18 ביולי 2008

עונג שבת: לא כולל שירות

"התוכלו לדמיין זאת? עידן ללא מאבטחים בקניונים ובבתי קפה, ללא סכינים בתיק. הבדיקה היחידה שנערכה בכניסה להופעה היתה של כרטיסכם, פלוס הצצה קצרה כדי לוודא שאין לכם בקבוקים בתרמיל שאתם עלולים לזרוק לכיוון הבמה בשיר גרוע במיוחד. עידן ללא חברות סלולאריות ענקיות. אין חסות מרכזית, רק זו של משרד התרבות ועוד מספר קטנות. גם האוכל במחירי רצפה. זהו לא פסטיבל רוחניות של ימינו שמקשקש לך במוח על 'אהבה ונתינה ללא מחיר' ובמקביל מציב מולך דוכן ענק של אורנג' ומולו צ'אי ב-12 שקלים לכוס"יעל רגב מעלה זיכרונות נעימים וכואבים מפסטיבל ערד

לפני הכל: The postal service בראשות בן גיבארד נלחמים ב-Iron & Wine בראשות סם בים, ב"עונג קרב" של השבוע. מי מנצח, לדעתכם?

  1. אתם יודעים, זה מוזר. אני מכיר את "Undone (the sweater song)" כבר די הרבה שנים, מאז נתקלתי בו באיזה אוסף רוק שיצא בארץ באמצע הניינטיז, ועם זאת, רק עכשיו שמתי לב כמה המילים שלו פשוטות ונהדרות. זה כנראה נובע מההרגל שלי להקשיב קודם כל למוזיקה ורק אחר כך, אם בכלל, למילים, וגם מפני שזה שיר שאף פעם לא שמעתי הרבה אלא תמיד פה ושם לאורך השנים. כשכתבתי השבוע ביקורת על האלבום החדש של Weezer (ספוילר: הוא מעפן) נזקקתי למנה גדושה של להיטי עבר מצוינים של וויזר כדי להשיב לי את נפשי ואת אמונתי בלהקה הנהדרת הזו, שכבר שש שנים בערך לא מצליחה לספק אותי. אז חזרתי לשירים כמו "Hash pipe", "El scorcho", "Pink triangle" ואחרים, ובדרך התברר לי שלשיר הסוודר יש גם קליפ אדיר. כיף להיזכר בשיר אדיר שנשכח (ממני) לגמרי, אז לגלות שהוא הרבה יותר אדיר משחשבתי. [מפ3]
  2. כצפוי, ההופעה של מוריסי וחבר מרעיו העליזים עוברת את הכביש מפארק הירקון לגני התערוכה, כי כרטיסים שעולים 350 פאקינג שקל לא נמכרים כל כך בקלות כמו שהמפיקים היו רוצים. אה, וגם סוזי סו לא תגיע, אני מתאר לעצמי שהמכירות לא מכסות גם את המופע שלה. בתוך זאת נודע שמחמם נוסף יהיה אסף אבידן שנבחר אישית על ידי מוריסי (מובן לגמרי!). אבידן המצוין, שהצלחתו מגיעה לגמרי בזכות ולא בחסד, לוהק לתפקיד נוסף ומפתיע הרבה יותר: הופעת החימום של הגאטר טווינז בארץ. למה? מי יודע. הקשר המוזיקלי קלוש ביותר אבל היי – לפחות זה לא איציק סוויסה. [עברית]
  3. ומי מחממת את Low? שני קדר! [עברית]
  4. רשימה מעולה של עשרים האלבומים הכי טובים שיצאו בסאב פופ על פי פאט מהבלוג Pop tarts suck toasted (אין קשר לפופטארט שלנו), ועל פי פיצ'פורקמגזין פרפיקס (פתאום הרעיון הזה לא נראה כל כך מקורי, הא, עורכים?), שמזכירה לנו באמת שוואו, המון אלבומים מעולים יצאו בלייבל הזה. [אנגלית, מפ3]
  5. "לקח לו זמן להגיע לנקודה שבה השירים שלו הפכו לפוזה מוחלטת, לעיתים רקובה מבחינה אידיאולוגית או עקרה מבחינה רגשית ויצירתית. המנוע התחיל לקרטע ופתאום כבר לא חיכיתי לאלבום חדש , גם לא לסינגל. אפילו לקסמים שהתחבאו בבי-סיידס כבר לא היה מקום. זאת הסיבה שאני לא מתכוון להגיע בסוף החודש לדשא של פארק הירקון. הפוזה ניצחה. האיש שהיה פעם מוריסי, כבר לא נמצא שם – עמי ברנד, מעריץ אמיתי של הסמית'ס (באמת, ראיתי אותו פעם מדבר עליהם והעיניים שלו נצצו כמו שועל רעב), מסביר למה הוא לא מתכוון להגיע להופעה של מוריסי בארץ. ולא, זה לא בגלל המחיר. [עברית]
  6. ביזיון מתהווה נוסף: בכנסת עברה בהצבעה טרומית הצעת חוק של ח"כ ישראל חסון (ישראל ביתנו), שאוסרת לממן מכספי ציבור הופעה של אמן שלא שירת בצבא. זה אומר, לדידו של חסון, שבאירועים של חיילים בצה"ל, בחגיגות ימי עצמאות, באירועים של בתי ספר, בהפנינגים עירוניים ואפילו בהפקות של רשות השידור (רשת גימל!) לא יופיעו שמות כמו עברי לידר, אביב גפן, שלל יוצאי כוכב נולד, ועוד ועוד אנשים שהצבא בעצמו אישר להם לא לשרת בשורותיו. החלמאות היא שלצד הבמות העירוניות וכדומה, אמנים רבים מופיעים גם כך בהתנדבות, באופן קבוע, מול חיילים ובאירועי צדקה וכדומה. [עברית]
  7. עוד קצת בעניין הקיץ החו"לי שלנו בארץ: "נוצר דיבור כזה שיש סאונד רע" מיתמם המפיק אילן אליקים כחלק מכתבה בוואלה שלא ברור מה מטרתה. האם היא באה לתת את תשובת המפיקים לטענות המוצדקות שהעלו וואלה בעבר? כי זה לא הגיע בכתבה, אלא רק כסת"חים קלושים ועוד יח"צ למפיקים שפעמים רבות יודעים טוב מאוד איך לנצל פלטפורמת ראיון לצורך יח"צ עצמי (במקרה הטוב, כשהם לא מפזרים הודעות חסרות שחר). [עברית]
  8. [באדיבות נמי] רשימה ארוכה ונפלאה של פוסטרים קולנועיים שמספרים בדיוק מה קורה בסרט – לרוב בתמצות קורע מצחוק, וכמובן רווי ספוילרים. תענוג. [אנגלית, פיקסלים]
  9. יש רגעים שבהם אין ברירה אלא לצטט ממבצע סבתא, והפעם: "מי אישר את הקישקוש הזה?" חשבתי לעצמי כשנכנסתי וראיתי את העיצוב החדש של נענע10. האפור הכהה נראה כאילו עשו disable לחצי מהאתר. ה"נענע שלי" בצד שמאל כבד, מעיק ומיותר (למרות שאפשר לעשות פרסונליזציה, שזה כבר משהו) והצבעים! המסגרות והצבעים! איפה שקית ההקאה שמחלקים בכניסה לאתר הזה, צריך לעשות לה לפחות ווידג'ט או משהו. אז נכון, יש לברך על תוספת אופציות מובנות כמו רדיו, קורא רסס וניווט נוח לקיצורי דרך כמו דואר, תגיות לכתבות ועוד. מצד שני, כמו שהעיר בתבונה אחי רז, התפריטים הנפתחים הם אסון שימושי; התגובות הפכו מנוחות-לקריאה לעוד אסון עיצובי שמן וגס, ואני אפילו לא רוצה לדבר על מראה הפורומים ועל זמן הטעינה (או על העובדה שלחצתי על "הגב" להודעה בפורום לפני עשר דקות ועדיין לא קרה כלום). מילא השינוי של NRG שעוד הביא עמו כמה בשורות טובות, אבל נראה שנענע כרו לעצמם בור עמוק מאוד. בהתחשב בעובדה שהם לא מפצים על כך באיכות של תכנים, המצב קשה. בהצלחה עם זה. [עברית]
  10. זה כיף גדול לגלות אמן שאתה מתאהב בו, וזה כיף עוד יותר גדול לגלות אמן פורה במיוחד שאתה מתאהב בו, כי אז יש לך זרם בלתי פוסק של יצירות חדשות ומשובחות. דבנדרה בנהארט, סופיאן סטיבנס וברייט אייז הם רק כמה דוגמאות. האלבום האחרון של Okkervil River מ-2007, The Stage Names, היה מעולה. הוא הכיל שירי רוק-פולק יפהפיים, מבריקים וקרובים לשלמות – ויל שף יודע לכתוב כמו שמעטים בדורו יודעים, והוא גם מגיש את הטקסטים שלו ברגש מדויק ועם ליווי מוזיקלי כובש. לאחרונה יצא גם אלבום מצוין כמעט באותה המידה של Shearwater, הרכב של אחד מיוצאי אוקרביל ריבר (גם ויל שף מנגן בשירווטר), וכבר בספמטבר הקרוב יוצא אלבום חדש לאוקרביל ריבר, The Stand Ins. האגדה מספרת שהאלבום האחרון היה אמור להיות כפול אך ברגע האחרון פוצל לשניים, והאלבום החדש הוא בעצם המשכו וחלקו השני של אותו אלבום נפלא. הנה "Lost coastlines", שבו מתארח גם ג'ונתן מייבורג משירווטר. [מפ3]

  11. מוהאהאהאהאהאאהאהא

  12. רבים (מאוד) שלחו, וכולם צדקו: ד"ר הוריבלסדרת הרשת החדשה של ג'וס ווידון עם ניל פטריק-האריס (המעולה!) ונתן פיליון (המצוין!) – היא לא פחות מנהדרת! ד"ר הוריבל, רשע אגדי-בפוטנציה, מנסה להתקבל לליגת הרשע המקומית ומספר על קשייו בבלוג-וידאו. אה כן, יש לו גם נטייה לפצוח בשיר. שני החלקים הראשונים כבר שם, ובשבת יגיע החלק השלישי והאחרון. "ביום ראשון ירדו שלושת הפרקים מהאתר, אבל מן הסתם ניתן יהיה למצוא אותם גם אחרי כן במקומות אחרים", מספר יאדו בפורום טלוויזיה בנענע. [וידאו!]
  13. [והנה האייטם השני שהומטר עליי השבוע כמו בוץ בגלאסטנברי] ראינו כבר הכל בקליפים של רדיוהד: משחקי סלואו מושן, אנימציה, השמטת מידע מכוונת, שוט אחד בהילוך איטי, הם נתנו לקהל שלהם לביים קליפ, מה הם עוד לא עשו? אה כן, הם באמת מעולם לא צילמו קליפ בלי להשתמש בכלל במצלמות. רגע, מה? זהו, שתחשבו על זה ככה: רדיוהד + גוגל + לייזרים = "House of cards", הקליפ החדש שלהם שנוצר כולו על ידי לייזרים שסורקים משטחים (פנים של חברי הלהקה, למשל, או נופים) ותוכנות ויזואליזציה שמתרגמות את המידע הנקלט לתמונה ויזואלית תלת ממדית. נשמע מוזר, אני יודע, זה גם נראה מוזר, ולמעשה מעניין יותר לקרוא ולראות איך יצרו את הקליפ מאשר לצפות בקליפ עצמו. [טיוב, גוגל, אנגלית]
  14. [תודה יואב] ואפרופו תום יורק, יואב מדווח לנו שאחיו (של תום, לא של יואב), אנדי יורק, הוא מוזיקאי שמוציא אלבום חדש. אפשר להאזין לשירים שלו במייספייס, ושתי העיניים שלו נפתחות לגמרי! [חלל]
  15. ערן מלטאת האמבט הזמין אותי להיות עורך אורח בסדרת הפודקאסטים שלו, סינסתסיה, ונהניתי מכל רגע. את התוצאה, בקריינותו של ערן, אפשר לשמוע אצלו. מקווה שתאהבו. [עברית, מפ3]
  16. הקליפ החדש של Ratatat בנוי מקטעים מהקליפ הידוע "You can call me Al" של פול סיימון (עם צ'בי צ'ייס, הוויל פארל של האייטיז) שעברו עיוות מחשבי זול. צחוקים. [טיוב]
  17. [תודה לעמיר] שמספר: "סולן רדיוהד הצטרף לפרוייקט מסקרן עם חברי הבטא בנד והגורילאז תחת השם Cortical Songs. מדובר למעשה באלבום קלאסי מודרני של המלחין ניק ריאן וג'ון מאתיאס, שניגן בכינור באלבום The Bends של רדיוהד. יורק מיקסס כמה מהקטעים עם סיימון טונג (גיטריסט ה-Verve) וג'ון מקלין (Beta Band) ולכן מדובר באלבום קלאסי לא שגרתי, המשלב בתוכו אלקטרוניקה, פופ ומוסיקה נסיונית". [חלל]

  18. חמור מי שנשאר מאחור. CSS

  19. בהתחלה לא ממש התלהבתי מ-Donkey, האלבום החדש של CSS (שהיו המרענן הרשמי של 2006), אבל לאט לאט הוא התחבב עליי. הוא עדיין לא משתווה לראשון, אבל הוא כייפי מאוד והקליפ ל-"Left behind" מקריפ ומצחיק באותה המידה. [טיוב]
  20. בשנתיים האחרונות אני מוצא את עצמי ממליץ על דני הדר להרבה מאוד אנשים, אבל מתקשה להסביר במילים מה כל כך מרתק אותי אצלו. במקום זה אני פשוט נוהג להגיד להם "תקשיבו לו וזהו". אבל כשהאמן המדובר הוציא ארבעה אלבומים ואי-אלו EPים בחמש שנים, קשה להחליט מאיפה להתחיל והמגוון מבהיל את המאזין המתחיל. בדיוק לשם כך אפשר עכשיו להוריד מהאתר שלו אוסף דני הדר למתחילים. [זיפ, מפ3]
  21. באר שבעים, עורו! אורן מספר לי בשמחה שלבירת הנגב חוזר פרויקט שיחה והופעה, מדי יום שני ברחבת המוזיאון בעיר העתיקה ייפגש פרופ' ניסים קלדרון עם זמר אחר שגם יופיע (בהתחלה יגיעו ביחד רונית שחר, ג'וני שועלי, טל גורדון ואלונה דניאל, ואחריהם יגיעו לבד נעם רותם, שלומי שבן, ערן צור והדרה לוין-ארדי). ואם בימי שני לא בא לכם, כל יום רביעי בסמילנסקי יהיה מיני-פסטיבל. איזה יופי שבאר שבע משקיעה כל כך בתרבות שלה. [עברית]
  22. [תודה לעירית\אירית] תודו שלא ציפיתם לזה: אינדי מאילת! עמרי אלון (אין קשר לגבע, ככל הידוע לי) נותן את כל האלבום שלו להאזנה אונליין, והוא לא רע בכלל. סינגר-סונגרייטר אקוסטי אבל עם הפקה עשירה יחסית למה שאנחנו רגילים לשמוע בארץ מזמרים דומים לו. מעניין. [אנגלית, פלאש]
  23. "Senses on fire" הוא שיר חדש מאלבום חדש של מרקורי רב, שביום שהוא יצא לחנויות תשחרר הלהקה אלבום נוסף להורדה חופשית באתר שלה. קול. [מפ3]
  24. ג'ייסון מאן הוא אחד ממעצבי הפוסטרים האהובים עליי, ובאתר שלו The small stakes אפשר לראות וגם לקנות פוסטרים יפהפיים (לי כבר יש אחד על הקיר). עכשיו הוא פוצח בשיתוף פעולה מבורך ומעולה עם החנות Insound, ואפשר לרכוש ב-20$ (כ-60 ש"ח) חולצות עם עיצובים מבריקים שלו (מבריקים רעיונית ועיצובית, ההדפס עצמו לא מבריק פיזית) ללהקות כמו דת' קאב, ביירות, הדצמבריסטים, גונזלס, ספון, הנשיונל, אוקרוויל ריבר, הניו פורנוגרפרז ועוד ועוד ועוד משובחים ועוד. אם חשקה נפשכם דווקא בפוסטרים, אני ממליץ לרכוש באתר הרשמי שם הם נמכרים ב-25$ במקום 40$ באינסאונד. [אנגלית]

  25. מיי הירו!

  26. [תודה לדנג'ה] נמאס לכם שכולם מדברים על גיטר הירו כל הזמן, וזה מובן לגמרי. זה הרגע להראות להם שאתם הרבה יותר שווים מהם עם אחת מחולצות ה< כלי נגינה> הירו לבחירתכם: אקורדיון הירו, קאזו הירו, סיטאר הירו, חלילית הירו, גלוקנשפיל הירו ועוד ועוד. קרעו להם ת'צורה. [אנגלית, 19$ לחולצה]
  27. [תודה לניצן] פייסט קפצה לרחוב סומסום עם מילים חדשות לשיר 1, 2, 3, 4 כדי ללמד את הילדים איך לספור עד ארבע. מקסים. [טיוב]
  28. [תודה לחובצי] ששולח קטע מרחוב סומסום שמצונזר שלא לצורך. הביפים הלא-אקראיים הופכים את כל העניין לגס ביותר, למרות שהוא לא גס כלל. מהתכנית של ג'ימי קימל (שסוף סוף נזרק על ידי שרה סילברמן, תודה לאל). [טיוב]
  29. קבלו 15 (!) עמודים מהספר Nat Turner, שאוסף את כל חוברות הקומיקס של הסדרה זוכת-פרס-אייזנר של קייל בייקר. [אנגלית, פיקסלים]
  30. [תודה ליותם] האם נחשפה זהותו הסודית של בנקסי, אמן הגרפיטי המפורסם ביותר בעולם? לדיילי מייל יש כמה טענות די משכנעות (וכמה שלא). [אנגלית]
  31. שיר ראשון של One day as a lion (זאק דה לה רושה והמתופף של מארס וולטה) משחררים לרשת שיר ראשון. זה דומה בצורה מפתיעה ומעודדת לרייג'. כיף להיזכר כמה דה לה רושה הוא ראפר ענק. [חלל]
  32. [תודה ל…? לא השארת שם] הסרט 300, שלאחרונה שמעתי משהו משונה על כך שעושים לו סרט המשך (חשבתי שכולם מתו בסוף, לא? לא יודע, לא ראיתי), זוכה לשיחזור בעזרת תפוחים! לא הלהקה, הפרי. [טיוב]

  33. Yo, homie
    -'sup, white boy?

  34. אני אוהב שמתמצתים סרטים לקטעים קצרים מאוד – או שזה מגחיך אותם, או שזה מדגיש אצלם בהפרזה קטעים ורעיונות מסוימים, או שזה מרדד אותם לחמש מילים – כך או כך זה כמעט תמיד מצחיק. אבל כבר מזמן לא ראיתי קטע כה מבריק ודחוס כמו חומות של תקווה בשיר ראפ של כדקה. אתם חייבים את זה לעצמכם. ואם אתם כבר שם, אתם חייבים לעצמכם לקרוא כמה ביקורות של מבקר הקולנוע האהוב עליי בארץ, אהרן קשלס, שזהו הבלוג שלו. [וידאו]
  35. Last.fm מתהדרים בעיצוב חדש, שלמרבה הפתעתי הוא הרבה פחות נאה מהקודם. אז למה השידרוג? [אנגלית]
  36. "Danny Callahan" הוא שיר חדש נוסף מתוך האלבום המתקרב של קונור אוברסט, הפעם לא כלהקת ברייט אייז. להורדה חוקית מאתר הלייבל. הו, אגב מרג' רקורדס, מומלץ במיוחד להתחבר למרג' רדיו, שמשמיע באקראי שירים מהקטלוג העצום והמשובח של הלייבל הזה. [מפ3]
  37. [תודה לאביטל היפה] תמורת 160$ מיותרים תוכלו לרכוש בובה בעבודת יד של עצמכם או של כל אדם אחר שתרצו! המתנה המושלמת לסבתא, או לבחורה ההיא שאתם עושים לה סטוקינג כבר שנתיים. כן, יש בזה משהו מקריפ. [אנגלית]
  38. נמרוד מטאפאס^2 מספר על פריט סטריאו קטנטן וממזרי שגם אני תכננתי להשיג פעם אבל זה נשכח ממני: סיפורו של המגבר הזערורי והזול להחריד T-amp, שלמרות מחירו הזול הוא מעניק איכות אודיופילית ברמה מטורפת. כלומר סאונד של מערכת בשווי 8,000 שקל במחיר של 100 שקל. כן, מה ששמעתם. [עברית]
  39. המלצת הרדיו השבועית (1): ביום ראשון תטיס אתכם עידית נרקיס לשעתיים בפילדלפיה, בירת אינדי קטנה שרבים מפספסים את התוצרת הנהדרת שלה, ותוכיח לכם ש"יש בה הרבה יותר מאשר סול ו-וויל סמית'". קול הקמפוס, כמובן. [עברית, האזנה אונליין]
  40. המלצת הרדיו השבועית (2): חברי עומר סנש משדר כל חמישי בשתיים בלילה ב"רדיו אמצע הדרך" או במילים אחרות 90FM. אבל דווקא לא עליו אני ממליץ הפעם אלא על התכנית של בני תבורי. תבורי הנ"ל הוא לא פנתר אינדי צעיר ופזיז כמו רוב חברינו הרדיופוניים, אלא גמלאי ותיק שתכניתו תחגוג השבוע 7 שנים באוויר (!). אבל תכנית החצות שלו Deja Vu (כל לילה בין חמישי לשישי) נשמעת לגמרי כמו משהו שיצא מקול הקמפוס: ג'ז, בלוז ורוק מכל הזמנים, אינדי בן ימינו מחו"ל ומהארץ, אירוחים ספונטניים באולפן של אמנים מגוונים מאפרים שמיר ועד שרון קנטור. עומר מספר בהערצה על תבורי, והשבוע גיליתי שתבורי עצמו קורא את העונג (אהלן, בני, ומזל טוב!). שימו אוזן על רדיו אמצע הדרך בחמישי הקרוב, ואולי תתאהבו בתכנית מצוינת שלא הכרתם. אה, ואם תישארו עד הסוף תזכו גם בתכנית המעולה של עומר, בשתיים בלילה. [עברית]
  41. הטריילר של Watchmen הגיע. שמחתי לראות שפריימים רבים נצמדים היטב לחזון המדהים המקורי מהקומיקס של אלן מור ודייב גיבונס, ונראה כאילו לא הושמט אף חלק חשוב בסאגה היפהפייה הזו (מלבד הקומיקס-בתוך-קומיקס על ספינת הפיראטים, ומוכר העיתונים – אבל אולי הם פשוט הושמטו מהטריילר). אני עדיין מחכה לסרט הזה בקוצרוח (אגב, ברביעי בחצות מגיע ארצה האביר האפל!), אולי קצת יותר בחשש, ומעניין אותי במיוחד לראות האם הסרט יצליח לתרגם למדיה הקולנועית את המסרים והתת-מסרים והמטא-מסרים של הנובלה הגרפית האגדית. [צביקטיים]
  42. ואלן מור, היוצר של Watchmen, מתראיין ל-EW בראיון נרחב ומרתק, כתמיד אצל היוצר והאדם המרתק הזה. [אנגלית]

  43. האם שנינותיו המרירות של רורשאך יתורגמו כהלכה?

  44. זה כנראה הרגע להביע את חששותיי מהתרגום העתידי של הסרט של ווטצ'מן. ראיתי השבוע את Wall*E – כנראה הסרט הכי טוב שראיתי השנה ואחד מסרטי האנימציה הטובים בהיסטוריה – סרט שהוא חצי סרט אילם למעשה, ואפילו שם הצליח המתרגם ישראל אובל לזרוע טעויות מביכות ("Oh my" מבוהל תורגם, למרבה המבוכה, ל"וואללה…" ו-Rogue robots, כלומר רובוטים סוררים, שברחו ממעצר, ל"רובוטים מזויפים", בין היתר). לאחרונה ראיתי גם את האופרה "לה טרוויאטה" בפארק הירקון. גם שם התרגום היה של אובל וגם שם הוא היה בעייתי, פעמים רבות אף שגוי לחלוטין. אני מתאר לעצמי שבמקרה הזה אובל תרגם את הליברית מאנגלית שתורגמה מהאיטלקית המקורית – שיטה בעייתית לכשעצמה. אובל הוא מתרגם ותיק מאוד, שחלק ממפיצי הסרטים בארץ עובדים איתו ישירות, בעיקר כי הוא ותיק וצבר מוניטין טוב. הוא מוערך ועשה הרבה מאוד עבודות מצוינות לאורך השנים, אבל האמת צריכה להיאמר: בשנים האחרונות אובל כנראה ותיק מדי, שחוק מדי, זורק זין או אני לא יודע מה (אני לא מכיר אותו, רק רואה את שמו ותרגומיו) כמתרגם כתוביות לשעבר, שעסק בתחום כשש שנים ועוקב בעין יחסית-מקצועית אחרי איכות התרגומים בארץ, זה מוציא אותי מכליי פעם אחר פעם. יש בארץ מתרגמים טובים, כשירים ומוכשרים (שגם כך לא מקבלים את המגיע להם, אחת הסיבות לפרישתי מהמקצוע) אך חלק הארי של תרגום סרטי קולנוע בארץ הולך לאובל שפעמים רבות עושה פשוט עבודה רעה. אגב, מי שרוצה לראות את ידם הגסה של מתרגמים ותיקים מוזמן לתפוס את "גברים בחלל" (Starship troopers) בתרגום העברי הנפוץ. אני לא זוכר מי תרגם את זה, אבל היה זה אחד הוותיקים והיה זה תרגום זוועה. [סוף מירמור]
  45. אורן ראב כותב על The Bends של רדיוהד, אלבום ששוב ושוב אני שוכח כמה הוא גדול ושוב ושוב שומע אותו פעם בחצי שנה ונדהם איך שכחתי שהוא כזה אלבום מדהים. [עברית]
  46. כשטרנט רזנור מחלק כרטיסים למופע של NIN, הוא לא מתכוון פשוט לשלוח בדואר. לא לא. הוא שולח את המעריצים למרדף מטורף. [אנגלית]
  47. אסף שור כתב ב"עמרם" (ראו "נקודת העונג") שמה שמעניין הוא לא הסיפור שסופר אלא אלף הסיפורים שלא סופרו. העטיפה לאלבומו החדש של בק לא מלהיבה, בלשון המעטה, אבל בלוג עטיפות האלבומים המעולה Sleevage גילה סקופ: העטיפות שעוצבו לאלבום אך בסוף לא הופיעו בדיסק! והפעם זו לא בדיחה ופיקציה אלא הדבר האמיתי, רצף של עטיפות יפהפיות שעיצב האמן מריו הוגו לבקשת הלייבל. [אנגלית, פיקסלים]

  48. ילדים, מי יודע איפה למקם את הפיקסיז?

  49. הידד! "School of rock", אחת הקומדיות משובבות הנפש והאהובות עליי ביותר בעשור האחרון, עומדת לחזור בסרט שני עם אותו הרכב מנצח: מייק וייט יכתוב, ריצ'רד לינקלייטר יביים וג'ק בלאק יככב. [אנגלית]
  50. Seed magazine מסביר בצורה מתמטית רצינית לחלוטין מהם העקרונות מאחורי הרמוניה ומלודיה, או במילים אחרות – מוזיקה. [אנגלית]
  51. קרוסבי, סטילס ונאש (בלי יאנג) מתכננים להקליט אלבום קאברים בהפקת ריק רובין. [אנגלית]
  52. [תודה לנופר] שכותבת בשמחה: "הוובזין אוונגרד-מטאל.קום חוגג שנה להיווסדו, בדרך מענגת ביותר: גרסת פי.די.אף להדפסה, הכוללת את הביקורות של אלבומי האוונגרד מטאל הקלאסיים בסדר כרונולוגי, לצד מאמר מאיר עיניים על התפתחות הזרם". ענקי. [אנגלית, PDF]
  53. 25 דברים שאולי אינכם יודעים על טום וייטס, כמו להקת הנעורים שלו, "פליטות ליליות". [אנגלית]
  54. [תודה ליובל] זה כבר עבר כל גבול. מי שמכיר ואוהב את LOL catz ישמח לגלות את הפרויקט המרשים ביותר של הקהילה המופרעת הזו: התנ"ך בשפת הלולקאטז. כל. התנ"ך. כולו. [אנגלית, אפשר לומר]
  55. אני מכיר לפחות קוראת קבועה אחת של העונג עומדת להרטיב את עצמה אחרי קריאת הידיעה הבאה: ג'רוויס קוקר עומד לכתוב את הפסקול לסרט האנימציה של ווס אנדרסון. קול. [אנגלית]
  56. אני לא נוהג לפרסם כאן הופעות עתידיות אם הן לא של אמנים מחו"ל (עניין של אצבע בסכר, אתם מבינים), אבל האירוע הזה מגניב בטירוף וגם מאורגן על ידי ידידתי היקרה הדס רשף: במוצ"ש הקרוב ייערך בקומפורט 13, בשעה 21:30 ובחינם לגמרי (!!!) ערב טראשקנטריביליס, או במילים נפרדות ערב טראש ישראלי (כלומר כל הדברים שרציתם לשכוח מהאייטיז ומעלה – צעירי תל אביב, פרסומות לדני, טלטקסט וסי היימן או כמו שהגדירו זאת המארגנים: "אם למֹח שלנו הייתה תיבה שמסננת ספאם, אנחנו די בטוחים שאת תכולתה תוכלו לגלות בערב זה"), ותיקלוט מוטרף של מוזיקת קאנטרי והילביליז עם דגש על וייט טראש, הארד רוק דרומי, סקוור דנסינג ו-Outlaw באדיבות גבריאל בן משה. אם זה לא מספיק, יופיעו גם Endof היחידים במינם, ומובטחים עוד שיגועים (ומדבקות בצורת לב!). אם צינון הקיץ שנפל עליי יספיק לעבור עד שבת בצהריים, תראו שם גם אותי במיטב מחלצותיי (הטראשיות). תהיו שם, או שלא תהיו שם! [זהו]
  57. "אורבן מוטו מיוזיק" שייך למוטורולה, "עבודה עברית" בפארק הירקון ו-NIN בגני התערוכה מומנו מכיסה העמוק של אורנג', האופרה הישראלית זוכה לחסות של בנק הפועלים, לקוקה קולה יש כפר מוזיקה וסלקום מפיקה את האירועים של כוכב נולד – בין היתר. בדה מרקר שואלים, מה משמעות השתלטות המותגים על התרבות המוזיקלית ההמונית, ואני שואל – איך זה שונה משני ערוצים מסחריים ששולטים ברוב התרבות הטלוויזיונית? גם "דרכים", אלבום המופת של שלמה ארצי משנות השבעים, הודפס בחסות אפטרשייב לגבר (באמת!), וגם למוצארט היה פטרון. אמת, אני לא רווה נחת משיתופי הפעולה האלה (בעיקר בגלל שחברה כלכלית רוצה להגיע לכמה שיותר קהל ולכן מורידה סטנדרטים עם מופעי קאברים, הפקות כוכב נולד וכן הלאה) אבל היי, זה תמיד היה וכנראה גם תמיד יהיה. אירועי מוזיקה גדולים צריכים כסף, שלא תמיד מוחזר מכרטיסים בקהל קטן כמו בארץ. מה דעתכם על העניין? [עברית]
  58. ארז רונן כועס, ובצדק, על כך שרבים מהמורידים הסדרתיים לא טורחים גם להוציא מהכיס כסף על המוזיקה שהם אוהבים: "כמו אלה שגונבים מכוניות רק כדי להתקשר בגאווה שעה אחרי המעשה ולהציע לבעל הרכב לרכוש אותו בחזרה במחיר מצויין, מן הראוי שגם אלה שגוזלים מאחרים זכויות יוצרים, ששוות כסף בדיוק כמו המכונית שבדימוי, יפסיקו להתחזות ללוחמי צדק (הרי גם גנבי הרכב יכולים לטעון שהם עושים את זה בשביל להציל את הסביבה), ויהיו גברים מספיק בשביל לעמוד מאחורי מעשיהם". [עברית]
  59. [תודה לנמי] "עכשיו כבר בטוח להגיד שסצינת המטאל השתנתה כליל, ולא מדובר רק בשיגעון חולף או תקופת יובש", כותב יותם ב-Metalist, "שנתיים אנו מודדים היטב את אומדן הצריכה של המטאליסטים והוא פשוט צנח משמעותית בארץ" וכתוצאה מכך חברות תקליטים בארץ לא מחתימות כלל להקות מטאל, ועוד שלל בעיות צפויות: "אל תתפלאו אם עוד טיפ-טיפה שנים, לא תהיה כבר מוזיקה חדשה להוריד מאיפה שזה לא יהיה, כי לא יהיה לאף אחד תקציב ליצור אותה כראוי" מזהיר יותם. כצפוי, דיון סוער התפתח בתגובות. [עברית]
  60. מחקר שהזמינה מחלקת המורשת בממשלה הקנדית מציג כמה דברים מעניינים על העבר, ההווה והעתיד של תעשיית המוזיקה, הפיראטיות, הסחר הדיגיטלי ועוד ועוד. מי שמתעניין בנושא ויש לו סבלנות לחפור עשוי למצוא נתונים מעניינים. [אנגלית]
  61. "רומן הביכורים מאת אסף שוּר הוא ספר מפתיע בסגנונו ובמבנהו המותיר את הקורא משתאה לנוכח מפגן מבריק אך צנוע של יכולת ספרותית מרתקת. על פי הזמנתו המפורשת של מספרו, מצטרפים קוראי הרומן לריקוד מטריד, שבו אהבה, צדק, רחמים ואכזריות מומרים אלה באלה חליפות. המחבר נוהג בפרקי הספר כמו היו פרקי ידינו ומנסה לעשות לנו במלים את מה שאפשר לעשת באנטומיה. הוא מסובב את זרועותינו לאחור ומאלץ אותנו ללכת בעקבותיו, חושף אגב כך, את מעשה האלימות הכרוך בכתיבה". זה אולי נשמע מתפלצן אבל אני חותם על כל מילה כאן בדם. "עמרם", ספר הבכורה של הספרן-פויר הישראלי אסף שור (שמאז הוציא גם את "מוטי" שזוכה לשבחים והלל לא פחות), הוא לא פחות מיצירה גאונית שמשאירה אותך משתאה פעם אחר פעם מהביטחון שבו כותב שור מול השבריריות והשרירותיות של כל מה שהוא כותב. זה ספר עם סיפור אבל גם ספר על כתיבה, על דרך לספר סיפור. זה ספר שיש לו הרבה מה להגיד על גברים, על העולם, על כאב, על תקווה לאושר, על מורכבותם ואקראיותם של החיים ושל המוות ושל כל מה שמוביל אל שניהם. הציטוט המובא כאן למעלה הוא מנימוקי חבר השופטים שהעניק לשור את פרס ברנשטיין על אותו ספר מדובר, אחד מני כמה פרסים ספרותיים שהרומן הזה גרף בצדק גמור. מספיק לקרוא את ההקדמה המפתיעה ואת הפרק הראשון – לא פחות מיצירת פאר – כדי לרוץ לספריה או לחנות הקרובה ולהרים את הספר הקטן הזה. לא היה לי מושג שיש סופרים צעירים כל כך מבריקים, מקוריים, יצירתיים ומשובחים בארץ, והגילוי הזה מתוק במיוחד כשהוא מגיע בזכות ספר כזה, אחד הספרים המפעימים והיפים ומשפריצי ההשראה ביותר שקראתי מעודי. בשלוש מילים: רוצו רוצו רוצו. (לקרוא, לא לברוח) [עברית]

  62. (cc)

  63. כאמור, אני קצת חולה. צננת-קיץ מרגיזה במיוחד. אני לא יכול לקרוא (כי אני נרדם מיד), אני לא יכול לעשות שום דבר פעיל באמת כי אני מרגיש (ובטח נראה) כמו סמרטוט. שזה בסדר, זה עובר מהר, אבל בינתיים כל מה שאני יכול לעשות כדי להעביר את הזמן הוא לשבת קצת על המחשב, לראות טלוויזיה ולשמוע מוזיקה. אבל אני לא יכול לשמוע כל מוזיקה, כי משהו מהיר או רועש או עם הרבה באסים מיד עושה לי כאב ראש. ניצלתי את המחלה הקצרה להשלמת פערים – סיימתי את העונה השלישית של ורוניקה מארס והתחלתי להקשיב סוף סוף לדיסק מלא-כל-טוב ששלח לי הקורא הנאמן תמיר. בין השאר, היה שם את Scavengers, אלבום של Calla, הרכב שאת שמו שמעתי פעמים רבות אך אף פעם לא הספקתי לשמוע. לחצתי פליי ונשכבתי לאחור בעיניים עצומות, קצת להקל על הגוף המסכן ולתת למוזיקה לשטוף אותי. ואיך שהיא שטפה אותי. כשהגיע השיר הרביעי, "Tijerina", כבר ידעתי שאני אוהב אותם. אני עדיין לא יודע למה, אבל אני כבר יודע שאני אוהב אותם. [אני יודע שהתמונה היא של הפרח קאלה ולא של הלהקה, אבל באמת שקשה להתחרות ביופי הזה] [מפ3]

שתהיה שבת שבוגי של הבראה, מוזיקה וטראש!

37 תגובות על “עונג שבת: לא כולל שירות”

  1. איימי הגיב:

    וההה!!! School of rock (שזה כמו Highschool musical אבל לא) בסרט המשך? האם פרדי יהיה? וזאק? ומה עם הבאסיסטית המגניבה? הידד!
    [אגב, התמונה ששמת היא מהsequence האהוב עלי בסרט, מסוג הקטעים שאני מריצה אליהם ורואה רק אותם ואת השירים אם אין לי זמן]

  2. martzianno הגיב:

    מאתר עם מעט מאוד אופי, last.fm בעיצוב החדש הופכים לאתר נטול אופי לחלוטין. שישימו את הלוגו של יוטיוב ויסגרו עניין.

  3. ניר הגיב:

    יש טעות בלינק להאוס אוף קארדז. שמת בטעות פעמיים את סטריט ספיריט
    הנה הלינק הנכון:
    http://au.youtube.com/watch?v=8nTFjVm9sTQ
    וזה המייקינג אוף שלו
    http://au.youtube.com/watch?v=cyQoTGdQywY

    תהנו

  4. Soothsayer הגיב:

    (אייטם 37) שני דברים ששמתי לב אליהם לגבי הטריילר של Watchmen (שאף על פי שאני לא מכיר את הקומיקס, עושה רושם של סרט מגניב עד מאד):

    1. מספר השחקנים-בעלי-שם בסרט, לפחות כאלה שאני יכול לזהות, שואף לאפס לפי הטריילר. שזה דבר טוב, אני חושב.
    2. השיר בטריילר הוא מין גרסה מסוממת ל"The Beginning is the End is the Beginning" של ה-Smashing Pumpkins, שלקוח מתוך הפסקול של Batman and Robin, שהוא סרט כל כך נוראי שהיו צריכים להתחיל את הסדרה מהתחלה בשביל למחות את הטעם הרע שהוא עשה (סרט כל כך נוראי, שאפילו השחקן הראשי מסכים שזה לא היה רעיון טוב לשחק בו). בכל אופן, אני רוצה להאמין שהמסר הנסתר מאחורי זה הוא שזו העברת שרביט בין סרטי גיבורי העל הבומבסטיים וחסרי התוכן של שנות ה-90 לסרטים המתוחכמים יותר של העשור הזה. או משהו.

  5. יואב הגיב:

    תשמע, שלושת האלבומים הראשונים של קאלה הם האלבומים הכי טובים בעולם.

  6. א' נדב הגיב:

    5 (עמי ברנד ומוריסי כבר לא): זה הטקסט הכי לא משכנע שקראתי מאז, אה… כל דבר שארי שביט אי פעם כתב, אני מניח. כלומר, מה הוא בעצם אומר שם? שהוא פעם אהב את מוריסי בגלל כל מיני סיבות והיום הוא פשוט לא אוהב אותו כי… למה בעצם? כי הסטליסט לא מוצא חן בעיניו? כי יש למוריסי אומץ לנגן כל מיני בי-סיידים ושירים נשכחים במקום למחזר את אותם להיטים שחוקים? כי הוא קרא משהו שמוריסי כביכול אמר באיזה ראיון לאן-אם-אי וזה לא נראה מספיק יפה-נפש בשבילו? בקיצור, עזבו אותכם משטויות. בואו. יהיה חזק.

    9 (העיצוב החדש של נענע מכוער): תכלס.

    28 (וואן דיי אז אה ליון): האי-פי השלם כבר דלף לאתרי שיתוף הקבצים המועדפים עליכם בהנחה שאתם לא ארז רונן (ע"ע 52).

    31 (העיצוב החדש של לאסט-אפ אם מכוער): קצת פייסבוקי מדי אבל בסך הכל נחמד לדעתי.

    49 (מכרה אלמונית של גיאחה נרטבת מחדשות ג'ארוויס): גם אני.

    50 (טראשקאנטריביליז): יהיה מגניב. באחריות. לא לפספס.

    52 (ארז רונן רוצה שנהיה גברים): ברגע שמישהו דורש ממני להיות גבר אני כבר נגדו. בכל מקרה, למי שמעוניין לדעת מה בדיוק קורה עם הכסף שאנחנו משלמים על דיסקים (לפחות של לייבלים גדולים מחו"ל), לעיונכם: http://www.demonbaby.com/blog/2007/10/when-pigs-fly-death-of-oink-birth-of.html

  7. יוראי הגיב:

    מוריסי בארץ – נועד (ויהיה) לכישלון.

    צריך קצת להיות ריאליים ולהבין שלא מספיק שיש קריאות שמחחה באיזה שני בלוגים ושני פורומים מסויימים עם 50 קוראים.

    קצת לפתוח עיניים.

  8. yaddo הגיב:

    שיר הסוודר מעולה, קלאסיקת ניינטיז מבחינתי.

  9. ה.ד. תורו הגיב:

    בתגובה ל יוראי:
    פה ^
    למעלה ||

    "מוריסי בארץ – נועד (ויהיה) לכישלון"

    זקן סיני עתיק אמר פעם:"לעולם אל תסמוך על אדם שלא יכול לאיית את שמו".

  10. Ami הגיב:

    א' נדב, התוכל להיות נדיב ולהרחיב בנושא יום אחד כמו אריה?
    כפירט לא קטן בעצמי (שקונה המון המון למרות זאת..) לא מצאתי אף אזכור.
    אז בקיצור, תן לינק או איפה מצאת?

  11. מורן הגיב:

    קאלה הם באמת להקה ששווה לבדוק. televised מ 2002 הוא אחד מאלבומי הרוק היותר טובים בעשור, לדעתי. הם הופיעו בת"א ב2001, אחרי ש scavengers יצא.

    אפרופו תרגומים, גם תרגומי ספרים לפעמים נופלים ובגדול. בדיוק סיימתי את "סוד המילים" של מיילה גולדברג (ההיא מהשיר), ספר מדכא. על המשפט "קולומבוס, מגלן, לואיס וקלרק" המתרגמת הוסיפה הערה על כך שלואיס וקלרק הם סופרמן וחברתו. ואני שואל, כמה חובבנית את כבר יכולה להיות? במיוחד אחרי שקראתי את קאבאליר וקליי של שייבון ששם המתרגם באמת יצא מגדרו כדי לבאר את ההקשרים.
    http://en.wikipedia.org/wiki/Lewis_and_Clark_Expedition

  12. יוראי הגיב:

    אתה צודק "זקן סיני עתיק" אני חושב שהתכוונת ל – משפט עתיק של זקן סיני.
    אז עזוב אותך מאיות. אל תסמוך על אף אחד.

  13. קאלה אכן הופיעו בתל אביב, כשתי דקות אחרי שScavengers יצא.
    הופעה מעולה, בתנאים קשים, מול 20 איש בדינמו דבש.
    ומאז הם הולכים ומתדרדרים.

  14. גולדסטאר הגיב:

    שיבוט נוסף של גיטר הירו:
    וג'ינה הירו

    http://www.ripten.com/2008/07/03/vagina-hero-exclusive-first-look/
    (טיפה NSFW)

  15. ה.ד. תורו הגיב:

    יוראי:"אתה צודק “זקן סיני עתיק” אני חושב שהתכוונת ל – משפט עתיק של זקן סיני.
    אז עזוב אותך מאיות. אל תסמוך על אף אחד. "

    a.k.a Joke
    אתה יודע,זקן ועתיק…לא משנה,אם צריך להסביר אז כנראה שזה לא היה משעשע במיוחד

  16. תמיר הגיב:

    השירים שבחרת לשים בסינסתזיה מצויינים, את רב השירים לא הכרתי, האלה שלי היא אם מאחורי אותם שירים מעולים עומדים גם אלבומים מצויינים?
    במיוחד התלהבתי מהשניים הראשונים. אה וכיף שאתה אוהב את קאלה!

  17. גיאחה הגיב:

    תמיר, מאחורי כל השירים בסינסתסיה, ללא יוצא מהכלל כמעט, עומדים אלבומים מצוינים. מומלצים במיוחד (מלבד המובנים מאליהם כמו ג'ף באקלי) האחרון של קאט פאוור, ושלושת האחרונים.
    למעשה, השיר היחיד שאני לא מכיר את האלבום ממנו הוא לקוח הוא זה של Rabbits & Carrots.

  18. ערן הגיב:

    אם כבר בתרגומים קלוקלים עסקינן – אני תוהה למה נעשה השימוש במילה "ליברית"? הרי המקור האיטלקי הוא libretto שמשמעו "ספר קטן" (או בעצם, ספרון). אז אם כבר מוותרים על להמציא מילה עברית לזה והולכים על סוג-של תרגום פונטי, למה "ליברית" ולא "ליברטו"? קודם כל "ליברטו" משמר את הניחוח האיטלקי של המילה המקורית. ושנית, "ליברית" (לפחות אצלי בראש) נשמע כמו משהו שנגזר מהמילה "ליברה" שזה משהו אחר לגמרי.

  19. גיאחה הגיב:

    ערן, למיטב ידיעתי ליברית היא המילה העברית התקנית ל"ליברטו". זו לא הנפצה אלא תרגום שמאושר על ידי האקדמיה ללשון עברית, שמציינת את השימוש במילה עוד מ-1955.

  20. נמרוד הגיב:

    תודה על הלינק! אני בספק אם אודיופילים אמיתיים היו מגדירים את הtamp כמגבר עם איכויות אודיופיליות – אבל לחובב המוזיקה הממוצע הוא וממשיכי דרכו בהחלט עושים עבודה טובה.

    בנוגע לווצ'מן – העובדה שזאק סניידר מ"300" מביים את הסרט לא גורמת לך לחשש? אני עצמי אגיע לקרוא את ווצ'מן ברגע שאסיים את סנדמן (עוד 10 חוברות למניאק).

    בנוגע למוריסי – דווקא בתור לא מעריץ גדול שלו, ראיתי הופעה שלו בפסטיבל לידס, ועם כל ההזדקנות וההשמנה שלו, לבנאדם פשוט כובש את הקהל בכריזמה שלו. דווקא עם מבצעי ההנחה הנאים להופעה הזאת (270 ש"ח דרך אורנג', לדוגמא) – אפשר להשיג מחיר בהחלט סביר.

    הלינק לאוקרביל ריוור לא עובד – נגמר לך הרוחב פס עבורו…

    והקטע מג'ימי קימל מראה עד כמה הטלויזיה האמריקאית מגוחכת, כשהיא אוסרת על רשימה של 12 מילים, אבל מאפשרת את הקטע המצחין מפדופיליה (והקורע מצחוק) הזה.

  21. ג'ים הגיב:

    וואו, זה היה עונג עמוס כל טוב!
    אני לא זוכר מתי נהנתי ככה מהעונג!

    בהחלט היה שווה לחכות 🙂

  22. מוסא פחארה דילעמה הגיב:

    בקשר למוריסי-
    מצחיק, כשהזמנתי לפני כמה ימים כרטיסים להופעה של מוריסי בטלפון (קסטל), שאלתי, בתור אחד שאוהב לדחות את הכל לדקה התשעים, אם נותרו מספיק, ואמרו לי שנותרו מעט מאוד כרטיסים. בכל מקרה, אני חושב שגני התערוכה יעשו עמו יותר חסד, הוא לא פרפורמר של פארקים פתוחים ענקיים. אני מקווה שעד סוף החודש ניפטר גם מהניו-יורק דולז, בפורמט הנוכחי הם רלבנטים כמו קליפות שום. במקום אסף אבידן הייתי שם את צ'רלי מגירה!

    "חבר מרעיו העליזים"? גיאחה, הסאבטקסט שלך נוטף סובייקטיביות, מזל שמוריסי לא בחר בדוד פרץ לחמם אותו, כי אז לא היית יכול לרדת עליו, וגרוע מכך, היית חייב להגיע להופעה.

  23. ערן הגיב:

    גיא ידידי היקר, אני לא חושד בך או במישהו אחר בהנפצה. אני יודע שזו המילה הרשמית. אני רק תוהה למה האקדמיה בחרה לעברת את המילה בצורה הזו. למה דווקא "ליברית"?

  24. גיאחה הגיב:

    מוסא, אתה שוגה לחלוטין בעניין הסאבטקסט המדומה. חבר מרעיו העליזים הם כל הקרקס שמוריסי גורר איתו (הניו יורק דולז, וסוזי סו שביטלה את בואה), וזה הכל.
    אני חושב שהבחירה של מוריסי באסף אבידן לחימום היא לא רעה, בעיקר בגלל שאבידן הוא אמן מצוין ומגיעה לו החשיפה בפני קהל שלדעתי יאהב אותו. לדידי, מופע חימום צריך לתת לקהל משהו שהם לא מכירים ובו בזמן להכניס אותו לאווירה הרגשית\מוזיקלית מתאימה למופע המרכזי. אני חושב שאבידן יעשה את זה טוב יותר מהניו יורק דולז, במקרה הנוכחי, ואני מבין שאתה מסכים איתי.

  25. י הגיב:

    (ד"א, האי-פי המלא של One day as a lion כבר דלף)

  26. טל הגיב:

    חי שפמי! אני מבין כעת כי כל חיי היו ציפייה אחת גדולה לערב הטראשקנטריביליס מבלי שידעתי זאת.

  27. יעקב העוקב הגיב:

    ליברית או ליברטו הוא השם של הטקסט ליצירות מוזיקליות קוליות, במיוחד אופאה, אופרטה או אורטוריה.

    בוא נגיד, שאי אפשר לבוא בטענות לגיחה על כך שהוא אוהב את דבנדרה בנהרט (כי הוא חושב שזה טרנד קולי) שיאהב מה הוא רוצה, אבל ידע נרחב במוזיקה זה לא הצד החזק של גאיחה. ולא בגלל שהוא חולה על דוד פרץ…. כמו שטענו פה.

    קל לדעת למי יש השכלה מוזיקלית עמוקה, ולא רק בלוגרית.

  28. אביטל הגיב:

    יעקב- קל לדעת גם למי יש השכלה מוזיקלית עמוקה (התכוונת רחבה? עשירה? מעמיקה? כל שם תואר שמתאים יותר?) ומי סתם פלצן עם וויקיפדיה.
    אתה פלצן. ממש ממש פלצן.

  29. פוסט 8 – מצחיק כל כך יא אללה יא אללה

  30. יעקב העוקב הגיב:

    כן אביטל, שגיעט כטיב , לא משנה את מה שכתבתי. הבנת נכון.
    ולא לקחתי את זה מוויקיפדיה. (למרות שכולם היום נהיו מדענים להכל, מכירים הכל … ווויקיפדיה מגבה מאחור)
    גם אם אני פלצן. ממש פלצן.

  31. ערן הגיב:

    יעקב העוקב – מילא זה שכתבת בכמה וכמה שגיאות כתיב (אפילו כתבת את אותה המילה פעמיים עם שגיאות שונות). מה שהכי מרגיז זה שאתה סתם כותב דברים חסרי טעם ובלי הקשר לתוכן המקורי.

    אני העלתי את עניין ה"ליברית"/"ליברטו" לא כטענה לגיא אלא כתהייה לעולם באופן כללי (ולאקדמיה ללשון העברית במיוחד). איך מפה לשם הצלחת לסובב את זה לכדי טענה שגיא לא מבין במוזיקה זה בהחלט נשגב מבינתי.

  32. דנה הגיב:

    אבל לא, בן אדם! דונט גט מי אול אינטו השיר של שירווטר כשהוא לא באמת שם

  33. דנה הגיב:

    אבל לא, בן אדם! דונט גט מי אול אינטו השיר של שירווטר כשהוא לא באמת שם

  34. יו, אח שלי גיבור.
    רק רציתי להגיד לך שלפני הגיוס שלי כתבתי מכתב ארוך ומפורט לאלרום על כך שאני עומד להתגייס ולהקריב את חיי למולדת ושלפני המוות הצפוי רציתי לטפל בדבר אחד שהטריד אותי: התרגום המזוויע של "גברים בחלל" המופתי. עיקר הטרוניה שלי הייתה על סצינת המוות שבה הבחורה הלוזרית גוססת לאיטה, ואז ריקו אומר לה משהו בסגנון של "לא, אל נא תמותי לי!" ואז מגיעה הזוועה התרגומית מעוררת הפלצות: באנגלית, היא אומרת לו:
    It's alright, at least I got to have you.
    והמתרגם החליט לתרגם את זה למשהו בסגנון זה: "לפחות אני חייבת שתהיה שלי."
    בפעם הראשונה שראיתי את הסרט, לא האמנתי. כשראיתי את זה בשנית, התפלצתי. התרגום הזה מאבד לחלוטין את כל הפואנטה של מילותיה האחרונות! איך אפשר לנשל דמות ממילותיה האחרונות?!? איזה רוע לב, איזו ציניות קרה ואכזרית!!!

    בכל אופן, שלחתי מכתב מנומס למדיי לאולפני אלרום, והם דווקא בחורים מאוד נחמדים שם, התקשרו אליי במיוחד חזרה ודיברו איתי על הבעיה שלי. הבחור מהאולפנים שדיברתי איתו טען שהוא צפה בסצינה וכי מדובר בתרגום אפשרי, וכי הוא סומך לחלוטין על המתרגם (שייתכן מאוד שהיה ישראל אומן), כי הוא מתרגם רציני שעובד אל מול התסריט המקורי, וכד'. זה היה לפני איזה 4 שנים, אבל אם אני אמצע אני אשלח לך את המכתב שכתבתי. בכל מקרה, מאוד מצא חן בעיניי העובדה שהם טרחו להתקשר אליי, אבל אני עדיין לא מבין איך אפשר לפרש את הסצינה הזאת כמו שהם פירשו אותה. זה ירדוף אותי, כנראה, כל חיי. מזל שלא הקרבתי את חיי, בסופו של דבר, למדינה שמאפשרת תרגומים שכאלו.

  35. נ. פודוס הגיב:

    8. מון שר, המוח שלי אולי כבר כמעט בן 20, אבל אני לא זוכרת שאי פעם שלחתי לך את זה :o.

  36. ליר הגיב:

    אני דווקא מאוד מחבב את העטיפה של החדש של בק.
    לטעמי, היא יותר מוצלחת מכל העטיפות האלטרנטיביות שהוצגו שם.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *