תגובות לפוסט: עונג שבת – חמץ ומצה = חמצמצה

מאת: החיידק הידידותי

החיידק הידידותי — Fri, 23 Jun 2006 14:36:56 +0000

מאת: גיאחה

גיאחה — Wed, 12 Apr 2006 10:21:36 +0000

דיסקורד – נו שיט! 🙂 אני צריך לבדוק את זה.

עיר מקלט – כן, היא מבליחה בארץ לא מעט, מסתבר (החבר שלה ישראלי או משהו). אני עדיין חושב שהיא נפלאה, גם כשהיא לא יפה עד כאב בלי איפור ופוטושופ.

מאת: עיר מקלט

עיר מקלט — Wed, 12 Apr 2006 07:55:07 +0000

קצת באיחור הגעתי לפה…

סברסוניק: יש משהו בקביעה שלך לגבי המבקרים המקוננים שיוצר שהם אוהבים נדחק בגלל איזה זמר פופ מטופש, ושאין מקום להשוואה. אבל דווקא במקרה של ג'ונסטון, ההשוואה לא כל כך חריגה. ג'ונסטון לא בחר בשוליים, הוא פשוט לא שפוי. כיוצר מוכשר, שההשפעות שלו הם בעיקר יוצרי פופ שנמצאים שמאלה מהמרכז, המוסיקה שלו בבסיסה אינה קשה לעיכול. הקול של ג'ונסטון והעיבודים הלא מלוטשים (לואו-פיי?) הם הדוחקים אותו לשוליים, אבל הוא יוצר אינדי-פופ לכל דבר. כך שנראה לי לגיטימי לקונן על הפופ של היום מהסוג הקלרקסוני, במיוחד שהיום יש בארה"ב וקנדה כל כך הרבה אינדי-פופ משובח.

גיאחה: העונג היה מצויין כרגיל, אבל אני לא יכול להתאפק, בגלל הערצתך המרובה לנטלי פורטמן, ולהוציא לך את העיניים: היא אכלה אצלי צהריים במעונות לפני שנה בערך, ולא ידעתי בכלל מי זאת (לא זיהיתי אותה ככה סתם). אחר כך אמרו לי. רצתה לשטוף כלים והכל. בחורה יפה, אבל אין סיבה להתלהבות יתרה מעבר לזה…

מאת: Discord

Discord — Wed, 12 Apr 2006 07:33:28 +0000

בדיוק ראיתי בסטימצקי את סיפור על אהבה וחושך במהדורה חדשה, בכריכה קשה. 🙂

מאת: מאנקי

מאנקי — Tue, 11 Apr 2006 19:14:03 +0000

לדעתי פאמילי גאי פשוט עובדת ברמה אחרת מסדרות אחרות שלכאורה נופלות אצלנו באותו ז'אנר 'המצוייר למבוגרים', והשיוך הזה מבלבל לעיתים, כי הם שוברים את החוקים שכל הז'אנר הזה יצר לעצמו (ע"י שבירת החוקים של סדרות הטלויזיה ה'סטנדרטיות'). כן, זאת באמת סדרה של קטעים, אבל לא סתם נונסנס, הצחוקים שם מתבססים על ידע מוקדם של הצופה בטלויזיה, מוזיקה, סרטים נוסטלגיים ומה לא בעצם, זה מעין סיכום ביניים של כל מה שראינו עד עכשיו, בטיפול מחדש. ברור שהקטעי קישור לא מוסיפים דבר לעלילה, אבל זה בכלל לא משנה, זה גם מה שמפתיע כל פעם מחדש. אפשר לאהוב את זה או לשנוא את זה כנראה, אבל הסדרה בהחלט עומדת, ובעיניי עומדת יפה בהחלט. מאנקי.

מאת: e

Mon, 10 Apr 2006 20:27:16 +0000

אני באמת חושב שלא כדאי שתוותר על פאמילי גאי כל כך מהר. כן, הם סדרה של קטעים וכנראה שהעלילה שם רק בגלל המסורת וכי אנחנו רגילים, אבל הם פאקינג טובים בזה.
אגב, לדעתי הם אפילו פחות פוליטיקלי קורקט מסאות' פארק, אם זה בכלל אפשרי, וזה תמיד טוב.

כל זה נכון יותר מתמיד בעונה 5, למשל כמו בפרק 2. גיב איט אה טריי.

מאת: melquiades

melquiades — Mon, 10 Apr 2006 11:11:01 +0000

או קיי בקשר לתקליט האסיד פולק הישראלי.

העליתי את השאלה הזאת בפורום פסיכדליה בתפוז, וכמו שציפיתי אחד האספנים המטורפים שם הצליח למצוא תקליט אלמוני שרק הוא ושאול גרוסברג הכירו.
אז התקליט הוא כנראה:

שמעון "שיש" מיאל – פרדס הגחלים הלוחשות

הנה לינק לשרשור הנ"ל בפורום פסיכדליה:
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?forum=1210&msgid=75522409

בשתי ההודעות הראשונות של zoot30 אפשר לראות את העטיפה הקדמית והאחורית.

מאת: שי פישר

שי פישר — Mon, 10 Apr 2006 10:43:52 +0000

הגיטריסט מיכאל אנג'לו יודע ללהטט על גיטרה עם ארבעה צווארים, תוך כדי שהוא מסובב אותה לפעמים, ומחליף ידיים: יד שמאל על הפריטה ויד ימין על השריגים, ולפעמים מנגן עם היד הזו מלמעלה במקום מלמטה – בקיצור – מכל הכיוונים. כדאי לחפש קטעי וידיאו שלו.

מאת: גיאחה

גיאחה — Sun, 09 Apr 2006 14:24:59 +0000

מאנקי – פמילי גאי מבליחים בהצחקות. הקטע שנתת הוא דוגמה מצוינת – איך הוא קשור לפמילי גאי? האם יש בו דמויות מפמילי גאי? האם הוא קשור לסיפור של אותו פרק? מובן שלא. הוא אינסרט קטן ומצחיק, בזה פמילי גיא לא רעים (לפעמים כן. לרוב לא), אבל מזה לא עושים סדרה מצוירת. מזה עושים סרטוני אינטרנט קצרים. כתכנית, היא לא מחזיקה.

בולצמן – לחוקנ'רול יש קישור קבוע ב"עוד תענוגות" ולכן הוא לא זוכה לקישור פר-אייטם, בדיוק כמו שאני לא מקשר לברכה, לאמיתי סנדי וכדומה כשאני מזכיר שהאייטם לקוח מהם.

ודנה – לא אלייך התכוונתי 🙂

מאת: גדי ב

גדי ב — Sun, 09 Apr 2006 14:04:59 +0000

ג'ין פיטני.

יהי זכרו ברוך.

הכרתי אותו, כמו רבים בגילנו, מהדואט הנהדר שעשה עם מארק אלמונד ל- Something's Gotten Hold of my Heart, שיר שפיטני היה המבצע הראשון והמפורסם שלו בסיקסטיז, ושיר שזכה אפילו לביצוע של ניק קייב בימיו הצעירים והטובים.

באמת שקול מאוד מיוחד, אפילו השגתי את הסינגל באיביי.

אחר כך ניסיתי לחקור אותו יותר לעומק, אבל כנראה שבשבילי אולדיז זה לא גולדיז, למרות שבאמת יש שם משהו אחר, משהו בהגשה, בקול, בסגנון, איזה ערך מוסף וקצת אפל או טיפה מוטרף לשירים הנאיביים (לכאורה) של התקופה, חלקם שירים ידועים שגם אלביס ביצע.

יהי זכרו ברוך.

גדי ב

מאת: קובילי

קובילי — Sun, 09 Apr 2006 12:55:45 +0000

תקשיב,יא חמוד-אתה אכן עונג!!!
כל יום שישי אני פשוט מתענג על כל לינק ולינק,ומתמלא בכיף ,ובשירים חדשים,ובצחוקים,וזהו.

תודה,תודה,תודה.
אמרו את זה קודם,לפני,זה לא משנה.המון תודה לך.
המשך במלאכת הקודש!

מאת: דנה

דנה — Sun, 09 Apr 2006 11:36:15 +0000

זה יהיה מאוד משעשע אם אני הדנה המדוברת, בהתחשב בשיחה שניהלנו השבוע וגם כי יש לי שיער קצר כבר חצי שנה!

מאת: גדי ב

גדי ב — Sun, 09 Apr 2006 11:03:33 +0000

(גיאחה, האתר עושה קצת בעיות).

אגב,

תודה שחתמת שי (אם זה אתה, בלילה), אם תוכל לעזור לנו להפיץ את הבשורה, אנא…

אנחנו כבר בתחום שלושת הספרות של מספר החותמים, כשנגיע לארבע יהיה מה לדבר.

ואני אגב הגעתי עד לונדון במיוחד לראות את הקיור, כך שזה באמת לא איזה עניין אגוצנטרי. אני חושב שכ- 90% מהחותמים שרובם ממש אוהבים ומכירים את הקיור אף פעם לא ראו אותם, מקסימום לא נצליח, מחווה אוהבת זו תישאר…

גדי ב

מאת: גדי ב

גדי ב — Sun, 09 Apr 2006 10:39:44 +0000

גיאחה, סחטיין, תודה!

אחלא פוטו של רוברט.

יופי של אתר אגב, ממש מרהיב…

שי,

קודם כל, אני בן 30, ולפי מדדים מקובלים אני רחוק מאוד מלהיות מטומטם (פרטים במייל אם אתה רוצה לשדך את אחותך ;), אבל תיזהר: חכם חכם, אבל כולה מטר שבעים )
אני גם לא ממש בן אדם אופטימי. כמו רוב האנשים שאוהבים את הקיור וגם כמו רוב אלה עם עניין עמוק בבודהיזם (האמת האצילית הראשונה: הקיום הוא סבל (במובן הרחב של המילה)).

שנית, גם אם הם לא יבואו, זו מחווה אוהבת. בעידן הזה של סרקזם, ציניות, ויתהלל חוגר כמפתח (sp?), זה לא ממש מפתיע אותי שיוזמה אוהבת זוכה לקיטונות של בוז מצד כל מיני ציניקנים מקצועיים, שילכו לחפש…

שלישית, אלבום מתוכנן לסוף השנה, בסוף ההופעה ברויאל אלברט הול הוא אמר לקהל הלונדוני שיראה אותם בסוף השנה שוב, דהיינו לייב, ויוזמות כאלה לוקחות זמן, כך שהגיוני להתחיל עכשיו.

רביעית, נכון, רוברט לא נהנה בארץ, אבל הוא גם כתב את Club America, וזה לא מונע ממנו להופיע מול מאות אלפי אמריקאים שאוהבים את הקיור.

חמישית, אני שמח שאתה אוהב את הקיור, גם לדעתי אין שום מקום להשוואה בינם לבין דפש מוד (החביבים, שכנראה אראה בבניקאסים).

אתה מוזמן לכתוב אלי להמשיך את הדיון אם בא לך: alwaysfade ביאהו דוט קום.

גדי ב
http://curehead-il.net
http://thaye.net

מאת: החיידק הידידותי

החיידק הידידותי — Sun, 09 Apr 2006 10:10:42 +0000

בקשר לתמונות של החיילות, יש שם כמה חיילות שמצולמות שיש להם תגית צהובה, אוקיי, אז זה צולם בטירונות שלי במטווחים בניצנים. היתה שם איזו צלמת היפית שמשום מה נתנו לה אישור צילום והיא אמרה שהיא עושה כתבה על בנות בצבא או משהו כזה. ויש שם עוד כמה תמונות שאני מזהה מבה"ד החינוך והנוער. תראו לאן התמונות האלו הגיעו..

אור לגויים

מאת: ס. בולצמן

ס. בולצמן — Sat, 08 Apr 2006 23:15:36 +0000

בקשה אחת: כשאתה לוקח אייטמים מחוקנ'רול או מהטכוגרף בבקשה לתת לינק. במיוחד בגלל שכפי שאני שם לב, לכל שאר הבלוגים שלקחת מהם ואלה ששלחו לך מיילים נתת קרדיט.

מאת: מאנקי

מאנקי — Sat, 08 Apr 2006 21:57:12 +0000

מי אמר שפאמילי גאי לא מצחיק?

http://www.thatvideosite.com/view/518.html [אלוהים, כמה שצחקתי]
משוגעים כולכם!

מאנקי.

מאת: KaBuKiM

KaBuKiM — Sat, 08 Apr 2006 21:53:03 +0000

מאריה – את כנראה החלק הקטן יותר בסטטיסטיקה.

ולמען האמת, כשבדקתי את זה אין הרבה הבדל בין חלק מגיטרות המטאל של איבנז לרוחב הצוואר של ה"גיטרות לנשים". אני חושב שזה סתם רעיון מיתוגי נחמד.

מאת: גלעד ד.

גלעד ד. — Sat, 08 Apr 2006 21:44:25 +0000

כריכה קשה עמידה יותר מכריכה רכה, במיוחד אם זו הראשונה תפורה ולא מודבקת.

מאת: גיאחה

גיאחה — Sat, 08 Apr 2006 21:07:41 +0000

נועם – תוקן! תודה!

יותם – אופס! פאשלה שלי, אנא סלח לי.

Calvin – אז למה להדפיס כריכה קשה מלכתחילה? למה לא להדפיס הכל בכריכה רכה? איזו הצדקה יש לקשה?

מאת: יותם

יותם — Sat, 08 Apr 2006 21:04:20 +0000

היי,אפילו לא כתבת שאני (רודף תהילה שכמותי) שלח לך את האתר של נטלי פורטמן (אז מה עם זה וואלה! סלבס, זאת אחותי שאמרה לי). איפה אחוות הנטלי,הא?

ויופי של עונג 🙂

מאת: מאריה

מאריה — Sat, 08 Apr 2006 19:48:06 +0000

גיא, אני לא מוצאת שוב בעיה עם צוואר גיטרה רגיל וגם עם המרחקים בין הסריגים ואיני ענקית באופן יוצא דופן. איני יכולה אלא להכריז כי החברה מפגרת.

מאת: נועם

נועם — Sat, 08 Apr 2006 19:46:57 +0000

אין קישור לאייטם על הזבובונים! פאששששלה!

מאת: Calvin

Calvin — Sat, 08 Apr 2006 19:26:57 +0000

אני חושב שעניין הכריכה הקשה הוא כלכלי. לא תמיד יודעים אם ספר יצליח,
וכריכה קשה עולה הרבה יותר מרכה, כך שרק אם הספר מצליח מוציאים אותו ב paperback.
כמובן שבארץ מוכרים paperback במחיר של Hard Cover בכל מקרה…

מאת: מאנקי

מאנקי — Sat, 08 Apr 2006 19:11:42 +0000

אני לא יודע אם זה סיפור אמיתי, אבל אפרופו פאוור ריינג'רס,
אבל מסתבר שהריינג'ר האדום, בחור בשם אוסטין סיינט ג'ון הפך
מריינג'ר גאה, לכוכב פורנו שרירי וגאה. (סלחו לי על משחק המילים הכה אינטיליגנטי)
מעציבים אותי סיפורים כאלה של כוכבים נופלים
שבוע טוב,

מאנקי.

מאת: גיאחה

גיאחה — Sat, 08 Apr 2006 18:29:58 +0000

מאריה – אני לא חושב שיש משהו שוביניסטי בגיטרות שמיועדות לנשים. מה לעשות שבאופן סטטיסטי לרוב הנשים יש ידיים קטנות יותר מלרוב הגברים. גיטרות עם צוואר צר יותר, ועם עיצוב פחות מצ'ואיסטי, מיועדות לנשים. אני לא רואה במיתוג הזה שום דבר רע.

מאת: מאריה

מאריה — Sat, 08 Apr 2006 18:22:23 +0000

בכל אופן, אני חושבת שגיטרות ל"נשים" הם רעיון מגוחך ושוביניסטי.
מילא "גיטרה לכפות ידיים מיניאטוריות", כזו יכולה לעזור לילדים למשל, אבל כשאתה מצהיר שמדובר בגיטרה ל"אישה" עולות אסוציאציות שקשורות בתפיסה מגדרית מקושקשת.
אין כל צורך בגיטרה שכתוב עליה "FOR WOMEN ONLY".

מאת: AllStar

AllStar — Sat, 08 Apr 2006 15:16:17 +0000

אה! רוני! המש"קית ת"ש של גדוד חרב (לשעבר…)
איזה קטע!!:)

מאת: גיאחה

גיאחה — Sat, 08 Apr 2006 13:40:01 +0000

ברעש געש יש יופי של גיטרות לנשים. גם ורודות, גם לא, אפילו כאלה שקצת התקנאתי בהן (כי הן יפות, אך לא מתאימות לגברים גדולי-ידיים).

מאת: מאריה

מאריה — Sat, 08 Apr 2006 12:42:57 +0000

אגב, גיטרה לנשים,
יש בורוד? אולי מנומרת?!

מאת: מאריה

מאריה — Sat, 08 Apr 2006 12:41:54 +0000

אני מחכה שהפליימינג ליפס יעשו איזה קאבר מביך לפרינס.
אולי ואריאציה ל-SIGN O' TIMES?

למה אף אחד לא מבחין בפלופ של הרקונטירס?
מדובר בלהקה הכי לא שאפתנית בעולם כולו נכון לעכשיו.

מאת: atar

atar — Sat, 08 Apr 2006 11:54:07 +0000

למה כולם מתים ביום הולדת שלי? /:

מאת: שי

שי — Sat, 08 Apr 2006 09:17:07 +0000

האמת, אולי לא מטומטמים ואופטימיים, פשוט נאיבים עד כדי כך שזה נראה כמו טימטום אופטימי. ו־BOSE נחשבו לרמקולים מוצלחים רק אצל אנשים עם בעיות שמיעה.

מאת: שי

שי — Sat, 08 Apr 2006 09:12:20 +0000

הם מטומטמים ואופטימיים, הילדים שרוצים להביא לארץ את הקיוּר. שלא כמו דפש, עבור הקיוּר אני אפתח את הארנק בשמחה, אלא שכרגע הופעה כזו נראית בלתי אפשרית, ולא רק בגלל שוקי וייס: ראשית, לא מתוכנן כרגע טוּר קיץ של הקיוּר, וחוץ מזה, בפעם האחרונה שרוברט סמית' היה כאן (כגיטריסט של הבנשיז, בהופעה בקולנוע דן), הוא שנא כל רגע.

מה שכן, גם אם רוברט ישאר באנגליה, שמועות שנושבות ממשרדי שוקי וייס מרמזות על בריטי מקשיש אחר שמנהל מגעים על הבאתו לפארק הירקון.

מאת: בפברואר כדאי לקנות סנאים

בפברואר כדאי לקנות סנאים — Sat, 08 Apr 2006 08:09:36 +0000

רק שתדע,שוינונה ריידר לוקחת פי כמה וכמה את נטלי שלך.
הקליפ של פינק יפה,השיר מעצבן.

מאת: יאיר יונה

יאיר יונה — Sat, 08 Apr 2006 05:11:18 +0000

התקליט ששהוא מצא, עם ההיפי החייכן מתחת לעץ, לטעמי מדובר באלבום הראשון (והיחידי) של דני מסנג, שנקרא פשוט 'אלבום ראשון'.
אלבום שחציו הופק על ידי שלמה גרוניך והחצי השני ע"י אלונה טראל אם אני זוכר נכון. הוא שר שם כמה שירים של דילן שמועברתים, שירים של תרצה אתר ועוד.
אלבום מאד יפה, אם כי לא ממש אסיד פולק, אבל שיהיה.

מאת: פיקה

פיקה — Fri, 07 Apr 2006 20:25:46 +0000

זה רק אני או שהפרק של סאוות' פארק ממש רומז על הצנזורה שנעשתה לפרק אחר ע"י טום קרוז?
ממתי זה?

מאת: sabresonic

sabresonic — Fri, 07 Apr 2006 19:35:54 +0000

כמה הערות:
1. הרשו לי לא להתלהב מהמבצע המשותף של התו השמיני עם סטימצקי. יש קשר ישיר בין סגירת הג'אנק בחיפה למבצעים מסוג זה. הייתי מרחיב, אבל יש דיון מרתק בפורום של הלייבל העצמאי האמריקאי merge, בעניין די דומה: ענק הקמעונאות Best Buy, יצא במבצע של אלבומי אינדי נבחרים, שנמכרו ב7.99$. בין האלבומים אפשר להזכיר את הארקייד פייר וספון. מי שהתחיל את הדיון בפורום של מרג' הוא בעלים של חנות עצמאית ששוכנת די בסמוך לסניף של בסט באי. הוא שאל את בעלי מרג' איך הוא יכול להתקיים כחנות עצמאית כאשר הוא מוכר את הארקייד פייר ב-15$ מול ה-8$ של בסט באי, מחיר שהוא יותר נמוך מהמחיר שהוא עצמו קונה את הדיסק.
השורה התחתונה היא שבטווח הזמן הקצר אולי נהנה מדיסקים של התו השמיני בהנחה גדולה בסטימצקי, אבל בל נתפלא שרק עם "אויביי הציבור" נישאר.

הדיון במרג' רקורדס:

http://snipurl.com/oukl

2. אם כבר מרג', אז האלבום החדש של לאמבצ'ופ הוא אוסף של קטעים ישנים שלא נכנסו לאלבומים שלהם. מיותר כמו שזה נשמע

3. די נמאס מעיתונאים שבוכים כמה קלארקסון להיט לעומת האומן האהוב עליהם. אין קשר בין השניים, ונדמה לי שסגנון כתיבה כזה בעיקר מאפיין כותבים שהבנת עולם הפופ (והמוסיקה בכלל) שלהם לוקה. זה נכון גם לעיתונאים כמו בועז כהן ומיכאל רורברגר (שרון מולדבי לדוגמה, על מגרעותיו, לא היה נופל לזה). לעצם העניין, ג'ונסטון בחר בשולים לא פחות מאשר השולים בחרו אותו. זו בחירה תרבותית ויצירתית שמאפשרת לאומן חופש מתוך מחיר ידוע מראש של פניה לקהלים מצומצמים. קלארקסון כמקור השוואה מיותרת לגמרי.

מאת: סנדי

סנדי — Fri, 07 Apr 2006 19:29:21 +0000

תודה.

מאת: AP

AP — Fri, 07 Apr 2006 18:25:25 +0000

ראיון נהדר עם מיק קולינס. איזו להקה! אני כן חושב אבל שראוי לו להוציא דיסק אחד כמו שצריך, בשביל הדורות הבאים וכל זה.