״את לא באמת שמנה, את מלאה בשטויות שלימדו אותך על אידיאל היופי הרזה״ – דניאל

1. האם זה באמת תלוי בך, כששיר תופס אותך, כשאתה מתמכר אליו? לכאורה, התשובה היא לא. הרי תולעי־אוזן, כמו זה, נגיד, יכולים לכפות את עצמם עליך גם כשאתה לא רוצה, ומי מאתנו לא מצא את עצמו תקוע יום שלם על שיר פופ זול שבמקרה הוא שמע ברדיו על הבוקר? שיר יכול לתפוס אותך גם חרף התנגדותך. אבל זו לא התשובה כולה. כי הרבה שירים נמצאים שם שנים, בתודעה שלך. שמעת אותם פעם לפני עשור ואז אולי נתקלת בהם בעוד הזדמנויות, אבל הם לא תפסו אותך עד הרגע הספציפי שבו הם תפסו אותך – והם לא עשו את זה כי הם השתנו מספיק להתאים בדיוק לאוזן שלך, אלא כי אתה השתנית. אולי חווית משהו שבדיוק פתח איזה סדק דרכו נכנס לך השיר ישר ללב. אולי ראית את האמן בהופעה ופתאום שיר שהכרת בגירסת האלבום תפס צורה חדשה או סתם פגע בך דרך חוויית ההופעה, שהיא חווייה רגשית ופיזית אחרת לגמרי – ועכשיו גם הגירסה המוקלטת נכנסה יחד איתו היישר לתוך הראש שלך? ואולי אני מפספס פה הכל לגמרי ומדובר באיזו נוסחה מתמטית מורכבת להפליא שיום אחד נפצח. איקס שיר ועוד וואי מצב נפשי שווה להתמכרות מוזיקלית. אני חושב על השאלות האלו כי ״Seesaw״ של Totemo תפס אותי כמו שמעט מאוד שירים תפסו אותי השנה, וכמו שמעט מאוד שירים של טוטמו תפסו אותי בעבר, ואני מאזין חרוץ שלה עוד מאז שהיה לה שם בעברית. אז למה? אני לא יודע. אני רק יודע שהוא נכנס לי ללב ולפלייליסט ואני לא רוצה שהוא יצא. [טיוב]



2. חמישי הזה – מסיבת הניינטיז שלי חוזרת! תקתקו את הערב חג שני הזה (מי חוגג חג שני בכלל?) ובואו ישר לאוזןבר להוריד את הקלוריות. [פייסבוק]
3. יש! זה סופסוף קורה: דמיאן ג׳וראדו יגיע להופעת סולו בבארבי. 10 ביולי, כרטיסים עולים 110 ש״ח, שזה פחות מהופעה של דני סנדרסון בזאפה. [עברית]
4. ההרכב הפסיכדלי Psychic Ills יגיע להופעה בישראל ב-22 ביוני, בלבונטין 7. כרטיסים: 99 ש״ח בלבד! [עברית]
5. הרכב השוגייז הקנדי No Joy יגיע להופעה בפסאז׳ המעושן בתל אביב ב-9 ביוני! כרטיסים: 79-99 ש״ח. [עברית]
6. אוף, פרינס. מה לעזאזל? איזה מין שבוע זה? איזו מין שנה זו? ואנחנו עדיין רק בחצי הראשון שלה. מיליארדי מילים פורסמו על חייו ומותו של פרינס, האמן המרתק והמבריק הזה, ואני בטוח שעוד מיליארדי מילים יפורסמו. הנה כמה מהדברים שנגעו בי ועניינו אותי במיוחד סביבו ביממה האחרונה: דיוויד רמניק, עורך הניו יורקר, כותב על האובדן הכי גדול במותו של פרינס – העובדה שלא נזכה יותר לראות אותו בשיאו, כלומר בהופעה חיה; ״אני שונא אותך, פרינס״, טקסט מעולה של המעריץ שבור הלב ניר ממון; [תודה ליניב] הספד מפתיע לפרינס באתר עיצוב שיער; המגזין הסאטירי דה אוניון בכותרת ״האומה עצובה מכדי להזדיין, אפילו שזה מה שפרינס היה רוצה״; לפחות לפי אפליקציית מזג אוויר אחת, אתמול אחרי שפרינס מת במיניאפוליס, ירד שם גשם סגול; סרטון אדיר של פרינס מבצע את ״פרפל ריין״ (וגם בוב דילן וגם פו פייטרז) בגשם מטורף באמצע הסופרבול ופשוט שם זין על העולם והאקלים לפני 9 שנים ופשוט נותן הופעה לא פחות ממושלמת במשך פחות מ-7 דקות – עד סוף הווידאו הזה כבר הייתי בדמעות. אה, והמילים החדות שכתב עליו פרנק אושן. [עברית, אנגלית, וידאו]
7. Jagwar Ma המעולים יחממו את טיים אימפלה בארץ! יש! [עברית]
8. הצלם מרוואן פאלאס עושה לי קשרים במוח. [עברית, פיקסלים]
9. אני סאקר של שילה פרבר, וגם אם לקח לי זמן להתרגל לפאזה הנוכחית שלה, ברגע שהנחתי במקומו את ״תתנהגי יפה״, אלבום הבכורה שלה, והמשכתי איתה הלאה, נשביתי לגמרי. עכשיו יש לה אלבום חדש, ״מכתבי אהבה״, והוא גורר איתו כמה טריקים שהיא למדה כששרה שירי אלתרמן, והוא מוצף בכנות ובפגיעות שגורמים לי להוריד את כל ההגנות שלי מול פרבר. תקשיבו לו, הוא נהדר. [בנדקאמפ]
10. גיליון הבידור השנתי של הניו יורקר מספק שלל כתבות רלוונטיות ומעולות לחובבי מוזיקה, ואחת הכתבות היותר מעניינות שמצאתי בו אונליין היא על איך בזמן אמת, העולם די התעלם מהגאונות המלודית יוצאת הדופן של פול מקרטני. [אנגלית]
11. עוד טקסט מעולה מהניו יורקר: פרופיל עדכני ולא מובן מאליו של אריקה באדו והדרך הלא רגילה, הלא תמיד צפויה, שבה היא מתנהלת בעולם כזמרת וכאדם. [אנגלית]
12. ״גן התענוגות הארציים״, יצירת המופת של הצייר ההולנדי הירונימוס בוש, זוכה לגירסה דיגיטלית מפוארת שתענוג לצלול לתוכה: כל היצירה באיכות סופר גבוהה, כולל הסברי אודיו וטקסט על חלקים שונים של הטריפטיך עוצר הנשימה הזה. [אנגלית]
13. מחפשים פסקול להירגע? פסקול מושלם לשבת? המיקסטייפ הזה של די-ג׳יי מיכל גפן פשוט מושלם. [סטרים]
14. סורגים? הנה 300 ספרי סריגה להורדה בחינם. [צמר]
15. ״האוויר המינרלי״ הוא שיר חדש ובעיניי אדיר של יוסי בבליקי והוא די שונה מכל מה שבבליקי עשה עד עכשיו, שזו תמיד הפתעה מרעננת. זה שיר שהוקלט בכלל בסשנים של רדיו הקצה, עם להקה שלא הכירה את השיר קודם, וזו התפוצצות מבורכת כולל הפסקת פרסומות ממכרת להפליא באמצע. קחו את זה, זה בחינם. [בנדקאמפ]
16. מי מדבר יותר בסרטים, גברים או נשים? התשובה דומה מאוד למציאות. [אנגלית]
17. רוצים לדעת מה באמת תהיה הפנסיה שלכם? ואולי ללמוד טריק או שניים כדי להגדיל אותה? אלוף העם שאול אמסטרדמסקי יחד עם מעבדת הדאטה ג׳ורנליזם של שנקר בנו לכם מחשבון משוכלל וקל להפליא לשימוש והבנה. [עברית]
18. [תודה ליערה] אוהב כמעט כל דבר שאנדרסון פאאק נוגע בו לאחרונה, ו-״Glowed up״ של Kaytranada אינו יוצא דופן. [טיוב]
19. בסוף 2015 עבדתי כמה חודשים על הכתבה הכי גדולה שכתבתי עד כה, הסיפור על הדרך שהובילה לשטר החדש של 200 שקל, האלתרמאני הכחול הזה שכבר יש לכם בכיס מזמן. הכתבה התפרסמה בבלייזר, ועכשיו מצאתי זמן להעלות אותה במלואה לאתר שלי. היא ארוכה אבל אני רוצה לחשוב שהיא שווה את הזמן שלכם. [עברית]



20. [תודה ליניב] צלם אחד הכריז שהוא רוצה לצלם את כל זני החיות בעולם, ולי זה נשמע קצת כמו סופיאן סטיבנס שרוצה להקליט אלבום לכל מדינה בארה״ב (יש בין 6 ל-8.5 מיליון זנים), אבל זה עושה את העבודה כי הנה שמענו עליו. בינתיים, התמונות שלו מרהיבות. הנה פנגולין, חיה אמיתית שזוגתי טוענת בתוקף שהיא אצטרובל חי (או ארטישוק? תלוי בכם). [אנגלית]
21. EP חדש ומצוין לדניאלה תורג׳מן (לשעבר סולנית טייני פינגרז) בשת״פ עם רועי חרמון הנהדר. תענוג. [בנדקאמפ]
22. שעתיים מסתוריות ברדיו הקצה עם המוזיקה של אחד הכישרונות הכי גדולים ונחבאים אל הכלים שצמחו פה לאחרונה, אדם כהן. רוצו להאזין. [סטרים]
23. [תודה לעדו] "Love again״, קליפ חדש ומרהיב/מטריד (תלוי בכם) ל-Run the Jewels. [טיוב]
24. אוהבינג אש את ״בכל פינה בעיר״, סינגל חדש של נדב זילברשטיין המצוין. [טיוב]
25. וגם את ״על שפת הלילה״, חדש ונהדר של כריכה רכה. [טיוב]
26. סיפורו המוזר של רוי סטרייקר, עורך הצילום המשפיע והאגדי, שחוץ מזה שהוא שינה את עולם הצילום לעד, היה לו מנהג מעורר פלצות לחורר נגטיבים של תמונות שהוא לא אוהב, ולהרוס אותם לנצח. [עברית]
27. השכנים ממגזין המוזיקה קולומבוס מתחדשים בעיצוב טרי ורענן, בדיוק בזמן לאביב. [עברית!]
28. [תודה לעומר] יש! סטרים לכל האלבום החדש של Woods, כולל אחד משירי הפתיחה האהובים עליי עד כה ב-2016. [סטרים]
29. אני לא מגדולי מעריציהם של ג׳יין בורדו אבל אני כן מגדולי מעריציו של עובדיה בנישו, ואתם חייבים, פשוט חייבים, לראות את הקליפ הזה (שבנישו היה המעצב הראשי שלו). [טיוב]
30. DJ Shadow חבר אל Run the Jewels בשביל ״Nobody speak״, משיתופי הפעולה המוצדקים בתבל. [סטרים]



31. שישה אלבומים של פיל קולינס יצאו לאחרונה מחדש. קולינס, תמיד אחלה בחור, הצטלם מחדש לעטיפות שלהם. די מעולה מצדו. [פיקסלים]
32. 500 טפטים למחשב מסי־די רום מקורי שנות ה-90. מזעזע ונפלא. [פיקסלים]
33. [תודה לערן] שכותב: ״כתבה חשובה בג'יניוס, מכל המקומות, על השימוש שתובעים אמריקאיים עושים במילות ראפ – ברוב המוחלט של המקרים, כמובן, נגד אפרו אמריקאים. מרתק״. [אנגלית]
34. חינם להורדה: הרישומים האנטומיים המלאים של ליאונרדו דה וינצ׳י. [פיקסלים, אנגלית]
35. "In God's House", שיר חדש נוסף מתוך האלבום החדש של Bat for Lashes שבאמת כבר קשה לי לחכות לו. [טיוב]
36. [תודה לנעם] שגילה לי שביוטיוב אפשר לשמוע רק את ערוצי הגיטרה של ג׳ון פרושיאנטה ב-Blood Sugar Sex Magik. האיש הזה מדהים. [טיוב]
37. קותימאן ממשיך לערבב ערים, והפעם הוא מוציא מיקס של איסטנבול (לא ברור לי איך הוא לא קרא לזה מיקסטנבול). הכינו את הגירסה שלכם! [טיוב ועוד]
38. [תודה לזהר] הגרדיאן ממשיך להעלות את הרף, והפעם, כחלק מסדרת כתבות על התעללויות ברשת, הם סרקו את 70 מיליון התגובות שהושארו באתר של הגרדיאן מאז 2006 וגילו שמתוך 10 הכותבים שזכו להכי הרבה שיט מהמגיבים, 8 הן נשים, וה-2 האחרים הם גברים שחורים. הפיצ׳ר הזה צריך לזכות במשהו. [אנגלית]
39. נשארו רק עוד 5 ימים לתמוך באלבום החדש של הצמד הנהדר The Aprons! [הדסטארט]
40. אוהב מאוד את האלבום החדש של שירלי קונס, שמוזרם כולו בבנדקאמפ (קנו אם אהבתם!). יש בה משהו שונה ומיוחד, בקונס, שמתיישב לי מאוד בנוחות באוזניים. [בנדקאמפ]
41. להנאתם של חובבי התכנית הפאזזזית של יונדר ברדיו הקצה, הנה סטרים לכל האלבום החדש של King Gizzard and the Lizard Wizard! [סטרים]
42. אלבום הבכורה של נירוונה, Bleach, זוכה לאלבום מחווה בהשתתפות הרכבים כמו Daughters ו-Beach slang. [בנדקאמפ]
43. בעיתונות באנגלית, זה לא חריג שטקסט שמפורסם כביקורת ספר הוא למעשה כתבה נרחבת ומעמיקה על נושא אותו ספר, פלוס כמה התייחסויות למה שאשכרה כתוב בספר כדי לצאת ידי חובה. זה לא נוהג רע בעיניי. קייס אין פוינט: הטקסט של אדם שץ בניו יורק ריוויו אוף בוקס, שהוא פשוט אחת הכתבות הכי טובות שקראתי על נינה סימון. אלכסון תרגמו ל[עברית]



44. הייתה איזו תקופה כזו פעם, שהייתי מוריד כמויות לא הגיונית של אלבומים מדי חודש. הייתי נכנס לבלוגים של אלבומים חדשים ומתחיל לדגום שמות שלא שמעתי עליהם מעולם. הייתי מוריד אלבומים כי תמונת העטיפה שלהם הייתה מעניינת. ככה הגעתי לפני 10 שנים לאלבום הבכורה של זמרת שהייתה אז אלמונית, לורה גיבסון. העטיפה מצאה חן בעיניי. ואז שמעתי אותו, וגם מה שבתוך העטיפה (או בימינו מסביבה, או לידה, או ווטאבר) מצא חן בעיניי. היא הייתה איטית, עדינה אבל יציבה, ועם קול שתמיד נשמע כאילו הוא עוד רגע עומד לחרוק אבל אף פעם לא חורק. משהו בכמעטיות הזו שבתה אותי לגמרי. אולי זה עזר שהיא גם כתבה שירים נורא יפים. ושקראו לה לורה – זה היה בערך כשנתקלתי לראשונה גם בלורה ווירס הנפלאה, ושתיהן ברצף שכנעו אותי שכל לורה אי פעם היא זמרת נפלאה (הצהרה שהתבדתה די מהר). מאז אני עם גיבסון, אלבום אחרי אלבום, אלבומים שיוצאים במתינות ובלי למהר ומגיעים בדיוק כשצריך – כמו השירים שלה. הם נשמעים כאילו הם נכתבו כשהם הבשילו, כשכל מילה ישבה במקום. מחוץ למצעדים אין סיבה למהר. באלבום החדש שלה, Empire Builder, היא באמת בונה אימפריות מיניאטוריות, נטולות יומרה או תעופה עצמית. יש בו 100% לב ו-0% שופוני (במובן הזה הוא אולי הנגטיב של האלבום האחרון של קנייה ווסט, נגיד). ״Empire builder״, שיר הנושא, הוא דוגמה טובה. שיר שצריך לקחת איתו את הזמן, להאזין לו בסבלנות, אולי בעיניים עצומות, אולי בבהייה דרך החלון או בתקרה בבוקר. שיר שלא קופץ עליך, אלא מבקש ממך לבוא אליו. ואני כאן כותב את זה כדי להגיד לכם: לכו אליו. לכו אליה. [מפ3]

נהנים? קנו לי גלידה!
הפוסט הזה, כמו כל פוסט שבועי של העונג, דרש שעות על גבי שעות של איסוף, בחירה, האזנה, כתיבה, מחיקה וכל מה שכרוך בזה. העונג תמיד יישאר חינמי, אבל אם אתם נהנים ממנו באופן קבוע, אולי תרצו לתמוך בו בטיפ קבוע של כמה שקלים, שיהפוך אתכם לתומכים אמיתיים בקיומו של העונג בסכום של עודף בפלאפל. תודה!

שתהיה שבת שבוגי!