תגובות לפוסט: עונג שבת: אפל היה הליל

מאת: גלעד

גלעד — Sun, 13 Dec 2009 22:59:32 +0000

אחלה בחירות של נינט… Horehound באמת אלבום ריפיט גדול (ושלא תדעו איך זה לראות אותם לייב…).

מאת: גיאחה

גיאחה — Sun, 13 Dec 2009 20:18:25 +0000

לראיין את נינט? אני לא חושב שיש לי מה לשאול אותה. בעצם, יש לי כמה רעיונות, אבל יש רשימה ארוכה מאוד של אמנים שאני מעדיף לראיין קודם, אם הבחירה בידי.

מאת: אייל מרדיו פרימיום

אייל מרדיו פרימיום — Sun, 13 Dec 2009 18:44:39 +0000

נינט באמת מפתיעה בטעמה המוזקילי, קצת יותר מידי גיטרות אבל בהחלט מרשים.
גיא- אתה צריך לראיין אותה

מאת: AWS-1

AWS-1 — Sat, 12 Dec 2009 20:09:03 +0000

לדעתי גימ'י סמיתס ממש לא היה נורא, הוא היה ממש טוב בתור מיגל והסיפור שלו עם דקסטר בכלל היה מעניין מאוד אבל הבעיה ששער הדברים בעונה לא ממש עבדו וגם כל הקטע של הסקינר הזה (או איך שלא קוראים לו, אני לא זוכר בדיוק) היה די צולע לדעתי… והשוטר החדש שהוסיפו בכלל היה מעפן ומתיש.
בנוגע לעונה השניה… הדבר היחידי שהיה חפיפניקי ובכלל גרוע ומעצבן זה ליילה המפגרת, הדמות הכי מעצבנת שראיתי בסדרה כלשהי כנראה חוץ מהסוהרת האוול המגעילה מאוז(:
וסרג'נט דוקס הוא אחת הדמויות המגניבות אי פעם, וגם הסצינות ועם דקסטר היו שיא הסדרה לדעתי.

בנוגע לשובר שורות, מסכים. סדרה ענקית ומרתקת ובריאן קרנסטו משחק לא פחות טוב מסי הול (סיבוב של 180 מעלות הוא עשה בהשוואה לסיינפלד ומלקולם באמצע בדיוק כמו השינוי שסי הול עשה מעמוק באדמה לדקסטר) וגם ג'סי אדיר.

מאת: יעל

יעל — Sat, 12 Dec 2009 18:09:02 +0000

בעונה השנייה של קרניבל דברים זזים מהר לעומת הראשונה, זו עונה נהדרת, עד מפח הנפש שמגיע בסיומה מהעובדה שביטלו את העונה השלישית.
דקסטר, למרות המשחק המופתי של השחקן הראשי, מאכזבת לא מעט. העונה השנייה היתה הטובה ביותר, אבל הסתיימה באופן חפיפניקי משהו. השלישית עם ג'ימי סמיתס הנורא היתה מתישה. גם בבטלסטאר הייתי בועטת לכיוון מיקום נמוך יותר בגלל הסיום המעפן. כיף לראות את "שובר שורות" הלא פופולרית ברשימה.

מאת: יהושפט

יהושפט — Sat, 12 Dec 2009 16:09:51 +0000

44. הוידיואים של ניוטרל מילק הוטל! (!!)
1. הכתבה של הגרדיאן מרתקת
53. נויה כוכבי רולז

מאת: AWS-1

AWS-1 — Sat, 12 Dec 2009 14:09:06 +0000

אגב למרות שעדיין לא יצא לי לראות את העונה השניה, קרניבל אכן סדרה אדירה.

מאת: AWS-1

AWS-1 — Sat, 12 Dec 2009 14:06:33 +0000

למרות שלא אהבתי שAVCLUB השמיטו בחוצפה את עמוק באדמה מהעשירייה (מבחינתי זאת הסדרה השניה הכי טובה של העשור ושל אי פעם בכלל יחד עם הסופרנוס אחרי הסדרה הבאה שאני אציין) אי אפשר לא להעריך את המקום הראשון שלהם… סוף כל סוף הסמויה (בערך) מקבלת את הכבוד הראוי לה, ללא ספק הסדרה הכי מדהימה ומושלמת שהיתה וכנראה שגם תהיה.
דקסטר (ולו רק בגלל שתי העונות הראשונות המופתיות) ופיוצ'רמה גם היו צריכים להיות הרבה יותר גבוה…
סה"כ רשימה חביבה מאוד.

מאת: יאיר

יאיר — Sat, 12 Dec 2009 12:41:28 +0000

לקצת קטנוני את שם המשפחה של יאנש, אף אחד לא יודע איך הצורה הנכונה ביותר לבטא. שמעתי קולגות שלו אומרים יאנש, ג'נאש, יאנץ, ג'אנץ. מכיוון שהרוב אומרים את השם הפרטי והמשפחה ביחד, זה נשמע כמו ג'אנש - ברטיאנש, אבל ת'כלס, אם רוצים להתקטנן עד הסוף, אז צריך לומר ג'אנש כמו ג'ייאנש. אבל זה כבר באמת הארדקור.

מאת: לזרבוי

לזרבוי — Sat, 12 Dec 2009 11:48:51 +0000

אגב 7, השם "פלצן מתנשא" לקוח במקור מכאן:
http://www.fisheye.co.il/story?id=1000#69149
והשורשים של הפתיל הזה נמצאים כאן:
http://www.fisheye.co.il/story_982#67893

מאת: עידו (איש קריות)

עידו (איש קריות) — Sat, 12 Dec 2009 11:09:00 +0000

ריספקט. וחיבוק גברי הטרוסקסואלי…

מאת: קצת קטנוני

קצת קטנוני — Sat, 12 Dec 2009 09:23:53 +0000

שני תיקונים:

שם המשפחה של ברט מבוטא "יאנש" עם י' ולא עם ג'.

שם המשפחה של טאונס הוא ואן-זאנדט, לא זאנדט.
ה"ואן" הוא חלק אינטגרלי משם המשפחה שלו
(כמו רוני ואן זאנדט מלינארד סקינרד, למשל)

מאת: yaddo

yaddo — Sat, 12 Dec 2009 09:13:04 +0000

הסמויה במקום הראשון = מצעד עשור מהימן.

מאת: קאז

קאז — Sat, 12 Dec 2009 03:28:53 +0000

לא ידעתי שלאלא ניקנה על ידי אפל. אני דווקא משתמש בשירות הזה הרבה. כשכל הפנדורות והקינדלים ונטפליקסים יעבדו כמו שצריך ובכל מקום וכשהאיכות תהיה יותר גבוה, ומהירות הגלישה בלתי מוגבלת – נוכל כולנו לעבור לדירות יותר קטנות. וזה בעיני דבר מאוד חיובי לעולם.
מה שמצחיק בסיפור על בארנס כראש העיר הוא שמדובר באנשים שלא הבינו למעשה את הקמפיין שהריצו המתנגדים לבלומברג, שאותו דימו לבארנס, ופוצצו את העיר בפוסטרים שדוגמא שלהם אפשר לראות פה:
http://www.flickr.com/photos/cleverclever/4023709116/
ואם חושבים על זה , היו בכלל צריכים להמשיל את בלומברג לקווימבי, הוא כבר 20 שנה ראש העיר של ספרינפילד

מאת: טל

טל — Fri, 11 Dec 2009 23:44:13 +0000

לגבי המאמר בגארדיאן – מה שמעניין בו זה שהוא מצליח לתפוס אבחנה סוציולוגית על החברה הפוסטמודרנית שבעשור האחרון הגיעה גם למוזיקה. הקושי בלייצר אמירה על מהו הנכון והחשוב, הקושי לייצר מדרג או סולם "ערכי" הנובעת גם מהשפע העצום וגם מהתפתחות התקשורת (בעיקר האינטרנטית) מקשה גם לייצר רשימת אלבומים מוסכמת בצורה רחבה על החברה (בעוד שעשרות דירוגים של סצנות/ז'אנרים/תת-תרבויות פורחים ומציפים את כולנו). כמו על המוזיקה, כך גם על הפוליטיקה ותחומים רבים אחרים בהם היחיד הופך להיות קנה המידה…

מאת: עינב ג'קסון

עינב ג'קסון — Fri, 11 Dec 2009 23:10:51 +0000

הראיון עם אביב גפן בלתי קריא בעליל. איך צלחת אותו לעזאזל?

מאת: אורי זר אביב

אורי זר אביב — Fri, 11 Dec 2009 19:23:43 +0000

5. ברח חיימוביץ' ו- Noas Mixtapes, ממש בתחילת השבוע הזה, הכירו לי את Townes Van Zandt ואני פשוט עף עליו. בקולו שלו אני פתאום שומע את בוני פרינס בילי. אין לי ספק שהוא שאב השפעות ממנו. דיויד ברוזה???!!!!

מאת: דייב דנ

דייב דנ — Fri, 11 Dec 2009 17:58:57 +0000

קשה ליפול בבחירה של 50 הסרטים הטובים ביותר של העשור, במקרה הטוב יש לנו חמישה סרטים טובים (מאוד) בכל שנה אבל בכל זאת יש כמה בחירות מוזרות ברשימה הזאת.
שבעה צעדים במקום חמישים, וממנטו במקום חמש? שני הסרטים האלה הם מקרה מיוחד של סרט שמבוסס על סיפור טוב, אבל בעוד שאת ממנטו היא אפשר לראות יותר מפעם אחת (למעט הצגות חוזרות בקורסים בזיכרון) את שבעה צעדים אפשר לשוב ולראות. חוץ מזה הרבה בחירות מוצדקות מעט פיספוסים.
אני הולך עכשיו לבהות בקצת ציצים, מי יודע אולי אני אזכה בעוד כמה שנים.