10 בנובמבר 2007

עונג שבת: שבוע השוקולד

"זרם השירים המדהים שדילן הוציא בשנות שיאו, היו הקיא המוזהב של כל התרבות האמריקאית כולה, שברים מעורבלים קשורים בחוסר הקשר שבינהם ומעורבלים בצורה כזו שיכולת למצוא בהם את כל מה שרצית ולא רצית, אבל לעולם לא יכולת למצוא את ההתחלה והסוף. דילן היה יקום שלם של אפשרויות לא ממומשות שהתגשמו בדמות שיריו, שטף מילים קודח שלא הכיר שום גבולות ושום שמות. תופעה פנומנלית ויחודית כל כך שכמו המפץ הגדול, ככל שלומדים אותה יותר ויותר כך היא פחות ופחות יכולה להיות מובנת וככל שמתרחקים ממנה יותר ויותר היא רק הולכת וגדלה"מאסטר דויד פרץ על מאסטר בוב דילן, אפרופו אוסף הקאברים החדש

  1. כל הדיבורים האלה על בוב דילן בשבועות האחרונים גרמו לי לחשוב על מוזיקאי אחד שאני מכיר. גם לו יש נטייה חזקה לפולק, לפריצת גבולות ולהליכה עיקשת שלא-בתלם, ידע מופלג בתרבות הפופ וגם הוא נוטה להשפריץ זרמי תודעה פוסט-מודרניים מבולגנים לטקסטים של השירים שלו. גם הוא אמריקאי במובהק וגם הוא לא בוחל בשימוש בכל כלי מוזיקלי שנקרה בדרכו כדי להגיד את מה שיש לו להגיד, גם אם הרבה פעמים אף אחד לא ממש מבין מה הוא רוצה להגיד אבל כולם די נהנים מהתוצאה. קוראים לו Beck, כמובן. לא פעם ולא פעמיים נקרתה במוחי המחשבה שבק הוא מעין גלגול קצת יותר מתוכנן-מראש של דילן. אפשר למצוא קווים מקבילים רבים מספור, אבל בסופו של דבר מה שעושה לי קליק בראש הוא התחושה שלי כשאני מאזין לבק. כמו חובבי דילן בזמנו, הרבה פעמים כששואלים אותי מה כל כך מלהיב או חדשני או מעניין בבק אני מוצא את עצמי עם קשר סבתא בלשון מרוב ניסיונות עקרים להסביר. הוא יצירתי בצורה קיצונית, הוא לא מפסיק לחפש דרכי ביטוי חדשות באולפן ועל הבמה, הוא (כמעט) תמיד מפתיע אותי ופעמים רבות הטקסטים שלו חידתיים עד כדי מלמול רנדומלי. עם זאת, לפעמים הוא שולף מהשרוול דווקא אלבום קוהרנטי, "מסורתי" ומובהק מאוד בז'אנר המוזיקלי שלו (נניח, Nashville Skyline מול Sea Change?), ושם מתגלה הכישרון המלודי האדיר שלו, הקול מלא הרגש שלו, ושאר הדברים שרוב הזמן הוא מחביא מאחורי הציניות, התחפושות והקרקס (המילולי, המוזיקלי, הסגנוני או הרעיוני). כך מצאתי את עצמי חוזר, לא ממש במודע, אל האלבום האחרון של בק, The Information. כשהוא יצא הנחתי אותו בצד אחרי כמה האזנות מהנות מאוד, כי הוא היה לי קצת עמוס מדי, אף על פי שהוא היה עוד רכבת הרים מסחררת ונפלאה במוחו הצבעוני של בק (שמקביל אצלי בראש מוזיקלית לראש הוויזואלי של הבמאי החביב עליו, מישל גונדרי). אה, איפה פה שיר הפתיחה? הנה, הנה, הוא מגיע. וזה מצחיק, כי דווקא "New Round", שבחרתי כשיר פתיחה השבוע, הוא לא ממש דילני בשום צורה. אבל אתם יודעים מה? לא אכפת לי. הוא שיר נפלא ובכל פעם שאני שומע את האלבום הזה אני תמיד חוזר לשיר הזה לפחות עוד פעמיים. (אגב, אוטום דה ויילד מצלמת נהדר, והיה לי נורא קשה לבחור תמונה של בק לשים למעלה. תציצו כאן כדי לראות את כל אלה שפסלתי בצער). [מפ3]
  2. השבוע לפני שנה בדיוק (התאריך המדויק הוא 4 בנובמבר) הוצאנו את האלבום הראשון ב-Hiss Records, הלא הוא Bloodlines של שני קדר. אנחנו מטורפים על האלבום הזה, אז כעכשיו, ולכן החלטנו לשמח אתכם ואת עצמנו. לכבוד יום ההולדת, במשך כל נובמבר יהיה אפשר להאזין לאלבום בשלמותו באתר שלנו, וגם לקנות אותו במחיר מיוחד של 20 ש"ח כולל משלוח (מה! זה נורא זול!). אנג'וי! [אנגלית, נגן בדפדפן]
  3. הוסיפו עוד אחד לרשימה המפוקפקת: My Bloody Valentine מתאחדת רשמית. [אנגלית]
  4. [תודה ליעל המקורית] בוואלה מפרגנים לקיוב על הפרויקט המתקרב שלהםארכיון וידאו להופעות אינדי ישראליות. שמישהו יתחיל לשלם להם על כל העבודה המדהימה שהם עושים שם. [עברית]
  5. NPR, הרדיו הציבורי האמריקני שמראה לכל העולם איך עושים תחנת רדיו מרתקת, מגוונת ואיכותית (במימון ציבורי בלבד!), פותחת עכשיו באתר שלה את אגף NPR Music, ומשיבה שוב את האמון בתחנות רדיו חכמות, ובכוחה של הרשת לחגוג ולעודד מוזיקה איכותית. באגף החדש אפשר לשמוע – בחינם ובלי שום מגבלות – הופעות חיות, אירוחים מיוחדים באולפן, ראיונות ותכניות מוזיקה מכל הארכיון העצום והמתעדכן-תדיר של התחנה הנפלאה הזו. כרגע יצרתי לעצמי שם פלייליסט שכולל שתי הופעות חיות מלאות (אחת של ניקל קריק, השנייה של איירון&ויין), וזוהי רק ההתחלה. זהו, תכבי את הרדיו הישן. אני לא צריך אותו יותר. על מה נשאר לחלום? רק על מקבילה ישראלית (כרגע, קול הקמפוס הוא הדבר הכי דומה, אבל הוא עוסק כמעט רק במוזיקה, ויש לו עוד לאן להתקדם). [אנגלית, נגן בדפדפן]
  6. אתר שמה! הישראלי, שנועד להפנות לתוכן עצמאי מומלץ ברשת העברית, נסגר. [עברית]
  7. אחרי ראף טרייד ושלל חברות, גם הלייבל המצוין סאב פופ פותח עכשיו חנות דיגיטלית משל עצמו. האם הפיזור טוב לצרכנים? סביר להניח שלא ממש, בטח לא לרובם. רוב הקונים יעדיפו לרכוש בסופרמרקטים דוגמת iTunes, eMusic ושלל שירותים עם אות שנייה גדולה שמציעים הכל במקום אחד. האם זה טוב ללייבלים? כמובן. הרי גם באייטיונז גוזרים קופון על כל מכירה, וללייבל ולאמן נשארים כמה סנטים פחות. ב"חנות המפעל" אף אחד לא ייקח להם ביסים. [אנגלית]
  8. זוג מקסים אחד שאני מכיר פתח ביחד בלוג מוזיקלי חדש. הוא עדיין בחיתוליו, אבל כל בלוג גדול מתחיל בחיתול קטן אחד, או משהו כזה. [עברית]
  9. בבייסמנט מפתיעים בעוד ממתק מהבק-קטלוג שלהם, ונותנים להורדה ארבעה (!) אלבומים מלאים של צוקי, טכנאי אולפן ישראלי שמוציא בעקביות חומרים עצמאיים כבר שנים. [זיפ, מפ3]
  10. אם יש לכם ספריית מוזיקה גדולה ומדויקת בנתוניה (כלומר דאגתם לתקן שמות אמנים משובשים וכדומה), Last.fm מזמינה אתכם להוריד את Fingerprinter, תוסף שלהם שמאפשר לכם להזין מידע על האמנים, ובכך לשפר את יכולת הזיהוי הכללית של השירים שמתנגנים במחשבי מיליוני המאזינים האחרים. אני כבר הצטרפתי. [אנגלית]
  11. איזה כיף גדול – למחרת הלילה בו סיימתי את המצפן הזהוב, הספר הראשון בטרילוגיית "חומריו האפלים" של פיליפ פולמן, קיבלתי מידידתי תומ מייל נרגש עם לינק לטריילר היפהפה של הסרט החדש, שנעשה על פי הספר. הסרט, שייצא בארץ ב-6 בדצמבר (התרגשות!) נראה מדהים ויזואלית, והשחקנים בו נראים מבטיחים ומלוהקים היטב, עד כמה שאפשר בפרויקט עצום שכזה. תקוותי היחידה היא שהסיפור והדמויות יועברו בצורה נאמנה ומשכנעת. אבל בחיי שרגע אחרי שהספר הזה נגמר, לראות הכל פתאום קם לחיים לנגד עיניי בצבעוניות והשקעה כה מרהיבים… זה פשוט מרגש, ואני *מת* לראות את הסרט כבר. [צביקטיים בדפדפן]


  12. מי דחף לי לשם את הווניל הזה, מי?!

  13. זו לא פרסומת, אני פשוט פריק ותיק של גלידת שוקולד, אז חשבתי ליידע את הפריקים הדומים שקוראים עכשיו שברשת גלידריות אייסברג, שנחשבת (ודי בצדק) לאחת הגלידריות המשובחות בארץ, מציינים עד יום רביעי את שבוע השוקולד. ייתכן מאוד שזו המצאה שלהם, השבוע הזה, אבל למי אכפת. שלל גווני שוקולד ושילובים בין שוקולד לטעמים אחרים ומפתיעים מחכים לנזול לנו מהגביעים. ככה, שתדעו. [זהו]
  14. [תודה לאביטל] קולאז'ים מגניבים של עטיפות אלבומים, שיוצרות ביחד תמונה חדשה. חבל שהטעם המוזיקלי לא משהו, אבל זה באמת לא העניין. [פיקסלים]
  15. קלסטרופובים יקרים, אם חשבתם שמעליות זה מפחיד, עכשיו גם ידידותיכם המדרגות עשויות להבהיל אתכם. קבלו 9 גרמי מדרגות יצירתיים ומשונים ביותר. [אנגלית]
  16. קברניט האינטרנט מתרגם כתבה מהניו יורק טיימס על ספסרי הכרטיסים באינטרנט – אלה שדואגים שכל הכרטיסים למופע האיחוד של פוליס, למשל, יימכרו תוך חמש דקות ואתם תאלצו לקנות אצלם במחיר מופקע. [אנגלית]
  17. [תודה לאופקיטו] ה-BBC הפיקו סרט תיעודי על ג'ף באקלי, ועכשיו אפשר לצפות בו בצורה חוקית ברשת. [גוגל וידאו]
  18. [תודה לבן] PicLens הוא תוספיירפוקס שמאפשר לכם לצפות במסך מלא בתמונות של אתרים כמו פליקר, יאהו, פייסבוק ועוד. [אנגלית]
  19. גם נענע פתחו לעצמם עונג שבת, הפעם בדמות המדור המבטיח "סטרימינג" של מעיין כהן, שאוסף מדי שבוע כמה לינקים מוזיקליים מעניינים עם נטייה אלטרנטיבית. [עברית]
  20. נטע האלוהית לא סתם זכתה ממני בתואר "אלוהית". היא אולי הכותבת הכי מעניינת ברשת העברית נכון לשנים האחרונות, ואני כל הזמן מצטער שאני לא מספיק לקרוא כל מה שהיא כותבת בבלוג (היא לא כותבת כל כך הרבה, האשמה היא בי). גם השבוע היא השאירה אותי מלא מחשבות שמסתובבות בראש כמו זבובים טורדניים (ומהי כתיבה מעניינת אם לא כזו שמשאירה אותך כך?), בפוסט המרתק וה"מהבטן" שלה על ניכור, זהות וכדורגל. זה אולי נשמע מעפן בכותרת, אבל סמכו עליי ולכו לקרוא. [עברית]
  21. [תודה ליעל המקורית] שכותבת: "ב-ynet ניסו להרכיב רשימה של קליפים ישראליים מיתולוגיים, ואיכשהו שכחו כמה מפיסות הקאלט הכי מפורסמות (ובעיקר את משינה, בקליפ מ"סיבה למסיבה" לרכבת לילה לקהיר, ובקליפים המופלאים מתוצרת זהו זה ל"אני גודין" עם ספינת הפיראטיים ול"ד"ר קליני", אבל גם קלאסיקות כמו "יום הולדת" של אחרית הימים או "אל תדליקו לי נר" של הקליק). בקיצור, יום יבוא ויהיה לי בלוג וארכיב רשימה משלי…" ומוסיפה גם רשימה מעניינת יותר, בעיניי, של הרגעים המוזיקליים הגדולים בטלוויזיה הישראלית. [עברית]
  22. הטלוויזיה האמריקנית כבר מתחילה להראות אותות מצוקה ראשונים נוכח שביתת התסריטאים שפרצה החודש, וכרגיל יאיר רוה "is on top of things" – קפצו אליו כדי להבין מי נגד מי, למה וכמה. [עברית]

  23. No means fucking NO, girl

  24. [תודה לרוזה הגולשת] איימי ויינהאוס פותחת את הפה סוף סוף ולא כדי לריב עם מישהו, בראיון ראשון מזה חודשים. [אנגלית]
  25. [תודה לאיילת] אתגר השבוע: זה נראה מאוד פשוט. החתול רוצה לברוח מהלוח, ועליכם לעצור בעדו. הוא לא יכול ללכת על הנקודות הכהות או על אלה שלחצתם עליהן. עכשיו נראה אתכם. [פלאש]
  26. עמרי גרינברג מרדיו הר הצופים ראיין לאחרונה את יקירו דיוויד יוג'ין אדוארדס מלהקת Woven Hand, ואפשר להאזין לתוצאה ב-iCast. [עברית, מדיה פלייר בדפדפן, מפ3]
  27. אסתר זנדברג מ"הארץ" מפוצצת את בועת הפלצנות האדריכלית עם מילון מונחים משעשע למתעניינים באבני הבנייה של הבניין, ועל הדרך מפזרת שלל פנינים מפי אדריכלים מפה ומשם (למשל, "לתכנן עיר זה מופרך כמו לכתוב ספרייה"). [עברית]
  28. [תודה לברחש] כמה פעמים מצאתם את עצמכם מגיבים ב"מה? לריקי מרטין יצא אלבום חדש כבר לפני חודשיים? אבל לא ידעתי כלום"? סביר להניח שהרבה, בעיקר בגלל שרובנו לא עוקבים מקרוב אחרי הריליסים של ריקי מרטין (וזה לא נורא, באמת). אם אתם לא בודקים מדי שבוע באינטרנט, קופצים לאמאזון כל יום ומנויים על רסס מעשרות בלוגים – או שאתם סתם עצלנים – הנה לכם פיתרון למעקב אחרי אלבומים חדשים שמעניינים אתכם. Music Alerts מציע לכם להזין את שמות האמנים שאתם אוהבים ואת כתובת המייל שלכם, ולקבל הודעות במייל על כל דבר חדש שיוצא לאותם אמנים. כמה פשוט – ככה חכם. הרי על 7 לילות אי אפשר לסמוך, נכון? [אנגלית]
  29. בלורם איפסום של תומר ליכטש מצאתי את הפנינה הנפלאה הזו – חיבור מבריק בין ת"ס אליוט הקורא משירו על גבי לופ של לאלו שיפרין, שהתפרסם בשיר "Sour Times" של פורטיסהד. תענוג. [טיוב]
  30. [תודה ליעל המקורית] אחת הזמרות האהובות עליי בארץ, שרון רוטר, חוברת לעובדיה חממה (~פיהוק~) לאלבום שירי ילדים חדש. אני עדיין מחכה לאלבום שני שלה. [עברית, שיר להאזנה]
  31. רוצים שיר של סופיאן סטיבנס, שיהיה רק שלכם (ממש שלכם!) לנצח נצחים במתנה, ולא יהיה לאף אחד אחר? הירשמו למשחק ההחלפות של סופיאן לחג המולד. כתבו שיר חג-מולד, הקליטו אותו ושלחו אותו סופיאן חובב החגים. הזכויות על השיר הנבחר יעברו לסופיאן עצמו, והזכויות על השיר של סופיאן יעברו לרשותכם. תוכלו לעשות בו מה שתרצו – למכור אותו, להשמיע אותו, לגבות עליו תמלוגים. ווטאבר! אפילו סנטה קלאוס לא מציע דיל כזה. [אנגלית]
  32. ניימן מתפנה לנתח את ניתוח נתוני ההורדות של In Rainbows של רדיוהד (שהלהקה מתנערת מאמינותם), ולתת כמה הערות משלו. גם הדיון שהתפתח בתגובות, על איכות קבצי מפ3 וכולי, מעניין. [עברית]

  33. הו לא, רק אל תוציאו לי מארז מיוחד!

  34. ועוד רדיוהד: בעוד הלהקה מתכחשת ככל שהיא יכולה להחלטה העצמאית של EMI להוציא מארז מהודר לאלבומיה הקודמים, מתברר שכצפוי, האלבום החדש אכן יוצא בגירסה "רגילה" לחנויות. זה צפוי לקרות ביום האחרון של השנה. [אנגלית]
  35. [תודה לאביטל] שכותבת: נניח שהיית מפקח על אספקת המים בעיר כלשהי. ונניח שהיתה לך מערכת צינורות מים עם צמתים ביניהם. ונניח שהיית חושש מפני התפרצות מחלה מועברת במים. איפה היה כדאי לך להניח סנסורים כדי לבדוק את נוכחות המחלה? בקרנגי מלון חשבו שבהתחשב בזרימת המידע בין בלוגים, השאלה הזאת די דומה במהותה לשאלה "אילו בלוגים כדאי לקרוא כדי להשאר הכי מעודכן". וזאת התשובה שלהם, המדעית לגמרי, לשאלה. [אנגלית]
  36. יצחק לאור מותח קווים מקבילים ומוצא אנלוגיה בין הסופרנוס לעולם הקפיטליסטי. או כמילותיה של כותרת המשנה: "הקבלה בלתי פוסקת בין המאפיה לקפיטליזם. ההבדל בין המאפיה לקפיטליזם מצוי בלגיטימיות של האלימות. למי מותר ולמי אסור להרוג? למי מותר ולמי אסור לזרוק אדם מביתו או להרעיבו? למי מותר ולמי אסור לגבות מסים?" [עברית]
  37. [תודה לפרנק] ובבלוג המוזיקה המוצלח מוטל דה מוקה טוענים יותר מדי שירים ב-In Rainbows יותר דומים מדי לשירים אחרים. כולל (יותר מדי?) דגימות להשמעה. [אנגלית, מפ3]
  38. [תודה לפרנק] פעם ניהלתי יומן חלומות. הפסקתי לרשום אותם סתם מתוך עצלות (הרי למי יש כוח לעשות *עוד* משהו כשהוא רק מתעורר?), אבל אני משוכנע שיום אחד אמשיך. פעם גם תכננתי לפתוח מין בלוג משותף לכמה אנשים, בהם יהיה אפשר לכתוב את החלומות מדי יום. גם זה מעולם לא ממש קרם עור וכריות. אבל אור, בת 16 מאזור המרכז, כותבת את החלומות שלה בבלוג שפתחה בבלוגלי. אולי היא תוכל להיעזר בפרשן החלומות האוטומטי ששלח אליי צ'פרק (אבל סביר להניח שלא). [עברית; אנגלית]
  39. [תודה לאלעד] ששולח אותנו לבלוג כה-מקסים, האוסף תפאורות מצוירות של סרטוני אנימציה ישנים. [אנגלית, פיקסלים]
  40. [תודה לברך] אחד הביטבוקסרים הכי טובים שראיתי לאחרונה הוא רוקסורלופס הצרפתי, שבניגוד לרוב הביטבוקסרים ששואבים צלילים מהיפ-הופ ופ'אנק, הוא בונה בעיקר על סאונדים של טכנו והאוס. לא הייתי רוצה להיות המיקרופון שלו. [טיוב]
  41. חובבי הסדרה Weeds ("העשב של השכן", אצלנו) התאהבו כבר מזמן בשיר הקטן והמקסים שפותח את הסדרה, "Little Boxes". השיר הנפלא והישן הזה, הושמע בפתיחת כל הפרקים בעונה הראשונה בגרסה המקורית של מלווינה ריינולדס. החל מהעונה השנייה, בכל פרק שר את השיר אמן אחר, מאלביס קוסטלו ורג'ינה ספקטור, דרך רנדי ניומן וג'ואן באעז, ועד השינז, ג'ני לואיס ודת' קאב פור קיוטי. באתר של ערוץ Showtime אפשר להאזין אונליין לכל הביצועים, כמעט. ואורן מוסיף שבפרק האחרון מבצעת את השיר "הלהקה של לורי בקרנר", שהיא להקה של שירי ילדים. [אנגלית וכל זה]

  42. חכם גדול, נראה אותך נגד הגראנג'

  43. [תודה לאביטל] מה היה קורה לו הסדרה 24 הייתה מצולמת בשנת 94? הו הו הו, דבר לא יעצור את ג'ק באוור וחלונות 3.11 שלו! [נגן בדפדפן]
  44. לאחרונה פורסם שאישים כמו סטיבן הוקינג ובעלי-ממון אחרים הזמינו מקום בטיסה בת כמה דקות בחלל, תמורת כ-100 אלף דולר (הדולר נמוך עכשיו, זה משתלם!). אולי כדאי שהם יקראו קודם את 20 הדברים שכדאי לדעת על שהייה בחלל. למשל עצירות או אבנים בכליות שנגרמים מתנאי חוסר-כוח-המשיכה. אמנם בשהייה של דקות ספורות זה לא חייב להשפיע, אבל זה בכל מקרה מעניין. [אנגלית]
  45. צמד חברים שלי מנסים לכבוש כרגע את שביל ישראל מדן ועד אילת (פשוטו כמשמעו), ובעודי מריע להם מנוחיות ביתי, קיבלתי לינק נפלא בנושא. איתי, משוחרר טרי בן 24, החליט שאחרי כל כך הרבה זמן בצבא מגיע לו להגשים חלומות, מתוך ההכרה הבריאה ש"לפני שאחפש מקומות יפים בעולם, קודם אכיר טוב את רוב המקומות היפים בארץ", הוא החליט ללכת את שביל ישראל. כמו רבים אחרים גם הוא נשבר אחרי חודש (מה שמזכיר לי שאני לא מכיר אף אחד ש*סיים* את שביל ישראל. מישהו מכיר?), אבל הוא טרח ותיעד את המסע בבלוגו, וייתכן שאם נריע לו מספיק הוא ישתכנע להמשיך. [עברית]
  46. [תודה ל-Vish] ששולחת לנו את הקליף של "Let's dance to Joy Division" של הלהקה הבריטית החמודה The Wombats (איך אפשר שלא להיות חמוד עם שם כזה?), ומוסיפה בלקוניות "אין שום דבר רע בשיר הזה". כיף! [טיוב]
  47. [תודה לניר] שגם הוא שגריר לרגע של אמן אהוב עליו, וכותב לנו: "אני לא יודע אם כבר שלחתי לך את זה, אבל בין אם כן ובין אם לא, זה עדיין אחד האמנים (והקליפים, בהמשך) הכי עדינים, יפים ומרטיטים בנמצא. מיכה פ. הינסון (Micah P Hinson) הוא מן בחור לבן-אשפתות אמריקני כזה שהכיר לי חבר מפינלנד בזמן שהייתי בחילופי סטודנטים בהולנד, והעובדה שהוא לא מוכר על ידי אף אחד מהחברים שלי גורמת לי להצטער ולהתגאות כאחד. אני ממליץ בהערצה על כל האלבום שלו: "Micah P. Hinson and the Gospel of Progress" שכולל שירים רבים שיכולים היו להיות השיא של האלבום, רק שיש כל כך הרבה מהם. כדאי לקרוא את הביוגרפיה המשונה שלו בוויקיפדיה, וכמובן מצורף לינק לקליפ הנהדר – "Beneath the Rose". בבקשה עזור בהפצת היופי". איך אוכל לסרב לו? מומלץ לחובבי סמוג, בוני פרינס בילי והכפלת הקולות של אליוט סמית'. [אנגלית, טיוב]
  48. [תודה לאביטל] שמצאה את הזוכים בתחרות הקיוביקל העצוב ביותר, והוסיפה הסבר: "זה מצחיק כי אלה לא אנחנו". [אנגלית]
  49. PJ Harvey מתראיינת לפיצ'פורק, ועוד לכתבת האהובה עליי שם. יכול להיות ששמתי את זה בשבוע שעבר ושכחתי? [אנגלית]
  50. [תודה לגבי] שכרגיל דואג למנת הנוסטלגיה השבועית, והפעם מנה מוגדלת בשקל תשעים ושלוש: משדר הסיום החגיגי של ערוץ 2 הניסיוני, בתשעה חלקים שיסחטו מכם כל טיפת נוסטלגיה שנותרה בכם: 1, 2, 3, 4, 5, 6, 7, 8, 9. אברי וארז (ורון לוונטל, כשעוד היה מגניב!) מחכים רק לכם. [טיוב]
  51. גל מור במאמר תמנוני מעניין על השאלה כמה "חברתיות" באמת הן רשתות חברתיות. תמנוני כי הוא בעיקר שולח זרועות למאמרים אחרים מעניינים לא פחות. בגדול אני מסכים איתו – פייסבוק ודומיהם הם בעיקר בזבוז זמן חינני ותו לא, או כמו שמצטט מור את כריסטין רוזן, "אנשים הם הרבה יותר מסך המוזיקה שהם שומעים, הבלוגים והספרים שהם קוראים, והתגובות שהם מגיבים, אז איך אפשר לקרוא לכך חברות?" [עברית–>אנגלית]
  52. פיצ'פורק מארחים את ת'ורסטון מור שיענה על השאלון התקופתי שלהם. כרגיל אצל מור, מעניין לשמוע את הבחירות שלו. בשביל עוד ממנו, קפצו לשיר הסיום. [אנגלית]
  53. [תודה לאופקיטו] בת'רדלס יש חולצה חדשה ומשעשעת במיוחד בשם Music Snob. היא באמת נורא מצחיקה, רק שבעיניי היא לא יפה במיוחד. אם היא עושה לכם את זה, מהרו לפני שייגמר, כי היא בטוח תהיה מבוקשת. 60 נקודות למי שמזהה ראשון איזה מהז'אנרים המומצאים בחולצה קיים גם באמת (זה לא נורא קשה). לעומת זאת, Tree היפהפיה באה איתי הביתה. [אנגלית'רדלס]
  54. ביום חמישי בלילה עברתי בדירה של כמה מהחברים הכי מגניבים שלי, והם שיחקו "קונטקט". זה הוכיח לי סופית שמשחקי ילדוּת טובים לעולם לא נעלמים. ברוח הזו, אם תיקלעו בקרוב למשחק מונופול (בגרסה האמריקאית, והפעם, עם סבלנות של בוגרים, ייתכן וגם תסיימו אותו), הנה כמה טיפים לניצחון בטוח במשחק (במסגרת הוורודה). [אנגלית]
  55. בקרוב אצלנו: DVD חדש של הסמית'ס. מי אחראים לו? השניים האחרים שהם לא מוריסי או מאר. [אנגלית]
  56. קסטה היקרה כתבה השבוע על Gracenote, החברה שמפעילה את CDDB – מאגר המידע הדיגיטלי על דיסקים, כלומר זה שמזהה את שמות השירים בדיסק שאתם מכניסים למחשב (אלא אם כן אתם משתמשים בתוכנה שתומכת ב-freedb, שעובדת על אותו עיקרון אך לא שייכת לגוף מסחרי). גרייסנוט מפעילה עכשיו את מפת המוזיקה העולמית, מפה המתעדכנת תדיר, ומציגה את האמנים המושעמים ביותר (כלומר: המוכנסים ביותר למחשבים) לפי פילוח גיאוגרפי בכל מדינה. [עברית–>אנגלית]
  57. [תודה למקס] האתר מפות מוזרות צריך להיקרא מפות מרתקות, כי אף על פי שרובן מוזרות, גם אלו שלא מוזרות הן עדיין מעניינות. החל במפה בדיונית של "אירופה לו הנאצים היו מנצחים", דרך מפת העולם על פי סיומת כתובות אינטרנט או מפת העולם לפי כמות המטופלים לכל רופא, ועד מפת לונדון הסכמטית ביותר בעולם. תענוג מתמשך. [אנגלית ושאר שפות]
  58. [תודה לאביטל] ואם חשבתם שמפות זה מגניב, חכו שתראים את הסלעים הכי מגניבים בעולם (באנגלית זה נשמע טוב יותר). [אנגלית]
  59. [תודה לג'ים] הרולינג סטון צוחק ברישעות ומזמין אתכם לבדוק את הידע המוזיקלי שלכם, בחידון הרוק הכמעט בלתי-אפשרי (לדבריהם). כרגיל אצל מגזין המוזיקה הזקן והמיושן, השאלות לא חורגות ממעגל הביטלס-דילן-סטונז-הנדריקס. [אנגלית]
  60. במגזין Mental Floss החמוד מצאו מקור טוב לסדרת כתבות מעניינת – הפעם הראשונה שאוזכרו מושגים שונים בניו יורק טיימס. מכיכר טיימס ועד הפועל "לגגל". [אנגלית]
  61. רגע האינטרנט השמח שלי השבוע? ללא שום ספק, ליקספין, או סיבובי-כרישה בעברית. אין מה להסביר, זה פשוט נפלא. [לה-פה-פה-לה-לה-פה-פאפ]
  62. הצמד מארי אנד דה בייבי צ'יזס היגר מתל אביב לברלין, ובשעות הפנאי הם מבטיחים לצלם הרבה אמנות רחוב גרמנית. [פליקר]
  63. [תודה לאביטל] עם כל השביתות שרצות כאן לאחרונה – ישראל או לא ישראל? – זה רגע טוב לקבל קצת פרספקטיבה, ולהיזכר בשמונה שביתות That went terribly, terribly wrong. כדי שיהיה לאן לשאוף. [אנגלית]
  64. התחלתי ולכן אסיים באותו אקורד – דויד פרץ מדבר על בוב דילן. אני מודה – במשך שנים הייתי מכחיש-דילן רציני. זה כמו מכחיש-שואה אבל קצת פחות איראני. למעשה, גם היום אני לא מטורף על דילן, בטח לא כמו אלה שטוענים שהוא האמן הגדול ביותר במוזיקה בת-זמננו (אנשים שאומרים "בת-זמננו" הם בדרך כלל קצת מנותקים). אבל אם יש מישהו שיכול לגרום לי לראות משהו מעניין באמן שאני לא מתלהב ממנו בעקביות כבר שנים, זה כנראה מיסטר פרץ. גם כשתרגמתי בזמנו את "No direction home" (המוצלח למדי) זה לא הצליח לעשות לי יותר מעניין קל בלבד. בחמישי האחרון, חברתי ואני היינו בדרכנו מרעננה לתל אביב. התקשרתי לדויד כדי לשאול אותו משהו סתם כך, בעניין הלייבל. הסתבר שגם הוא בדרך לתל אביב, לתת הרצאה על בוב דילן בישיבה החילונית. ישיבה חילונית? הרצאה בחמישי בערב? נשמע כמו מתכון נהדר לשינה טובה. אך פתוע הופתעתי! המקום היה מפוצץ באנשים ("וזה עוד בלי מודעה בעכבר העיר", סיפר מנהל המקום), ודויד (בליווי הדרה לוין-ארדי על האורגן) סיפר במשך שעה וקצת על הקשר הרופף, המסתורי ולעתים הלא-קיים בין דילן לבין היהדות. אז כן, אני עדיין חושב שהוא אחד המלחינים הכי משעממים במאה האחרונה, אבל את הכוח האמנותי שלו, ואת האישיות החידתית והמרתקת שלו אי אפשר לקחת ממנו. ומי שלא היה שם, הפסיד. ב-27 בחודש ירצה שם דויד על לאונרד כהן, וזה בטוח יהיה מעניין לא פחות. הישיבה החילונית נמצאת בפינת לוינסקי ויסוד המעלה, שזה בדיוק מול היציאה של התחנה המרכזית החדשה. [זהו]
  65. יש אלבום חדש לת'ורסטון מור מסוניק יות', ובדרך כלל אלה לא חדשות מהסוג שגורם לי לוויברציות ריגוש בתוף האוזן. אני אוהב את סוניק יות', אבל אני לא מהמכורים או הסוגדים. ובכל מקרה, אמרתי יאללה ניתן צ'אנס, מה כבר יכול לקרות? במקרה הכי גרוע נפסיק את הדיסק באמצע. לא הפסקתי באמצע. להיפך, התחלתי מההתחלה כשהאלבום נגמר (בקטע נטול מוזיקה אבל נפלא לחלוטין). אני צריך להקשיב עוד כדי לגבש דעה אמיתית, אבל בינתיים אני מאוד אוהב את האלבום הקטן הזה, Trees outside the academy. השיר הפותח, "Frozen gtr" מתחיל ברעש מהסוג שאני אוהב, וממשיך בלחן יות'י שמובל דווקא על ידי גיטרה אקוסטית, ואפילו כינור. אני אפסיק, זה לא מעניין, פשוט תקשיבו לשיר. מה כבר יכול לקרות? [מפ3]

שיהיה שבוע שבוגי, סליחה על האיחור!

34 תגובות על “עונג שבת: שבוע השוקולד”

  1. שצי הגיב:

    הפעם אני באמת ראשונה, כן כן!!
    כי רק הסתכלתי על השיר פתיחה ורציתי לראות עוד תמונות של בק, אתה בטוח שזה הלינק? לא רואה…):

  2. גיאחה הגיב:

    שצי, הלינק תוקן – סליחה!

  3. רוזה הגולשת הגיב:

    העונג הזה אפילו טוב יותר מקודמו. כל הכבוד לגיא 🙂 היה שווה לחכות

  4. רועי הגיב:

    אני סיימתי את השביל…

  5. FoxyMoz הגיב:

    יא-אללה.. הסמית'ס, ג'ף באקלי, בק, איימי ווינהאוס, שוקולד ובוב דילן… סלחתי על האיחור 🙂

  6. דייב דנ הגיב:

    כבר יומיים שאני לומד ולא יוצא לי לראות את המחשב, אז לעונג אני מגיע רק עכשיו ולהפתעתי אני מגלה שהמשחק הקודם נסגר למשתתפים וכל זה אחרי שהיה לי יופי של CTRL V, אז בבקשה תתכבדו:

    http://massmirror.com/8155213147bff019c4cf6be8b2f9344d.html

    לינק לדיסק של BFI, באדיבות מנוע החיפוש של פרנק.

  7. רק לי חורה לראות שהאזנת לבריטני ספירס 88 פעמים בשבוע האחרון???
    זה שהיית צריך לעשות כתבה על האלבום החדש שלה בשביל YNET זה לא תירוץ…
    (סתם סתם… כולנו חוטאים מידי פעם)

    אמממ… משהו מגניב:
    רדיוהד עשו אתמול שידור אינטרנטי בלייב דרך האתר שלהם. השידור, שנשא את השם Thumbs down, כלל כל מיני שירים (חלקם הוקלטו מראש, וחלקם בביצוע חי) גם מהאלבום האחרון וגם קאוורים שונים ובין לבין היו כל מיני קטעים שונים וכו'…
    בכל אופן, למי שמעוניין, מישהו פשוט פירסם את הקטעים בדף שלו ביוטיוב:
    http://www.youtube.com/user/cuttooth93
    (הכי מומלץ, מבחינתי, הוואן-טייק ל-Faust ARP שטום וג'וני מבצעים על הגבעה. עוצר נשימה)

    נ.ב – תעזוב את בריטני, נלי פורטדו שולתת!!!1!1!!! 🙂

  8. moran הגיב:

    אוי כמה שהטרילוגיה של פולמן תהיה גרועה בקולנוע. זה פשוט בלתי אפשרי לקחת ספרים כל כך אלימים, אכזרים (באיזה ספר ילדים שמעתם לאחרונה גבר אומר לאחייניתו בת העשר "אני אגרום לך לרצות למות" כבר בפרק הראשון) ואנטי-דתיים (ע"ע הגינוי של הממסד הדתי לטרילוגיה) ולהפוך אותם לבלוקבאסטרים שיוצאים בתקופת חג המולד. הם יאבדו את הנשמה שלהם בתהליך, למרות הליהוק המוצלח. דרך אגב, יש רבים שהצליחו לסיים את שביל ישראל (וכל הכבוד להם), בין השאר דפנה עם הסלוגן המבריק "fly to eilat? no thanks, i'll walk"

  9. טירן הגיב:

    האלבום האחרון של רדיוהד הוא פשוט גרוע.

    גם לא שווה מחיר חינם.

  10. מאחז זמני הגיב:

    אני זיהיתי איזה שתיים-שלוש ז'אנרים מוזיקליים שבאמת בערך קיימים. היפ-הופ אינסטרומנטלי זה ז'אנר קיים גם קיים, ואולי צריך לטפח אותו קצת יותר וכך ייגדעו להן טרגדיות כגון 50 סנט אנד שות'. ואינדי כלייזמר, ובכן, אפשר לומר את זה על כל מיני דברים. גם על אוי ואבוי, גם על דניאל זמיר ועוד ועוד. ולגבי אמביאנט מטאל, לא ממש סגור על זה, אבל דברים כמו sun 0))) לא נחשבים משהו כזה?

    בכל מקרה, תגובה טרחנית מצידי. וואטאבר. אחלה אלבום לת'רסטון מור. עשית לי חשק לשמוע.

  11. יעל המקורית הגיב:

    באשר לאייטם 50, דינגו שולת!!1

  12. יותם הגיב:

    מקום עשירי ברשימת ההשמעות בפלורידה –
    J.K Rowling.

  13. דויד פרץ הגיב:

    נשארתי ער עד מאוחר בשביל לפתור אותו. האמת לא מסובך כל כך (63, אם אתה מוכרח לשאול טגם זה רק בגלל שטעיתי פעמיים בסימון ) או שהראש שלי מלא פרטי טריוויה מוזיקלית חסרי כל משמעות. בכל מקרה אם אם אתה רוצה חידונים קשים – פנה לאתר של MOJO אלה פסיכים רציניים, שטויות כמו איזה אלבום של בואי לא נכלל בטרילוגיה הברלינאית שלו, זה קל מדי. בחייאת.

  14. nakamir הגיב:

    עומס יתר, עומס יתר, עומס יתר.
    עשיתי סריקה מהירה לאיזה אייטמים לצלול ויש הרבה יותר מידי כאלה.
    השבוע הזה הולך להיות עמוס מידי גם ככה.
    כמו שאמרו בפלטפוס
    די, תמשיך.

  15. יעל הגיב:

    האייטם על יומן החלומות מזכיר לי את The book of recurring dreams מ"הכל מואר" שאני קוראת עכשיו, בהמלצתך משכבר הימים, באנגלית. לדעתי החלקים על הנושא הזה הם הכי יפים בספר.

    אגב יומן חלומות, זה מאוד עוזר כדי להשיג חלומות צלולים (חלומות שאתה ער ושולט בהם). אבל הם לכשעצמם מאוד מעייפים אותי…

  16. מאריה הגיב:

    גיא, אם היית מקשיב לנו היית יודע שכבר יותר מחצי שנה איננו צמד.

  17. גיאחה הגיב:

    כן, זה כנראה נכון 🙂

  18. דנה הגיב:

    הגיטרה של הבחור מהוומבטים פשוט נושפת-מוחות במגניבותה!!
    [חוזרת לקרוא בלהיטות]

  19. דנה הגיב:

    אחלה עונג, גיאצ'. שיחקת אותה.

  20. אור הגיב:

    ואי, כבוד, אני מפורסמת [בלוג החלומות].
    וסתם, רציתי להביע הזדהות להתלהבות מהסרט של המצפן הזהוב שאמור לצאת.
    כעקרון, אני די משוכנעת שזה יהיה רע, בכל זאת, ראית מה קרה להארי פוטר..חח.
    אבל, זה נראה טוב, הליהוק, האפקטים, הטריילר, אולי יש תקווה 🙂

  21. סטיבי הגיב:

    אח, מייקה הינסון…
    ראיתי אותו בהופעה (חימום להופעה אחרת, לצערי, לא הופעה שלמה) לפני כשנתיים.
    מקסים (וביישן, לפחות אז).
    אלבום נהדר.

  22. Shira-K הגיב:

    אלבומים להורדה של צוקי אלו חדשות טובות.
    זכור לי לטובה 'What Else Can I Say' שלו מהפסקול של שבתות וחגים ותמיד קצת התבאסתי שאני לא מכירה שירים נוספים.

  23. פרנק הגיב:

    תשובה לאייטם 7: האם הפיזור טוב לצרכנים?

    התשובה שלי היא שאייטיונז הוא לא התשובה האולטימטיבית לכל חובבי המוסיקה, מכמה סיבות. קודם כל, לא כולם אוהבים את אפל ואת התוכנות שלהם. כדי להוריד מאייטיונז צריך את תוכנת אייטיונז (שאני, למשל, לא משתמש בה). חוץ מזה, אין שם באמת הכל, למרות שכן יש את רוב הלייבלים הגדולים וחלק מהקטנים. ובנוסף, אני לא תושב ארה"ב ואין לי חשבון בנק אמריקאי. בקיצור, אייטיונז זה לא בשבילי.

    ומה אני אוהב בחנויות של ראף טרייד, וורפ (bleep.com), בומקאט, ג'ונו ועכשיו גם סאב פופ? שאני יכול לגור בכל מקום בעולם, לא צריך שום תוכנה מיוחדת שתהיה מותקנת על המחשב שלי ושבכל החנויות האלה עיקר המוסיקה הוא הרבה יותר לטעמי. קשה לי להאמין שאפשר למצוא באייטיונז את השפע האלקטרוני/אלטרנטיבי מכל הלייבלים הקטנים שניתן להורדה בבליפ. אה, ובנוסף – האיכות בחלק מהחנויות הקטנות היא גם גבוהה יותר, ובחלק מהן אפשר גם לבחור בין כמה רמות איכות.

    למתעניינים:
    http://www.boomkat.com/music_downloads
    http://www.roughtradedigital.com
    http://www.bleep.com
    http://www.junodownload.com

  24. Fi_Fi הגיב:

    מייקה פ. הינסון! מייקה פ. הינסון!!

    סליחה, אבל אני פשוט לא יכולה לעצור את עצמי מלקפוץ ולהידחף בהתלהבות בכל פעם שמישהו מזכיר את שמו של המוזיקאי הנפלא הזה (סחטיין לשגריר, מי שלא תהיה). ראיתי אותו לפני קצת יותר משנה בהופעה אחת קצרה ובלתי-נשכחת בפסטיבל באנגליה.
    אל תפספסו אף אחד משלושת האלבומים היפהפיים-מופרעים-אפלים-עדינים-עמוסים-מלוכלכים שלו.
    (נסו שיר בשם she don't own me מהאלבום האחרון)

    (מייקה פ. הינסון! מייקה פ. הינסון!!)

    זהו, שלום.

  25. ניר אביגד הגיב:

    אני השגריר, פיפי, אני השגריר.

    אני מוכרח לשאול פיפי, השתתפת פעם בפרסומת לטמפוני או.בה.?

  26. ארז הגיב:

    אתר מ-ע-ו-ל-ה….עבודת קודש פשוט…

  27. Fi_Fi הגיב:

    חה חה חה חה חה חה…!
    פספסתי את הבדיחה ובכל זאת – הצחקת אותי מאוד, מר שגריר.

    (WTF? לא!!)

  28. חן הגיב:

    אני ממש נהנה מהבלוג שלך, שגיליתי לאחרונה. אתה גם מציין פה כל מיני אמנים שהייתי בטוח שאין עוד אנשים בארץ שמכירים אותם. You proved me wrong.
    בכל מקרה, הנה להקה שכנראה תחדש לך משהו – Jump, Little Children
    הם התפרקו בשנת 2005, אבל זה לא מונע מהמוזיקה שהם יצרו להיות טובה.
    באלבומי הדמו הראשונים שלהם הם יצרו קצת פולק, קצת אקוסטי, ומאז האלבום Magazine משנת 98' הם נטו לכיוון קצת יותר פופ-רוק, אך עדיין נשארו יחודיים.
    למה? לא רק בגלל הסולן עם הקול המקסים, אלא בגלל כלי הנגינה. ככה זה כשהלהקה כוללת נגן קונטרה באס, צ'לן קבוע, ובחור מטורף שמחליף בין אקורדיון למפוחית לחלילית ולמנדולינה אלקטרונית (ומדי פעם שר שירים משלו בסגנון ראפ).
    פשוט… תקשיב.
    אה, כן, גם האלבום Vertigo מצויין ומזכיר במידה מסויימת את רדיוהד בימים הטובים.

    (ככה אני אמור להשאיר תגובה עם המלצה? חח)

  29. טלי הגיב:

    אני מכירה אנשים שסיימו את השביל, ונהנו (כמעט) מכל רגע – אז שווה להמשיך עד הסוף,
    בסוף יש סיפורים ותמונות ששווים לגמרי את הטיול, (כאלה שגורמים לך קצת להצטער שלא הצטרפת – אבל יש אנשים שלא בנויים לדברים האלו…)
    בכל אופן מעודדת מהבית 🙂

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *