5 באפריל 2008

עונג שבת: λ יפה כמו אל יווני

"את רוב השנה האחרונה ביליתי בתוך אוטובוס של סיבוב הופעות. אמרתי יותר מילים לעיתונאים מאשר לחבריי ולמשפחתי. כל זה הרחיק אותי ממה שאני מבין עכשיו שהוא העבודה שלי: לחלום בהקיץ"אנדרו בירד על עבודתו של הזמר

השבוע בספירת העונג שתסתיים בתחילת השבוע הבא:
Led Zeppelin – Whola lotta love [יובל]
Sixteen Horsepower – Clogger [גארפילד]
The smiths – Reel around the fountain [דרור קוחלסקי]
Hole – Turpentine [שני]

הזוכים בדיסק המצוין של לוקץ': דייב דנ, אליהו, NoB LeSSe, אוהד שרוף ותיונה אפל. בדקו את תיבות המייל שלכם, ניגרז!


    (cc)

  1. במוצ"ש האחרון תיקלטתי בריף ראף, יחד עם חבריי הטובים ללייבל מורפלקסיס ושני קדר. זו הפעם הראשונה שתקלטתי מזה שנים, אז ערב קודם התיישבתי מול מדפי הדיסקים והתחלתי לחשוב איזה דיסקים אני לוקח איתי, ולמה. זה סתם תיקלוט בפאב, לא משהו שנועד להקפיץ את היושבים ולגרום להם להתהולל ולהשתולל עד לא ידע. אבל גם לא רציתי לשים מוזיקה רגועה או מבאסת מדי, התחשק לי לשמח. אז ערמתי ערימת דיסקים מלאי כל גרוּב, ובין השאר עברתי גם על הדיסק של ארית'ה פרנקלין, שתזכה לחיים ארוכים. הריף ראף הוא פאב מגניב של מגניבים, אז אין מצב לשים את "Respect" או "Think", ושירי מופת כמו "You make me feel like a natural woman" (תודה, קרול קינג!) או "Say a little pray for me" (תודה, ברט בכרך!) הם, אפעס, קצת girly מדי למוצ"ש בפאב. אז חזרתי לשיר קטן ומופלא, שב-1973 טיפס למקום השלישי במצעד הפזמונים דאז בארצות הברית של אמריקה. הוא אמנם להיט גדול אבל עדיין יש בטח כמה אנשים שפספסו אותו, ומה שבטוח הוא שלמרות פתיחת הפסנתר הרגשנית, השיר הזה מלא בגרוב שלא יצא לכם מהראש עד השבוע הבא. הוא נקרא "(Until you come back to me (that's what I'm gonna do" ואולי זה רק אני, אבל בחיי שאפילו השם שלו מתגלגל על הלשון עם תנועה נאה של האגן. ועכשיו הסתבר לי שבכתיבתו היה מעורב גם איש הפלא סטיבי וונדר, שהקליט אותו במקור. מושלם. זה גרם לי להיזכר ששירי פופ מושלמים יש הרבה מאוד, אבל ארית'ה יש רק אחת. [מפ3]
  2. כן, זה היה כריס קורנל שעליו דיברתי בשבוע שעבר, והוא מגיע ארצה ב-17 ביוני. אין פרסים מיידיים למנחשים נכונה (היו רק שניים, אני חושב), אבל אולי נצליח לארגן משהו עד ההופעה. מכיוון שרבים מכם התאכזבו לגלות שזה "רק" כריס קורנל שמגיע אלינו, הנה משחק חדש לשבוע הנוכחי: לפחות אמן אחד שמוזכר בעונג הנוכחי *לא* מגיע לארץ. שמחים? 🙂 [עברית]
  3. אחרי שערכו אלבומי מחווה ל-OK Computer ול-Automatic for the people, החבר'ה הטובים בסטריאוגאם גייסו את מיטב תוצרת האינדי הנוכחית (לטעמם) ל-Enjoy, אלבום מחווה ל-Post של ביורק, מלכת איסלנד הבאה עלינו לטובה בקרוב (הידד!). אני מודה – זה לא האלבום האהוב עליי שלה, ואני גם לא מתלהב בהכרח מרשימת האמנים המשתתפים. אבל אי אפשר שלא להתפעל מיכולתם העל-טבעית (והחיובית לרוב!) של Xiu Xiu, גם באלבומיהם שלהם וגם במחוות וקאברים, להחריב עד עיי חורבות שירי פופ מושלמים, או מהעובדה שגם בביצוע בינוני ומטה, "Hyperballad" הוא אחד השירים הכי מרגשים שאני מכיר, או מכך ש-Liars פותחים ל-"Army of me" המעולה את הצורה באלימות הכרחית ורעש מענג. אנג'וי! [אנגלית, זיפ, טורנט]
  4. זה מגניב אותי בכל כך הרבה צורות: בחג השבועות יחגגו ההורים שלכם בעפולה יחד עם The Animals, Herman's Hermits ולהקת The Marmalade. לא, אלה לא להקות מחווה, אלה הלהקות המקוריות עצמן, פלוס מינוס חבר מקורי זה או אחר. ג'יזס, זה כל כך מגניב! אני הולך להיות שם. זה קרוב, זה משמח, ולא בכל יום מגיעות לארץ שלוש להקות כאלה ביחד. ועוד לעפולה! [עברית]
  5. תזכורת: ב-7 לאפריל: Pitchfork.tv, ערוץ מוזיקה (ברשת) אמיתי ונטול ריאליטי וזבל מהסוג הזה. בין התכנים שצפויים עם הפתיחה: הסרט התיעודי loudQUIETloud על איחוד הפיקסיז, הופעות בלעדיות של Liars ורדיוהד, ועוד טובין. [אנגלית]
  6. אלוהים ישמור, אני חשבתי שרדיפת אזרחים בגלל סממנים חיצוניים כמו תסרוקת או לבוש פסה מן העולם לכל המאוחר במצעד הגאווה בירושלים, אבל בשבועות האחרונים מתחוללת בדרום אמריקה מלחמת Emo כפי שמכנים אותה כלי התקשורת. זו לא ממש מלחמה, זה יותר דומה לרדיפה אלימה. זה התחיל כשקריין טלוויזיה מקסיקני דיבר סרה על ילדי האימו, וזה הצית את זעמם של כ-800בריוני פאנק במקסיקו סיטי ובגוודלאחרה, שפשוט השתלחו בנערי ונערות אימו והכו אותם ברחוב. האימוז ניסו לקרוא תיגר בחזרה, וזה כמובן רק הלהיט את היצרים עד שגם המשטרה התערבה. העניין התפשט גם לטיחואנה, גם גלוחי הראש בצ'ילה תפסו על זה טרמפ והתחילו לצוד ילדי אימו להנאתם. צעדת פיוס שתוכננה במקסיקו סיטי הפכה, כמובן, לבלגן. וכמובן, יש כבר מי שטוען שזו קנונייה של הממשלה כדי לפלג את העם. בכל מקרה, העניין הולך ומתפתח בדרום אמריקה, ואני מקווה שזה ישכך וייגמר לפני שהטיפשות תתפשט לעוד מקומות ותחריף (אני בהחלט רואה בעיני רוחי ערסים מרביצים לילדי אימו מחוץ לדיזנגוף סנטר). ג'יזס, אלה סתם ילדים שרוצים להגדיר את עצמם דרך תת-תרבות ממוסחרת, לא משנה כמה היא לא מגניבה בעיניכם. סיקור מתמשך ומדויק בבלוג של דניאל הרננדז. [אנגלית וספרדית]
  7. [תודה לדודי] שנזף בי ובצדק גמור על כך שפספסתי – ואיך פספסתי באמת? – את הראיון המעולה שערך ישי קיצ'לס עם פרנק בלאק, הלא הוא בלאק פרנסיס, הלא הוא צ'רלס מייקל קיטרידג' תומפסון הרביעי (וזה, למרבה ההפתעה, דווקא כן שמו האמיתי), לשעבר סולן הפיקסיז והיום יותר מזה. ואלה באמת ראיון וכתבה נפלאים לגמרי, גם סוג של פלאיים בצורה שבה הם נולדו, וכמו שדודי הזהיר אותי, יש כאן יותר מדי משפטים שאני רוצה לצטט לפתיחת העונג (אבל אנדרו בירד כבר תפס שם מקום ואתם יודעים איך זה, לא נעים לי ממנו). אם חייבים לבחור רק אחד זה כנראה יהיה " זו תקופה כיפית להיות אמן. אין חוקים, וזה נחמד". זה באמת פלא שפספסתי את זה, במיוחד אחרי שבשלישי שעבר, ערב לפני פרסום הכתבה הזו, שיקמתי מן היסוד מצב רוח מזופת במסיבת פיקסיז לאדם אחד: האזנתי שוב ושוב לשלושת האלבומים הראשונים שלהם באוזניות, עד שהדכדוך הפך סופית לחיוך. [יש שני "מאמר השבוע" השבוע. היה שבוע טוב] [עברית]
  8. סוזן וגה כותבת בבלוג של הניו יורק טיימז על התהליך היצירתי שלה בכתיבת שירים, ועל הדרך חושפת גם כמה מהשירים שהיא עובדת עליהם כעת. [אנגלית]

  9. עוד פוסט-איורים יפהפה של קרייג תומפסון עם שאריות מהסקיצות של Blankets, אחד הרומנים הגרפיים האהובים עליי (ובהחלט המרגש ביותר שבהם). [אנגלית, פיקסלים]
  10. 59% מהמוזיקאים השבדים הורידו מוזיקה בצורה לא חוקית. מישהו רוצה להמר מהם האחוזים אצלנו? [אנגלית]
  11. אצל אמיתי סנדי גיליתי את הקומיקס של שירית ורענן, וובקומיקס גיקי והייטקי מצחיק למדי, מבית היוצר של ארז צדוק. [עברית]
  12. אחרי שאיימי ויינהאוס שידרה לגראמי מלונדון והבאלקן ביט בוקס נותרו בגבול קנדה, ארה"ב העבירה השבוע הצעת חוק לזירוז אישור ויזות למוזיקאים זרים. [אנגלית]
  13. ראיון קצרצר וקורע של סטיבן קולבר עם REM, ואחריו ביצוע נאה ל-"Supernatural supersirious". והם מתארחים גם ב-La Blogotheque ומנגנים ארבעה שירים. [וידאו בדפדפן]
  14. יאירוה בחו"ל, ודרורית מתארחת אצלו בפוסט מעניין על אדי ודר, פוליטיקה וקולנוע עכשווי. [עברית]
  15. נמצאה ההקלטה המוקדמת ביותר אי פעם של קול אנושי, בת 148 שנים אם אני מחשב נכון. אפשר לקרוא עליה, וטוב מכך: לשמוע אותה (היא בצרפתית). [אנגלית; מפ3]
  16. [תודה ליעל רגב] לקראת פסח יוצא מארז נרחב של כמה מתקליטיו הראשונים של שלמה ארצי (הזמר שהכי הרבה אנשים שונאים פשוט כי הם לא שמעו דברים ישנים שלו), שעד עתה היו קיימים אך ורק בוויניל וגם זה בקושי. אשר קשר (נכון שזה שם בדוי?) סוקר את השנים האבודות של ארצי. [עברית]

  17. Holy Fuck רכונים. (cc)

  18. הולי פאק! הרימיקס שרקחו Holy Fuck, הרכב אילתורי אלקטרוניקה קנדי, ל-"Nude" המופתי של רדיוהד מאלבום השנה של העונג שבת הוא לא פחות ממרהיב אוזניים. תענוג אמיתי לכל חובב תופים אלקטרוני באשר הוא, גם אם אין כאן את רוממות הרוח של השיר המקורי. [מפ3]
  19. הרימיקס של הולי פאק עומד כרגע במקום הראשון בתחרות הרימיקסים שפתחה רדיוהד לשיר "Nude". כמיטב המסורת של טרנט רזנור, הלהקה מזמינה את הגולשים להוריד את הערוצים המקוריים של השיר המופתי הזה, ולמקסס אותו מחדש כראות עיניהם. שלא כמיטב המסורת של טרנט רזנור, מי שרוצה להשתתף צריך לשלם על הורדת הערוצים ב-iTunes (רזנור נותן את הערוצים להורדה חופשית). לטעמי זה צעד טפשי, אבל היי – זו המוזיקה שלהם, וזכותם להחליט לדרוש עליה תשלום. בינתיים זה עובד להם לא רע, וגם אתם יכולים עדיין להשתתף – או לפחות לקפוץ לאתר הרימיקסים, להאזין להם ולהצביע לחביב עליכם. [אנגלית]
  20. והטלגרף מספר לנו את מה שכולנו כבר יודעים: רדיוהד עושים הכל אחרת. חוץ מהדברים שהם עושים כמו NIN, כמובן. [אנגלית]
  21. פרנק זעתר מנסה להסביר ל-NMC ולשאר חברות המוזיקה שבכך שהן מסירות מהרשת קליפים עם מוזיקה ששייכת להן הן אולי אוכפות את החוק היבש אבל הן פוגעות בעצמן, באמנים שלהן, במעריצים של האמנים ובמוזיקה, ואולי הגיע כבר הזמן לשנות את דפוסי החשיבה הישנים. [עברית]
  22. אחרי ההצלחה המפתיעה ומוצדקת לגמרי של הסינגל "אייכה", מוציא שולי רנד, אחד הקולות המקוריים והמעניינים שיש כיום בארץ, מוציא אלבום בכורה. ב-Ynet אפשר לשמוע 3 שירים ממנו. [עברית, נגן בדפדפן]
  23. שחר בר המזל ומעורר הקנאה ביקר בהופעה של פטריק ווטסון באנגליה וחזר מאוהב, ועם אחת מביקורות ההופעות הכי יפות שקראתי לאחרונה. כמה טוב שיש בעולם דברים כמו פטריק ווטסון, ואנשים כמו שחר שיכתבו עליו כל כך יפה. [עברית]

  24. ותזכור באיזו יד להחזיק כל דבר כשאתה אוכל, ילד

  25. [תודה לשיר] והנה בלוג שאוסף קעקועים על פרקי האצבעות. נישה? קריפי? מביך מאוד לעשות שגיאת כתיב? כל התשובות נכונות. [אנגלית, פיסקלים]
  26. לביורק יש קליף חדש ל-"Wanderlust", ואם שני ממדים לא מספיקים לכם, הרכיבו את המשקפיים הצבעוניים והיכונו לגירסת התלת-ממד שתצא בשבוע הבא. חבל רק שהסאונד המדהים של השיר הזה נעלם בגירסת הקליף הדחוסה ברשת. [נגן וכל זה]
  27. [תודה לברך] עדיין לא החלטתי מה דעתי על החדש של הברידרז, אבל אתם יכולים להחליט בעצמכם ולספר לי, אחרי שתאזינו לאלבום במלואו במייספייס. אני ממש שמח לגלות שמתן האזנה מלאה לאלבום חדש סביב יציאתו הופך לנורמה גם אצל אמנים גדולים. [ספייס]
  28. ?Why המצוינים מתראיינים לפיצ'פורק ובוחרים את שלל הדברים החביבים עליהם. [אנגלית]
  29. טום ויתוול, שכותב גם את הבלוג Music Thing, מתארח במגזין Word ועונה על השאלה: למה כל המוזיקה היום נשמעת אותו הדבר? – כשהוא מתייחס, כמובן, למיינסטרים שמשמיעים ברדיו. אם אתם קוראים את העונג (או סתם מתעניינים בנושא באופן כללי), אתם כבר יודעים את התשובה: לא משנה אם האמן מוכשר או לא, לא משנה אם הוא מנגן טוב או לא, בסופו של דבר הלייבל שלו ימעך את המוזיקה שלו וידחס אותה כדי שתהיה חזקה יותר (וגם ככה כל מה שתחנת רדיו מצליחה תחליט לנגן יותר מפעמיים ביום יהפוך ל"להיט" בעל כורחנו). אבל הסיפור הרבה יותר מורכב מאחורי הקלעים של תעשיית הלהיטים, ואף שלב בה לא באמת קשור לאיכות המוזיקה או לערכה האמנותי. זה יותר דומה להינדוס טעם חדש של דגני בוקר או לקמפיין בחירות אמריקאי. מצד שני, הכתבה הזו עושה לנו סיור מרתק מאחורי הזכוכית של אולפני ההקלטות, כך שיש בכך גם משום התענוג, לצד הרתיעה מתהליכי העבודה המתוארים. מאמר מרתק, גם למי שכבר יודע את כל זה. [אנגלית]
  30. [תודה ליובל] בכל פעם שצריך לתלות מדף או לגדל עציץ או לנקות עוף ואני מגלה שאין לי רבע מושג איך להתחיל, אני מאשים (בבדיחות) את אבא שלי, שתמיד עשה את הדברים האלה ולא לימד אותי. עכשיו אין לי תירוצים, בזכות האתר Home Aid הישראלי, וכפי שמנסח זאת היטב יובל: "זה אתר מצויין לנו, מסיימי מגמה הומנית בעלי ידיים שמאליות, וירטואוזים כשזה בא לביטוי בנגינה, ביצירה או בכתיבה, אבל אפסים מוחלטים כשצריך לקדוח חור בקיר או להחליף נורה (יש לי חבר מוזיקאי בן 45 שגם היום עוצר אנשים בכביש כדי שיחליפו לו גלגל). האתר הזה פשוט מושלם, עם הדרכות למתקשים ביותר, מהסרת אבנית בקומקום ועד בניית שולחן פיקניק". חינוך חיוני לחיים. אני ביקמרקתי לשימוש חוזר, ואם זה לא מספיק לכם ואתם רוצים ללמוד לעשות כל דבר אחר בעולם תוך כמה דקות פשוטות, רוצו אל 5min הבינלאומי, גם הוא מבית ישראלי טוב. [עברית, וידאו]

  31. היי! מי זאת? איימי זאת! (cc)

  32. הידד! "Thirty one today" הוא השיר החדש והחמוד של איימי מאן הנהדרת והמעט אנמית (אבל בצורה טובה!), מתוך אלבומה השביעי שבדרך. [מפ3]
  33. אם אתם יוצרי מוסיקה, זמרים, מפיקים, נגנים או דיג'ייז, דעו לכם שהאקדמיה למוזיקה של רד בול פותחת את שעריה הישראליים למועמדים שרוצים להגיע לאקדמיה השנתית שנערכת השנה בברצלונה ומארחת מדי שנה עשרות מוזיקאים מכל העולם, קטנים כגדולים, ומעבירה סדנאות והרצאות ושלל אירועים משובחים שיגרמו לריר לנזול על כלי הנגינה שלכם. ההרשמה נפתחה ב-14 במרץ ותסתיים ב-5 במאי. אם אתם בעניין, מלאו את הטפסים וצרפו דיסק עם 30 דקות מוזיקה מקורית. הקומוניקט בעברית פה, הבלוג הישראלי כאן (אפשר גם לקבל שם מידע על אירועים בארץ בחודשים הקרובים), והאתר העולמי הרשמי פה. בהצלחה! [עברית; אנגלית]
  34. [תודה לקסטה] אומגילי בעל השם המשונה הוא מנוע חיפוש בפורומים, ובעברית. הייתי אומר "עברית צחה" אבל אתם יודעים, פורומים. [עברית]
  35. עושה לי נעים: הצוואר שלי כבר נתפס מנענועי הראש המהנים לצלילי "Bats over the pacific ocean" של Jaguar Love [חלל]. אני צריך באמת לברר עוד על ההרכב הזה, שבאוגוסט יוציא את אלבום הבכורה שלו. [מפ3 חוקי!]
  36. [תודה לניימן] מיוחד למטאליסטים אולדסקול חובבי קומיקס! מאמר על הקשר בין הקומיקס והשיר "Iron man" של בלאק סאבאת. [אנגלית]
  37. לעיתים רחוקות זה מוצלח, לרוב זה מיותר ומחורבן, אבל לא מעט להקות מחליפות את הסולן שלהן, לרוב בגלל שהוא מת, וממשיכות הלאה. הנה כמה כאלו. [אנגלית]

  38. פרס אקו"ם למבוכת השנה מוענק לבצפר לעיצוב

  39. [תודה לנמי] אקו"ם הזמינו את תלמידי הקופירייטינג של ביה"ס "הבצפר" (יש כזה!) לנסח עבורם מודעות לקמפיין שמירה על זכויות יוצרים, בתור פרויקט גמר. מכיוון שאקו"ם הם בריונים וכפי הנראה מפרויקט הגמר הזה הבצפר הוא לא בי"ס טוב במיוחד, רוב המודעות מחורבנות ברמה מטורפת, מאופיינות בטון אלים ובניסוחים נטולי מקוריות במקרה הטוב, ומופרכים במקרה הרע. המודעה עם תמונתו של קורט קוביין והכיתוב "למה התאבדתי? זה לא הסמים, זה התמלוגים" היא דוגמה לטעם המעודן ולאיכות החשיבה (ונשמעת בעיקר כמו מה שיעשה ילד בן 15 אם יבקשו ממנו להכין מודעה כזו), והמודעות עם התמונות של ג'ים מוריסון וג'ון לנון עם הכיתוב "מת מהורדת יתר" גובלות בנזק מוחי חמור. ולדברים כאלה אין אפילו תירוץ. במיוחד עצבנה אותי מודעה של אישה בוכיה עם הכיתוב העדין "השיר של הפרידה שלנו…" ולידה הגערה הכוחנית (גם עיצובית): "מה שלכם? אתם כתבתם אותו? השירים שם בשבילכם, לא שלכם." – אחלה. עכשיו מה זה בא לנו לשלם תמלוגים, תודה, אקו"ם, הצלחתם לבסס את מעמדכם כבריון השכונתי שמעוניין בעיקר לקלקל רגעים אנושיים למען כסף. יש דרכים טובות הרבה יותר להגיע לתודעת הקהל הרחב ולעודד שימוש הוגן ביצירות. כמו שאמרה החברה שלי, "אחרי מודעה כזו בא לי עוד יותר להוריד שירים". [עברית]
  40. The National ביקרו ברדיו צרפתי בפריז, והשאירו אחריהם סשן ארוך בן 11 שירים, רובם מהאלבום האחרון והמצוין Boxer, כולל "Squalor Victoria" שלא יוצא לי מהראש השבוע. [מפ3]
  41. אני אמשיך לנדנד לכם עוד הרבה עד שתבינו שהאלבום החדש של Elbow הוא אלבום פשוט מצוין. הנה עוד הזדמנות להבין את זה, בקליף לשיר "One day like this". [טיוב]
  42. לכבוד אלבומו החדש Jim, יצא ג'יימי לידל לטייל ולהשתולל עם המצלמה של ספינר ברחבי לוס אנג'לס והבית שלו. התוצאה: כיף! [נגן בדפדפן]
  43. [תודה לדודי] ששולח כתבה מעניינת באינדיפנדנט על בית הספר למוזיקה "Elliott School" בלונדון, שעל בוגריו נמנים חברי הוט צ'יפ, המכביז ובוריאל. [אנגלית]
  44. עשרה גאוני גיטרה שאתם כפי הנראה לא מכירים. [אנגלית, טיוב]
  45. [תודה לשני] הקליפ של ארקייד פייר שרים את "Neon bible" במעלית שווה ולו רק בשביל השיטה המבריקה שלהם לייצר את הקצב בעזרת דפי מגזין. ובכלל, אלה רגעים קטנים של אושר.
  46. [תודה לגבי] ב-19 באפריל יחול יום חנויות התקליטים, הנועד לחגיגת ושימור חנויות התקליטים העצמאיות בימינו. בארה"ב מתוכננות הנחות מיוחדות והופעות בחנויות עצמן, ואני חושב לעצמי: איזו חנויות עצמאיות נותרו אצלנו בארץ? ויותר מזה: איזו חנויות עצמאיות *שוות* נותרו אצלנו בארץ? מוזיקה נטו? האם התו השמיני והאוזן השלישית נחשבות כבר ל"רשת"? האם יש לכם חנות עצמאית שאתם מוקירים ופתוחה גם היום, או כזו שנסגרה ואהבתם? [אנגלית]

  47. גיבור לא מושר. פיל אלברום

  48. פיצ'פורק מנצלים את ההדפסה המחודשת של The Glow pt.2 כדי להזכיר לכולם כמה מעולה היא להקת The Microphones, או יותר נכון פיל אלברום שהוא-הוא המיקרופונים. [אנגלית]
  49. [תודה לנחי] מדונה התקבלה לאחרונה להיכל התהילה של הרוק למרות שמימיה לא עשתה רוק, ובטקס הקבלה החגיגי עלו לבמה איגי פופ והסטוג'ס וזרעו הרס וחורבן בשני סינגלים של מדונה. ככה הם נראים כשהם רגועים. [טיוב]
  50. קראו בחינם את עשרת העמודים הראשונים של הקומיקס החדש Wizzywig מאת אד פיסקור, על ילד שגדל להיות האקר מצליח, שנכנס לכלא. [אנגלית]
  51. בכל פעם שאני שומע את המילה גורג'ס, אני חושב על לינדה ריצ'מן. אבל מה לעשות, וכשאני נזכר באלבום האחרון של רוברט פלאנט ואליסון קראוס, Raising sand, המילה הכי טובה לתאר אותו היא פשוט: גורג'ס? אם פספסתם את האלבום הנהדר הזה, זו הזדמנות טובה לשים עין על קליפ חדש מתוכו, "Please read the letter", ואני מבטיח לכם שזה עוד אחד השירים החלשים יחסית. [נגן בדפדפן]
  52. "The Architect" הוא הקליף והסינגל החדש של dEUS! מצד אחד: ווהו! מצד שני: הגעגועים לשני האלבומים הראשונים מכאיבים לי. [נגן בלאסט.פם]

  53. לעולם לא יימאס לי מתמונות לייב של רג'ינה

  54. [תודה לאיילה] כחלק ממיזם Why Democracy (אין שום קשר ל-Why Meiry), רג'ינה ספקטור עונה לשאלות על דמוקרטיה ביוטיוב (חלק ב'). [טיוב]
  55. בפברואר האחרון חגג אלבום המופת In the aeroplane over the sea עשור להטלתו המהדהדת אל העולם. בחודשים האחרונים ראינו שלל מחוות קטנות כגדולות במגזינים ובלוגים חובבי אינדי, אבל אני חושב שזה מנצח את כולם: הקולקטיב Tomatoes & Radiowire אסף 11 אמנים, וכל אחד מהם הכין קליפ לאחד משירי האלבום. הפרויקט הזה, שארך שלוש שנים, הגיע לשיאו עכשיו, והושק באתר היפהפה של הקולקטיב ובו אפשר לצפות בכל 11 הקליפים וליהנות עד בלי די. איזו יופי של מחווה, ואיזה כיף של אמנות. [פלאש יפהפה]
  56. אאאאאאאאאאא התקפה מכל עבר! בשבוע האחרון קיבלתי לא פחות מארבעה מיילים וקראתי לא פחות מעשרה פוסטים בבלוגים שכולם מקשרים לסינגל החדש של ליידיטרון, "Black cat". טוב! אז אתם אוהבים את ליידיטרון! אם אתם כל כך אוהבים את ליידיטרון, למה שלא תתחתנו איתם?! או תורידו את השיר החדש שלהם או משהו, הוא באמת נורא מגניב! [מפ3 זועם]
  57. [תודה לאורי מהקולקטיב] Bug היא סדרת אירועים לונדונית שחוקרת את "האבולוציה של הקליפ", כשהכוונה היא כמובן ל-Music Video, אותו שילוב, היתוך, קירוב והיפוך של אמנויות המוזיקה והקולנוע לכדי תת-אמנות חדשה. בתחתית העמוד אפשר לבקר באירועים האחרונים ולצפות בחלק נכבד מהקליפים המדוברים. נפלא! [אנגלית, צביקטיים]
  58. אחרי שורה ארוכה של אגדות קאנטרי, רוק, פולק ופופ, התוספת האחרונה לסדרת הופעות Storytellers של VH1 הוא לא אחר מאשר סנופ דוג, שלרגל המאורע הרביץ בצופים קצת קאנטרי לפנים והרבה היפ הופ משובח. בין השירים הוא שזר סיפורים מהצ'כונה, אבל כשחושבים על זה, מהו ראפ איכותי אם לא סיפורים מהצ'כונה? [אנגלית, וידאו]
  59. [תודה לירון] ABC3D הוא ספר פופ-אפ תלת-ממדי מרהיב שכולל בסך הכל את אותיות האלפבית האנגלי, אך טומן בחובו eye-candies נהדרים במיוחד. [טיוב]
  60. את משחק הגווייה הנפלאה התחלתי עם שיר של The Ting Tings (תודה, יאדו!), שמשמחים אותי תוך חצי שיר. גם "That's not my name", הקליף החדש שלהם, יביא שמחה וצבע יחסיים לחייכם האפרוריים והקשים, אם כי הוא בהחלט לא משתווה לסינגל הקודם, "Great DJ". [נגן בדפדפן]
  61. העונה השנייה של Heroes הייתה די מעפנה ביחס לראשונה המצוינת, אבל לפחות אלבום הפסקול שלה שיוצא עכשיו מציע כמה אוצרות נחבאים, בדמות "Glad it's over", אאוט-טייק של וילקו מהאלבום האחרון sky blue sky, וגם "Chills", בי-סייד של My morning jacket. בשביל שני שירים עלומים של שתי להקות מעולות אני מוכן לסבול גם עונה חלשה. [מפ3]
  62. אחרי תעשיית המוזיקה, גם תעשיית הספרים הבינה שה-DRM לא פותר שום בעיה אלא רק יוצר בעיות חדשות. האודיובוקס – הקלטות של הקראת ספרים שניתנות להורדה בפורמט MP3 או בדיסקים – תעשייה שמכניסה כמעט מיליארד דולר בשנה, יופצו מעכשיו נטולות DRM על ידי ראנדום האוס ופינגווין בוקס, שתיים מההוצאות לאור הגדולות ביותר בעולם דובר האנגלית. כפי שמספרים בקולקטיב, "רנדום האוס, אחת מחברות ההוצאה לאור הגדולות בעולם, שיחררה לרשת audiobooks של ספרים שלה בלי מנגנון הגנה מפני העתקות. במשך חודשים היא עקבה אחרי ההפצה של הספרים האלו ברשתות שיתוף הקבצים וגילתה להפתעתה שהספרים שהופצו היו דווקא גנובים, ואילו הספרים שהיא שחררה, באיכות טובה יותר לא היו שם". [אנגלית]
  63. כל האמנים שהצהירו בשנים האחרונות שגם ככה לא שווה להשקיע בדיסקים כי "הכסף האמיתי נמצא ברינגטונים" מוזמנים לעיין בכתבה הבאה: שיא מכירת הרינגטונים היה ב-2006, ומאז המכירות רק צונחות. בקרוב אצלנו. [אנגלית]
  64. אדגר ברונפמן וחברת האחים וורנר יובילו את הניסיון לכפות מס אחיד על ספקיות האינטרנט (ומשתמשיהן) שישמש לפיצוי על אבדן ההכנסות שנגרם ללייבלים ולאמנים מהורדות לא חוקיות – קצת כמו "מס הקסטות" מהאייטיז (Wired מרחיבים). יש כבר מי שטוען שה"מס" הזה לא שונה מהותית משיטת הפרוטקשן של המאפיה, כי הוא לא בא להגן על זכויות היוצרים, אלא להבטיח לספקיות המשלמות שחברות התקליטים לא יתבעו אותן. ספקיות שיסרבו להשתתף במערכה יהיו חשופות לתביעה. אלה שתי דעות שונות בלבד, האמת, כרגיל, בטח נמצאת אי שם ביניהן. [אנגלית]
  65. אם חשבתם שהחוזה של מדונה עם חברת המופעים הענקית Live Nation היה פוקס חד פעמי, תחשבו שוב: Jay-Z עומד לחתום איתם חוזה לעשר שנים בשווי 150 מיליון ירקרקים. החברה תדאג לכל הקלטותיו, מופעיו ומוצריו של הזי. אם אצלנו סלקום מוזיקה או הלייבל של ארומה מתחילים לפרוש חסות על אמנים ומצטיירים כמתחרים שווים לענקי המוזיקה הנוכחיים, בארה"ב לייב ניישן מתחילה להצטייר כמפלצת ענק. [אנגלית]
  66. כך תזהו רב-אמן: מאות להקות ואמנים חדשים נשארים ערים לילות שלמים כדי ללטש ולשכלל את כישוריהם במירוץ הבלתי נדלה אחר שירים מושלמים. והנה בא לו זקן אחד, וילי נלסון, לוקח את "Marie" של טאונס ואן זנדט המנוח שתמיד היה מוזיקאי של מוזיקאים, גיטרה אחת ומיקרופון, והנה לכם אחד השירים היפים של השנה. כי זה כל מה שצריך, חבר'ה: טקסט של כותב שירים מחונן ורב אמן שישיר אותו. אם זה כל כך פשוט, למה זה כל כך נדיר? [מפ3]

שבת שבוגי, ביטשז!
ומכיוון שאכלתי גלידה בכל אחד משלושת הימים האחרונים, השאלה המתבקשת אליכם, קוראים יקרים, היא: מהי הגלידריה הכי טובה בארץ לטעמכם האנין, ואיזה טעם של גלידה הכי שווה?

בנוסף, מי שצוחק מכותרת העונג הוא חנון. ואנחנו אוהבים חנונים!

42 תגובות על “עונג שבת: λ יפה כמו אל יווני”

  1. מיכל הגיב:

    בדיוק היום אכלתי גלידה עם אחותי שתחיה, ודיברנו על איך הגלידריה השכונתית שלנו ברמה"ש (פרדו, למכירים) היא ה-גלידריה: קטנה, ביתית, והגלידה הדרום אמריקאית הכי טעימה בעולם.
    היום אכלתי שוקולד-רום-צימוקים וקוקוס. היה שבוגי!

    חוץ מזה, המודעות של בוגרי הבצפר (איזה מין שם זה?! רק זה מביא לי את הסעיף?!) לוקות בחוסר מקוריות כזה שמסביר את התוצר של רוב הפרסומאים בארץ (עז?)

  2. פרנק הגיב:

    תיקוני איימי מאן:
    לשיר קוראים Thirty One Today ולא כמו שכתבת.
    חוץ מזה, מסתבר שאי-אפשר לתת לינקים ישירים לקבצים מהאתר סטריאוגם. הם צץלוננים על זה שגונבים להם רוחב פס וכאלה. אז צריך להיות מנומסים ולהוריד את זה משם:
    http://stereogum.com/archives/mp3/new-aimee-mann-thirty-one-today_008697.html

  3. יעל הגיב:

    הגלידרייה החביבה עליי בשנה האחרונה היא ארלקינו, בצפון דיזינגוף (נדמה לי פינת ירמיהו) בתל אביב. טעמים מקוריים ומפתיעים שמתחלפים כל הזמן ונורא קשה לבחור מתוכם, והמוכרים תמיד מיהרו להציע לפני שביקשתי טעימות מחלק ניכר של המבחר. לפעמים טעמים מיוחדים מדי בגלידריות מתגלים כגימיק שלא מי יודע מה מרהיב בטעם (גלידות הבמבה שהיו אופנתיות פעם, בררר), אבל שם בדרך כלל השילובים מעולים. והכי חשוב: מעבר לקיר ממוקמת פיצריית טוני וספה.

    המודעות של אקו"ם ביזיוניות. זה מזכיר לי שהפעם היחידה שקניתי דיסק מזויף בחיי היתה כשראיתי את מסע הפרסום "אתם גונבים את הקול שלנו" בטלוויזיה ב-1999. זה כל כך הרגיז אותי – הקלות הזו שבה תמיד המאזין הוא אשם, כי למה להפנות את האצבע לפיראטיים, למשטרה שלא ממהרת לאכוף, או לבדק בית מדוע לעזאזל הדיסקים העבריים אז עלו מינימום שבעים שקל(!). את "קרוב", אחד האלבומים הישראליים האהובים עליי, החזקתי המון שנים בקסטה כי מחיר הדיסק לאלבום שהיה אז בן יותר מעשור היה ברוב החנויות 80-90 שקל. זה העלה אצלי גם זכרונות לא נעימים מאסון ערד שבו הייתי, שגם בו היו כל כך הרבה אשמים אבל האצבעות כל הזמן פנו בחזרה אל הקהל (אפילו ע"י מוזיקאי כמו אביב גפן), ואיש לא חשב למשל להפסיק לעבוד עם הדרן שמכרה מעל 10,000 כרטיסים יותר מהמספר שאישרה המשטרה. אז קניתי כמחאה דיסק מזויף של אלבום שהתכוונתי לרכוש בכסף מלא בחנות. בכלל, באותן שנים הפסקתי כמעט לגמרי לרכוש דיסקים בגלל מחיריהם וחזרתי לכך רק כשחברות התקליטים ירדו סוף סוף מהעץ הגבוה עליו טיפסו (אבל הנזק כבר נעשה בכך שהן הרגילו את המאזינים במשך שנים לחפש דרכים חלופיות לרכישה חוקית בגלל המחיר הגבוה).

    וזעתר צודק בדבריו לגבי הקליפים ו-NMC. דחילק, קליפ ביוטיוב מאלבום ישן ולא מוכר כשל אורלי זילברשץ בנאי יכול לעשות רק טוב לקידום האלבום בקרב כל מי שפספסו אותו. הרי השירים לא יחרכו את הפלייליסט פתאום 17 שנה אחרי שיצאו לאור, לא יקבלו זמן אוויר באמצעי תקשורת אחר, למה לחסום את הערוץ היחיד שחושף אותם?
    ("השקר" הוא שיר כל כך יפהפה)

  4. June הגיב:

    המודעות של הבצפר באמת נוראות, אבל מצאתי אחת מוצלחת שמעבירה את המסר בפשטות. נתעלם מהעובדה שהמילים לא אמורות להיות כתובות על שורות של תווים, למיטב ידיעתי.
    http://comma.co.il/ad-schools/habetzefer/acum/acum-45308.jpg/creative

    ובאמת שאני לא אנינת טעם בכל הנוגע לגלידה. מספיק לי ד"ר לק, ואני אפילו לא זוכרת איך קוראים לטעם שאני אוהבת.

  5. melquiades הגיב:

    42. עבורי יש חנות אחת ויחידה שהיא "המקדש" שלי. "קצת אחרת" שנמצאת בסמטה על דיזנגוף קצת צפונית לכיכר. החנות מתמחה ברוק מתקדם ופסיכדליה, וכל פעם שאני מבקר בחנות אני מרגיש כמו ילד בחנות ממתקים.
    נוסף להיצע הייחודי שאין בשום מקום אחר בארץ, ישנם המוכרים שהם אנשים מדהימים. תמיד יקבלו אותך בחיוך ויציעו כוס קפה. ואם זה אורי (המומחה לענייני פסיכדליה) נמצא באותו יום אז תמיד גם יהיה לו איזה אלבום עלום שבחיים לא שמעתי עליו, שהוא יודע שיתאים בדיוק לי.
    פשוט תענוג של מקום, ובאמת הגיע הזמן שאני אבקר שם שוב.

  6. אור ברקת הגיב:

    34 רק לי נדמה או שברוב המקרים הסולנים החדשים דומים לפחות מבחינה חיצונית לסולנים המקוריים? יכול להיות שעל סמך זה בחרו אותם?

  7. איפי הגיב:

    35. עלק "בצפר". גרפיקה שאפילו לא מנסה להיות יפה או נעימה לעין. ושלא נדבר על התוכן והיציריות ברמה של ילדים בכיתה ה' [בלי לפגוע בכל הילדים המוכשרים בכיתות ה' באשר הם].
    פשוט תת רמה.
    מסכימה עם חברה שלך – זה רק עושה חשק להוריד דיסקוגרפיות שלמות.

  8. בועז כהן הגיב:

    1
    אשר קשר זה לא פסבדונים. זה שם אמיתי של ירושלמי תותח, שכותב היטב ב"פרומו" של מעריב

    2
    פטריק ווטסון כנראה יופיע כאן בחורף. יש מגעים. נחזיק אצבעות

    3
    נשבר התחת כבר מאלבומי הקאברים השלמים, ההצדעות והמחוות. חלאס. גם ככה אין מספיק זמן לשמוע את הגרסאות המקוריות, והמוצלחות יותר – והשיר של ארית'ה פרנקלין שהבאת הוא דוגמא מצויינת לכך! הלאה הקאברים! יחי גרסאות המקור

    4
    סנדי דני האגדית: החודש ימלאו 30 שנה למותה הטרגי.

    http://www.youtube.com/watch?v=0Rd_gMrmf6g

    וכאן עם אחת מהלהקות שלה, פת'רינג גיי
    http://uk.youtube.com/watch?v=JygpN3Uievo

  9. מרגוליס הגיב:

    7 – פרנק בלאק שר על קברו של הרמן ברוד – איך זה שבשום מקום לא מזכירים את הופעתו של המנוח ב"משהו טוטאלי"?

  10. בועז כהן הגיב:

    מסכים לחלוטין עם melquiades:

    קצת אחרת – חנות התקליטים בדיזנגוף, תל אביב, היא אכן חנות נדירה. רק השבוע קניתי שם (עוד) 10 אוצרות יקרים (כמו 801 בהופעה חיה בלונדון, 1976; להקת הפרוגרסיב-פסיכדליה הגרמנית "פופול וו"; אלבומו הגאוני של ביל פיי מ-1971; ועוד אוצרות..

  11. yaddo הגיב:

    רק כדי לסבר את האוזן, That's Not My Name של הטינג טינגז הוא הסינגל הראשון והשיר שבאמצעותו הכרתי אותם ב-2007. נדלקתי עליו קשות והיה צפוי שהוא יצא שוב אחרי שהצמד נחל הצלחה ב-Great DJ. באתר שלהם הם עשו לפני איזה חודש פרויקט כזה שבמסגרתו אפשר להתקשר למספר טלפון ולהשאיר את שמך, ובביסייד של ההוצאה המחודשת ל-TNMN, קייטי תשיר את השמות. לצערי לא הצלחתי להגיע לשום מקום עם המספר שניתן שם ולטעום מהתהילה. כנראה שלנצח אישאר פלמוני.

  12. יעלה הגיב:

    אחלה עונג כרגיל, אבל יש מצב שתשים את התמונות מתחת לאייטם המדובר ולא מעליו?
    ככה נהוג לרוב, וזה כל פעם מחדש מבלבל אותי כשאני קוראת בעונג.

    מצד שני, זה ייחודי..

  13. קהרו הגיב:

    לגבי אקו"ם… מעניין אותי אם נקנו כל זכויות היוצרים לקליפ ארטים במודעות. שקורט קוביין לא ימות גם מהורדת תמונות שלו.

  14. דייב דנ הגיב:

    הגלידיריות הכי טובות?
    וניליה, אלדו אייסברג ועוד איזה אחת ברחוב הארבעה. מה הכי טוב? קשה לי להחליט העיקר שיהיה שוקולד כמה שיותר מריר וכמה שיותר איכותי.

    ותודה על הלוקץ….

  15. j הגיב:

    אייסברג!

  16. NoB LeSSe הגיב:

    אני שמח למצוא לפחות את שמו של טאונס ואן זנדט, ולכל מי שמעוניין בכותב מדהים ולא מפחד לנסות משהו אדיר אני ממליץ על אלבום הלייב שלו באולד קוארטר. תענוג לכל יום.

  17. חנון הגיב:

    יש גלידריה ממש טובה בירמיהו, בת"א, ליד הנמל.
    פשוט תעשה לעצמך טובה וקח שלושה כדורים של גלידה בטעם בזיליקום.
    כן, בזיליקום. זה כל כך מוזר לשמוע את זה, אבל למען האמת זו אולי הגלידה הכי מעניינת שאכלתי.

  18. נמרוד הגיב:

    אני מאוד אוהב את "וניליה" על שני סניפיה – באבן גבירול ובבאזל. אמנם לא מדובר על מקום משפחתי בעל מסורת מפוארת, אבל הגלידת עוגת גבינה שלה זה משהו שכל אחד חייב לטעום.

  19. רונן הגיב:

    לך על "דידה" בכביש 4 בכניסה לרופין. נסה אשכוליות אדומות בקמפרי, ותהנה

  20. פומגרנייט הגיב:

    "בצק עוגיות", בן-אנד-ג'ריס.

  21. רן הגיב:

    השיר של אריתה פרנקלין מופיע באלבום המחווה לסטיווי וונדר:
    "Wonder Wrote it"
    של DJ Spinna וBobbito.
    למרות אחת התגובות הקודמות (תגובה מוצדקת בהחלט) שנמאס כבר מאלבומי מחווה,
    מדובר, לדעתי, ביצירה משובחת ביותר שעולה אף על מספר אלבומים של וונדר עצמו – בכל מקרה, חלק מההקלטות באלבום הם ביצועים מקוריים.
    נראה כי לא ניתן יותר להשיג את האלבום, אז קדימה לסולסיק הקרוב למקום מגוריך.
    מומלץ בחום.

    ו"אייסברג" זו גלידריה של מתלהבים

  22. הלנה הגיב:

    הפאנק, שהיה תת תרבות עניפה ומקסימה, עם מסרים של אחווה, אהבה וכנות
    סובל מדה-לגיטימציה מאז הופעתו.
    טעויות ניסוח כמו זו שמופיעה בדיווח על מלחמות האימו יכולות להיות בעייתיות עבור התרבות הזו ולהקשות על ילדי האימו החביבים לזהות את ידידיהם הטבעיים.

    אין "בריוני פאנק". יש בריונים, שיכולים להיקרא גם פאנק'ס,
    ויש פאנקיסטים, או אנשי פאנק. הם יכולים להיות גם בריונים כמובן, אבל אז הפאנק אמור להקיא אותם מתוכו. זה לא תמיד קורה..
    בעיקרון, אם הפאנק היה עדיין חי וקיים יש סיכוי סביר שתומכיו היו יוצאים להגנת האימו ועמלים על חזית מאורגנת נגד שינאת החינם.
    ניתן עוד להגג רבות על ההבדלים הסימליים בין הפאנק, תרבות שוליים אמיתי שצמחה מאליה, לבין האימו, הסאבקלצ'ר הממוסחרת שנחתה מלמעלה על ראשים עלומים ואז להפליג ולדמיין מה היה קורה אם הם היו נפגשים..

    http://en.wikipedia.org/wiki/Punk_subculture

    חוצמזה, כל כך הרבה שאר רוח יש בעונג הזה. וגם גלידה.
    תודה.

  23. הביצוע השבור הקרוע והקורע של טאונס ואן זנדט בעצמו למארי

  24. ליירה בלאקווה הגיב:

    אני חנונית ולא הבנתי את הבדיחה :,( למדה יפה כמו אל יווני??

    מישהו מוכן להאיר את עיני ולהסביר?

  25. Number 45 הגיב:

    ביום שנבין את המשמעות של כותרות העונג נדע שהמין האנושי הגיע לקצה יכולת ההתפתחות שלו

  26. גיאחה הגיב:

    הלנה – כל מה שאת אומרת נכון עקרונית, אבל לא רלוונטי. יש בריוני פאנק בדיוק כמו שיש בריוני כדורגל, וזה לא קשור לפאנק או לכדורגל. מה לעשות ש-800 הבריונים שהתנפלו על ילדי האימו במקסיקו זיהו את עצמם כפאנקיסטים וגם התלבשו כך. האם הם דגלו בצורה אותנטית באידיאולוגיית הפאנק כפי שהאקדמיה מכירה בה? סביר להניח שלא. אבל גם ילדי האימו לא נאמנים לאימו בהגדרתו המקורית. ההגדרה היא שולית כאן.

    חיים – תודה! אני עדיין מעדיף את גרסת נלסון 🙂

    ליירה – אז כנראה שאת לא חנונית אמיתית! 🙂

  27. redgirl הגיב:

    אין על מוסלין בירושלים, אי שם בתוך הקטמונים. טעמי גלידה שלא נראו עדיין בארצנו הקטנה והחמה. יש להם גלידת רימונים, צבר, אשכוליות ורוזמרין ועוד כל מיני הפתעות. לא יקר ומיוחד.
    הטעם הכי שווה- פירות יער עם רוטב שוקולד חם למעלה, שילוב אידאלי בין מתוק לחמוץ.
    וכיוון שאני כרגע בונציה, אני אומר שהגלידריה (או ג'לאטריה) הכי טובה פה נמצאת באחת הכניסות לקמפו (כיכר) סנטה מרגריטה. זולה וטובה. התות (פרגולה) שלהם מאכזב, אבל כל השאר מענג עד לאין שיעור. נסו את האגוזים או הקפה ולא תתאכזבו!

    ואגב- הגלידה פה זולה יחסית- יורו לכדור! אם דורשים מכם יותר מיורו וחצי אל תקנו, זה יקר מדי!

  28. çà me vexe. הגיב:

    לאחרונה (1.3.08), הפסיקה חברת "דן- חברה לתחבורה ציבורית בע"מ" את פעולת קווי השירות בשבת וכך בעצם נשללה מאזרחים רבים שאין ברשותם רכב היכולת להגיע ממקום למקום לפני צאת השבת.

    עכשיו, בזמן שעון הקיץ, השבת יוצאת בשעות מאוחרות יותר וקווי השירות מתחילים את פעילותם רק בסביבות שמונה בערב ולמחרת יום עבודה לכל דבר, כך שרבים בוחרים לשוב לביתם בשעה מוקדמת (מה שמעלה גם את נושא הפסקת השירות לאחר חצות, שמיועד, אולי, לעצומה אחרת), ובכל מקרה, פעמים רבות השהות במקום כזה או אחרת מתקצרת משמעותית, מתבטלת לחלוטין או הופכת לחוצה ודחוקה, בגלל העדר התחבורה בשעות מוקדמות (ונוחות) יותר.

    אנו קוראים להחזרת זמני פעולת קווי השירות בשבת לקדמותם, ציבור שלם של אזרחים נותר ללא דרך זולה ובטוחה להתנייד ממקום למקום- בהחלט לא משהו שיש לאפשר.

    תודה ענקית מראש לכל החותמים ולאלה שימצאו לנכון להעביר את כתובת העצומה הלאה.

    http://www.atzuma.co.il/petition/ikiru/1/

  29. ניצן הגיב:

    שירות לאוהבי בדיחות החנונים באשר הם:
    למדה היא המקבילה ביוונית לאות אל באנגלית, לכן יש כאן כפל משמעות: המשמעות המילולית, וגם המשמעות של "למדה (הינה אות) יפה(,) כמו (האות) אל (ב)יווני(ת)".

  30. אלעד הגיב:

    גלידריית טוני במדרחוב נתניה. Gelato איטלקית במלאן טעמים

  31. סטיבי הגיב:

    עונג משובח.
    וכיף במיוחד לפתוח את הערוץ של פיצ'פורק ולראות קליפ של רדיוהד שצולם במרתף (מרתף במובן "סטודיו בקומת המרתף") של נייג'ל גודריץ'. עם תום על התופים!

  32. roncho הגיב:

    הגלידרייה שלי – ללא ספק – "דולצ'ה מלודי" בבן-יהודה.
    יותר זולה מאייסברג השכנה (לא שזה קשה, הם יקרים עד מוות) ולדעתי – גם יותר מוצלחת. בלי כל מיני התפלצנויות של ספגטי מתוק עם גלידה, זו פשוט גלידריה איטלקית כמו פעם עם מוכרים נחמדים וגלידת שוקולד אלוהית. גם הסורבה על שלל טעמיו לא מאכזב.
    ומכיוון שאני לא נמצאת הרבה בת"א (לצערי), אני מסתפקת בבן אנד ג'ריס מהסופר.

  33. roncho הגיב:

    הגלידרייה שלי – ללא ספק – "דולצ'ה מלודי" בבן-יהודה.
    יותר זולה מאייסברג השכנה (לא שזה קשה, הם יקרים עד מוות) ולדעתי – גם יותר מוצלחת. בלי כל מיני התפלצנויות של ספגטי מתוק עם גלידה, זו פשוט גלידריה איטלקית כמו פעם עם מוכרים נחמדים וגלידת שוקולד אלוהית. גם הסורבה על שלל טעמיו לא מאכזב.
    ומכיוון שאני לא נמצאת הרבה בת"א (לצערי), אני מסתפקת בבן אנד ג'ריס מהסופר.
    אה, וגם: הקמפיין של "הבצפר" מביש. פשוט ככה.

  34. חיכיתי שכולם יכתוב , כדי לגלות את הסוד: למי שגר בצפון הגלידה הכי טובה – גלידרייה איטלקית מול המדרחוב בזכרון. למי יש עוד גלידה בטעם מרלו, או קמפרי אשכוליות או ויסקי.
    חוץ מזה: יימי מאן מאד מוצלחת. כותבים את השם שלה באנגלית קצת מוזר. איפה היא התחבאה עד היום?

  35. ליירה בלאקווה הגיב:

    איל – זכרון זה לא בצפון.

    ניצן – תודה על הבדיחה 🙂 אכן משעשע!

  36. זכרון זה הכי דרום שנחשב צפון.
    גדרה-חדרה = מרכז
    דרומית לגדרה= דרום
    צפונית לחדרה=זכרון=צפון
    זו מתמתיקה פשוטה.

  37. roncho הגיב:

    קמפרי אשכוליות יש גם בדולצ'ה מלודי.
    לגבי ויסקי אני לא יודעת.

  38. pez הגיב:

    גלידריית פינגווין בכפ"ס וגלידה אריה ביציאה מחוף השרון בהרצליה. יש להם סניפים בעוד מקומות, אבל הסניף של הים הכי שווה: טעים, הכדורים ענקיים ואפשר לבקש כדור אחד בשני טעמים.

    ביום יום גם גלידת סאנדיי פושטית במק'דונלדס מספקת אותי.

  39. שיר הגיב:

    זה לחלוטין באיחור, אבל הייתי חייבת לתת קצת משקל חיובי לאכזבה התמוהה-משהו מהגעת כריס קורנל לארץ.

    חבר'ה, זה קורנל.

    נכון, אני משתייכת למיעוט הקיצוני שהקול של קורנל עושה לו צמרמורות ולא במובן החיובי, אבל הבנאדם הזה אחראי על מספר שעות לא מבוטל של הנאה וחינוך מוזיקליים שלי, וסביר להניח שהייתי מבלה איתו מספר רב יותר של שעות ללא מכשלת הקול הזו, אבל יאי! כריס קורנל!

  40. idanska הגיב:

    למי שמתבאס מהגרסא הדחוסה של wanderlust יכול למצוא אותו פה באיכות טובה ובגודל משגע של 130 מגה

    http://media.ghostrobot.net/7020_wanderlust.html

    באותה הזדמנות שווה מאוד לראות את שאר הקליפים שהחבר'ה האלה יוצרים

    http://www.encyclopediapictura.com

  41. ההורים שלכם הגיב:

    לא רק ההורים שלכם יגיעו בשבועות לפארק בעפולה
    כל העולם ואחות שלו כבר הזמינו מקומות מראש
    כי שבועות חוגגים רק בעמק יזרעאל

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *