11 באוקטובר 2008

עונג שבת: סתיו, סתיו, סתיו

"אני לא רוצה להכפיש ציבור שלם, אבל לפעמים עיתונאי מוזיקה נוטים לצרות אופקים ולשמרנות" – כך נשמע אהד פישוף כשהוא צודק

  1. בלי קשר לנטייה פוליטית, מי שאמר ששום דבר טוב לא יצא מהמזרח התיכון, ובטח שלא יהיה שם שקט, סתם לא מבין. במוזיקה, אני מתכוון. או בגיאוגרפיה, כי המזרח התיכון הוא בכלל לא כאן, הוא באוסטרליה. בקווינסלנד, ליתר דיוק. אל תנערו את ראשכם, קראתם נכון. שם פועלת הלהקה The Middle East, שבראשות שני אחים מוכשרים (ששם המשפחה שלהם הוא אירלנד, אם המפה שלנו לא מבולגנת מספיק), הצליחה לכשף אותי כבר בהאזנה הראשונה לאלבומה היחיד, The recordings of the middle east (שניתן לרכישה במייספייס שלהם תמורת 20 דולר אוסטרלי, שזה ממש מעט). מסיבה לא ברורה אפשר למצוא בחלל שלהם רק שני שירים להאזנה, אבל האלבום השלם פשוט נפלא, רך ומשובח, והולם במיוחד ימי סתיו אמיתיים כמו אלה שנפרשים סביבנו עכשיו עם אוויר נקי וצלול שאפשר לראות בו למרחקים. זה בדיוק הזמן לרכוש עותק מהאלבום הנפלא הזה ולשמור אותו לרגעים בהם מושכים את השרוולים מעל האצבעות, חובקים כוס משקה חם ובוהים מהחלון החוצה. זו אולי קלישאה אבל בחיי שמדובר בפעילות מענגת. קחו נשימה עמוקה, מלאת סבלנות, והאזינו ל-"Blood", עוד משהו שלא חסר במזרח התיכון. האמת היא שההשפעה האמיתית מגיעה כששומעים כמה שירים מהאלבום ברצף, והגוף נרגע. [מפ3]
  2. אחרי הביטול הידוע לשמצה, דפש מוד מפצים ומגיעים לפתוח את סיבוב ההופעות העולמי שלהם אצלנו, ב-10 במאי 2009, באיצטדיון רמת גן. הודעות התפרסמו בכל מקום אבל הלינק שלי הולך לסינמסקופ, שהיה הראשון שהסב את תשומת לבי לכך שזה פורסם רשמית (ותודה לך, מודיע אנונימי, על הטיפ מבעוד מועד!). בהנחה שלא תהיה מלחמה, כמובן, הדפשים יגיעו הנה חודש אחרי הוצאת האלבום החדש שלהם, כלומר בוערים ולוהטים. מי שיזמין כרטיס עד דצמבר יוכל לקנות אותו ב-300 ש"ח. יאי! [עברית]
  3. נדב מאטמי אוזניים מציע את מדריך הפסטיבליסט לגלקסיה, או לפחות לחופש סוכות הקרוב. הוא סוקר וממליץ על אינדינגב, פסטיבל הגיטרה, בראשית ואירוע ארטישוק. עוד המלצות על פסטיבלים, בהמשך העונג. [עברית]
  4. בנות, שימו משהו חדש גופכן היפה: Threadless מציעה מבצע לבנות בלבד, כל החולצות ב-12$. קנייה דרך הלינק תפנק אותי בנקודות קרדיט בחנות, אז זה משתלם גם לכן וגם לי (וברור שאקנה בנקודות חולצה לחברה שלי, הרי זה מבצע לבנות בלבד). [אנגלית]

  5. תצלום: רון אלמוג

  6. יום כיפור היה כאן והלך, ומדורי התרבות הכינו את עצמם לאופניים בכבישים ולווידיאומטים ריקים עם שלל ספיישלים ורשימות שמיועדים ליום כיפור אבל שימושיים גם בכל יום פנוי אחר שנקרה בדרככם. כאן בעונג שיסינו שני שירים של לאונרד כהן זה בזה, בעוד וויינט ומומה הפליאו להעלות את אותו הספיישל בדיוק רק עם שירים אחרים (ואפילו מצחיק יותר – במומה הופקד למשימה אחי הגדול עמרי, בעוד אני הצטרפתי לתימורה למדור המקביל בוויינט. מיותר לציין שהאח הגדול קרע לי את הצורה הפעם). בוואלה מכירים נפש בהמתם ויודעים שכולנו מתחילים ביום כיפור ספרים ולעיתים רחוקות מסיימים אותם. אז הם מציעים פרקים מלאים לקריאה מתוך אהבה אסורה בפטרבורג של מישקה בן-דוד, ניפגש באמצע הדרך של יובל בן-עמי, ספטמבר בשיראז של דליה סופר, במדבר מלון אורחים של גילית חומסקי וברזל של ערן בר-גיל. אני מבחין בדפוס מסוים בשמות המשפחה של הסופרים הזכרים. דרור עמיר ממליץ בוויינט על סרטים טובים עד מעולים שאפשר וכדאי למצוא בספריות הווידאו, מירב קריסטל ממליצה על סדרות ששווה להוריד (יפה שכבר אומרים את זה בריש גלי). בעכבר העיר מפנקים עם המוני המלצות להשלמות תרבותיות, מספרים ועד סדרות אינטרנט. ענת רונקו אספה את סצינות הסליחה הכי טובות בקולנוע (אחלה רעיון!), סנונית ליס ממליצה על הפסקולים הכי טובים, ופיני אסקל מנענע מציע אסופת סרטים מותאמת אישית לכל צרכן (וכוללת ספויילר אכזרי לבודדים מכם שעדיין לא צפו ב"שבעה חטאים", אז זהירות). [עברית]
  7. ובמוצאי שבת – חוזה גונזלס בבארבי! מלבד העובדה שיהיה זה כנראה מפגש פסגה של רוב בלוגרי המוזיקה הישראליים ובני ביתם, מדובר פשוט בהופעה שאמורה להיות מצוינת. רנן מהצוות של מונוקרייב (שמביאים ארצה את חוזה) מציע תחת הכותרת המבריקה "חוזה, מדינת היהודים" ספיישל גונזלס בסיטימיול שכולל גם האזנה לספיישלים שערכו נדב רביד ב"הקצה" וברק חיימוביץ' בקול הקמפוס, ועוד שירים מובחרים ונבחרים משני אלבומיו ומהאירוח שלו אצל זירו 7. ליהיא לסלו מראיינת את חוזה, אולי הראיון המוצלח ביותר מרצף הראיונות שנערכו איתו בארץ לקראת ההופעה. ופרנק זעתר הגדול ערך וידאו קצר ומקסים שתיעד את מסעם של חבורת מתנדבים בהפצת השמועה המונוקרייבית והגונזלסית במרכז תל אביב. ניפגש בבארבי? אני אהיה זה ש… אה… לא יודע. יהיה בהופעה או משהו. [עברית; וימאו]
  8. פספסתי בראש השנה, אבל גם קיוב סיכמו את השנה העברית ולמרות הנטייה האלטרנטיבית של האתר, מפתיע לגלות שמעל פג אדיר, לוקאץ' ודנה גרובר, גם אצלם לוקחת את תואר אלבום השנה עלמה זהר. קיוב הגדילו לעשות וגם סיכמו את השנה הישראלית השרה באנגלית, ושם מחזיקים בתואר הנכסף דווקא איטליז, שאותי משעממים עד לזרא. אבל כל אחד והטעם הקלוקל שלו. מיטיבי לכת בסצינת האינדי הישראלית ישמחו לנסות את מזלם במבחן סוף השנה. [עברית]
  9. [תודה לניר] למרות הביקורות הקוטלות, הנה קטע וידאו מההופעה של Air בזאפה. [וידאו]

  10. בתמונה: לא התסריטאי של "שבוע סוף"

  11. פרס נובל לספרות לא הוענק השנה לעמוס עוז, כפי שחלק מהאנליטיקאים חזו, אלא לסופר הצרפתי ז'אן מארי גוסטב לה קלזיו אלוהים אני מקווה שכתבתי את זה נכון. מזל טוב! [אנגלית]
  12. כבודו של פרס נובל במקומו מונח (בדרך כל על המדף), אבל האח החורג והממזרי של הפרס הידוע מעניין אותי הרבה יותר. מדי שנה מוענקים פרסי איג-נובל למחקרים אמיתיים לחלוטין, בעלי התועלת הנמוכה ביותר למין האנושי, לעיתים קרובות תועלת אפסית ממש. או כפי שמנסחת זאת ועדת הפרס, "הישגים שקודם גורמים לאנשים לצחוק, ואז גורמים להם לחשוב". כמי שזוגתו עוסקת במדעים מדויקים, אני יכול לספר לכם שגם מדענים שנראים רציניים אוהבים להשתטות בכל אפשרות שרק ניתנת להם, והאיג-נובל היא ההזדמנות הטובה מכולן. בין הזוכים של 2008 אפשר למצוא מחקר על שימוש בקוקה-קולה כקוטל זרע, המצאה לשינוי אלקטרוני בצליל שעושה תפוצ'יפס כשאוכלים אותו (כדי שיישמע פריך יותר!), מדענים שמדדו את מידת הנזק שמסב ארמדיל חי לאתר חפירה ארכיאולוגי, וכמובן – פרס איג-נובל לשלום לוועדת האתיקה הפדרלית של שווייץ בנושאים טכנולוגיים לא-אנושיים, על אימוץ העיקרון החוקי לפיו לצמחים יש כבוד. ויש גם זוכים ישראליים! זיו כרמון ודן אריאלי (שבקורות החיים שלו רשם את "שיכנעתי את סומי להינשא לי" תחת הכותרת "הישגים אישיים") השתתפו במחקר שמוכיח שתרופות דמה יקרות יעילות יותר מתרופות דמה זולות. יש כבוד. [אנגלית]
  13. Keane להקה לא מזיקה בהכרח, תפסה זווית לא מחמיאה באלבום החדש. פופי יותר, מאולץ יותר, אבל בטח יש אנשים שיאהבו את זה. כל האלבום כולו, כולל קומנטרי של חברי הלהקה על גבי חלק מהשירים, ניתן להאזנה חינמית בלאסט.פם. [סטרים]
  14. שימו אוזן על …like foxes האוסטרליים. הם עדיין ממש קטנטנים (פחות מאלף האזנות לכל שיר במייספייס), אבל תאמינו לי, יש כאן יהלום לא מלוטש. [חלל]
  15. אייטם על פול מקרטני (שלא קשור להופעה בישראל, נשבע לכם)! מדהים. החיפושון החביב מוציא אלבום חדש עם הרכב שנקרא The Fireman, והשיר החדש מתוכו אשכרה לא רע. תנו האזנה (חוקית!) ל-"Nothing too much just out of sight". [מפ3]

  16. הצ'רצ'ילים, שילוב מופלא בין רוקרים וחנונים

  17. במוסף גלריה של הארץ ליום הכיפורים ערכו ספיישל "הנשכחים", ובו מנו וסקרו סדרות טלוויזיה, תופעות מוזיקליות ואמנותיות אחרות שנשכחו מלב, וחבל. בן שלו יצא לחפש את שחקני החיזוק הזרים של להקות הקצב הישראליות, שנשארו אלמונים על אף השפעתם הגדולה על הרוק הישראלי לדורותיו. מסטן סולומון ורוב האקסלי ועד דייב ואטס ואייב אורצ'ובר, שסיפורו סופר בהרחבה ב"זה מסתובב" של ערן דינר, שגם הוא מרואיין לכתבה. [עברית]
  18. [תודה לקסטה] רוצים פונט אנגלי בכתב ידכם? אין שום בעיה, זה קל ומהיר משחשבתם. פשוט הדפיסו שני דפים מאתר Your Fonts, מלאו אותם באותיות הדרושות, סרקו והעלו לאתר. טה-דה! פונט משלכם יוגש לכם להורדה מיידית. חינם. [אנגלית]
  19. ולכבוד סוכות מה נבנה? סוכה? מה פתאום, נלך לפסטיבל! בסוכות יש לא מעט פסטיבלים ברחבי הארץ, החל מפסטיבל כדורים פורחים בדרום וכלה בפסטיבל עכו בצפון. אבל שני האירועים שאותי הכי מעניינים (מלבד אינדינגב, שמתרחש מיד לאחר חול המועד) הם פסטיבל הסרטים בחיפה (14-21 בחודש) ומקבילו הגיקי והמשוחרר, פסטיבל אייקון בסינמטק בתל אביב (14-18 בחודש). אינשאללה, אם אספיק אבקר בשניהם.
    התכנית של פסטיבל חיפה נראית נהדר, וכבר הקפתי בעיגולים אדומים לא מעט סרטים. אפשר להמר בביטחון רב שיהיה מלא ונפלא, ומחוץ לאולמות אפשר למצוא גם הקרנות פתוחות של סרטים ישראליים מדי ערב בגן האם (כולל חדשים כמו איים אבודים), הופעות ברחבת האודיטוריום (כולל את ליאור נרקיס, חובב קולנוע זר ידוע) וההפנינג הקבוע בחורשה שליד האודיטוריום. אם אתם יודעים באיזה ימים תבקרו בחיפה, אפשר להזמין כרטיסים אונליין.
    ומה מציע לנו השנה פסטיבל אייקון למד"ב, פנטזיה ומשחקי תפקידים? ובכן, אה, מד"ב, פנטזיה, וגם משחקי תפקידים. ביתר פירוט, תוכלו למצוא שם בין השאר הקרנות סרטים של מארק קארו (שגם יתארח) ופרנק דרבונט, תחרות סרטים קצרים, סדנאות על קומיקס ואנימציה, הקרנה חגיגית לפרק האחרון בעונה 4 של באטלסטאר גלקטיקה המופתית, ושלל הרצאות בנושאים מגוונים, מביולוגיה, פיזיקה ואסטרונומיה, ועד השפעת ניסויי חשיבה על ז'אנר המד"ב, והזהות המגדרית של סייבורגים (נשבע לכם). באופן אישי, אותי מעניינות בפסטיבל הזה בעיקר ההרצאות המיוחדות, שעוסקות לרוב בנושאים שאי אפשר לשמוע כמעט בשום מקום אחר. מי מכם בא ולאיזה פסטיבל? [עברית]
  20. ולכבוד פסטיבל אייקון הבא עלינו לטובה החליטו מייסדי חוברת המד"ב והפנטזיה הקלאסית פנטזיה 2000 להדפיס גיליון חדש, הראשון מזה 23 שנה (!!!). בועז כהן עם הפרטים והנוסטלגיה. [עברית]
  21. [תודה ליעל רגב] שמש שמש עורכת רטרוספקטיבה מרשימה במיוחד לשלום גד, אחיו הגדול של אביב גדג' מאלג'יר ויוצר מרתק בפני עצמו (או מוריסי הישראלי, אם רוצים). שימו לב שיש עוד שלושה הודעות למטה, שהן ההמשך של אותו פרויקט. [עברית]
  22. [תודה לניצן] שמספר לי על פוסט מפרגן למעצב הכרזות הישראלי אליעזר וייסהוף [בית], שאתם מכירים יותר איורים שלו משנדמה לכם. על הדרך פתח לי ניצן את השער לאתר הנפלא grain edit, שריאיין לא מעט ממעצבי הפוסטרים האהובים עליי. [אנגלית, פיקסלים]

  23. נעם רותם, מתוך פוסטר להופעה

  24. [תודה ליעל רגב] שחר אבן-דר מאנדל כותב מהלב ומהשכל על האלבום המשובח עזרה בדרך של נעם רותם, כחלק מפרויקט שבוחן את המתח וההשפעה ההדדית שבין החיים לספרות (במקרה הזה, שירה או פזמונאות). [עברית]
  25. יש לכם ילדים, אבל נשבר לכם לשמוע שוב ושוב את "מאה שירים ראשונים"? היעזרו ב-Kids Rock, אוסף פיקטיבי של אמני מיינסטרים מצליחים כמו קולדפליי, פרל ג'ם, ניקלבק, אלאניס מוריסט ורבים אחרים, ששרים שירי ילדים מוכרים. במילים אחרות, הסרטון הזה ממש ממש מצחיק. [טיוב]
  26. [תודה לערן] נמאס כבר מגיטאר הירו, הנה התשובה היהודיתשופר הירו! [פלעש]
  27. בניו יורק מגזין מראיינים את ארט ספיגלמן, שערך את מגזין הקומיקס Raw אבל הפך לאגדת קומיקס רק אחרי ש-Maus שלו זכה בפרס פוליצר. [אנגלית]
  28. האם איבדתם את רשימת המיקסטייפ הטובה ביותר בחייכם כש-Muxtape נסגרה באחת? לא נורא, עכשיו תוכלו לשחזר אותה. בלי המוזיקה אמנם, אבל לפחות תקבלו את הרשימה. [אנגלית]
  29. מטאדור מוציאים אלבום הופעה של לו ריד מבצע את האלבום Berlin, ובאתר שלהם אפשר לצפות בו מבצע יחד עם אנטוני את "Caroline says, pt. II". [וידאו]
  30. בליל הכיפורים הייתי לבד. הרחובות דממו עמוק מכל לילה אחר, השמיכה נמשכה לכפות הרגליים, מעל לגבות, היה קר בגליל, היה בודד. כאבו לי דברים. אחרי שבועות ארוכים בהם הייתי כמעט כל הזמן במחיצת האהובה, מצאתי את עצמי שוב לבד בבית ההורים. חושך. קר. לבד. האצבעות נשלחו מעצמן לערימת הדיסקים למרגלות המערכת, ופתחו חלון עטוי קרח. לא שיערתי באותו הרגע שהידיים שלי יודעות טוב ממני, ושהאלבום המפעים והמופנם הזה הוא בבואה מוזיקלית מושלמת של הלילה הזה. For Emma, forever ago הוקלט בשיא החורף בקצה הצפוני מערבי של וויסקונסין, מדינה ריקה וקרה ומשעממת להחריד בצפון מזרח ארה"ב, צמוד לקנדה. מדינה של שלג ויערות, של 91% תושבים לבנים. ג'סטין ורנון מכיר את התחושה שבבהייה בודדה דרך חלון קר, אבל בדיוק כמו שבלב המדינה הקפואה והדוממת הזו נערך מדי שנה פסטיבל המוזיקה הגדול ביותר בעולם (Summerfest), כך עמוק עמוק מאחורי הפנים המזוקנות והאטומות של ורנון פועמת מכונה חמה שמפיקה תיבות נגינה. לבד לבד, ורנון כתב, הלחין, ניגן, הקליט, עיבד, הפיק ומיקסס תשע תיבות נגינה כאלה לאלבום הבכורה שלו תחת הכינוי Bon Iver, שיבוש של המילים "חורף טוב" בצרפתית. בקרוב אני עובר בית. אני שונא את החורף, ואני עומד להעביר אותו בבית חדש ועדיין זר, ואני צריך שהחורף הזה יהיה טוב, אני לא מוכן שהוא יהיה אחר. למזלי, האהובה תהיה איתי שם, לחבק ולחמם ולהאיר את היום והלילה. אבל לרגעים הקטנים שבהם ארגיש לבד, לסדקים הקטנים ביום שדרכם חומקים פחדים וספקות ובדידות וקור, אחזיק את האלבום המושלם הזה במגירה קטנה מתחת למערכת, עם הכיתוב "לפתוח במקרה שהתנור מתקלקל". אפשר להחזיק ביד ולחבק שירים כמו "Flume", שמתחילים במשפט שביר ורוטט כמו "I am my mother's only one. that's enough", את "Skinny love" שהושמע כאן בעבר כשיר סיום (תודה, מתן) ופותח את הלב כמו מניפה, או את "Blindsided" שממיס אצלי שלגים של שנים. כשרכשתי את האלבום מהחנות של הלייבל, התלבטתי קשות אם לרכוש דיסק או תקליט. אלבומים שקטים וקרובים ללב אני אוהב מאוד להחזיק בוויניל. בסוף בחרתי בדיסק, אבל עכשיו אני חושב במלוא הרצינות לרכוש גם את הוויניל. הוא באמת יעשה לי את החורף. [מפ3. האזינו גם לגרסאות שונות ויפות לא פחות בסשן של מייספייס]
  31. [תודה לאביטל] אביטל להב ונטע אקשטיין אספו את שבע התרמיות הגדולות בתולדות המדע. לא כולל דיאט קולה. [עברית]
  32. שמונה אלבומים שיעזרו לכם להתגבר על פרידה, שבעצם רק יגרמו לכם לרצות למות אפילו יותר. אבל אחלה המלצות, באופן כללי. [אנגלית]
  33. [תודה ליותם] הקליפ הכי מצחיק שראיתי השנה הוא בלי כל ספק הפרשנות המילולית ל-"Take on me" הקלאסי של –A-ha. עד שלא ראיתם לא תבינו כמה זה מצחיק. [טיוב]
  34. קליפ השבוע הוא ללא כל ספק "Mutiny, I promise you" של הניו פורנוגרפרז. לא רק שלא הפסקתי לצחוק משמחה לכל אורך הקליפ, זה גם שיר נהדר. [טיוב]
  35. יעל מאירי, שמלבד היותה צלמת המוזיקה הטובה והחשובה בארץ היא גם מיקסטייפאית בחסד, משחררת לפליקר שלה עוד מיקסטייפ להורדה. הפעם אין טראקליסט, תצטרכו פשוט לסמוך עליה. את שאר המיקסטייפים המשובחים שלה אפשר למצוא פה. [פליקר, ראפידשייר]
  36. קורט ואגנר, היוצר הנפלא שסביבו רוחשת הלהקה המוקפדת והמאופקת Lambchop, מתראיין לפיצ'פורק. [אנגלית]
  37. אחרי שיר החיזור הנפלא למג וייט, דולף לרשת שיר נוסף מהאלבום החדש של ריי למונטיין בעל קול היין החרוך (מה זה יין חרוך, בעצם? איזו מין מטאפורה לא טעימה). הפתיחה של "You are the best thing" מפתיעה, אבל כשנכנסים לשיר ומגיעים לזמרות הרקע שכמו יצאו משיר של ארית'ה פרנקלין, נזכרים ש-Soul היה שם כל הזמן, אצל למונטיין. גם כשהוא פרט ברכות על גיטרה אקוסטית בלבד, הוא שר כאילו כרגע סיים סטאז' אצל אוטיס רדינג. אני מרוצה. [מפ3]
  38. כ-15 שנה אחרי שהגראנג' שם את סצינת המוזיקה בסיאטל על הבמה, אפשר היה לחשוב שהסצינה בעיר תקרוס לתוך עצמה ותיכנס לתרדמת של שנים רבות. הו, כמה כיף לטעות. העיר שוקקת חיים מוזיקליים מכל קצוות הסקאלה, והסיאטל וויקלי נותן להורדה חוקית שירים מ-64 הלהקות המקומיות שיופיעו בפסטיבל Reverb. [אנגלית, זיפים לפי מועדוני הופעות]

  39. אל תעשה

  40. הבחור הנחמד מהבלוג המוצלח My old Kentucky blog הולך להרבה, הרבה מאוד, המון הופעות. אחרי מאות כאלו הוא ניסח את עשרת הדברות להתנהגות נאותה בהופעות, ואותן הוא מפרסם בהמשכים. אחרי לא תקיא (אלמנטרי), לא תפליץ, לא תעשן (וכוס אמא שלכם אם אתם מאלה שמדליקים סיגריה במועדון סגור, כוס אמא שלכם), לא תצלם תמונות מחורבנות בסלולרי, תגיע בזמן (אמן!!!), לא תבקש שירים (אני דווקא אוהב שעושים את זה, אם לא מנדנדים), כבד את המרחב האישי של אחרים, ולא תשיר בקול רם, מגיע אחד הסעיפים הכי חשובים: לא תדבר. הכוונה היא לא לשתוק בדממה כל המופע, אלא לא לפתח שיחות כל כך רועשות וממושכות שהמופע הופך לרעש רקע, ואתם הופכים למטרד אמיתי עבור אלה שסביבכם. בשביל לדבר הולכים לפאב, לבית קפה, הביתה, לספסל ברחוב. בהופעה באים לשמוע מוזיקה, כמו הכלל ההגיוני שאומר שאם אתם כותבים את הסמס השלישי ברצף כדאי שפשוט תרימו טלפון, אז אם יש לכם משהו לומר בהופעה והוא ארוך משלושה משפטים, פשוט צאו החוצה. לא שילמתי כסף כדי לשמוע אתכם מדברים. יש רעיונות לדיבר נוסף? [אנגלית]
  41. Weezer עדיין מנסים לחפות על כמה שהאלבום האחרון שלהם היה מעפן בעזרת גימיקים לרוב. האחרון שבהם הוא שבירת כמה שיאי עולם במהלך צילומי הקליפ של "Troublemaker". בין הנשברים: הכי הרבה אנשים בקרב עוגות, להקת האייר-גיטאר הגדולה בעולם ועוד שטויות. חמוד, אין ספק, אבל לא מספיק. [אנגלית]
  42. Rogue Wave הם הבאים בתור אחרי Bon Iver בסדרת Transmissions של מייספייס מיוזיק. זה אומר שבקליק אחד אפשר לשמוע סשן מיוחד שלהם וגם להוריד אותו למחשב. ומה עם העונג סשן שהבטחתי? הוא כבר נערך והוקלט, ויעלה בהמשך השבוע אחרי שנגמור למקסס את האודיו (תודה, איל שינדלר!) ולערוך את הווידאו (תודה, בנימין אסתרליס!). כפיצוי, יעלו החודש שני סשנים בעונג (!), אם לא שלושה (!!!). אמשיך לעדכן אתכם בנעשה. [חלל]
  43. [תודה ליותם] לפעמים זה אדום, לפעמים זה כחול. [וזהו]
  44. ליקה לי ואמן השבוע שלנו Bon Iver מבצעים ביחד את "Dance dance dance" של לי? אין זה חלום אם כי מציאות מתוקה! [טיוב]
  45. Blitzen Trapper הנפלאים מתראיינים לבלוג Aquarium Drnukard. [אנגלית]
  46. סשן אקוסטי של יעל נעים להורדה. [מפ3]
  47. סיגור רוס הזמינו את גולשי האתר שלהם להציג שאלות ל-Flood, מפיק האלבום האחרון של הלהקה, ופרסמו את תשובותיו. אחלה דרך לנהל ראיון. בלי כלי תקשורת, ממקור ראשון. [אנגלית]

  48. גאון עכשווי. ג'ים ג'יימס מתוך "אני לא שם"

  49. ככל שעובר הזמן, מעמיקה אצלי ההבנה ש-My Morning Jacket היא להקה נפלאה ושג'ים ג'יימס העומד בראשה הוא אמן מעולה שיישאר באוזניים שלי עוד שנים רבות (וקשה לי מאוד לחכות לאלבום הסולו שלו, שבטוח יגיע). הוא גם מפיק מוכשר, והפיק את אלבומי הלהקה. מי שעדיין צריך הוכחה מוזמן להאזין לג'יימס מבצע את "Steam engine" לבד לבד עם גיטרה עבור הרולינג סטון. בינתיים, שיהיה בריא. [טיוב, מפ3]
  50. ובינתיים, חבר טוב של ג'ים ג'יימס ומוכשר לא פחות ממנו (אם לא הרבה יותר), M. Ward, לא מפסיק לעבוד לרגע. לפייסט מגזין הוא מספר על תכניותיו הקרובות, שכוללות אלבום נוסף לשיתוף הפעולה המוצלח She & Him עם זואי דשאנל, אלבום סולו נוסף בפברואר (הידד! האחרון שלו היה לא פחות ממופלא, ופברואר נראה פתאום הרבה פחות רחוק), ומתישהו בשלוש השנים הקרובות נקבל סוף סוף אלבום משותף לו ולשני חבריו הטובים, ג'ים ג'יימס הנ"ל ואחד, קונור אוברסט. [אנגלית]
  51. [תודה לעמרי] שניסח זאת היטב: כן, זה שפוי. [עברית]
  52. הקלטתם סינגל, ומתחשק לכם למכור אותו גם בוויניל 7 אינטש כמו פעם? אתר גרוב-או-מאטיק מתחייב להדפיס לכם בן לילה תקליטונים ולשלוח אותם אליכם. זה יעלה לכם 45$ לכל אחד משני העותקים הראשונים, ו-25$ לכל תקליטון נוסף, עד חמישה. לא זול אבל שווה את הגימיק. לתושבי ישראל המשלוח יעלה 35$. [אנגלית]
  53. [תודה לשיר] שמצאה דמואים להורדה של M. Ward מלפני כמה שנים. [מפ3]
  54. דירהוף ממשיכים את הטירוף בקליפ חדש, מאויר ושדוף (מה? ותר, ותר על החרוזים) ל-"Chandelier searchlight". יש גם מפ3. [טיוב]
  55. איך אפשר לראות את הביצוע שנתנה ג'ני לואיס ל-"Acid tongue" אצל קונאן או'בראיין ולא לקנות את האלבום הזה? [טיוב]

  56. בונ'ה! שכחתי שיש לי פה את הבסט של עוזי חיטמן והתזמורת האנדלוסית!

  57. [תודה לערן] הצלם אילון פז יצא לצוד ולצלם אספני תקליטים, אלה שנקראים באנגלית Crate diggers על שום מנהגם לחפור בארגזי התקליטים בחנויות יד שנייה. החופר הראשון בסדרה הוא ג'ואל אוליביירה הניו יורקי, שמתרכז בפ'אנק, סול, רוק פסיכדלי וטרופיקנה. NSFW, יש שם עירום. [אנגלית, פיקסלים]
  58. יניב יהודה אייגר מראיין את אהד פישוף, "פרוקטולוג של הנפש", למעריב: "כל הזמרים-זמרות של המיינסטרים, הפס ייצור הזה, כבר כל כך לא רלוונטי לשום דבר. מילא מבחינה תרבותית, אבל אפילו כלכלית זה כבר לא מעוגן בשום מציאות". [עברית, מרתק]
  59. לכבוד יום הכיפורים, סיני גז ריאיין במעריב בלוגרים בנושאי חרטה וסליחה ברשת. אפשר למצוא שם גם את דבורית שרגל, הלא היא ולווט, ואפילו את עבדכם הנאמן. [עברית]
  60. [תודה לגבי] ב-1963, שנתיים לפני הוולווט אנדרגראונד (הלהקה הפעם, לא הבלוגרית), התארח ג'ון קייל בתכנית "זה הסוד שלי", בתור בעל הסוד. תודה לאל על יוטיוב, ולמה לא מחזירים את התכנית הזו באמת? [טיוב]
  61. בעוד בארץ מתגלם מאבק המוזיקאים על זכויותיהם ושכרם בעיקר בעמיר בניון (שעושה בתחום זה עבודת קודש כנגד מוסדות אטומים ומושחתים), באנגליה עשו צעד גדול בכיוון הנכון והקימו קואליציה. הבילבורד מדווח כי רדיוהד, דיוויד גילמור, קלקסונז, ריצ'רד אשקרופט, בילי בראג, קייט נאש, קייזר צ'יפס, איירון מיידן, ג'ולס הולנד ועוד עשרות אמנים התאחדו כדי לקדם מו"מים ומהלכים ספציפיים להגדלת חלקם של האמנים ברווחים מיצירתם. בין השאר הם דורשים השוואת זכויות המבצעים לזכויות היוצרים, והשארת זכויות היוצרים ביד היוצר בצורה מוחלטת (כך שבמקום להעביר אותן לחברות התקליטים, כפי שקורה היום פעמים רבות, החברה יכולה לקנות ממנו רישיון שימוש לזמן קצוב). באתר הרשמי אפשר לקרוא על כך בהרחבה, ובימים בהם אני דופק את הראש בקיר שוב ושוב בכל פעם שאני נתקל במשהו שמריח מאקו"ם, אני לא יכול שלא לתהות למה האמנים בארץ לא מקימים קול מחאה קולקטיבי ומנסים לצבור כוח שיביא לשינוי, במקום לקטר בנפרד בראיונות ובבתי קפה. וויינט מתרגמים (תודה, אביטל). [אנגלית]
  62. וקסטה לוקחת את הדיון עמוק יותר וקרוב יותר, בפוסט מאלף ופוקח עיניים על זכויות יוצרים: "(…) גישה נוספת ושונה, תפיסה משפטית ופילוסופית שלא מדברת על רפורמה אלא על מהפיכה. כלומר לא מבקשת התאמות ושינויים בחוקי copyrights אלא ביטול שלהן. 'זכויות יוצרים' לא היו קיימות לפי המאה ה-18. מוזיקה וספרות התקיימו מאות שנים לפניהן, וימשיכו להתקיים מאות שנים אחריהן. במאה ה-21 הגיע הזמן לערער על עצם המוסריות של 'קניין רוחני'." בפוסט היא מביאה השקפות שונות בנוגע למודל זכויות היוצרים, כולל כאלה שחושבים שלא צריך שינוי במודל הזה אלא לבטל אותו לחלוטין או לכונן מודל שונה לגמרי. "המודל העסקי של חברות התקליטים הוא תוצר של המאה העשרים: ייצור על בסיס הון שנמצא בידי חבורה מצומצמת של אנשים… זו מניפולציה של ביקוש לאמנים ולאמנות. זו תעשייה נצלנית, שכדי לשמר את המבנה שלה מנסות חברות התקליטים למנוע מהאינטרנט להתפתח, שכן המערכת הפתוחה של האינטרנט מתחרה במערכת הסגורה שלהן". [עברית]
  63. [תודה ליותם] אויה, מסתבר שמצבם של במאי הקליפים בניכר לא טוב, לא טוב כלל. מצד אחד, עם הוויראליות וקלות ההפצה האינטרנטית, הביקוש לקליפים רק עולה מצד להקות ולייבלים. מצד שני, הם מוכנים לשלם לבמאים ולעוסקים במלאכה הרבה פחות – בעיקר בגלל שתעשיית המוזיקה מרוויחה הרבה פחות. מצב בעייתי, אין ספק, ואני מניח שהמצב בארץ לא טוב בהרבה (ויתקנו או יסכימו איתי במאי הקליפים שקוראים כאן). [אנגלית]
  64. בשורות טובות לצרכני הרדיו-אינטרנט האמריקאי – הסנאט האמריקאי העביר תיקון לחוק, שלפיו ספקיות רדיו אינטרנט רשאיות לנהל מו"מ עצמאי על גובה התמלוגים שהן משלמות. מה זה אומר? שהאיום הגדול של הטסת התמלוגים באינטרנט לשמיים הוסר. כזכור, ה-RIAA וחברות התקליטים בארה"ב רצו להעלות את תעריף התמלוגים לשידור מקוון לסכומים שהיו שולחות תחנות רדיו רבות להכרזה על פשיטת רגל. פנדורה כבר חוגגים, בזהירות. [אנגלית]
  65. אחרי הצהרתו ההגיונית לחלוטין של אחד ממייסדי אפל, סטיב ווזניאק, שהאייפוד ילך בדרכו של הווקמן, כלומר ייעשה זול מאוד ואז ייעלם, ממהרים כתבי הטק של CNET לחוג כנשרים מעל חיה שעדיין זוללת ירוקים בתיאבון רב. דון רייסינגר מצהיר: כבר קשה לי לחכות לרגע שבו ימות האייפוד, ומאט רוסוף מגדיל ומצהיר: האייפוד גוסס? הרי הוא כבר מת. ומה אני אומר? שזה לא ממש מעניין אותי. האייפוד הוא בעיניי מוצר מצליח יותר מאשר מוצלח, כשרבים ממתחריו עולים עליו באיכות, במחיר ובנוחות השימוש. אבל בסופו של דבר זו רק עוד דרך לשמוע מוזיקה, יהא עתידה אשר יהא. המוזיקה תישאר. [אנגלית]

  66. איל שינדלר, האיש שבלעדיו לא היו ולא יהיו עונג סשנז, בפעולה ב"מערבל"

  67. הדבר שאני הכי אוהב הוא להיות קרוב למוזיקה. לא בורכתי בהרבה כישרון מוזיקלי משל עצמי (אני יודע לפרוט אקורדים על הגיטרה, ולתופף על הרגל), ולכן כמעריץ מושבע של צורת האמנות הזו אני נמשך רגשית ופיזית קרוב ככל האפשר למוזיקה. אני אוהב לעמוד בשורה הראשונה בהופעות, אם אפשר לנשום שם, אני אוהב לשוחח עם מוזיקאים, העיניים שלי מתרחבות בפליאה בכל פעם שאחד מחבריי המוזיקאים מרים גיטרה או מניח אצבע על קליד בפסנתר. אני שומע, קורא, מדבר וכותב על מוזיקה נונסטופ כבר שני עשורים וחצי, וזה עדיין קסם מופלא בעיניי, פלא שאין לו הסבר. לכן, ככל שעובר הזמן אני יותר ויותר מאושר שהרעיון של עומר סנש ושלי לסדרת ה"עונג סשנז" קרם עור וגידים ולא נשאר כעוד אחד מאלפי הרעיונות הלא-ממומשים בפנקס שלי (יש באמת פנקס כזה, למעשה כמה. יום אחד אמכור את הרעיונות שלי בעשרה שקלים לאחד). זה נכון שפרסמנו רק אחד בינתיים (התפוחים), אבל ביום שבת האחרון הקלטנו אחד חדש (יפורסם פה בהמשך השבוע), ביום שבת הזה נקליט אחד נוסף וביום שלישי עוד אחד. ככה זה, לא ממש תכננו שיהיו לנו שלושה סשנים תוך שבוע וחצי. התכנית המקורית היא אחד בחודש, אבל בספטמבר פישלנו ועכשיו יצא שאנחנו מפצים את עצמנו ואתכם. שלושה סשנים תוך שבוע וחצי, בשבילי זה אומר שלוש פעמים לנסוע לדרום תל אביב, לרדת (תמיד בהתרגשות מסוימת) במדרגות המובילות מהרחוב לחלל התת-קרקעי הענקי של אולפני המערבל, ולא לעשות כלום. כלומר, איל שינדלר אחראי על כל המיקסים וההקלטות, עומר עוזר לו עם המיקרופונים ומצלם בווידאו, יעל מאירי מצלמת סטילס, והלהקה מנגנת. אני סתם שם, אין לי הרבה מה לעשות חוץ מלהציע בקבוק בירה למתופף. אבל אני שם, ליד המוזיקה בזמן שהיא מתרחשת, בזמן שהיא נחקקת בהארדיסק בגירסה שבקרוב תגיע לאוזניים של אנשים. אני יכול ללכת בעשר שניות מהתופים הרועשים עצמם ועד חדר הבקרה שם הם נשמעים מתוך רמקולים משובחים. אני לא בטוח שמה שאני כותב כאן נשמע בכלל הגיוני, אבל אין לי דרך אחרת להסביר את השמחה הפשוטה, הילדותית וחסרת הגבולות שמשוטטת לי בכל הגוף והנפש כשלמשך כמה שעות אני עומד בסמוך למוזיקה, כמעט נוגע בה עם האצבע. בשבוע הקרוב יתפרסם כאן סשן אחד, ואת שני הנותרים עדיין לא החלטנו מתי לשבץ אבל סביר להניח שלפחות אחד מהם יעלה גם הוא עוד החודש. [זהו]
  68. עדיין לא פענחתי את הלהקה ששמה Apollo sunshine. השם שלה נשמע כאילו הוא פוברק באיזו פארודיה קולנועית על להקות פסיכדליה מהסבנטיז. הם מספרים שאת אלבומם החדש, Shall noise upon, הם הקליטו בבית רדוף רוחות בהרי קאטסקיל היפהפיים בצפון מדינת ניו יורק. זה אלבום מצוין, שלא יהיה ספק, אבל הקושי שלי לפענח אותו נובע בעיקר מכך שנשמע כאילו תריסר להקות שונות ומצוינות הקליטו אותו. "Breeze" הפותח נשמע כמו האסקי רסקיו, "Singing to the earth" [הורדה] נשמע כמו בל וסבסטיאן, "666" נשמע בדיוק כמו Apples in stereo, ו-"Brotherhood of death" נשמע כמו Two Gallants בליל שתייה קשה במיוחד. ואלה רק ארבעת השירים הראשונים! המסע הפסטיבלי ממשיך ומזגזג לאורך 16 קטעים שונים לחלוטין ששומרים כמעט לאורך כל 40 הדקות על רמת איכות מרשימה. כשמגיעים לשיר הכמעט-מסיים, "Fog and shadows", אי אפשר שלא להיאנח לרגע בנחת. הנה משהו שאנחנו מכירים, הנה אפולו סאנשיין מתעלים בצורה מצמררת את ג'וני קאש ואמילו האריס, כולל אפקט הריוורב על הלאפ-סטיל (או מה שנשמע כמו לאפ-סטיל). אמשיך לחפור באלבום הזה בימים ובשבועות הקרובים, כי הוא נשמע כמו מיקסטייפ ממלא אלבומים שווים אחרים. בינתיים, שימו אוזן. [מפ3]

שיהיה סתיו נפלא, שבת שבוגי, וניפגש בחוזה!

27 תגובות על “עונג שבת: סתיו, סתיו, סתיו”

  1. פרנק הגיב:

    2. בפעם הקודמת הייתי אדיש לכל המהומה סביב דפש ואולי קצת התעלמתי. הפעם אני ההתרגשות מתחילה לדגדג. אולי זה מה שקורה כשהלהקה של חיי מגיעה להופעה.

    3. Fireman הוא בעצם שם (שגנבו מעמרי לוי) של צמד שבו חברים מקרטני ומפיק אלקטרוני בשם Youth והם הוציאו כבר שני אלבומים בעשור הקודם. תקראו על זה אצל אורן ראב:
    http://soothsayer.blogli.co.il/archives/124

    17. פנטזיה 2000! כל כך משמח! אני כבר מת להחזיק את הגיליון הזה בידיים שלי. וזה גם לי לחשוב על איך שהכותרת בעלת הארומה העתידנית מפעם (כמעט בכל דבר עתידני היה אז "2000") הופך להיות מיושן אחרי שהשנה עברה. נוסטלגי, בעצם. וכמו שאומרים פלייט אוף דה קונקורדס: It's the distant future, the year 2000.

    42. ואם כבר בענייני דפש מוד, אז המפיק Flood הוא גם האיש שאחראי לשני אלבומי המופת שלהם Violator ו-Songs of Faith and Devotion. הוא גם עבד עם NIN, יו-2, סמאשינג פאמפקינז, פיג'יי הארווי ועוד. איש טוב.

  2. martzianno הגיב:

    בתור מי שטמן ידו בהפקה של כמה קליפים בארץ הזאת (שום דבר לכתוב עליו הביתה, למרות שכמה מהם אפילו שודרו ב-24, רחמנא ליצלאן!) – באמת קשה לחיות מזה.
    מצד שני הטכנולוגיה מאפשרת היום להגיע באמצעים ביתיים, לתוצאות שפעם היה אפשר רק לחלום עליהן – תהליך ההפקה הפך זול באופן משמעותי. כולנו הרי יודעים שהקליפים הטובים בנויים סביב רעיון של 20 שקל.
    מצד שלישי, יש הרבה יותר פורמאטים ומדיות בהן הקליפ שהפקת יכול להיות משודר ולהגיע למליוני אנשים בלחיצת כפתור!
    מצד רביעי, זאתי מהבנק לא מבינה בפורמאטים ומדיות…
    או כמו שאמא שלי אומרת: "אולי תעזוב כבר את השטויות ותלמד מקצוע?".

  3. נעם הגיב:

    קראתי את מה שאמרת לסיני גז ובאמת מבעס לשמוע שאתה סופג שיט מממורמרי היקום, אז נראה לי שבמקום רק לעסוק בסליחות, אלה ימים טובים להגיד תודה. בתור עוד אחת שמוסיקה היא חלק בלתי נפרד מהאויר שהיא נושמת, אני מאוד מעריכה את הבלוג ואת הפרגון שלך לאמנים, ונכנסת אליו כל סופ"ש כבר הרבה מאוד זמן.
    רק טוב.

  4. פרנק הגיב:

    והרגע ראיתי שעמרי גרינברג שבימים אלה מתגורר בשוודיה היה בהופעה של Bon Iver וכתב עליה בבלוג שלו: http://omrili.blogli.co.il/archives/73

  5. טאשה הגיב:

    אני יודעת שזה מ מ ש ברגע האחרון, אבל יש מישהו שמתכנן להיות בבארבי במוצ"ש, בהופעה של חוזה גונזאלס, וחוזר אח"כ לצפון? אני מגיעה מירושלים אבל ממש אשמח לטרמפ עד בית ינאי..
    לנהג הנחמד מובטח מיקסטייפ לדרך מתנה! :O)

    גיאחה, אני מקווה שזה בסדר מצידך, פשוט אף אחד ממכרי לא הולך :: סניף ::

    ניתן להשיג אותי במייל – thingofwonder@gmail.com

    תודה!

  6. רן הגיב:

    קורט ואגנר?

    זה לא ה-night crawler מ-X-Men?

    מה בא קודם? יש למישהו מושג?

  7. הוגו דיעות הגיב:

    לגבי הציטוט בהתחלה –

    לפני האינטרנט ברור כי היה צריך מידע איכשהו שהיה חסר לנו

    מאז האינטרנט , ברור שכל מה שצריך זה את האוזניים שלנו.

    לאט לאט כשאני מתגבש, אני רואה שכל עיתונאי, כל מבקר, כל הוגה דעות, כל בלוגר, כל אחד מדבר בעד עצמו, ולא חשובה רמת הכתיבה, תוכן הכתיבה וכולי. כולם מבקרים, כולם מחווי דיעה, כולם חורצי דין, וכולם יודעים.
    נכון.
    לעצמם.

    (גם הנושא של שיתוף, "החוויה האישית" … מה שמתבטא בפורומים, נהיה מעיק ממש)

    מבקרי מוסיקה – כיום – מיותרים.
    דווחני מוזיקה (או עיתונאים ללא "אמירה") עדיין נחוצים, בתקשורת הכתובה, בעיקר לעצלנים או למי שאין זמן או תרבות חפירה אינטרנטית.

  8. צריך לקבל החלטה הגיב:

    במוצ"ש גם מופיעים בארץ (בהיכל התרבות בת"א לצערי) שלושה בסיסטים מהמעולים שיש היום. אי אפשר לעשות שני דברים באותו הזמן כמו שכבר נאמר והם קיבלו את הכבוד.
    רק חבל שהדרן מפרסמים כרטיס ב 129 ש"ח באתר שלהם ואח"כ בטלפון אומרים שזאת היתה טעות והכרטיס מתחיל מ 169 ש"ח ובנוסף עוד 15 ש"ח עמלת שירות על ההזמנה בטלפון.

  9. סטאבה הגיב:

    יש לי דיבר!
    לא תוריד חולצה (יא חזיר מיוזע ומסריח)
    ו- (אני לא יודע אם הרבה יזדהו) אל תפזר/י תלתליך. זה נדבק לי ליד ועושה לי חם ומגעיל.

  10. נעה הגיב:

    כן! אל תפזרי תלתליך!
    וגם, אם יש לך הרבה שיער – גם אם הוא חלק ואסוף – אנא, אל תטלטלי את ראשך מצד לצד. השיער שלך מדגדג לי באף. תודה.

    (בלשון נקבה, כי זה קורה הרבה יותר עם בחורות. בחורות באופן כללי פחות מודעות לעצמן בהופעות, ובניגוד לבחורים הן לעולם אינן חשות צורך להתנצל.)

  11. תמיר הגיב:

    דה דרקסט סייד נהדרים! מזכירים לי ממש את גרייט לייק סווימרס.

  12. להוגו דיעות. לא מסכים איתך בנוגע למבקרי מוזיקה. הם אשר מעלים את חווית ההאזנה דרגה. ודווחני מוזיקה נחוצים בהחלט. אני מרגיש אחד כזה ויש לשמחתי מספיק כיום באינטרנט בעברית ופחות בעיתונות הכתובה שנועדה מלכתחילה רק למיינסטרים. אבל אי-אפשר להיות דווחן מוזיקה, בלי דעה וטעם, ובלי סינון. זה לא עובד בעולם של כל-כך הרבה מידע.
    לגבי יום-כיפורים – אני מציע לכונן יום-כיפורים אזרחי נוסף, ככה בסביבות פסח, לכל החילוניים שלא מספיקים לצרוך את כל התרבות בכל השנה, ולכל הדתיים והמסורתיים שלא נהנים מיום-כיפור כמו החילוניים. רק בשביל השקט, והאויר הנקי מעשן מכוניות הייתי מכונן עוד שניים כאלה בשנה. אבל אתם החילוניים אין לכם שום חוט שידרה (אני מגדיר את עצמי כמסרותי). חג אחד לא הבאתם, רק משתמשים במה שיש- משעממים.
    גיאחה- אני מציע לך בתור חילוני לעשות תחרות החג החילוני. ולכתוב לוח שנה אלטרנטיבי. כי מי אם לא אתה.

  13. yaddo הגיב:

    לול על הקליפ לא-הא, מבריק ומצחיק.

    "שלושה הודעות" (אייטם 18)?

  14. שמוליקיפוד הגיב:

    פוסט מצוין.. הקטע עם הדבקרות הוא בכייני בטירוף.. זו חלק מהחוויה לטעמי..

  15. החגב עומד יציב הגיב:

    אני! רוצה! כבר! לדעת! מי! האומנים! שהקלטתם! גיאחה! אני! לא! יודע! איפה! אתה! גר! אבל! תיזהר! יש! לי! חברים! ב! 144!

    תגובה זו נוסחה באדיבות שגרירות פינלנד בישראל.

  16. סנש הגיב:

    רק אני יודע מי הם האמנים שהוקלטו ועוד יוקלטו בעונג סשנז! ואני לא מגלה! מוהאהאהא

  17. רועי אחר הגיב:

    אייפוד זה הכי טוב

  18. נועה הגיב:

    דיר באלאק אתה לא אומר לי שלום בערב, לא סתם אני אהיה עם חולצה של מונוקרייב 😛

  19. אבי הגיב:

    באיזה אתר תוכנת שיתוף קבצים אתם משתמשים כדי למצוא את המוזיקה שלכם?
    כי רוב המוזיקה הטובה לא נפוצה בכלל בטורנטים

  20. זאפי הגיב:

    הי גיאחה,

    הסתיו הזה עושה לי נוסטלגיה ומזכיר לי שיר מהילדות. אין שיר אחר שמתאר יותר טוב את הסתיו!
    בשבילו אפילו הלכתי לקנות דיסק של חווה אלברשטיין (המוכר בחנות הסתכל עלי מוזר…):

    שיר תשרי
    מילים: רחל שפירא
    לחן: דני עמיהוד

    השמיים משתנים
    לעיני החקלאים.
    השכנים מתכוננים
    לימים הנוראים.

    מישהו חושב עליך
    ורושם את מעשיך.
    בוא הביתה במהרה
    עם הרוח הקרירה
    (בוא הביתה במהרה
    עם הרוח הקרירה)

    מנדרינות מבשילות
    בפרדס במועדן.
    המורות משתעלות
    והולכות לישון מוקדם.

    כבר ראיתי נחליאלי
    ואולי זה רק נדמה לי
    עוד חמסין נשבר אתמול
    גם החופש הגדול
    (עוד חמסין נשבר אתמול
    גם החופש הגדול)

    מה יקרה ומה יחלוף?
    שואלים הכתבים,
    כשלאורך כביש החוף
    מתייצבים החצבים.

    מה בעיתוני הערב
    מבשרת הכותרת?
    בוא הביתה במהרה
    עם הרוח הקרירה
    (בוא הביתה במהרה
    עם הרוח הקרירה)

    🙂 סתיו נעים לכולם!

  21. נו באדי הגיב:

    סנש, לא רק אתה, כולם כבר יודעים
    http://whymeiry.haoneg.com/shows/08.10.html#batgb

  22. סנש הגיב:

    דאמיט,
    מצד שני – אילו תמונות נהדרות! איזה כיף!

  23. הלו הלו גיא פירסם את זה לפני!
    http://www.flickr.com/photos/haoneg/sets/72157606678320704/
    🙂

    אבל סנש, בכל זאת, לא רק אתה יודע. איזה כיף למי שיגלה בקרוב על העתיד לבוא.
    ואיזה כיף לנו שאנחנו יודעים.

    ובקשר למיקסטייפשלי אז יש עטיפה אחורית עם טראקליסט גם:
    http://www.flickr.com/photos/whymeiry/2915873307/in/set-72157607305721082/
    וגם… תודה גיא. כיף לשמוע כל פעם שאתה אומר את זה.
    🙂

  24. יוסי הגיב:

    אגב אייטם 18 מה עם אביב גדג' ? נעלם ? מישהו יודע משהו?

  25. משה.ל הגיב:

    הסיפור עם דפש מוד יגמר חלש מאוד.
    כמו עם מוריסי.

    זה כבר (אם בכלל) לה זה.

  26. משה.ל הגיב:

    הסיפור עם דפש מוד יגמר חלש מאוד.
    כמו עם מוריסי.

    זה כבר (אם בכלל) לא זה.

  27. יערה הגיב:

    תודה על ההמלצה על Bon Iver. אהבתי מאוד.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *