13 במרץ 2010

עונג שבת: תראו אותנו, הקמנו להקה!

"בכל פעם שאתה אומר 'תתנהג בהתאם לגילך' אני רק שומע 'תהיה עצוב יחד איתי'" (ציוץ נבחר, בהמשך העונג)

הזוכים בכרטיסים להופעה של קרולינה: אידית (שמזמינה דואט של קרולינה עם אלי מגן) ומיכל (ששידכה את קרולינה לעמיר לב). בדקו מייל!
עדיין פתוחות: חלוקת כרטיסים ליו לה טנגו, וחלוקת עותקים מדיסק ההופעה החדש של עמיר לב!


    חבר, אתה חסר

  1. אם מישהו תהה איך, בדיוק, נשמע צלילו הבהיר של לב נשבר, כל מה שהוא היה צריך לעשות הוא להניח בשקט מכשיר הקלטה בחדר השינה שלי ביום ראשון בבוקר, עת התעוררתי, בדקתי מיילים מהמיטה, וגיליתי שמארק לינקוס התאבד. גם עכשיו, צירוף המילים הזה גורם לקרקע להישמט מתחת לצעד הבא שלי. והכי נורא הוא שאין גם מה להגיד. לא יכולנו לראות את זה קורה, וגם אם כן לא יכולנו לעשות כלום. מה לי ולבחור אמריקאי בן ארבעים ומשהו אי שם בארצות הברית, איזה קשר יכול בכלל להיות בינינו מלבד הקרסים שנעצו השירים שלו בחלקים הרכים יותר של הנפש שלי? כשגיליתי שהוא מת כל הקרסים האלו נמשכו בבת אחת. כיף זה לא היה. אז אולי כן יכולתי לראות את זה קורה, ולו רק מפני שהסיבה ששירים רבים שלו נוגעים בי, מרגשים אותי, מעציבים אותי וגורמים לי להתפעם מרוב יופי, היא כי יש בהם תמיד את התערובת הזו של יופי ושבירות. משהו מאוד עדין ורעוע יושב בבסיס כל השירים של Sparklehorse, גם הרועשים שבהם, משהו שמזכיר לי כל הזמן שהחיים לא בטוחים ושלמים ושמחים ומוגנים. כל אחד מאתנו, גם השמחים והשלווים ביותר, הוא אדם סדוק ומצולק, עטוף חומות הגנה ולמוד שריטות וכאבים. המוזיקה של ספארקלהורס תמיד הזכירה לי את זה, והצליחה לגעת תמיד באיזה אור ויופי נשגבים דווקא מפני שהיד של לינקוס נשלחה לאור הזה דרך חרכים וסדקים בקליפה המגנה עלינו, ובמאמץ רב. עבר כמעט שבוע מאז פורסמה התאבדותו ואני עדיין לא מעכל את זה לגמרי. אני עדיין מרגיש כאילו לא איבדתי זר מוחלט, אלא כאילו איבדתי מישהו שהיה קרוב אליי מאוד אבל לא דיברנו כבר שנים. בניגוד להרגלי לפתוח בשיר שמח יחסית ולסיים בשיר מינורי או מלנכולי יחסית, הפעם אפתח ואסיים בשירים שקטים יחסית. לך תבחר שיר אחד. איכשהו, שני השירים שבחרתי (לפתיחה ולסיום של העונג) לא מתאפיינים בצליל המלוכלך והשרוט שאני כל כך אוהב אצל ספארקלהורס, ולא במלוטרונים המדנדנים. מי שעדיין לא מכיר אותו מוזמן להתחיל כרונולוגית, ואולי גם הוא יתאהב עד כלות, כמוני, ב-It's a wonderful life. שיר הנושא מתוכו, "It's a wonderful life", היה ונשאר השיר האהוב עליי של ספארקלהורס. עוד כמה מהפייבוריטס שלי, אם תרצו להתחיל לחפש, הם "Apple bed", "Spirit ditch", "Rainmaker", "Dog door", "The most beautiful widow in town", והרשימה נמשכת ונמשכת, והלב כואב וכואב. אורן ראב כותב יפה יפה על האיש שהלך לאיבוד. [מפ3]
  2. שימו לב למטה משמאל, רשימת הופעות החו"ל הקרובות ששווה לראות חזרה לשכון בבאר השמאלי של העונג – הידד! אם תלחצו שם על הכותרת "ההופעות שחייבים לראות", תגיעו לגוגל קלנדר משובח המתוחזק ע"י אנשי מונוקרייב, ואוסף את כל הופעות החו"ל בישראל בעתיד הקרוב והרחוק. [זהו]

  3. תראו אותנו, הקמנו להקה אדירה!*

  4. האם יש משהו טוב יותר מבת זוג עם טעם מעולה במוזיקה? לא ממש, לא. אני חב לאהובתי את התודה על כך שהכירה לי את Art brut לפני כמה שנים, וגרמה לכך שלא אתעלם אלא ארקוד ואשמח למקרא הידיעה על בואה של הלהקה להופעה בישראל ב-2 באפריל. ווהו! לא מכירים עדיין את ארט ברוט? התחילו מכאן, ובקרוב תקבלו כאן גם מיקסטייפ מקדים להופעה, כדי שלא תבואו לא מוכנים להופעה של הרכב נושך, שנון, כייפי בטירוף, מרגש וארסי לא פחות. [עברית]
  5. שערו בנפשכם ש-H&M היו מגיעים לארץ, אבל בלי הבגדים. או שרדיוהד היו קופצים להופעה, אבל בלי כלי הנגינה. מטופש להחריד, נכון? עכשיו, בלי שום קשר, ראו איזו הודעה פלשה לכלי התקשורת השבוע: הגורילאז סאונד סיסטם מגיעה לארץ!!! אבל, אה, בלי הגורילאז. כלומר, ה-DJ של הגורילאז בא, ויחד איתו גם ה-VJ של הגורילאז בא, אז אפשר להניח שגם ה-BJ וה-JJ של הגורילאז באים לארץ, אבל הגורילאז נשארים בחו"ל. אז בעצם, הגורילאז לא באים בכלל. ה-Roadies שלהם באים. עם מתופף ואמן וידאו. אחלה. [עברית]
  6. [תודה לשיר!] סקופון? עפ"י הפורומים המקושרים והידעניים, האתר הרשמי מארק לנאגן עומד לעבור בישראל להופעה אקוסטית (עם דייב רוסר) בסוף סיבוב ההופעות האקוסטי שלו באירופה. ווהו!!! [אנגלית, שמועות]
  7. [תודה לאביטל] אחד הדברים הכי טובים שקראתי השבוע היו המדריך לכתיבת קומדיה רומנטית. לא רק שכל הכללים שם לגמרי נכונים (מה לעשות, מדובר כמעט בכל המקרים בסרטי נוסחה ותו לא), הכתיבה פשוט אדירה וקורעת מצחוק. איך עדיין לא קיבלנו קומדיה רומנטית נוסחתית ומצליחה בטירוף בעברית? [אנגלית]
  8. עוד רגע ושלושתרבעי עולים יו לה טנגו על הבמה בבארבי (22 ו-23 בחודש), ובינתיים המתופפת המצוינת שלהם בוחרת בוויינט את שירי הלהקה האהובים עליה ומספרת את הסיפורים שמאחוריהם. זה, כמובן, למקרה שפספסתם את מיקסטייפ יו לה טנגו הכביר שערך כאן מורפלקסיס, ואת ההזדמנות לזכות בכרטיס להופעה הזו! [עברית]
  9. מי שלא מכיר עדיין את מארש דונדורמה לא יודע להקת תהלוכות שמחה וישראלית בת 15 איש מהי. ומי שלא מכיר את DJ Neckbreaka לא יודע גד ברוך מיהו. וחבל. ברוך, מפליטי ENDOF והפרברים רפיוג'יז, רקח עכשיו רימיקס מצוין ל"אהלן תיקן" של הדונדורמה, מתוך פרויקט הרימיקסים שלהם. [עברית, סטרים, מפ3]
  10. ליבריסטאן, אחד הבלוגים החביבים עליי בשפה העברית, התעסק רוב חייו הקצרים בענייני תעשיית הספרות, מחשבות על ספרות ופרשנות לתהליכים בעולם הספרות הישראלי והעולמי, אבל בחודשים האחרונים מתעסק בעיקר בספרות עצמה, בתרגומים וכדומה. עכשיו פותח בעל הבלוג, דן בורשטיין, בלוג חדש במקום חדש שיהיה דומה יותר למה ש"ליבריסטאן" היה פעם. כיף! רוני גלבפיש מתארחת עם פוסט מאיר עיניים על הסערה הנוכחית בשוק הספרות הישראלי והצעת החוק שאמורה להועיל לו אך בפועל עשויה להזיק לא פחות. [עברית]
  11. [תודה ליעל] זה נלפא בעיניי. רובין פקנולד מ-Fleet foxes, יחד עם הריוורב האינסופי שלו, מבצע את "On a good day", אחד השירים הכי יפים באלבום החדש של ג'ואנה ניוסם. [טיוב]

  12. תראו אותנו, הקמנו צמד!

  13. קליף חדש ל-She & Him. זואי דשאנל מעולם לא תמיד הייתה כה חיננית. והשיר מקסים ומעלה חיוך ומעורר איזו תחושה משונה של נוסטלגיה למשהו שמעולם לא היה לנו. אבל האם אפשר לבנות קריירה מוזיקלית על חינניות? לא יודע, השירים של וורד ודשאנל עדיין נראים לי כפרויקט מחווה אחד גדול ולא יותר מזה. [וידאו]
  14. אני אוהב את עבודות הסולו המאתגרות של ג'וני גרינווד מרדיוהד, ומי ששמע בקשב רב את הפסקול של "זה ייגמר בדם" יודע לאן מגיעה היצירתיות שלו. עכשיו מסתבר שגרינווד יפסקל גם את העיבוד הקולנועי ל"יער נורווגי" של הארוקי מורקאמי. מסקרן. [אנגלית]
  15. [תודה לאיתי] מה הסיכוי לבנות העתק אמין של בניין הקפיטול מ-22 אלף קלפי משחק, בלי דבק? [טיוב]
  16. אף על פי שמעטים מאוד בין קוראי העונג שותפים לתחושותיי, כבר כמה שנים שאני מרגיש ש-Cursive היא אחת מלהקות הרוק הטובות של העשור. נו, לפעמים צריך להישאר לבד בדעתך. שיר חדש ולא-אלבומי שלהם, "Discovering America", מציג פן פחות אנרגטי ויותר מהורהר (נניח). זה שיר הרבה פחות טוב מהאלבומים האחרונים שלהם, אבל משהו בקול של טים קיישר עדיין מושך אותי פנימה. אם זוהי לכם הפגישה הראשונה עם קורסיב, נסו את "Art is hard" או את "From the hips". [סטרים; טיוב]
  17. ברקרדלבל אפשר לשמוע כמה שירים חדשים של Echo and the bunnymen. לא מצאתי את עצמי נרעש, אבל מצד שני, אף פעם לא הייתי ממעריצי הלהקה. [סטרים, מפ3]
  18. [תודה לשיר] ככל שהטכנולוגיה מתקדמת והאנושות גדלה, נוצרים עוד מקצועות חדשים ומשונים (מתכנן חתונות? מעצב נוף?) אבל הולכים ונעלמים מקצועות ישנים, לפעמים כאלה עם הילה רומנטית או פיוטית. ב-NPR נזכרים בכמה מקצועות שאיבדנו בצד הכביש המהיר. [אנגלית, פיקסלים, אודיו]
  19. קווווווווווווווול. בגוגל בוקס רוצים לארכב אונליין את כל הספרים בעולם, ושיהיה להם בהצלחה עם זה. בינתיים יש להם שם את כל הגליונות של מגזין המוזיקה SPIN מ-1985 ועד (כמעט) היום. מדהים. טל מסינג מוסיף שגליונות העבר של Popular science ניתנים לקריאה אונליין. [אנגלית]
  20. איך היה נשמע "Hey" לו הפיקסיז היו יהודים? [עברית]
  21. עידו שחם מסמן את הלהקה הישראלית לורנה בי כדבר הבא. הכצעקתו? [עברית]
  22. oh my! penguins!
    תראו אותנו, הקמנו להקת פאנק! אנחנו קוראים לה: הפאנקווינים

  23. יעל רגב ממשיכה בסדרת הפוסטים של מאנטארקטיקה, והפעם: עובדות שידעתם ולא ידעתם על היבשת הדרומית. די מדהים, למען האמת. והתמונות אפילו יותר טובות. [עברית]
  24. הייתכן כי אלבום ההופעה החדש של הווייט סטרייפס יהיה אלבום ההופעה הכי טוב של 2010? (של 2009 היה, בלי שום תחרות, נירוונה ברידינג). לפי כמות השעות שביליתי השבוע באייר-גיטאר מול המחשב, יש סיכוי ממש טוב שכן. האזינו לו במלואו ב-NPR ואל תגידו שלא הזהרתי. [סטרים]
  25. נדב לזר חושב שהגזרה הבאה על המוזיקה הישראלית לא קשורה למוזיקה המזרחית או לפלייליסט של גלגלצ, אלא לתקנות הרעש הסביבתי. ואם אתם מרימים גבה, לכו לקרוא ואולי היא תרד. [עברית]
  26. מעריצי מטאליקה בישראל הצליחו להוריד את מחירי הכרטיסים להופעה הצפויה בארץ במאות שקלים. עידו כהן חושב שהכל היה מתוכנן ותפור מראש. [עברית]
  27. האלבום החדש של Liars (שדלף כבר) מעורר עניין עוד לפני ששמעתי שיר שלם מתוכו, ולו רק בגלל שמוזיקאים אחרים מטפלים בו בזמנם החופשי, בשביל דיסק "פרשנויות" שיצורף לאלבום בגירסת הדה-לוקס שלו (בכלל, העטיפה של האלבום פסיכית). דבנדרה בנהארט מבצע שיר אחד, ותום יורק ממקסס שיר אחר? צאו לרקוד על הגבעות. [אנגלית, מפ3]
  28. ערן צור, שמצחיק אותי שכבר אפשר להוסיף לשמו "הוותיק", מוציא אלבום חדש ובוואלה ארגנו ספיישל נאה לכבודו, שגולת הכותרת בו מבחינתי הייתה הכתבה בה מוזיקאים שעבדו איתו בעבר בחרו וסיפרו על שיריו האהובים עליהם. [עברית]
  29. אחרי שלמדנו איך יוצרים כתבת חדשות בטלוויזיה, מגיע השלב הבא: הטריילר הגנרי לסרט אוסקר. אוי, כמה צחקתי!!! [טיוב, לול]
  30. למוזיקה הישראלית יש רומן ארוך שנים עם מוזיקה דרום אמריקאית וספרדית, וגבי טרטקובסקי מתחקה אחריו, ממתי כספי דרך שלמה יידוב ועד בוסה. [ספרדית. כלומר עברית]
  31. כיף: הרכיבו פאזל של עטיפת הניו יורקר. [פלאשי]
  32. [תודה לעידו כהן] לכבוד האוסקר ערך ג'ימי קימל את מפגש מועדון הגברים הנאים, והביא לצורך העניין מלא חברים סלבריטים נאים יותר ונאים פחות. [טיוב]
  33. 13 ספרים מעולים על שימוש בסמים. מעניין לראות כמה מהם הפכו לסרטים. מה זה אומר עלינו? [אנגלית]

  34. תראו אותנו, קמנו על יוצרנו! הסרט טוב מהספר!

  35. מה נהיה? אחרי הסנדוויצ'יה שקוראת לכריכים על שם שירים של וילקו, התגלתה עכשיו פיצריה שכל המנות שלה נקראות על שם שירים של ריאן אדמס. משוגעים. דבר לא ירגיע אותי עכשיו כמו שווארמת "האהבה הישנה" במזללת שלמה ארצי. [אנגלית]
  36. קנדי מ-My morning candy הגיעה למסיבה שלושה חודשים אחרי שהיא נגמרה, אבל זה לא אומר שאי אפשר ליהנות מ-11 (!!!) מיקסטייפי סיכום העשור שלה. [זיפ, מפ3]
  37. זה נראה מגניב: במגזין המוצלח The AV Club הזמינו 25 להקות לבצע 25 קאברים לשירים שאנשי המגזין אוהבים, בתוך חדר עגול במשרדי המערכת שלהם. רשימת 25 הקאברים נבחרה מראש ע"י אנשי המגזין, וכל הקודם זוכה לבחור. נייס. [וידאו, אנגלית]
  38. אני שוקל להחדיר עובד סמוי לטלוויזיה החינוכית הישראלית, אולי כך נוכל להביא ליצירת תכנית ילדים פסיכדלית והיסטרית כמו Yo Gabba Gabba האמריקאית, שמארחת את טובי המוזיקאים לשירי ילדים משונים מאוד. הפעם היו אלה Of Montreal שקפצו לשיר לילדים “Bananas, Rice, Applesauce, Toast!”. [וידאו]
  39. [תודה לשיר] לעזאזל, מה אפשר לעשות כשכל שמות הלהקה הטובים כבר תפוסים! מה עושים כשהשם שבחרת תפוס? ואיך מוצאים שם שאינו תפוס כשיש איזה מיליון מיליונים של עמודי מייספייס? [אנגלית]
  40. למה בארה"ב, סלט יקר יותר מביג מק? [אנגלית]
  41. יאיר יונה מפנק עם שיר סוג-של-חדש של ביל קלהאן. [סטרים, יא קמצן :)]
  42. [תודה לדפנה] בובי מק'פרין מדגים בצורה יצירתית מה כל כך קסום ומיוחד בסולם הפנטטוני, שבני האדם מזהים אותו אוטומטית. מקסים. [טיוב]
  43. דיינג'רמאוס מדווח כי עם או בלי קשר למותו של מארק לינקוס, Dark night of the soul יזכה לראות אור דרך חברת התקליטים EMI, למרות הכסאח שהיה שם עד עכשיו ומנע את יציאת האלבום. [אנגלית]
  44. [תודה לטל כהן-שלו] שממליץ על Folk America, סדרה תיעודית בשלושה חלקים, מבית ה-BBC, על היסטוריית מוזיקת הפולק האמריקאית. מי אם לא ה-BBC יערוך תחקיר איכותי ומקיף. [וידאו]
  45. ממתק העין של השבוע: 20 תמונות מרהיבות עין של ניו יורק ולאס וגאס, מלמעלה, בשעות הערב והלילה. אני מת על העיצוב של בניין קרייזלר (בתמונה). [פיקסלים, אנגלית]
  46. "Oh you (Christmas blue)" הוא שיר חדש ומעט יוצא דופן של LCD Soundsystem מתוך סרט של נוח באומבך (עם בן סטילר) שג'יימס מרפי אחראי לכל הפסקול שלו. [סטרים, מפ3]
  47. [תודה לרונן] תותחים בטטריס? נו, נראה אתכם. [פלאש]
  48. עוד יצירה קטנה דלפה מהסשנים בעין השופט של הקולקטיב: "נקודה פסיק". אכן, יש סימני פיסוק שראוי שיכתבו עליהם שיר, פן יישכחו. אחרי הכל, מה היינו עושים בלי הפסיקודה? [טיוב]
  49. שבוע נוסף במרתון "האלבום ששינה את הדרך בה אני מאזין למוזיקה" בבלוג של אורן ראב, והשבוע כותבים על האלבום ששינה את חייהם מורפלקסיס, המתופף שלו גיא ביבי, אני, והפוסט האהוב עליי בינתיים מהחבורה, של יאיר יונה. [עברית]
  50. חיכינו וחיכינו והנה זה בא – שיר חדש מתוך האלבום החדש של MGMT. רגע לפני שאני לוחץ פליי אני תוהה: האם MGMT עדיין ישמעו מעניינים ב-2010? הצליל הרטרו-עתידני הסוחף שהביאו לחיינו בסוף 2007 עשוי להישמע אנכרוניסטי עכשיו, אחרי שים להקות הספיקו כבר לרכוב על הגל ולחקות את מגמט. רגע אחרי שאני לוחץ פליי אני חושב: המממ. זה בהחלט נשמע כמו מגמט, אבל זה לא מטריף לי את המוח ומקפיץ את האגן ופוקח את העיניים כמו "Time to pretend". אבל זה מעניין. יש מה לחכות לאלבום המלא. [מפ3]
  51. רותקתי השבוע ארוכות לכתבה של הניו יורק טיימס על ועם ג'ואנה ניוסם, כתבה וראיון שמתמקדים בבית של ג'ואנה, בסביבה הגיאוגרפית שלה ובהשפעה של הסביבה הזו על היצירה שלה. בינתיים, האלבום המשולש הגיע לביתי ולא יוצא מהמערכת כמעט בכלל. איזה תענוג. חבל שבישראל נדיר עד בלתי אפשרי למצוא כתבות כל כך נרחבות, מעמיקות ורציניות על אמנים. ומזל שהניורק טיימס הקדישו את הזמן והעמודים לג'ואנה, שבעיניי היא אחת היוצרות הגדולות של תקופתנו. אבל נו, אתם כבר יודעים שאני מאוהב.[אנגלית]
  52. ג'ואנה ניוסם קפצה גם לתכנית של ג'ימי פאלון לבצע גרסה מקוצרת ל-"White as chalk". מרתק לראות בלייב את התפקידים המשונים שדורש העיבוד מהנגנים סביבה, ואת העוויתות המשונות לא פחות בפנים שלה כשהיא שרה. נפלא. [טיוב]
  53. ויל שף הפיק ואוקרביל ריבר ניגנו באלבום החדש של רוקי אריקסון (מי?), והלייבל שמוציא את האלבום, ANTI-, העלה עכשיו סרטון בו שף ואריקסון משוחחים על מוזיקה וכתיבת שירים. תמיד מעניין לראות אינטראקציה בין שני אמנים אדירים. אם תפעילו את אפשרות הכתוביות (CC) שאמורות לתמלל בלייב את השיחה, תצחקו כל הדרך למשרדים של יוטיוב. [טיוב]
  54. בשנים האחרונות, קונור אוברסט לא נוהג להשתמש בכינוי Bright eyes, אבל הפעם יש לו תירוץ לרדת מהעץ: הוצאה מחודשת של EP מ-2004, המשותף לו ול-Neva Dinova, מתוגברת בכמה שירים משותפים חדשים, מחזירה אותו לשם ולרוח המוזיקלית של ברייט אייז, ואיזה כיף גדול זה. אם כבר מדברים על היוצרים הגדולים של תקופתנו. האזינו ל-"Happy accidents" ול-"Poison" בסטריאוגם. [מפ3!]
  55. זה מרתק. בשבוע שעבר ראינו כולנו את הקליפ החדש והמעולה של OK Go, להקה שהשיגה את כל תהילתה בזכות קליפ יצירתי ומבריק אחר לפני כמה שנים. הקליפ הראשון שלה שהצליח הפך ללהיט ויראלי, והופץ בכל עבר כשבלוגרים ומשתמשים אחרים פשוט עשו לו embed והביאו את הקליפ ואת הלהקה לעוד ועוד ועוד גולשים (מיליונים!) ומאזינים פוטנציאליים. עד שחברת EMI, שם חתומה הלהקה, הסתכסה עם יוטיוב. ההסכם בין יוטיוב לגופים כמו חברות תקליטים קובע שיוטיוב משלמת סכום מסוים (זערורי להחריד) על כל צפייה בסרט – אבל רק באתר יוטיוב עצמו, ולא באמבד. אז EMI עשו חישוב כלכלי מיידי נטו, ואמרו אין בעיה, מעכשיו אי אפשר לאמבד סרטים עם תוכן שלנו, אפשר רק לצפות בהם ביוטיוב. כל עוד אנחנו לא מקבלים כסף – אף אחד לא יהנה. כמובן, הם לא טרחו או לא העריכו נכון את הרווח העקיף. OK Go לא הייתה מכניסה כל כך הרבה כסף ל-EMI אלמלא אנשים היו יכולים לאמבד את הסרטונים שלה. כשהסרטון החדש והמדובר עלה, הוא עלה ליוטיוב ללא אפשרות אמבד. דמיאן קולאש, סולן OK Go לא נשאר אדיש, העז, וכתב מאמר דעה חריף בעניין בניו יורק טיימס. אני זוכר מעט מאוד פעמים בהן מוזיקאי יצא בפומבי ובמוצהר נגד מדיניות של חברת התקליטים בה הוא חתום. וגם ניצח בסוף – EMI נכנעה בעקבות המאמר, ופתחה את האמבד לקליפ החדש של הלהקה, שנכון לרגע כתיבת שורות אלו צבר כבר מעל 7 מיליון צפיות. [אנגלית]
  56. הטור האהוב עליי במגזין Paste המעולה הוא Listening to my life, שבמשך זמן רב נכתב על ידי אנדי ויטמן, וכעת, כנראה, כבר לא. מאורה ג'ונסטון כותבת שם השבוע על הרגלי המוזיקה החדשים שלה, עכשיו כשעשתה את המעבר מאספנות מוזיקה פיזית לדיגיטלית. על השינויים הפיזיים והרגשיים שבמעבר הזה, על מה שמרוויחים ומה שמפסידים. טור חובה לכל אספן מוזיקה, בעיניי, ולו רק בזכות המחשבות שהוא מעורר. [אנגלית]

  57. תראו אותנו, הקמנו חומה!

  58. השבוע הזה לא היה פשוט. במשך כמה ימים נדנדה לי תחושת מועקה לא מוסברת, ושום דבר לא הפיג אותה. לא שינה טובה, לא ספר טוב, לא ארוחה טובה או השתרעות נינוחה על הספה עם האהובה. המועקה תמיד חזרה בסוף. הדבר היחיד שהפיג אותה לחלוטין היה – ובשלב זה של חיי אני כבר לא אמור להיות מופתע מזה – הופעה מעולה. לא ברור לי איך חיה מילר [חלל, אבל אני לא אוהב את ההקלטות שם] עדיין לא כוכבים. זו המחשבה שנדנדה לי בראש מהשיר הראשון ועד האחרון. לא היו הרבה שירים, הלהקה עדיין צעירה, עוד לא הוציאה אלבום, קיימת בערך שנתיים והסולן שלה בערך בן 20. אבל המספרים האלה לא משנים, לא משנים בכלל. על הבמה, קוסטה, אודי וסתיו הם בעיניי מקבילה ישראלית של הארקטיק מאנקיז: להקה צעירה עם מרץ וחריפות, עם טקסטים חדים ושנונים, מלאים באבחנות מבריקות מהחיים ("את כנראה היחידה שמפשיטה עם העיניים את עצמה" זה פשוט משפט גדול) ומנקודת מבט שמנתחת היטב את חיי בני העשרים הישראלים אבל לא בעיניים בוגרות ונבונות הרבה יותר מבן העשרים הממוצע (הנה דוגמה אהובה עליי, "עשרים שנה", שמאז התפתחה בעיבוד). המוזיקה שלהם מלאה תחכום ומורכבות אבל בבסיסה היא פופ נגיש מאוד – בדיוק כמו הארקטיק מאנקיז. הבעיה היא שבני הנוער והעשרים בבריטניה נפלו בשבי המאנקיז, וכאן חיה מילר עדיין מופיעים מול 30 איש בלבונטין כל חודש. לקוסטה קפלן יש כריזמה, שפה נהדרת וכישרון שנשפך על רצפת לבונטין (ואיך שהוא מנגן בגיטרה!!!) – לטקסטים, לנגינה ובעיקר ללחנים כובשים. ושלא אתחיל לדבר גם על סתיו ואודי. אני מאוהב, אל תאמינו לי. פשוט תבואו להופעה הבאה שלהם (10 באפריל, לבונטין 7, תל אביב, תרשמו כבר עכשיו ביומן) ותקשיבו. ותקפצו קצת. ואולי גם אתם, בסוף ההופעה, תתפסו את הראש ותגידו איך, איך להקה כזאת לא גוררת אלפי בני 15-25 להופעות? איך זה ש"היא לא רוקדת" (בביצוע החשמלי) הוא לא "I bet you look good on the dancefloor" הישראלי? אה, נו, אני שוב משתפך. 10 באפריל, קבענו? [זהו]
  59. מאז שמעתי אותו לראשונה היה "Gold day" אחד השירים האהובים עליי ביותר של Sparklehorse. שיר שכולו תפילה וחיוך. כבר סיימתי איתו פעם את העונג, לפני שלוש שנים (כמעט במדויק). כמו כל דבר, גם השיר הזה מקבל בראש שלי תפנית ומשמעות אחרת עכשיו, אחרי מותו של לינקוס. כל מה שנותר לי לאחל לנפשו הסוערת, עכשיו כשהיא נחה, הוא ש"כל ימיך יהיו זהובים, ילדי". היה שלום. אזכור אותך. [מפ3]

שתהיה שבת שבוגי, ובהצלחה להפועל יפו!

32 תגובות על “עונג שבת: תראו אותנו, הקמנו להקה!”

  1. סטיבי הגיב:

    1. למה, הו למה, הבלוג של יעל רגב עדיין סובל מבעיית ה"012" הידועה?
    2. לגבי 9 – כל הפורטל הזה חדש. הוא נועד לאסוף כל מיני בלוגרים ולעסוק לעומק בענייני תרבות וחברה (שזה בעצם מה שכתוב בכותרת שלו). שיהיה בהצלחה.
    26. צפיתי שוב בטריילר הגנרי בעקבות האזכור וצחקתי שוב עד מאוד. בקרוב: צפייה בטריילרים אמיתיים עם האודיו של הגנרי.

  2. סטיבי הגיב:

    אה, ועוד משהו: שיין מקגואן הצטרף לטוויטר (!). או ככה זה נראה לפחות.

  3. ערן מחלו הגיב:

    זו טעות, או שהעדפת לשים את מטאליקה על פני פיקסיז בבר הצדדי של הבלוג (הופעות שחייבים לראות? מטאליקה?) ? מר חג'ג', אני מגלה צדדים חדשים באישיותך כל יום! 🙂

  4. כברי הגיב:

    לא נעים, התאבד. לינקוס התאבד., אבל שיר הפתיחה והסיום הם מסגנון קפוצי הגרון הלחשושיים האלה.

    לא אוהבת כלל.

  5. מיכל הגיב:

    מארק לנאגן? ברצינות? די נו, הגוף שלי לא עומד בזה. בכל בוקר אני מתעוררת, נזכרת שארט ברוט באים, מתעלפת, מגרדת את עצמי מהרצפה, קופצת לתקרה וחוזר חלילה. עכשיו גם מארק? אני לא אעמוד בזה. מזה שגורילז סאונדסיסטם באים, זה מוריד את האדרנלין מיד.

  6. אחלה עונג.
    אהבתי את התמונות של ניו-יורק
    אייטם 10 והביצוע של פנולד רובין מפליט פוקסס לשיר של ג'ואנה ניוסום – נהדר. גם כי הוא מוציא עוד יותר יופי מהשיר הזה, וגם כי הוא מדגים איך האלבום המורכב שלה היה יוצא עם גיטרה רגילה – לא בטוח שזה היה עובד על כל האלבום.
    לא רק להקות מבטיחות יש בשיראל. גם זמרת מבטיחה- קבלו את נילי פינק !!
    http://premiumradio.blogspot.com/2010/02/blog-post_6918.html

  7. מאיר הגיב:

    הייתי מוסיף את אופציית ה CC ליוטיוב של ג'ואנה ניוסום.
    אי אפשר להבין מילה מה שהיא שרה , בלי קשר לתשומת הלב שניתנת בעצם, רק לפרצופים שהיא עושה.

  8. Dana הגיב:

    אני לא אוהבת כשאמנים יקרים לליבי שמים קץ לחייהם… משום מה זה כל הזמן קורה. אולי אני צריכה להתחיל לשמוע יותר ליידי גאגא?!

  9. סתיו הגיב:

    חייבת לאמר שמעולם לא שמעתי על ארט ברוט. נכנסתי ליו טיוב . והמסקנות לא נעימות.
    לא נעים להגיד אבל הם חבורה של אוחצ'ות שעושה בריט רוק דיי סטנדרטי.

  10. יעל הגיב:

    אייל, אני חייבת לומר שאני לא מסכימה. הביצוע של ג'ואנה לשיר הזה הוא מדהים, הרבה יותר רגשי מהביצוע של רובין. בכלל, אני מופתעת לשמוע שיר כזה אצל ג'ואנה, שידועה בשירים הארוכים והמורכבים שלה. השיר הזה הוא פשוט שיר פולק קלאסי קצר, והיא עושה את זה בצורה מושלמת. כן, כנראה שגם אני קצת מאוהבת בג'ואנה…

  11. גיאחה הגיב:

    ערן – העדפתי לשים את הפיקסיז, אבל, היי, איפה הם מופיעים בדיוק? אני מעדיף לשים את זה שם כשיהיה לי גם מה לכתוב מתחת לשם הלהקה 🙂

    סתיו – נסי לתת להם עוד צ'אנס. זה נכון שהמוזיקה עצמה לא פורצת דרך, אבל הטקסטים חדים ונהדרים, והכיף גדול.

  12. יאיר הגיב:

    מדי פעם
    כשאני רגוע
    לא בא לי לירות בג'ואנה.
    אני לא אדם רגוע כל כך.

  13. okok4 הגיב:

    האלבום של Liars נחמד מאוד. ואת המדריך לכתיבת קומדיה רומנטית כתב וינס מנסיני מ-filmdrunk, ככל הנראה הבלוגר הכי מצחיק באינטרנט אחרי ברנדון מ-WWTDD.

  14. שיר הגיב:

    מאושר ורשמי – מארק לאנגן, ב-20 במאי, בזאפה בתל אביב: http://www.onewhiskey.com/tourdates.html

  15. נופר הגיב:

    דווקא יש את Yo Gabba Gabba בארץ- בערוץ הופ 🙂

  16. AP הגיב:

    איך מישהו מסוגל להקשיב לג'ואנה ניוסם מרצונו החופשי?

  17. מיס בוז'רסקי הגיב:

    אני לא מכירה את מארק לינוקס, אבל תמיד מעציב לשמוע על התאבדות. צר לי יקירי.

    ובנימה יותר משמחת – הכרטיסים לארט ברוט כבר נקנו – הידד!

    המדריך לכתיבת רומן רומנטי וטריילר האוסקר היו הילאריים.

    אני לא מכירה גם את cursive אבל הדוגמיות ששמת נשמעו אחלה.

    הפאזל של הניו יורק כיפי. ותמונות הלילה של ניו יורק ולאס וגאס מהממות.

    לגבי העשירי באפריל – קעבנו לגמרי!

    תודה כרגיל על עונג מענג.

  18. גיאחה, הפיקסיז מופיעים בגני התערוכה, כמוהם ג הפרודיג'י והכביכול גורילז… הכל חלק מתוכנית העל של שוקי וייס. אולי הגיע הזמן שאני אעשה איזה פוסט שלם על הופעות 2010 ועל לוטו ביטולים. מה אתה חושב?

  19. ג'יימס הגיב:

    אחלה עונג! שתהיה שבת שבוגי ואחריו – בצעדי ענק – שבוע שבוגי ומשובח.

  20. גיאחה הגיב:

    עידו – אני בעד, פרסם ולנקר. לא ראיתי פרסום רשמי לגבי גני התערוכה, אף כי זה גם הניחוש שלי. ככל הידוע לי, עדיין מוכרים כרטיסים בלי מקום הופעה רשמי.

    AP – כמו ששומעים כל מוזיקה אחרת שמותחת את הגבולות – עם ראש פתוח.

  21. גלעד הגיב:

    לכל האוהדים, כרטיסים למשחק הכדורסל השבוע
    של הפועל יפו נגד מכבי תל כביר ניתן להשיג
    במשרד האגודה. הנחות יינתנו לקוראי הבלוג.
    יאללה הפועל "בנשמה" יפו.

  22. פלונטר הגיב:

    המיקום של ההופעה של הפיקסיז כבר פורסם בכמה מקומות, וגם מופיע באתר הרשמי של הלהקה: http://www.pixiesmusic.com/live_09.php

  23. נועה הגיב:

    כתבת כ"כ יפה על מארק לינקוס ז"ל, גם לי נשבר הלב כששמעתי..
    אני שמחה לשמוע שלפחות יש סיכוי לשמוע עדיין חומר חדש שלו בקרוב.
    מאוד מזכיר לי את מקרה אליוט סמית'..
    "i'm already somebody's baby"

  24. נמרוד הגיב:

    הגורילז סאונד סיסטם יכולים מקסימום להיות אות הסיום לפסטיבל כזה, באותו כרטיס (משהו כמו הסט של אל סי די סאונדסיסטם בשנה שעברה). ואיך זה שלאנגן מופיע באותו יום עם Xiu Xiu? אין חפיפה של 100% בין הקהל, אבל גם ככה מדובר בקהל קטן מכדי שיהיה אפשר לפצל אותו לשניים.

  25. נעמה הגיב:

    וואו, גיא… תודה רבה ועצובה על Sparklehorse;
    It's a Wonderful Life יפהפה כל-כך. מזמן לא פגשתי במוסיקה שהזיזה אותי.
    איזה מוזר ונורא זה, שהתאבד שבוע לפני שנהיינו חברים..

  26. לזרבוי הגיב:

    בהמשך לנעמה – הקטע של "התאבד שבוע לפני שנהיינו חברים" לקח אותי אחורה לגיל העשרה.
    אני זוכר את הרגע הזה שבו זיפזפתי בטלוויזיה ופתאום נעצרתי על שיר ב-MTV. הכרתי את הלהקה, פשוט זכרתי שהם סתם עושים רעש מעצבן ומתלהב, אבל פתאום שמעתי שם משהו אחר. השיר הסתיים, ולהפתעתי מיד שמו עוד קליפ של אותה הלהקה. להפתעתי גם הוא דיבר אלי. עוד שיר ועוד שיר, וכולם תפסו אותי, ורק לא הבנתי לכבוד מה עושים מרתון של הלהקה הזו. ואז הגיעה ההודעה – קורט קוביין התאבד, מרתון נירוונה לזיכרו.

    בתוך מעריץ ביטלס מילדות, שבהמשך גילה את the doors ואז באיחור קל את נירוונה, האחים שלי נהגו לצחוק עלי שמישהו צריך למות כדי שאני אוהב אותו. כשגיליתי את כוורת קצת לאחר מכן, מאוד רווח לי לגלות שכל חברי הלהקה עדיין בין החיים.

  27. מורן הגיב:

    26- עיין ערך החמישיה הקאמרית

  28. AP הגיב:

    גיאחה: נראה לי שהתכוונת לרשום "עצבים", ובמקום זה רשמת "גבולות". טעות מובנת, במקרה של ניוסם.

  29. JackInBox הגיב:

    גיא – הפיקסיז מופיעים בגני התערוכה באופן רשמי, זה גם נמצא באתר שלהם:
    http://www.pixiesmusic.com/live_09.php

    עכשיו נגמרו התירוצים 🙂

  30. מאיה הגיב:

    וואו, הקליפ של בובי מקפארין עשה לי את היום 🙂
    תודה

  31. naamathecohen הגיב:

    עושה לי נעים לסיים את היום עם Sparklehorse.
    נעים ועצוב..
    גם אני אזכור.

  32. oren הגיב:

    אמנם אני מפיק המופע… אבל אייטם 4 רמה נמוכה בשבילך גיאחה יקר.
    המשך יבוא.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *