20 במרץ 2010

עונג שבת: מה זה מים?

לפני הכל: מזה כשבוע יש בעיה ב-RSS של העונג, ואני מנסה לפתור אותה אך לא מצליח עדיין. לכן:
א. אודה לכם אם תפרסמו את הפוסט הזה בפייסבוק\טוויטר שלכם, למען מנויי הרסס שעדיין לא רגילים לקפוץ לכאן מדי סופ"ש לבדוק מה חדש.
ב. אם יש לכם ניסיון בפתירת בעיות RSS בוורדפרס, אשמח מאוד אם תנסו לעזור לי.

הזוכים בדיסק ההופעה החדש של עמיר לב: סילביה באמפר, ליאור, יערה והמברכת באקראי. התחדשו, ובדקו מייל!

  1. אני הולך ומתאהב בעל כורחי ב"פתאום זה קרה", השיר החדש של איתמר רוטשילד. "בעל כורחי" כי עד עכשיו לא נדלקתי על רוטשילד בשיריו הקודמים, וכי בהאזנות הראשונות של השיר הוא הסב לי אי נוחות. הוא עדיין עושה את זה, אבל עכשיו זה מרכז כוח המשיכה שלו. רוטשילד לא שר כאן "יפה" או "נעים", והמשקלים שלו לא מושלמים, והפרייזינג מוזר קצת, כאילו חלק מהשורות גולשות מהלחן או מהקצב. הקונטרסט של הדחיפות והמתח שיוצר הפזמון הממהר הזה מול קטע המעבר הענוג והרך יוצרים תמונה שלמה ונפלאה שהיא מראה של מילות השיר: סיפור רזה ודל במילים על, כנראה, נערה צעירה שהתפרצה בפתאומיות לחיי המשורר והפיחה בו עניין ונעורים אבל גם סכנה ("מצאתי צרה"). השגרה המוזיקלית מופרעת שוב ושוב על ידי איזה קצב ומהירות שירה אחרים. הלחן והכלים מנסים להיאחז ביומיום הרגיל אבל השירה והקלרינט כבר רצים לגיל אחר ותחושות משכרות של הרפתקה. יש כאן שורות מושלמות מול שורות שהן כמעט עילגות ("כל-כך מדברת את כל השפות") עד שמבינים שזה לא ציטוט של שפת דיבור, זו שירה. המתח הזה בין הנגינה המדויקת והיפהפיה (כמעט קליגרפיה מוזיקלית) מול חוסר הליטוש בקול השירה, בין העדינות והכוח, בין המשיכה והסכנה, יוצר את אחד השירים הכי יפים ששמעתי לאחרונה, בטח בעברית. ותודה ליונתן שהתעקש שאשמע את השיר הזה שוב. [מפ3]
  2. הפתעה!!! [עברית]
  3. זה רשמי: מארק לאנגן בזאפה תל אביב ב-20 במאי! בוואלה מוסיפים שכרטיס יעלה 220 ש"ח. [אנגלית]
  4. גם פלאסיבו מגיעים לישראל ב-5 ביוני, ואם תזדרזו לרכוש כרטיס, הוא יעלה לכם 225 ש"ח. [עברית]
  5. שמישהו ישכור לה כבר דירה בדיזנגוף: שנה אחרי ההופעה האחרונה שלה בישראל, סוזן וגה תחזור להופעות בישראל ביולי. אנחנו? תקועים בעבר? מה פתאום. [עברית]
  6. אלכס צ'ילטון מת מהתקף לב בגיל 59. את התשובה לשאלה הנפוצה "מי זה בכלל אלכס צ'ילטון?" אשאיר למי שמסביר את הדברים האלה הרבה יותר טוב ממני, דויד פרץ, שמתמקד בפוסט האגדי שלו באלבום השלישי והאחרון של Big Star, הלהקה של צ'ילטון (הנה גם מאמר מקיף על פועלו. תודה, שיר). אני הכרתי את ביג סטאר דרך האלבום הראשון שלהם, ובעיקר דרך שיר אחד, "Thirteen", שמאז נתקלתי בו לראשונה נשאר אחד השירים הכי יפים ששמעתי מימיי. כתבתי עליו כמה מילים ב"איים בזרם" השבוע, אחרי שנודע לי על מותו של צ'ילטון, אבל הן לא יספיקו. רק כמה שנים בהן תשמעו את השיר הזה לעתים תכופות יצליחו להעביר בלעדיי את מה שאני מרגיש לגבי השיר הזה. מכל הטקסטים שנכתבו על צ'ילטון ברשת השבוע, האהוב עליי בינתיים הוא הקטע הקצר של קארי בראונסטין. גם יאיר יונה מבכה את לכתו, בדיילי מירור העלו ראיון עם צ'ילטון מ-1985 (תודה סטיבי!), ואנדי ויטמן כותב על צ'ילטון וביג סטאר ולמה הם כל כך חשובים בעיניו. ואיזו הפתעה יפה: נציג טנסי בקונגרס האמריקאי נאם לזכרו (צ'ילטון גדל בממפיס). [עברית; אנגלית; עצב]
  7. הכירו את "הפנקס" (לא הפתוח), כתב עת מקוון ועצמאי לספרות ותרבות ילדים. כה מעלה חיוך! [עברית]
  8. אם תספיקו למהר, אולי תתפסו בזמן את המבצע של ת'רדלס שמציע את כל החולצות באתר ב-10$ בלבד. [כותנה]
  9. [תודה לאבי] Chat Roulette הפך תוך שבועות ספורים ללהיט היסטרי ברשת (והופיע גם כאן לא מזמן). הרעיון פשוט: בכל רגע נתון אתה יכול לפגוש זר אנונימי באקראי דרך מצלמת הרשת וחלון הצ'ט. טכנולוגיה עתיקה עם טוויסט חדש. כמובן, המחוות והפארודיות והפרינטסקרינים לא בוששו לבוא ומציפים את הרשת, אבל הטוב מכולם הוא הבחור שמאלתר על הפסנתר לפי מה שקורה בחלון הצ'ט שלו. מבריק! [טיוב]
  10. [תודה לרועי] גם ג'ון סטיוארט נדרש לעניין צ'ט רולט. [וידאו]
  11. זה מגניב בעיניי מאוד. עילוי הצ'לו והדגימות זואי קיטינג [חלל, בית] מציעה לכם להוריד שיר ראשון מהאלבום החדש שלה, Into the trees, אך בעוד רוב המוזיקאים דורשים בעד ההורדה החינמית את כתובת המייל שלכם כדי לפנות אליכם מאוחר יותר בעדכונים, קיטינג יודעת שמה שחשוב הוא לא שתחזרו לעוד, אלא שתביאו אליה עוד אנשים. לכן במקום כתובת מייל, היא דורשת ציוץ. בזכות אפליקציה קטנטנה שמתממשקת לחשבון הטוויטר שלכם, האתר של זואי יודע אם צייצתם, ונותן לכם בתמורה לינק ישיר להורדת השיר. אחלה רעיון, וגם אחלה שיר (אם אפשר לקרוא לנופים האינסטרומנטליים של קיטינג שירים). [אנגלית, טוויטר, מפ3]
  12. הנה עוד סיבה לכך שאני מאמין גדול בפשוט לעשות את הדבר שלך בשקט ובצורה אישית: לקנאתם הרבה של כל עיתונאי התרבות בישראל, סטודנט לתקשורת באוניברסיטת תל אביב בשם איציק זיאת הצליח לשוחח ארוכות עם אריק איינשטיין ולפרסם את הכתבה ב"ישראל היום". "וואלה" מביאים את הראיון המודפס גם באינטרנט, ואיזה תענוג לקבל עוד שמץ מהאמן הענק הזה. הילת "סרבן הראיונות" שדבקה באיינשטיין קרתה לאו דווקא בצדק, וכנראה קשורה גם להמנעותו המוחלטת מהופעות מול קהל. יהודה פוליקר או חוה אלברשטיין, למשל, מתראיינים הרבה פחות ממנו. כך או כך, איזו מתנה נהדרת קיבלנו לשבת. זיאת, סחטיין עליך. [עברית]
  13. כל כך עצוב לי שערוץ 24 נראה כמו שהוא נראה, כשפאניק אנסמבל מוציאים קליפ מרהיב כל כך ל-"Spring is in your heart" והוא "מתבזבז" רק על האינטרנט. מירב שחם יצרה כאן עולם אמנותי מרהיב ומלא דמיון, שיחד עם האנימטור אריאל לוונטל והצלם עומר מסינגר קם לחיים ולתנועה יחד עם נגני האנסמבל. נפלא. [וימאו]
  14. [ויה סטיבי] יונסי, סולן סיגור רוס שהוציא בימים אלה אלבום סולו ראשון, מתראיין לאינדינפנדנט. [אנגלית]


  15. וזה היה היום הכי טוב בחיים שלנו. ילדים דגים מרשמלו מכוס השוקו הגדולה בעולם

  16. The big picture מפנקים עם 30 תמונות של אנשים ששוברים שיאים (או לפחות מנסים). [פיקסלים]
  17. [תודה לתומר] אני ממש נהנה מהשידורים היומיים בערוץ 8 של "האלבומים הגדולים", הסדרה התיעודית המצוינת על הקלטתם של, ובכן, כמה וכמה אלבומים גדולים. נשאבתי השבוע לסרט על אלבום הבכורה של The Doors ולא היה גבול לאושרי. הסרט הזה הזכיר לי כמה אני אוהב את הלהקה ההיא שלא שמעתי לאחרונה בכלל, ושפכה אור על הגניבות ועל ההברקות שלהם באולפן ומחוצה לו. עכשיו אפשר לצפות בה (מתורגמת!) באתר של הוט ו-Ynet. [וידאו]
  18. האם הגופה (היי!) של ג'יימס בראון (אאו!) נעלמה מקברה? [אנגלית]
  19. Dirty projectors (~לבבה~) הקליטו קאבר ל-"Dark eyes" של בוב דילן בתכנית רדיו אוסטרלית. כפרה עליהם, האוסטרלים ההם. [מפ3, סטרים]
  20. אם אתם עדיין תוהים למה אני אוהב את מארש דונדורמה, תראו אותם מרקידים את כל מדרחוב בן יהודה בירושלים ותבינו. [וידאו]
  21. אחרי שבחרו את האלבומים הכי טובים שאולי פספסתם ב-2009 בפרויקט "הגיבור הלא מושר", כותבי השרת העיוור הרכיבו גם מיקסטייפ מאותם אלבומים, להורדה נעימה. [עברית, מפ3]
  22. [תודה לתמר] בפעם האחרונה שהופיע כאן קטע מ"דיבור חדיש", "תכנית התרבות" (כואב לי לכתוב את זה, אפילו במרכאות) של אסף הראל ומירי חנוך בערוץ 8, לא חסכתי את דעתי מהתכנית הזו, שמבישה בעיניי את המושג תרבות וחוטאת בעיקר בעיסוק פלקטי וחובבני בתרבות וגם בשטויות שנחשבות משום מה לתרבות. הדיונים שם נעים בין התנשאות מבחילה והפגנת בורות מביכה במקרה הרע, לשטחיות וטרחנות במקרה הטוב. ניצן חורש מ"אלקטרה" התראיין שם השבוע (תכנית 50, דקה 23), וכותבת תמר: "חורש לא חסך את מילותיו ודעותיו בפני הראל. בקרב מי שראיתי שהגיב ובקיא הסצינה, הייתה התלהבות גדולה וגיבוי מלא על ההשפטה וההעמדה במקום כהגדרתם שביצע חורש בהראל. אני באופן אישי מסכימה עם התוכן, אבל חושבת שהצורה והגישה של חורש הייתה בעייתית, ותוהה איזה שירות זה עשה בעצם לאינדי הישראלי (אם נחטא בפומפוזיות). ואפילו יש לי סוג של תשובה, השבתי מישהי נייטרלית מול הריאיון, נחש מי עורר בה את האנטגוניזם בריאיון הזה". אני לכשעצמי מתבאס מכל הראיון הזה, שהוא יותר מפגש של שלושה אנשים שלא ממש מקשיבים אחד לשני. ואני מסכים שהגישה של חורש לא עושה שירות טוב לאינדי הישראלי אבל היי, חורש לא מייצג את האינדי הישראלי, הוא מייצג את אלקטרה או את עצמו, ומי שיש לו שכל מבין את זה ולא מכליל אוטומטית. בגדול, אני מצדד בחורש, שגם אם אני לא מסכים עם כל עמדותיו הוא לפחות עמד עליהן כמו שצריך והתעקש לומר את מה שיש לו להגיד בסיטואציה בה המנחים, אותם אנשים שהזמינו אותו לתכנית כדי לדבר, ניסו לסתום לו את הפה או סתם לדחוף לשם מילים. [וידאו]
  23. [תודה לעטר] לא אומרים איכס על אוכל, אבל כן אומרים "הידד!" על בלוג אוכל חדש ומאויר (!) בעברית. [אמרתי לכם, עברית]
  24. כבר כמעט שכחתי איך נשמעה נעימת הפתיחה של פלטפוס (למה אין שידורים חוזרים? בשביל מה יש טלוויזיה חינוכית אם לא בשביל שידורים חוזרים של פלטפוס?), עד שעידן אלתרמן, אבי גרייניק ותומר שרון, מגובים בלהקת הקולקטיב, ביצעו ורסיה מופרעת במיוחד שלה בערב פורים של מונוקרייב. ועכשיו: היוטיוב. [טיוב]
  25. [תודה לאביטל] אחד הדברים הכי מצחיקים שראיתי השבוע הוא רצף היסטרי של סרטים באורך 5 שניות מתוך אתר באותו השם. [טיוב!]

  26. It was you, you broke my heart

  27. חברי הטוב מורפלקסיס לא מפסיק להפעים אותי בטעם הנרחב והמדויק שלו, ובדרך בה הוא אורג את הטעם הזה למחרוזות פנינים יפהפיות בצורת המיקסטייפים בבלוג המיקסטייפים שלו (כאן במשפחת העונג). החרוז האחרון בינתיים הוא מיקסטייפ לשבורי הלבב מספר 2, וכצפוי הוא נפלא. תוכלו למצוא שם, בין היתר, את טימבר טימבר, סקוט ווקר, דה ביז, גריזלי בר, טים באקלי, ביל ווית'רס ו-וינסנט גאלו. [עברית, מפ3]
  28. בום פם ורמי דנוך (הסולן של "צלילי העוד") מציעים לכם שיר חדש להורדה, ועוד אחד על בורקס. [עברית, מפ3]
  29. הקינדל הישראלי כבר כאן: ידיעות אחרונות ישיקו קורא ספרים אלקטרוני בעברית. [עברית]
  30. מוריסי וחברתו האמנית והמוזיקאית לינדר סטרלינג משוחחים ארוכות (באמצעות מכתבים) למגזין Interview. [אנגלית]
  31. ו-"Ganglord" של מוריסי מאלבומו האחרון זוכה לקליף. [טיוב]
  32. [תודה לאביטל] Facedowns הוא אחד הבלוגים המקריפים ברשת, למרות שעל פניו (הא!) הוא בסך הכל בלוג תמונות פשוט, בו אנשים מצטלמים בכל מיני מקומות בעולם כשהם שוכבים על הקרקע ופניהם מופנות מטה. זה נשמע בלתי מזיק לחלוטין עד שרואים את התמונות ואי הנוחות פושטת בך. [אנגלית]
  33. ביום שני יו לה טנגו יעלו על במת הבארבי המורחבת (השיפוצים במקום הפתיעו אותי), ובינתיים הם הספיקו להתראיין לוואלה (איירה קפלן, הסולן), לנענע (ג'יימס מקניו, הבסיסט) ולמאקו (שוב קפלן). [עברית]
  34. יה בייבי! "Tighten up" הוא שיר חדש של The Black Keys, צמד אהוב ונהדר של גיטריסט ומתופף – כמו הווייט סטרייפס, אבל יותר בלוזי ועם מתופף טוב יותר. אם פספסתם אותם, התביישו לכם, ורוצו לשמוע עוד דברים שלהם במייספייס, שם אפשר לשמוע גם את השיר החדש. [חלל]
  35. [תודה לכל השולחים הרבים] הקליף החדש של הוט צ'יפ, "I feel better", הוא פשוט גאוני. [טיוב]
  36. freealbumEP חדש בן 5 שירים ל-Lafi, ישראלית שגרה בברלין ועושה מה שאני מכנה "אלקטרוניקת חדר שינה", לא בגלל שיש בה אווירה סקסית (אין בה), אלא בגלל שזו אלקטרוניקה מהסוג שמקליטים בחדר השינה. בירדסונג נותנים את כל ה-EP להורדה והאזנה, ואני אוהב מאוד את מה שאני שומע (אם כי, חייב להודות, דרוש לי מצברוח מסוים בשביל המוזיקה הזו, שנשמעת לי כמו המשך ישיר של הרבה דברים שנעשו ב-Fact records הירושלמי בתחילת העשור). "My neighbor", השיר השני, חביב עליי במיוחד. [אנגלית, מפ3]

  37. הולי פאק!

  38. ובקרוס מעולה מלאפי, השיר החדש של Holy Fuck משמח אותי ביותר מדי דרכים. "Latin america", כצפוי, לא נשמע בכלל כמו אמריקה הלטינית, אבל הוא נשמע מאוד כמו הולי פאק, רוצה לומר: אלתורי גיטרות מפולטרות עד דק, מתופף מגניב בלייב ועוד מכשירים לא-אלקטרוניים כדי ליצור מוזיקה שנשמעת כמעט-כמעט-כמעט אלקטרונית אבל עדיין מאוד חיה. לייק! [מפ3]
  39. [תודה ליובל סער] מהמם! עטיפה של תקליט שהופכת בעצמה לנגן תקליטים. אני חייב אחד כזה. [אנגלית]
  40. Twin tigers מאת'נס, ג'ורג'יה, נשמעים לי כמו קינגס אוף לאון הבאים, וזו לגמרי מחמאה. אם לא תסתפקו במייספייס שלהם, תוכלו להוריד EP שלם שלהם תמורת הרשמה לרשימתפוצה. [חלל, זיפ]
  41. "Baby", הקליף החדש של דבנדרה בנהארט הוא כנראה הדבר הכי "נורמלי" שיצא תחת ידיו בשנים האחרונות, וכשאני אומר "נורמלי" אני מתכוון שהוא והחברים שלו עפים בתוך פילטר ענקי לתוך חור-תחת שמיימי ופוגשים שם יצורים מצוירים שרוקדים סביב. [וידאו]
  42. נדנדתי כאן כבר לא מעט בנוגע לסקוט פילגרים, אחת מסדרות הקומיקס החביבות עליי (שעוסקת בלהקת אינדי קנדית, ועל הדרך גם בשבעה אקסים מרושעים, במאנגה ובשאר דברים מצחיקים בטירוף), ובסרט שאדגר רייט מפיק על פיה. עכשיו יצא הפוסטר, והוא כל כך אדיר שקשה לי בכלל להסביר כמה אני אוהב אותו. נראה לי שהדוגמה הכי טובה תהיה: תראו מה זה, הקדשתי אייטם שלם בעונג רק לפוסטר. אפילו לא טריילר עדיין. פוסטר. עד כדי כך הוא אדיר. אני רוצה אותו מעל המיטה, גם אם הסרט יהיה מחורבן. [פיקסלים]
  43. ישי גרוס, סולן שני\אחרון\אוקטובר, עונה (בערך) על השאלון של סיני גז. [עברית]
  44. עופר סקר, סולן "הפשרות" (המצוינים), מספר על חלקו בסדרת הרשת "קרטושקס", שאם אתם לא רואים אז באמת הגיע הזמן. [טיוב]
  45. קסטה כותבת על פסטיבל הטייפים הישראלי ועל מוזיקאים ולייבלים שבוחרים מרצון להשתמש בקסטות ובסלילים כמדיום ההקלטה וההפצה המועדף עליהם, גם בארץ. אם אתם מכירים כאלה, ספרו לה! [עברית]
  46. (עוד) ביצוע מעולה של מורפלקסיס והטריו שלו ל-"Heartbreak hotel" של אלביס, בווידאו טרי טרי, ממש מהשבוע. [טיוב. תנו ב-HD!]

  47. I can has cheezburger?

  48. [תודה לעידו כהן] שכותב: "הנה קלאסיקה אמיתית. בזמן שכולם עסוקים בלהתלהב עמוקות מטים ברטון ועליסה בארץ הפלאות שלו (אני לא אהבתי, אגב) המכון לקולנוע בריטי חשף את הגירסה הראשונה אי פעם לסרט בנושא הסיפור המופלא של לואיס קרול. סרט אילם בן תשע דקות משנת 1903 – הגירסא הזו בת 107 שנה! [טיוב]
  49. NPR מפנקים עם האלבום החדש של She & Him להאזנה מלאה, ואני חייב לשאול: האם אני היחיד כאן שלא מתעלף מזואי דשאנל? [סטרים]
  50. ב"פריק", הבלוג המצוין שמכנה את עצמו "מגזין אלטרנטיבי", מקדישים לא מעט פוסטים לסופר דיוויד פוסטר וואלאס (שהתאבד לפני שנתיים), והם עושים עבודה טובה – כי ריבוי הפוסטים גרם לי לעצור בשלב מסוים ולשאול מי זה בכלל, ולמה הם מתייחסים אליו שם כמו לגאון. לשמחתי, השבוע התפרסם שם הפוסט "מורה נבוכים לדיוויד פוסטר וואלאס" ומסקרן נבוך הפכתי לסקרן רעבתן, אחרי שקראתי את הנאום המרתק שלו "This is water". אל תחמיצו. [עברית; אנגלית]
  51. [תודה לתמר] עדיין לא הספקתי לשמוע כמו שצריך את החדש של לורה מארלינג, אבל הנה עוד דחיפה קטנה בכיוון: ביצוע סולו יפהפה לשיר הנושא של האלבום באולפן של הגרדיאן. נפלאה. [טיוב]
  52. אם גם אתם לא אהבתם את הסינגל החדש של MGMT, הלהקה רוצה שתדעו שהיא מתנצלת עליו. [אנגלית]
  53. אנדי ויטמן כותב על אוזניות, שאוצרות בתוכן יכולת גילוי מוזיקה וגילוי עצמי מדהים, אך גם סכנות לא קטנות לשמיעה שלכם. אני מאמין גדול באוזניות וביכולת המופלאה שהן מספקות להתייחד עם המוזיקה, ובשנה האחרונה שומע את רוב המוזיקה שלי דרכן*. אבל מה לעשות, יש אלבומים וסוגי מוזיקה שפשוט חבל לשמוע באוזניות ולא ברמקולים. [אנגלית]
  54. דיוויד לטרמן הוא כזה גרוע, שהוא מצליח לגרום אפילו לאחד האנשים הכי קוליים בארצות הברית, סנופ דוג, להיות עבש ולא מצחיק. [וידאו]
  55. בארה"ב יש כבר פס ייצור שנתי לסרטי קולנוע על פי חייהם של מוזיקאים, ואני בטוח שברגע זה מישהו לוחץ ידיים על זכויות ההסרטה לחייו של אלכס צ'ילטון או ספארקלהורס. בינתיים מציע גבי טרטקובסקי רעיונות לכמה סרטים ישראליים כאלה. אחרי הכל, "זהר" היה הצלחה כבירה. [עברית]
  56. קווסטלאב מ-The Roots ניסח את זה הכי טוב בטוויטר שלו: 10 שנים מאוחר מדי, יוניברסל סוף סוף מקבלת שכל ומורידה את מחירי הדיסקים. [אנגלית]
  57. יונתן קלינגר מזמין אתכם (כן, אתם!) להשתתף במחקר בינלאומי על זכויות יוצרים, בכך שתענו על שאלון קצר ומעניין. [עברית]
  58. הייתי במלא הופעות השבוע, וזה היה תענוג עצום, ריגוש ושמחה גדולה (ותודה לטל כהן-שלו, למורפלקסיס, לטייני פינגרז, לקרולינה ולשילה פרבר, שהמוזיקה שלהם החייתה אותי והזרימה דם בעורקיי), אבל נקודת העונג הגדולה ביותר השבוע הגיעה דווקא בדרך חזרה מהופעה. כבר כמה ימים ששיר אחד של ג'ואנה ניוסם דגדג לי בראש, ובדרך חזרה מההופעה של טייני פינגרז, אחרי שיחה ארוכה ונחוצה כל כך לנפש, ליד האוטו ברחוב לבונטין, הכל האט שוב. זו קלישאה להגיד שהחיים בגליל הם איטיים יותר מהחיים בעיר, אבל זו קלישאה נכונה. קשה מאוד להאט באופן טבעי כשהכל סביבך רוחש והאפשרויות מזמינות אותך מכל פינת רחוב. מרתון ההופעות שהיה לי השבוע הוא דוגמה מצוינת למשהו שאני יכול ליהנות ממנו רק כשאני גר ברמת גן. אבל אחרי ערב שלם עם בני "מורפלקסיס", חברי הטוב והוותיק שהביא עמו רוח גלילית אהובה ומוכרת, ועזר לי להתאפס שוב על הקצב הטבעי שלי, את הנסיעה בחזרה לרמת גן העברתי עם "On a good day" בריפיט. זה שיר ממש קצר, פחות משתי דקות, ושמעתי אותו אולי 13 פעם באותה נסיעה, ושוב למחרת בבוקר. גם בלי להיות עכבר הכפר בתוך העיר, כולנו מאבדים בהדרגה את היכולת, הרצון או האפשרות לשמוע מוזיקה. ממש לשמוע אותה, להקשיב לה, לאורך זמן, לספוג אותה, לטבוע בה. כל כך קל להקליק הלאה, לקפוץ להופעה הבאה. כל כך קשה להכריח את עצמך לשבת עם חוברת המילים ולהתאהב בשיר עד שהוא נטמע בקול שלך עצמך, לשנן את המילים שלו ולרצות לחזור לנגן על הגיטרה שחסר לה מיתר ותופסת אבק בסלון בשביל להצליח לנגן אותו לעצמך. אני מנסה להזכיר את זה לעצמי כל הזמן, ולא תמיד מצליח. אבל זו הדרך הכי טובה להאזין למוזיקה. שום תירוץ לא יעזור. לא האלבום החדש של ההוא ולא ההופעה של ההיא ולא "נו שמעת כבר את…?". הדרך הכי טובה, הכי מושלמת, הכי אמיתית להאזין למוזיקה היא לטבוע בה. אני שכחתי את זה, והשילוב בין משב הרוח של בני והשיר הכה-מושלם של ג'ואנה הזכיר לי את זה והחזיר לי את זה. ועל כך אני אסיר תודה. לשניהם. […]
  59. יש לי חולשה לשירי אהבה אנושיים. כאלה שלא נוסקים תוך שנייה למלודיות דרמטיות ומסעירות, או לאנלוגיות היסטריות ובומבסטיות, אלא מנסחים בצורה מדויקת את האהבה שלפניהם, על כל האיזון העדין שיש בכל אהבה. לא סתם רבים משירי האהבה האנושיים האהובים עליי ביותר אינם מולחנים – משוררים מצליחים לרוב לתפוס את הדיוק הזה בצורה טובה יותר מרוב הזמרים-יוצרים, פשוט כי דעתם לא מוסחת על ידי המוזיקה שמלווה את המילים. אבל במקרה של "הנה אקח", השיר החדש של רות דולורס וייס למילים של רחל, השילוב כאן יוצר משהו שמרגש אותי פי כמה וכמה. ראשית, הטקסט פשוט מושלם, נקודה. אי אפשר להזיז בו הברה או לבחור מילה חלופית בלי להמעיט מהשיר הזה.

    הִנֵּה אֶקַּח אֶת מַבַּט עֵינֶיךָ –
    עָצְבּוֹ הַשָּׁקֵט, צְחוֹקוֹ הַמֵּאִיר,
    הָרֹךְ הַבָּרוּךְ הָרוֹעֵף מִמֶּךָ,
    הָרוֹפֵא לְלִבִּי כְּמֶרְחַב הַנִּיר –
    הִנֵּה אֶקַּח אֶת מַבַּט עֵינֶיךָ,
    הִנֵּה אֶקַּח וְצָרַרְתִּי בַּשִּׁיר.

    שנית, הלחן והעיבוד של וייס עדין ומעודן אבל מלא תנופה, ולקראת הסוף הופך למחול של ממש. החצוצרה, השייקר והקול האדיר של רות – יחד עם העובדה שהעיבוד הזה שונה מאוד ממה שהתרגלנו לשמוע מרות המוקלטת עד כה – יוצרים שיר שלא מפסיק לרגש אותי כבר שבועיים, ואני שומע אותו כמה פעמים ביום. הוא מתנגן לי בראש כשאני קם בבוקר, מושר משפתיי כשאני צועד על המדרכות ורק מבקש שאשוב אליו שוב ושוב. וזה בכלל בי-סייד לסינגל חדש שהוציאה רות, כשהשיר העיקרי בו הוא קאבר ל-"Ain't no cure for love" של לאונרד כהן (גם הוא בעיבוד מיוחד ושונה). שווה להצטרף למיילינג ליסט של רות, ולא לפספס דברים נפלאים כאלה כשהם קורים. [מפ3]

שתהיה שבת שבוגי! הקשיבו למוזיקה שלכם היטב.

33 תגובות על “עונג שבת: מה זה מים?”

  1. ברגעים אלו ממש אני כותב על הצ'אטרולט ועל הבחור הזה שמאלתר בפסנתר (רמז: זה לא בן פולדס) ועל כמה כיף להתקל בו, כמו שקרה לעבדכם הנאמן. אני מקווה שהפוסט יעלה מחר או מחרתיים.

    חוץ מזה, שבוגי בוגי, בייבי!

  2. עד כמה שאני יודע, אין שידורים חוזרים של פלטפוס בגלל סכסוך על זכויות יוצרים. הנה קבוצה שהשפיעה על ההומור בישראל לא פחות מהחמישייה הקאמרית ומהקומדי סטור, ופועלה מודחק הצדה בגלל איזה ריב מיותר. מרגיז.

  3. June הגיב:

    23. כנראה פספסתי משהו, אבל השיר פתיחה של פלטפוס לא היה "איזה קטעים פה יו יו"?

  4. טום הגיב:

    ובכן אייטם 54 כל כך שקוף.
    אם יש לך דיסק אחד, אולי שניים בשנה, תדע שהתאהבת באמת. כל השאר זה לסמן וי.
    אפשרות אחרת, זה , כן, לגלות כל מה שאחרים והזמן גילו לפניך ואפילו לא שאלו אותך, חומרים מהאייטיז, ניינטיז, ואף הסבנטיז המשוקץ.

    זה כל כך ברור.

  5. james` הגיב:

    the guy that plays the piano is amazingli funny

  6. נועה הגיב:

    אוף, זואי דשנל מעיקה ועבשה. נחמד שעוד מישהו מכיר בזה.

    אבל לא מסכימה איתך לגבי סוזן וגה, למה כשהיא מגיעה אנחנו "חיים בעבר" וכשלאונרד כהן (האהוב עליי עד מאד) או אלביס קוסטלו (גם) מגיעים אז לא?
    מבחינתי זה אושר עילאי לשמוע שהיא מגיעה שוב (ואני ממש לא חושבת שאני תקועה בעבר).

    אה, וקרעת אותי עם דבנדרה בנהארט D:

  7. כרטיס ליו לה טנגו הגיב:

    יש לי כרטיס להופעה של יו לה טנגו בבארבי ביום שני, מי שרוצה אותו ב-150 ש"ח במקום במחיר המקורי [219 ש"ח], ונמצא באזור המרכז, מוזמן ליצור איתי קשר באימייל: yolatengoticket@gmail.com

  8. אהד הגיב:

    מישהו היה בהופעה של SOULWAX? איך היה?

  9. יעל הגיב:

    מסכימה עם כל מילה שכתבת על השיר של ג'ואנה. כמו שכתבתי בתגובה בשבוע שעבר – השיר הוא אכן שלמות של פחות מ2 דקות…
    וכן, עדיף שמאט וורד יחזור לעשות את מה שהוא טוב בו – פרוייקטי הסולו שלו, ויפסיק עם שיתוף הפעולה הבינוני-במקרה-הטוב שלו עם זואי דשנל, שהיא, כמו שנועה ציינה, אכן מעיקה.

  10. ינון הגיב:

    טוב, למרות ההלעזה בטוויטר, רוב מוחלט של הלינקים תקין לחלוטין. אבל השניים הראשונים בדף לא.

    1. איתמר רוטשילד – זה אותו אחד שרואים בתמונות מההקלטות של יהוא?
    2. סרטים בחמש שניות גאוני!
    3. "האלבומים הגדולים" על הדורז אכן נפלא ומחייה מחדש את האלבום. הוא גם צפיית חובה למי שראה את הסרט של אוליבר סטון. אבל למה, למה התרגום בערוץ 8 כל כך גרוע?

  11. קסטה הגיב:

    המיקסטייפ של השרת העיוור לא עובד גם אצלכם?

  12. פרנק הגיב:

    קסטה – אכן, הוא לא עובד.

  13. פרנק הגיב:

    דיבור חדיש מראיינים את ניצן חורש:
    בסוף הראיון חורש מספר שאלקטרה יחממו את ארט ברוט, שנהפכו ל"ארטווד" בתרגום המושקע של התכנית. כל הכבוד.

  14. גיאחה הגיב:

    ינון – אני חושב שאתה מתכוון לבסיסט יונתן לויטל, שאכן מזכיר מעט את איתמרוטשילד בחזותו החיצונית

    נועה – הרגשתי שאנחנו תקועים בעבר מונעת בעיקר מהמחשבה שמגמט או אנימל קולקטיב לא חוזרים לכאן שנה אחר שנה, בעוד סוזן וגה וג׳ו ג'קסון כן. אולי אני טועה. אחרי הכל, וואי חוזרים ואני מקווה שהקהל יחבק אותם כמו שווגה וג׳קסון מחובקים.

    ג׳ון – אני חושב שאת מתבלבלת עם הפתיחה של נוה חמציצים. או שאני מתבלבל. כך או כך אני בטוח שהשיר שמופיע כאן נוגן בפתיחה או לפחות בסיום פלטפוס.  

  15. אתה מתבלבל גיאחה, שיר הפתיח של נווה חמציצים:
    http://www.youtube.com/watch?v=lhF8L8bH4YE

    זהו שיר הסיום של פלטפוס שאליו לינקקת.

    ולא רק סוזן וגה חוזרת שנה אחרי שנה, גם פול אנקה, Why? ואפילו מתיסיאהו, כולם חוזרים כמו גדולים.

  16. מיכל הגיב:

    אם רק הסטטוס שלי בפייסבוק היה מקבל חשיפה כמו עונג שבת.. בדיוק השבוע כתבתי ש-She & Him משעממים אותי. אני, אגב, כן מתעלפת מזואי דשנל, אבל בתור שחקנית. כל השירים שהיא כותבת נשמעים אותו הדבר, וידידנו מ. וורד לא ממש מצליח להרים אותם.
    לגבי MGMT, מזל שלא התלהבתי מהם כשכל העולם כן, זה מאפשר לי לא להתאכזב עכשיו. הסינגל החדש מעניין ומוצלח לטעמי.
    ג'ון סטיוארט – לינק השבוע!
    (כיף לי שלוחצים עלי)

  17. ערן מחלו הגיב:

    אני דווקא חושב שניצן חורש עשה שירות גדול לכל מי שהתכנית הזו עושה לו התקף לב מרוב עצבים, וזה לא משנה אם מדובר בייצוג של נישת האינדי או לא. אסף הראל וחבר מרעיו ה "מסודרים" הקימו לעצמם שכונה מקומבנת בה הם לא מרגישים צורך לתת דין וחשבון על שום שטות ואיוולת שיוצאת מפיהם היהיר, ולכן חשוב מאוד שמישהו יצעק המלך עירום. אני אישית התפלאתי שלקח 50 תוכניות עד שזה קרה.

    ובקשר לקליפ של הוט צ'יפ, באמת שהייתי שמח להבין מה כל כך גאוני בקשקוש בשקל וחצי הזה. ראיתי קליפים יותר גאוניים מזה בערוץ 24, בשעות החלשות יותר (אם יש דבר כזה).

  18. רועי הגיב:

    גיא, לא ידעתי שעברת לרמת-גן
    טוב לדעת שיש שכנים טובים 🙂

  19. איילת הגיב:

    she and him בסדר… זה הכל, אם זואי דשנל לא הייתה שחקנית אז החשיפה לחומרים הדי משעממים/ מתוקים שלהם לא הייתה קיימת לדעתי. אבל מזל שמאט היקר ממשיך ליצור, אני מקווה שרק פעם הבאה לבד.

  20. סטיבי הגיב:

    יונסי הופיע היום גם בלייב לאונג' של רדיו 1 ואפשר לשמוע את כל האירוח באתר שלו בלי מגבלות מדינתיות:
    http://jonsi.com/news/jonsi-covers-mgmt

  21. יניב דיין הגיב:

    ההבדל בין פוסט 16 ל-21:

    בניגוד לתכנית המעולה והאלמותית בעקבות 'האלבומים הגדולים', התכנית הזוועתית 'דיבור חדיש' הינה תכנית שמנסה להיות אקטואלית. בהיותה כזאת, היא ראויה לצפיה בשידור חוזר בדיוק כמו מים שנמסו מהשלג דאשתקד…

    הצעה ממני למירי חנוך – תמשיכי לצלם איך את משלחת את החתול שלך ישר לרחוב ותפרסמי ביו-טיוב. זאת כנראה הדרך היחידה בה את יכולה לקבץ מאות צופים שיגיבו. אמנם בקללות, אבל לפחות לא יזרקו עליך את העגבניות שכך-כך חשובות לבעלך…

    (אני חווה אורגזמה כשולצים עליי)

  22. לגבי זואי דשנל- כשמתאהבים אין "למה?"

  23. ניצן הגיב:

    וואו המנחים בתוכנית תרבות הזאת דפוקים לחלוטין שזה נראה לא אמיתי..מה הולך שם?
    במקומו של ההוא מאלקטרה נראה לי הייתי לא שולטת בצעמי וזורקת עליו את הכוס מים, הוא דווקא היה מאופק. 😀

  24. Rokestar הגיב:

    חחחחחחחחחחחחח יניב הרגת אותי

  25. יוסי הגיב:

    לגבי אלכס צ'ילטון ז"ל מאיטם 6 כדאי להקשיב למבחר מיצירתו לאורך השנים כאן:
    http://radiofreewohlman.blogspot.com/
    לגבי המיקסטייפ של ה"שרת העיוור" – "הגיבור הלא מושר": הוא גם לא ישיר כי הלינק לא שלם…

  26. עינת הגיב:

    אני כל כך שמחה שנותקו לי הכבלים ואין לי אפילו היכולת להתרווח על הספה ולחזות בזוועה הזאת… "דיבור אדיש", צריך להחליף שם את הכל, אין שם בעל מקצוע אחד שמכבד את עצמו, לא כמגישים, תחקירנים, מקלידנים, נערי מים… תרבות מיי סיסטר.

    מי מבינכם שכן אוהב אלקטרה, מקווה שלא תאבדו דרככם בדרך לרוזנבאום ותהנו מההופעה ההסטורית של ארטווד, שמעתי שהם טובים.

  27. רונרון עכברון הגיב:

    גיאחה היקר, בוא נעשה עסקה המשתלמת לשני הצדדים:
    אתה לא תנאץ את זואי דנשל (ככל הנראה אשתי לעתיד) ואני לא אפתח את הג'ורה על ג'ואנה ניואסם. קפיש?!
    אתה לא רוצה שפתאום דברים יתחילו להשבר, להשרף ולהתעקם מעצמם באתר הקטן והנחמד שלך.

    בידידות 🙂

  28. לזרבוי הגיב:

    טוב, שוב אני אקח את העמדה הלא צפויה ביחס ל"דיבור חדיש".

    אני באמת חושב שאתם מפספסים לגמרי את הקונספט של התוכנית הזו. לא שהיא תוכנית גאונית או משהו, אבל אתם נובחים על העץ הלא נכון. יש שם משחק קלאסי של שוטר טוב שוטר רע, מתוך הנחה (מאוד ברורה אגב) שזה יוציא מהמרואיינים שלהם קצת מיץ.

    זה מעולה שניצן שאל את אסף הראל אם הוא משחק דמות או שהוא באמת כזה. הוא קלע בדיוק למטרה. אבל לכעוס על הראל על שהוא מגלם דמות, שעזרה לניצן להגיד דברים נהדרים, ונתנה לו סאונדבורד מצויין כדי לתלוש את מסיכת הצביעות הבורגנית והאדישה? אלוהים, אתם צריכים להגיד לו תודה. אסף הראל עושה שירות נהדר – הוא נכנס לדמות המעצבן, וכל מי שמתעצבן ממנו אוטומטית מרוויח אהדה מהקהל. לא במקרה מירי חנוך לוקחת את העמדה הקיצונית השניה, זה רק ממחיש עד כמה זה חצי מבויים.

    (אגב, אהבתי שבתרגום תרגמו את "יש לנו הופעה באוזןבר" כ"יש לנו הופעה ברוזנבאום".
    יוקם הרוזנבאום לאלתר! אחלה שם למועדון אם אתם שואלים אותי)

    ובכל זאת, הערה על תוכנית אחרת שלהם – בתוכנית 56 המנחים מתייחסים למחאה שהייתה נגד תקנות הרעש של גלעד ארדן, ויורדים על המוזיקאים האגואיסטיים שיוצאים למחות רק כשזה נוגע אליהם. גם אם יש משהו בדבריהם, זה מעניין שהם לא היו חושבים לרגע להעלות טענה דומה נגד הרופאים שיוצאים למחות עכשיו נגד החלטת הממשלה בנוגע לביה"ח ברזילי.

    היתכן שזה נובע מכך שאפילו בתוכנית התרבות של ערוץ 8, מוזיקה עדיין נתפסת כסוג של מותרות למפונקים ולא כעניין רציני שחייהם של אנשים תלויים בו?

  29. לזרבוי הגיב:

    עוד מילה – יורדים כאן על אסף הראל כאילו הוא איזה מישהו שעשה מיליונים מאיזה סטארט אפ ועכשיו הוא יושב בקצה האולימפוס וצוחק על כל האמנים האלה שמשחקים בקקי וחושבים שיש להם מה לומר.
    מישהו פה ראה את העונה השניה של מסודרים? במעטה של עוד סדרת דחקות של קשת, ככל שהעונה התקדמה התגלה שם סוס טרויאני לא קטן. הפרקים האחרונים היו סאטירה פוליטית נוקבת ועגומה במיוחד, שכל העונות של ארץ נהדרת גם יחד מתגמדות לעומתה.
    אני לא חושב שמישהו בורגני באמת שבז באמת לאמנות יכול להקדיש שנתיים מהחיים שלו כדי ליצור דבר כזה.

  30. אביטל הגיב:

    לזרבוי, לנצח לא נסכים על דבר?

    אני לא יודעת למה אתה חושב שאסף הראל משחק תפקיד, אני חושבת שהוא בחור מעצבן וטיפש באופן אותנטי לחלוטין, ואם כבר הזכרת את מסודרים, אכן הפרקים האחרונים הוכיחו את הטיפשות, היהירות והניתוק המוחלט שלו מהמציאות כפי שהיא משתקפת גם בדיבור חדיש.
    ואם לשפוט לפי "מחוברות" (ולפי הסרטון העצוב מיוטיוב שמישהו הזכיר לפני כן), גם מירי חנוך היא פלצנית-על ולא העיפרון הכי מחודד בקלמר, וגם זה כנראה אמיתי לגמרי.

    אח, איזו תת רמה של תוכנית. מתי, מתי מבטלים אותה כבר?

  31. dis-c-over הגיב:

    33. אולי זה רק אני, אבל זה הקליפ הכי מפוספס שראיתי בזמן האחרון. וידאו מזעזע לשיר נפלא שפשוט הולך לאיבוד בעודף יצירתיות של הבמאי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *