הוא סשה ארגוב והתברר לי שהוא הלחין את חלק הארי בשירים האהובים עליי ביותר בז'אנר הקרוי "השירים הישנים האלה של יום שישי", הוא הפך לאחד המלחינים האהובים עליי. לא רק עליי, כמובן – ארגוב הוא נכס תרבות ישראלי אהוב ונערץ, ובצדק. הלחנים שלו הם מהיפים שידעה השירה העברית, שלא חסרים בה מלחינים מחוננים. גם טלי פולק, אשת קול הקמפוס, שותפה להערצה והיא הפכה את ההערצה הזו לאקטיבית – היא הפיקה אלבום מחווה עתיר משתתפים לשירי סשה ארגוב. את התוצאה, מסע אספלט – ביצועים חדשים לשירי סשה ארגוב, אפשר להוריד באתר של קול הקמפוס תמורת 10 ש"ח בלבד, שיכסו את התמלוגים המגיעים לכותבים ולמלחינים המקוריים. בין המשתתפים בפרויקט נמצאים מיכל לוטן, עינב ג'קסון כהן, יהוא ירון, אבי עדאקי, נילי פינק, קרימינל פרוג'קט, מאלוקס, יאיר יונה, איה כורם, ועוד מלא אנשים מעולים. זה מעניין מהרבה סיבות – גם כי כיף לשמוע פרשנויות בנות זמננו, עם האפשרויות המוזיקליות והאולפניות, לשירים ישנים ומוכרים; וגם כי מעניין לקחת יוצרי אינדי, שחלק גדול מהעשייה שלהם מתמקד בליצור מוזיקה ישראלית שתתרחק מהאתוס הקיים שלה, ולהפגיש אותם עם לב לבו של האתוס הזה: שירי סשה ארגוב. עם 27 שירים קשה לקלוע בול בכולם, אבל יש כאן כמה ביצועים פשוט נפלאים (אהבתי במיוחד את יואב שושני, יאיר יונה, אביגיל רוז, מיכל לוטן, נילי פינק, קרימינל פרוג'קט, עינב ג'קסון ולי גאון), והרבה מוזיקאים נהדרים ששווה לשמוע במחווה סופר-ראויה ליוצר ישראלי ענק. [עברית, מפ3]
  3. "שיר משמר" ו"שיר ערש" משותפים לפרויקט המחווה של סשה ארגוב וגם לפרויקט המרגש הבא, של שילה פרבר שרה נתן אלתרמן. גם פה מעניין המפגש בין פרבר, שהתחילה כיוצרת מרתקת עם סאונד רחוק מאוד מהישראליוּת המוכרת לנו, והתקרבה אליה עם הזמן (כולל רפרנס הורס לאריק איינשטיין באלבום האחרון) – עם פאקינג נתן אלתרמן. אלתרמן הוא המשורר הישראלי השני האהוב עליי ביותר (בכל זאת, הלב אצל עמיחי), והכתיבה שלו כל כך מוזיקלית, שהיא שרה את עצמה מתוך הדף ממש. פרבר עשתה כאן מעשה צנוע: היא לא הרהיבה עוז להלחין מחדש טקסטים של המשורר הלאומי האמיתי, אלא נצמדה ללחנים מוכרים של ארגוב, וילנסקי, זעירא, לבנון ושמר, ורק ביצעה את השירים אחרת. רוב השירים עדינים ואינטימיים מאוד, רק גיטרה קלאסית ושירה, והצ'לו והקול השני הנפלא של מאיה בלזיצמן. בסוף האלבום יש הפתעה נהדרת במיוחד: פרבר מבצעת את "פגישה לאין קץ" היפהפה, שמזוהה כל כך עם חוה אלברשטיין, ואף על פי שהביצוע יפה המוח ישר נודד למחשבה "אח, איך אפשר בכלל לעשות את זה יותר טוב מחוה?" ואז, בטוויסט נפלא של הגורל, סוגרת את האלבום עם "בכל זאת יש בה משהו" עליז, שמעוטר בקולה הבהיר של אלברשטיין עצמה, שמתארחת בחדווה ניכרת. רגע נפלא, ובכלל, לחובבי אלתרמן ושיריו האלבום הזה הוא חגיגה, וניתן להאזנה מלאה בסאונדקלאוד. השבוע הוא יוצא לחנויות, רוצו אחריו. [סאונדקלאוד]
  4. לכל מי שאי פעם תהה (ולמה לכם?) מה אני עושה בשלוש השעות שנותרות לי פנויות בשבוע אחרי שאני מסיים עם העונג – עדכנתי את עמוד מי אני ומה אני עושה כאן בעונג. [עברית]
  5. אני אוהב מאוד את "Haile Selassie", השיר החדש של ברייט אייז מתוך האלבום המתקרב שלו. אפשר להוריד תמורת מייל. [מפ3]
  6. ליליאן שוץ, המנהלת של שילה פרבר שהעלתה את האלבום החדש שלה להאזנה ברשת, העלתה גם את הקלטות אחרונות של ענבל פרלמוטר, שיצא החודש בהוצאה מחודשת וחזר למדפים. זה אלבום מבריק, שאם לא שמעתם מימיכם אתם באמת חייבים לשמוע – במיוחד אם לא אהבתם את השירים של פרלמוטר במכשפות. שוץ הייתה גם המנהלת של פרלמוטר בחייה. [סאונדקלאוד]


  7. עדיין התמונה האהובה עליי של יהוא תצלום: יעל מאירי

  8. בנוסף לסטרימינג החופשי של "דברים יומיומיים כאלה", האלבום החדש של יהוא ירון שניתן בבנדקאמפ של העונג, אפשר לקרוא שני ראיונות יוצאי דופן עם יהוא: באחד הוא מראיין את עצמו בזמן חיפה, ובשני הוא מנהל שיחת צ'ט עם בוריס מרצינובסקי (שמנגן איתו אקורדיון), שהיא כנראה מצחיקה מאוד לכל מי שמכיר את השניים אישית, ומשונה מאוד לכל מי שלא. [עברית]
  9. Flying Lotus זכה באיזה פרס מוצדק כלשהו שאני לא מכיר על האלבום שלו Cosmogramma, וב-BBC נתנו לתום יורק לראיין אותו מיד אחרי הזכייה. חמוד לאללה, ויש שם דיאלוג קצרצר ומעניין על איך אלבומים מסוימים נשמעים בערים שונות. [אנגלית, וידאו]
  10. ירונימוס בז ב"אנטייטלד" (בעל השם הלועזי!) לאינגלוז ההולך וגובר של שמות מותגים עבריים, מנמק ומנסה להסביר את מקור השינוי. אני לא מסכים עם כל נימוקיו, אבל כן שותף לבוז שלו למהלך המגוחך הזה שפושה ברוב העולם המסחרי הישראלי. [עברית!]
  11. האלבום החדש של Hercules & Love affair, שמארחים הפעם את הסולן של בלוק פארטי ושאר חברים, ניתן להאזנה מלאה בסאונדקלאוד. ניייייס. [סטרים]
  12. הקליפ החדש של Metronomy פשוט אדיר, ומצליח לתעתע עם צילום לאחור, תגובות שרשרת וזוויות צילום מעניינות. אהבתי במיוחד את הרפרנס בשוט הפותח ל-"Sugar water" המהמם שביים מישל גונדרי ל-Cibo Matto. [טיוב]
  13. [תודה לשיר] למה מוזיקה מעוררת אצלנו תגובות פיזיות? איך אמנות כל כך מופשטת גורמת לנו לתגובות עצביות, מוחיות ורגשיות כה חזקות? למה קצב גורם לנו לטופף דווקא ברגלינו ולא, למשל, בגבות שלנו? מאמר מדעי חדש של חוקרי נוירולוגיה ממונטריאל ניסה לבדוק בדיוק רב ככל האפשר מה קורה לנו במוח ובגוף כשאנחנו שומעים מוזיקה שמרגשת אותנו עד כדי צמרמורת. זה המחקר שבעיתונים הטיפשים זכה לכותרות כמו "מוזיקה מהנה כמו סקס וסמים", וב-Wired הוא זוכה לסיקור ענייני ומסתקרן הרבה יותר, כראוי לאנשים שיש להם מוח. זה מחקר מעניין, שמסביר אולי מה קורה לנו במוח בזמן שאנחנו מאזינים למוזיקה האהובה עלינו, אבל הוא עדיין לא לגמרי מסביר *למה*. [אנגלית]
  14. מישהו אמר לי השבוע שהחומרים החדשים של טליה אליאב הם כמו שילוב בין בלונד רדהד לפי-ג'יי הארווי, ואני לא יכול לחשוב על מחמאה יפה יותר. אני מת על השירים החדשים, והסאונד שלהם פשוט נהדר. עכשיו "פשוט", הסינגל הראשון מתוך האלבום המתקרב, זוכה לקליפ יפה. שווה לצפות, במיוחד אם לא שמעתם עדיין את השיר האדיר הזה. [טיוב]

  15. נהג, קח אותי לסביח הקרוב. היום אבקש עם חריף, אני מרגיש רוקנ'רול

  16. גרוע אבל מצחיק: ככה נראה האינדי הישראלי דרך עיני עורכי "הארץ". 7 מוזיקאי אינדי ישראליים דופקים פוזה של רוקסטאר. תכל'ס, לדיוויד בלאו אני מאמין. [עברית, פיקסלים]
  17. הילדה לוריין היל, בת 13, חוטפת קריאות בוז קולניות בתכנית הכישרונות המיתולוגית Live at the Apollo. [טיוב]
  18. [תודה לרועי] אם יש לכם מגרש גדול מספיק וחיבה פרוורטית להגדלה מאסיבית של דברים, תוכלו בלי בעיה לשחק Knokkers, שהוא בעצם ביליארד רצפה גדול עם כדורי באולינג במקום כדורי ביליארד. [אנגלית]
  19. הקליפ החדש של יובל ומירב נתן ל-"Lose this child" של איטליז הוא פשוט מהמם בכל צורה – ויזואלית, טכנית וגם סיפורית. ולמען האמת גם השיר לא נורא. הזוג נתן (שאחראי לקליפים מעולים כמו "Her morning elegance" הידוע, "Dancing" האדיר של גלעד כהנא, ו-"Attractive", גם הוא של איטליז) השתמש הפעם באנימציה יפהפיה של פסלי חול שקמים לחיים. מעייף אותי רק לחשוב על הבנייה שלהם. [טיוב]
  20. [ויה ויה] בלוג גדול על סרטים שאני לא זוכר. אני = מי שכותב את הבלוג ההוא, שעל פי כמות הישבנים הנשיים החשופים הוא כפי הנראה בחור או לסבית, ומסכם בקצרה סרטים שראה מזמן, לפי מה שהוא מצליח לזכור מהם. כי אחרי כל כך הרבה שנים, מי זוכר את פרטי העלילה או הדמויות מסרטים בינוניים ומטה שראינו לפני עשר, עשרים שנה? [אנגלית]
  21. הרכב העל הישראלי Men of North Country שיחררו קליפ נהדר לשיר "Man of north country", בבימוי אסף בילט ועם צילום נהדר של דורון פרחי. [טיוב חד]

  22. מהפכן בן 4? שון

  23. [תודה לאיתי] ב-1969 צילם ראלף ארליק, אז סטודנט אמריקאי, סרט קצר עם ילד בן 4 בשם שון, בו שוטח שון את דעותיו על מריחואנה, סגנון החיים ההיפי ששלט דאז בקמפוסים, על מעורבות המשטרה בחיים ושאר סוגיות ברומו של עולם. הסרט הקצר עורר תגובות נזעמות כצפוי, והגיע לצפייה בבית הלבן, ואנשים ניסו לנבא איך ייראו חייו הבוגרים של שון. האם הוא יגדל להיות ג'אנקי חסר בית? היפי מזדקן? איש עסקים שיזנח את דעותיו הילדותיות? ארליק חזר לסרטון שלו ועקב אחרי שון בסרט Following Sean כדי לבדוק איך נראים חייו כיום. על הדרך הוא בוחן את מהפכת התודעה ההיפית ומה שנשאר ממנה. הסרט בן כמעט שעה וחצי, ונמצא ביוטיוב בחלקים. הנה הראשון. [טיוב]
  24. סטרים מלא ל-"Kiss each other clean", האלבום החדש של Iron & Wine. אני שומע את האלבום הזה המון בשבועיים האחרונים, והוא גדל עליי עוד בכל האזנה. בהתחלה הוא היה זר, עכשיו הוא כבר יותר ויותר נעים ומוכר. אני חושב שנהיה חברים טובים בסוף. [סטרים]
  25. הכירו את האקדמאית הראשונה בעולם עם תואר שני בלימודי הביטלס. יש דבר כזה, באוניברסיטה בליברפול (אלא איפה?). כי תואר ראשון, כאילו, יש כבר לכל אחד היום. [אנגלית]
  26. [תודה לעמי] שמעדכן בחדשה משמחת מאוד: "אלכס איברט, מנהיג Edward Sharpe and the Magnetic Zeroes, מוציא אלבום סולו באפריל תחת השם 'אלכסנדר'. מסתבר שהקליט את האלבום כולו לבד בבית. הסינגל הראשון "Truth" ניתן להאזנה והורדה חינמית. והאמת? זה כ"כ כ"כ כ"כ מעולה". לי זה נשמע כמו גרסה אקוסטית של הפלואו מ-"Empire state of mind" לפעמים. ראפ אקוסטי שכזה. אחלה. [סטרים, מפ3]
  27. אורי זר אביב בדק ומצא: כמה עולה להוציא סינגל בישראל? הטווח רחב, תלוי במידת ההפקה וההשקעה שלכם, אבל השורה התחתונה תהיה בין 3,000 ל-20,000 ש"ח. המון כסף. כולם מרוויחים בתעשייה הזאת חוץ ממי שעושה מוזיקה. [עברית]
  28. [תודה לרוית ועמיחי] ביוטיוב אפשר לצפות בהופעה טרייה ומלאה – מעל שעתיים! – של Broken Social Scene. קול! [טיוב]
  29. חסר תרבות ממליץ לכם על 5 קטעים קלאסיים למי שלא אוהב מוזיקה קלאסית. בחירות מעולות, אבל איפה הקלישאה היפהפיה הזו? [עברית]

  30. טוב, תזמורת, תני לי "יוֹ" (בראש שלי, ככה מדברים מנצחי תזמורות)

  31. ועוד מוזיקה קלאסית: במלאת 5 שנים למותו של מפיק ההיפ-הופ המשפיע J-Dilla, מפרסם הגרדיאן ראיון עם המוזיקאי הקלאסי שיצר פרויקט מחווה תזמורתי למוזיקה של J-Dilla. נהדר לשמוע הפקות חדשניות כמו של דילה משוחזרות בעזרת כלים חיים – כינורות, חלילים, כלי מיתר ונשיפה, כלי נחושת, תופים, דה וורקס. אפשר למצוא קטעים יפהפיים מהמופע ביוטיוב. [אנגלית; טיוב]
  32. לא הספקתי לברר ולו גרם אחד של מידע על Ebsen and the Witch (מלבד העובדה שהם נקראים על שם אגדת עם דנית), אבל האלבום החדש שלהם, Violet Cries, הוא רדוף, מכושף ומכשף. ונחשו מה? יש סטרים מלא לכל האלבום, שככה יהיה לי טוב! בחיי, איזה מזל יש לנו השבוע. [סטרים]
  33. טאמבלר הכרחי: אנשים לבנים שעושים ראפ גרוע. או כפי שנכתב בבלוג בצדק: "המדע הוכיח שעל כל אמינם יש בערך 598,467 לבנים שמנסים לעשות ראפ ולא מצליחים". הוא גם הוכיח שעל כל מספר דומה של טאמבלרים חד-נושאיים גרועים, יש אחד מצחיק. זה המצחיק. [אנגלית]
  34. ג'ף מנגום מנוטרל מילק הוטל, שאחרי יציאת אלבומה השני והמופתי של הלהקה הסתגר והתרחק מאור הזרקורים עד שהופעה שלו הפכה לגביע הקדוש של האינדי האמריקאי, יתן הופעה מלאה ראשונה מזה כעשור בפסטיבל ATP שיאצרו פורטיסהד. The Awl פרסמו מדריך למעריצים הנלהבים שיתמזל מזלם להיות שם. [אנגלית]
  35. חסר תרבות מנפק לנו האזנה חוקית ומלאה לאלבום החדש של The Go! Team, אחד ההרכבים המשמחים ביותר בהמיספירה. איכשהו, המוזיקה שלהם תמיד נשמעת ישנה ומלוכלכת, אבל מקפיצה כמו ילדות שמשחקות בחצר בית הספר. גאראז'-מעודדות. [סטרים]
  36. בסטריאוגם חוזרים לבקר את אלבום השנה שלנו, The Suburbs של ארקייד פייר, כדי לתהות בקול רם: האם זה באמת אלבום כזה גדול כמו שעשו ממנו, או שמא אלבום בינוני עם יומרות גבוהות? ספק זה סקסי. [אנגלית]
  37. [ויה ויה] The Time Hack הוא בלוג מקסים בו הבלוגר מנסה בכל יום משהו חדש לגמרי. בין היתר: לאכול ארוחה עם הומלס, לבנות שובך לציפורים, ללכת מייל עם 20 בלונים, ועוד. גישה נהדרת לחיים. איזה דבר חדש *אתם* עשיתם בפעם הראשונה בזמן האחרון? [אנגלית]
  38. השבוע נקלעתי לשיחה נעימה עם מישהי שעבדה שנים ברשות השידור, ועזבה. דיברנו על המחדלים, האטימות, ניצחון הוועדים החזקים על המקצוענות ועל כך שכולנו משלמים (או אמורים לשלם) אגרה ומתוקף כך רשות השידור אמורה להיות לפחות קצת שלנו – אבל בפועל אוצרות ארכיוניים אדירים יורדים לטמיון בגלל שימור גרוע, טיפול לקוי או חוסר מחשבה. בהקשר דומה, יוצאת רומי נוימרק להפגיש את גיא אלון, חולה נוסטלגיה עברית שמחזיק בערוץ היוטיוב הפופולרי ביותר בישראל (מעל 40 מיליון צפיות) ומעלה אליו קטעי ארכיון מהטלוויזיה הישראלית, עם מנהל הארכיון הנוכחי של הטלוויזיה החינוכית. שייקה לוי כבר דאג שיסירו מערוץ היוטיוב קליפ של הגשש, ו-NMC הורידה קליפים של שלמה ארצי. "אותם חומרים צריכים להיות זמינים כדי שהדור הצעיר יכיר מה שעשו פה פעם", טוען אלון, ומזכיר שוב את ההתנגשות בין חוקי זכויות היוצרים היבשים, שאמורות להגן על היוצרים המקוריים או על הסוחרים והעוסקים שמחזיקים בהן, לבין הצורך לשמר תרבות, להפיץ אותה ולהילחם בהיעלמותה. האינטרנט הוא בדיוק המקום להפצת גרסאות דיגיטליות של חומרי עבר שאלמלא הפצתם ברשת כפי הנראה ייעלמו, ועם איך שמתחזקים ארכיונים בחלק מהמקומות, פשוט יתפוררו ולא יהיו ניתנים אפילו לשיחזור עתידי, כשמישהו יקבל שכל. חייבים לציין לטובת חינוכית 23 שהם עצמם עושים עבודה מצוינת בהעלאה עקבית של תכנים לערוץ היוטיוב המעולה שלהם. עדכון: NMC הגישו דרישת הסרה נוספת, והערוץ של גיא נסגר על פי חוקי יוטיוב. אני מניח שזה לא היה קורה כל כך מהר אלמלא הכתבה שודרה בטלוויזיה. [עברית, וידאו]
  39. אף פעם לא הייתי מעריץ גדול של Aphex Twin. הבנתי, עד כמה שידיעותיי בתחום משגות, את החשיבות והחדשנות המוזיקליות שלו, את ההשפעה שלו על אמנים אחרים שאני אוהב ונהנה מהם (רדיוהד, NIN, The Knife ופחות או יותר כל מוזיקאי ששמע אותו אי פעם), אבל למרות שהבנתי לאו דווקא התרגשתי. השבוע חזרתי ל-Drukqs שלו, ושמעתי שוב את "Avril 14th". אפקס טווין ידוע באלקטרוניקה שלו, ב-IDM, בטכנו הקשה שלו, בהשפעה שלו על אמביינט אלקטרוני. אבל דווקא קטע הפסנתר הבודד הזה הוא אחד הדברים היפים ביותר שלו, דווקא מפני שהוא חריגה כל כך מורגשת מרוב הדברים שמאפיינים אותו. וגם מפני שיש בו רגש אחר: רך, מהורהר. יש כאן מתח אבל מעט מאוד, בטח ביחס ליצירות מפורסמות אחרות שלו. וכן, זה סומפל באלבום החדש של קנייה (באחד השירים הפחות טובים באלבום, לטעמי). [מפ3]

שתהיה שבת שבוגי, עם גשם של מוזיקה מעולה (וגם מים, אם אפשר).

19 תגובות על “עונג שבת: אינסוף סופיאן”

  1. גילעד הגיב:

    כל כך תודה לך על the go!team

    פשוט מעולה

  2. זה שתקוע בפיפטיז הגיב:

    אגב, לפני שבועיים בערך יצא אלבום אולפן חדש ל-CAKE אחרי איזה שבע שנות הפסקה.

  3. רון הגיב:

    Esben and the witch- כמה מהסיבות הרבות שלי במסע הקמפיין הארוך והמייגע שלי להגירה משפחתית לברייטון…

    אני מוכן אפילו לצעוד לשם ברגל…

  4. עלמה הגיב:

    וואו, הסרט הזה של מספר 20 נהדר

  5. 23 – זה באמת אדיר בכמה וכמה רמות.

    33 – זה הבלוג החדש האהוב עלי!!!

    שבת שבוגי לך חבוב

  6. בהמשך לאייטם הלפני-אחרון, לאחרונה עלה ביוטיוב תיעוד מרתק של שידורי החדשות בטלוויזיה הישראלית בזמן מלחמת המפרץ (פלוס קצת העולם הערב וזהו זה!) ולאותו הערוץ מועלות גם כל התכניות של העולם הערב במלואן:
    http://www.youtube.com/FactoryIL

  7. רן הגיב:

    יו יו
    רק להגיד הידד בהחלט למירב ויובל נתן (לא העורך של מאקו). הקליפ של גלעד כהנא קרוי "Dancing" ולא "Walking" (למרות שזה חלק משם הפרוייקט שלו).
    והלינק ששמת לשיר זה מוביל אותנו בכלל לאיטליז – אמנם קליפ יפה אבל לי טריפון אינה גלעד כהנא, מה לעשות.

    תודה לך, גיא. תודה לך. תודה. תודה לך.

  8. רועי הגיב:

    לגבי השיר האחרון שהוא גם סימפול של קניה מהאלבום האחרון-
    לטעמי זה דווקא אחד השירים היותר אהובים עלי-אולי בגלל כריס רוק שמדבר ברקע (ואם זה לא כריס רוק יצאתי קצת נעל) 🙂

  9. גיאחה הגיב:

    תודה רן – תיקנתי!
    רועי – זה אכן כריס רוק. אבל קטע סטנדאפ קורע אחרי סוף השיר לא הופך שיר לטוב יותר 🙂

  10. okok4 הגיב:

    ובתרבות מעריב של אתמול בועז כהן כותב ביקורת על החדש של Ebsen and the Witch אך משום מה מתעקש לקרא ללהקה "וויולט קרייז" (שם האלבום). כשל.

  11. איריס הגיב:

    אחלה קליפ של יובל נתן לאטליז
    מסכימה איתך שהשיר לא רע בכלל

  12. עפולה צפון הגיב:

    אייטם 3 – שמעתי ברפרוף.
    מיותר.
    "עוד חוזר הניגון" – קאבר מזעזע היא עשתה.

  13. יעל הגיב:

    Strea-Malicious, Malicious! Really? lol

  14. 12- אמנם כתבתי על זה בבלוג שלי לפני כשבועיים, אבל אין ספק שהחברה ב-Wired העמיקו הרבה יותר ועשו זאת טוב יותר.

    26- אחד מהפוסטים הטובים שקראתי בשנה האחרונה.

  15. אמיר הגיב:

    סופסוף עוד מישהו שלא מתלהב מThe Suburs

  16. ירונימוס הגיב:

    תודה רבה על האיזכור.
    בקשר לשם ירונימוס – יפה מאוד ששמת לב.
    השם מורכב מ-ירון (שמי העברי) וסיומת (ימוס) שקשורה לעולם הלטיני, ובכך לסמל איזשהו קשר למזרח-מערב וגם לאהבתי להסטוריה הקלאסית של תרבות יוון ורומא. השם הזה שומש לפני המון המון זמן, ומאז אני השתניתי מאוד, אבל את השם שמרתי מכיוון שככה חברי מכירים אותי.

  17. nakamir הגיב:

    34- אני לא מאמין שסגרו את הערוץ של גיא אלון. רוב הפלייליסט המפואר שבניתי לבת שלי נעלם. עכשיו צריך להסביר לה לאן. 🙁
    NMC, אתם טמבלים. במקום לסגור אותו הייתם צריכים לשלם לו ולתת לו עוד חומרים. לא הייתי חושב בכלל לחפש DVD עם שירי פסטיבלי ילדים מפעם אם לא הייתי נתקל בשלושה שירים משם בערוץ שלו ומקבל את הרעיון. עכשיו הורים אחרים שמחפשים דברים נחמדים מעברם ביו-טיוב לא יגיעו אליכם ולא יקנו מכם.

  18. ליאור הגיב:

    מזה כמה שנים מתנגנת מידי פעם בראשי יצירה קלאסית ששמעתי אי שם בשיעורי המוזיקה בבית הספר היסודי (בית ספר לאומנויות וזה…), אך בשום אופן לא הצלחתי להיזכר בשמה ובשם מלחינה (קשה לגגל מוזיקה חסרת מילים).

    והינה הגיע אייטם 26.

    בטהובן, סימפוניה מס' 7, פרק שני.

    כמה פשוט (-:

  19. רוני הגיב:

    אין ספק שבחירת האלבומים נעשתה בטוב טעם ובחן. מצפים להמשך…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *