לגבי עברי לידר- במקרה יצא לי גם להקשיב לו,למרות שהוא כבר הפסיק לעניין,אבל הייתי חייבת.
משום מה קיבלתי את התחושה שהוא רוצה להיות אסף אמדורסקי (מבחינת השיר),ההבדל בינהם שהוא לא מצליח להמציא את עצמו מחדש.
מבחינת הקונספט- הוא לא מוביל טרנדים- הוא רק מחקה אותם ומקווה להייפ.
נו שוין.

פולק ישראלי הוא בהחלט מאיר אריאל, ללא ספק. למרות שהוא שואב בעצמו מפולק אמריקאי כדוגמת בוב דילן, כך שזה נופל להיות עניין של ביצה ותרנגולת.

תודה על העונג, המשך ערב נעים 🙂

לגבי הפולק, אני די מודע לזה, ואני רוצה להגיד ככה: הישראלים ששרים באנגלית לא עושים פולק. גם לא אינדי פולקו, גם לא ניאו פולק, גם לא פסיכה פולק. אפילו שזה באנגלית זה לא מזכיר פולק בריטי או מסורתי. אלה הוגדרו היטב במשך מאות שנים.

לגבי עברית, הייתי מעביר את המילה פולק לצורה המלאה שלה, כלומר פולקלור, ככה העסק יותר פתוח. ואז פולקלור ישראלי יכול להכיל בתוכו , למשל את כוורת, איינשטיין, ונניח את גשר היקון במובן הפולקי של המילה. אבל זה יהיה אינוס, כי בצורה דומה אפשר למצוא מוזיקה , נניח גרוזינית, שונה לחלוטין, והיא גם תענה להגדרות הפולקלור האיזורי.

לגבי פולק (בריטי), בארץ, יש בזמן האחרון שיוך של כל גיטרה אקוסטית לז'אנר הזה. (השמות שהזכרתי … כולל בביוף בשום פנים ואופן לא פולק. פולק (ונניח פה לצורך הצמצום – בריטי) זה שיר שקל לו לעבור מפה לאוזן, הוא זכיר, הוא קליט, הוא פזמוני וזה מה ששומר עליו שנים.כמובן שיש לו גם מאפיינים מלודיים, הרמוניים ותיזמוריים. נועה בביוף לא מחזיקה כלום מהפרמטרים האלה, היא לא מלחינה שירים, היא מלחינה מצבי רוח או מחשבות)

tomji ו-כל המניאקים – שניכם צודקים לגמרי, עזות המצח של חלק מהמפיקים שמתנסחים כפרשנים מהקווים מרגיזה בטירוף. עם זאת, כדאי לציין שלא כל המפיק הוא שוקי וייס. שוורץ-איינהורן, למשל, שהביאו לנו את רג'ינה וטוויילייט ודבנדרה (אם אינני טועה) נראים כמו חברת הפקות שעושה עבודה טובה בלי להפיץ רעש מיותר ואפילו במחירים סבירים. אני מעדיף להאמין שיש עוד כמוהם.

מפיקי המופעים מדהימים ממש. הם מדברים על הקהל שקונה כרטיסים מאוחר או מחכה להנחות כאילו הם פרשנים, צד שלישי, ואין להם יד בהדלפות שקריות, ניפוח מחירים ונסיון בלתי פוסק לחסוך בעלויות על חשבון תנאי צפיה נוחים לרוכשי הכרטיסים.

הקטע עם הלגו – ענק!
ולגבי הכתבה על המפיקים והציטוט של שוקי וייס… הרי כל מי שקנה פה כרטיס להופעה כלשהי יודע שהוא מטעה (לא רוצה להשתמש במילים קשות יותר), כי הוא רוצה שאנשים יקנו כרטיסים בשלב מוקדם, ושהוא יוכל לבטח לעצמו את העיסקה. אבל הרבה פעמים יצוץ איזה ספונסר ברגע האחרון, או איזה מבצע. זה חלק מהתהליך.
כך או כך, אני אישית לא מוכנה להוציא 300-400 ש"ח על מופע. קודם כל כי זה פשוט לא צריך לעלות כל כך הרבה. כשהולכים להופעה רוצים להנות, לא להלחץ מאיך להשלים את החסכון ששברנו בשביל הכרטיס. וחוצמזה, שאני עדיין מבואסת שלוריין היל שכחה את הקול שלה בבית בשנה שעברה. יש מעין הרגשה כזו שלמישהו שם למעלה מפסיק להיות אכפת ברגע שהוא מקבל את הכסף.

ואגב, רוני דורי היא כתבת.

שבת שלום!

נושא 7 – אשמח לדעת על פולק בארץ (בסך הכל, בביוף, עמית ארז, עידן רבינוביץ' ושאר החבר'ה כל אלה לא פולק)

נושא 30 – לפני הרבה שנים פרצה לחיינו גיטרת הסינטי. בערך שבוע אחר כך היא נכחדה (ולא שנפל עלינו אסטרואיד). צריך קצת להמתין עם הנבואה לגבי גיטרת המוג, כי היא בסך הכל היא מציעה לגיטריסט את כל מה שגיטריסט לא מחפש בצורה הטבעית מגיטרה. זה סוג של צעצוע.

ראיתי את הקליפ, לו ריד הוא האחרון שצריך להתייחס לכלי הזה

יש אפילו פתיחה של הסימפסונים בלגו.