25 באפריל 2009

עונג שבת: אחד מאתנו איננו טועה

    pj-harvey
    אוקיי, זה קרה. פקפקתי, ניסיתי להתחמק, להניח בצד לרגע של פנאי, אבל הכוח המאגי שאצור בגיטרה של פי-ג'יי הארווי לכד אותי, כצפוי. הרי אי אפשר לחמוק ממנו, הוא כל-יודע. הוא עבד ב-1990 והוא עובד גם היום, ואם חשבתם שהיא התנחנחה עם "White Chalk", כנראה שכחתם את האלבום שקדם לו. הארווי חזרה לאחרונה באלבום משותף שני לה ולג'ון פאריש. הראשון שלהם ביחד, מהניינטיז, לא הצליח לעניין אותי אף פעם על אף שאני הארוויפיל ותיק שמחזיק את כל הקטלוג שלה. הנחתי שגם השני שלהם יהיה כזה, לא לגמרי מעניין, ובמידה חלקית גם צדקתי. אבל הסינגל, אוח הסינגל. ריף הגיטרה החוזר של "Black hearted love" הוא גל רב-עוצמה שמטביע אותך בסחרור ובכוח שאיבה אדיר למעמקי הים. תרצה לחמוק ממנו כמה שתרצה, נסה לשחות ותמצא את רגליך וידיך מתערבלות לכל עבר. כמה כוח יש באישה הזאת. [מפ3]

  1. לא מצליחים לגלוש הנה דרך חיבור של 012/015/אינטרנט זהב? מכירים חברים שזה לא עובד להם? ובכן, נמצא פיתרון. מה צריך לעשות? ללכת להגדרות האינטרנט שלכם (באקספלורר זה כלים –>אפשרויות אינטרנט –> חיבורים –> הגדרות –> שרת פרוקסי) (בפיירפוקס זה כלים –> אפשרויות –> מתקדם –> הגדרות {בתוך "חיבור"}). בוחרים פרוקסי ידני (אם צריך לבחור), ורושמים:
    כתובת: proxy.inter.net.il
    פורט (יציאה): 8080
    זהו! יתכן ותצטרכו לפתוח מחדש את הדפדפן, אבל רוב הסיכויים שלא. אנא, הפיצו את הפיתרון הזה לחבריכם, כי הם מן הסתם לא יכולים לקרוא עליו כאן בעונג. [זהו]
  2. מייסי גריי תופיע (שוב) בישראל! רק שנה היא לא הייתה פה, אני חושב. וגם ג'ו גקסון, אותו הדבר. [עברית]
  3. בשנים האחרונות, רדיו תל אביב (102fm) הפך לאחת התחנות החביבות עליי. בלי להגיד את זה בקול רם הוא ביסס את עצמו כרדיו של רוק, הרבה מוזיקה ישראלית (טובה!) ואפילו קמצוץ אינדי – יותר מקמצוץ בהשוואה לתחנות אחרות (מלבד קול הקמפוס, אולי). ובכל זאת הונהגה בו שיטת פלייליסט בשנים האחרונות. השבוע הודיע לירון תאני על שינוי. במכתב שהוציא לתקשורת ולעובדים בתחנה הוא כתב: "לאחר תהליך בדיקה שלקח מספר חודשים, ובו התקיימו דיונים לעומק ,החלטנו לבטל את שיטת הפלייליסט ברדיו תל אביב". החלטה נבונה ומבורכת בעיניי, אך הסיבות פחות סוגות בשושנים מבחינתי כמאזין: "שיטת הפלייליסט הייתה נכונה לרדיו תל אביב כאשר התחנה הוגדרה כתחנת מוסיקה אך היא לא מוגדרת ככזאת יותר. בשנה וחצי האחרונות רדיו תל אביב עבר שינוי גדול. במסגרתו צומצמו משמעותית השעות המוקדשות למוסיקה ברצף. למעשה רוב שעות היום של הרדיו, בין השעות 10 בבוקר לשמונה בערב, אוישו בתוכניות המתעסקות בתוכן". תוכן = דיבורים, במקרה הזה, שזה סוג רדיו שיש לו דרישה רבה מצד מאזיני שעות היום בימינו, אותי אישית הוא לא מעניין. ועדיין, בשורה חשובה מתחנה גדולה. [זהו]
  4. בלי קשר לראין עם גיא מורד על הקומיקס המצוין שלו "שלוש פעימות", פוסט בו אני גאה במיוחד, אני חייב להפנות את מי שפספס לתגובות של אותו פוסט. ביקשתי מכם לספר על חווייה משונה או מצחיקה שחוויתם בהופעה, ובתגובות שלכם מתחבאים כמה מסיפורי ההופעות הקורעים והמדהימים ביותר ששמעתי. אתם חייבים לחזור ולקרוא את זה, זה ענק. אני מוציא מזה ספר. [עברית]
  5. אני יודע, זה עוד רגע של פרסום עצמי חסר בושה, אבל גם אם היה זה לייבל אחר הייתי מציין זאת כאן בעיקר החדשות (ואני מפציר בלייבלים אחרים: עשו כמונו!). כל האלבומים של היס רקורדס (ולא שזה כל כך הרבה) ניתנים להאזנה מלאה חינמית. האלבום של נדב אזולאי עשוי לרדת משם מתישהו, אבל כל שאר האלבומים שם לנצח. אפשר לעשות Embed איפה שרוצים, וחלק מהם אפשר גם להוריד בחינם (את השאר – במחיר לבחירתכם). אנג'וי! [עברית, סטרימינג, מפ3]
  6. קפטן אינטרנט מדווח שאשטון קוצ'ר ניצח במלחמת הטוויטר והגיע ראשון למיליון קוראים. ואני בכלל לא ידעתי שיש מלחמה! האם לשלוח את הצלב האדום? בכל מקרה, אופרה וינפרי כבר מאחוריו (אף כי כצפוי, היא הרבה יותר רשמית ממנו, גם כשהיא לא רשמית). גל מור צועק זיוף. [עברית, אנגלית, טוויטית]
  7. בן שלו בכתבת פרופיל מבריקה על פיל ספקטור, המפיק שהמציא את "חומת הצליל", בנה\הרס את "Let it be" של הביטלס (תלוי את מי שואלים), והורשע בשבוע שעבר ברצח. [עברית]
  8. rhcp
    בתמונה: שלושה מוזיקאים אחרי השיא, ואחד גאון

  9. אורן ראב על Blood Sugar Sex Magik, האלבום הטוב ביותר של רד הוט צ'ילי פפרז, שעדיין נשמע רלוונטי ומעולה גם היום, ועל הרגע המקרי בזכותו זכינו ב-"Under the bridge". [עברית]
  10. מכירים את שבב הפלסטיק הקטנטן הזה על החוט של האוזניות, שאפשר להגליש לאורכן והוא מפריד או מצמיד את צמד החוטים? פעם זה היה נפוץ מאוד, היום פחות, וחבל – בעיניי זה שימושי לאללה. הבעיה היא שאחרי כמה זמן, החוטים לא היו נצמדים שוב. ואז הגיעו היפנים (או הקוריאנים, או הווייטנאמים – לכו תדעו מה מקור השם "ג'י וונג") והמציאו אוזניות ריצ'רץ'כל כך פשוט וגאוני! ויותר מזה, על ידית הרוכסן יש לחצן שליטה זעיר לווליום. [אנגלית, דווקא]
  11. "נמל תעופה", קליפ חדש לשיר אהוב במיוחד של עמיר לב מהאלבום החדש. [עברית, וידאו]
  12. [תודה לאסף] מאמר מצוין של רן לוי (לא הוא, השני) ב"ידען" על הקשר בין טכנולוגיה ומוזיקה, הפעם מהצד של המוזיקאים ולא של צרכני המוזיקה. בין השאר תלמדו כאן על הגיטרה של בריאן מיי (ותואר הדוקטור שלו באסטרופיסיקה), על היישומים האולפניים הטכנולוגיים ששימשו את הביטלס בסרג'נט פפר, ועל המכשירים השונים והמשונים ששימשו את פינק פלויד בהקלטת דארק סייד. קולח, מעניין – תענוג לקרוא. הלוואי שהייתי מספיק לשוטט ולקרוא יותר באתר "המדען", שהוא באר עמוקה של ידע מענג. [עברית]
  13. ערן צור, שבמוצ"ש ישחרר את חרצובות לשונו בסדרת "סיפורים באוזן" באוזןבר, בחר תחנות תרבות בנענע, והביא אותה בוואחד ראיון רציני ב"העיר". [עברית]
  14. remote
    יאללה, אתה בא עוד משחק של "רנטגן הירו"?

  15. [בזכות נמי] מפתיע איך חפצים רגילים לגמרי (מיקסר, המבורגר, בבושקה) נראים מדהים כשמצלמים אותם ברנטגן. [פיקסלים]
  16. למה בשנות השישים יצאו כל כך הרבה תקליטים נסיוניים ופורצי דרך והגיעו למיינסטרים, ופתאום הם הפסיקו? לא בגלל הקהל, טוען פרנק זאפה: אסור לתת לאנשים שמבינים במוזיקה לנהל חברות מוזיקה. להיפך: תנו לאנשים שמנים עם סיגרים להמר על שטויות. רק ככה זה יצליח. [טיוב]
  17. אני מת על גרפים יצירתיים – לאחרונה אפילו למדתי להכין אותם בעצמי – פשוט כי הם לוקחים את הדבר שיכול להיות הכי משעמם שאפשר, והופכים אותו למעניין ויפה. סדרת הגרפים היצירתית אם בעולם היו מאה אנשים היא מבריקה, גם אם הייצוג הגרפי לא תמיד תואם את המספרים – אבל המסר שלה עובר. [אנגלית, פיקסלים]
  18. DJ Caress הוא אחד הדי-ג'ייז (היפ-הופ) החביבים עליי בארץ, ובביקורו האחרון בארץ (מסתבר שהוא בחו"ל) הוא הותיר אחריו מיקסטייפ חדש להורדה – היאח! [אנגלית, מפ3]
  19. לכבוד יום חנויות התקליטים, שנחגג בשבת האחרונה, כתב סטיב אלביני מאמר מצוין ומשעשע שמסביר מה כל כך חשוב ומיוחד בחנות תקליטים אמיתית, לא רשת כזו או אחרת. זה כמו שוק איכרים, הוא אומר. מבלבל? קראו ותבינו. לא זוכרים מי זה סטיב אלביני? [אנגלית]
  20. פוסט שכתבתי בבלוג של היס רקורדס אבל התגאתי בו מספיק כדי להביא אותו גם לכאן: למה שינינו למייספייס שלנו ת'צורה ולמה כדאי גם לכם. [עברית]
  21. בקולקטיב מצאתי את "אנחנו נרדפים. אתר שסוקר בכל רגע נתון את רשתות השיתוף, אתרים חברתיים ובלוגים ומדרג את השירים הפופולריים ביותר ברשת". [אנגלית]
  22. shirzaralbumאוי, היי, תראו מה זה – אני הולך ושורק לתומי ברחובות האינטרנט, בחיפוש אחר, אה, דרכים לתבוע משתמשי קבצים, ופתאום אני נתקל בזה: פלוני אלמוני בעל טעם משובח במיוחד במוזיקה העלה להורדה את שיר זר – משירי לאונרד כהן בעברית. תוך כדי שאתם מורידים, הנה הסיפור על רגל אחת של ציפור על תיל: ב-2004 חגג המאסטרו לאונרד כהן 70 שנה. לא צעיר, הממזר. ידידי דויד פרץ ואנוכי – באותם ימים עוד ערכתי את השרת העיוור – החלטנו להפיק מחווה ישראלית למהדרין לרב-האמן כהן. הרעיון היה פשוט (כך הוא נראה על הנייר): נזמין מוזיקאים ישראלים לתרגם ולהקליט שירים של כהן, וניתן את האלבום להורדה במגזין של השרת. מה טוב מזה? מחווה של אהבה ומוזיקה לאדם של אהבה ומוזיקה – ועוד בעברית. חודשים עמלנו, ואספנו רשימה מרשימה (בעיניי) של זמרים. הנה הרשימה הסופית של אותו אלבום:
    1. אלי סורני – עזה תל אביב
    2. סגול 59 – צ`לסי הוטל #2
    3. נועם פלד – הללויה
    4. רזי בן-עזר – ז`אן ד`ארק
    5. איתי בלטר – שיר זר
    6. שרון מולדאבי – מגדל השיר
    7. Blush – בציפיה לקסם
    8. אריאל גל – התופת
    9. אוהד גולדברט – הלילה יהיה בסדר
    10. מורפלקסיס – היי, כך לא נפרדים
    11. רותם אור – אחד מאתנו איננו טועה
    12. שני קדר – מי באש
    13. כפיר שתיוי – רקדי אותי עד סוף האהבה
    14. גלית פלורנץ – מריאן, להתראות
    15. טליה אליאב – סוזאן
    16. בילי לוי – ננסי
    17. דויד פרץ – זמר חייב במיתה
    18. גבריאל בלחסן – אם יהיה זה רצונך
    עבדנו קשה (במיוחד דויד, שהקליט חצי מהאמנים האלה, והיה אחראי גם למיקסים של רבים), ובסוף הגיע היום המיוחל – גאים ונרגשים הגשנו לעולם את "שיר זר". מגזין מספר 7 הוקדש כולו לכהן, והשמחה הייתה רבה. עד שאחרי יומיים התקשרו אלינו מ-NMC ואמרו הלו, מה זה פה, חוגגים בלי רשות, אה?. תסירו את הדבר הנוראי הזה מיד מהרשת, או שנתבע לכם את המכנסיים (ואנחנו, אנחנו אוהבים את המכנסיים שלנו). התווכחנו, בכינו ומחינו, בסוף הסרנו. עד היום אני מקבל לפחות פעם בחודש מייל מתעניין: תגיד, איפה אפשר להשיג את שיר זר? ותמיד אני מקליד בתשובה דרך הדמעות "אני ממש מצטער, אבל אי אפשר". המגוחך הוא שהצלחנו, בדרך-לא-דרך, להגיע עד לכהן עצמו ולבקש את רשותו בתקווה להפוך את כל ההחלטה על פיה. את התגובה הלקונית שלו אפשר לתמצת ב"אני נותן את ברכתי לפרויקט, אבל ידיי קשורות". וידיו אכן קשורות – כהן מכר את זכויות רוב שיריו ל-Sony, ואין לו שום משקל בהחלטות שקשורות למוזיקה שלו. זה נורא, וזה בעיקר מתסכל. כי זה פרויקט של אהבה, ומבחינתנו, אם הכסף לא מגיע לכהן אלא רק לתאגיד שמן שישמין מעט יותר – שילכו להזדיין, למאזינים מגיע ליהנות. אבל החוק, והאנשים עם הכסף, חושבים אחרת. בכל מקרה, You can't stop the signal, כמו שאומרים, והשבוע בועז כהן מדווח בבלוגו שהפרויקט חזר לרשת בדרך נס ("מחכים לנס", לא?), ולי נותר רק לברך את אותם אלמונים טובי לבב שהשיבו אותו למקום אליו הוא אמור להגיע: לאוזני חובבי כהן דוברי עברית. תציצו גם בעטיפה היפהפיה שעיצבו שני קדר ויונתן וסרמן, ומורכבת כולה מאותיות עבריות. אחלה הכנה להופעה המתקרבת בצעדים-קטנים-מדי-לעזאזל של כהן בישראל. מי יודע, אולי הוא יעלה את גבריאל בלחסן לשיר איתו את "If it be your will" בעברית? [שירותי הורדה לבחירתכם; עברית]
  23. [תודה ליוסי] אם כבר לאונרד כהן – אין סיבה להתרגש מהגופים שמפצירים בו לא להגיע לישראל. כלומר, יש אם אתם חלק מהגופים האלה. אם לא – המשיכו בחייכם בשקט. כל מוזיקאי, אמן או פוליטיקאי שמצהיר על כוונה לבקר בישראל מקבל פניות כאלה – זה מה שאותם גופים עושים, בודקים מי מבקר ומיד מוציאים פנייה אליו ולתקשורת – רובם הגדול מתעלם, או מעיין ומחליט לבוא בכל זאת. מיעוטם הזעיר (ביורק?) באמת משנה את דעתו. לאונרד כהן? נו בחייכם, הבנאדם הגיע לפה באמצע מלחמה כדי להופיע. אם משהו מדאיג אותי זה הגיל שלו, שיהיה בריא. [אנגלית]
  24. [תודה לאקונומיקה] פיצ'פורק מרעיפים עלינו חיבה ונותנים לנו לצפייה את כל ההופעה של לאונרד כהן בלונדון, זו שיצאה לאחרונה ב-DVD (שעתיים וחצי הופעה!!!). ההופעה תהיה אונליין שבוע אחד בלבד, אז הזדרזו וצפו. [וידאו]
  25. breedersprint
    האחיות דיל. אפשר לומר שהן הנגטיב של האחיות פיק, נכון?

  26. [תודה לשיר] איזה כיף ושמחה לראות את האחיות דיל מדפיסות בעצמן את הגרפיקה של Fate to fatal, התקליט החדש של הברידרז. אני חייב ללמוד לעשות הדפסת משי. חייב. [טיוב]
  27. אאודי ניסו להתגרות ב-BMW בשלטי החוצות לרכב החדש שלהם. הם לא ידעו עם מי הם מתעסקים. [פיקסלים, אנגלית]
  28. עוד מודעה מגניבה: במשרד התיירות של פולין (או "פולניה", כפי שאוהב לקרוא לה אח שלי) החליטו להשתמש בדגל המדינה הפשוט – פס אדום ופס לבן – לפרסום יצירתי. וכך הם הזמינו את תושבי בריטניה וצרפת לבקר בארצם. [פיקסלים, אנגלית, צרפתית]
  29. מי זה שמוליק צ'יזיק? האם הוא צ'יזי כשמו? להיפך, טוען ערן דינר בעוד פוסט נדיר ב"זה מסתובב": "וא כנראה עושה הלהיטים הנשכח ביותר שלנו. היבול שלו אמנם לא מאוד גדול, והשנים שבהן פעל והצליח היו מעטות, אבל כמעט כל שיר שלו הוא כיתת אמן של גאונות פופ, וסביר להניח שלולא מת כה צעיר – ולא פחות מזה, אם לא היה סובל בשנותיו האחרונות ממחלת נפש שהביאה אותו לאישפוזים חוזרים ונשנים – הוא היה מגיע די רחוק". מסוקרנים, אה? ערן דינר עם סיפורו המופלא של היט-מייקר ישראלי אמיתי. [עברית]
  30. [תודה לעמית] מקריפ! אי שם במה שנראה כמו שנות החמישים, מנהיג תזמורת בשם אלווינו ריי המציא גיטרה מדברת, שנשמעת כמו האבטיפוס של Autotune, האפקט שמתקן תווים בשירה ומשמש בצורה קיצונית את קנייה ווסט, למשל (והתפרסם בשיר ההוא של שר). Stringy ידע לא רק לדבר אלא גם לשיר, בעזרת מתקן מחוכם: אשתו של ריי עמדה מאחורי הבמה עם צינור בפיה, ויצרה בלי קול הברות ותנועות בעזרת הפה והגרון. אלווינו ניגן ב-Steel Guitar [?] שלו את התווים הנכונים, והם הדהדו בגרונה של אשתו (הצינור והמגבר היו מחוברים, כתיבת תהודה). מקריפ, מוזר ובעיקר – די מדהים. [טיוב]
  31. Blitzen Trapper הצטלמו לקטע א-קאפלה קצרצר ויפה עבור MTVU, מעין גירסת אינדי-קולג' של MTV הרגיל. [וידאו]
  32. "Sacred trickster" מהחדש של סוניק יות' הוא: א. נשמע מאוד מאוד כמו… סוניק יות'. אני אוהב את ה"א-הא, א-הא" המעולה של קים גורדון בפזמון; ב. אדיררררררררררררר! ג. נגמר מהר מדי. [סטרימ]
  33. רגע לפני שהם פותחים בארץ את הסיבוב האירופי שלהם, דפש מוד הופיעו במקום פתוח בלוס אנג'לס מול המוני אדם, לכבוד התכנית של ג'ימי קימל. צפו בהם מבצעים את "Wrong", הכנה טובה להופעה שלהם בארץ. [טיוב]
  34. nick_cave_wideweb
    הזוכה בפרס "הנחיריים של העשור"

  35. אורן ראב על Let love in, אחד האלבומים האהובים עליי של ניק קייב, וזה שנתן את שמו לאחד השירים הטובים ביותר של כנסיית השכל. אני באמת צריך לקנות את האלבום הזה כבר, בושה שאין לי אותו במקורי. [עברית, תודה לאל]
  36. למטריק יש קליפ חדש ל-"Help I'm alive", השיר המגה-אדיר שאני לא מבין איך הוא לא הפך ללהיט רב-עולמי כמגיע לו, רק שהקליפ מעפן. אז במקומו, הנה גירסה אקוסטית לשיר, של אמילי היינס ועוד מישהו פחות חשוב מהלהקה. פסנתר וגיטרה, וזה כל מה שצריך. [מפ3]
  37. [בזכות נמי] תוהים מאיפה הגיע המונח PWN או FAIL? מה מקור הביטוי הנפלא "All your base are belong to us"? מי זה טיי זונדיי? מכון המחקר רוקטבום לתופעות אינטרנט ("Meme") עוקב, מתעד ומסביר את כולן, כדי שלעולם לא תישארו בערפל. WIN. [אנגלית]
  38. סרטון מקסים על מפעל התקליטים האחרון בדטרויט. בעיקר שווה להאזין, במיוחד אם אתם חובבי ויניל או נוסטלגיסטים. [טיוב]
  39. ב-NPR מתגעגעים ל-Boombox המיתולוגי והאמיתי של שנות השמונים: מכשיר גדול וכבד ממתכת עם רמקולים עצומים, שהשמיע קסטות. כיף לקרוא, ולו כדי לדעת איך זה היה באמת באותה תקופה. [אנגלית]
  40. הוי, האבסורד. איך קרה שהסרט החדש של Star Trek נקרא בעברית "סטארטרק"? ולא, למשל, "מסע בין כוכבים" או "סטאר טרק", בשתי מילים כפי שתקין. יאיר רוה מקלף את ראשו מרוב גירודי תמיהה. [עברית]
  41. [תודה לאנדרטו], שכותבת: "בתחנה המרכזית של אנטוורפן אשר בבלגיה פרצו 200 איש בריקוד מסונכרן לצלילי השיר הנוראי ההוא מ"צלילי המוזיקה". זה כמובן לא הייתה פנטזיית מחזמר אלא תעלול פרסומי לתוכנית טלויזיה ובכל זאת… בטח היה כיף להיות שם באותו יום אפילו שזה היה מתוכנן. כאן ניתן לראות את הוידיאו הערוך של רשת הטלויזיה, ופה יש וידיאו מזוית של מסתכל מהצד. עכשיו אם רק נוכל לארגן משהו בתחנה מרכזית ת"א…" שק.לי – לטיפולכם. [טיוב]
  42. [תודה לאפרת] Pandalous היא רשת חברתית לאנשים חושבים, שמציעה אנטיתזה לתיזוז המהיר ולרוב נטול-העומק של שאר רשתות החברתיות. הקצב בה אחר, וגם העיצוב קצת מיושן. בכל זאת יש בה איזה קסם שובה, ולא מעט ישראלים: אתגר קרת למשל. הדיונים נעים משאלות כמו "האם סקס הוא אישי?" ל"האם באמת מרוויחים משהו כשמאזינים לקונצרט?". פנו זמן לחשוב קצת. [אנגלית]
  43. [בזכות סטיבי] סוף סוף עלה לרשת Bananaz, הסרט התיעודי של הגורילאז – וניתן לצפייה חינם ובאופן חוקי ונעים. הידד! [וידאו]
  44. jeffatthepiano
    שכח מזה, חבוב. אתה אולי ג'ף באקלי, אבל לעולם לא תהיה ג'וני מיטשל

  45. ג'ף באקלי הקליט קאבר לג'וני מיטשל? Joy! [מפ3]
  46. גל מור מסביר ומנתח בפשטות מה כל הרעש סביב טוויטר. ואם אתם מצייצים, עקבו אחרינו בטוויטר. [עברית]
  47. Covered מציג גרסאות כיסוי לעטיפות של חוברות קומיקס – רעיון מגניב, והפוסט הכי חדש שם כרגע שייך לאורי טור, המכונה כאן לפרקים "אורי החתיך". כבוד, אורי! [אנגלית]
  48. עידו שחם מספר על EP חדש של חבר טוב שלו, Juicy Jew, שנולד בזכות ביקור של שניהם בירושלים בחג המולד ונגמר בהופעה בחדר השינה. [עברית]
  49. פוסט נפלא ומופלא של סופיאן סטיבנס על השבוע שנתנו לו הוריו לבחור שם אחר, נורמלי ושגור יותר מ"סופיאן", ועל התקופה בקולג' בה למד לנגן על גיטרה וכתב עשרות שירים על פי שמות של אנשים. לאחרונה הוא מצא מצבור של הקלטות מאותה תקופה, וחולק את "Sofia", שכתב לסופיה קופולה. [אנגלית; מפ3]
  50. Atlas Sound, מיסודה של קרן Deerhunter, מנפקים "7 אינטש וירטואלי", שזה כמו לומר "הנה, קחו 2 שירים חדשים להורדה". [מפ3]
  51. סופר המדע בדיוני JG Ballard הלך לעולמו השבוע, וב-BBC מיהרו לסקור שירי ואלבומי פופ שמתייחסים אליו, מרדיוהד ועד "Video killed the radio star". [אנגלית]
  52. זוכרים את Thao Nguyen, בעלת השם הבלתי אפשרי? (נו, שמתי אותה באוסף תקשיבו רגע 04) אז הדבר היחיד שיותר טוב מהשם שלה הוא קליפ חדש שלה עם Hand-puppets! עכשיו, איך אומרים בעברית הנד-פאפטס? [טיוב]
  53. יש, יש! עוד ג'ייסון ליטל חדש! יאלללללה, שיוציא כבר את האלבום שלו, נו. עד 9 במאי, או לפחות עד שידלוף, הנה "Ghost of my old dog". [מפ3]
  54. babel-yawn
    הצעקה, גרסת המשועממים

  55. [תודה לעידית] Eye-Candy: ברגע הראשון התמונות האלה לא נראות מיוחדות כלל, אבל במבט שני מבינים שמשהו פה לא בסדר. בעזרת עבודת פוטושופ מצוינת הופך הצלם פיטר פאנץ' אזרחים ניו יורקים ברחוב לבובות על חוט. בתמונה אחת כולם מפהקים, בתמונה אחרת כולם לובשים לבן, וכן הלאה. מדהים כמה שזה נראה טבעי. [פיקסלים]
  56. אחרי ששיתף בשבוע שעבר שלושה שירים חדשים להורדה, The Streets עומד בהבטחתו, ומשתף שלושה שירים חדשים נוספים בטוויטר שלו. סטריאוגאם אוספים אותם עבורכם (ובמקומי). [אנגלית, מפ3]
  57. שמחה מתונה! לג'רמי איניק, לשעבר סולן Sunny day real estate – מהיהלומים הנסתרים של הניינטיז – יש אלבום חדש. במייספייס כבר אפשר להזרים כמה שירים. [חלל]
  58. שני מחקרים סקנדינביים בנושא שיתוף קבצים חזרו עם תוצאות מעודדות: 1. טוען שמורידי מוזיקה לא חוקית רוכשים עד פי 10 יותר מוזיקה ממאזינים שלא מורידים (הנחה הגיונית, בהתחשב בכך שאם הם לא היו סקרני מוזיקה ששומעים הרבה מאוד מוזיקה, הם כנראה לא היו טורחים ללכת ולחפש הורדות. מי שמסתפק בבריטני מסתפק בבריטני). 2. מחקר אחר (שניים, למעשה) גילתה ש-86% מהנשאלים מוכנים לשלם עבור רשתות שיתוף (P2P) חוקיות. מעניין. [אנגלית]
  59. אחרי האיחוד עם NMC, הד ארצי מפטרת 30 עובדים. לא נורא בכלל, מישהו צריך להוריד את השומן מהחברות האלו. הבהרה בעקבות התגובות: לא הייתה לי שום כוונה לשמוח לאידם של המפוטרים, פשוט התנסחתי גרוע. לבי עמם, ועצוב לי שמפטרים אנשים בכלל ואנשים שעוסקים במוזיקה בפרט. אבל אין לי שום כוונה לנחם חברה שהתנהלה גרוע במשך שנים, על כך שהיא נזכרת להתייעל בדקה ה-99. נכון, צריך לקצץ ממשכורות הבכירים, ועוד יותר נכון, צריך לשנות את מאזן הרווחים של החברה מול האמן, וזו לא אשמת העובדים שנותרו עכשיו מובטלים. הניסוח שלי היה חריף ולא במקום, וכוון אל הבוסים ולא אל העובדים שפוטרו, שאני מניח שהיו זוטרים יחסית. [עברית]
  60. עורכי מגזינים של מוזיקה מסבירים איך דליפת אלבום מוקדמת מועילה לאמנים: כשלעורכים יש יותר זמן מרגע קבלת המוזיקה עצמה ועד לתאריך היציאה הרשמי, גדל הסיכוי שהאלבום יקבל יחס הוגן יותר (כי יהיה יותר זמן לשמוע אותו) וסיקור מעמיק ויצירתי יותר. [אנגלית]
  61. asiwatched
    כשהגיטרה נשפכת אל תוך הלילה

  62. אני לא מסתיר את אהבתי להרכב הישראלי Tiny Fingers – למעשה אני משתפך עליהם בכל הזדמנות שיש לי. אף כי הם לא הראשונים, הם חברים ברשימה המצומצמת של להקות שעושות פוסט-רוק בארץ, ולרשימה המצומצמת אפילו יותר של להקות שעושות אותו טוב. איך אני מגדיר פוסט-רוק? רוק אינסטרומנטלי שמצליח לספר סיפור גם בלי מילים, שיש בו דינמיקה מעניינת (התפתחות, לא עמידה רפטטיבית במקום). הפינגרז עדיין מקליטים את הריליס הראשון שלהם באולפן שלהם בפרדס חנה (ב-8 או ב-9 במאי הם עורכים שם ערב פתוח, אדאג לתת כאן את הפרטים לכשיגיעו), ולכן אין לי מה להשמיע לכם – אבל בשיטוטיי השבוע ברשת נתקלתי בהרכב בשם And so I watch you from afar שדומה להם בטירוף, ומעולה גם בלי קשר. דווקא "Set guitars to kill", איתו בחרתי לפתוח את העונג הזה בעונג רב ומצטבר (הוא גובר מהאזנה להאזנה), פחות מזכיר את הפינגרז. אבל "Don't waste your time doing things you hate" (עמדה בה אני מחזיק כל חיי) דומה להפליא. אם יום אחד אגשים את חלומי לערוך פסטיבל פוסט-רוק בארץ, הם יהיו שם (יחד עם לבנון, אקספלוז'נס אין דה סקיי, מוגוואי וטייני פינגרז, בין השאר). [מפ3]

שתהיה שבת שבוגי! ניפגש במוצ"ש?

32 תגובות על “עונג שבת: אחד מאתנו איננו טועה”

  1. אורי הגיב:

    אנח מברך אותך ואת כולנו על היוזמה האנרכיסטית משהו של הפצת פרוייקט "שיר זר"!
    Power to the פילפל, yeah!

  2. יאיר הגיב:

    סתם הערה, אי אפשר להאשים אותי בחיבה יתרה להד ארצי.
    יחד עם זאת , ל 30 העובדים המסכנים שילכו הביתה בתקופה שאין עבודה במשק והמצב כל כך חרא, לא זה מה ש'יוריד את השומן' ו'ילמד אותם לקח'.
    ממש לא.
    השומן, כזכור, נמצא בקרב אלה שמפטרים את האנשים האלה.

  3. yaddo הגיב:

    (36) "השיר הנוראי ההוא מצלילי המוזיקה"? איך אפשר לקרוא לפיסת הגאונות הזו "נוראית"?

  4. אמניזיאק הגיב:

    אכן White Chalk הוא אלבום נחנחי. מצאת בשבילי את ההגדרה.
    אלבום נחנח פסנתרי. מקווה שחזרה לעצמה עם החדש.

  5. יהו הגיב:

    אם אתה עורך את הפסטיבל אז אל תשכח להביא את טורטויז.

  6. יהו הגיב:

    ואני תמיד טענתי שקים גורדון היא החוליה החלשה בסוניק יות'.

  7. אורית הגיב:

    PJ והגיטרה הכל כך מזוהה עם הקול שלה,כן אין ספק שאני אוהבת את אלבום החדש כולו,לא רק את black hearted love. ואיזכור האלבום המצוין של ניק קייב let love in ,באותו עונג שבת,ממש מתבקש,תודה גיא,פי ג'יי וניק קייב יהיו עבורי תמיד באותו level באותה נשימה.
    יודעת שמה שאני כותבת עכשיו לא ממש פופולארי,אבל אני חושבת שפרויקט שיר זר מיותר. לטעמי,תרגום וביצוע שירים של אחרים הוא כמו דיבוב לסרטים שתודו שעושים שרות רק לילדים קטנים.
    הגירסה האקוסטית שהבאת ל help i'm alive מקסימה באוזניי,האלבום כולו ממש לא,אפשר להציע משהו אחר במקומו?:-)
    CURSIVE- MAMA I'M SWOLLEN נפלא!
    מסכימה להערה של יאיר,בענין פיטורים של 30 עובדי הד ארצי,עושה עצוב בלב על כל מפוטר,גם אם הנימוק הוא צימצומים והתייעלות.חבל שאף פעם זה לא בסיגנון של מנהלים שמחליטים לקצץ 50% בהכנסות שלהם וכנ"ל בהוצאות.

  8. אקונומיקה הגיב:

    פוסט מצויין כרגיל
    מסכימה עם יאיר, בדרך כלל המפוטרים הם לא בעלי ההחלטות שיושבים עם הכרס מפוצצת,
    אלא העובדים הפשוטים, אלו שמרוויחים משכורת של אנשים רגילים ומנסים בדיוק כמו אנשים רגילים לסיים את החודש, ככה שלא באמת משנה כמה אנחנו מחבבים אוהבים או שונאים את הד ארצי, לא צריך לשמוח לאיד כאשר מישהו מפוטר.

    כנראה שפיצ'פורק קראו אותך ונתקפו קדחת לאונרד כהן, כיוון שהם נותנים למשך שבוע בלבד לצפייה את ההופעה של לאונרד כהן בלונדון, זו שיצאה בדיסק כפול וכיפי
    http://pitchfork.com/tv/#/episode/986-leonard-cohen-live-in-london/1

  9. undertow הגיב:

    יאדו – האמת שהתבלבתי והשיר "ה-נוראי" זה דווקא "סו לונג, פר וול", אבל "צלילי המוזיקה" פשוט עושה לי רע באופן אישי. אז אם כן להחמיא ל"דו רה מי" הוא לא מזעזע כמו "סו לונג פר וול".

    ולגבי פי ג'י הארווי – כששמעתי את הסינגל בפעם הראשונה אמרתי לעצמי, נו שמעתי את השיר הזה כבר, זה לא חדש, זה קצת עייף, זה נוסטלגי… והוא לא יוצא לי מהאוזניים. זה נחמד שיש דברים שאפשר לסמוך עליהם 🙂

  10. yaara75 הגיב:

    גיאגיא, כרגיל מקבץ מצויין ונחוץ ביותר לשבת!
    הוספה קטנה לסעיף 36, "הריקוד הספונטני" התרחש קודם לכן בפירסומת לטלפון סלולרי בבריטניה, הנה הלינק למי שמעניין אותו-

  11. גיא הגיב:

    דפוס משי.
    יש 2 בחורות שנקראות 220v והן מעבירות סדנאות הדפס משי חינם!!!
    הייתי באחת מהסדנאות היה מאוד כיף ומאוד יעיל, הן גם מאוד נחמדות.
    ואתמול קיבלתי מייל מהן:

    שלום לכולם
    אנחנו שוב עורכים החודש את סדנת הדפסת המשי החופשית שלנו , ונשמח אם תודיעו לכל מי שעשוי להתעניין

    סטודיו מאתיים עשרים וולט מזמין אתכם לסדנת הדפס משי ידנית

    במהלך ההרצאה נלמד איך מכינים חומר גראפי שמתאים לדפוס ידני

    איך מכינים גלופות של דפוס משי ואיך מדפיסים את האימג' שלנו על בד.

    הסדנה תתמקד בעבודת הדפסה ידנית, ותדגים איך מבצעים את כל התהליך בצורה הזולה ביותר – אפילו בחדר האמבטיה שלכם!

    משך הסדנה :75 דקות

    מקום:
    סטודיו מאתיים עשרים וולט
    אלנבי 94
    בפסג' תת קרקעי

    תאריך:
    שישי ה-1 למאי

    שעה:
    15:00

    להרשמה:
    paulinafogel@gmail.com

  12. איתי הגיב:

    גיא, פסטיבל פוסט-רוק בארץ הוא רעיון מעולה לטעמי.

    אם כבר מביאים גם אמנים מחו"ל הייתי מביא לאו דווקא את הגדולים, כמו מוגוואי או אקספלואז'נס (בעיקר כי יהיה קצת קשה להביא אותם :)).

    אני הייתי רוצה לראות את Red Sparowes, עם הכבדות המעולה שלהם והגיטרת סלייד המקסימה ואת 65daysofstatic, שאורגים את הפוסט-רוק שלהם לתוך מקצבים שבורים וגליצ' אלקטרוני סמיך ובלי להתכוון הפכו אותי לחובב IDM (וגם מאוד השפיעו על המוזיקה שאני עושה בעצמי). ואת Mon, עם הכינורות שלהם. ו-God is an Astronaut ועוד מלא.

    (פיו. ניים דרופינג)

    אגב, אני ממליץ בחום על בלוג שהוא סוג של מטריה לכל הז'אנר:
    http://www.thesirenssound.com/

    החוקיות שלו אמנם מוטלת בספק בהתחשב בזה שהוא מספק לינקים להורדת אלבומים, אבל רוב ההמלצות שלו הן על להקות קטנות וצעירות, שדי ירוויחו מהכרה של עוד קהל.

  13. שיר הגיב:

    46 – בובות גרב, לא?

  14. לה לה הגיב:

    הלינק ל"שיר זר" ממש עושה לי את השבת. תודה רבה.

  15. עידו שחם הגיב:

    black hearted love באמת שיר מעולה, חבל ששאר האלבום לא באותה רמה. יש לו קליפ משונה משהו.

    קראתי את שרשרת התגובות על סיפורי ההופעות, גדול! חבל רק שנעלת את התגובות, זה שההגרלה ננעלה לא אומר שחייבים להפסיק לספר סיפורי הופעות. כמו החוסר בגדרות לפני הבמה בהופעה של האופספרינג בפרנקפורט ב-95 מה שנתן לי לעשות סטייג' דייבינג אל תוך הקהל כמה וכמה פעמים. או זר הפרחים שזרקה לקהל גוון סטפני בהופעה של נו דאובט (ב-96?) שאני ועוד כמה אנשים תפסו. משכתי, כל הפרחים נפלו בגלל החיכוך של כל זוגות הידיים האלה, ונשארתי רק עם הגבעולים ששמרתי בהתלהבות לאיזה שבועיים. או הופעה של capitol years בארץ ששאל אם יש בקשות, צעקתי לו לנגן פיקסיז (הוא חימם את הפיקסיז באיזה סיבוב הופעות), והוא החל לנגן where is my mind כמדומני. או רוקפור בזמני אלי לו-לאי שנתנו הופעה "סודית" בפטיפון שהם הפיצו רק במיילינג ליסט (היו זמנים לפני הפיכסבוק והמיישפיך). או ערב אינדי תאילנדי-סינגפורי בבנגקוק כשנהג המונית לא ידע בדיוק איפה להוריד אותי. נכנסתי ל-7/11 הקרוב לשאול איפה המקום, ואז בחורה שבדיוק שילמה שם אמרה שהיא יודעת. הסתבר שהיא מנגנת באחת הלהקות שמופיעות ופשוט הסתחבקתי איתם כל הערב. גם אני שוחחתי בקצרה עם סטיבן ווילסון בהופעה של the bays, מקווה שלא הצקנו לו יותר מדי. כמובן שיש את ההופעה של גישהנו בה ריסקתי לבקשתם גיטרה ישנה שלהם לגזרים. ועוד ועוד ועוד…

  16. שין הגיב:

    גם לי "שיר זר" נראה מיותר, וגם מבוצע לא טוב ,מבולגן, מפוזר ולא אחיד.

    אפילו בחוג הקטן שלנו אף פעם לא הבנתי אם יש בכלל "רעש" סביבו ועל מה בכלל.

    קבלו התנצלותי על חוסר הפופולאריות.

  17. דנה הגיב:

    לאורך כל העונג חשבתי על התגובה האוהדת והמבורכת על כל הלינקים המשובחים
    אבל אז הבאת את היציאה הכי מתנשאת, לא מחוברת ורשעית שיצאה לך אי-פעם, על מפוטרי הד ארצי.
    העובדים המפוטרים (שלהם יש משפחות, ילדים, כבוד עצמי, משכנתא ושאר חובות) לא אשמים במדיניות הדרקונית של המנהלים.
    שמחה לאיד היא תכונה נלוזה ואני מופתעת שאתה לוקה בה. אפשר ללנקק לעשרים אלף אתרים ופרוייקטים לשלום עולמי ועתיד ירוק ואז לשמוח רק פעם אחת לאיד לפיטורים של בני אדם והכל נמחק.

  18. נוני הגיב:

    יש!!!! סוף סןף אפשר להתענג מהבית!!
    אולי זה רק אצלי אבל הפורט צריך להיות 80 ולא 8080 (כפי שרשום פה)
    בכל מקרה, אחרי חודשים של מרדף אחרי העונג במחשבים זרים אפשר לנשום לרווחה – זה עובד!
    תודה 🙂

  19. קאת הגיב:

    גם אני מסכימה עם יאיר.
    ואולי זה מטעמי חסד נעורים, אבל אני די מאוהבת בפסקול של צלילי המוזיקה (על כל התופעות הנלוות לכך, כולל תחושת חמימות רק מהמחשבה עליו, והתעלמות מופגנת מפגמים), ואין שם שיר שאני מסוגלת להסכים שהוא נוראי (אולי חוץ מהדואט הנוצרי והמעצבן של מריה וגאורג, Something Good).

    חוץ מזה, אחלה עונג 🙂

  20. נדב הגיב:

    גיא, בזמנו אמרו שבשיר זר היו אמורים להיות עוד ביצועים שלא נכנסו בסוף וכן ביצועים מיוחדים- אפילו היה עמוד שאעמור היה להכיל אותם במגזין שנקרא 'מחכים לנס', ואם אני זוכר נכון דובר ספציפית גם על לאה שבת. האם הביצועים קיימים? והאם אפשר לשתף אותם?

  21. גיאחה הגיב:

    בעניין הד ארצי – הצדק עמכם, הוספתי הבהרה באייטם המקורי (מס' 53).

    נדב – אכן, הייתה תכנית כזו כי בזמן שפרסמנו את האוסף היו עוד כמה שירים בעבודה. היחיד שאני זוכר מהם הוא "ציפור על תיל" בביצוע הדרה לוין ארדי, שכנראה אצור אי שם בהארדיסקים של דויד פרץ. לא זכור לי דיבור על לאה שבת.

    אמניזיאק – אני עדיין חושב ש"גיר לבן" הוא אלבום מצוין, אבל כן, הוא נחנחי יחסית לאחרים של הארווי.

    אקונומיקה – תודה על הלינק לכהן, נפלא!!! מיד הוספתי לעונג הנוכחי.

    גיא – מגניב! האמת היא שידעתי על זה ושכחתי, וטוב שהזכרת לי. ממש אנסה להגיע לשם, זה גם חלק מאירוע קומיקס אלטרנטיבי מגניב כלשהו, שבמהלכו אמורים לחלק חוברות ישראליות בחינם. מקווה שנספיק גם את זה, וגם את המצעד האדום ברחובות!

    שיר – נכון, בובות גרב! ~מכה במצח~

    שין – גם בעיניי "שיר זר" מבולגן ולא אחיד, ואין סיבה להתנצל – כל עוד זו דעתך הכנה, אתה תמיד צודק!

  22. Chandler Rulz הגיב:

    אחלה עונג..

    בעיניין סיפורי ההופעות, דווקא יש לי כמה.. חבל שרק עכשיו שמתי לב שה-RSS הפסיק לעבוד ופספסתי את הפוסט בעודו חם. אבל אין בעיה שאספר פה, נכון?

    1. הופעה של מופע הארנבות של ד"ר קספר בבארבי ת"א, 2007 (לדעתי גם הופעה אחרונה או לפני אחרונה לפני ההקלטות של האלבום + מחלה לא צפויה של אורן ברזילי).. אורן מחליט שבא לו לעשות Stage dive בשלב כלשהו לקראת הסוף. לקהל ליד הבמה (הייתי במרפסת) היו כנראה תוכניות אחרות ואורן פשוט התרסק על הרצפה.. לא נעים. לא נעים בכלל.
    2. עדיין באותה הופעה, אורן מתחיל לספר איזה סיפור הזוי על תקופת הבית ספר שלו כשבסוף הוא מסכם בעובדה שהוא העריץ את מדונה והלהקה פצחה בקאבר ל-Hung Up. היה אדיר! (וגם הקאברים ל-Five to One של הדורז ו-Papa Was a Rolling Stone מאותה הופעה)..

    3. אותו מקום (בארבי ת"א), הופעה של רג'ינה ספקטור. מלבד התקרית המעניינת של הבחורה שהתעלפה באמצע (רג'ינה אחרי שהכל נרגע: "A round of applause for the faiting girl") והבחורה ההזויה שהתפרצה לבמה באמצע Samson (מזל שמישהו תיעד את זה: http://www.youtube.com/watch?v=Wl5ZA7-HDRo) היה עוד מקרה מעניין.
    אחרי שההופעה הסתיימה, אני והחברים שבאתי איתם נשארנו במקום בתקווה שהיא תצא מאחורי הקלעים ונשיג איזו חתימה על הכרטיס ולהחליף כמה מילים. היא אכן יצאה (אחרי שניסו להעיף אותנו כבר כי היא הייתה אמורה בכלל לפגוש קרובי משפחה שיש לה בארץ..) וחתמה על הכרטיס וגם על הגסב שהיה לחבר על הרגל אחרי תאונה קטנה בחרמון. אחרי שרג'ינה חתמה על הגבס היא שאלה איך זה קרה. התגובה שלה ל"תאונת סקי" הייתה: "מה אתה הולך לעשות סקי? אתה גר במדבר!".

  23. מואב הגיב:

    אחלה עונג, באמת קצת הוצא מהקשרו המשפט על המפוטרים, אבל אני סלחתי כאשר הבנתי למה חתרת. חבל שחלק מהאנשים מחפשים הזדמנות לתקוף כ"כ מהר.

    גמני פיספסתי את הפוסט עם המקרים המעניינים בהופעות, אני כבר הולך להתרשם, הנה אחד שלי :

    הופעה של NOFX בסיטי הול בחיפה, איפשהוא ב2007. הכל הולך כמתוכנן, הסולן נראה שתוי בדיוק בכמות האלכוהול הנכונה. הפוגו בעיצומו, כשלפתע אותו סולן/באסיסט מבצע פנייה חדה עם הגיטרה שלו כשלצידו הגיטריסט מלווין, הגשר המעובה של הגיטרה מתלבש לו על המצח במומנט סיבוב מרשים. כמה מרשים ? הגשר התנפץ והשאיר את הסולן המום יותר מיוכלותו לשבור גיטרה בהנף יד, אבל פחות מהיכולת של מלווין להמשיך לנגן עם חור במצח בצור, מפתח. מהר החליפו לfat mike את הבאס ואחרי סוף השיר, כשכל רגע היה נדמה שמייק הולך להקרע, מייק מסתובב אל מלווין ומוסר לו dude, you're bleeding.

  24. עומר הגיב:

    אני לא מצליח להוריד את האקוסטי של מטריק, והרי למה נועדה החובה לכתוב בתגובה את כתובתי אם לא בשביל זה.. 😉

    אכן שיר גדול.. המשך כך!

  25. רן לוי הגיב:

    תודה ל"עונג שבת" על הקישור למאמר שלי על הטכנולוגיה שמאחורי המוסיקה- פינק פלויד, קווין וכו'. למעוניינים- ניתן להאזין גם לגרסאת האודיו של המאמר, כחלק מהפודקאסט 'עושים היסטוריה!'- הנה הקישור להורדת הפרק:

    http://www.ranlevi.co.il/2008/03/22.html

    שוב תודה,
    רן

  26. שולה בחצר הגיב:

    תודה רבה על שיר זר!!
    היה לי אותו עוד מהעונג, אבל מאז נפילתו המצערת של המחשב קורבן לוירוס קטלני, הלך וכמעט חשבתי שלתמיד. אז שוב תודה!!
    ולמרבה הפדיחה אף פעם לא שמתי לב שהעטיפה מהאותיות, אבל עכשו כשראיתי היא אפילו עוד יותר יפה בעיני

  27. נועה הגיב:

    בענין שיר זר – מה עם 'באמת מזל טוב' של פרויקט הגומיה?
    גרסא מעולה לשיר, הילדים שצועקים בסוף זה פשוט גאוני

  28. גיאחה הגיב:

    נועה – זה חידוש של בוב דילן בכלל 🙂 גרסה באמת מעולה, ואותה אפשר עדיין להשיג ב"רוחות של טמטום" (אם יתמזל מזלך למצוא את הדיסק…)
    http://www.musicaneto.com/disk_details.asp?disk_id=4381

  29. אביב הגיב:

    יש מצב ללינק למילים של שיר זר?

  30. פיל הגיב:

    18. וואו, איזה כיף להכנס לעמוד במייספייס שנטען כ"כ מהר, לא גורם למחשב שלי לצרוח שכואב לו ומכיל את המידע שאתה מחפש במקום שאתה מחפש. הפצתי הלאה.

    25. שמתם לב שלמודעות של פולין יש נימה קצת, נו, פולנית? "זה בסדר, לא צריך שתבואו, אנחנו נשב כאן לבד בחושך ונחכה".

  31. יובליובליובל הגיב:

    בונא, "וכך אני צופה בך מרחוק" האלה מעולים.

    תודה על ההמלצה!

  32. חנן כהן הגיב:

    במקרה מצאתי קישור עובד (בינתיים) להורדת "שיר זר"

    https://dl.dropboxusercontent.com/u/9566559/ShirZar.zip

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *